חדשות מהקרמטוריום של רבקה מקייס לגברים גרושים. רבקה מקייס סגנית הנשיאה של בתי המשפט למשפחה בפ”ת וראשל”צ רצחה עוד גבר. זו “ה”שופטת עם הכי הרבה דם על הידיים, הכי הרבה גברים שהפכו הומלסים בגללה, והכי הרבה גברים שהפכו עניים מרודים בגללה. הכי הרבה מתאבדים יש בגללה. הפעם שמו של הקורבן הוא גבריאל סופר. ז”ל. מקייס גירשה אותו מהבית. הוא חטף דום לב ומת. היא הלכה הביתה עולצת שמחה ומעונגת. עוד אורזמה של “העצמה נשית” חלפה בדגדגנה.
נזכיר שלפני שרבקה מקייס מונתה לשופטת היא עבדה בארגון פמינאציות שמסייע לנשים גרושות להגיש תלונות שוא. היא כתבה וניסחה מדריך להגשת תלונות שווא, בו בכתב ידה ממש נתנה תרחישים והדרכות כיצד לפברק תלונה: למשל “הרימי הטלפון וחייגי למשטרה, אמרי להם “אני נמצאת במקלחת, בעלי נכנס עכשיו וביקש שאבצע בו מין אורלי”, נתקי וגשי לשופט…”. וזו רק דוגמא אחת. היו הרבה דוגמאות מאותו סוג – הדחה לעבריינות נשית… ועל זה קיבלה פרס: מינוי לשפיטה.
ראו תמונה מהפגנת אבות זועמים שהפגינו בזמן שנתנה הרצאה בלשכת עורכי הדין בתל אביב ב 2011. שימו לב מה כתוב מאחורי המגפון. אמת לאמיתה.
רבקה מקייס היא השופטת שהיתה קוצבת לגברים 5 שנים, 6 שנים ואפילו 10 שנים לראות את הילדים שלהם במרכז קשר. היא זו שהתחילה להטיל על גברים “הוצאות” על דבר קטן 10,000 ש”ח, 20,000 ש”ח, על דבר בינוני 50,000 ש”ח ועל משהו טיפה יותר גדול גם 80,000 ש”ח – והעיקר זה שהבעל ירוסק כלכלית ע”י ההוצאה לפועל וכשהוא על ארבע אשתו באה ולוקחת את כל מה שיש לו.
להלן הטסקסט שתיאר את ההפגנה ב 2011:
8/11/2011 הפגנה נגד הרצאת מקייס בלשכת עורכי הדין על זכות הילד להשתתף בהליכי בית המשפט.
ארגוני האבות הפגינו מול לשכת עורכי הדין בתל אביב במשמרת מחאה נגד הבאתה של השופטת רבקה מקייס להרצות ביום עיון שנושאו, “תהליך שמיעת רצון הילדים בבית המשפט למשפחה“. דווקא השופטת מקייס אשר ניתקה ילד אחר ילד מכל אבא שאיתרע גורלו להישפט בפניה, במשך עשור שלם, היא זו שנבחרה לדבר על רצון הילדים, אותו קונצפט ממנו התעלמה במשך שנים.
משעות אחר הצהריים התאספו עשרות אבות מול לשכת עורכי הדין כשבידם שלטים, פליירים, משרוקיות, ווזבוזלות ומגפונים. האבות קראו לשופטת רבקה מקייס להתפטר, והסבירו לעוברים ושבים איך מתנהלים ההליכים בבתי המשפט לענייני משפחה, ההפליה הנהוגה בבתי משפט אלה, הרשע והאטימות שהשופטת מקייס הדובדבן שעל הקצפת. שוטרים הוזעקו למקום, ולאחר שבדקו שהמחאה חוקית, עזבו את המקום.
השופטת מקייס ידועה בכך שהיא מנתקת ילדים מאבות באופן סיטוני, ללא כל עילה. כמעט כל גבר אצלה נשלח למרכז קשר במשך שנים, והיא אף המליצה לנשים לעבור לערים רחוקות מהמרכז על מנת להקשות על הגבר את הנסיעה למפגשים. בעבר אף הוקמה “קבוצת נפגעי מקייס” שהתלוננה על מעלליה של השופטת בבית המשפט לענייני משפחה, ואמנם לא הביאה לפיטוריה אבל היא לפחות הורחקה מכפר סבא לראשל”צ.
בשיחה עם האבות המוחים נשמעו סיפורים קשים מצמררים על ניתוקים של אבות מילדיהם ועל מצוקתם של האבות שלא זוכים לראות את ילדיהם במשך שנים עקב פסיקות לא הגיוניות מצד השופטת רבקה מקייס, ועקב כך שהיא מוטה לטובת הנשים במקום לדאוג לטובת הילדים. כך לטענת האבות שהתאספו מכל רחבי הארץ. אחד האבות שאל : מדוע אני יכול לראות לגדל ילדים של כל אבא אחר בארץ ואני לא יכול לראות לגדל את ילדיי? (בהתייחסו לכך שהוא חי עם גרושה ולה שלושה ילדים).
אחת מעורכות הדין שהגיעו ליום העיון ניסתה להסביר ש”הפגנה זה לא יפה”, אבל משהסבירו לה על מעללי מקייס, היא הציעה לצרף נציג ארגוני האבות לישיבות פורום המשפחה של לשכת עורכי הדין.
מקייס, בהיותה עורכת דין בשדולת הנשים, פרסמה חוברת ובה הסברים איך להגיש תלונות שווא כנגד גברים כדי להרחיקם במרמה מהבית והילדים וכך לקבל יתרון בבית המשפט. לאף אחד לא ברור איך עו”ד משדולת הנשים, אשר חרתה על ליבה מלחמת חורמה בגברים באשר הם גברים, מתקבלת להיות שופטת בבית משפא למשפחה, שם המערכת מספקת לה כל יום הספקה חדשה של בשר טרי של גברים, שאותם היא יכולה לטחון עד דק.
בשעה 19:30 לערך עזבה השופטת רבקה מקייס את המקום והמוחים התפזרו תוך כדי כך שהם מבטיחים להילחם למען טובת הילדים וזכותם הטבעית של הילדים להיות בקשר שווה ומלא ללא תנאים עם אביהם הביולוגי.
https://בלעדי: פרשת ‘השופטת הנוקמת’ – News1 – כתבה של יוסי עבאדי
כתבה על מקייס הופיעה באתר ניוז1 21/12/2007 – “קבוצת נפגעי מֶקָייס” מונה עשרות חברים.
התלונות נגד מקייס דברים אינם חדשים לבכירי משרד המשפטים.
התלונות על מקייס גם אינם חדשות לנציבת תלונות השופטים, גם לא להנהלת בתי המשפט ולשופטי בית המשפט המחוזי. גם על שולחנה של הנשיאה דורית ביניש הונחו מאות תלונות. מקייס מונתה לכס השיפוט בשנת 2001, ומאז צברה צרור של תלונות חסרות תקדים על אופן התנהלותה. במהלך איסוף החומרים, הצטברו בידי מערכת Nfc מאות עמודים של מסמכי פרוטוקול, עשרות שעות הקלטת דיונים, תלונות רשמיות לבית המשפט העליון ולמשרד המשפטים, בקשות רבות לפסילת שופטת, עתירות לבתי משפט מחוזיים ועשרות עדויות של נפגעי השיפוט.
ע’ אב לשתי בנות קטנות, מסכם את עיקר הביקורת: “השופטת רבקה מקייס מפלה גברים לרעה באופן קיצוני, עוברת על סדרי דין ברורים, מונעת זכות טיעון, חוטאת בייעוץ שופטת לבא-כוח האישה בעת משפט, באי מסירת פרטים מדויקים בקורות חייה, בשימוש בלתי סביר בשמירה על תנועות הגברים בעת דיונים. היא הציגה, לכאורה, פרוטוקולים בעייתיים, צווי הגנה מגמתיים, הרחקת אבות מילדיהם באופן חסר תקדים בישראל, וכן עשתה שימוש מופרז ובלתי אחראי בתשתית “מרכז קשר” כתנאי לפגישה בין אב לילדיו”.
הנפגעים נפגשו במקרה. “כולם חשבו שהם מקרה פרטי של מקייס. איש לא ידע כי מדובר ב’שיטה’ של שופטת. הם חשבו שיש להם עורכי דין גרועים, שזו מערכת המשפט כולה”, על פי ד”ר אריק כהן-אדד, מנתח צרפתי בכיר בתחום הפלסטיקה, שעלה לארץ לפני כעשר שנים. חברי הפורום דורשים מהשופטת מקייס לגלות את הפרטים, שלדבריהם הושמטו מקורות חייה בטרם מונתה לשופטת. לטענתם, המידע שהושמט לכאורה על אודות עיסוקה המקצועי בשדולת הנשים ובארגונים נשים נוספים מעיד על היחס המפלה. מסמכים שהגיעו לידי מערכת Nfc גילו שכאשר הגישה השופטת מקייס מועמדות לתפקיד בבית המשפט לענייני משפחה, היא נמנעה מלציין את עברה המקצועי המלא.
בקורות החיים, כפי שמופיעים באתר הרשמי של בית המשפט, חסרות למעשה 19 שנים מעברה המקצועי. בטופס המקורי בכתב-ידה של השופטת שאותו הגישה לבית המשפט, עת הציגה את מועמדותה לתפקיד (10.03.2000). גם שם, לא נכתב דבר על-אודות 19 השנים החסרות. למעשה, אתר בית המשפט, ציטט מילה במילה את קורות חייה, כפי שהיא עצמה כתבה בטופס מועמדותה. יצוין שמקייס אכן הסתירה את עבודתה בשדולת הנשים, כי זה כמו לתת לנשיא החמס לשפוט בעבירות ביטחון נגד מדינת ישראל, אולם, מה שהיה פעם בושה, היום קורה בריש גלי. הרשמת המתעללת בגברים, תמר סנונית פורר, (ר”ג) לא התביישה בכלל בכך שהיא באה מרקע של שנאה מגדרית יוקדת, לאור עברה כבוגרת שדולת הנשים.
יוצא שמקייס סללה את הדרך למינוי נשים שופטות שההיסטוריה התעסוקתית שלהן היא הגדרת הגברים כאוייבהם של נשים. “מקייס מפלה גברים לרעה באופן שיטתי. טוען ניב עמית, “היא באה מרקע שבו גברים הם אויב”. “רוב חייה המקצועיים, הגברים היו הצד הנתבע. אויב האישה המוכה… לא יכול להיות שאישה בלתי אובייקטיבית בעליל תשב על כס השיפוט ותדון את גורלם של ילדים, וגברים כאחד, בלא שהיא חושפת את עברהו. אחת כזו חייבת להיות פסולה משפיטה בבית המשפט למשפחה. מקייס למשל לא היססה לשלוח את אנשי הביטחון לשבת “על הצוואר” של הגברים על מנת להפחיד אותם ולהניע אותם. במספר מקרים מקייס אף שיסתה את אנשי הביטחון להרביץ לגברים. במכתב שנשלח ליועצת המשפטית של בתי המשפט וכן לשר המשפטים דאז, דניאל פרידמן (01.09.07), נטען כי השופטת מקייס עושה שימוש חריג ובלתי סביר במאבטחי בתי המשפט. ” השימוש במאבטחים נועד להשפיל את הגברים המתדיינים. המאבטחים של מקייס לא נותנים לגברים לזוז או לדבר ללא הצבעה. מיותר לציין שאישה מעולם לא זכתה לשומר כזה”. התנהגות זו אף הובילה לתביעה נזיקית חסרת תקדים בגובה של 7,000,000 שקלים, בגין פגיעה גופנית של אחד השומרים בבית המשפט בד”ר אריק כהן-אדד.
ד”ר כהן-אדד מסביר: “אני הפכתי לנכה בגלל הכאה של שומר אשר הוציא אותי מחוץ לאולם הדיונים בלא כל סיבה. ביליתי זמן רב בבתי חולים. אך בלי קשר למקרה שלי, לגברים רבים שאני מכיר, איש מהם ללא עבר אלים או התפרצות, מוצמדים לשומרים שלא נותנים להם לפצות הגה מפיהם. הם ממש רוכנים עלינו ממעלה… זו שערורייה, ויש להורות על בדיקה מיידית של הדבר. בהשוואה לשופטים אחרים, יש כאן מגמה בלתי סבירה לשימוש באבטחה נגד גברים בעת דיונים. אין שופט אחד בישראל, אשר מתחרה עם מקייס בעניין הזה. אפילו לא אחד”.
אם לא די בכך, מקייס מייצרת פסקי דין על בסיס עובדות מופרכות מדמיונה, מדריכה נשים מה לעשות ומה לבקש, ופוסקת הוצאות אסטרונומיים בשיעורים שלא נודעו בעבר בישראל. אב אחד חטף 60,000 ₪ הוצאות בגין משפט משמורת והסדרי ראייה.
אחת העדויות החמורות ביותר בדבר התנהלותה של השופטת מקייס, טמונה בטענה כי היא ממליצה על דרכי פעולה משפטיים לבא-כוחה של האישה במהלך הדיון. “הגעתי להסדר עם אשתי”, מספר א’, אחד המתלוננים. “הכל היה מוכן לחתימה. המזונות עמדו על 4,000 שקלים. הגענו עם עורך דין. הילד הקטן נשאר עם האישה, הגדול – איתי. כשהגענו לבית המשפט, מקייס צריכה הייתה לחתום על ההסכם. לפתע, היא שואלת את אשתי לשעבר “תגידי, את מרוצה מההסכם? אשתי השיבה לה בחיוב. מקייס הגיבה מייד ושאלה את אשתי: “את לא חושבת שראוי להוסיף עוד 1,000 ש”ח עבור הילד הגדול שנשאר אצל האב, ואשר יבוא לבקר אצלך מדי פעם?”. האישה, השיבה כי היא סבורה שההסכם “בסדר”. אלא ש”לא עברו כמה דקות ואשתי לשעבר השתכנעה מדברי השופטת, והתעקשה לשנות את הסכם החלוקה. בגלל זה, נגררנו עוד שנים ארוכות לדיונים. מקייס התערבה באופן בוטה וייעצה לאישה כיצד לפעול”.
מקייס – ייעוץ שיפוטי פסול לטובת נשים בעת משפט.
המקרה של א’ אינו היחיד. קיימות עדויות רבות לייעוץ שיפוטי פסול בעת משפט. מאחד המקרים, המתועד גם בפרוטוקולים, עולה כי השופטת מקייס המליצה לאישה להגיש תלונה פלילית נגד בעלה, תוך שהיא מורה לה כי עליה לעיין בחוק הגנת הפרטיות. האישה לא העלתה קודם לכן טענה זו. ראו: “גבירתי תפעל בנושא ותגיש את התלונה המתאימה”. לאחר מכן, היא אומרת: “סליחה… אני מבקשת שגבירתי תשקול את הנושא של הפרה בוטה של חוק הגנת הפרטיות”. א’ מוסיף וטוען כי “השופטת מקייס מכניסה דברים בפיהם של מומחים”. לדבריו, בעוד המומחה הציע כי הוא יראה את ילדיו פעמיים בשבוע ב”מרכז קשר”, השופטת מקייס התערבה ו”הציעה” אחרת, תוך שהיא מובילה את המומחה לתשובה. בפרוטוקול שבידינו, ביחס לאותו דיון, עמוד 363, מצוטטים הדברים הבאים: כב’ השופטת: “פעמיים בשבוע במרכז קשר”? מומחה: “פעמיים בשבוע, זה הכי הרבה, כן”. השופטת :”פעם בשבוע?” כן, פעם בשבוע”.
פ’, יליד מרכז הארץ, מספר כיצד באחד המקרים הגיע לדיון כשאינו מוכן, והופתע למשמע דברי מקייס. “אשתי הודיעה לי ביום חמישי בלילה, כי ביום ראשון בבוקר יש לנו דיון הוכחות. משרד עורכי הדין כבר היה סגור, והגעתי ביום ראשון כשלמעשה, איני מוכן. בדיון, פתחתי ואמרתי לשופטת מקייס כי לא ידעתי כלל על הדיון. מקייס פנתה לאשתי ושאלה אותה: “נכון שצלצלת אליו לפני שבועיים והודעת לו על הדיון?” האישה כמובן ענתה שכן, וכך הדיון נמשך בלעדי. הלכתי. לא היה לי מה לעשות שם. לא הייתי מוכן להמשיך עם ההתעללות הזו”. בידי מערכת Nfc נמצא המסמך הרשמי מטעם בית המשפט, בו מסומן כי הזימון לא הגיע לבעליו. למרות אלה, השופטת מקייס, כך על-פי הנתונים שבידינו, הסתפקה בעדותה של האישה, עדות שבעל-פה, “ויצרה תקדים מסוכן”, כך לדעת גורמים משפטיים, לפיו “מסתמכים על עדות בעל דין לעניין מסירה של מכתב זימון מטעם בית המשפט”.
ב’, גם הוא מתלונן, שנפגע מהתנהלות השופטת, טוען כי באחד המקרים איחר במועד הגשת מסמכים, בעוד שהשופטת מקייס פנתה לאשתו לשעבר ואמרה בפניה: “אינך חושבת שאת צריכה לבקש פיצוי כספי על העיכוב הרב?”. לטענתו, מקייס הנחתה את אשתו לשעבר כיצד לפעול. השופטת מקייס, לא אפשרה לצעיר בן 19, בגיר כחוק, להעיד במשפט הדן בעתיד אחותו, וזאת בניגוד לזכותו. “לא ראיתי אותה כבר שנתיים”, מספר לנו הצעיר בדמעות. “שלחתי מכתבים, ביקשתי לדבר עם השופטת, היא דחתה הכל ולא אפשרה לי להעיד למרות שזו זכות יסוד”. ואכן, בפרוטוקול שהגיע לידינו, מיום 01.09.2005, עמוד 62, שורה 24, מצוטטת השופטת באומרה כי: “הילדים לא מעידים”.
יוסי צייג, מספר: “עורכת הדין שלי רצתה לעיין בתיק שלי, ומקייס לא אפשרה לה. הם טענו שזה אצלה במשרד… אבל ככה זה נמשך שבועות. הגענו פעם אחת, פעם שנייה, הגענו פעם שלישית, לא רצו לתת לנו לעיין במסמכים, בניגוד לחוק. רק התערבותה של הגברת לאה רקובר, הביאה לכך שנקבל מסמכים לידינו”.
הטענות על עיכוב דיונים למשך חודשים ושנים, נשמעו יותר מכל טענה אחרת. גורם משפטי בכיר חשף בפנינו כי נשיאת בית המשפט העליון בדקה בעצמה את טענת העיכובים, וכי גורמים משפטיים אחרים הורו לשופטת, בכמה מקרים שונים, להגיב מיידית לבקשות רבות שטרם נענו, בהם הם זיהו עינוי דין חמור. ד”ר אריק כהן הוא דוגמה קיצונית לטענה. הוא הגיש לא פחות מ-41 בקשות, אשר לטענתו, “השופטת מקייס לא דחתה, לא קיבלה, ולמעשה לא נתנה בהם כל החלטה”.
מקייס שודדת מזונות עם גלימה שחורה
האבות הזועמים מתלוננים נגד מזונות גבוהים באופן בלתי סביר, נגד אפליה בוטה בהסדרי הראייה, ולדבריהם “נגד הקלות הבלתי נסבלת שמקייס שולחת גברים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים“. נפגעי מקייס אינם רגועים. רובם מותשים נפשית, איבדו את כספם. הם אחרי שנים של דיונים ולא ראו את ילדיהם חודשים ארוכים. אחד האבות סיפר ל-Nfc כי למרות הגשת תלונת שווא, הרחיקה אותו מקייס מכל העיר ירושלים. “צו ההרחקה שלי לא מסתכם ב-300 מטר או מגן הילדים. אני מעולם לא פעלתי באלימות, אבל טוענים שאני לא יכול להיכנס לירושלים כולה. ככה קבעה מקייס. יהודי שלא יכול להיכנס לירושלים, לכל העיר כולה?! מה אני, רוצח? מה כבר עשיתי?”
מקייס מומחית בניכור הורי וניתוק אבות מילדים
במקרה אחר, מספר ד”ר כהן-אדד כי למרות שאשתו “חטפה” את בתו לעיר ירושלים, לא רק שהוא אינו יכול לראותה, אלא שנאסר עליו לשוחח עימה בטלפון. לטענת האבות, גורמת מקייס לניתוק בפועל של הילדים מרבים מהם, ללא כל צידוק אובייקטיבי. לצד זאת, טוענים האבות כי השופטת מקייס מתנה הסדרי ראייה רבים עם הילדים, רק בפגישה תחת קורת הגג של “מרכז קשר”.
יוסי צייג, למשל, רואה את ילדיו ב”מרכז הקשר” למשך שעה בשבוע בלבד, וזה כבר במהלך כשנה וחצי. “זו פשוט רשעות טהורה של השופטת. שנה וחצי, סבא שלהם לא ראה את הילדים. המשפחה מנותקת. אני מודע לכך שזה נשמע לא יאומן, חיפשנו סיבה. המזונות משולמים כמו שעון שוויצרי. אני מגיע למרכז קשר, אני מביא להם בגדים, אבל שעה בשבוע לשלושה ילדים זה כלום. מה כבר עשיתי רע? אני רק רוצה לראות את הילדים. לחבק אותם. למה צריכים לפקח עלי במשך שנה וחצי כשאני מדבר איתם ושוהה איתם?, גם ככה נותנים לי רק שעה”, הוא קובל.
מקייס קונסת גברים בדמי טיפול
השופטת רבקה מקייס ממשיכה להתעלל באבות גם ממקום גלותה בראשון לציון. רק בשבוע האחרון הוציאה מקייס פסק דין מרושע ביותר, בו הוסיפה לגבר שמנותק מילדתו כבר שלוש שנים קנס חודשי של 1,200 ש”ח בדמות “דמי טיפול”, בשל אי הגעתו של האבא לביקורים.
את מקייס לא עניין בכלל שכל ביקור מהווה סכנת נפשות לגבר, שהרי אישתו מזמינה משטרה באופן סדרתי פעם אחר פעם. כך יוצא שהאמא גורמת ניכור הורי, ומקייס גומלת לה בפרסים כספיים.
מקייס בוגרת שדולת הנשים – רק העצמת הוגינה בראש שלה
כאמור, מקייס היא בוגרת שדולת הנשים, והוכיחה בעקביות שמטרתן של בוגרות “מוסד” זה היא התעללות סדיסטית בגברים מתוך המערכת. הרשמת תמר סנונית פורר, בוגרת טרייה של שדולת הנשים עושה בדיוק אותו דבר, ולהבדיל, איננה מתביישת בכך. להיפך, חברותיה שולחות לה בטוויטר ציוציי עידוד שתמשיך לפגוע, להזיק ולנתק עוד ועוד ילדים. אלו הפנים של הפמיניזם הישראלי: ציניות, סדיסטיות, וקידוש הניכור ההורי ככלי להעצמת נשים.
https://הפגנה נגד רבקה מקייס בלשכת עורכי הדין | הקואליציה למען הילדים .
ב 2009 הייתה סדרה של הפגנות מול הבית של הכלבה המסופלסת רבקה מקייס.
מקייס החליטה שאבא אחד יוסי צאיג אחראי והתלוננה עליו במשטרה. הוא חטף שנה בכלא בגלל שהפגין אצלה. גם על כך היתה כתבה ב 2009 של רענן בן צור בווינט. אחרי הכתבה הזו ויינט לא הירשו לו להעלות כתבות נוספות בענייני שואת האבות הגרושים.
מחאת אבות נגד שופטת: חשוד בהטרדתה שוחרר
המשטרה טענה כי גבר הטריד את השופטת רבקה מקייס ואף איים עליה. חבריו לקבוצת אבות גרושים נגד השופטת, טוענת כי פעל כחוק – ויש להם גם טיעון נגד מקייס: “היתה בארגוני נשים”
פעיל בקבוצת אבות שיצאה נגד שופטת בית המשפט למשפחה בכפר סבא, רבקה מקייס, נעצר בסוף השבוע בחשד כי איים על השופטת – והטריד אותה. עורך דינו הכחיש את המיוחס למרשו – ששוחרר לביתו בתום דיון בבית משפט השלום בראשון לציון. חבריו לקבוצה טענו כי “מדובר בהתנכלות” והפגינו נגד מעצרו, כשהם נושאים שלטים בהם כתוב “ילדים לא מתגרשים מאבא”.
בהחלטה לשחררו קבעה השופטת אסתר נחליאלי חיאט מראשון לציון כי אין תשתית ראייתית, אין בכוונת התביעה להגיש נגדו כתב אישום, ולכן הוא משוחרר ללא תנאים. [הערה: יוסי לבסוף חטף שנה בכלא על זה].
קבוצת האבות מונה כ-40 חברים, שהמשותף להם הוא טענות נגד החלטות השופטת בתיק הגירושים בעניינם. בפגישה עם ynet, שנערכה ביום רביעי האחרון, סיפרו חברי הקבוצה כי “החלטות השופטת הן תמיד מגמתיות ונגד האבות. יש בינינו אנשים שהם מלח הארץ, עורכי דין, רופא מהנדסים ועוד. אנחנו לא עבריינים. ההחלטות שלה היו תמיד נגדנו”.
“היא וההחלטות שלה הובילו לכך שאנחנו לא רואים את הילדים שלנו, ואם אנחנו רואים, אז רק תחת השגחה במרכז קשר”, סיפרו. “לא הורשענו בתקיפת הילדים שלנו, אבל אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שאנחנו לא יכולים לראות אותם, וכל זה בלי סיבה מוצדקת”.
על המקרים האחרים הם גילו במקרה. ניב עמית, ממקימי הקבוצה, סיפר כי לא ידע שיש עוד רבים שנפגעו מהחלטות השופטת. “התחלתי לבדוק בפורומים ובטוקבקים וראיתי שיש עוד כמוני”, אמר. “התחלנו להתחבר ולאט לאט הקבוצה הלכה וגדלה, ואנחנו יותר מ-40 אבות שנפגעו מהחלטות השופטת והורחקו מילדיהם”.
ניב עמית מקורבנותיה של רבקה מקייס ב 2020
כבר חודשים רבים שחבורת הגברים נפגשת ונאבקת נגד השופטת. הם נוהגים להציב משמרות מחאה מול בית המשפט ואף מול ביתה של השופטת. “כל מה שאנחנו עושים זה במסגרת החוק. אנחנו לא עבריינים ולא עוברים על החוק. גם האיש עצמו איש שומר חוק, ולא ייתכן שעשה מה שמיוחס לו”, אמר עמית.
קבוצת האבות הגרושים ב 2009. “ילדים לא מתגרשים מאבא” (צילום: עידו ארז). שימו לב שיש באמצע אישה!!!!
החשוד יוסי צייג הוא אחד הפעילים הבולטים בחבורה. בשבוע שעבר הוא זומן לחקירה במשטרת כפר סבא, אליה הגיע עם עורך הדין רז משגב. לדברי משגב, “חכינו עד אחת וחצי בלילה והחוקרת לא התפנתה אלינו. בשעה אחת וחצי עזבנו את התחנה. למחרת הוא זומן שוב לחקירה. הגענו בערב ואז הודיעו לנו שהוא עצור. הבנתי ממנו כי נעצר בחשד לבילוש אחר השופטת והטרדה.
One Comment
ככה זה כשנותנים לזונה מרוקאית כוח להשחית במקום לתת לה מגב וסמרטוט. ממש תת אדם הזונה ממראקש.