הבוקר הודיע ביבי שהוא בחר את אלי שרביט, קפלניסט מושבע שמפרסם מאמרים בגנותו של טראפ ש"מוביל את העולם לפי התהום" להחליף את רונן בר כראש השב"כ. אלה הבחירות של ביבי? סורי אבל זה זיבי.
אלי שרביט התייצב להפגנות של שקמה ברסלר (עוד לפני שהקימו את אחים לנשק), חתם על עצומות נגד ביבי, ותמך בויתור על כל המים הטריטוריאליים לטובת לבנון כדי להראות רצון טוב לשלום איזורי….. יאיר גולן כבר הודיע שהוא מאוד תומך במינוי הזה. כלומר אלי שרביט ורונן בר זה היינו הך.
ביבי: מינויים כושלים אחד אחרי השני. בצרורות ממש
ביבי צריך להתפטר או להתנבצר. בחירה כה גרועה מעידה שהאיש לא יודע לבחור, לא יודע להנהיג, שהוא רופס ומטומטם. מינויים כושלים אחד אחרי השני. בצרורות ממש. מינויים קוקסינליים. גועל נפש. ביבי שלח את אהרון ברק להאג, ומה קיבלנו ממנו? זיבי. ביבי הורה לחברי הליכוד לא להתנגד למינוי של קארין אלהרר לוועדה למינוי שופטים. עוד פעם זיבי, ונסתפק בזה, למרות שרשימת הנבחרים שלו ארוכה והזויה, עד מוטרפת.
וזה שב 8/10/2023 לא פיטר את רונן בר זה לא קוקסינלי? ולא פיטר את גלי היועמ"שית כשהקים את הקואליציה זה לא קוקסינלי? ולהביא את גדעון סער הזנאי בחזרה לליכוד זה לא קוקסינלי? ובמנדלבליט הוא תמך שיהיה יועמ"ש. זה לא קוקסינלי?
את כל הזבלים ביבי מביא ואי אפשר להיפטר מהם. לכן הגיע הזמן להיפטר מביבי שלא יביא עוד זבל. ביבי זה לא ימין. ביבי זה ממפלגת הקוקסינלים הרכים…. רכיכה דביקה ומרירה סטייל בוז'ית הנשיאה הקפלנית. רמת הקפלניסטיות של בוז'ית ושל ביבי היא די דומה. 2 קוקסינלים. 2 קפלניסטים. 2 זבלים.
אלי שרביט קפלניסט ביזה את טראמפ רוצה להיות ראש שבכ
אלי שרביט חרבן חרבונים של קפלן
הנה הוא מפגין נגד ביבי ב 4/3/2023. חוויה ממש.
אלי שרביט בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית
בהארץ פרסם חן מענית תיאוריית קונספירציה שהמינוי של אלי שרביט הוא תרגיל DECOY לעבוד על הבג"ץ, לוחמה פסיכולוגית נגד הבג"ץ שיחשבו שאין טעם להתעקש להשאיר את רונן בר בתפקיד, כי התאום הסיאמי שלו נכנס במקומו. כותרת כתבתו של חן מענית "משפטנים: ההכרזה על מינוי שרביט לראש שב"כ נועדה להרתיע את בג"ץ מהתערבות בהדחת בר".
זה לא נשמע אמין, ואם זה כן נכון, אז גם זו סיבה להדיח את ביבי, כי מי שמחשק בחיי בני אדם לשם תעלולי בגץ הוא מנהיג נפתל, פתלתל ושקרן, ולכן לא ראוי להנהגה. ביבי די! לך! כשלת!
הנה הכתבה של אלי שרביט בכלכליסט מלפני חודשיים 23/1/2025
לא רק שגיאה פוליטית: טראמפ דוחף את כדור הארץ אל התהום
קשה להאמין שכאשר האקלים מכה בנו ללא רחם, ממשל ארה"ב, בהובלת הנשיא הנכנס דונלד טראמפ, בחר להחזיר את העולם לעידן של דלקים מזהמים ולהתרחק מהשקעות באנרגיה ירוקה. זוהי לא רק החלטה מדאיגה, אלא גם מסר הרסני לעולם: בזמן שאסונות הטבע מציבים בפנינו מראה אכזרית של תוצאות הזנחת משבר האקלים, התשובה של מנהיגות לכאורה היא האצת ההרס.
נתוני האקלים מציירים תמונה חד-משמעית: כדור הארץ חווה נקודות קיצון שמעולם לא נמדדו בעבר. נהרות מתייבשים, גלי חום קיצוניים פוגעים במיליונים, בצורות ממושכות משמידות יבולים, וגלי קור חסרי תקדים מכים באזורים שבעבר היו ידועים באקלים מתון. רק לאחרונה, גל השריפות האדיר בקליפורניה שרף שטחים עצומים, גבה חיי אדם והשאיר מאות אלפי משפחות ללא בית. תופעות אלו הן לא "אזהרה" או "סימן לבאות" – הן ההווה שלנו.
בעבר האמנו שאסונות אלו יפגשו את הדורות הבאים – אולי את נכדינו או נינינו. אבל עכשיו ברור שהם כבר כאן, והם רק צפויים להחמיר. המחקרים מדגישים שוב ושוב: רמות הפליטה האסטרונומיות של גזי חממה הן האחראיות הישירות לשיבושים האקלימיים.
התגובה הנדרשת למציאות זו אמורה להיות אחת: צמצום דרמטי של הפליטות והאצה של המעבר לאנרגיה ירוקה. אך במקום זאת, הנשיא טראמפ בחר לנטוש את היעדים החשובים של אפס פליטות עד 2050 ולהתמקד בקידום דלקים מזהמים, מתוך תפיסה שמרנית קצרה-טווח שמטרתה למקסם רווחים מיידיים.
אני סבור כי מדיניות זו אינה רק שגויה, כי אם מסוכנת. קוצר הראייה שבו נקט טראמפ משדר לעולם מסר מזעזע של התעלמות מהמציאות המדעית, מרווחת האנושות, ומהאחריות לדורות הבאים. גישה זו אינה אלא "אכול ושתה כי מחר נמות" בגרסה מדינית – ניסיון לחמוק מההשלכות הגלובליות באמצעות סיפוק אינטרסים מיידיים של תעשיות דלקים מזהמים.
חשוב לזכור: ההשקעה באנרגיה ירוקה אינה רק חובה מוסרית, אלא גם מהלך כלכלי נכון. מדינות רבות כבר הבינו שהמעבר לטכנולוגיות מתקדמות, אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית הוא המפתח לצמיחה כלכלית בת-קיימא. אך החלטות כמו זו של טראמפ יוצרות עיכוב קריטי בתהליך הגלובלי, והזמן שלנו הולך ואוזל.
השאיפה ל-0 פליטות עד 2050 אינה בגדר חזון רחוק – היא קריאת חובה. כל דחייה במאמץ תוביל להחרפת האסונות שאנחנו כבר חווים, ותעלה מיליוני חיים, מיליארדי דולרים ונזק בלתי הפיך לכדור הארץ.
עלינו להבין שגם אם טראמפ אינו בתפקידו כעת, השפעת מדיניותו ההרסנית ממשיכה להדהד. מדובר לא רק בהחלטה פוליטית אלא במסר חינוכי וכלכלי פסול לדורות הבאים. במקום לעודד חדשנות וטכנולוגיות ירוקות, ההסתמכות המחודשת על דלקים מזהמים מרחיקה משקיעים, תוקעת את הכלכלה העולמית במודלים מיושנים, ומזיקה לעסקים שנמצאים בחזית המעבר לאנרגיה מתחדשת.
מדינות כמו גרמניה, סקנדינביה ואפילו סין הוכיחו שמדיניות סביבתית חכמה יכולה לשלב בין צמיחה כלכלית לבין אחריות אקלימית. אנחנו חיים בעידן שבו הציבור דורש יותר אחריות ממשלות ותאגידים. הבחירה של טראמפ להתעלם מדרישות אלה משדרת לעולם שארצות הברית מתנערת ממנהיגותה הגלובלית.
המעבר לאנרגיה ירוקה הוא לא אופציה – הוא הכרח. כל גישת "הנח לי לעבור את כהונתי" מסוכנת ולא מתקבלת על הדעת בעידן שבו כל החלטה משפיעה באופן בלתי הפיך על חיי מיליארדים. זה הזמן לדרוש מנהיגות אמיצה, כזו שרואה את טובת האנושות כולה ולא רק את טובת הטווח הקצר.
הבחירה היא שלנו: להישאר צופים באסונות המחריפים, או להרים את הכפפה ולהילחם למען עתיד טוב יותר. המנהיגות האמריקאית, הנוגעת לאקלים וסביבה, נכשלה תחת ממשל טראמפ הקודם, וכעת האחריות שלנו היא לוודא שהיא לא תיכשל שוב.
