אם צפיתם בפייסבוק ביעל פוליאקוב צוחקת על “זוגות” שהם ביחד אבל מי שרואה אותם שואל מה הוא עושה איתה, אז זהו שהזוג הראשון שהיא מדברת עליו זה רני רהב (“רננה”) וזוגתו הילה רהב. פורסם 5/8/2023.
יעל פוליאקוב אומרת שהוא הומו שמן ושניהם “כל הזמן באורגיות”…. “מה החיבור בין שניהם?” היא שואלת.
התשובה: אלו נישואי הומו-faghag.
https://www.facebook.com/watch/?v=302395718941870
אז זהו שהחיבור בין שניהם ששניהם חובבים זין ענק. הילה רהב יש לה תיאבון מיני עמוק ומערה שחורה ענקית בין הרגליים. תפקידו של רני רהב זה להביא לה הומואים עם זין ענק, אנקונדות, 20 סנטים ומעלה, שלא אכפת להם לטחון אישה מזדקנת והומו שמנדוז יחד.
האורגיות שיעל פוליאקוב מדברת עליהם זה בעצם שלישיות ורביעיות בהם האורחים ההומואים עם האנקונדות מזיינים גם את רני וגם את הילה. זה כמובן מתחיל עם חימום אוראלי שרני מבצע באנקונדות שיעמוד להם.
מי שמוכן לזיין את השניים האלה בדאבל סשן, יכול לקבל החל מ 1,000 ש”ח ועד 5,000 ש”ח לסשן. כסף הוא לא אישו. מה שחשוב זה לא להיגעל משני הנבעלים.
הגייז המוזמנים זקוקים להרבה אלכוהול והסנפות כדי לצלוח את המשימה. תשאלו את חיים פ’…. שירד מנכסיו, מה הסיבה שהסכים לקבל את ההזמנה, ומי עוד היה שם.
הילה רהב מספרת ש”השיער הקצוץ שלי זה העדפה של רני, ככה הוא אוהב”…. כלומר???? טומבוי. לא אישה אלא טומבוי. היא נראית טום בוי (אישה שנראית כמו גבר נערי), אבל היא בעצם FAG HAG.
הנה כאן בחוף הילטון רננה מתחילה במחול הפיתוי…. ורננה מגרבצת…..
ראיון בטיים אאוט על הזוגיות שלהם:
התעלמה מחיזוריו במשך שש שנים. הילה רהב ורני רהב
איך הכרתם?
רני: “נפגשנו בתקופת בית הספר התיכון. הילה למדה בבליך ואני ברביבים ברמת גן. היינו ידידים בלבד. לאחר הצבא היא נסעה ללמוד רוקחות בחו”ל ואני שלחתי לה מכתבים במשך שש שנים. היא מעולם לא ענתה עליהם. כשהילה חזרה שלחתי לה ‘שנה טובה’ והיא השיבה לי במשלוח ‘שנה טובה’ בדואר. התקשרתי, הזמנתי אותה אליי והסברתי לה שאין לי עניין בידידות כי יש לי יותר מדי כאלה. היא ביקשה לחשוב… ומאז אנחנו יחד.
“לאחר שלוש שנים היא הציעה לי שנתחתן והסכמתי מיד. החתונה הייתה במלון דן אכדיה ביום שישי בשעה 10 בבוקר בנוכחות 3,000 איש, כולל כל ראשי הממשלות ונשיאי ישראל – רבין, פרס, שמיר, ויצמן, נבון”.
על מה אתם רבים?
“אנחנו לא רבים כמעט בכלל, במידה שכן – וזה נדיר – החוק שלנו אומר שחובה להשלים עד חצות לפני שהולכים לישון. לעולם לא הולכים לישון ברוגז”.
יש ביניכם תחרות?
“אין בנינו תחרות, יש כבוד עמוק מאוד. אנחנו כל הזמן מעורבים מקצועית, החברים הכי טובים בעולם. חמסה חמסה חמסה”.
ט”ו באב: הכירו את הפאוור קאפלז של תל אביב (timeout.co.il)
הילה רהב היא היח”צנית של שירה איסקוב ושל שדולות הנשים למישטור הגברים באזיקים ובבתי כלא.
הביטו בכפתור שבתחתונים. אן ללחילופין הפתעלו מהטי שירט של פרד פרי.
בתמונה: ערן שלמה הנהג של רני רהב שהוא גם המאהב מספר אחד שלו, ממש אהבת חייו
בתמונה: רני רהב משחק עם הילד של ערן שלמה. ערן שלמה נשוי לאתיופית פאנטה פרדה.
וזה הבן של רני. רועי רהב.
וכאן רני רהב עם שרי אריסון שמקבלת ממנו יחסי ציבור. רק בשנת 2008 שילמה לו 180,000 דולר בשנה…..
רני רהב ליווה את אריסון בכמה מהפרשיות הידועות ביותר, בהן: פרשת הפיטורים ההמונית בבנק הפועלים, שגררה תהודה תקשורתית גדולה ואף מאבק של ההסתדרות באריסון ופרשת מאסרו של בעלה, עופר גלזר. רהב דיברר את המהלכים ועמד לצידה של אריסון כשהשיא היה בשני מכתבים שנשלחו לעיתונאית דאז שלי יחימוביץ’, בו האשימה אותה ב”הסתה” כנגד אריסון, ומאוחר יותר בכך שגרמה לה לעזוב את הארץ ולעבור למיאמי, בחודש ספטמבר 2003. “רעה רעה רעה” כינה אז רהב את יחימוביץ’.
בזמנו שי גולדן העיז לכתוב מאמר ביקורת על שרי אריסון ופתאום קיבל שיחה מרני רהב. כך הוא מתאר את מה שהיה:
רני “רהב פתח עלי את הלוע, ותבע לדעת במפגיע מי אני ומה אני ומי שמי ובאיזו זכות ?מני אותו משים לכתוב דברי רשע ובלע וגועל שכאלה על שרי אריסון. “המממ”, הרהרתי עם עצמי, “אפשר שמדובר בז’אנר חדש של ראיון עבודה טלפוני – מבחן מפתיע תחת תנאי אש מדומים, לבחינת כושר עמידותו של הכתב ללחץ”.
משנתברר כי לא זה ולא זה, נמלאתי לפתע באומץ גדול ולחשתי: “ומי בעצם, אדוני?” … רהב הציג את עצמו בקיצור תמציתי (למען האמת, קולו נשנק בהפתעה משאלתי. היה שרוי בהלם כשהתחוור לו כי דג הרקק העיתונאי שאני אינו מכיר את אגדת היחצ”נות שהיה – ושעודנו!” “אני אדאג שתיתבע באופן אישי!” קרא רהב, ואני – בתמימות… הצעתי: “אפשר שתתבע את וואלה! במקום? אחרי הכל, כמדומני שככה עובדים הדברים”. אלא שרני מיאן להשתכנע: “לא, לא!” חידד את אופק התקשרותנו המשפטית העתידית, “אני אדאג שיתבעו אותך! אותך! אותך! באופן אישי”.
בשלב זה בשיחה יבש פי…. “מר רהב…”, הצעתי תחילתה של הידברות מתוך פשרה, אך זה קטע אותי במהלומת גרזן פלדה, מהירה וחותכת: “אל תקרא לי מר רהב! אני אדאג שתיתבע באופן אישי! לא וואלה! לא העורך שלך! לא המנכ”ל שלך! לא אף אחד אחר. אתה! אתה! אתה!”. לבסוף, משנוכח כי אין בידי, גם אילו הייתי רוצה בכך… להסיר את הכתבה, או לשנותה, סיים את השיחה בשלל וריאציות והטיות על המילה “בושה” – ומשגמר עם עצמו כי אכן אני מתבייש דיי, הניח לי.
https://www.themarker.com/advertising/2008-06-20/ty-article/0000017f-db5d-db5a-a57f-db7fe1140000
ראיון בידיעות אחרונות עם הנימפומנית הילה רהב (הכפתור לא מספק אותה):
פורסם ע”י נווית זומר 8/5/2005
הילה רהב: אני מעריצה את רני
מה הוא אמר לה לפני שהתחתנו; איך הגיב כשדרשה לעבוד איתו במשרד; איך הם מגדלים את הילד היחיד, ומה היה קורה איתה אם לא היתה פוגשת אותו; הילה רהב, מנכ”ל משותף ב”רהב תקשורת” ואשתו של היחצ”ן של המדינה, מספרת לראשונה על העבודה הצמודה לצד הגבר שאיתה
ממש לפני שהתחתנו הציב רני רהב להילה קליין, אשתו לעתיד, שני תנאים חשובים לחייהם המשותפים. “על שני דברים אסור לך לעולם להעיר לי”, הודיע לה, “על קצב העבודה שלי ועל דיאטה”. הילה שמעה והפנימה.
בתמונה: מילפית של הומואים הנשואה לאחד כזה, הילה רהב
את באמת אף פעם לא מעירה לו על הדברים האלה?
“לא. אף פעם”.
ספק אם בנעוריה דמיינה רהב כי כך ייראו חייה בעתיד. קשה להאמין כי תיארה לעצמה שהיא ורני, חברה הטוב מימי התיכון, ינהלו כעבור שני עשורים אימפריית יחסי ציבור ויהפכו לאחד הזוגות המתוקשרים ביותר בעולם העסקים הישראלי.
רהב מכהנת כמנכ”ל משותף לצדו של בעלה ב”רהב תקשורת”, משרד יחסי הציבור הגדול בישראל, שעם לקוחותיו נמנים אנשי עסקים מובילים כמו האחים עופר, נוחי דנקנר, שרי אריסון ורבים אחרים. המסיבות הנוצצות שעורך הזוג רהב בביתו בסביון הפכו מזמן לשם דבר בברנז’ה המקומית, והמעגל החברתי שלהם רק הולך ותופח עם השנים.
הכל התחיל בתיכון בליך: רני והילה למדו יחד באותה שכבה והפכו לידידים קרובים, אלא שרני רצה יותר. “אחרי שסיימתי את התיכון והצבא נסעתי לרומניה ללמוד רוקחות”, משחזרת רהב, “רני היה שולח לי כל מיני מכתבים ושנות טובות, והייתי זורקת אותם לפח.
הוא לא עניין אותי, יצאתי אז עם גברים יותר חתיכים ממנו. את יודעת איך זה בגיל הזה. כשחזרתי לארץ, בגיל 24 וחצי, הוא שלח לי עוד שנה טובה ועניתי לו, ואז הוא צלצל וביקש להיפגש איתי. נפגשנו, היה נחמד, וכשנפרדנו אמרתי לו שנשמור על קשר כידידים, והוא אמר לי – אני לא אשכח את זה – אותך, בתור ידידה, אני לא רוצה. או חברה או כלום.
ישר אמרתי לו חברה שלך אני לא רוצה להיות. להפתעתי הוא לא נסוג ואמר לי לחשוב על זה”.
רהב חשבה על זה והמשיכה להיפגש עם המחזר העקשן, שהיה אז הדובר של רשת מלונות דן. הוא היה לוקח אותה איתו לאירועים, ולאט לאט זה קרה.
“הלכתי איתו לעוד אירוע, ועוד אחד ועוד אחד, ופתאום נהיינו זוג. נפלתי בקסמו. הוא עוטף אותך בהמון אהבה, דאגה, תשומת לב לפרטים הקטנים. הוא נורא מפרגן ודוחף. אנשים גם לא יודעים שהוא נורא מצחיק. אם אני מצוברחת, למשל, הוא יכול מיד להוציא אותי מזה בדקה. אני מאוד גאה להיות אשתו, הוא הכוח המניע שלי. אנחנו כבר 13 וחצי שנה ביחד, 24 שעות ביממה. לזכותי ייאמר שכשבחרתי בו הוא עדיין לא היה פופולרי, ולא חשבתי לאן זה יוביל”.
למה בחרת להיכנס לעבודה איתו במשרד?
“רציתי לעבוד איתו, ודווקא הוא לא רצה. כשהתחתנו הוא הטיל וטו על עבודה משותפת בחברה, כי הוא מאוד חשש מהעירוב של משפחה ועבודה, בעיקר ממריבות שמתחילות בעבודה. אני דווקא לא חששתי מעבודה לצידו, כי אני מאוד נוחה באופיי. קשה לריב איתי.
בסוף רני הסכים להכניס אותי כמתלמדת, וישבתי ליד תקציבאית ולמדתי את העבודה. התנאי של רני היה שהוא לא עושה לי הנחות: הוא מעיר לי הערות כמו לכולם ועל יד כולם, בלי חשבון”.
לא נעלבת?
“לא. ממש לא. אחרי שש שנים שעבדנו ביחד הוא כינס יום אחד את כל העובדים במשרד והודיע להם שהוא ממנה אותי למנכ”ל משותף. זו היתה הפתעה מוחלטת עבורי”.
איך חלוקת התפקידים ביניכם במשרד?
“אני אחראית על חברות בתחום האופנה, העיצוב והקוסמטיקה, כמו קסטרו, ונדום, זארה, גוטקס, איי.די.דיזיין, אסתי לאודר, מאק ועוד חברות מהתחומים האלו. אני מופקדת על כל העניינים של הביצוע בשטח: הפקות אופנה, פרסום, תצוגות, דברים כאלה. רני אחראי על אסטרטגיה של כל החברות במשרד, כולל אלו בתחום אחריותי. אני מתמקדת בתחום הביצוע”.
את לא יכולה לנהל גם את האסטרטגיה של החברות שבאחריותך?
“הייתי יכולה, אבל רני מאוד טוב בזה. חוץ מזה, הוא כל הזמן מתייעץ איתי. אנחנו כל הזמן בהתייעצויות. זה לא שאם מחר רני יצטרך לנסוע לחול לחודש אני לא אוכל להתוות לבדי את האסטרטגיה, אבל לרני יש תמיד את הרעיונות האחרים, ההברקות שאף אחד לא חושב עליהן”.
אבל גם בתצוגות אופנה שאת מארגנת, רני הוא הנואם. למה לא את?
“כי לרני יש שארם. כשהוא מדבר, כולם מקשיבים. אני מאחורי הקלעים מתוך בחירה. אני קצת ביישנית, אבל מי שמכיר אותי ועובד מולי יודע מה התרומה שלי לעסק. הציעו לי בעבר כתבות שער וראיונות בכל מקום ותמיד סירבתי, למרות שרני היה בעד, כי אני אוהבת להישאר מאחורי הקלעים. אבל זה לא אומר שאני האישה הקטנה שהולכת אחריו בצורה עיוורת: הוא מתייעץ איתי בהכל, אנחנו מדברים המון בעיניים, מעבירים המון אינפורמציה אחד לשני דרך העיניים, בלי להגיד מילה”.
“אני פשוט מוקירה את כושר הניהול שלו, את הכריזמה, את הכוח. אני מעריצה אותו על זה, מעריצה את הביטחון שלו. אני אתן לך דוגמא: אני דוברת חמש שפות – עברית, רומנית, צרפתית, אנגלית וגרמנית – אבל אני לא אפתח את הפה לפני שאני בטוחה שאני אומרת את זה נכון. רני, לעומת זאת, היה מדבר אנגלית גם כשהוא לא ידע. היו מעירים לו והוא היה לומד, והאנגלית שלו באמת מאוד השתפרה. זו אגב הסיבה שהוא ממש התעקש שהילד שלנו, רועי, יילך לחוג אנגלית”.
“הוא צריך אותי לידו”
סדר יומה של רהב עמוס ביותר. היא קמה כל בוקר בחמש וחצי, עוברת על כל העיתונים ומסמנת קטעים שנוגעים ללקוחות המשרד, אותם תעביר מאוחר יותר לבעלה. לקראת שבע היא מעירה את בנה רועי (11), ואז מתחילים הטלפונים, ולפעמים גם מוקדם יותר (“הלקוחות מתחילים לצלצל, ולפעמים גם מתקשרים אלינו מתוכניות הבוקר”). בשמונה וחצי היא כבר במשרד.
מתי את מגיעה הביתה?
“אני משתדלת לעבור בבית כשאני מסיימת את העבודה במשרד, בין שבע לשמונה בערב, לפני שאנחנו יוצאים לאירועים שאנחנו מוזמנים אליהם. יש המון כאלה. רני עובד רצוף ומגיע לאירוע ישר מהמשרד”.
כשרהב מדברת על המון אירועים, היא לא מגזימה: בני הזוג יוצאים כל ערב, ועוברים לפעמים בשלושה אירועים שונים בלילה אחד.
“יש לנו המון הצגות, חתונות וכל מיני אירועים אחרים, וכל יום ראשון אנחנו מתייצבים בארליך (מועדון שעורך ערב שירה ישראלית – נ.ז). אני יודעת שזה נראה לפעמים כאילו אנחנו באים, דופקים כרטיס וממשיכים הלאה, אבל רני באמת אוהב אנשים, אוהב לבוא ולהתחכך. ללכת עם רני זה כמו לצאת עם כוכב רוק: כולם פונים אליו, לכל אחד יש משהו להגיד. לפני כמה זמן נסענו באוטו (ב.מ.וו 740 נ.ז) ונהג מונית עשה לו סימן לעצור ברמזור וצעק לו אוטו יפה, שרי אריסון קנתה לך?. אנחנו מגיעים הביתה כל יום בין אחת וחצי לשתיים לפנות בוקר”.
את לא מרגישה לפעמים שרני מכתיב קצב חיים בלתי אפשרי? איך את מחזיקה מעמד עם כל העבודה והבילויים האלה כל יום?
“עם הזמן נסחפתי והתאהבתי באורח החיים הזה ובקצב שלו. אני לא מעירה לו על קצב העבודה, זה חלק מההסכם בינינו. רני, אם הוא לא יעבוד, הוא יתמוטט. גם שאנחנו בחופש הוא צמוד לטלפון. היינו בחופשה באי אקזוטי באוקיינוס ההודי, שלא קלטו שם סלולר, והוא שכר טלפון לווייני במחיר רצח לדקה ולא חסך בדיבור”.
“גם על דיאטה אני באמת לא מעירה לו: הוא נורא אוהב לאכול. אם הוא הולך לקניות בסופר, הוא חוזר עם כל החנות. הבית נראה כמו בערב חג, עם כל חבילות השי. בקיצור, אני כבר התרגלתי לחיים האלה והתאהבתי בהם. נכון שלפעמים בא לי לגנוב ערב בבית, אבל רני לא מוכן ללכת בלעדי לשום מקום. הוא צריך אותי לידו”.
איך את משלבת אימהות עם קריירה בקצב כזה?
“בהתחלה באמת היו לי המון רגשות אשם, אבל היום אין לי. אני חושבת שאני אמא טובה, אפילו אם אני ורני מבלים במהלך השבוע עם רועי רק בין שש לשבע בבוקר. יש גם את הסבים והסבתות. לפעמים יש לרועי כל מיני יציאות כאלה, למשל כשאני לא יכולה לענות לו בטלפון כי אני באמצע ישיבה. הוא, יש לו את הפה של אבא שלו, אז הוא אומר לי ככה בציניות “המנכ”לית, מה קרה? את בפגישה כל כך חשובה שאת לא יכולה לענות לי?”. לו ולרני יש סלולרי עם מצלמה, והם מדברים המון ורואים על הצג אחד את השני”.
“אני רואה שרועי מצליח, שהוא תלמיד טוב וילד טוב, ויש לו המון חברים וחוגים. אנחנו חושפים אותו לכל מה שאנחנו עושים, הוא הולך אתנו לחלק מהאירועים והוא גם עובד עבור המשרד ומקבל המון כסף. הוא מקליט, לפי בקשת התקציבאיות, תוכניות שלקוחות שלנו מופיעים בהן ומעביר מדי יום למשרד”.
קצב העבודה שלכם הוא הסיבה שרועי בן יחיד?
“זו החלטה משותפת של רני ושלי, שיהיה לנו בן יחיד. רועי הוא ילד מושקע מאוד, והוא מרוצה ממצבו כבן יחיד. כל תשומת הלב נתונה לו”.
לא נשבר לך לפעמים מהעבודה?
“זה לא קל. חושבים שאנחנו קוטפים את ההצלחה בקלות, אבל האמת היא שמדובר בעבודה סוחטת. את קמה בבוקר ולא יודעת מה יילד יום, למה לצפות. רני תמיד אומר: קשה להגיע למה שהגענו, ועוד יותר קשה לשמור על זה. להיות בטופ זה הרבה יותר קשה. צריך לרצות את הלקוח, את התקשורת. אנחנו גם יודעים המון סודות של לקוחות, ולזכותי שמעולם לא פלטתי מידע מכשיל בנושא”.
“לפעמים נמאס לי, אבל זאת הנקודה שבה רני נותן לי המון כוח. הוא מניע אותי, נותן לי את הדרייב. חוץ מזה, אני אוהבת את העבודה. אני לא טיפוס של לשבת בבתי-קפה ומועדוני יופי. פעמיים שבוע, בכוח, אני עושה ספורט. אני גם לא אוהבת לעבוד מהבית: אני אוהבת את זה שצריך לקום, להתלבש, לצאת מהבית. אני אוהבת את האווירה המשפחתית במשרד. הבנות מדברות איתי על הכל. אפילו את ארוחת הצהריים לעובדים אנחנו מביאים כל יום מהבית. אני לא מעריכה נשים שיושבות בבית, כי אני חושבת שהם הולכות אחורה בזמן שהבעל מתקדם. לא הייתי רוצה שאשתו של רועי תהיה עקרת בית”.
את מבלה את כל היום עם רני. אין לך גם חברות טובות?
” רני הוא החברה הכי טובה שלי. אין דבר כזה, למשל, שאני אספר לאמא שלי משהו ולא לרני. הכל הוא מבין, והוא מכבד אותי בצורה בלתי רגילה. האמת היא שאין לי צורך בחברות טובות. רני מעורב בכל דבר שקורה איתי. הוא שם לב לכל, לבגדים שלי, למשקל”.
הוא מעיר לך אם את עולה במשקל?
“כן”.
וגם על הבגדים שלך?
“כן, בהחלט. הוא מאוד שם לב. אני מסוגלת להוריד בבוקר שמלה אם רני לא אוהב אותה, ואין לי שום בעיה עם זה. חשוב לי להיראות טוב בשבילו. גם השיער הקצוץ שלי זה העדפה של רני, ככה הוא אוהב. בהתחלה הייתי נעלבת לפעמים כשהוא היה מעיר לי, הייתי מתכנסת בקליפה שלי, אצל רני אין דבר כזה. הוא מסדר הכל תוך חצי שעה, לא משאיר כלום על השולחן”.
הוא סקסי בעינייך?
“מאוד. סקסי זה לא רק עיניים יפות או קוביות בבטן. זה העוצמה שלו, הכוח, הכריזמה”.
את שותפה גם לכל הריבים שלו? עם שלי יחימוביץ’, למשל?
“אני חושבת בדיוק כמוהו. אני גם חתומה איתו על מכתבי הדעה, אבל רני הוא אייקון, ולכן כשהוא אומר משהו כולם מגיבים. לגבי שלי, דעתי גרועה אפילו יותר משלו. לפעמים אני נעלבת בשבילו, כמו במקרה של הכתבה המשמיצה שפירסם נגדו גיל ריבה במעריב. נעלבתי, כי הוא כתב דברים לא נכונים. רני, דרך אגב, בדיוק להפך: הוא מיסגר את הכתבה והציב אותה לראווה בכניסה במשרד”.
“לאה רבין אמרה לי בתחילת הדרך: אל תדאגי, אתם הרווחתם הכל ביושר. אנחנו זוג מפרגן, אנחנו עוזרים בהמון אגודות וולנטריות ולא מקנאים אף אחד. רני, פעם בשבועיים, גם עונה לכל מיני אנשים שפונים אליו בבקשות עזרה. הוא עושה המון בשביל אנשים, אולי לא יודעים את זה. הוא שם לא רק בשביל המצליחנים, אלא שומר על קשר גם עם מי שכבר לא נמצאים בעמדות מפתח. בכל מקרה, אנחנו לא נאיביים. אנחנו יודעים מי החברים האמיתיים שלנו”.
לא מפריע לך שרני חשף בתוכנית של צופית גרנט את הבית הפרטי שלכם?
“תראי, אנחנו לא זוג רגיל. הבית שלנו נחשף לאלפי אנשים שהוזמנו כאורחים שלנו במסגרת אירועים שעשינו, רובם למטרות צדקה”.
אפרופו בית, למה צבעתם אותו בכחול?
“אני יודעת שחושבים שצבענו את הבית בכחול נגד עין הרע, אבל זה לא נכון. הצבעים הכי אהובים עלינו הם כחול וטורקיז. בכלל, אנחנו אוהבים צבעוניות, גם בביגוד. הסיפור עם הבית התחיל מכך שנאלצנו לעשות שיפוץ בגלל נזילות בגג, ונדרשה גם צביעה מחדש. החלטנו לצבוע בכחול, והטייח שביצע את השיפוץ לא רצה. הוא אמר לנו זה לא כמו חולצה, שאתה מביא הביתה ואז לא מוצא חן בעיניך ואתה מחליף. הוא היה בטוח שנתחרט ומשך את הצביעה עד שרני התעצבן עליו וחייב אותו לסיים”.
את עושה עבודות בית?
“לא. לפני שנה פתאום התחלף לנו צוות העובדים בבית, והזוג שהגיע לעבוד אצלנו לא ידע להפעיל את מכונת הכביסה. הם שאלו אותי ולא ידעתי, ואמרתי לעצמי אלוהים, אני לא יודעת לעשות כלום בבית. הזמנו מכונה כביסה חדשה וביקשתי שישלחו לי הדרכה. האמת היא שאני יודעת לבשל, אבל לא יוצא לי. לבן של אחות של רני (שרון, שעובדת במשרד כתקציבאית – נ.ז) יש יום הולדת והוא ביקש שאאפה לו עוגתאנייה, כמו שאפיתי לרועי שהיה קטן ליום הולדתו. שרון סיפרה במשרד שהסכמתי, והבנות במשרד היו בשוק. כולם שלחו לי מייל ושאלו אם זה נכון”.
שאלה אחרונה: אם לא היית פוגשת את רני, איפה היית היום?
“רוקחת”.
הילה רהב: אני מעריצה את רני (ynet.co.il)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3055596,00.html
סיגל טפר עשתה חילופי זוגות ליקקה בכוס של הילה רהב וגילתה שהיא לסבית
אחרי שסיגל טפר עזבה את בעלה בגלל התגלית, רני רהב פתח לה משרד יחסי ציבור, ולבעלה גיל טפר סידרו אישה מהמשרד, קארן רינגלר טפר, שיהיה לו נחת מזיונים.
מה עוד יודע רני רהב לעשות עם הפה שלו תמורת שכר יח”ץ?
קבלו ראיון גזעני של רני רהב שפותח ג’ורה על מאי גולן ותושבי דרום תל אביב. לדעתו אלה תושבים פרימיטיבים נטולי הבנה בפוליטיקה וסוסייטי.
כמה גובה רני רהב מלקוח? ב 2015 הוציא מענבל אור 240,000 ש”ח לשנה – 20,000 ש”ח בחודש
הביטו כאן כמה גבה רני רהב מענבל אור ב 2015…. כשמינו לענבל אור נאמן בפשיטת רגל, איתן ארז, הוא היה אמור לתבוע את רני רהב שיחזיר את השכר הזה שהרי הוא ייחצ”ן השקעת עוקץ, כך נטען. אבל איתן ארז פחד להתעסק עם רני רהב….
ענבל לקחה מלקוחות 100,000 ש”ח דמי רישום לקבוצת רכישה. מהכסף שרני רהב עקץ אפשר היה להחזיר ללפחות 2.4 לקוחות את דמי הרישום.
ב 2019 רני רהב קיבל כיסא בתכנית טלוויזיה עם שרון גל והוא לא מתבייש “לראיין” את ענבל אור, ולהיכנס בה, הלקוחה שלו, שמימנה אותו, רק כדי לצאת טוב בעייני הציבור. אבל איפה האתיקה?
https://www.facebook.com/channel13israel/videos/691463291268315
תוך פחות מ 2 שעות תגובתו של רני רהב באמצעות עו”ד צבי גלמן
לטענתו של רני רהב מדבריה של יעל פוליאקוב אי אפשר להבין שהשמן והנימפומנית זה הוא ואשתו. כמו כן לטענתו רק עדי קייזמן יודע על היחסים האינטימיים שהתרחשו בוילה בסביון, ולכן כל “המתקפה עליו” היא פרי עבודה של קייזמן שהפעיל את יעל פוליארוב ואת עדנוש.
במכתבו של צבי גלמן מתאריך 5/8/2023 מכחיש רני רהב את הדברים, טוען שהפרסום חמור, מבזה, שקרי ואסור, ב”כוונת מכוון” וב”חוסר תום לב” ושנגרמו לו “נזקים קשים מאוד”.
שימו לב הפרסום עלה לאוויר ב 5/8/2023 (שבת) בלילה בשעה 22:00, וכבר באותו לילה נחת מכתב ההתראה הנושא את תאריך 5/8/2023. כלומר נותרו שעתיים מהפרסום עד חצות בהן המכתב של גלמן יכול היה להיכתב.
איזה נזקים קשים מאוד נוצרו בשעתיים האחרונות של היממה ב 5/8/2023? מישהו צלצל וביטל הסכם יח”צ איתו או עם זוגתו הילה תוך שעתיים מהפרסום? ברור שלא.
אמנם רני רהב מכחיש, אולם הוא לא אומר שהוא מוכן ללכת לפוליגרף, לא מציין שיעל פוליאקוב מוכנה להגיד שהיא לא התכוונה אליו, אלא לשמן אחר שעושה אורגיות הומואיות, ולא מציין שהוא מוכן להביא תצהיר מאדון חיים פ’ שטחן את אשתו. שלא לדבר על השכנים בוילות בסביון (א”ו) שכולם יודעים על זה, מדברים על זה, וצוחקים על זה. לא במובן של לעג, אלא במובן של חמלה לאדם שמתכחש למיניותו.
אף אחד לא לועג לרני רהב שזכותו לשכב עם מי שהוא רוצה, ולהביא לאשתו איזה גברים שבא לה. מדובר פשוט בצער (כן סוג של צער בעלי חיים) שאדם כמוהו “שומר על תדמית” ומפחד להודות בחיבתו ל…. אנקונדות.
ד”ש מעדי קייזמן ואסתי. חחח.
רני רהב מאשים את עדי קייזמן שהוא יזם את הכתבה הזו תמורת $100 איי מארשל. חחח. זה רק מראה שרני רהב מחפש מדליף ומאשים את עדי קייזמן… פירושו של דבר שהכל אמת….
עדי קייזמן מכחיש.
הלהט של רני רהב לתבוע עולה לו 50,000 ש”ח כשהוא מפסיד
רני (“רננה”) רהב הוא תובע סדרתי. מי שלא בא לו טוב הוא תובע. הנה כאן הוא תבע את גבי גזית שאירח בתוכניתו אדריכל שאמר על רני רהב ברדיו שהוא יחצ”ן גרוע, שמן וטיפש.
רני רהב ייצג את גינדי והתגלו ליקויים בפרוייקט של גינדי.
גבי גזית אמר: “אני אגיד לך למה הוא (איתי גינדי) עושה את זה, יש לו יחצ”ן גרוע, מוכר, טיפש וגרוע והוא נותן לו עצות גרועות (רני רהב“.
בתגובה אמר האדריכל “וגם שמן, הוא גם שמן, שמן ורוטט, שומניו רוטטים”.
גבי גזית המשיך ואמר “אני לא שמעתי מה אמרת עכשיו, ואם מישהו אחר שמע זה לא אחריותי, אני לא יודע למי אתה מתכוון“.
האדריכל אמר “זה באחריותי, ואני מוכן להתמודד אתו“.
בסיום הדיון אמר גבי גזית “ושוב אני חוזר ואומר לגבי הדברים שנאמרו פה לגבי אדם מסוים, אני לא יודע למה ישראל גודוביץ התכוון , אין לנו שום אחריות על הדברים שהוא אמר , לא נאמרו פה שמות וכו”.
השופטת אושרי פרוסט פרנקל דחתה את התביעה מכל וכל והחטיפה לו 50,000 ש”ח הוצאות. 49482-08-15
אמנם המכתב של עוה”ד הפחיד את תחנת הרדיו והם מחקו את השידור מהאינטרנט, אבל בגלל התביעה זה נכנס למאגרי המידע המשפטיים, ועכשיו כולם יודעים את האמת.
רני רהב לקח את צבי גלמן ושי אליאס שייצגו אותו. בתמונה משמאל שי אליאס.
גבי גזית לקח את יורם מושקט העו”ד של קרן וקסנר לייצג אותו.
להלן פסק הדין:
בבית משפט השלום בתל אביב
ת”א 49482-08-15 רהב נ’ גזית ואח’
| לפני | כבוד השופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל | |
|
התובעים: |
רני רהב
ע”י ב”כ עו”ד צבי גלמן ושי אליאס |
|
| נגד | ||
|
הנתבעים: |
1.גבי גזית ע”י ב”כ עו”ד יורם מושקט
2.ישראל גודוביץ’ ע”י ב”כ עו”ד רפי שפטר |
|
| פסק דין |
1.התובע הינו יחצ”ן, בעלים ומנכ”ל של משרד יחסי ציבור שלטענתו, הוא מהמשרדים הגדולים בארץ ובין לקוחותיו בכירים במשק הישראלי.
נתבע 1 מועסק על ידי הנתבעת 3 ומנחה תכנית רדיו שבועית הנקראת “גבי גזית ללא הפסקה”, אשר משודרת אחת לשבוע בין השעות 10:00-12:00 בבוקר ובין היתר שודרה התוכנית ביום 26/5/15 (להלן: “התוכנית“).
נתבע 2 הינו אדריכל במקצועו שהתארח בתוכנית.
נתבעת 3 היא חברת הרדיו ללא הפסקה 103 בע”מ, מפעילה את תחנת הרדיו 103 FM ואת אתר האינטרנט שלה.
- במסגרת התוכנית, שהועלתה לאחר מכן לאתר האינטרנט של נתבעת 3, דנו הנתבעים בפרויקט של חברת גינדי בחדרה שבו יש ליקויים במרפסות שחלקן קרסו. במהלך התוכנית דנו הנתבעים בהתנהלותו של אחד מבעלי החברה ונתבע 1 אמר: “אני אגיד לך למה הוא עושה את זה, יש לו יחצ”ן גרוע, מוכר, טיפש וגרוע והוא נותן לו עצות גרועות“. בתגובה אמר הנתבע 2 “וגם שמן, הוא גם שמן, שמן ורוטט, שומניו רוטטים”. נתבע 1 המשיך ואמר “אני לא שמעתי מה אמרת עכשיו, ואם מישהו אחר שמע זה לא אחריותי, אני לא יודע למי אתה מתכוון“. נתבע 2 אמר “זה באחריותי, ואני מוכן להתמודד אתו“. בסיום הדיון אמר נתבע 1 ” ושוב אני חוזר ואומר לגבי הדברים שנאמרו פה לגבי אדם מסוים, אני לא יודע למה ישראל גודוביץ התכוון , אין לנו שום אחריות על הדברים שהוא אמר , לא נאמרו פה שמות וכו”.
באתר האינטרנט של נתבעת 3 הופיע הפרסום תוך ציון שמו ותמונתו של התובע. “(להלן: “הפרסום”).
תמצית טענות התובע:
- התובע הינו, בין היתר, דובר של גינדי בנושא קניון ת”א ומגדלי גינדי, אך לא של פרויקט הבניה בחדרה.
לטענת התובע, התכנית בה היה הפרסום, הינה תכנית רדיו פופולארית מאוד המשודרת באופן קבוע והאזינו לה עשרות אלפי אנשים. לטענת התובע, הדברים שנאמרו בתכנית, ע”י נתבעים 1-2, נאמרו עליו, אך הפרסום אינו נכון, כיוון שהוא מעולם לא ייצג את גינדי בפרויקט הבניה בחדרה, אין לו זיקה לפרויקט הבניה של גינדי בחדרה ולמיטב ידיעתו היחצ”נים של גינדי הם צבי וילדר, ניר חפץ, רון צור. לטענת התובע, הפרסומים נעשו על ידי הנתבעים במטרה לפגוע ולהזיק לו במכוון ובמסווה של דיון ציבורי, כדי לגרום למאזינים להאמין בדברים ולהאמין שהתובע מייצג את חברת גינדי.
הפרסום נעשה מבלי לקבל את תגובת התובע .
ביום 16/7/15 פנה התובע בכתב לנתבעים ודרש סילוק הפרסום הכוזב הפוגע והמשפיל תוך 24 שעות, תיקון והכחשה של הפרסום והתנצלות. כן דרש לצרכי פשרה פיצוי בסך של 500,000 ₪.
- טוען התובע, שהפרסומים מהווים לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע תשכ”ה-1965 (להלן: “החוק“), שעלולים להשפילו, לעשותו מטרה לבוז, לפגוע במשרתו ובפרנסתו. לטענתו, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בכך שלא נענו לדרישתו ולא התנצלו, והם הפרו את חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לגבי הנזק טוען התובע שהינו נשוי, אב לילד, יחצ”ן של בעלי תפקידים בכירים במשק, קונסול כבוד של איי מרשל בישראל, שימש כשופט בתוכנית טלוויזיה “הכוכב הבא”, משקיע רבות כדי לשמור על שמו הטוב והנתבעים גרמו לו נזקים, כולל נזקים ממוניים.
בחקירתו העיד התובע כי אכן דרש את פיטורי הנתבע 1 כיוון שדיבר עליו בצורה שכהגדרתו הינה “על סף פשע”, אך אינו דורש את פיטורי העובדת אפרת קורמן שאינה אשמה, והנתבעים מנסים לקחת אותה , כ”ילדה קטנה” ולהלביש עליה את הפרסום.
תמצית טענות הנתבע 1:
- נתבע 1 מועסק בנתבעת 3 כקבלן עצמאי במסגרת חוזה התקשרות להנחית התוכנית בלבד ואין לו כל קשר אל אתר האינטרנט של תחנת הרדיו.
התובע מתנדב לייחס לעצמו תכונות שבעיניו הן גרועות מבלי שנתבע 1 כלל התייחס אליו, הוא בחר לייחס את הנאמר בתוכנית אליו, כאשר הוא יודע שאינו היחצ”ן של גינדי (סעיף 15 לכתב התביעה המתוקן). התובע בחר בעצם הגשת התביעה, לנסות ולהשתיק דיונים וביקורות עניינית ומנסה לפגוע בחופש הביטוי ובשיח הדמוקרטי .
- נתבע 1 טוען שדבריו נאמרו בעקבות הפגנה של רוכשי הדירות בפרויקט של גינדי בחדרה ומסיבת עיתונאים שגינדי ערכה. נתבע 1 העלה את נתבע 2 לשיחה טלפונית, כמי שהיה מהנדס עירית ת”א בעבר ומלווה את רוכשי הדירות בחדרה, ונתבע 2 אמר שאינו מלווה את הרוכשים אלא מזדהה איתם. במסגרת התוכנית נתבע 1 הציג את עמדת גינדי בסוגיה ואף סבר שהמשבר מול רכושי הדירות בחדרה לא נפתר, כיוון שגינדי פעלה לפי הנחית יחצ”ן מטעמה ובעקבות כך היא מקבלת החלטות שגויות. הדיון עסק בנושא בעל חשיבות ציבורית, במסגרתו סבר נתבע 1 שהיחצ”ן של גינדי נותן לה עצות גרועות. נתבע 1 אמר מפורשות לנתבע 2 במסגרת התוכנית שאינו יודע למי הוא מתכוון בתיאור היחצ”ן של גינדי ואף אמר זאת מפורשות במסגרת התוכנית .
- נתבע 1 טוען שפעל בצורה אתית, הוא לא השתמש במונח “פרויקט הנודע לשמצה” ותפקידו היה הנחית התוכנית בלבד. נתבע 1 טוען, שמעולם לא טען שהדברים שנאמרו בתוכנית מיוחסים לתובע ואינו אחראי לדברים שאמר במסגרת התוכנית הנתבע 2. מדובר בהבעת דעה וביקורת לגיטימית, הפרסום לא חרג מהסביר בנסיבות העניין, ולא נגרם לתובע כל נזק כתוצאה ממנו.
טוען נתבע 1, שהתובע העמיד עצמו לא אחת בחזית מאבקי לקוחותיו והוא מושא קבוע ללגלוג ביחס להתנהלותו בציבור לבושו ושפתו הבוטה. בין היתר עסק התובע בנתבע 1 ובן משפחתו הקטין שהפיץ עליהם לשון הרע ודברים שקריים.
- לגבי הטענה לפגיעה בחוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד כבוד האדם, טוען הנתבע 1, שאין לו כל מידע פרטי או סודי ביחס לתובע , ונתבע 1 אף לא התעשר בעקבות הפרסום.
בחקירתו העיד נתבע 1, שעל פי הסקר האחרון יש לתוכנית רייטינג של 4% וכ-100,000 מאזינים, ואין לו קשר לאתר האינטרנט. הוא אף לא עוסק בתגובות באינטרנט אלא בפייסבוק בלבד. הוא לא שוחח עם אפרת קורמן, אשר העלתה את הכתבה לאתר האינטרנט עד שנודע לו שהיא זו שהזינה את האינטרנט והיה זה סמוך להגשת התביעה דנן. הוא אינו משוחח עמה על בסיס יומי ובתקופה הרלוונטית היא עבדה רק באינטרנט כך שלא היה לו כל קשר חברי או מקצועי איתה, עד אשר הפכה להיות מצוות העורכים והמפיקים של התכנית. לגרסתו, הדברים שנאמרו בתוכנית לא יוחסו לתובע ולכן הוא לא מצא צורך לקבל ממנו תגובה טרם התוכנית.
- לגרסתו, כשאמר שמדובר ביחצ”ן מוכר טיפש וגרוע, הוא לא התכוון ליחצן מסוים אלא לטיב העצות שניתנו לגינדי, שגרמו לו לקבל החלטות גרועות. הוא לא ידע מי היחצ”ן וזה גם לא עניין אותו. לגרסתו יש אלפי יחצ”נים בישראל וכאשר אמר שמדובר ביחצ”ן מוכר יצא מתוך הנחה שחברה כמו גינדי תקבל עצה מיחצ”ן מוכר. כשאמר את המילה טיפש לא ייחס תוכנות באותו רגע למישהו מסוים אלא לעצות הגרועות שנתן לגינדי.
תמצית טענות ההגנה של הנתבע 2:
- התובע מנדב לעצמו תארים שנאמרו בתוכנית למרות שלא דובר עליו ולו ברמז והתובע לא הוצג כיחצ”ן של גינדי. גם סכום התביעה הוא שערורייתי ונכתבו בו סעיפים שלוקטו ללא קשר לעובדות. המכתב, שלטענת התובע הוא שלח, לא התקבל מעולם אצל נתבע 2, ולמרות זאת הוא התנצל מיוזמתו התנצלות פומבית, והביע צער כנה באם הנתבע נפגע, משום שסבר שדובר בו ולמרות ששמו לא הוזכר. נתבע 2 אינו אחראי לאתר האינטרנט של הנתבעת 3, והתוכנית עסקה בדיון ציבורי חשוב והאמור בו לא יוחס לתובע ולכן אין כל עילה.
הפרסום היה הבעת דעה וביקורת לגיטימית, לא כוון אל התובע ועומדות לנתבע 2 ההגנות שבחוק.
הנתבע 2 אף מכחיש את הנזק שנטען על ידי התובע .
- בחקירתו טען נתבע 2, שלא ידע מי היחצ”ן שעובד עם גינדי וכי כל מי שהיה מבקש ממנו לדבר בנושא המרפסות בפרויקט גינדי בחדרה, שהיה, כך לגרסתו, אחד השערוריות הגדולות בתחום הנדל”ן, הוא היה מדבר על זה. לגרסתו, בדברים שנאמרו התכוון לכך שהוא מוכן להתמודד עם גינדי בכל דבר שאמר. לגבי המילים “שמן” ו”רוטט” העיד הנתבע בחקירתו, שלאחר שנתבע 1 אמר לו שמדובר ביחצ”ן מוכר טיפש וגרוע, “נפלטו לו” המילים שמן ורוטט, כיוון שכביכול, כך לטענתו, היה צורך להוסיף משהו. עוד לדבריו, המילים שהוסיף היו בלהט השידור החי ויש אלפי יחצ”נים שמתאימים לתיאור כזה, שהם גם מוכרים, וגם טיפשים, התובע אינו טיפש ויש הרבה שמנים. עם זאת, לאחר ששמע במהלך הדיון את השידור החי, הוא מוצא ש” זה בהחלט לא טוב ומיותר”, אך אין מדובר בתובע שמתאים לתיאור. לדבריו אילו היה שולחים לו את המכתב של התובע הוא היה מתנצל כפי שעשה זו, כך לטענתו, בתוכנית צינור לילה .
תמצית טענות ההגנה של נתבעת 3:
- הפרסום באתר האינטרנט נעשה בטעות בתום לב על ידי עובדת הפקה זוטרא אשר הוסיפה על דעת עצמה לכתוב באתר האינטרנט את שמו של התובע .
באתר האינטרנט של הנתבעת 3 אין כניסות, צפיות או השמעות רבות. התוכנית הושמעה באתר 28 פעמים בלבד ועם קבלת מכתבו של התובע הוסר הטקסט והתוכנית מהאתר. מנכ”ל נתבעת 3 יצר עם התובע קשר והסביר לו את הטעות, ובכך סבר שההדורים יושרו. לטענת נתבעת 3, מנהלה אמר באותה שיחת טלפון לתובע שהעובדת מבקשת להעביר אליו מכתב התנצלות. לטענתה, הטענות נגדה הם זוטי דברים ולא מקימות עילה, נתבע 1 לא הזכיר את שמו של התובע ולא התייחס אליו בכל צורה שהיא והתובע מייחס את מה שנאמר אליו.
- אייל פאר מנכ”ל נתבעת 3 העיד שמחלקת האינטרנט היא נפרדת ולא שייכת לשדרים, אשר גם אין להם קשר פיזי בזמן השידור ואין להם קשר ניהולי לעובדי האינטרנט שעובדים במשמרות, מאזינים לשידור, לא רואים את השדרן, ותפקידם לתת בזמן אמת כותרות וכותרת משנה לאייטם ולעלות לאתר. לשדרן אין יכולת לבדוק מה שעולה לאתר בשידור חי, והתוכנית עולה לאתר בזמן הפרסומות, סמוך לתוכנית ואין סיכוי שהנתבע 1 ראה את האייטם בשידור חי.
- גב’ אפרת קורמן, אשר העלתה את הכתבה לאתר האינטרנט של נתבעת 3, העידה כי החלה לעבוד לפני כשנה בתוכנית של גבי גזית, היא החלה לעבוד ככותבת מתמללת, עברה לאינטרנט לאתר, לאחר מכן שמשה כמפיקה ועורכת. היא עובדת עם נתבע 1 על בסיס יום יומי .
היום רוב הדברים שקשורים לתוכן של התוכנית עוברים דרך נתבע 1, אך לא היה כך במועד
הפרסום 25.6.15. במועד הפרסום היא לא עבדה בתכנית של נתבע 1 .
לגבי אתר האינטרנט של התכנית, העידה אפרת קורמן, שזה משהו כללי, האתר של הרדיו.
העובדים מקשיבים לכל התוכניות, נותנים כותרות לשיחות שמקשיבים להם ומעלים לאתר עם
קטע של האזנה / שמע, כדי שאנשים יוכלו להקשיב דרך האינטרנט. בתקופה הרלוונטית עבדו
בצוות 4-5 אנשים ואת האתר ניהל יגאל ויינשטיין.
- אפרת קורמן העידה, שהיא האזינה לתוכנית של נתבע 1 באותו מועד. לגרסתה, איש לא עובר
על מה שהצוות כותב, אלא רק על טעויות כתיב, לאחר הפרסום. היא ידעה שיש בעיה בכתבה
לאחר פגישה עם המנכ”ל . לדבריה, נתבע 1 לא רואה את האתר בזמן שידור התכנית, על המסך
שמול השדרן יש טיימר של התוכנית, כדי שיראה כמה זמן נשאר עוד לתוכנית. השדר יכול לראות
את התכנים שמעלים באתר האינטרנט, רק אם ייכנס לאינטרנט ויפתח את האתר, כשם שניתן
להיכנס לכל אתר אחר, אך לוקח מספר דקות מרגע הכתיבה את שזה מתעדכן והוא יכול לראות
את זה כעשר דקות רבע שעה לאחר מכן. לדבריה, השדרנים בד”כ לא נכנסים ולא גולשים באתרים
בזמן התוכנית. אם משהו בתכנית לא ברור לה או שהיא אינה בטוחה במשהו היא שואלת את
המנהל, שהיה יגאל ויינשטיין.
- במקרה נשוא תביעה זו, היא ידעה להשלים את הפרטים מהליין אפ, שם היא רואה מי
המרואיינים שיהיו באייטם ועל איזה מקרה ידובר. בליין אפ היה כתוב שזה גינדי השקעות, כל
פרטי הפרויקט, המיקום שלו והיא כותבת את הפרטים. את הליין אפ כותבים העורכים
והמפיקים של התוכניות ונתבע 1 עובר על זה. לדבריה, בליין אפ לא היה כתוב שמו של התובע.
בליין אפ כתוב שם המרואיינים ונושא השיחה באופן כללי, הפרויקט וכל השיחה היתה על מנור
גינדי.
- אפרת קורמן העידה, שהיא הסיקה שמדובר בתובע, כאשר שמעה את נתבע 1 אומר לנתבע 2
את הדברים ואת הדברים שנתבע 2 אמר, ובין היתר ששומניו רוטטים והיה לה ברור שזה הוא.
לדבריה: “ברגע שדיברו על יחצן מפורסם ששומניו רוטטים והוא ככה וככה, הצטיירה לי
התמונה של רני רהב. אין לי איך להסביר את זה. “ ובהמשך העידה: “….. הכל היה בתום לב.
הכל התחבר לי אליו בראש. זו טעות אנוש. בדיעבד כשהקשבתי לתוכנית השם לא נאמר,
התיאורים עשו לי את האסוציאציה……..
ש: את מבחינתך לא עשית טעות ככה הבנת את הדברים ופרסמת אותם ?
ת: באותו רגע כן.
דיון
- חופש הביטוי שהינו אחת מחירויות היסוד של האדם בישראל, עלול להתנגש עם ערכים אחרים שראויים להגנה, ואחד מהם הינו ההגנה על השם הטוב, שהינה זכות מוכרת במשפט הישראלי שראויה להגנה. האיזון בין שתי זכויות אלה הינו בחוק איסור לשון הרע. (ע”א 214/89 אבנרי נ’ שפירא ).
הפסיקה קבעה שיש לאזן בין שתי זכויות יסוד, חופש הביטוי שהינה זכות על והזכות לכבוד ולשם טוב, אשר מבטיחה מרחב קיום מירבי לחירות הביטוי אך מבלי לדחוק את ערך כבוד האדם. נקבע שחופש הביטוי אינו יכול להצדיק פגיעה בשם טוב כשמדובר בפרסומים שאינם מקיימים את הרציונאל שמאחורי ההגנה על חופש הביטוי. על הביטוי שבמחלוקת להיות לתכלית ראויה ובמידתיות ורק כך יושג האיזון בין חופש הביטוי לבין כבוד האדם. (רע”א 10520/03 בן גביר נ’ דנקנר).
- ס’ 1 לחוק:
1.לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול: (אחת מארבעת החלופות)
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
- לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו נטייתו המינית או מוגבלותו;
בסעיף זה “אדם” יחיד או תאגיד;
“מוגבלות”- לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
- (א) פרסום, לעניין לשון הרע- בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות תנועה צלילי וכל אמצעי אחר
(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות;
(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע
(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע
- השלב הראשון שקבעה הפסיקה בע”א 89/04 נודלמן נ’ שרנסקי לבחינת השאלה אם הפרסום מהווה לשון הרע הינו: “ראשית, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר. פרשנות זו יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפרסום המפורשים, והן על האמור “בין שורותיו“. נקבע בע”א 740/86 תומרקין נ’ העצני, כי “ההלכה היא שאין חשיבות לשאלה מה הייתה כוונתו של המפרסם מחד, ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים. מאידך, המבחן הקובע מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים“. ובע”א 466/83 שאהה נגד דרדריאן נקבע, שהמבחן אם פרסום מהווה לשון הרע אינו מבחן סובייקטיבי, אלא אובייקטיבי במהותו, לא קובע מה חושב הנפגע, אלא כיצד עלולה החברה לקבל את הדברים שבפרסום.
- בפסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ’יה בע”א 89/04 נודלמן נ’ שרנסקי נקבעו 4 שלבים לניתוח העוולה האזרחית של פרסום לשון הרע :
“…… ראשית, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, …. שנית, יש לבחון האם על פי משמעות זו, מהווים הדברים “לשון הרע” על פי סעיף 1 לחוק, והאם אופן אמירתם מהווה “פרסום” כמשמעותו על פי מבחני סעיף 2 לחוק. בשלב שלישי, יש לבחון את תחולת ההגנות השונות על הפרסום, על פי סעיפים 13 עד 15 לחוק, אשר תחולת מי מהן עשויה לשלול את אחריותו של המפרסם לפרסום לשון הרע. גם שלב זה עשוי לכלול רכיב המתייחס לפרשנות הביטוי ולסיווגו, למשל, כביטוי של עובדה או ביטוי של דעה, לשם התאמתו להגנה הרלבנטית. בשלב הרביעי, אם ממלא הפרסום את תנאי שלושת השלבים הקודמים, רביעי נבחנת שאלת הסעדים, ובתוכם שאלת הפיצוי הראוי לתובע. על כל ארבעת שלבים אלה חולש עקרון האיזון החוקתי בין הזכות לשם טוב ולפרטיות לבין הזכות לחופש ביטוי…”.
- כב’ השופט עמית בע”א 751/10 פלוני נגד דיין [פורסם בנבו] קבע:
“תרשים הזרימה בתביעת לשון הרע הוא כדלהלן: בשלב הראשון נבחנת השאלה אם הביטוי מהווה לשון הרע על פי אחת מארבע החלופות בהגדרה על פי סעיף 1 לחוק, והאם מתקיים יסוד הפרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק. רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות (פרסומים מותרים) הקבועות בסעיף 13 לחוק. אם נכנס הפרסום לד’ אמות אחת החסינויות – דין התביעה להידחות. אם לא כן, אנו עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הפרסום מוגן על פי אמת המידה הקבועה בסעיף 14 לחוק על שתי רגליה – אמת בפרסום וענין ציבורי. אם הפרסום אינו נהנה מהגנה זו, יש להמשיך ולבחון אם הפרסום מוגן בתום ליבו של המפרסם, בגדר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 15 לחוק במשולב עם חזקות תום הלב בסעיף 16. היה ונתברר כי הפרסום אינו נהנה מהגנת סעיף 14 או מהגנת סעיף 15, או אז עוברים לשלב הרביעי של הסעדים”.
- כן נקבע (פסקה 7 לפסה”ד), כי בחינת כל אחד מהשלבים לא נעשית באופן “סטרילי” במנותק מהשלבים האחרים, כי יש יחסי גומלין בין השלבים השונים והקו התוחם ביניהם איננו חד כפי שעשוי להשתמע.
לבחינת ההגנות יש קשר הדוק לעוצמתו של הפרסום הפוגע. בפסקה 7 לפסק דינו של כבוד השופט עמית בפסק דין אילנה דיין צוין, כי ניתן לומר שיש “מקבילית כוחות” בין השלבים השונים – ככל שהביטוי או הפרסום הפוגע הוא עוצמתי יותר, כך יידרש יותר בשלב ההגנות הקבועות בסעיפים 14 – 15 לחוק ולהיפך.
מן הכלל אל הפרט
- אין חולק ששמו של התובע לא הוזכר בשידור התכנית, שהיה “שידור חי”/ישיר”, ע”י מי מהמשתתפים בה. יתרה מכך, התובע בעדותו אישר שאינו קשור לחברת גינדי השקעות ולא סיפק לה שירותי יחצ”נות בקשר עם הפרויקט בחדרה, הפרויקט שאודותיו דובר בשידור הרדיו נשוא תביעה זו. שמו של התובע עלה רק באתר האינטרנט של הרדיו ע”י אפרת קורמן, אשר העידה שכתבה את שם התובע, על דעתה בלבד, ללא כל אמירה ו/או הנחיה ו/או הוראה של נתבע 1 או מי מטעם הרדיו. התובע הוזכר על ידה, עפ”י עדותה, כיוון שתאורו של נתבע 2 את היחצ”ן גרם לה לחשוב שמדובר בתובע, והיא עשתה זאת בתום לב.
- התובע עצמו העיד שאין לו כל טענה לגב’ קורמן, (ע’ 7 ש’ 25-31)
ש. אתה דרשת לפטר את העובדת?
ת. חלילה וחס. מבחינתי העובדת לא אשמה. ואמרתי לו זאת בשיחה ואפשר לקרא לעובדת ואני לא בטוח אם חיה או נמצאת . שאייל אמר לי שזה עובדת זוטרא אמרתי לו שזה שקר , אמרתי לו שאתם חצופים שקרנים ומנסים לקחת ילדה קטנה ומנסים להלביש עליה ואתם עושים זאת בכל דבר שאתם רוצים , לא איתי.
ש. אתה יודע שאתם ביקשתם להזמין את העובדת ואני הסכמנו לכך?
ת. אם הסכמתם אז תזמינו אותה, לא ידוע לי שרציתם , יכול להיות שהודיעו לי ולא שמתי לב , אנו נשמח לראותה.
אפרת קורמן גם העידה, שהשדרן, במקרה זה נתבע 1, ו/או מי מטעם הרדיו, מנהליו או עובדיו, לא ראו את הכיתוב בזמן שעלה לאתר.
- במהלך השידור, אמר נתבע 1, שאינו יודע על מה מדבר נתבע 2 ושאין לו כל חלק באמירה, והאמירה שמדובר ביחצ”ן טיפש הינה דעתו על היחצ”ן שיעץ למנור גינדי בעניין זה. נתבע 2 העיד שלא התכוון לאיש, והוסיף את המילים “שמן ורוטט” כהמשך לתיאור של נתבע 1 שמדובר ביחצ”ן טיפש.
בפועל, כך העיד התובע, הוא אינו משמש כיחצ”ן של גינדי בבניינים בחדרה נשוא השידור בו רואיין נתבע 2.
- בס’ 13 לתצהיר, הצהיר התובע:
” שוב יודגש, כי העובדות שהציגו הנתבעים במסגרת הפרסומים כלפי לא נכונות כלל ועיקר,
ואין בהם כל אמת. אני מעולם לא ייצגתי את חברת גינדי השקעות בע”מ ואין לי שום זיקה ו/או קשר לפרויקט הבנייה של חברה זו בחדרה נשוא הפרסום . יתרה מכן, למיטב ידיעתי, אלו ששימשו כדוברים ואנשי יחסי ציבור של חברת גינדי השקעות בע”מ, הם ה”ה צבי וילדר, ניר חפץ ורונן צור ולא התובע ואלו אינם אנשים בעלי חזות מלאה, בלשון המעטה.”
בחקירתו העיד התובע:
ש. מפנה אותך לסעיף 13 לתצהירך-אתה אומר שאתה לא מייצג את גינדי השקעות ?
ת. התייחסתי לחדרה
ש. אבל אני לא רואה הבחנה , ?
ת. אני מעיין בתצהירי, אני מייצג את גינדי אבל לא בחדרה. (עדות התובע בע’ 8 ש’ 19-23)
- דהיינו, התובע כלל אינו אותו יחצ”ן של גינדי השקעות בחדרה, נשוא השידור. עפ”י עדות התובע, בארץ קיימים כאלף משרדי יחצ”נות ואלפי עוסקים בתחום, ולא ברור מדוע יחס את הכתבה בשידור החי לעצמו. קהל המאזינים לא יכול להכיר את כל היחצ”נים, אינו יודע כיצד הם נראים, ואין כל אינדיקציה שמדובר בתובע.
ש. אתה מציין לסעיף 1 לתצהירך, זה נכון מה שכתוב?
ת. כן. יש כאלף משרדים כאלה, ויש בין 3,000-10,000 עובדים בתחום (ע’ 8 ש’ 16- 20)
דהיינו, לנתבעים 1-2 האין כל קשר לפרסום שמו של התובע באתר האינטרנט
יסוד הפרסום
- שמו של התובע התפרסם רק באתר הרדיו של נתבעת 3 ע”י העובדת אפרת קורמן, על דעתה, והיא כלל אינה נתבעת בתביעה דנן. נתבע 1 העיד שאינו מנהל אתר האינטרנט ושאין לו גישה אליו.
אייל פאר, מנכ”ל נתבעת 3 העיד (ע’ 21- 22-):
ש. מי מתפעל את אתר האינטרנט בתוכנית הרדיו ומה הקשר של גבי גזית לתפעול האתר?
ת. מחלקת האינטרנט ברדיו היא מחלקה נפרדת ולא שייכת לאף אחד מהשדרים ואין להם קשר אליה. לאף אחד מהשדרים כולל גבי גזית אין קשר לא פיזי בזמן השידור ובוודאי לא ניהולי כלפי עובדי האינטרנט . בנוגע לתפעול הפרקטי של האתר – עובדי האינטרנט עובדים במשמרות , ותפקידם לשבת עם אוזניות ולהאזין לשידור ולא רואים בקשר עין , וזה לא מכוון , את השדרן , ויושבים מחוץ לאולפן ותפקידם לתת ככל שניתן בזמן אמת כותרת וכותרת משנה לאותו אייטם ולהעלות אותו לאתר
ש. מר גזית משוחח איתה במהלך או אחרי השידור?
ת. לא, אין לו אפילו טכנית לעשות זאת אלא אם יצא מהאולפן ויעשה זאת
ש. אז אף אחד לא בודק את התכנים שאתם מעלים ביחד לשידור , כי אין זיקה בין שניהם?
ת. זה לא מה שאמרתי . לשדרן גבי גזית אין יכולת לבדוק וזו לא תפקידו . האתר מנוהל בצרוה שמישהו בודק , אני 20 שנה בתחום ובכל תקשורת יש טעות , כמו במקרה הזו שזו טעות איומה, (מניסיוני הרב בתביעות הדיבה הצד שתובע תמיד נפגע ואני אמפטי לעניין גם אם שוגה ובמקרה הזה אני אמפטי ומלא הערכה לתובע….
ש. באתר יש זיקה לאולפן , כי יש מסך באולפן וגבי גזית רואה מה נכתב ?
ת. לא, הוא רואה מסך שמי ששולט במסך שהוא רואה זו ההפקה שיושבת באולפן ההפקה. האולפן בנוי משני אולפנים . אולפן שידור ואולפן בקרה. הטכנאי שולט במה שגבי רואה , יכול להיות מצב ששדרן כן יראה את עמוד התוכנית שאתה מכוון אליו אבל הוא לא יכול לראות בזמן אמת את מה שנכתב , כי לוקח בין 5-20 דקות שמעלים את הדף ואין מצב אף פעם שבאמת אין מערכת תמלול שיכולה לעשות זאת בזמן אמת, כלומר בזמן שגבי וישראל שוחחו זה לא עולה באותה שניה לאתר וישנו עיכוב של 5-20 דקות , כי את הקטעים פיזית מעלה בזמן הפרסומות
- איני מקבלת את טענת התובע, לפיה, הקורא הסביר מבין מדף האינטרנט, שמדובר בדף של נתבעים 1,3 . מבחן האדם הסביר הינו למשמעות הביטוי שלטענת התובע מהווה לשון הרע, ולא למבחן העוסק בשאלה מי המפרסם.
התובע לא הוכיח שנתבעים 1-2 התכוונו אליו במה שנאמר בתכנית. גם העובדה שאפרת קורמן העידה שקיבלה את ה”ליין אפ” שנתבע 1 עבר עליו, אינה מצביעה ששם התובע היה כתוב שם. נהפוך הוא, העידה מפורשות ששם התובע לא היה כתוב ועפ”י עדותה, הליין אפ מפרט מי יהיו המרואיינים והנושא. הנושא היה הבניינים בחדרה ולא התובע.
- נתבע 2 הדגיש בעדותו, כי בעיניו התובע כלל אינו טיפש ולא הייתה בשידור כל כוונה לתובע.
אני קובעת כי נתבעים 1-2 לא פרסמו דבר לגבי התובע, אינם מנהלי אתר האינטרנט של הרדיו,
אין להם כל שליטה ו/או בדיקה לגבי הכתבות באתר.
כבר עתה אני קובעת כי התביעה נגד נתבעים 1-2 נדחית במלואה.
- עולה שהתביעה נותרה נגד נתבעת 3 כבעלים של האתר. יש לציין כבר עתה, כי התובע העיד שאין לו דבר נגד אפרת קורמן ונגד אייל פאר המנכ”ל של אתר האינטרנט. (ע’ ר ש’ 25, ע’ 6 שורה 5). מכיוון שלתובע אין כל תביעה, עפ”י עדותו, נגד אפרת קורמן ואייל פאר, אין לה, לתביעתו נגד נתבע 3, על מה להתבסס. השידור והפרסום באתר האינטרנט של נתבעת 3 היה ביום 25.6.15, הפרסום ירד מאתר נתבעת 3 ביום 16.7.15 – 22 ימים לאחר מועד השידור.
- הפרסום בעיני האדם הסביר .
עפ”י עדות אייל פאר, מיד כאשר התקבל מכתבו ב”כ התובע מיום 16.7.15 הוסר הטקסט והתכנית מהאתר.
כפי שקבעה הפסיקה שהובאה לעיל, יש לפרש את הביטוי בהקשר אובייקטיבי ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר. פרשנות זו יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפרסום המפורשים, ועל האמור “בין שורותיו”. ההלכה היא שאין חשיבות לשאלה מה הייתה כוונתו של המפרסם מחד, ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים. מאידך, המבחן הקובע מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים.
- לגבי המילה טיפש, לטעמי, המילה “טיפש” הנאמרת על אדם מסוים, הינה הבעת דעה ותו לא.
נקבע, שהמילה “מטומטם” אינה נתפס בעיני האדם הסביר כביטוי שעלול להשפיל ללעוג או לבזות אדם או לפגוע במשרתו ושלא כל קללה מהווה לשון הרע. (ת.א. 2286/03 עו”ד יהונתן נ’ עו”ד ישראל ואח’). ולגבי המילה “טיפש” שנאמרה לעו”ד, נקבע שביהמ”ש לא שוכנע שבאותה סיטואציה מי מהנוכחים סבר כי התובע “טיפש” ואין בה כוונה לפגוע בשם הטוב. (ת.א. 37775/04 אריק אמיר עו”ד נ’ אילנה קריכלי).
- במקרה דנן, שוכנעתי, שהמילה טיפש הינה הבעת דעה אישית של נתבע 1 לגבי מי שייעץ באותו עניין למנור גינדי.
לגבי המילה “שמן” נקבע בע”א 3645/07 קוזובר אנה נ’ חדשות 10, כי הפסול בצילום הינו שצילום המערערת נבחר רק בשל היותה שמנה וכדי להציג כתבות בנושאי השמנה, אך אם היה מדובר בצילום אקראי בתוך קהל ללא קשר לכתבה לא היה בכך כל השפלה.
לטעמי מדובר בשידור החי עצמו בהבעת דעה אך ללא ציון שם היחצ”ן עליו דברו, ולהזכירנו, עפ”י עדות התובע ישנם אלפים שעוסקים בתחום ואין לדעת מהו המראה של כולם. לכן, איני מקבלת את טענות התובע בס’ 9 לסיכומיו, לפיה התובע זוהה כיחצ”ן שאודותיו דובר בתכנית. אין ממש בטענת התובע בס’ 13 לסיכומיו, לפיה אייל פאר העיד שכאשר האזין בתכנית הבין שמדובר בתובע . עפ”י עדותו הוא האזין לתכנית רק לאחר שקיבל את מכתב התובע. כך העיד אייל פאר: (ע’ 27)
ש. האזנת אחרי שקיבלת את המכתב?
ת. כן, אבל לא בזמן באמת. האזנתי לראשונה שקיבלנו מכתב
ש. האם הבנת שמהתוכנית שמדובר בתובע?
ת. ברגע שהגיעו אליי החומרים אני רואה מכתב תביעה של רני רהב ורואה את הטקסט , אז מה יכולתי לחשוב .כאשר האזנתי לתוכנית כבר היה המכתב וכתב התביעה.
- כפי שפורט לעיל, מבחן האדם הסביר הינו לגבי הפרסום ולא לגבי זהות התובע, מה עוד
שהתובע לא העיד איש מבין אלה שלטענתו, יש חוג מסוים של אנשים יכול היה להבין שמדובר בו.
בעצם כתיבת שם התובע באתר האינטרנט של נתבעת 3 וייחוס לו תכונות של טיפש, שמן, אמנם מדובר בהבעת דעה, אך זו גובלת בלשון הרע מהרף הנמוך. נתבעת 3 באתר האינטרנט פרסמה את הפרסום לגבי התובע.
סוף דבר
- התביעה נגד נתבעים 1,2, נדחית .
התובע ישלם לכל אחד מנתבעים 1,2 סך של 50,000 ₪.
התביעה נגד נתבעת 3 מתקבלת בחלקה. בשים לב לכך שמדובר ב-28 אנשים בלבד שנחשפו לפרסום , נתבעת 3 תשלם לתובע סך 7,500 ₪ בגין עוולת לשון הרע וכן הוצאות בסך 1,000 ₪.
ניתן היום, כ”ג אייר תשע”ז, 19 מאי 2017, בהעדר הצדדים.
אושרי פרוסט פרנקל
תביעת לשון הרע נ גבי גזית שקרא לו יחצן טיפש ושמן נדחתה עם 50000 שח הוצאות 49482-08-15
גם חיים אתגר נתן עבודה במיטה עם רני רהב וטחן את הילה רהב
בזכות החישחושים של חיים אתגר בשלישיות עם רני והילה רהב, כל פים שרני רהב רוצה לסגור חשבון עם מישהו הוא מבקש ג’סטה מחיים אתגר שיעשה כתבה ויחסל חשבונות.
5 Comments
למה לא יוצאים כל אלה שהרגישו את נחת זרועה של הרוקחת בשתיה שהוגשה להם???????
מה, לא ברור שרני רהב מתחנגל?
אושרי פרוסט פרנקל ידועה כמטומטמת. מי בכלל מסתמך על פסה”ד שלה?
בתמונה שרי אריסון ולא עופרה שטראוס.
ותודה על קיומו של אתר זה.