Reporter: Yehonatan Kapach

בהמשך לכתבתנו הקודמת על 30 הפדופילים שהתלוננה על סחיטה וקיבלו מפרקליטות מחוז מרכז צא”פ (צו איסור פרסום) על שמם, פרשת 30 הפדופילים 1: קראו כתב אישום בפרשת 33 הפדופילים שנלכדו ע”י אלעד בן נון. השופטת מיכל ברנט הוציאה צא”פ והפרקליטים רועי לוס ומיקי פורן מגוננים על הפדופילים  קבלו את פרוטוקול הדיון שהתקיים אצל השופטת מיכל ברנט בלוד שעסק בשאלה האם להסיר את הצא”פ.

המבקשים להסרת הצא”פ היו ערוץ 13 ע”י עו”ד תמיר גליק ומאיה כץ ממשרד ליבליך מוזר, התנועה למען איכות השפיטה בישראל באמצעות המנכ”ל אריאל פורמנובסקי ועו”ד זהבה גור בתפקיד אמא החוששת שילדיה יפגשו פדופילים בצ’אטים באינטרנט.

נציין שעו”ד תמיר גליק תמיד נשלח ע”י מערכות העיתונים לבקש הסרת איסורי פרסום, אולם הוא כמעט תמיד נכשל, כי הטיעונים שלו חלשים, ממוחזרים והשופטים לא ממש שמים קצוץ עליו. 

חבל.  איש חמוד עם המון רצון טוב אבל עם רצון טוב לא מוציאים כלום בבית משפט בישראל-סדום. 

את הנאשם בסחיטה אלעד בן נון של פדופילים ייצג עו”ד דוד פורר אחרי שהנאשם זרק את הסנגוריה הציבורית, וטוב שכך. 

הסנגוריה היא גוף שמוכר את הלקוחות שלו לפרקליטות, ומי שמיוצג על ידם בדרך כלל נדפק היטב עד העצם.

השופטת מיכל ברנט שמעה טיעונים באריכות ולא נתנה החלטה במקום.  הפרקליט רועי לוס והכפופה לו אשרת בכר טענו כי  השופט יצחק עמית פסק בפרשת אפי נוה – מין ומינויים שלאדם פרטי כמו סוזי עוזסיני ארניה יש זכות לפרטיות (למרות שהיא חשודה בשוחד מיני), להבדיל מאישיות ציבורית כמו השופטת אתי כרייף שהשופטת עמית התיר לפרסם את שמה, ולשפוך את דמה. 

על סמך זה נטען שהפדופילים הם במעמד זהה לסוזי עוזסיני ארניה כ”אנשים פרטיים”.  נציין שסוזי לא באמת היתה אישה פרטית והשופט יצחק עמית שיקר.  סוזי היתה בעלת מעמד בלשכת עורכי הדין כיו”ד ועדת תלונות שווא ונציגת הלשכה בכנסת, וגם היתה מומעדות לפריימריז בליכוד – כלומר היא אישיות פוליטית.  

נודה על האמת, לא הבנו את האבחנה הזו.  סוזי עוזסיני ארניה לא העידה במשטרה כמתלוננת.  היא נחקרה כחשודה בשוחד מיני, אז מה הקשר ל 30 הפדופילים שהעידו במשטרה ובמשפט כ”קורבנות עבירה”??? 

מצד שני זה נכון שהפדופילים הם גם  קורבנות עבירה (הרי היה ניסיון סחיטה), אבל נתגלתה פה עבירה עצמאית המיוחסת להם, ניסיון לשדל קטין או קטינה למין בעבור שכר או בלי שכר.

סטטוס כפול – העד הוא גם קורבן וגם עבריין

זה בדיוק הענין פה:  הפרקליטות מחליטה מה הסיווג של העדים, וכשהיא מחליטה היא לא רוצה שיפריעו לה, וגם לא מוכנה לשמוע על אופציות אחרות.  פה אכן יש פדופילים שהם בסטטוס של קורבנות עבירת סחיטה, אבל הם גם בסטטוס של עברייני מין בעצמם. 

לכן המסקנה המתחייבת היא שמי שהוא בעל סטטוס כפול – גם קורבן עבירה אבל בד בבד הוא גם עבריין בעצמו, לא מגיע לו לקבל את התנאים המובטחים ל”קורבן עבירה”, ולא מגיע לו איסור פרסום על שמו, וגם לא מגיע לו שבכלל ישקלו אם הוא דמות פרטית או דמות ציבורית. 

כלומר צריך שהסטטוס של עבריין מין יגבור על הסטטוס של קורבן עבירה, ואז המסקנה תהיה לפרסם!

סטטוס מתחלף – העד מתחיל כקורבן אבל מסיים כעבריין

אגב, זו בדיוק אותה בעיה של תקיעות מחשבתית בפרקליטות כשמדובר ב”סטטוס מתחלף”.  למשל כאשר אישה מגישה תלונה במשטרה נגד גבר, למשל אונס או מעשה מגונה, אז היא אכן לפי החוק זכאית לאיסור פרסום על שמה בסטטוס של קורבן, אלא אם היא מוכנה להחשף. 

אבל אם נקבע שהיא מתלוננת שוווא ותלונתה נדחתה, נסגרה או נגנזה (ולא צריך את המילים “תלונת שוא”, די בעצם הזיכוי) אזי ה”סטטוס” של אותה אישה מתחלף, הסטטוס של קורבן מתחלף כי היא לא קורבן יותר, הוא מתפוגג, והסטטוס שלה הופך לסטטוס של עברייינית שביצעה עבירה של מסירת ידיעות כוזבות במשטרה.

עדיין גם במקרים כאלה הפרקליטות מסרבת להחליף סטטוס לאותה נבלה שקרנית ולחשוף את שמה, למרות שהיא כבר לא מתלוננת בעבירת מין, והוא הפכה להיות “מתלוננת שווא בעבירת מין” – כלומר עבריינית.

מיכל ברנט מחלה על עבירת הזילות שביצע מאור צור על השופטת

השופטת מיכל ברנט ניהלה את הדיון בהסרת הצא”פ באופן מרשים ומכובד.  היא גם קבעה דיון בהקדם האפשרי ואת זה צריך לזקוף לזכותה.  אם יהיה לה אומץ ללכת נגד הפרקליטות ולהסיר את הצא”פ, זה לא ידוע. 

אבל מה שמבחיל זו ההתנהגות המזללת של מאור צור הכתב שחשף את הפרשה.  הוא בכלל לא הגיע לדיון, ומייד לאחריו הוציא ציוץ נאצה נגד השופטת כאילו היא האחראית לצא”פ וש”מיכל ברנט אחראית לאחד מרגעי השפל של מערכת המשפט”.

הציוץ הזה מהווה עבירה של זילות בית המשפט והחשדת דרכי השפיטה.  השופטת לא אחראית לצא”פ.  מי שאחראי לזה אלו הפרקליטים רועי לוס ומיקי פורן בשיתוף פעולה מלא של הסנגוריה הציבורית הזבלית שמכרה את הלקוח שלה, ולא התנגדה לצא”פ, ולא הוציאה את זה לתקשורת.    

השופטת הזו לא “חתומה על רגעי שפל של מערכת המשפט”.  מי שחתום על השפל זו הפרקליטות. 

הם שהחליטו מי ייכנס לכתב האישום ומי לא.  הם שעשו קומבינה מאחורי הקלעים עם הפדופילים והבטיחו להם חסינות מלאה…. 

השופטת בסך הכל מילאה פקודות מהפרקליטות.  זה לא חדש.  כמעט ב 99% מהמקרים השופטים משפילים עצמם עפר ואפר בפני הפרקליטות כי בבית המשפט העליון מורים להם לכבד את “הפרוגטיבה של הפרקליטות” לעשות מה שבא לה. 

ראו מקרה רפי רותם:  שם השופט גרשון גונטובניק במחוזי העביר ביקורת על שיקול הדעת של הפרקליטות.  הפרקליטות ערערה ושלושת המוקיונים נעם סולברג, יוסף אלרון ואלכס שטיין הפכו את ההחלטה ונזפו בגונטובניק. 

הם קבעו שאסור לאף שופט להעביר ביקורת על שיקול הדעת של הפרקליטות כי לפרקליטות יש פררוגטיבה. העליון פסל קו הגנה שעשוי לסייע לנתניהו | כלכליסט

לכן ברור שמיכל ברנט עשתה כמצוות שלושת המוקיונים נעם סולברג, יוסף אלרון ואלכס שטיין ולא העבירה ביקורת על שיקולי הפרקליטות בתיק של 30 הפדופילים….     

מה שצייץ מאור צור מהווה עבירה על חוק העונשין “זילות בית המשפט”.   מי שמחשיד את דרכי השפיטה הוא עבריין וצפוי לעונש של 3 שנים בכלא. 

השופטת מיכל ברנט צריכה להגיש נגד מאור צור תלונה במשטרה על זילות והחשדת דרכי השפיטה.  הוא אשם. 

בכלל לא ברור לנו מה המניעים של מאור צור?  למה הוא מתנפל על השופטת ולא הפרקליטים?  מי בכלל הדליף לו את הסיפור?  נקווה שבימים הקרובים התמונה תתבהר.  מה שבטוח זה שמאור צור הוא שפל בעצמו. לא השופטת.   

שימו לב להופעה המדהימה של אריאל פורמנובסקי

אריאל הוא אבא לילד בן 7 אותו הוא לא ראה כבר 5 שנים, שכן האמא של הילד הזה, אודליה אבגי, חטפה אותו למעון לנשים מוכות, אישה לאישה בירושלים, 8 ימים אחרי שהיא הפסידה לאריאל בבית משפט.  במקום להגיש ערעור על ההפסד שלה, היא פשוט חטפה את הקטין לתוך המעון לנשים מוכות, והודתה בפה מלא שהיא בכלל לא אישה מוכה ושאריאל מעולם לא היכה אותה.

האישה החוטפת היא מנהלת המדור הפלילי של המזכירות בבית המשפט העליון, אודליה אבגי.  במקרה הזה עצם הכניסה של האישה הזו למטרות טירפוד פסק דין של משמורת משותפת 8 ימים אחרי ההפסד בבית המשפט הופך אותה לאישה עבריינית שגם הגישה תלונות שווא במשטרה, (שנדחו) וגם ניצלה את משאבי המדינה לטובת נשים מוכות באופן ציני לצרכיה האגואיסטים (כלומר מסרה ידיעות כוזבות לצורך קליטה במעון מבלי להיות אישה מוכה). 

עדיין בפרקליטות סבורים שגם אחת כזו זכאית ל”זכות הפרטיות” ושאסור לפרסם את שמה…..

להלן הבקשה שהניבה את הדיון: 

תגובת הפרקליטות:

ולהלן פרוטוקול הדיון שהכתב מאור צור לא היה בו, 16/8/2021: