כשיסתיים משפט ביבי, עדנה קרנבל מקווה בכל מאודה שיעמידו לדין את אסון הטבע פולינה גובזמן קריב שבימים אלה מעידה בתיקי ביבי.  הסיפורים הדולפים מאולם המשפט פשוט מזעזעים.  כך נראות חקירות משטרה בישראל?

ראו על מה מעידה פולינה גובמן קריב:  לא טורחים להביא אישורי יועמ”ש.  מחפשים איך להפיל את הנחקרים באמצעות בני משפחתם והמאהבים שלהם.  מביאים אימהות וסבתות בנות 80 למשטרה, סתם ככה כי כשקוראים לזה “תרגיל חקירה” אז זה מותר.

מביאים את הפילגש של ניר חפץ, קרן סידקובסקי ואומרים לו שאם זה יצא החוצה אשתו תתגרש ממנו.

מעלימים חומרי חקירה, מעלימים יומנים, לא עושים איכונים, שואלים שאלות בוטות וגסות, מטרטרים את הנאשמים מתחנות משטרה ממזרונים שורצי פשפשים ורצפות מרוחות בפיפי וקקי, בלי אוכל ועושים כל דבר אפשרי בשביל לבייש אותם, וכל זה מותר כי “זה תרגיל חקירה” או שזה “בליווי הפרקליטות”….

וכשמראים לחוקרת חומר שהיא מכחישה תמיד יש לה תשובה אחת “לא זוכרת”.  בהכרעת הדין כותבים על אחת כזו ש”לא זוכרת”….. “העדה היתה אמינה וקוהרנטית”.

בכלל מתסכל מאוד לסנגורים לשמוע את השרמוטה הזו עונה שכל “תרגיל” אושר ע”י הפרקליטות (ליאת בן ארי ויהודית תירוש), והפרקליטות שאישרו את זה נמצאות באולם בית המשפט והן אלו ששואלת שאלות, ואת הפרקליטה עצמה אי אפשר להביא לעדות ולחקור אותה….

התופעה הזו שבמהלך חקירות משטרה יש פרקליטים מלווים – אבל הם דנידין הרואה ואינו נראה.  הם לא כותבים מזכרים, אסור לבקש לראות את חלופת המסרים בינם ובין השוטרים, והם, הפרקליטים יכולים לעשות מה שבא להם, כי אין שום תיעוד וכל מה שהם מנחים ומדריכים את השוטרים נחשב “תרשומת פנימית” ואסור לגלות את זה להגנה.

הגיעה העת לבטל את חריג “התרשומת הפנימית” – תיקוני חקיקה לסע’ 74 לחסדפ

יש בישראל חוק שאומר שאת כל חומרי החקירה המשטרה צריכה לתת לנאשמים כדי שיכלו להתכונן להגנתם, סע’ 74 לחסד”פ.

בכל מדינה אחרת בעולם, בארה”ב ובכל אירופה, מי שעמוד לדין פלילי מקבל הכל:  את כל הפתקים הסודיים שבין השוטרים, הפתקים שהם רושמים לעצמם, הסמסים בינהם בווצאפ המשטרתי, התכתובות בינם לבין עצמם, התכתובות והווצאפים בין השוטרים לפרקליטים, דו”חות המעצר הסודיים… עד לרמה של פתקית דביקה צהובה.  את הכל נותנים לנאשמים.  כי זה מגיע להם.

אבל בישראל????  קומבינות שהמציאו אהרון ברק ועוד נבלה יעקב קדמי, החריגו מסע’ 74 את כל מה שהנאשמים באמת זקוקים לו, ונתנו לפרקליטות שיקול דעת להחליט מה לדעתם מהווה חומרי חקירה.

הנאשם יכול להגיש בקשה לקבל חומרים ספציפיים אבל כמעט תמיד השופט יגיד שהוא “עיין בחומר ואין בו תועלת” (מבלי לעיין כמובן) או שהחומר המבוקש אינו “חומר חקירה”.  השופט יקנח בציטוט מהספר של יעקב קדמי ויגיד ש”זו ההלכה מימים ימינה, כי כה אמר קדמי……

כמויות הערעורים המוגשים על ההחלטות בבקשות לגילוי חומרי חקירה הן אסטרונומיות, אבל אף אחד לא מצליח לשנות את הלך הרוח הכללי שלפרקליטות יש פריבילגיה להחליט מה למסור לנאשם, ומה להחביא.

התשובה היא תמיד “הלכה היא מימים ימימה לפי ספרו של קדמי היא ש….. לא מגיע לנאשם לראות את החומרים שביקש” וש”החומר לא רלבנטי”.  אבל החומר הוא כן רלבנטי, וההלכה היא לא מימים ימימה, אלא פרי מוחו הקודח של יעקב קדמי והספרים המחורבנים שכתב…..

ולכן זו הסיבה ששר המשפטים החדש יריב לוין צריך לטפל בחסד”פ ולהוציא תיקוני חקיקה ברורים ולא עמומים לפיהם, הכל כולל הכל צריך להימסר לנאשמים – ביום בו מוגש כתב האישום.

צריך גם להטיל סנקציות:  אם מוגש כתב אישום וחומרי החקירה לא מוכנים, כתב האישום יבוטל.  גם אם זו עבירת רצח.

נחזור אל הזנזונת פולינה והיומן המוסתר של פילבר

הנה מה שקרה ביום לדוגמא בבית המשפט בחירות פולינה.  9/1/2023.

הפרקליטה יהודית תירוש טוענת שהיתה פגישה בן ביבי ופילבר שבה ביבי הינחה את פילבר לסדר שוחד לבזק ולבעלים של בזק, הזוג אלוביץ.  מסבר שבידי המשטרה היה היומן של פילבר ובו אין שום זכר לפגישה כזו.

במקום לתת לפילבר את היומן כשהוא נחקר במשטרה, כדי שיוכל לענות לשאלה מתי היתה הפגישה הזו, עשו לו טריק וביקשו ממנו לשרטט על נייר טבלת תאריכים ולנסות למקם את תאריך הפגישה בשרטוט.  כלומר פיברקו ראיה בתוך חדר החקירות, ואחר כך הראו את זה לשופטים והכניסו את זה לכתב אישום כראיה תומכת לפגישה שלא היתה.

זה פשוט מדהים.  אפילו בסקוריטטה לא עשו דברים כאלה מתוחכמים.

כתבה של גלעד מורג וגלעד כהן 9/1/2023

צעקות במשפט נתניהו, עורך דינו האשים את החוקרת פולינה גובזמן קריב : “הולכתם את פילבר לגרסה”

עו”ד בן צור חקר נגדית את החוקרת בתיק 4000 פולינה גובזמן קריב, וטען: “מנעתם מפילבר לקבל את היומן שלו כדי לשמור אותו בערפל”. היא השיבה: “הראנו לו דרך הפלאפון”. נציגו של נתניהו תקף את התובעת על הגשת כתב האישום, והיא ענתה: “אני 25 שנה בפרקליטות, ולא נתקלתי בסגנון כזה מכוער”

בבית המשפט המחוזי בירושלים המשיכה היום (שני) להעיד פולינה גובזמן קריב, חוקרת ברשות לניירות ערך, שהייתה בצוות החקירה של תיק 4000 (תיק בזק-וואלה). היא נחקרה בידי בועז בן צור, עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתיק שבו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

עו”ד בן צור הראה כי באחת החקירות ביקש מנכ”ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר לראות את יומנו בטענה כי זה ירענן את זכרונו. עם זאת, הדבר לא קרה, והוצגו לו במקום תיעודים מהטלפון הנייד. גובזמן העידה כי לא יכלה להראות לפילבר את יומנו, וכשנשאלה מדוע, השיבה כי “איך שזה מוגש אלינו – זה נראה כמו מייל. זה לא משהו פיזי שאני יכולה להראות לו”.

בתגובה, אמר עו”ד בן צור כי “יש לכם יומן, ראינו אותו בחקירה של ראש הממשלה. פילבר ביקש לראות יומן, הוא לא קיבל אותו. אני שואל שאלה – האם הוא קיבל את יומנו?”. גובזמן ענתה: “אני לא יודעת אם הוא קיבל יומן אחר מלבד עיון בטלפון”.

השופט שחם: “האם מה שהצגתם לו בפלאפון זהה במלואו ליומן?”.

גובזמן: “לא זוכרת”.

השופט שחם: “יכול להיות שהוא ראה דברים שונים בטלפון מאשר ביומן שלו?”.

גובזמן: “אני לא יודעת, לא הייתי מעורבת בבקשה הזאת”.

עו”ד בן צור: “פילבר אומר בבית המשפט בחקירה הראשית ‘לא נתנו לי לראות את המסמכים שלי מהרגע שנעצרתי’. האם את היומן, לא דברים בפלאפון, הוא קיבל או לא קיבל?”.

גובזמן: “אני לא יודעת בדיוק מה הוא ביקש. את היומן ממשרד התקשורת הוא לא קיבל, למיטב ידיעתי”.

עו”ד בן צור: “את אומרת שאת לא קיבלת את ההחלטה, אבל העד מבקש יומן, הוא אצלך. הסתכלת ביומן שלו? חיפשת שם פגישה בשבוע הראשון של פילבר בתפקיד. ראית שאין פגישה בשבוע הראשון?”.

גובזמן: “אין פגישה בשבוע הראשון”.

עו”ד בן צור: למה כשמחזיקים יומן – וכשאת רואה שאין פגישה והוא מבקש את היומן – למה לא להציג לו את הנתון הזה?”.

השופט בר עם: “אני לא מבין, למה לא להציג לו את היומן?”.

גובזמן: “אני יודעת שאדוני לא יאהב את התשובה הזאת, אבל לא אני התעסקתי בחקירה של פילבר באותו הזמן. אני חושבת שהיה פה עניין של זמינות של חומרים. אני חושבת שאז הוצגו לו הדברים שהיו זמינים”.

עו”ד בן צור: “את המידע הזה שהוא מידע קריטי, שמרת אותו לעצמך?”.

גובזמן: “את זה שאין פגישה ביומן ידעו הממונים עליי”.

עו”ד בן צור: “מי הממונים? אני רוצה שמות כדי להבין את גודל הפיאסקו”.

גובזמן: “אני לא זוכרת את מי שיתפתי, אבל יריב בוודאי ידע מזה”.

עו”ד בן צור: “רק אנחנו לא ידענו מזה, וגם לא בית המשפט בתחילת המשפט. החומר אצלכם, למה לא להראות? לפי דעתי כי אתם יודעים שזה לא קיים, זו הסיבה. במודע אתם מונעים ממנו לקבל את היומן, מוליכים אותו לגרסה, ואת הראיה האובייקטיבית שאצלכם אתם לא מראים – רק כדי לשמור אותו בערפל”.

גובזמן: “הוא מסר גרסה בזמן הזה, הובאו לו טלפונים כדי שיבדוק. אנחנו מנסים לעשות בדיקות, אף אחד לא ניסה להסתיר ממנו שום דבר”.

עו”ד בן צור: “אלו מילים ריקות, יש מועד. את מחזיקה יומן, למה לא להראות לו את זה? “.

גובזמן: “מדובר בחקירה מתנהלת. אני בטוחה שמי שקיבל את ההחלטה יענה”.

עו”ד בן צור: “לא היה צדיק אחד בסדום שאמרת לו ‘תנו לו את היומן’? מישהו אמר את זה?”.

גובזמן: “אני לא זוכרת שמישהו אמר ‘תנו לו את היומן’. יש כל כך הרבה הנחות בשאלה הזאת… אני לא יודעת”.

עו”ד בן צור: “בחומר החקירה שקיבלנו, קיבלנו פרט אחד בנוגע לפגישה בין פילבר לנתניהו. ב-21 בפברואר 2015 יש פגישה בין ראש הממשלה לשר אופיר אקוניס. אנחנו רואים עכשיו בעצם איך זה נראה ביומן שלו, למה זה לא נמצא בחומרי החקירה? הינה, ידעתם להפיק מהיומן את הפגישה. מה שרציתם להפיק, כל דבר”.

גובזמן: “בוצע חיפוש. זה בוצע בתוך ניירות ערך בזמן שלא הייתי שם, חיפוש כדי למצוא פגישות”.

עו”ד בן צור הציג אחד מחומרי החקירה – טבלה מצוירת שאותה ציירו החוקרים ופילבר. “חוקרים יושבים עם פילבר ומציירים שרבוט עם חתיכת נייר. מכינים טבלה, והוא ממקם”, אמר בן צור. “איזה יופי, מה שעשיתם זה לפנתיאון, ציירתם יומן. פילבר אמר ‘שיחקתי שבץ-נא עם החוקרים’, אז שיחקתם איתו שבץ-נא. לא הגיוני יותר להראות לו את היומן? “. גובזמן השיבה: “זה לא קשור, אפשר גם וגם”.

נציגו של נתניהו הגיב: “אבל יש לנו רק ציור, זהו”. בתוך כך, השופט בר עם אמר כי “רואים שיש פה סתירה חזיתית. אתם יודעים שביומן האמיתי אין רישום כזה (של הטבלה שבה הפגישה), לא היה מקום לברר את הסוגיה הזאת?”. גובזמן ענתה: “לא חקרנו את פילבר מאז. הרישום ביומן זה לא מה שהיה חשוב. זה יכול היה לסייע לי, אם הייתי יודעת באותו הזמן”. השופט בר עם פנה לגובזמן וציין: “לגבי הידיעה – את יודעת שאין רישום ביומן, אין שאלות כאלה”. היא השיבה: “אני לא יודעת”. עו”ד בן צור אמר כי “אין שאלות כאלה”.

בתוך כך, יהודית תירוש, התובעת בתיק 4000 מטעם הפרקליטות, אמרה כי “אני חולקת על דרך ההצגה. מהמזכרים של חומרי החקירה של מה שנמצא ביומן, אנחנו מבינים מה לא נמצא ביומן. המזכרים נמצאים אצלי כמו שאצל חבריי”. עו”ד בן צור שאל את תירוש: “את יודעת שלא הייתה פגישה בשבוע הראשון, ובכל זאת הגשת כתב אישום?”. תירוש מצדה פנתה לשופטים וציינה כי “אני 25 שנה בפרקליטות, ולא נתקלתי בסגנון כזה. צורה כל כך מכוערת”.

בתגובה, עו”ד בן צור הרים את קולו: “לא נתקלתי בכתב אישום כזה”. במקביל, עו”ד ז’ק חן, סנגורם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ’, הרים אף הוא את קולו: “אני מבקש להגיב. לא יכול להיות שבית המשפט נותן להם להגיד דבר כזה פוגעני ואני לא יכול להגיב. אני רוצה לומר שבמשך 30 שנה לא נתקלתי בהתנהלות כזו של ההגנה, שהסתירה תקלה אחרי תקלה. זו שערורייה!”.

בתוך כך, השופטת פרידמן-פלדמן פנתה השיבה: “סיימנו עם זה, עו”ד חן, סיימנו עם זה!”.

https://www.ynet.co.il/news/article/hyqbyadci

נזכיר שהבן של השופטת הזו עבד 6 שנים במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’.  הבוס שלו רלי לשם הוא עד תביעה, וגם אייל רוזובסקי פיקח עליו.  שני אלה ייצגו וליוו את אילן ישועה והם אלה שהמליצו לו להקליט את כל השיחות. השופטת פשוט מחקה את המשרד מרשימת המניעויות שלה..  היא מחליטה מתי היא נכנסת ויוצאת מניגוד עניינים….  חחח.

ומה עם ציפי גז?  פרקליטה שהיום היא שופטת…