הערעור הוגש כנגד החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שדחה את תביעתו של הפרקליט, עו”ד שאול כהן, וקבע, בהתאם לעמדת משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, כי הוא אינו רשאי ליטול חלק בהפגנות המחאה המתקיימות בחודשים האחרונים ברחבי המדינה, “בניסיון לעצור את חקיקת חוקי ‘ההפיכה המשטרית’ הקרויה בלשון מכובסת ‘הרפורמה המשפטית'”, כך במקור.

איילה הוניגמן מחרטטת: הילד ההומו רוצה בולבול בהולנד!!!!

לדבריה “האיסור על עובדי ציבור להשתתף בהפגנות או בתהלוכות בעלות אופי מדיני, אינו חל על הפגנות אלה”.

עורכת הדין אילה הוניגמן המייצגת אותו, טענה כי האיסור על עובדי ציבור להשתתף בהפגנות או בתהלוכות בעלות אופי מדיני, אינו חל על הפגנות אלה, שכן הן מכוונות נגד הכוונה לשנות הסדרים הנוגעים לסמכות בית המשפט, לאופן בחירתם של שופטים ולמעמדו של הייעוץ המשפטי בשירות הציבורי, ואינן בנושאים בעלי אופי מדיני. הרקע לבקשתו של הפרקליט היא כוונת בנו ההומוסקסואל לעזוב את הארץ אם תצליח הממשלה ליישם את המהפכה המשפטית.

“על פי זה מחר בבוקר השוטרים, הסוהרים, הפקחים וכל נושאי המשרה יצטרפו למפגינים בצד הזה או הצד הזה”, אמר השופט אילן איטח שהיה אקטיבי מאוד בדיון. “כל אחד זורק את הסופרלטיבים על האירוע הזה, אבל בסופו של יום האירוע הזה הוא אירוע מקטב, עמוק, יורד ללב המחלוקת הפוליטית, החברתית והציבורית של מדינת ישראל”, אמר. השופט איטח הוסיף כי “הוא בעל גוונים פוליטיים עמוקים, לא בהכרח חופף ולא בהכרח מזוהה עם איזו חלופה מפלגתית, לא בהכרח אחד לאחד. אנחנו לא היינו ויש כל מיני דיווחים, אבל עדיין בסוף, החוק לא השתמש במונח מפלגתי למרות שהוא מכיר את הטרמינולוגיה, החוק השתמש במונח מדיני למרות שהוא מכיר את המונח מפלגתי”.

הוא הדגיש כי “השירות הציבורי במדינת ישראלי בנוי על ממלכתיות. שהחלפת שלטון לא משנה את הגוף שמשרת את הציבור, יהיה אשר יהיה השלטון. הוא אמור להיות א-פוליטי והפרקליטות יושבת בלב לבה של החומה שנקראת השירות הציבורי הממלכתי”. השופט התייחס לפרקליט שערער ואמר, “אדוני רוצה להכניס ללב לבה של החומה משהו שנראה כרגע מהזווית המסוימת בלתי מזיק אבל מחר יהיה מזווית אחרת, ואנה אנו באים. הפרקליטות, השירות המשפטי צריך להיות ממלכתי”. השופטת לאה גליקסמן אף תמהה, “ברגע שהפרקליטות יהיו בהפגנות אז איך הם יוכלו לבוא ולהגיד שהעמדה שלהם משקפת את המצב החוקי?”

בדיון בחיפה, עמותת “משמר הדמוקרטיה הישראלית”, צורפה כצד להליך במעמד “ידידת בית הדין”.

העמותה הדגישה שהגם שמדובר בבקשה פרטית של הפרקליט המדובר, “מטבע הדברים, בשל אופייה היא מעוררת הדים רבים בשירות הציבורי ועיני רבים נשואות להכרעת בית הדין הנכבד בנושא זה, בהיותו בעל חשיבות ציבורית גבוהה”.

באמצעות עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, טענה העמותה כי הרכב נשיא בית הדין האזורי בחיפה, השופט יגאל גלם, שגה בפסיקתו בסוגיות יסודיות, וכי “כל אחת מהשגיאות ששגה ובוודאי בהצטרפן יחד”, מחייבות את בית הדין הארצי להתערב, ולהתיר לפרקליט “להשתתף, כמו כל אדם מקרב הציבור, בהפגנות המחאה שעניינן תמיכה בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובעצמאות הרשות השופטת”.

לקראת הדיון היום, ביקשה גם האגודה לזכויות האזרח להצטרף, עוד אינדיקציה שלהחלטת בית הדין תהיה השפעה על כל עובדי שירות המדינה.

בתום הדיון נשיאת בית הדין הארצי לעבודה הציעה למערערים בהם עו”ד כהן ועמותת “משמר הדמוקרטיה” למשוך את הערעור, תוך שיבוטל פסק הדין בחיפה שדחה את בקשתו, אך הוא סירב. כמו כן, אם יידחה גם בבית הדין הארצי הוא צפוי לערער לבג”ץ.

השופטים חזרו והדגישו כי למרות שמדובר בעתירתו של “האזרח שאול כהן”, השירות הציבורי “בלב העניין”, הוא פרקליט העשוי להיקרא לייצג את המדינה גם בעניינים הקשורים בהפגנות וכי רלוונטי לדון בחשש “מוחשי ומיידי” לפגיעה אפשרית באמון הציבור בשירות הציבורי. “השירות הציבורי אמור להיות ממלכתי והייעוץ שלו אמור להיות ממלכתי נטו”.

עורכת הדין רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח טענה כי מדובר במחאה הנסובה סביב חשש לפגיעה בזכויות אדם, בזכויות אזרח, ערכים שהם בלבה של עבודתם כפרקליטים, והשופטים השיבו – “לשיטתכם האם שופט גם יכול להפגין? הרי גם שופטים תומכים בערכים כאלה ואחרים”. ההרכב מתקשה לאשר את בקשת ההצטרפות של האגודה לזכויות האזרח כיוון שטענותיה חורגות ממה שנטען כבר בבית הדין האזורי.

“בתקופה כזו חובה לשמור על הכללים ואנחנו חושבים בדיוק אחרת, זה לא הזמן לפורמליסטיקה”, טענה עורכת הדין הוניגמן, “יש פה מאבק א-פוליטי מובהק. כל הקשת הפוליטית מיוצגת בהפגנות האלה”. היא זכתה לחיוכים מצד הרכב השופטים כשאמרה, “אם רק השמאל היה יוצא לרחוב לא היינו רואים 200 אלף בהפגנה”.

השופטת טענה כי “זו הפגנה מול מדיניות הממשלה והקואליציה וזה לא משנה כמה מפגינים. ונניח ששאול בא בחיפה עם חבורה של פרקליטים, הם עומדים ומחזיקים שלטים. תהיה הפגנת נגד. אחד מהם אולי מזהה אותו ואולי יש לו הליך שמתנהל והוא מעורב בו?”. עו”ד הוניגמן השיבה: “תמיד יהיה מאן דהוא שלא יאהב פרקליט מפגין”.

למרות החשיבות, ולמרות הדחיפות שמייחס הפרקליט להשתתפות בהפגנות, מתגלגלת בקשתו להפגין בערכאה זו או אחרת כבר זה כחודשיים, מאז פנה לסמנכ”לית למנהל במשרד המשפטים, וביקש את אישורה לכך שייקח חלק בהפגנות המחאה נגד תוכנית הממשלה. שבוע אחר כך, היא השיבה לו כי לאחר בחינה שנערכה בלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה, נקבע כי נוכח הוראות התקשי”ר (תקנון שירות המדינה – י”א) החלות על כלל עובדי השירות המשפטי הציבורי, לא ניתן להיעתר לבקשתו.