בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 1.4.22 (כב’ השופטת תמר סנונית פורר בתלה”מ 57957-02-22) שדחה את בקשת המבקש לביטול או הפחתה זמנית של דמי המזונות.

• רקע עובדתי 
  1. למבקש (להלן גם: האב) ולמשיבה (להלן גם: האם) שהם בני זוג לשעבר, יש ילד משותף אחד יליד 2012 (להלן: הקטין) והם מנהלים בעניינו הליכים משפטיים רבים ומסועפים במשך שנים רבות. 
  2. ביום 4.8.17 ניתן פסק דין למזונותיו הקבועים של הקטין (להלן: פסה”ד) בעת שהיה במשמורת האם. 
  3. במסגרת הליך נזקקות שהתנהל, הוצא הקטין ממשמורת הוריו ביום 26.7.21 והועבר לשהייה במרכז חירום. 
  4. במסגרת ערעור על החלטה שמאריכה את המשך שהותו של הקטין במרכז חירום בגדרי הליך הנזקקות (ענ”א 47059-11-21) ואשר נדון בפני, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שהושגה בדיון מיום 7.12.21 לפיה הקטין יוצא בו ביום ממרכז החירום ויועבר למשמורת זמנית אצל אביו, תוך קביעת מפגשים בפיקוח בינו לבין האם. 
  5. ביום 24.2.22 הגיש המבקש לבימ”ש קמא תביעה “לביטול מזונות הקטין ומדורו”, וכן בקשה לביטול או הפחתה זמנית של תשלום דמי מזונות הקטין לידי המשיבה גם באופן רטרואקטיבי, “וזאת עד לאחר שיוכרע נושא חלוקת זמני השהות של הקטין בצורה מסודרת” (להלן: הבקשה). 
  6. ביום 1.4.22 דחה בימ”ש קמא את הבקשה להפחתת המזונות באופן זמני. בהחלטה נקבע כי: “מבוקש בסעד הזמני להיעתר לסעד העיקרי בהליך ועוד טרם שהתקיים קד”מ לכך אין מקום בעת הזו. עם זאת יובהר כי בהמשך ייבחן הצורך לשינוי רטרואקטיבי ולשני הצדדים יינתן יומם להעלות טענותיהם בעניין זה. בעת הזו אין מקום להקדים את המאוחר ולהיעתר לסעד העיקרי בהליך טרם שנשמעו הצדדים בתביעה ולו פעם אחת” (להלן: ההחלטה). 
  7. המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש בקשת רשות ערעור. 
• תמצית טענות המבקש 
  1. יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כערעור, לבטל את החלטת בימ”ש קמא, ולקבוע כי חיוב תשלום דמי המזונות יוקפא ויבוטל עד להחלטה אחרת. 
  2. פסה”ד למזונות ניתן לפני כחמש שנים, כאשר זמני השהות בין האב לקטין היו מצומצמים יחסית. מדובר בפס”ד למזונות ולא בהסדר כולל המסדרים עניינים נוספים בין הצדדים. בפסה”ד נקבע כי המבקש ישלם את מזונות הקטין בסך של 2,900 ₪ לחודש, כאשר 1,700 ₪ לצורכי כלכלתו ו-1,200 ₪ לצורך תשלום מדורו. 
  3. ממועד פסק הדין ועד למועד הגשת בקשת רשות הערעור חל שינוי נסיבות מהותי, שמצדיק את ביטול תשלום דמי המזונות. שינוי הנסיבות מתבטא בהוצאת הקטין למרכז חירום ביולי 2021, ומאז חזרתו ממרכז החירום, הקטין מתגורר עם המבקש, וזה האחרון נושא בצורה ישירה ומלאה בכלכלתו ולמעשה הקטין נמצא במשמורת מלאה של האב. 
  4. נוכח המציאות בה הקטין מתגורר אצל אביו ופוגש באמו מספר פעמים בשבוע במרכז קשר, באופן מצומצם וללא לינות, אין כל הצדקה להותיר את החיוב בדמי המזונות על כנו ולו באופן זמני. שהרי, שינוי הנסיבות נקבע בהחלטות שיפוטיות ואינו דורש הוכחה נוספת. 
  5. בימ”ש קמא שגה עת קבע כי מתן החלטה בסעד הזמני זהה לעילת התביעה העיקרית. שהרי, במסגרת הבקשה לסעד זמני ביקש האב רק את הקפאת חיוב המזונות ולא ביטולם ולחילופין את הפחתתם. 
  6. משנוצר מצב בו המבקש מכלכל את הקטין באופן מלא, אין הצדקה להמשך חיובו בתשלומי המזונות. קיימת חשיבות לתת החלטה בבקשה הזמנית לאור ההלכה שבד”כ מזונות שנאכלו לא יושבו. המשיבה ממשיכה בהליכי גבייה בהוצל”פ כנגד המבקש כדי לגבות מזונות שלא מגיעים לה, שהרי המזונות הם עבור הקטין ולא עבור האם. 
  7. טובת הקטין מחייבת את הפסקת תשלום מזונותיו לאם, כאשר המבקש מכלכל את הקטין באופן מלא, ביחד עם אחיו הקטינים. אין סיבה שהאב יממן את כלכלת הקטין באופן קבוע ובמקביל ישלם גם לאם את מזונותיו. 
• תמצית טענות המשיבה 
  1. בקשת רשות הערעור לא עומדת בדרישות של סעיף 52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, שכן אם הערעור לא יידון באופן מידי לא יהא בכך “להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה”.
  2. המבקש לא צירף ראיות לתביעתו טופס הרצאת פרטים כפי הנדרש בחוק. זוגתו עובדת בהייטק, ומשתכרת סכומים של עשרות אלפי שקלים לחודש ולא ייגרם למבקש כל נזק אם הבקשה תידון בשלב מאוחר יותר. 
  3. ככלל, ערכאת הערעור לא מתערבת בהחלטות על שיעור המזונות הזמניים, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. המבקש לא הצביע על כל נימוק התומך בכך שבקשה דנן נמנית על מקרים אלו. 
  4. טענות המבקש “אינן מצדיקות להקדים את המאוחר ולהידרש לסכום המזונות הזמניים בשלב הביניים הנוכחי”. גם נימוקי בקשתו לא מצביעים על דחיפות כלשהי או “קושי מיוחד הכרוך ביישום ההחלטה”. דרך המלך היא השגה על פסק הדין הסופי. 
  5. נושא חלוקת זמני השהות בין הקטין לצדדים עדיין תלוי ועומד ורחוק מלהסתיים. המטרה של שינוי זמני השהות בין האם לקטין נועדה להנמיך את להבות הסכסוך ולא לפתוח זירה חדשה בנושא המזונות. הקטין נמצא באופן זמני בלבד אצל המבקש כתוצאה מהסכמה שהתגבשה בביהמ”ש. לו היה המבקש מעוניין שהמזונות יבוטלו בעת שהקטין עובר אליו, היה עליו לבקש זאת במועד שבו גובשו ההסכמות בדיון ולא כיום. 
  6. המבקש לא משלם את ה”מחציות” של ההוצאות החריגות שנקבע שישלם בפסק הדין “ואם לא די בזה הרי שאף את המזונות והמדור אינו משלם ונדרשה פעולה של רשם ההוצל”פ על מנת לגבות אותם”. 
  7. בין הסעד הזמני שהתבקש בבימ”ש קמא לסעד העיקרי יש זהות מוחלטת, ודי בכך על מנת לדחות את בקשת רשות הערעור. 
• דיון והכרעה 
  1. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, אני סבור שיש לקבלה למרות שמדובר בהחלטה זמנית שעניינה מזונות שבדרך כלל אין ערכאת הערעור מתערבת בה. הטעם לכך הוא שאי מתן החלטה בבקשה להפחתת או ביטול המזונות כבר כיום, עשויה לגרום למבקש נזק של ממש. 
  2. במקרה דנן, אין מחלוקת שהקטין לא שוהה כמעט בבית האם עוד מיום 26.7.21, אז הוא הועבר למרכז החירום. ביום 7.12.21 הקטין הוצא ממרכז החירום ועבר להתגורר אצל האב. האם נפגשת עם הקטין לשעות בודדות מידי שבוע בפיקוח וכל נטל קיומו הכלכלי השוטף של הקטין מוטל על כתפי האב. אין ספק שמדובר בשינוי נסיבות מהותי לעומת המצב שהיה בעת שניתן פסק הדין והוא מצדיק בחינה מחודשת של חיוב המזונות. 
  3. המזונות נועדו לסיפוק צורכי הקטין. אין כל הצדקה לאפשר מצב בו למעשה האב משלם מזונות פעמיים. פעם אחת כשהוא מספק את צורכי הקטין בביתו ופעם שנייה כשהוא משלם כספים מידי חודש לאם. אין שום הצדקה שהאם תמשיך לקבל את מלוא תשלומי המזונות שעה שהקטין לא מתגורר עמה כבר כעשרה חודשים. 
  4. הבקשה אינה זהה לסעד העיקרי שהמבקש עתר לו בתביעה. בבקשה עתר המבקש לסעד חילופי של הפחתה ולא רק לביטול המזונות ולכן אין מניעה לדון בסעד הזמני. בנוסף, כשם שבתביעה המזונות פוסק בית המשפט מזונות זמניים למרות שהסעד העיקרי הנתבע בתביעה הוא תשלום מזונות, הוא הדין במקרה דנן. ניתן לבטל או להפחית את שיעור המזונות באופן זמני עד לבירור התביעה העיקרית. 
  5. יש לדחות את טענת האם כי משהסכים האב שהקטין יעבור להתגורר אצלו ויצא ממרכז החירום ובאותה עת לא ביקש להפסיק את חיוב במזונות, סימן שהסכים להמשיך לשלמם לאם. ההסכמה שהושגה בדיון לא עסקה כלל בשאלת המזונות ונדונה רק השאלה היכן יתגורר הקטין לאחר שיצא ממרכז החירום. אין בהסכמת הצדדים שהקטין יתגורר אצל האב בכדי להוות הסכמה שהאב ימשיך לשלם לאם את מזונותיו של הקטין. 
  6. זאת ועוד: לאור ההלכה כי במקרים רבים לא משיבים מזונות קטין שנאכלו (ע”א 125/86 סימונוב נ’ סימונוב (7.9.86), בע”מ 3243/11 פלוני נ’ פלונית (30.5.11)), צודק המבקש שיש לדון בבקשה בהקדם והימשכות המצב הקיים שבו למעשה המבקש משלם תשלומי מזונות בכפל, דורש החלטה כבר כיום. אין הצדקה להמתין לדיון ק.מ. שלפי בדיקה בנט המשפט יתקיים רק לאחר הפגרה בחודש ספטמבר 2022. 
  7. לפיכך, אני סבור שיש לתת רשות ערעור, לקבל את הערעור ולהורות לבית המשפט להכריע בהקדם בבקשה כטוב שכלו. ביהמ”ש יבחן האם יש הצדקה לבטל כליל באופן זמני את סכום המזונות או להפחיתם ומאיזה מועד, לאחר שיבחן את צורכי הקטין ואת הכנסות הצדדים. 
  8. המשיבה תשלם למבקש הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך של 10,000 ₪. הערובה על פירותיה תושב למבקש באמצעות ב”כ. 
  9. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת הפרטים המזהים. 

      

      

     ניתנה היום, כ”ד אייר תשפ”ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

      

     

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1-%D7%93-%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D#.Yqh6nqhBzIU