פרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז אייזנשטיין מקדמת הגשת כתבי אישום על “אונס וירטואלי”. במה מדובר? גבר מתקשר עם אישה לצרכי הכרות באפליקציה. כמקובל באפליקציות האלה שני הצדדים רוצים לבדוק את הסחורה לפני שהם טורחים לצאת מהבית לפגישה. מבחינת הגבר אולי מדובר בכונפה? מבחינת האישה אולי מדובר במי שיש לו איבר מין קטן שלא יספק אותה? לכן כיום מקובל להראות את הסחורה במהלך המשא ומתן לפני ההכרות בטינדר. הוא מראה לה, היא מראה לו, ואם זה טוב לשניהם, יש סטוץ.

אבל אושרה גז סבורה אחרת…. לדעתה אם גבר מבקש מאישה שתראה לו ציצי או שתראה לו את השערות בכוס, הרי זה אונס. מייד היא כותבת שהכל נועד לגירוי המיני של הגבר, תוך ניצול האישה המסכנה, ושהוא הכריח אותה להוריד חולצה או להפשיל את התחתון, והוא ניצל את שבריריותה ומסכנותה. לאישה כמובן מבחינת הפרקליטות אין צרכים מיניים, אין רצון לגירוי מיני, והן נכנסות לאפליקציות ההכרויות על מנת לבצע מחקרים אנתרופולגיים גרידא. וכך נולד המושג החדש “אונס וירוטאלי”. אונס בלי חדירה, בלי מגע, ובלי חיכוך של איבר באיבר ובסופו של דבר מדובר “באונס” ללא אונס וללא אנס.

מי זאת אושרה גז אייזנשטיין?

נציין שאושרה גז אייזנשטיין היא פרקליטה כושלת שניהלה את תיק הרצח בברנוער בכישלון רב. היא זו שהאמינה לזאור חניקשייב ועשתה איתו עסקה לתפור את הפליסיאנים שהתפוצצה לה בפרצוף…. בויקפדיה כתוב עליה ש”ב-2014, לבקשת עיתון הארץ, התיר בית המשפט לפרסם כי בתיק חסוי שנוהל עשור קודם, בהובלת אפרים ברכה, ששימש ראש צוות חקירה ביחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב, ועמו גז-איזנשטיין ששימשה כתובעת, בוצעה רשלנות חמורה אשר חשפה עד מדינה בסביבת העבודה בה פעל, וסיכנה את חייו ואף חיי משפחתו”. היתה לה החוצפה להציע עצמה ממלאת מקום לתפקיד פרקליט המדינה, אבל אמיר אוחנה השליך אותה כמו קונדום משומש בגלל המחדל שלה בפרשת הבר נוער. כיום היא מחליפה את רות דוד (במקום לזרוק אותה הביתה) כמי שאחראית על כל פרקליטות מחוז תל אביב. מדובר בפמינאצית מורעלת, צמאה לדם גברים חפים מפשע.

מדוע הנאנסות הוירטואלית מצלמות עצמן נוגעות בדגדגן שלהן? ואיך זה הפך ל”אונס וירטואלי”?

כדי להמציא את המושג החדש “אונס וירטואלי” צריך להתגבר על המכשול מספר אחד: מדוע האישה לא מכבה את המחשב והולכת לבשל קציצות מאמא-עוף במטבח? מדוע היא מרימה את החחולצה, מדוע היא חולצת שד ונוגעת לעמה עמוק בפות, וזאת כשאין אף אחד לידה, אף אחד לא כופה עליה שום דבר, והיא פשוט יכולה לנתק את המחשב או לסגור את הטלפון הנייד???

התשובה של אושרה גז היא שגברים הם כמו מכשפים, בעלי יכולות מאגיות לכשף את הנשים האלה דרך מסכי המחשב, להשתלט להן על המוח, ולגרום להן לעשות פעולות לא רצוניות כגון חליצת שד, או זום על הכוס.. לפעמים הנשים האלה מתבקשות לתחוב את היד שלהן בתוך הכוס שלהן, ולגרות את הדגדגן. במקרה כזה, לדעתה של אושרה גז, בגלל יכולות הכישוף הגבריות, האישה הופכת “קפואה” ללא יכולת להגיד לא, ובמקום לנתק את המחשב, הגבר משתלט לה על מערכת העצבים ויש לראות את היד של האישה שדגדגה בגדגן של עצמה, כאילו זו היד הוירטואלית של הגבר שדגדגדה לאישה ביער הסבוך.

ואנו שואלים איך השופטים בולעים את הלוקשים האלה של אושרה גז וחברותיה (נורית ליטמן למשל)???? הרי גם הבתולה מריה נכנסה להריון ללא סקס וללא אונס, איך זה יכול להיות? יתכן שגם זה היה “הריון ויטואלי”, שקצת הקדים את זמנו ב 2,000 שנה או שהטכנולוגיה הלכה לאיבוד. דוגמאות אחרות להמחשת המושג: מטוס טייס ללא טייס. ספינת דייג ללא דייגים. בכל מקרה היום הגברים של ישראל צריכים להתמודד עם מגפת ה”אונס הוירטואלי”: אונס ללא אנס, ללא מגע, מרצון בשמחה ובששון. מתי השמחה והששון הופכים לעבירה פלילית? רק כאשר אותה גברת מתחרטת על מה שעשתה…..ע”ע: אלמנט החרטה. 

מהנשים שהביאו לכם את “זה לא בזבוז כספים – זו אלימות כלכלית” ו”זה לא ניכור הורי – זו סרבנות קשר של תינוק”…. מגיע סרט ההמשך: “אונס וירטואלי”.

המוח המעוות של אושרה גז ומשטרת ישראל לא מפסיק להפתיע.  נניח שקטינה בת 15 בישראל עולה על אפליקציה ו”מקבלת הוראות” מגבר לענג את עצמה בפניו.  ראשית השאלה היא מה בדיוק עושה ילדה בת 15 באתרים האלה?  מה היא מחפשת?  מההכרות שלנו עם בנות ישראל הצעירות הפוחזות והמיניות סביר להניח שזו אותה בת 15 שכפתה על הבחור לצפות בה מענגת את עצמה.  אבל האם זה אונס?  איך החשוד כפה עצמו על הקטינה? האם הוא אחז בה בחוזקה דרך המקלדת? האם הוא כיוון את המצלמה לאיזורים האינטימים בגופה? ברור שלא.  עד כמה מטורלל המוח הפמינאצי? מסתבר שללא גבולות.

מדובר בהמצאה חולנית של פמינאציות השולטות במערכת אכיפת החוק, במערכת השפיטה, בתשקורת ובכל מקום ציבורי אחר. לשיטתם, מסתבר שאישה יכולה לעבור אונס גם אם לא נוגעים בה בכלל, והיא אפילו יכולה להישאר בתולה עם התואר המעצים “קורבן אונס”.  נזכיר שבחוויה שעברה השתתפו רק היא והלפטופ…. מי אם כן חדר בה ומי “אנס אותה” אם לא רוח הקודש או הזרם החשמלי של ספקית האינטרנט?  רק בישראל על פי חוקי הפמינינאציה החדשים, כל מי שצופה מרצון בפורנו – יש לראות אותו כאילו השתתף באופן פעיל באורגיה וירטואלית.

מסתבר שדרך המחשב אפשר באבו אבוה לבוא בה כי לדמיון הפמינאצי אין גבולות

ראו למשל פרשה המסוקרת בימים אלה במעריב ע”י כתב הזבל, אלון חכמון.  פורסם ב 18/04/2021 08:33

תושב נתניה בן 24 נעצר בחשד לביצוע אונס וירטואלי בקטינה בת 15

תושב נתניה בן 24 נעצר אתמול (שבת) על ידי המשטרה בחשד לביצוע אונס וירטואלי בקטינה בת 15, זאת בעקבות דיווח שנמסר ביום שלישי האחרון למוקד 105 של המשטרה אודות האירוע.

חוקרי המשטרה גבו את תלונתה של הקורבן, נערה בת 15 תושבת תל אביב, שתיארה כיצד החשוד, אשר התחזה לאחר, יצר עימה קשר באמצעות אפליקציה ברשת וקיים עימה שיחות בעלות אופי מיני, ואף הורה לה לבצע בגופה מעשים בעלי אופי מיני, כולל מול מצלמה.

חוקרי משטרת תחנת נתניה הצליחו לאתר את זהות החשוד ואתמול עצרו אותו והוא הועבר לחקירה בתחנת המשטרה. הבוקר יובא החשוד לבית משפט השלום בפתח תקווה לדיון בהארכת מעצרו, בין השאר על מנת לבדוק באם ישנן קורבנות נוספים.

כתבה דומה פורסמה ע”י עוד אחד שקורא לעצמה “כתב משטרה” ירון דורון מישראל היום.  גם הוא קיבל הודעה מיוחצנת מדוברת המשטרה, ופשוט העתיק אותה כמו שהיא.  לכן הטקסטים של ירון דורון ואלון חכמון פשוט זהים.  

זרעי הפורענות נטמנו כבר לפני כעשור.  ראו כתבה של משה נוסבאום בחדשות ערוץ 2, 4/7/2011 :  תקדים: ישראלי חשוד באונס וירטואלי

לפי הסיפורים של נוסבאום, עוד שופר של הפרקליטות ב 2011: 

“במרכז פרשה צעיר בן 29 ממרכז הארץ שנעצר בתחילת השבוע אחרי שסחט דרך האינטרנט נערות אמריקניות בנות 12-17 ואילץ אותן לבצע מול עדשות מצלמות הרשת שבמחשביהן הביתיים מעשים מגונים. באותו הזמן, התבונן הצעיר בנערות ממלאות אחר הוראותיו בביתו שבישראל.  ממצאי החקירה שניהלו הרשויות הפדרליות בארצות הברית העלו כי הצעיר הישראלי פרץ למחשבי הנערות האמריקניות שנפלו קורבן למעשיו, איתר בנבכי הקבצים שם תמונות מביכות שלהן – ובאמצעותן סחט אותן. לפי הפרטים הידועים, אילץ החשוד את הצעירות האמריקניות להתערטל מול המצלמות.  המעשים שכפה עליהן לבצע מביתו בישראל לבצע כוללים מעשים מגונים והחדרת חפצים לאיבריהן האינטימיים, עובדות שממלאות אחר מרכיבי עבירת האונס והופכות אותו לחשוד בה לכל דבר ועניין. הבנות שסירבו להיענות לאיומיו של החשוד “נענשו” על ידי בנקמה כואבת למדיי: הוא הפיץ את אותן תמונות מביכות ואינטימיות שאיתר בקרב חבריהן ובני משפחותיהן”.

כלומר, הרשויות האמריקאיות ביקשו מישראל לעצור את החשוד לא על מעשי אונס, אלא על מעשי סחיטה.  על פי הטענה הוא מצא במחשבים שלהם תמונות וסרטונים מביכים וסחט אותן על רקע זה.  אבל העובדה שהן הראו לו כוס, ציצי ותחת בשיחות הוידאו שלהן, זה לא אונס וירטאולי כי אין כל הסבר למה הן שיתפו פעולה ו”התערטלו” מול המצלמות.

אלא שכך הוחדר לתודעה המונח החדש “אונס וירטואלי”, וכך נסללה הדרך להתאים את האכיפה הפלילית למציאות הפמינאצית בישראל.  עכשיו אפשר לתפור לכל אזרח ישראלי שמתקשר עם אישה באתרי סטוצים פשע חדש: “אונס וירטואלי”.  

לא עבר זמן רב וכבר בשנת 2012 אותו בחור “התכבד” להיות האזרח הישראלי הראשון שהואשם בעבירת אינוס וירטואלית.  נטען נגדו שהוא  אילץ דרך האינטרנט נערות אמריקניות בנות 12-17 לבצע מול עדשות מצלמות הרשת שבמחשביהן הביתיים “מעשים מגונים” בעצמן והוא “התבונן” הצעיר בנערות ממלאות אחר הוראותיו בביתו שבישראל.  על ההתבוננות הזו הוא חטף אישום של “אונס”……

ב 2012 הרשיעה השופטת רות לורך איש על מעשים מגונים וירטואלים

ב 9/12/2012 פרסמה נעמה כהן פרידמן כתבה על אחד בן 53 ש”הורשע בעבירות מין בקטינות ולא ב’אונס וירטואלי’“.  לפי הסיפור שלה, הפרקליטות מחקה את סעיף עבירת אונס מכתב אישום שהגישה נגד תושב יהוד בן 53 שפיתה נערות באינטרנט. הוא הורשע בביצוע מעשים מגונים וירטואלים (באמצעות המקלדת) ובתקיפת תשע קטינות ונידון ל-6 שנים, הורשע בעבירות מין בקטינות ולא ב’אונס וירטואלי’. 

בפועל זה לא כל כך משנה אם זה אונס וירטואלי או מעשים מגונים וירטואלים.  הפרנציפ הוא אותו פרנציפ.  אין הסבר למה הבנות ביצעו בעצמן מעשים מגונים בהוראה של מישהו שרק פגשו באינטרנט ושהוא בכלל לא נמצא פיסית לידן.   

בתמונה השופטת רות לורך – כיום נשיאת מחוזי מרכז (סליחה מחוזי מגדר), אחת שמרשיעה כל גבר שבא אצלה.  הרשיעה את יוסף סבח במעשים מגונים באמצעות אינטרנט

בתמונה:  רות לורך נשיאת מוזי מרכז.  היא סבורה שנשים מקבלות הוראות להתפשט באינטרנט ואין להן כל יכולות לסגור את הטלפון ולא להתפשט.  פשוט שופטת תועבה.  

לדברי נעמה כהן פרידמן, יוסף סבח, תושב יהוד בן 53, נידון בבית המשפט המחוזי בלוד לשש שנות מאסר בגין מעשים מגונים בקטינות, סחיטה באיומים ועוד. בנוסף, קבע בית המשפט כי עליו לפצות כל אחת מתשע המתלוננות הקטינות נגדו בסכום של 15 אלף שקלים. הפרקליטות החליטה למחוק מכתב האישום המקורי עבירת “אונס וירטואלי” שאותו ביצע סבח, לכאורה, בנערה בת 15.