היום פרסמו שני שופרות של קפלן כתבות על התיסכול של חוקרי להב 433 והשב"כ שחוקרים את תיקי ביבי, קטארגייט ותיקי השחיתות בימין, שמכונת הרעל של ביבי עוצרת את הקידום לתופרי התיקים. 12/6/2025.
לטענתם גם מפכל המשטרה החדש קובי שבתאי לא משתף פעולה עם תפירת תיקי "שחיתות שלטונית", ומפריע להם לתפור תיקים. כתבי הזבל לי נעים וגידי וייץ מוכרים לציבור חירטוטים שהחוקרים מפחדים להתעסק עם "שחיתות ציבורית" בגלל "מכונת הרעל" של ביבי.
גידי וייץ מהארץ פרסם שבשב"כ מפחדים שטלי גוטליב תפרסם את הזהות של חוקרי קטארגייט…..
לא הצלחנו להבין. מה הבעיה שהשמות של חוקי השב"כ יפורסמו? הרי אם יהיה כתב אישום הם יהיו רשומים בכתב האישום כעדים, והם גם יצטרכו להגיע ולהיחקר. בכלל, מה הסיפור הגדול של איסור חשיפת שמות סוכני שב"כ? כל סוכנות הביון הערביים והפרסים יודעים בדיוק את שמות כל סוכני שב"כ, והתעודות זהות שלהם…..
האם יכול להיות שחוקרי השב"כ בעצמם מבינים שכל חקירת קטארגייט היא פייק אחד גדול, וזו הסיבה שממציאים סיפור שהם מפחדים שיחשפו את השמות שלהם?
אותו דבר עשתה כתבת מאקו לענייני מיגור הזנות, לי נעים. בכתבה שכותרתה "מי שעושה את העבודה שלו טוב – בסוף ישלם מחיר": מה קורה באגף החקירות? | תחקיר". כוהנת הזנות לי נעים פרסמה על חוקרי להב 433 שאין להם מספיק תיקי שחיתות ציבורית, ושבכלל אף אחד לא מתלונן אצלהם, ולכן הם מחפשים כתבות בעיתונות כדי לפתוח חקירות שלא יהיה להם משעמם.
היא אפילו מצטטת את ערן קמין, השוטר הכי מושחת שהמציא תעלולים הכי בזויים, כדי לתפור תיקים לביבי, ועכשיו הוא בוכה ש"לא קידמו אותו". אלא מאי? לא מקדמים אותו כי הוא נבלה תופרת תיקים.
המשותף לשתי הכתבות היא הטענה שלביבי יש מכונת רעל שתוקפת את אנשי קפלן המסכנים, ששתולים בתוך השירות הציבורי, ואת תופרי התיקים שבשירות קפלן.
מכונת הרעל של קפלן מתלוננת שביבי מפעיל מכונת רעל. איזה בידור
אבל למי יש מכונת רעל יותר גדולה ויותר חזקה? לקפלנוחבות. מכונת הרעל מספר אחד בארץ זה בית המשפט העליון בעצמו, ובראש ובראשונה יצחק עמית. כל הפרקליטות היא מכונת רעל אחת גדולה. גם הפצריה היא מכונת רעל. כל השב"כ הם מכונת רעל קפלנוחבתית אחת גדולה. כל הפרשנים בעוצים 12, 13 ו 11 הם מכונות רעל. כל העיתונים, מקאו, ידיעות קנספירציה, מעריב לנוער, וישראל היום של מרים אדלסון הם מכונות רעל קפלנוחבתיות.
אז מה עושה מכונת הרעל של קפלן? מנסה להנדס תודעה שהם המסכנים, הם אלה ששומרים על הסף, וביבי הגדול והאדיר, תוקף את האפרוחים הרעננים המסכנים ש"רק שומרים על הסף"….. חחח.
בתמונה: קובי שבתאי. מפכ"ל המשטרה. השופרות של קפלן טוענים שהוא לא אוהב את תפירת התיקים לפוליטיקאים מהימין, ושהוא מהווה מכשול לתפירות תיקים.
למה חוקרי השחיתות הציבורית הרסו לעצמם את המוניטין?
השופרים מציגים את התחום כ"חקירות שחיתות ציבורית", אבל אלה חקירות ניגוח ביבי, ובפוליטיקאים מהימין. זו לא שחיתות ציבורית אלא הצקות בליתי פוסקות נגד ביבי, וכל מי שקרוב אליו בתקווה שביבי יירד על ארבע ויתחנן לעסקה.
ראו למשל את פרשת המימד החמישי של גנץ שמסר מידע סודי לקטאר, גם כשהוא ידע שיכול להיות שזה יזלוג לאיראן. תיק תק סגרו לו את התיק.
ערן קמין בעצמו סגר לאהוד ברק חקירות שוחד והלבנת הון של $6,000,000 מאזרבייג'אן ומדינות אחרות תוך שבועיים, על סמך שני מכתבים ללא נספחים ששלח בועז בן צור!!!!! והקמין הזה בוכה שלא קידמו אותו…….
אם אתם חוקרים שחיתות והפרת אמונים, לפיחות אתם אל תחקרו בשחיתות והפרת אמונים. אל תפעילו רוגלות, אל תביאו פילגשות למשטרה, אל תחלטו לנחקרים את כל הכסף עם דוחות סודיים שקריים כדי שיירדו על ארבע ויבקשו הסכם עד מדינה, ואל תחדירו אצבע לנחקרים בתחת בעילה של חיפוש סמים.
מי שרוצה לחקור שחיתות לא יכול להיות מושחת בעצמו.
להלן כתבת הרעל של גידי וייץ בהארץ פורסם 12/6/2025
אפקט מכונת הרעל: עובדי שב"כ אמרו למנהלים שלהם כי הם חוששים לעסוק בחקירות אנשי נתניהו
אנשי הארגון החשאי הבהירו כי הם פוחדים שהעיסוק שלהם בחקירות הקשורות בלשכת רה"מ, ובהן פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ופרשת קטאר, עלול לגרום לחשיפת זהותם. מכונת ההסתה שמפעילים אנשיו של רה"מ כלפי כל מי שמעז לצאת נגד המנהיג מוכיחה כי לא מדובר בפרנויה חסרת ביסוס ■ יומן הפגישות של נתניהו משנת 2000 חושף כי בניגוד לטענתו בעדות הוא עסק אז ללא לאות בשובו לפוליטיקה
בתמונה: נדב ארגמן היה ראש השב"כ וכיום עותר נגד וועדת הרוגלות ועוד מאיים על ביבי שהוא יספר עליו דברים מביכים…..
אנשי שב"כ הביעו חשש להשתתף בחקירת הקשר בין אנשי לשכת ראש הממשלה לבין קטאר, וכן בחקירת הדלפת המסמכים המסווגים מהלשכה – כך נודע ל"הארץ". עובדי הארגון הבהירו במהלך החקירות כי החשש שלהם נובע מהאפשרות כי יידרשו להעיד על חלקם בחקירה במסגרת משפטים פליליים שיעסקו בפרשות. מקור שמעורה בפרטים סיפר ל"הארץ" כי העובדים הוזמנו לפגישות עם מנהליהם הישירים ובהן הובהר להם כי החוק קובע כי יש לשמור על חסיון זהותם, והיא לא תיחשף גם אם יצטרכו להעיד במשפטים נגד מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובראשם יועצו הקרוב יונתן אוריך.
הדאגה של העובדים הוצגה בפני ראש שב"כ רונן בר, שיסיים את תפקידו ביום ראשון הקרוב, וזה שיתף את החששות של עובדיו בפורמים שונים. בר אף הדגיש כי זו הפעם הראשונה שהוא נתקל בתופעה שכזו מאז שהחל את שירותו בארגון לפני יותר מ-30 שנה.
לימים, הוכיחה המציאות כי החשש של עובדי שב"כ לעסוק בחקירות הנפיצות לא נבע מפרנויה חסרת ביסוס. הארגון, ובר בפרט, הותקפו ללא לאות מצד שליחיו של ראש הממשלה, מאז נחשפו הפרשות. "מסע ההסתה בנושא שליווה ומלווה את שתי החקירות הרגישות הללו נגדי ונגד אלו האמונים על שמירה על סודות המדינה ממחיש את הקשר בין עיתוי פתיחת החקירות בנושא לפיטוריי", המחיש בר בתצהיר הגלוי שהגיש לבג"ץ במסגרת העתירות שהוגשו נגד פיטוריו.
חשיפת פרטיהם של עובדי הארגון, כך ניתן להניח, הייתה עלולה להפוך אותם ואת בני משפחותיהם למטרה עבור מנגנון האימה שמפעילים השלטון ושליחו נגד כל מי שמסכן את ההישרדות של המנהיג. גם החיסיון שבאמצעותו ניסו להרגיע המנהלים את אותם עובדים, לא מספק ערובה מספקת, כפי שהוכיחה ח"כ טלי גוטליב שחשפה את פרטיו של בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר, שמשרת בארגון. למעשה, אותם אנשי שב"כ שהביעו את חששם לא נזקקו להפליג בדמיונות או בהשערות באשר לצפוי להם אילו נחשפו פרטיהם. מבט חטוף במסע ההשחרה המתוזמר והאובססיבי שעוברים התובעים, החוקרים ובעיקר העדים במשפט האלפים היה ממחיש להם את שעתיד לקרות.
נדמה שבפסגת המטרות של מכונת הרעל שמפעילים אנשי נתניהו, ניצבת הדס קליין, עדת המפתח בתיק 1000. כשלוש שנים חלפו מאז שהיא העידה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ומבחינת נתניהו ופרקליטיו היא נחשבת לעדת התביעה המסוכנת מכולם. הנאשם מספר 1 וסנגורו, עו"ד עמית חדד, עוסקים בה באובססיביות במהלך עדות נתניהו, ואף רומזים כי ייתכן שיבקשו להזמין אותה שוב לדוכן העדים, הפעם כעדת הגנה, על אף שמדובר בצעד חריג במיוחד.
מסע ההשחרה נגדה נפתח כבר לפני שנים, עוד בטרם התייצבה על דוכן העדים. שרה נתניהו העלתה בעדותה במשטרה את האפשרות כי קליין, העוזרת האישית לשעבר של אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, לקחה לעצמה מתנות שהיא העידה שאנשי העסקים העניקו לבני הזוג נתניהו. צוות ההגנה רמז כי קליין פעלה כמעין סוכנת משטרתית מאחורי גבו של מילצ'ן וניסה לייחס לה קשר אישי קרוב שלא היה ולא נברא עם אישיות מוכרת. נתניהו עצמו כינה אותה "שקרנית" בעדותו בבית המשפט, טען שהיא מובילה נגדו "הפגנות בקפלן" והטיח שהיא מתחבקת עם פעילת המחאה נאווה רוזוליו. זאת הייתה דרכו של נתניהו לסמן לתומכיו כי קליין היא פיון במשחק השחמט האינסופי שמנהל הדיפ-סטייט נגדו.
מערכת אכיפת החוק מגלה רפיון, שלא לומר רפיסות, כלפי אלה המאיימים ללא הפסק על דמויות בולטות במשפט נתניהו
המסרים הללו לא נפלו על אוזניים ערלות. הם חלחלו מטה וצברו תאוצה. דוגמה לעוצמת הרעל שסופגת קליין ניתן היה לראות ברב-שיח קולי ("ספייס") שהתנהל השבוע ב-X, בהשתתפות כמה מתומכיו האדוקים של הנאשם. הנאצות שהופנו כלפי קליין באותה שיחה קשות לעיכול. את חלקן הדף אינו יכול לסבול. אף על פי כן, בחר "הארץ" להציג כמה מהגידופים שנאמרו בשיח הזוהמה כדי להבהיר לאיזה שפל הגיע קמפיין ההשחרה של תומכי האיש החזק במדינה. "כולם פרמו את הדס קליין", אמר אחד מהם בשיחה, "היא הייתה נערת הליווי של הימין בתחילת הדרך והפכה לנערת הליווי של השמאל". הדובר אף הציע לפרסם את מספר הטלפון שלה ברבים. "תרשום, פלוס ג'קוזי, פלוס חניה, דיסקרטיות מובטחת", הוא הוסיף בהתרסה. "אני בעד לכוון לה את מכונת הרעל בפול ווליום בין העיניים ובין הרגליים", הגיב אחר בהתלהבות. "הנהג של מילצ'ן היה פורם את הכ** של הדס קליין בבתי המלון הכי יוקרתיים והם עקצו את מילצ'ן", הצהיר משתתף אחר, ואז פנה ישירות לקליין: "את יכולה למצוץ לי את ה*ין. את זונה".
על אף חומרת הדברים, הדוברים אינם בוחרים לומר אותם במחשכים. נדמה שגם אין להם כל סיבה. מערכת אכיפת החוק מגלה רפיון, שלא לומר רפיסות, כלפי אלה המאיימים ללא הפסק על דמויות בולטות במשפט נתניהו. הרפיסות הזאת רק מחזקת את ידיהם. בד בבד, היא מגדילה את תחושת המורא שחשים אלו שנדרשים להשתתף בחקירות שקשורות לסביבתו של נתניהו.
אחת הדוגמאות הבולטות לחידלון הרשויות סביב מסע ההשחרה היא התנהלות המשטרה בעקבות תחקיר "עובדה" שעסק בהתנהלותה של רעייתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו. כחצי שנה חלפה מאז חשף העיתונאי ספי עובדיה כי נתניהו ביקשה לפעול נגד קליין והמשטרה טרם זימנה אותה לחקירה. למעשה, גורמים באגף החקירות של המשטרה נוהגים לתדרך עיתונאים כי אין שום סיבה לזמן את אשת ראש הממשלה לחקירה, וכי הפרשה אינה צפויה להוליד כתב אישום.
"היא הייתה נערת הליווי של הימין בתחילת הדרך והפכה לנערת הליווי של השמאל", כתב אחד מתומכי נתניהו על הדס קליין ואף הציע לפרסם את מספר הטלפון שלה ברבים. "תרשום, פלוס ג'קוזי, פלוס חניה, דיסקרטיות מובטחת", הוא הוסיף בהתרסה
כך, כשמכונת רעל כה משומנת מנסה להשמיד את כבודו ואת שמו הטוב של מי שהעז לצאת נגד השליט, ואף לפגוע בתא המשפחתי ובפרנסתו, לא פלא שאפילו חוקרי שב"כ מהססים אם להתקרב לתפוח אדמה לוהט שבכוחו לסבך את אנשי הלשכה החזקה במדינה. קל וחומר, כשמערכת אכיפת החוק ממאנת להתערב.
נתניהו, כמובן, לא עושה דבר כדי להחזיר לכלוב את הנמר הרעב שהוא עצמו שחרר. מי שצפה בימי העדות שלו בחודשים האחרונים בבית המשפט זיהה את הנרטיב שהוא מנסה לפמפם שוב אחר שוב: הקורבן היחיד בתיקי האלפים זה הוא; מסע הציד היחיד שהתנהל הוא נגדו; כולם אשמים, מלבדו.
נתניהו אינו ראש הממשלה הראשון שנעמד על הדוכן בבית המשפט המחוזי בתל אביב וטען כי הפרקליטות מנהלת נגדו מסע הכפשה שקרי וחסר גבולות. "הפרקליטות מסוגלת לומר כל דבר, וגם לעשות כל דבר, גם אם הוא בעליל יצירת עלילה, ובלבד שהיא תשיג את מטרתה", טען לפני כעשור אהוד אולמרט כשעמד לדין בפרשת הולילנד. הניסוחים שבהם בחר אולמרט לתקוף את אנשי אכיפת החוק היו עדינים יותר מאלה שבהם השתמש נתניהו בשבועות האחרונים. לצד זאת, ניכר הבדל נוסף בין המקרים. בעוד שהשופטים במשפט נתניהו מאפשרים לו ללהג, להתקרבן ולהסית כמעט ללא הפרעה, השופט דוד רוזן הבהיר אז לאולמרט כי באולם שלו אין מקום לקינות הללו. אך היום הזמנים שונים. לעיתים אף נדמה כי מבין כל שומרי הסף השופטים בתיקי האלפים הם אלה שניצבים בראש רשימת המורתעים. אין דרך אחרת להסביר את היחס שהם מעניקים לנתניהו, יחס שספק אם נאשם אחר בתולדות המדינה זכה בו.
פגר פוליטי?
מאז החלה חקירתו הנגדית של נתניהו בשבוע שעבר, שב וחזר הנאשם על צמד מילים אחד – "פגר פוליטי". באמצעות הצירוף ביקש נתניהו לטעון כי אחרי הפסדו בבחירות לאהוד ברק ב-1999, הוא הפך לאדם פרטי, שלא צפוי לחזור לפוליטיקה הישראלית. "לי היה ברור שהחיים הפוליטיים מאחוריי", הוא הבהיר. את ימי הישימון שבאו לאחר ההפסד הוא תיאר בנימה של ערגה. "החיים האלה היו נעימים", הוא אמר. "לראשונה בעשרות שנים פתאום טעמתי, נהניתי".
המטרה של הדבקות בקו ההגנה הזה שקופה. הנאשם מנסה להוכיח כי מערכת היחסים עם מילצ'ן, שלדבריו התפתחה באותם ימים, נבעה ממניעים טהורים, ולא מאינטרסים הדדיים כפי שטוענת התביעה בכתב האישום וקליין אישרה בעדותה. אלא שאת גרסתו המופרכת של מי שכיהן יותר מכל אדם אחר בתפקיד ראש הממשלה ניתן לסתור בקלות באמצעות אינספור עדויות וראיות.
נתניהו של ימי הפגרה מהמערכת הפוליטית פצח במסע פיוס עם הצד השני – ראשי האליטה השנואה, שלשיטתו עשו הכול כדי להוציא אותו ממעון ראש הממשלה
אחת מהן, שהגיעה לידי "הארץ", היא יומן שמסכם את פגישותיו של נתניהו לאורך תקופה של כמה חודשים אחדים בתחילת שנת 2000, אז היה נתניהו "אזרח מודאג". בעדותו בבית המשפט הבהיר נתניהו כי את זמנו הקדיש באותם ימים למשפחתו ("היה לי זמן להיות עם רעייתי שרה, עם הילדים") ולפרנסתו ("חשבתי על איך אני אפרנס את משפחתי, הייתי עם פנסיה של 800$ אחרי מס"), וכן טען כי אז גמר אומר שלא לחזור להיפודרום הפוליטי ("הייתי משוכנע שיצאתי מהפוליטיקה… החלטתי שאני לא חוזר").
אלא שהיומן מספר סיפור שונה בתכלית. הוא עמוס לעייפה בפגישות בעלות אופי פוליטי עם מקורבים של נתניהו. בין השאר, מופיעים שמותיהם של נתן אשל, לימים ראש הסגל של נתניהו; חברי הכנסת דאז מטעם הליכוד צחי הנגבי ויובל שטיינץ; ומנכ"ל מועצת יש"ע אז ולימים עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר. מעל כולם, לפחות לפי מספר הפגישות שקיים אז, ניצב עורך דין צעיר שכיהן בתור מזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, אחד בשם גדעון סער. לצד זאת, נתניהו המשיך להיפגש עם ראשי ערים מטעם הליכוד – כמו מרים פיירברג, יואל לביא ודניאל ועקנין – וכן ראשי סניפים במפלגה ועסקנים, קטנים וגדולים כאחד, מהמחנה הפוליטי שלו. נדמה כי ניתן לקבוע שכך לא נראה לוח הזמנים של אדם שפרש מהחיים הפוליטיים, אלא של אחד שנמצא בעמדת זינוק לקראת שובו לזירה.
מלבד חשיפת כזב נוסף, אחד מיני רבים, בעדותו של נתניהו, היומן מספק הצצה לתמורה שחלה באותם ימים באיש שטעם לראשונה את טעמה של התבוסה. נתניהו של ימי הפגרה מהמערכת הפוליטית פצח במסע פיוס עם הצד השני – ראשי האליטה השנואה, שלשיטתו עשו הכול כדי להוציא אותו ממעון ראש הממשלה. בזה אחר זה, נפגש נתניהו עם אנשי תקשורת שהיו עוינים כלפיו אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר, במשרדו בגן הטכנולוגי בירושלים. במקרים שבהם כיבד אנשים, יצא נתניהו ממשרדו ונסע לבתיהם הפרטיים. כך היה בפגישות שקיים עם הסופר עמוס עוז, המשורר נתן זך, נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, שופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן ואחרים. גם שמותיהם של בעלי ממון כמו איירה ריינהרט, מורד זמיר ומוטי זיסר מופיעים ביומן. ורק אדם אחד, שנתניהו התייחס אליו בעדותו בתור חבר קרוב מאח, נפקד מן היומן ולא מוזכר בו ולו פעם אחת – ארנון מילצ'ן.
מעולם לא עזב
כמה חודשים לאחר מסע הפגישות הענף הזה ממשלת ברק נפלה, ונבחרי הציבור החליטו לצאת לבחירות ישירות לראשות הממשלה מבלי שהכנסת מתפזרת. נתניהו בחש אז מאחורי הקלעים כדי לשנות את רוע הגזירה, ולפזר את הכנסת בתקווה שתוצאות הבחירות יאפשרו לו להקים ממשלה יציבה בראשותו. הוא נכשל, נשאר מחוץ למרוץ, ואריאל שרון המנוח הביס את ברק והפך לראש ממשלה.
מי שצפה בימי העדות של נתניהו בחודשים האחרונים זיהה את הנרטיב שהוא מנסה לפמפם שוב אחר שוב: הקורבן היחיד בתיקי האלפים זה הוא; מסע הציד היחיד שהתנהל הוא נגדו; כולם אשמים, מלבדו
באותם ימים שוחח נתניהו עם עיתונאי והשווה את עצמו לדוד בן גוריון שפרש למנוחה בשדה בוקר בשלהי 1953 והוריש את ראשות הממשלה למשה שרת. נתניהו סיפר לבן שיחו שאנשים עולים אליו לרגל כפי שעלו לבן גוריון "כדי שיציל את המדינה". שנה חלפה, שרון התבסס בשלטון ונתניהו שהבין שהדרך חזרה למשרד ראש הממשלה היא לא הדרך הקצרה. הוא חבר לשרון והפך לשר החוץ ובהמשך לשר האוצר. יעברו כמה שנים נוספות עד שישוב אל התפקיד שלפחות בנימי נפשו מעולם לא עזב.
מאז כבר הספיק לעקוף את בן גוריון, ולהפוך לאדם בעל הוותק הארוך ביותר בתפקיד החשוב במדינה. אך נדמה שהפער בתפיסה העצמית של השניים רק גדל. דוגמה, אחת מיני רבות, ניתן למצוא בציטוט שהקריא "הזקן" מתהילים כשהחליט לפרוש לביתו: "לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי". תהום פעורה בין זה שפרש לחיי צניעות בקיבוץ שבנגב לבין זה שלפי כתב האישום דרש וקיבל מתנות בשווי מאות אלפי שקלים משני מיליארדרים. המרחק בין השניים גדול כמעט כמו זה שניצב בין האדם שניסה לאחר התבוסה ההיא להתקרב ליריביו לבין זה שמנצח בשנים האחרונות על תזמורת השטנה הארסית שמצליחה להרתיע את מתנגדיו, את שומרי הסף, וכעת אפילו את אנשי הצללים שאמונים על ביטחון המדינה.
בשב"כ סירבו להגיב לדברים.
להלן כתבת הרעל של לי נעים במאקו פורסם 12/6/2025
בתמונה: לי נעים, כתבת מאקו לטיפוח הכוס ושערות התחת של נשות קפלן.
"מי שעושה את העבודה שלו טוב – בסוף ישלם מחיר": מה קורה באגף החקירות? | תחקיר
למרות שלהב 433 כבר הכניסה לכלא בעלי תפקידים בכירים, בשנים האחרונות חלה מגמה מטרידה • קצינים בכירים שעסקו בתיקי נתניהו – לא קודמו או בחרו לעזוב • בנוסף, כמות תיקי השחיתות הציבורית ירדה, וכשחקירות נפתחות זה בעיקר בשל תחקירים עיתונאיים • עם כניסת השר בן גביר לתפקיד, קצינים רבים נאלצו להתיישר לכיוונו • חוקר שיתף: "כולם הבינו שההנהגה לא אוהבת תיקים מהסוג הזה"
להב 433, נחשבת לחוד החנית של המשטרה. חוקריה הכניסו לכלא ראש ממשלה, נשיא, שרים, רב ראשי ועשרות חברי כנסת לשעבר. אבל בשנים האחרונות החלה מגמה מטרידה: קצינים בכירים ומקצועיים שעסקו בתיקי נתניהו – לא קודמו או בחרו לעזוב.
כמות תיקי השחיתות הציבורית בירידה, וכשחקירות חדשות נפתחות, זה בעיקר בעקבות תחקירים עיתונאיים – ולא ביוזמת המשטרה. "השחיתות השלטונית פוגעת בכולנו", אמר תומר נאור, סמנכ"ל התנועה לאיכות השלטון. "אין לה צבע, אין לה מין, בטח שאין לה שיוך פוליטי – ובסוף זה מתגלם בשירותים הפחות טובים שאנחנו מקבלים".
עו"ד ערן קמין, תנ"צ בדימוס הוסיף: "המלחמה בשחיתות משפרת וממצבת אותנו טוב יותר גם בעולמות אחרים. הנבחרים שלנו יהיו ראויים יותר. ההתנהלות של המדינה כמדינה מתוקנת תהיה טובה יותר".
"בעשור הראשון של שנות ה-2000 החליטו שמבערים את נגע השחיתות השלטונית", אמר עו"ד נאור. "היה מבקר מדינה מאוד חזק, יועץ משפטי לממשלה מאוד חזק וראינו תיק אחרי תיק. הוא פשוט לא פחד מאף אחד. אני מזכיר, אלה השנים של תיקי שרון ואולמרט. הכניסו פה ראש ממשלה לכלא ופתאום תיקי נתניהו. ואנחנו רואים שמתחיל איזשהו מסע של הפחדה מצד אחד ופירוק מהצד השני".
מי שמרגישים את השינוי בשטח הם הסנגורים הפליליים המומחים בעולם השחיתות הציבורית. בכל חקירה בתחום נחקרים לפחות עשרות עדים שמגיעים אליהם לקבל ייעוץ. עו"ד עופר ברטל, ממשרד ברטל כהן, סיפר: "עד לפני שבע שנים היו הרבה מאוד חקירות בתחום הזה. בחמש השנים האחרונות אנחנו כמעט ולא רואים פתיחת חקירות".
"אני לא חושב שיש אמירה מסוימת לפיה אין לחקור שחיתות – אבל יש דבר שנקרא רוח המפקד", הוסיף הסנגור הפלילי ששי גז. "השוטרים רוצים כמו כל בעל מקצוע להתקדם בחיים. היום הם רוצים לחקור עבירות אחרות, לא עבירות של שחיתות ציבורית".
בתמונה: ששי גז. לקקן תחת לגלי בהרב מיארה
- לפי ניתוח של נתוני המשטרה בשנת 2019 נפתחו 145 תיקי חקירה בגין עבירת שוחד.
- בשנת 2020 רק 56 תיקים.
- בשנת 2021 עד 2022 מספר התיקים צנח עוד יותר ל-37 ו-42.
- ב-2023 שוב עלייה, אך כזו שהסתיימה בירידה דרמטית בשנה שעברה – רק 29 תיקי חקירה נפתחו בגין עבירות שוחד, פחות מכל שנה אחרת בשש השנים האחרונות.
מגמה דומה אפשר לראות גם בתיקי הפרות האמונים:
- בשנת 2015 נפתחו 224 תיקים, ומאז החלה ירידה לאורך השנים במספר התיקים שנפתחו עד ל-48 בלבד בשנת 2022.
- במשטרה מסבירים את הירידה בשינוי אופן פתיחת התיק וסיווגו לאורך השנים. ועדיין – הירידה ברורה.
חוקר מלהב 433 שיתף: "עזבתי לפני זמן הפרישה. ראיתי לאן המשטרה הולכת ומה היא רוצה ממני. האכיפה של תיקי השחיתות הלכה ודעכה טרם תקופתו של בן גביר. אני חושב שכולם הבינו שההנהגה שלנו לא אוהבת תיקים מהסוג הזה, ואנשים רוצים להתקדם. אני לא יודע אם מי שעושה תיקים כאלה מסוכל, אבל למי שלא עושה תיקים כאלה יש סיכוי גבוה יותר להתקדם. הוא לא יבוא לא טוב בעיניים של מישהו".
אותו החוקר הוא אחד משורת שוטרים ותיקים שעזבו בשנים האחרונות את המשטרה. כמעט כולם היו מעורבים בתיקי האלפים, אך סיבות העזיבה מגוונות: שחיקה, תחושת מיצוי – וגם ההבנה שההתמחות שלהם בחקירות שחיתות היא כבר לא ממש מקור גאווה.
זה התחיל עוד בתקופתו של אמיר אוחנה, כשר לביטחון הפנים, שעיכב העלאה בדרגה לרב פקד צחי חבקין, מפלג שחיתות ציבורית, חוקר מנוסה שהתעסק רבות בתיקי האלפים וקיבל המלצות ממפקדיו. עם כניסתו של המפכ"ל קובי שבתאי לתפקיד, ראש האגף דאז יגאל בן שלום אמר לו: "השר מסרב לחתום על המינוי שלו, כי זה מפלג שחיתות ציבורית".
בשנת 2022 נכנס לתפקיד השר איתמר בן גביר, וקצינים רבים במערכת נאלצו להתיישר לכיוונו. מי שרוצה להתקדם צריך לרצות אותו – והשר עצמו גם לא מתבייש לדבר על זה. הסיסמא "מי יחקור את החוקרים" – התחלפה ב"מי יממש את המדיניות של השר".
קצינים שנחשבו למסומנים ביותר, גם לא קודמו בהתאם, הם ניצב כורש ברנור, שהיה ראש יאח"ה וחקר את ראש הממשלה נתניהו בתיקים 1000 ו-2000, ותת ניצב יואב תלם, שהיה סגן ראש אגף החקירות והמודיעין – וחקר את נתניהו בתיקים 3,000 ו-4,000.
"מי רוצה לטפל בתיקי שחיתות? הרי רק צרות יוצאות מהתיקים האלה" הוסיף החוקר בלהב 433. "זה עניין סיזיפי של שנים רבות שיש בו סיכונים לכל מי שנוגע בדבר. זה מתיש את הנשמה ואת הנפש, והמפקדים מבינים את זה. מי שעושה את העבודה שלו טוב – בסוף ישלם מחיר".
בקיץ של השנה שעברה מונה דני לוי למפכ"ל המשטרה. מיד אחריו נכנס ניצב בועז בלט לתפקיד ראש אגף החקירות – אחד התפקידים החשובים והרגישים ביותר, שאמון על חקירות אישי ציבור. בלט צמח מהשטח, נחשב לקצין מקצועי ערכי וישר, על אף שלא עסק בתיקי שחיתות – וגם כזה שמקדם אג'נדה עצמאית ולא מתיישר מול הפרקליטות והפוליטיקאים.
כניסתו לתפקיד לוותה בכמה חריקות. גדי וייץ חשף ב"הארץ" שבלט התנגד לתפיסת טלפון נוסף של יונתן אוריך בפרשת המסמכים המסווגים – והיועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה נאלצו להתערב. גם בחקירתו של ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, בחשד לסחיטה באיומים של ראש הממשלה, בלט פתח את החקירה לבקשת המפכ"ל מבלי להיוועץ עם היועמ"שית כפי שנהוג.
היום, מגדירים הצדדים שהעבודה ביניהם היא בשיתוף פעולה טוב.
ומה לגבי חקירות השחיתות הציבורית?
בשנה האחרונה נכנסו לחיינו כמה חקירות חדשות של פוליטיקאים ואישי ציבור, אבל רובם הגיעו בעקבות תחקירים עיתונאיים. זה מה שגרם לעקיצה מכיוונו של פרקליט המדינה אייסמן, שאמר בכנס של אגף המודיעין כי חשיפת עבירות בכלל ועבירות שחיתות שלטונית בפרט חייבת להיעשות על ידי משטרת ישראל ולא על ידי תחקירים עיתונאיים – טובים ככל שיהיו.
אז היכן עומדות החקירות כרגע?
- בפרשת קטארגייט שחשף כתב חדשות 12 עופר חדד – המשטרה רצה קדימה. גם החקירה נגד השרה מאי גולן בעקבות הפרסום של יוסי מזרחי מתקדמת, אך היא עדיין לא זומנה לחקירה.
- בפרשת שרה נתניהו וחני בליוויס שנחשפה בתוכנית "עובדה" והחשד להטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט עדיין חסרה לחוקרים הראייה המרכזית – הטלפון. בלעדיה אין חשד סביר לעבירה פלילית.
- בתיק נגד השרה מירי רגב בחשד למרמה והפרת אמונים בעקבות שיטת הרמזור שתעדפה פוליטיקאים מהליכוד ונחשפה בתוכנית "המקור" – החקירה נקלעה לקשיים בשל העובדה שאין נוהל מסודר מטעם המדינה שקובע את הדרך לתעדף החלטות במשרדי ממשלה. רגב עצמה עוד לא זומנה לחקירה.
- ישנם גם תיקים שמתעכבים אצל היועמ"שית או בפרקליטות. בפרשת אפי נווה והשופט אורנשטיין שחשף חיים לווינסון ב"הארץ", החקירה מתעכבת משום שהמשטרה עוד לא הצליחה להגיע לכל ההקלטות והשיחות בין השניים. כעת מחכים לאישור היועמ"שית להתקדם עם פעולות חקירה נוספות.
- גם בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים של שר החוץ אלי כהן שנחשפה לפני כשנה וחצי ב"הארץ" – כבר חודשיים וחצי מחכים במשטרה לאור ירוק לחקור את השר עצמו.
- ישנה גם חקירת שחיתות במשרד הבריאות, שבה חשודים עוזריו של השר לשעבר יעקב ליצמן – מוטי בבצ'יק ומנחם גשייד. המשטרה סיימה את החקירה ביוני 2022, והיום, שלוש שנים אחרי – עוד אין החלטה בפרקליטות לגבי כתב האישום.
https://www.mako.co.il/news-law/2025_q2/Article-c5e354a4f006791026.htm