לפנינו חוות דעת שהכינה פרקליטה ענבל יעקובי להעמיד לדין ילד צעיר בן 10-11 שהסתקרן מהאיבר הצנוע של אחותו, ו"הושיב אותה על הצנוע שלו", נגע לה בכוס (נגיעה בלבד) והיא נגעה לו "בצנוע". הוא עשה את זה גם לעוד 2 אחיות, ונגע להן בכוס. נגיעה. כל זה קורה במשפחה בבני ברק.
האמא, האחיות וגם הילד הכחישו שקרה משהו מעבר לנגיעה של כמה שניות. לא היה אונס. לא היתה חדירה. לא יצא שפיך. מקריאת סיכום העדויות נראה שהאם חשבה שזו סקרנות טבעית של נער מתבגר, שהיא נזפה בו ושהיא האמינה שזה יעבור לו עם הזמן.
האם אמרה ש"מאז חשיפת האירועים (הקטין) מטופל תרופתית לריסון דחפיו ומשתתף בקבוצה טיפולית ב"שלום בנייך". לדבריה הפסיק עם ההתנהגויות המיניות".
אבל לא כך חשבה הפרקליטה ענבל יעקובי שהחליטה לעצור אותו, ובעצם להרוס את המשפחה. שימו לב שאף אחד לא התלונן פה מי שיזמה את ההליך היא עובדת סוציאלית שירלי צימרמן שנכנסה לפניקה והתחילה לחלק הוראות, כולל תפיסת הילדה והבאתה לחקירה ללא ידיעת ההורים.
נציין שלעו"ס שירלי צימרמן יש היסטוריה של כליאת קטינים במוסדות פסיכיאטריים והמלצה לסמם אותם. נכתב עליה לא מעט באתר עדנה קרנבל בגרסתו הקודמת. כעו"ס לחוק הנוער היא משתוקקת לתפוס ילדים ולמלא פנימיות. ברגע שהילד נתפס בציפורניה היא לא מוותרת עד שמסממים את הילד והוא יוצא משובש לחלוטין. אגב כך היא עושה גם לבנות כשהיא מחליטה ש"האמא מזניחה".
הסנגורית חגית נחמני וייס הפילה את הלקוח הקטין בעצות אחיתופל
אלא מאי? הביאו לילד סנגורית להיוועצות, חגית רחמני וייס, וזאת במקום להגיד לילד לסתום את הפה, אמרה לו כן לספר שהיה משהו אבל למזער את הסצנה……
זו… זאת סנגורית זאת? אללה יסטור…… זה מקרה קלאסי בו היעוץ שלה היה צריך להיות "תסתום את הפה". הרי אין פה שום ראיה פורנזית. אין כלום ואין אפילו תלונה של הילדה (האחות) או ההורים. אין שום ראיה מחזקת. הסיבה הייחדה למעצר של הילד ע"י ענבל יעקובי היא שהילד לא ידע לסתום את הפה והפליל את עצמו.
אם הילד קיבל יעוץ מסנגורית, למה הוא הפליל את עצמו?
אלה העצות שסנגוריות נותנות לקטינים חשודים בעבירות מין? הרי בגללה הילד הזה הלך לכלא.
להלן חוות דעת הפרקליטה ענבל יעקובי (סיכום ראיות) "נגיעה בצנוע"
תאריך: כ"ד בטבת תשע"ב
19 בינואר 2012
מספרנו: 05/00003988/10
סיכום ראיות
א. החשוד:
אליהו עבדל עזר, יליד 25.12.1998 (להלן: "החשוד").
ב. הודעות:
1. הודעתה של בתי עבדל עזר (להלן: "אמו של החשוד"), מיום: 11.07.2013, שעה: 16:16, על ידי רס"ל ליטל הרשקוביץ.
מוסרת כי שלחה את בתה הגדולה יותר, אפרת, לקחת את רחלי (להלן: "נפגעת העבירה") לגן אך זו לא הכניסה אותה לתוך הגן אלא שלחה אותה ממרחק ועל כן רחלי, שאינה נכנסת לגן לבדה, חזרה הביתה. מוסרת כי בתה רחלי סיפרה לה שבאחת ההזדמנויות כשהיא הגיעה הביתה החשוד התעסק איתה- הוריד לה את הבגדים בחלק התחתון, את החצאית ואת התחתונים, הוריד את המכנסיים שלו ושם אותה עליו והיא ישבה לו על "הצנוע".
מוסרת כי ברגע ששמעה על מעשיו של החשוד, בנה, החלה לבכות והייתה בהלם כל אותו היום. מציינת כי רחלי סיפרה לה על האירוע ביום ראשון בסביבות השעה 14:00- 15:00. מציינת שרחלי לא סיפרה על האירוע לבעלה כאשר שאל אותה אלא היא זו שסיפרה על האירוע לבעלה מאחר והוא הלך לקחת אותה מהגן והיא לא הייתה שם. מוסרת כי רחלי התנהגה רגיל כאשר סיפרה לה על האירוע.
בנוסף, מציינת כי היא שאלה את רחלי אם היה משהו עם החשוד וזאת לאור אותם אירועים קודמים אשר קרו בעבר שבעקבותיהם היא כל הזמן שואלת את הבנות.
לשאלות האם סיפרה לה רחלי על מעשים נוספים שהחשוד ביצע בה ועל חדירה לאיבר מינה, משיבה האם בשלילה. כמו כן מסרה כי לא היו עוד מקרים בהם סיפרה לה רחלי על אירועים נוספים עם החשוד וכי נהגה לשאול אותה על כך. מציינת כי היו בעבר מקרים דומים עם בנותיה האחרות- אפרת, רות וגם עם רחלי. מציינת כי לפני שנתיים ביקש החשוד מרחלי שתיגע באיבר מינו וכי הוא נגע באיבר מינן של הבנות וכי היה דיווח על כך.
מציינת כי דיווחה על האירוע שהיה ביום ראשון לפני שבוע, רק אחרי שבוע- ביום שלישי (שלשום- ביחס להודעה). לשאלה מדוע חיכתה עם הדיווח, משיבה כי הייתה בהלם ומוסיפה כי דאגו שהחשוד לא יהיה לבד וכי כל הזמן דאגו בגלל אותו מקרה חריג ולכן מאז כבר שנתיים, לא נוצרת סיטואציה בה הוא לבד ותמיד יש מבוגר בשטח.
האם לא הסכימה לבדיקת חיים לרחלי בתה מאחר והיא ילדה קטנה וטוענת כי היא בדקה אותה ולא ראתה משהו חריג.
מוסרת כי רחלי ישבה על איבר מינו של החשוד וכאשר שאלה את בתה איפה היה איבר מינו של החשוד רחלי ציינה בפניה "זה היה בצד שמאל ושהוא התחכך …. זה היה בין הצנוע לירך". מציינת כי לולא הייתה חדירה בתה הייתה בטראומה גדולה בהרבה וכי בדקה וראתה ש"החור קטן ואין לה שום פצע ושום שפשוף וכל דבר שיכול להראות כחדירה". לשאלה האם בתה סיפרה לה "שיצא לאליהו משהו", משיבה האם בשלילה ומוסיפה כי בדקה את בתה מיד כשסיפרה לה ולא ראתה כל דימום וכששאלה את בתה האם "פגע לה בפנים" אמרה לה שלא.
לאחר ששמעה על האירוע, בעלה דיבר עם החשוד והיא כעסה עליו ולא דיברה איתו יומיים לאחר מכן והוא מצידו כל הזמן הכחיש.
מציינת כי הבנות האחרות לא סיפרו לה שהחשוד עשה להן משהו לאחרונה וכי שמרו על כך שלא תהיינה לבד. טוענת כי החשוד לא פגע ברחלי יותר מפעם אחת, שכן "היו מספרות לי" וכי כאשר שאלה את רחלי אם זה קרה לפני כן רחלי השיבה בשלילה.
2. הודעתה של אמו של החשוד" מיום: 11.07.2013, שעה: 17:17 על ידי רס"ל ליטל הרשקוביץ.
מסכימה לבדיקת חיים של בתה רחלי.
3. הודעתו של החשוד מיום: 11.07.2013, שעה: 18:03, שעת סיום: 19:08, על ידי רס"ל ליטל הרשקוביץ.
התייעץ עם עו"ד חגית רחמני וללא נוכחות ההורים.
אינו יודע מדוע נמצא בחקירה. מוסר כי לא פגע באחותו רחלי- "אתם אומרים שכן אני אומר שלא אני לא עשיתי כלום". מכחיש כי הפשיט, הושיב את נפגעת העבירה עליו וכי נגע באיבר מינה.
ירון החוקר מנהל שיחה עם החשוד ומסביר לו לומר אמת.
לשאלה מה קרה עם אחותו בבית משיב שאינו משקר ומפחד להסתבך. מוסר כי היה בביתו בחופש ונפגעת העבירה לא הלכה לגן אלא חזרה הביתה. מוסר כי המשיך בסדר יומו, לא עשה כלום "פתאום אמרתי לה היא הלכה לישון נגעתי לה וזהו עד כאן אחד היא התעוררה אז אמרתי להלכי בחזרה לישון אז היא היתה קצת מלוכלכת אז אמרתי לה תחליפי חולצה אז היא הורידה את החולצה חיפשתי תירוץ להוריד את החצאית ואז היא היתה ערומה ונגעתי לה.
משיב כי נגע לה בידו ומוסיף, ביוזמתו, "לא הכנסתי בפנים". מציין כי "נגעתי לה למטה באיבר המין" ומוסיף שאינו נוהג לומר מילים אלה וזה מה שהוא זוכר.
לשאלה האם הוריד מכנסיו השיב בשלילה והדגיש "זה אני לא עושה בחיים". מודה כי הושיב את רחלי כשהיא ללא חצאית ותחתונים על ברכיו ושוב מוסר כי הוא היה לבוש. מודה כי שפשף איבר מינו באיבר מינה של רחלי וכאשר נשאל כיצד עשה כן משיב כי רחלי ישבה עליו "ואני פשוט שפשפתי לצדדים" ושוב משיב כי היה עם מכנסיו. כאשר נשאל האם שפשף את איבר מינה של רחלי באיבר מינו עונה "מאחרוה לא מקדימה" (כך במקור). אז כאשר נשאל האם היה ללא מכנסיו כששפשף אותה עליו משיב בחיוב.
מכחיש שהחדיר איבר מינו לאיבר מינה של רחלי.
כאשר נשאל איפה שפשף איבר מינו על איבר מינה משיב, מאחורה למטה. לשאלה "איפה שהגדולים או הקטנים?" משיב "גדולים".
מציין כי נגע בה גם בחלק העליון, בחזה- נגיעה קלה.
מציין כי רחלי לא ביקשה ממנו להפסיק ועל פי זכרונו לא אמרה לו כלום.
לשאלה מתי עוד נגע ברחלי משיב "לא זוכר לפני שנה" ומוסיף כי אינו זוכר את שהיה ומה עשה. מציין כי הפסיק טיפול וכי הרבה זמן שאינו שטיפול "עוד לפני פסח".
לשאלה מה עשה לאחותו רות משיב, שאינו זוכר, זוכר רק נגיעות לא פרטים. מכחיש כי עשה משהו נוסף מלבד למעשיו לפני שנה. כאשר מטיחה בו כי יודעת שעשה מעשים מיניים גם כלפי רות ואפרת בשנה האחרונה משיב, שבשנה האחרונה לא עשה דבר. מתייחס לזמן מאז סוף הטיפול כשסגרו לו את התיק שבה לא עשה כלום ושבפעם הזאת "היצר התגבר עליי".
מוסר כי ממה שזוכר כרגע, לא החדיר אצבעותיו לאיבר מינה של רחלי. ומכחיש כי החדיר איבר מינו לאיבר מינה של רחלי. מציין כי הגיע לסיפוק וכי יצא לו "חומר" מאיבר מינו וכי החומר יצא על המיטה "או יותר נכון על הכסא, איפה שישבתי איתה על המיטה".
מודה כי נגע ברחלי כאשר הייתה קטנה יותר וזה אירע באותה התקופה שנגע באחיותיו אפרת ורות. מוסר כי מה שעשה היה רק נגיעות ושוב מציין ביוזמתו כי לא הכניס פנימה אצבעותיו ונגע בה בחזה. על פי זכרונו זה אירע לפני שנה.
לשאלה מה עשה לרות משיב "מה שעשיתי לרחלי אז, נגיעות הכל אותו דבר, לא הכנסתי אצבעות אפשר להגיד שהכל אותו הדבר היה". מציין כי לא זכור לו ששפשף איבר מינו על רות ואפרת. כאשר נשאל מה עשה לאפרת משיב "אפשר להגיד שאותו הדבר כמו לרות ולרחל". לשאלה האם אפרת יותר מפותחת משיב "אפשר להגיד שלא מי יודע מה". מציין כי נגע לאפרת באיבר מינה בידו ובחזה שלה ומציין כי זה אירע לפני שנה וחצי וכי עשה כן לאפרת יותר מפעם אחת, 4 או 5 פעמים. בכל הפעמים היה אותו הדבר- נגיעות באיבר המין ובחזה. מציין כי כל האירועים היו בתקופה של שבועיים, שלושה ומוסיף "לא יום אחרי יום". גם לרות עשה את שעשה כ 4, 5 פעמים, בכל פעם אותם נגיעות. ברחלי ביצע מעשיו "אולי שלוש ארבע" פעמים ומציין כי כל פעם עשה אותו הדבר "לא שיניתי". מוסיף ביוזמתו "כשאני מסתכל על זה בתור אחד שמסתכל על זה מהצד אני צוחק על עצמי מה זה רק נגיעות לא היה משהו מיוחד, בתקפה הזאת לא הייתי מחובר לא יודע אם זה אקטואלי לפה".
לשאלה האם היו פעמים נוספות שהגיע לסיפוק עם אחת מאחיותיו משיב כי לא זכור לו "אז לא הייתי בעניינים האלה".
משיב כי מבין שמה שעשה זה לא בסדר וכי מבין שפגע באחיותיו.
לשאלה למי החדיר אצבע משיב "לאף אחד" ולשאלה למי החדיר איבר מינו משיב "לאף אחת אני הייתי עם בגדים אני מסביר לך".
משיב כי רחלי לא צעקה באירוע האחרון וכי לא התנגדה על פי זכרונו.
ג. מסמכים נוספים
1. סיכום עדות חקירתה של נפגעת העבירה- רחלי, חקירת ילדים מיום ??? על ידי חוקרת הילדים אודליה יהודאי
לאחר הצגת כללי השיחה נערכת היכרות ובדיקת אמת ושקר ואימון זיכרון שצלחו חלקית ???, עברה לחלק המהותי.
כאשר נשאלה האם מישהו הזיק לה ופגע בה נענעה בראשה מעלה ומטה ללא מלל.
נשאלה האם קרה לה משהו בבית- ענתה בחיוב ולא הרחיבה דבריה.
לשאלה האם מישהו עשה משהו לא בסדר לגופה- ענתה "הם הרביצו לי". וייחסה את תשובתה לשאלה מי, לאחותה.
לשאלה אם משיהו בבית עשה משהו לא צנוע לגוף שלה השיבה "כן אח שלי". כשנתבקשה להרחיב סיפרה כי החשוד ביקש שתוריד את כל הבגדים ורצה שתשב עליו. הוא הוריד לה את החצאית יחד עם המכנסיים שלו ורצה שתשב עליו. מוסרת כי ראתה "את הצנוע". לאחר מכן הרים לה את החצאית ואת מכנסיו ואמר לה שלא תגלה על כך להוריה. כשאמה הגיעה סיפרה לה על שאירע.
לאחר מכן אמרה: "זה לא נעים" וכאשר נשאלה למה היא מתכוונת אמרה "שנוגעים בצנוע"- כך אמה אמרה לה.
כאשר נשאלה שאלות הרחבה, שתקה תוך כדי מציצת האגודל והנעת ראשה לכיוון הכתף (לפי החוקרת- כמו לומר "לא רוצה").
בהמשך נענתה שלאלות החוקרת ומסרה פרטים נוספים כגון שהאירוע אירע בחדרה כשהיא והחשוד לבדם וכי כאשר ישבה "על הצנוע שלו" החזיק אותה בבטנה בשתי ידיו. ציינה כי "הצנוע שלו זה אותו מקום בגוף באמצעותו עושים "קטנים וגדולים" (מצביעה לפנים ???). מוסרת כי "הצנוע" של החשוד היה "בתוך הצנוע" שלה ומציינת כי הצנוע שלו ניראה "כמו ארמון". שוללת נגיעות במקומות נוספים בגופה. לשאלת החוקרת השיבה רחלי כי אירוע בו החשוד ביקש ממנה להוריד/ הוריד לה את הבגדים, קרה פעם אחת, ואירוע בו הצנוע שלו היה בתוך הצנוע שלה אירע יותר מפעם אחת. לא ידעה לפרט על אירוע נוסף ואמרה כי הוא הרים לה את החצאית והלך לישון. לשאלה האם כאב לה כאשר הצנוע של החשוד היה בתוך הצנוע שלה נענתה בחיוב ושללה כי יש משהו נוסף שקרה לה ??? שיצא מהצנוע של החשוד.
רחלי אמרה בשלב זה "הוא לא הכניס לי… את הצנוע" וחזרה על כך שוב בהמשך. כשנשאלה אם מה שתיארה קודם ?????
כשנשאלה מדוע סיפרה על כך לאמה השיבה "ככה, כי הוא עשה לי". כמו כן כשנשאלה אם החשוד הוריד לה מלבד את החצאית השיבה "את התחתון והגרביונים". ענתה בחיוב לשאלה האם החשוד הוריד את תחתוניו וענתה כי כי הצנוע שלו היה מחוץ לתחתונים, תוך כדי שמצביעה על קדמת גופה (לפי החוקרת- מעל איבר המין).
2. סיכום עדותו של החשוד בפ"א 203646/2012, מיום 11.07.2012, חוקר: אלון חזקיה.
לאחר שהציג עצמו החוקר ואת מטרת השיחה וקרא בפניו אזהרת חשוד, הביע החשוד רצונו לספר אודות מה שקרה עם אחיותיו.
לדבריו "הייתי נוגע בהן והם היו הולכים להורים והיו מזהירים אותו על זה". החשוד הסביר כי נגע בשלושת אחיותיו: אפרת כשהייתה בת 10, רות כשהייתה בת 3 ורחל כשהייתה בת שנתיים וכי עם כל אחת מהן זה קרה "פעם- פעמיים". סיפר כי קרא לאפרת והחל לגעת בה, וזו הלכה להוריו ואלו הזהירו אותו. כך פנה לרות וחשב כי היא לא תאמר להוריו אך גם היא סיפרה ושוה הזהירו אותו. הלך לאחותו הקטנה רחל וגם בה נגע אך היא לא פנתה להורים "כי היא ילדה קטנה" אך הוריו הזהירו אותו שוב.
לבקשה כי יספר על הפעם הראשונה שנגע בכל אחת מאחיותיו סיפר:
אפרת- קרא לה והבטיח לה ממתקים אם לא תגיד לאף אחד, נגע בה "בידיים… במקומות המכוסים… למעלה… בחלק העליון, לא יודע להגדיר אותו… ולמטה… בחלק העליון של הלמטה…". מוסר כי אמר לא שלא לספר וסמך עליה. בפעם השניה לא אמר לה כלום ולא הבטיח לה כלום והיא הלכה להורים. שוב היו נגיעות והזהירו אותו.
לכל הבקשות כי ירחיב ויפרט בעיקר על החלקים המיניים, השיב כי אינו יודע. לשאלה האם משהו מפריע לו לשוחח על זה השיב "אני חושב על זה כל הזמן.. תמיד זה צץ לי במוח". השיב כי פעם נגע מעל בגדיה של אפרת ופעם שלא. לבקשה שיתאר את הפעם שנגע לא מעל הבגדים השיב "רק באתי ונגעתי בה וזהו… במקומות המכוסים… היא לא התנגדה לזה, בהתחלה כן… היא לא רצתה… אמרה לי לא… הבטחתי לה ממתקים והיא רצתה". מסר כי האירוע התרחש לפני כשנה בחדר שלו ושל אחיו.
רות- לדבריו קרה איתה "כמו אפרת… קראתי לה והיא באה ואותו דבר… נגעתי בה… במקומות המכוסים… היא לא התנגדה ועשתה כאילו היא לא יודעת מזה וספרה להורים. הם הזהירו אותי… אמרו לי יותר לא לעשות את זה".
רחל- "אמרתי לה שתבוא ונגעתי בה… במקומות האסורים… היא לא התנגדה ולא אמרה כלום".
לשאלה האם משהו קרה עם האיבר הלא צנוע שלו השיב בשלילה. כאשר נאמר לו כי מסר ב"שלום בניך" שהוא גרם לאחותו לגעת באיבר הלא צנוע שלו, השיב בחיוב. לדבריו "אמרתי לה… לרחל… שתגע… אחרי שנגעתי בה… ואז היא רק נגעה… שמה יד מקדימה… וזהו".
לשאלה האם יודע מהו האיבר הלא צנוע השיב בחיוב והסביר שזה "מה שמכוסה". השיב בחיוב לשאלה האם רחל נגעה בו כשהיה מכוסה ושלל כי רחל או אחרת נגעה באיבר המכוסה כשהיה לא מכוסה.
לשאלה האם איים על אחיותיו השיב "אולי פעם אחת… אמרתי לה שאם היא תגלה אני לא אביא לה כלום", אך לא זכר למי אמר זאת.
שלל כי דברים אלו קרו עם ילדים אחרים ולא זכר אם מישהו עשה לו דברים דומים.
התרשמות מהנחקר- ניראה כפי גילו. הגיע בליווי אמו שדיווחה כי מאז חשיפת האירועים מטופל תרופתית לריסון דחפיו ומשתתף בקבוצה טיפולית ב"שלום בנייך". לדבריה הפסיק עם ההתנהגויות המיניות. תיארה אותו כילד שאינו מגלה לאיש מה הוא מרגיש ונוטה להיות מופנם מאוד.
נכנס לחקירה ברצון. ביקש להיוועץ בעו"ד וכלן עצר את החקירה וקרא לעו"ד שתייעץ לו. ביקש את נוכחות אימו בחדר. בחלק המקדים שיתף פעולה והחוקר התרשם מיכולות וורבאליות נמוכות לגילו. בחלק המהותי שיתף פעולה באופן מוגבל אמר הרבה שאינו מבין את שאלות החוקר, בעיקר בהתייחס לשאלות הנוגעות לתכנים המיניים והסביר כי הוא מרגיש "נבוך ומצטער… אולי יעזרו לו בטיפול". החשוד השפיל מבטו לאורך רוב החקירה ובסופה אמר כי אינו חש בטוב עם תחושות העוררות שהוא מרגיש ולא ידע להסביר מעבר לכך.
החוקר מציין כי בזמן שהמתינו לעו"ד סיפרה לחוקר קצינת המבחן ששהתה לידו וילד אימו כי האם הורתה לו "אל תספר שם הכל".
לפי התרשמות החוקר החשוד עשוי לסכן אחרים ואת עצמו ונדרשת התערבות משמעותית ודחופה בעניינו.
3. תקציר פ"א 203646/2012:
זמן קבלת התלונה: 15.05.2012
זמן תחילת האירוע: 02.01.2011
סטטוס התיק: גנוז
תקצי האירוע: התקבל דיווח משירותי הרווחה שבבני ברק כי עלה חשד שהקטין בן ה- 13.5 פוגע מינית באחיותיו. העניין עלה ב- 29.03.2012 על ידי מאבחן התאמה לטיפול שנערך לחשוד. בזמן הבדיקה דיווח החשוד שפגע מינית באחותו אפרת כשהיה בן 11 בתדירות של אחת ליומיים שלושה בעת שהוריו ישנו או לא היו בבית. הוא היה מפשיט אותה, מחבק אותה מקדימה תוך שהוא נוגע בה באיברים האינטימיים וגורם לה לגעת באיבר מינו. היה מציע לה סוכריה על מנת שלא תספר להוריו ומאיים עליה. בעקבות כך שאחותו סיפרה להוריו אלו שוחחו עמו ואסרו עליו להמשיך לפגוע בה ולמרות זאת המשיך לגעת בה עד לפני חודשיים (01.02.2012). במקביל בהיותו בן 11.5נגע באחיותיו הקטנות רחל ורות באותה שיטת פעולה. בעקבות פניית הרווחה נשלחה בקשה לחקירת הקטינה אפרת ללא ידיעת ההורים. נעשתה חקירת שלושת האחיות. אפרת בת ה- 10 מסרה שניראה לה שקרה אירוע אך לא פירטה דבר ולא שיתפה פעולה. היה רצון שהאם תגיע לחקירה עמה אך האם לא הייתה נכונה לכך. רחל בת ה- 3 נחקרה- לא היה שיתוף פעולה וכך גם לגבי רות בת ה- 5.
4. טופס הזמנת חקירת ילדים מיום 11.07.2013, שעה: 20:00 לאחות אפרת.
5. טופס הזמנת חקירת ילדים מיום 11.07.2013, שעה: 20:00 לאחות רות.
6. דו"ח פעולה מיום 11.07.2013 מאת: ???
הגיעו לכתובת אברבאנל 85 בבני ברק והאחים הקטנים מסרו כי החשוד והוריו אינם בבית אך אמורים לחזור בדקות הקרובות. ירדו וביצעו מארב. לאחר כ- 10 דקות הגיע החשוד עם הוריו. הזדהו ובשעה 15:45 נמסר לחשוד כי הוא עצור. האם התלוותה לתחנה שם נמסר לעצור כי הינו עצור בגין מעשים מגונים, כי הינו רשאי להיוועץ בהוריו ובעו"ד וכי כל אשר יאמר עלול לשמש כנגדו בבית המשפט… החשוד מסר כי אינו יודע מדוע הוא שם.
7. מזכר מיום 11.07.2013 מאת: רס"מ אלי מור יוסף.
התקשרה אודליה חוקרת הילדים ואמרה כי חקרה את הקטינה רחל, רחל מסרה האשמה כי החשוד ביצע בה עבירות מין ועולה חשד כי מדובר במקרה אונס ולא רק במעשים מגונים. חוקרת הילדים מסרה כי תעביר בהקדם תקציר של החקירה ולא סיכום מלא מאחר והיא עושה דרכה לחקירה דחופה נוספת. ביום ראשון נקבל סיכום מלא כולל מהימנות.
8. הפנייה לבדיקה קלינית של הקטינה רחל, מיום 11.07.2013.
9. מזכר מיום 11.07.2013 מאת: רס"מ ירון דניאלי:
התקשר למיון בי"ח וולפסון ושוחח עם האחות האחראית אורלי לגבי ביצוע בדיקת חיים לילדה בת חמש שרוצים להפנות אליהם לחדר
4. אמרה כי תדווח לעו"ס שלהם שתיצור קשר טלפוני עם החוקרת ליטל.
10. טופס הזמנת חקירת ילדים לנפעת העבירה רחל מיום 10.07.2013.
11. מזכר מיום 10.07.2013 מאת: רס"מ אלי מור יוסף.
שוחח היום עם פקידת הסעד שירלי צימרמן בבני ברק וביקש לברר פרטים לגבי חקירת הקטינה. שירלי מסרה כי חוששת לבקש מהאם להביא את הילדה לחקירה מחשש שהאם לא תסכים שכן החשוד הוא אחיה של הקטינה. כמו כן שירלי ציינה כי שוחחה עם האם והאב והבהירה להם כמה חשוב שלא יהיה מצב שבו הקטינה או אחות אחרת תהיה לבד עם החשוד. הוסכם כי לאחר שישוחח עם חקירות ילדים ייצור עמה קשר על מנת לתאם את חקירת הקטינה ללא ידיעת ההורים.
12. דיווח על קטינים חסרי ישע מאת: פקידת הסעד שירלי צימרמן, מיום: 10.07.2013.
תאריך לידה של נפגעת העבירה: 01.12.2008
פרטי האירוע: מדיווח שהתקבל מעו"ס אשר מטפלת באם ובאחת מבנות המשפחה (בעקבות פגיעה מינית קודמת) עלה כי במהלך שיחה האם סיפרה כי במהלך השבוע האחרון, הבת הגדולה ליוותה לגן את הבת הקטנה רחל. ככל הניראה רחל לא נכנסה אל הגן וחזרה לביתה. בבית שהה באותו הזמן החשוד. ככל הניראה החשוד הכניס אחותו לחדר, הפשיט אותה וביצע בה מעשים מגונים (לדברי האם לא הייתה חדירה אולם לא ברור בדיוק מה נעשה). לאם נודע על המעשים לאחר שדובבה את הבת בעניין. הבן הכחיש את המיוחס.
הכרות מוקדמת של שירותי הרווחה עם המעורבים:
מדובר במשפחה אשר מוכרת היטב לאגף הרווחה ונמצאת במעקב אינטנסיבי בעקבות פגיעה קודמת של החשוד באחיותיו ובקטינים נוספים. לפני מספר חודשים עבר החשוד הערכת מסוכנות והומלץ על שילובו במסגרת טיפולית. נמצאים בתהליך של מציאת מסגרת מתאימה. ההורים והקטין משתפים פעולה.
המלצות: לערוך חקירה משטרתית דחופה. לחקור בדחיפות את נפגעת העבירה במקום לימודיה. לאסור על החשוד להתקרב לבית מגורי הנפגעת, להזהירו מפני פגיעה נוספת בקטין או באחר.
פרטי פקידת הסעד: שירלי צימרמן 03-5776461/38, 052-2505293.
13. מכתב מאת פקידת הסעד צימרמן שירלי מיום 10.07.2013.
בהמשך לדיווח שהועבר לפני מספר דקות, בעקבות התייעצות עם עו"ס מחוזית לחוק הנוער, פונה בבקשה לחקור את הקטינה נפגעת העבירה באופן מיידי וזאת על מנת שניתן יהיה להגן על הקטינות המתגוררות עם החשוד.
בכבוד רב,
ענבל יעקובי,
תל-אביב פלילי
העתק:
ע.י. סימוכין:
שאלות:
לפי דו"ח פעולה מסרו לו בגין מה עצור רק בתחנה- האם זה בסדר???
PDF
Views: 131