מה קורה אם נתבע בהליך לא מתייצב לדיון (קדם או הוכחות), לא מגיש סיכומים בזמן, או לא מתייצב לדיון או לא מגיש כתב תשובה בערעור? רבים מעורכי הדין סבורים שמגיע להם פסק דין על אוטומט על מלוא התביעה, בלי לבחון את התביעה או את הראיות. רמ”ש 21266-10-22 פלוני נ’ אלמונית.
אבל זה ממש לא נכון. כה אמר שאול שוחט:
“העובדה שלא הוגשה תשובה לערעור אותו הגיש המבקש לביהמ”ש קמא אינה פוטרת את בית המשפט מלבחון את הטענות לגופן ולהכריע בהן. הוראות התקנות להן הפנה המבקש קובעות כי מקום שלא הוגשה תשובה לערעור או לבקשת רשות ערעור לאחר שבית המשפט הורה על הגשתה, יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער או המבקש בלבד .
לאחרונה, במקרה דומה, פסק ביהמ”ש העליון, כב’ השופט עמית…. ראו רע”א 2436/22 אחמד גאנם נ’ נעאמה גאנם ואח’, פסקה 8, מיום 13.11.2022).
פירושו של דבר שהנתבע יכול שלא להגיע לדיון, קדם או הוכחות, אבל לשלוח עו”ד שייצג אותו ואז בית המשפט חייב לאפשר לעוה”ד לברר את התביעה ולחייב את התובע להציג את הראיות שלו.
הערעור הוא על החלטה של שופטת המשפחה הבהמה הפמינאצית ורד שביט פינקלשטיין – שאצלה כל גבר מסוכן, אף ילד לא צריך אבא – ואם יש לך זין בין הרגליים – אתה כספומט לכל דבר ועניין.
להלן פסק הדין של שאול שוחט בערעור – רמ”ש 21266-10-22 :
| בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים | |
| רמ”ש 21266-10-22 פלוני נ’ אלמונית ואח’
תיק חיצוני: 03-00971-91-0 |
|
| לפני | כב’ השופט שאול שוחט, סגן נשיא
|
|
|
מבקשים |
פלוני
|
|
| נגד | ||
|
משיבים |
1. אלמונית 2. המוסד לביטוח לאומי |
|
| החלטה |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב’ השופטת ורד שביט פינקלשטיין, בתיק ע”ר 276766-02-22 ), מיום 18.9.22.
העובדות הצריכות לעניין
המבקש הגיש לפני ביהמ”ש קמא ערעור על החלטת רשמת ההוצל”פ שדחתה בקשת פרעתי מטעמו.
ביום 7.6.2022 ניתנה החלטת ביהמ”ש קמא המורה למבקש להפקיד עירבון וכי “עם הפקדת העירבון במועד שנקבע – יומצא הערעור למשיבים אשר נדרשים להגיש את עיקרי טיעוניהם ותיק מוצגים בתוך 15 ימים”.
ביום 10.7.2022 הגיש המבקש לביהמ”ש קמא בקשה למתן פס”ד לקבלת ערעורו וזאת לאחר שלטענתו העירבון הופקד, הערעור הומצא למשיבים והם לא עמדו במועד הנקצב ע”י ביהמ”ש קמא להגשת תשובתם לערעור.
ביהמ”ש קמא קבע את התיק לתז”פ ליום 6.9.2022 .
ביום 18.9.2022 קבע ביהמ”ש קמא את התיק לדיון במעמד הצדדים ליום 2.2.2023.
על החלטה אחרונה זו מלין המבקש בבקשת רשות הערעור שלפניי. לטענת המבקש ביהמ”ש קמא התעלם מבקשתו למתן פס”ד לקבלת הערעור לאחר שתשובה מטעם המשיבים לערעור לא הוגשה במועד, אף לא במועד בו ניתנה החלטת ביהמ”ש קמא מושא הבר”ע. לטענת המבקש, ביהמ”ש קמא שגה כשקבע דיון בערעור טרם המשיבים הגישו תשובתם לערעור ובעשותו כן “התעלם התעלמות מוחלטת מתקנות 138(ג)(ד) ו-140(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018″ והיה עליו לתת פס”ד ולקבל את ערעורו.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה מצאתי לדחותה ללא צורך בקבלת תשובה.
העובדה שלא הוגשה תשובה לערעור אותו הגיש המבקש לביהמ”ש קמא אינה פוטרת את בית המשפט מלבחון את הטענות לגופן ולהכריע בהן. הוראות התקנות להן הפנה המבקש קובעות כי מקום שלא הוגשה תשובה לערעור או לבקשת רשות ערעור לאחר שבית המשפט הורה על הגשתה, יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער או המבקש בלבד .
לאחרונה, במקרה דומה, פסק ביהמ”ש העליון, כב’ השופט עמית, כדלקמן:
“המבקש טען כי משנמנעה המשיבה מלהגיש כתב תשובה ולא התייצבה לדיון – היה על בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור. התקנות בעניין זה ברורות, וקובעות כי אם “לא התייצב המשיב [לדיון בעל פה] והמערער התייצב, יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד” (תקנה 138(ג)(2) לתקנות), אלא אם “ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות” (תקנה 138(ג) לתקנות); וכי “דין אי-הגשת תשובה בכתב או השלמה לסיכומים בכתב במועד – כדין אי-התייצבות לדיון בערעור” (תקנה 140(ג) לתקנות). ודוק: הגם שאין חולק שלהתנהלות שכזו מצד משיב עלולות להיות השלכות, ברי כי אין משמעותה כי “יש לראותו בחזקת בעל דין שחזר בו מטענותיו” (כפי שטען המבקש) באופן שיוביל לקבלת הערעור מטעם זה בלבד. “ (רע”א 2436/22 אחמד גאנם נ’ נעאמה גאנם ואח’, פסקה 8, מיום 13.11.2022)
יצויין כי הסדר זה חל גם בתקנות הקודמות ( תקנה 450(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984) וראו לעניין זה בע”ם 7784/12 פלונית נ’ פלוני, פסקה 7 לפסק הדין של השופט נ’ הנדל (28.7.2013) : “אף אם המשיב ובאת כוחו לא היו מתייצבים, עדיין אין הדבר אומר כי יש לקבל את הבקשה. שינוי מהותי כזה דורש שהדין יעמוד לצידה של המבקשת. לא בכדי, כלל הוא כי אי התייצבות מערער משמעותה מחיקת ההליך שהוזנח, ואילו אי התייצבות משיב בערעור מחייבת דיון בטענות לגופן”.
כלומר, ביהמ”ש קמא לא שגה כשנמנע מקבלת בקשת המבקש לקבל את ערעורו באופן “אוטומטי”. יש מקום לקבל את הערעור רק אם הדין לצד המערער. הדבר יתברר במסגרת הדיון בערעור שנקבע על-ידי ביהמ”ש קמא. למען שלמות התמונה אציין כי מעיון בתיק המתנהל בביהמ”ש קמא למדתי כי כבר הוגשה תשובה לערעור, למצער מצד המשיבה 2.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא התבקשה תשובה , אין צו להוצאות.
העירבון יוחזר לידי המבקש.
מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה, בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.
ניתנה היום, כ”א כסלו תשפ”ג, 15 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
21266-10-22 פסד שאול שוחט אי התייצבות או אי הגשת סיכומים לא סיבה לפסד אוטומטי
