לפנינו הצעת חוק שהגיש שמחה רוטמן לכליאה והעמדה לדין של מחבלי נוחבה, אחרי שכבר הוחזרו החטופים החיים, והם כבר לא קלפי מיקוח, כמו שטענה היועמ"שית, גלי בהרב מיארה כעילה מדוע שנתיים החזיקה נוחבות בלי משפט.
קראנו ולא התפעלנו. להיפך, לא מצאנו שם שום הברקה משפטית או משהו מעניין שבכלל מצריך חקיקה. יותר גרוע, מחבלי הנוחבה מקבלים יותר זכויות דיוניות מאשר אזרחי ישראל, למשל ערעור אוטומטי גם אם הם לא מערערים, והרכבים מורחבים של שופטים.
בערכאה הראשונה בין 3 ל 5 שופטים, ובערעור 15 שופטים, ובכלל לפי ההצעה צריך עכשיו לבחור 15 משפטנים שיכהנו בבית דין מיוחד. בשביל מה לחוקק את הפריבילגיות האלה והעיסוק המיותר בהקמת בית דין מיוחד, ובבחירת "דיינים מכהנים" וכו'?
שפיטת מחבלי הנוחבה היא בעיה של הנהלת בתי המשפט, ולא צריך שום בית דין מיוחד. זה כמו שפעם רצו להקים בית משפט נפרד לעבירות כלכליות של צווארון לבן, ובסוף סגרו על פתיחת "מחלקה לעניינים כלכליים פליליים" בתוך בית המשפט המחוזי הקיים.
גם כאן, מחוז דרום הוא המחוז שבו הנוחבות כלואים, ודי בהקצאת 2-3 שופטים מהדרום למחלקה חדשה שתתעסק רק ב"פשעי השמדת עם".
לא הבנו למה מחבלי נוחבה צריכים בין 3 ל 5 שופטים לכהן בתיקי נוחבה? מה קרה, אי אפשר להקצות להם שופט אחד? ולמה הם צריכים 15 שופטים בערעור, כשלישראלים רגילים יש רק 3 שופטים בערעור?
המטרה צריכה להיות לשפוט אותם מהר וביעילות, אבל בלי להוציא על זה הון תועפות של כסף. כמה שפחות כסף להוציא על המשפטים שלהם, יותר טוב. פחות שופטים, פחות ערעורים, פחות התעסקות במינויים ובבחירת דיינים, יותר טוב.
סדרי הדין הרגילים מכוונים מראש ל 99% הרשעות אז למה צריך סדרי דין לנוחבות?
לא הבנו למה צריך סדרי דין מיוחדים לנוחבות? למה מה קרה? סדרי הדין הקיימים לא מספיק טובים? הרי סדרי הדין לישראלים מכוונים לייצר 99% הרשעות, והשופטים הישראלים מיומנים להכשיר כל ראיה לא קבילה כאילו היא כן קבילה.
החוק הקיים הוא אינהרנטית חוק שבנוי לייצר סרט נע של הרשעות, אז בשביל מה להמציא סדרי דין חדשים?
רוטמן כותב שבית הדין יוכל לסטות מסדרי הדין המקובלים, אבל זה כבר קיים בדין הישראלי המצוי. כל שופט עושה מה שבא לו, כי הוא יודע שעד ההרשעה אף אחד לא יכול לערער עליו בהליכי ביניים.
רוטמן כותב ששופט יכול להקל על הליכי ביניים ולצמצם אותם, אבל בישראל לפי הדין המצוי כמעט אין משמעות להליכי ביניים. לפי הלכות שיצר יצחק עמית, ההוראה לשופטים לדחות את כל הליכי הביניים ולטעון שההכרעה בהליכי הבינים תהיה בסוף ההליך בהכרעת הדין. אז מה הועילו רוטמנים בתקנתם?
נראה שרוטמן רוצה לסגור את הדלתיים על משפטי הנוחבה
רוטמן כותב שהשופטים יכולים לסטות מדיני פומביות הדיון, וזה ממש גרוע.
למה ששופטים יסטו מהליכי פומביות הדיון? למה לא לקבוע שהדיון יהיה פומבי ללא חריגים וללא יוצאים מהכלל??? ברגע שאומרים לשופטים שהם יכולים לסטות מפומבית הדיון, כל ההליכים ייהפכו לחסויים בדלתיים סגורות.
איזה תועלת יפיק עם ישראל מהעמדה לדין של נוחבות בדלתיים סגורות? אנחנו רוצים לדעת מה קרה. רוצים לדעת מה אמרו הנוחבות בחקירות, לראות את הסרטים שהם צילמו במצלמות שלהם איך הם שרפו, רצחו, אנסו, ביתרו גופות והכניסו תינוקות לתנורים.
למה לתת לשופטים הזדמנות למנוע את המידע הזה מהציבור? את אייכמן לא שפטו בדלתיים סגורות.
מרוטמן הינו מצפים שיקבע ש"כל דיוני הנוחבות יתקיימו בדלתיים פתוחות, ולא ייסגרו הדלתיים אפילו "משיקולי ביטחון", ושהפרקליטות לא רשאית להוציא תעודות חיסיון על שום חומר מחומרי החקירה". כת קפלן הרי רוצה וועדת חקירה לחקר האמת ומשפטי הנוחבה הם חלק אינטגרלי מחקר האמת.
למעשה היינו מצפים מרוטמן שיתחיל לפעול להעלות לאוויר את כל סרטוני הנוחבה, ואת כל חקירות הנוחבה בשב"כ. זה אפילו יותר חשוב מההתעסקות בשאלה איך ישפטו את הנוחבות. הרי בסוף ישפטו את הנוחבות כך או אחרת. השאלה האם אנו כציבור נוכל לדעת מה אמרו הנוחבות בחקירות שלהם, ומה הם ביצעו? גם הסרט הידוע של 47 דקות חייב להיות משוחרר, עם תרגומים לכל שפות העולם.
בשביל מה צריך תקנות בנוסף לחוק? למה התקנות לא מצורפות לחוק?
רוטמן כותב ששר המשפטים (יריב וזלין) יכול לקבוע תקנות לסדרי דין, אבל השר יכול לקבוע תקנות גם בלי החוק הזה, ולתת ליריב לוין לקבוע תקנות לסדרי דין זה לא חכם, כי יריב לוין מטומטם, ואף אחד לא סומך עליו. יריב לוין הוא רכיכה, והעם לא אוהב אותו ולא סומך עליו. ובכלל, אם יש כוונה לחוקק תקנות, למה הן לא מנוסחות כעת יחד עם החוק עצמו, שנדע מה מתוכנן? הרי זה כמו לחוקק חוק עם חתול בשק.
מה זה הקומבינה הזו של צוות היגוי מדיני?
רוטמן כותב בסע' 8 ו 9 שיוקם צוות היגוי מדיני "לקבוע את המדיניות של התביעה". לא הבנו למה זה נועד? מה זה בכלל המדיניות של התביעה? האם החשש הוא שעמית איסמן ייקבע מדיניות שתעזור לנוחבות להתחמק מאחריות, ובעזרת צוות ההיגוי יכפו על עמית איסמן להחמיר ברמת ההאשמות המיוחסות לנוחבות?
הצוות יכלול נציג של נציג של שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ. אוקיי, ומה הם יעשו? איך הם יכולים "לקבוע מדיניות" בהעמדה לדין ע"י הפרקליטים שכפופים לעמית איסמן ועושים את דברו, ואם לא ישמעו לה הקריירה שלהם בסכנה?
מה זה הקומבינה הזו של סינון מחבלי נוחבה ע"י צוות היגוי?
בסע' 9 רוטמן מסביר שעמית איסמן יסנן את הנוחבות וימיין מבניהם, מי ראוי לקבל כתב אישום על השמדת עם, ומי יקבל סתם כתב אישום רגיל על פשעים רגילים, (אונס, רצח, שוד, ביזה), ואז צוות ההיגוי יבצע סינון נוסף, ויחליט מבין הרשימה שעמית איסמן יגיש מי ימשיך למסלול השמדת עם, ומי יקבל החרגה ויישלח למסלול הרגיל "בגלל שיקולי ביטחון ויחסי חוץ".
איזה עז תקועה פה? מי אמורים להיות הנוחבות שצוות ההיגוי יסנן ויפטור מהעמדה לדין במסלול השמדת עם? האם הכוונה למשתפ"ים של השב"כ שנתפסו? מחבלים עם ידע על בגידה בתוכנו שאסור שהציבור יידע על כך? מחבלים עם קשר קודם לאוסקר הבעל של שקמה ברסלר?
סורי אבל משמחה רוטמן לא היינו מצפים לעז כזו. דווקא הוא שמאמין בשקיפות ודמוקרטיה, מקים צוות היגוי שישמש כמסננת וצנזורה, וכל זה ללא מנגנוני דיווח ודין וחשבון לציבור ולכנסת?
שינוי סטטוס הנוחבות מעצורים לכלואים
את סע' 11 להצעת החוק לא הבנו בכלל. הסעיף מדבר על כליאה של מחבלי הנוחבות. אנחנו מבינים שהם בסטטוס של "עצורים" וצריך להעביר אותם לסטטוס של "כלואים", משהו שדומה ומקביל לבקשה למעצר עד תום הליכים, כנראה, וכתוב שהרמטכ"ל יכול להוציא צו כליאה לנוחבות "אם היה יסוד סביר שהנוחבה השתתפה באירועי 7 באוקטובר", אבל…. הנוחבה מקבלת הזדמנות לטעון נגד צו הכליאה, (ולא כתוב אם זה בכתב או בעל פה), בפני סגן אלוף. אחרי זה יש תהליך אישור הכליאה בבימ"ש מחוזי.
למה הנוחבה מקבלת הזדמנות לטעון נגד הכליאה אצל סגן אלוף, אם בכל מקרה זה מגיע לשופט מחוזי? כלומר הנוחבות מקבלות 2 הזדמנויות. איך זה מקצר ומייעל?
אחרי תהליך הסינון שהרמטכ"ל מחליט מי יקבל צו כליאה, ומי לא, מתחיל תהליך אישורי הכליאה בבית משפט מחוזי. אבל אם אתה מקים בית דין מיוחד, למה אישורי הכליאה הולכים לבית משפט מחוזי רגיל????
כל הדברים האלה כבר מוסדרים ב"חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002" שהם מי ש"אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי". אם זה כבר מוסדר בחוק קיים, מה יש לתקן עכשיו?
גם הפניה לשופט מחוזי לאשר את הכליאה כבר מוסדרת שם בחוק הקיים, אז איזה חדשות וחידושים יש לרוטמן בסעיף 11 לחוק שלו?
לפי החוק מ 2002 לא צריך שרמטכ"ל יאשר צו כליאה לנוחבה. גם קצין בדרגת סרן יכול לאשר צו כליאה. פירושו של דבר שהתיקון של רוטמן משפר לנוחבות את מצבם המשפטי, יותר ממה שמגיע להם לפי החוק הקיים… האם יש איזה מניע נסתר פה שאנחנו לא עולים עליו?
עד היום כיו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט שמחה רוטמן הביא 0% אחוזי הצלחה
שמחה רוטמן הוא אישיות מאוד מעצבנת בגלל הרצון שלו להיראות יותר אפיפיור מאפיפיור. מגיעים אליו גלי בהרב מיארה וחבריה, גילה לימונדה ושרון אפק, והוא לא מצליח להוציא מהם תשובות. רואים שלא היה ליטיגטור, והיה בסך הכל משפטן אקדמי. הם צוחקים עליו בפרצוף, ובמקום לפרסם את התשובות שלהם, הוא מפרסם רק את הקטעים שבהם הוא נובח עליהם.
שמחה רוטמן לא הצליח לייצר לעצמו ייחודיות, התבלטות שבזכותה יוכל לבקש מבוחריו בבחירות הבאות להצביע לו. הוא אנמי מידי, חלש מידי, ונראה קצת כמו קריקטורה שכל המוזמנים שלו צוחקים עליו.
אפילו על הכלבה המגמגמת קארין אלהרר הוא לא מצליח להשתלט, וכל הסרטונים שיוצאים מהוועדה שלו, מלאים בהערות בינים מפריעות של קארין אלהרר שצוחקת עליו.
להלן הצעת החוק של רוטמן
הצעת חוק לכליאה והעמדה לדין של הנוחבות שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי פ-5020-25