שמחה רוטמן הוא טיפוס מאוד חביב. מרוב חביבות הוא לא מצליח להביא תוצאות לשום דבר. כל חוק שמגיע לוועדה שלו מעוקר מכל תוכן בגלל ההסתייגויות של מחלקת יעוץ וחקיקה של הפרקליטות. השבוע פורסם שרוטמן רוצה קרדיט על חיסול הלכת אפרופים בחוזים למיליונרים שעושים עסקאות של 15 מיליון שח בלבד. 16/5/2025.
אפרופים זו הלכה של אהרון ברק שאומרת שחוזה זה רק טיוטה, פלסטלינה, חומר רקע כללי ולא מחייב, ולא משנה מה כתוב בו. כל חוזה דורש פרשנות והפרשן היחיד הוא השופט לפי החשק והגחמה. השופט פשוט אומר שהכוונה היתה אחרת ממה שכתוב, ולכן מה שכתוב זה לא הכוונה.
בדיון בכנסת דנו בהשלכות הצעת החוק על דיני עבודה אבל לא דנו בהשלכות על דיני משפחה. הסכמי ממון, מתנות לנשים, כתובות… וכו'. ח"כ הכומר הישועיסטי גלעד קריב כמובן טען שיש לשמור על מורשת אהרון ברק כי זה רצון החונטה. הפרקליטות שלחה את הנציגה שלה כדי להכשיל. שלחו את עו"ד יערה למברגר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.
מסכן רוטמן ששולחים לו את פקעת הכיעור הזו והוא צריך להתמודד עם הטראומה. יערה למברגר. יעוץ כוס וחקיקת ווגינה של הפרקליטות…..
מדובר במה שנקרא "הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024". התיקון הוא לסע' 25 לחוק החוזים וכתוב בו ש"חוזה עסקי יפורש בהתטא ללשונו, אלא אם כן "פרשנות כאמור תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין, או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות שבו", וכל זה תלוי אם אין הוראה אחרת בחוזה איך לפרש אותו.
ביטול אפרופים למיליונרים בלבד
וכל זה חל רק בתנאי שמדובר בחוזה בין צדדים שהמחזור שלהם הוא מעל 4,000,000 ש"ח כל אחד, ושווי העסקה הוא מעל 15,000,000 ש"ח.
על זה כל הרעש? ביטול אפרופים למיליונרים בלבד????? למה?????? למה מכל הטוב הזה ייהנו רק מי שעושים עסקאות של מעל 15,000,000 ש"ח????
אז מתחת ל 15,000,000 ש"ח מכלל הן שומע לאו, אפרופים נשארת בתוקף וכל שופט יכול לפרש לפי ריח הפלוץ שלו בבוקר????
דוגמאות להלכת אפרופים של אהרון ברק
לפי הלכת אפרופים, אם כתוב בחוזה שכל הסוסים בחווה א' יימכרו לחווה ב', והזברות יישארו בחווה א', אפשר לפרש שסוס זה גם זברה ולהוציא צו למכירת הזברות. גם אם כתוב שהזברות יישארו בחווה.
דוגמא אחרת היא שאם כתוב בחוזה שכל הרכוש של הגבר יישאר של הגבר, ותתקיים הפרדה רכושית מוחלטת בין הבעל והאישה, אפשר לפרש את המילה "הרכוש של הגבר" כאילו כתוב שהרכוש זה רק המטלטלין, אבל המקרקעין, הדירות, זה לא בהפרדה רכושית, ולכן מגיע לאישה 50%, אם לא יותר, בגלל שהאישה "אפשרה" לבעלה לצבור מקרקעין בזכות הכוס שפתחה בלילה….
שמחה רוטמן צריך להחרים את יעוץ וחקיקה של הפרקליטות
למה שמחה רוטמן לא מחרים את הצפעות של יעוץ וחקיקה? בשביל מה הוא צריך אותן בוועדה שלו? מה הן תורמות? אלו סוכנות כאוס מטעם הווק והחונטה. אלו עושי דבריה של הפרקליטות שהם כפופים לה. בשביל מה רוטמן צריך לתת להם לדבר ולייעתץ לו?
לא הבנו? רוטמן לא יודע לנסח חוקים בלי הצפעות של יעוץ וחקיקה????
בכל פעם שנותנים לצפעות האלה לנסח חוקים, הם מנסחות אותם בקצרה, בשפה לא ברורה, ערטילאית, משאירות חורים בחקיקה, והכל במטרה ברורה שהחוק לא יהיה ברור והצדדים יזדקקו לשופט שיפרש להם את החוק.
הן בכוונה לא מכניסות מועדים ודדליינים לחוקים כדי שיהיה מקום לריב בבית המשפט. למשל אם הפרקליטות צריכה להחזיר מחשב לחשוד, יכתבו בחוק "במהירות האפשרית", או "ככל האפשר"… אבל לא יכתבו תוך שבוע או תוך 10 ימים. זה מאפשר לפרקליטות להחזיק את המחשב שנה שלמה ולטעון ששנה שלמה זה "מהירות אפשרית".
הן גם בכוונה לא מכניסות את היישומים לחוק עצמו, הכוונה לדוגמאות איך ליישם את החוק, וכותבות שזה יפורט בתקנות. גם זה מתכון לצרות, מה גובר על מה, חוק או תקנה? למה החוקים לא מפורטים? למה אין בהם דוגמאות ליישום? למה לכל חוק צריך "תקנות"??? ולפעמים גם יש "כללים".
רוטמן לא למד להשחיז את החוקים שהיעוץ וחקיקה מביאים לו, לדייק אותם, להכניס בהם דוגמאות, להכניס דדליינים והכי חשוב זה גם להכניס סנקציות.
למשל אם הפרקליטות אמורה להגיש אישור יועמ"ש ביום הגשת כתב אישום ואין אישור שכזה, וכתוב בחוק "בהעדר אישור יבוטל האישום", רוטמן צריך לדאוג לכתוב "התיק יימחק לאלתר, ללא שום שיקול דעת, ולא ניתן יהיה להמשיך בשמיעת התיק ולצרף אישור רטרואקטיבי".
ולמה זה חיוני? כי השופטים מצאו קונץ ליצור "אבחנות" כאילו יש בטלות מלאה" ו"יש בטלות יחסית". בטלות יחסית אומר שהביטול הוא לא ביטול בכלל. רוטמן צריך להכיר את כל הקונצים ולסגור את כל הפינות, והוא לא עושה את זה.
הנה לירן בנית ששון, כלבה מיעוץ וחקיקה שמתיימרת להיות מדופלמת בניסוח חוקים…… מי תקע לה פלאג בתחת???
והנה עוד פוסטמה שחושבת שהיא דופלמה בניסוח חוקים בניחוחות כוס ומנוש. נעמה דניאל.
ומה עם הלכת אפרופים בדיני משפחה????
בדיני משפחה מצב הוודאות של החוזים הוא עוד יותר גרוע, כי בבית משפט למשפחה יש סע' 8 שאומר ששופט יכול לעשות מה שבא לו "למען הצדק". זה אומר ששופט יכול לפרש חוזה איך שבא לו למען הצדק, ושפט יכול לאכוף רק חלק מהחוזה ולפסול סעיפים אחרים איך שבא לו למען הצדק.
לכן הביטול של הלכת אפרופים צריך להתייחס גם לדיני משפחה ולקבוע שסע' 8 לחוק בתי המשפט למשפחה לא חל על חוזים..
"חזקת הרצון להעניק לאישה" שהגבר תמיד רוצה להעניק רכוש לזונה הבוגדנית
יתרה מכך, בדיני משפחה יש כל מיני "חזקות", כמו החזקה שהבעל התכוון להעניק לאשתו או זוגתו, גם אם היא בוגדת בו, מתפרפרת עם כל השב"כניקים בשכונה, מציקה לו, מקנטרת אותו, מרביצה לו. האישה יכולה לעשות הכל, הדברים הכי מחפירים ועדיין תבוא שופטת ותגיד שחזקה על הבעל שהוא רצה לתת לה את כל רכוש, כל כספו וכל הונו.
בתמונה מכשפה פמינאצית בשם יופי תירוש מ"כנופיית המרצות הפמינאציות של בוכמן", אוניברסיטת תל אביב. מי היה מאמין שההורים שלה קראו לה "יופי"? זה יופי? לדבריה "אנחנו חיות בתוך מוסדות פטריארכליים עמוקים של שוק, של מבני ידע, של שפה, של תצורות משפחתיות. כולנו, דתיות וחילוניות, מנסות, כל אחת ממיקומה, למגר את כלי האדון מתוך ביתו".
הבהמה הזו מלמדת סטודנטים למשפטים שכל גבר רק רוצה להטריד מינית נשים, ושכל אישה מוטרדת מינית בנוכחות גברים מטרידים. בינתיים לא ראינו שהיא עצמה טוענת שאיזה גבר הטריד מינית אותה. מעניין למה.
החזקה שאישה לא מתנהגת בהתנהגות מחפירה גם אם היא מחפירה (סע' 5(ג) לחוק המתנה
ויש גם את הלכת חוק המתנות שמאפשר ביטול מתנה עקב התנהגות מחפירה. הרי כל חוזה ממון שבו גבר נותן לאישה 50% מהרכוש שלו (ונשים אף פעם לא נותנות 50% מהרכוש שלהן) הוא למעשה מתנה. אלא מאי? אף גבר מעולם לא הצליח לבטל מתנה לאישה בטענה שהתנהגותה כלפיו מחפירה, כי הכוס כבר נפתח.
ודוק…. בבית משפט למשפחה, שום דבר שהאישה עושה לגבר לא נחשב "התנהגות מחפירה". להיפך, בימ"ש עליון מעודד את נשות ישראל להתנהג במחפירנות…. להתלונן תלונות שווא, לאיים, לשדוד רכוש, ולנתק את האבא מהילדים…… כל ההתנהגויות האלה נחשבות בישראל התנהגות בת ישראל כשרה וחסודה… כולל זיונים עם כל השב"כניקים החברים של הבעל……..
ראו סעיף 5 (ג) לחוק המתנה "מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן".
שימו לב: הסכם ממון הוא מתנה מהגבר לאישה. היא מקבלת חצי רכוש על פתיחת שירותי כוס, גם אם היא לא פותחת כוס. ראו סע' 1 לחוק המתנה "1. (א) מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה. (ב) דבר-המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מטלטלין או זכויות. (ג) מתנה יכול שתהיה בויתורו של הנותן על זכות כלפי המקבל או במחילתו של הנותן על חיוב המקבל כלפיו".
צריך לטפל גם בחוק ההתיישנות על חוזי משפחה
ועכשיו נדבר זה חוק ההתיישנות של חוזים במשפחה. אנשים עושים חוזה ממון. אנשים מסתמכים על החוזה והזמן עובר, ואז פתאום כשהאישה רוצה להתגרש היא טוענת שהחוזה בטל ולא אכיף. גם אם עברו 20 שנים….
רגע רגע. אם החוזה בטל או עושק, או לא אכיף למה לא תבעת בשנה הראשונה אחרי החוזה? למה את תובעת אחרי 20 שנים? איך חיית איתו 20 שנים ורק עכשיו את מעלה באוב טענות שלפני 20 שנה הוא עשק אותך????
אז כן. על חוזה ממון בדיני משפחה צריך חוק נוקשה שניתן לתבוע את ביטולו רק בשנה הראשונה לנישואין.
צריך לטפל גם בכתובה שדפנה ברק ארז אומרת שהיא חוזה
ומה עם הכתובה? דפנה ברק ארז אמרה שזה חוזה לכל דבר, ואם השתי זזים שכתובים בה לא שווים כלום, אז צריך לשערך את הזוזים לשווי עדכני, והעיקר שהאישה תקבל פיצוי נאות על פתיחת כוס….
שימו לב שאף אישה לא נותנת לגבר כתובה על מנת שיבעל אותה על בסיס קבע, ויגאל אותה מחיי רווקות וחייי חיפוש מתמיד אחר זין כל לילה בבר אחר או באפליקציה אחרת.
אם הכתובה היא חוזה צריך להגדיר מה האישה נותנת תמורת הכתובה. מה השירותים שהיא מספקת? בכמה זיונים יש לחייב אותה? בכמה ספונג'ות יש לחייב אותה?
להלן כתבה במעריב של אברהם בלוך פורסם 14/5/2025
רוטמן מנחית מכה קשה: המהלך הדרמטי לביטול אחת ההחלטות המרכזיות של אהרון ברק
ועדת החוקה סיימה את הדיון לקריאות שנייה ושלישית בהצעת חוק החוזים אשר תביא לביטולה של הלכת אפרופים המזוהה עם נשיא בית המשפט בדימוס אהרן ברק. המהלך נועד להביא ליציבות בדיני החוזים, לאחר ההלכה השנויה במחלוקת שניתנה על ידי אהרן ברק בשנת 1995. ביטול ההלכה תבטל את יכולת בית המשפט לסטות מהניסוח המילולי של חוזים בעת פרשנותם, מה שיאפשר יציבות רבה יותר בעולם החוזים.
הלכת האפרופים היא פסק דין תקדימי שכאמור נתן השופט אהרן ברק בבית המשפט העליון בשנת 1995. ההלכה קבעה כי פרשנות של חוזה אינה מוגבלת ללשון הכתובה בלבד, אלא יש לבחון גם נסיבות חיצוניות שמסביב לכריתת החוזה – כגון כוונת הצדדים, התנהגותם וההקשר הכולל. ההלכה שינתה את הגישה הפרשנית המסורתית שהתמקדה בלשון החוזה, והנהיגה גישה תכליתית שמאפשרת לבית המשפט לסטות מהניסוח המילולי בחוזה, אם הוא סבור שכך יגשים טוב יותר את כוונת הצדדים.
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה אמר כי "התוצאה של הסדר המוצע היא אובדן "אומד דעת הצדדים" כעיקרון העל לפרשנות. אני חושש שנפלה שגגה תחת ידה של הוועדה. מציאת אומד דעת הצדדים – איתור כוונת הצדדים – הוא המטרה של הליך הפרשנות. זה לא שנוי במחלוקת, זה לא מורשת אפרופים. להפך – זו התמקדות בשאלה הפרשנית – מה הצדדים התכוונו בחוזה".
בליי הוסיף: "בניגוד למה שנאמר פה, זה שאתה מחפש את אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות. אתה יכול להגיד – בחוזים כאלה אני לומד על אומד דעת הצדדים רק מהלשון, בחוזים כאלה מהלשון והנסיבות, ובחוזים כאלה ממה שהצדדים אמרו לי. אומד הדעת זו רק השאלה, התשובה משתנה בהתאם לשיטת הפרשנות. אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות".
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן השיב: "כשאני מנסה לחדד את ההבדל בין אומד דעת הצדדים לדעת הצדדים, יש תוצאות רעות שנובעות משגגה, והשאלה היא מי הוא האדון או השליט של החוזה ותחת ידו של מי יכולה לצאת שגגה, שהתכוון למשהו אחד וכתב משהו אחר. היכולת לטעות שייכת לריבונות או לשלטון והשאלה שבבסיס התיקון היא מי הוא האדון. האם הוא מנסח החוזה, הצד לחוזה, והוא שגה, זו דעת הצדדים ולא אומד דעתם. אם הם כתבו משהו לא נכון, הם השליטים".
לדברי רוטמן, "הלכת אפרופים קבעה שהשליט בחוזה הוא בית המשפט ואת זה אנחנו עוקרים היום. השליט בחוזה הוא הצד אליו, גם באופן פרשנות החוזה. אם אני כותב שפרשנות החוזה היא אומד דעת הצדדים, זה אומר ששיקול הדעת האובייקטיבי כפי שאומר בית המשפט, יאמוד את מה כוונת הצדדים בסתירה למה שכתבו הצדדים. זו פגיעה אנושה בחופש החוזים".
https://www.maariv.co.il/news/law/article-1196405
בתמונה דפנה הקר, פמינאצית רעילה מאונ' תל אביב, אותה מחששת פמינאציות שם גדלה (והנהיגה) דפנה ברק ארז. סופר כוס רעיל.
להלן תיאור הישיבה בכנסת מאתר הכנסת
ועדת החוקה סיימה את הדיון בסעיפי הצעת חוק החוזים לקריאות שנייה ושלישית בנוסח המעודכן של יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן; בדיון הבא הסתייגויות והצבעות
היו"ר ח"כ רוטמן: "הלכת אפרופים קבעה שהשליט בחוזה הוא בימ"ש ואת זה אנחנו עוקרים היום. השליט בחוזה הוא צד אליו, גם באופן פרשנות החוזה, אחרת זו פגיעה אנושה בחופש החוזים".
ח"כ גלעד קריב: "אתם מבקשים לשנות את דרך המלך של פרשנות החוזים ולהביא אותנו למקום שלא מתכתב עם כמעט כל השיטות במדינות המתקדמות. כלל המוצא בפרשנות חוזים צריך להיות כוונת הצדדים. יש פה היפוך דרמטי בסדר הדברים, זה מהלך שברגל גסה מבקש להמעיט בחשיבות כוונת הצדדים בכריתת החוזה".
ועדת החוקה סיימה היום (ג') את הדיון לקריאות שנייה ושלישית בהצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024.
לפי המוצע בנוסח המעודכן, אופן פרשנותו של חוזה וכן הראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו נתונים להסכמת הצדדים אלא אם אינם מיוצגים או שמדובר בחוזה אחיד; לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה יחולו הסדרי פרשנות שונים לפי סוג החוזה – חוזה עסקי יפורש על פי לשונו בלבד, וזאת אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין, או מלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
חוזה אחר, וכן חוזה אחיד, אף אם נקבעה בו הסכמה אחרת, יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין; קביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, תתבסס, בין היתר, על השיקולים הבאים- יחסי הצדדים, ובכלל זה קיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים; מידת המפורטות של החוזה; הניסיון המקצועי של הצדדים ומידת הייצוג המשפטי שקיבלו בעריכת החוזה.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "יש כרגע ויכוח על סדר הדברים בהצ"ח, למרות שמי שיקרא את הצ"ח לא יבין על מה אנחנו מתווכחים. לעמדתי האישית מדובר בניואנס לכאן או לכאן וההסדר המהותי יותר חשוב משאלת הסדר. הנקודה המרכזית היא אמירת המחוקק שהאדונים לחוזה הם הצדדים לחוזה בלשונו ובתוכנו, והם מקבלים את הבכורה, וככל שהם בשלב מאוחר יותר של חיי החוזה זקוקים לעזרה של בימ"ש, מגשר או בורר, המקבל מעמד בהליך כדי לברר את הפרשנות או את תוכן החוזה, גם בזה הסכמתם להנחות את שיקול הדעת מקבלת את הבכורה. זה העיקרון המשותף, לכל המהלך החקיקתי הזה".
הוא פנה לפרופ' אורי בן אוליאל והתייחס למכתב המרצים לקראת הדיון בנושא: "שכנעתם אותי במכתב המרצים שזה לא ניואנס ואני נוטה יותר לעמדת השר לוין שהעיקרון הזה יהיה יותר ברור ונהיר".
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "התוצאה של הסדר המוצע היא אובדן "אומד דעת הצדדים" כעיקרון העל לפרשנות. אני חושש שנפלה שגגה תחת ידה של הוועדה. מציאת אומד דעת הצדדים – איתור כוונת הצדדים – הוא המטרה של הליך הפרשנות. זה לא שנוי במחלוקת, זה לא מורשת אפרופים. להפך – זו התמקדות בשאלה הפרשנית – מה הצדדים התכוונו בחוזה. בניגוד למה שנאמר פה, זה שאתה מחפש את אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות. אתה יכול להגיד – בחוזים כאלה אני לומד על אומד דעת הצדדים רק מהלשון, בחוזים כאלה מהלשון והנסיבות, ובחוזים כאלה ממה שהצדדים אמרו לי. אומד הדעת זו רק השאלה, התשובה משתנה בהתאם לשיטת הפרשנות. אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות".
היו"ר רוטמן: "כשאני מנסה לחדד את ההבדל בין אומד דעת הצדדים לדעת הצדדים, יש תוצאות רעות שנובעות משגגה, והשאלה היא מי הוא האדון או השליט של החוזה ותחת ידו של מי יכולה לצאת שגגה, שהתכוון למשהו אחד וכתב משהו אחר. היכולת לטעות שייכת לריבונות או לשלטון והשאלה שבבסיס התיקון היא מי הוא האדון. האם הוא מנסח החוזה, הצד לחוזה, והוא שגה, זו דעת הצדדים ולא אומד דעתם. אם הם כתבו משהו לא נכון, הם השליטים.
הלכת אפרופים קבעה שהשליט בחוזה הוא בימ"ש ואת זה אנחנו עוקרים היום. השליט בחוזה הוא הצד אליו, גם באופן פרשנות החוזה. אם אני כותב שפרשנות החוזה היא אומד דעת הצדדים, זה אומר ששיקול הדעת האובייקטיבי כפי שאומר בימ"ש, יאמוד את מה כוונת הצדדים בסתירה למה שכתבו הצדדים. זו פגיעה אנושה בחופש החוזים".
פרופ' אורי בן אוליאל, לשכת עוה"ד: "לא מצאתי אף מדינה בעולם, שמתחילה בכלל שאנחנו קובעים שהחוזה יפורש לפי סעיף פרשנות שקבעו הצדדים וזה מטריד אותי. אפשר להגיע לפשרה ולהסדר שהביטוי אומד דעת הצדדים יוחלף בביטוי כוונת הצדדים. כלומר, חוזה יפורש לפי כוונת הצדדים. זה הסדר שרבים יסכימו לו. בכל הקודקסים שעברתי עליהם מדובר בכוונת הצדדים ואז ההתייחסות לסעיף שמאפשר לקבוע את שיטת הפרשנות יעבור לסוף. הביטוי כוונת הצדדים פותר את הבעיות שיוצר הביטוי אומד דעת הצדדים".
שימו לב: אורי בן אוליאל הוא הקוקסי שעמית בכר שלח לייצג את לשכת עורכי הדין ואת החונטה. הוא מרצה לחוזים באיזו מכללה ליגה ז'. מה שחסר לו זה רעיון מדליק, איך לגרום לכך שחוזה לא יזדקק בכלל לפרשנות"? אולי זה בגלל שבמכללות הזבל מאיפה שהוא מגיח לא מלמדים סטודנטים איך לנסח חוזים שלא יהיה צורך לפרש אותם?
הרי כל עוד קיימת הלכת אפרופים, לא צריך ללמוד איך לנסח חוזה, כי במילא שופט יעשה מהטקסט מה שבא לו כמו פלסטלינה.
היו"ר רוטמן: "אני לא מכיר הרבה מדינות שכתוב בחוק המפורש שהממשלה תמנה נציב שירות המדינה לא באופן תחרותי ובימ"ש אומר שלא. בימ"ש נטש את פרשנות החוק שמכבדת את רצון יוצר הטקסט בכל תחומי הדעת, אנחנו לא יכולים לחוקק כאילו אנחנו בשבדיה, כי ביהמ"ש אינו כבשבדיה".
עו"ד בליי: "בסקירה ההשוואתית של הממ"מ, עולה שיש שיטות פרשנות חוזים שונות בעולם, שבחלקן יש הסתכלות רחבה על ההקשר והנסיבות. אנחנו לא חריגים בעניין הזה. קושי נוסף שאנחנו רואים בנוסח המוצע – הדגשת כללי הפרשנות הדיספוזיטיביים ככלל ברירת המחדל. זה לא קיים בחקיקה אזרחית אחרת. תמיד בדין האזרחי מתחילים בברירת מחדל, ואז עוברים לזה שהצדדים יכולים לקבוע אחרת. כי המטרה היא לייצר אחידות ולהגביר ודאות. הנוסח הנוכחי הוא סטייה מהמשפט האזרחי, לא כעניין סמנטי אסתטי של הסדר אלא מבחינת יצירת האחידות והוודאות בחוזים. אם המטרה של יוזמי החוק היא להגביר ודאות, אני חושש שבניגוד לכוונת הוועדה, הדבר לא יתרום לכך ואף יגביר אי ודאות. בניגוד לתיקון ב-2011, שלא תגידו שלא הזהרנו…"
היו"ר רוטמן: "כשבימ"ש מראה יום ביומו באין ספור מקרים שגם כשאומרים כן או לא או חייב אלו מושגים עמומים בעיניו, כשבימ"ש לא מבין עברית, עלינו לדבר בצורה ברירה וחד משמעית ללא חריגי עמימות כי השופטים עצמם קבעו בפסקי הדין שלהם שיטת פרשנות חוק מודרנית, קריאת טקסט שממנה מקבלים השראה. אני מנסה להתמודד עם המציאות הזו".
פרופ' בן אוליאל: "אף אחד מהמרצים שמנסים לעזור, לא כתב את הסדר שאתה מציע".
לאחר מכן דנה הוועדה בהשלכת התיקון על דיני העבודה
היו"ר רוטמן: "מוצע שנכתוב כי בחוזה עבודה כמו בחוזה אחיד, נלך לפי אומד דעת הצדדים כפי שמשתקף מלשון החוזה ונסיבות העניין. אבל שגם בחוזה עבודה הצדדים יוכלו לקבוע את שיטת הפרשנות ביניהם".
הילה קידר, משרד העבודה: "מדובר על מערכת נורמות ודינים שונה הלוקחת בחשבון את הפערים בין עובד למעסיק. לאור פערי כוחות כוחות אלה זה בעייתי לאפשר בחוזה עבודה לצדדים לקבוע את שיטת הפרשנות ביניהן ולפרש על בסיסה. הסכם עבודה הוא הסכם ארוך טווח, יחסית".
עו"ד ויוי ויץ, הלשכה המשפטית, ההסתדרות: "הגישה הפטרנליסטית לגבי חוזי עבודה ולגבי דיני עבודה, נובעת מנקודת המבט שמאפיינת לא רק דיני עבודה, של פער הכוחות בין שני הצדדים. אנחנו מוצאים את זה גם בתחומים אחרים, בין היתר תחום דיני החוזים, גם בפס"ד ביבי כבישים.
נכון שיש הבדל בין השופטים, אבל הם כרתו חוזה עבודה שלא ניתן להתייחס אליו כחוזה עסקי אלא לפרש לפי מה שנהוג. ביה"ד הולך לפי אומד דעת הצדדים – בין היתר מתחשב בנסיבות, בלשון. לדוגמא, ישנו הסכם שנחתם לפני שנים רבות ויכול היה לנקוט בלשון מסוימת, למשל 'עבודת כפיים', שהתבצעה פיזית על ידי העובד ואילו היום אותה פעולה מתבצעת באמצעות מכונה. לכן עולה השאלה האם הלשון שנקטנו בה בהסכם הישן עדיין רלוונטית למציאות ימינו. זו לא פרשנות מילים, צריך להתייחס לנסיבות החיצוניות, אחרת העובד שמפעיל את המכונה ייצא ניזוק. לאורך השנים נוצרו שינויים שלא בהכרח תלויים בצדדים לחוזי עבודה. הסוגיה של קוגנטיות ופטרנליזם היא לא עניין שתלוש מחופש החוזים ואוטונומיית הצדדים, אלא דווקא היא יוצרת חופש ואוטונומיה אמיתית. יש כללים שבאים לחזק את מי שנחשב חלש בעולם המשפט, ויש מקום להכניס זאת".
שימו לב: עו"ד ויוי ויץ היא מנהלת תחום חקיקה בלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות. הנ,ל מגיעה הרבה לכנסת כולל דיונים על בתי דין רבניים וטוענים שיש פערי כוח "מובנים" בין נשים לגברים, והגברים מנצלים את הנשים ככוח עבודה זו. כלומר שיותר זול לגבר לקבל שירותי מין מאישה נשואה, מאשר כל לילה גשת לזונה ולשלם לה את מה שמגיע לה.
עו"ד יערה למברגר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "לגבי סעיף 25(ב) – הוראת המעבר כולה. הכלל הנכון הוא שהתיקון יחול לגבי חוזים שנכרתו לאחר כניסת התיקון לתוקף. זה הכלל המקובל. סעיף (א) שהוא מאוד משמעותי מדבר על דיספוזיטיביות ומי שכרת חוזה לפני כניסת התיקון לתוקף, יש סימן שאלה. חוזים שנכרתו עד מועד התיקון לא תהיה בהם הוראה דיספוזיטיבית אלא במיעוט המקרים. יש פה הסדר שלם שלא יכול לבוא לתוקף, ולהחיל את התיקון לאחור במקרה שהם לא לקחו זאת בחשבון ייצור עיוות".
היו"ר רוטמן: "הדבר היחיד שלגביו הדיון על הוראת המעבר רלוונטי, הוא לגבי חוזה שותק. אינסוף החוזים שנכרתו לפני חקיקת החוק, חלקם הקטן כתב שתהיה לו שיטת פרשנות אחרת והרוב המוחלט הוא בהלכה המתפתחת של פס"ד ביבי כבישים. אם מישהו צריך להכריע מה דינו של חוזה עסקי או חוזה שותק שנכרת עד היום, אני מעדיף שזה ייעשה פה מאשר בקרב שלושה אנשים בבימ"ש"..
ח"כ גלעד קריב: "אם נתקדם לאן שאתה מתווה, אנחנו עתידים להוציא תקלה חמורה תחת ידינו. החוק יגע בכל אחד מאזרחי ישראל. אין אדם שלא חותם במהלך חייו על הרבה מאוד חוזים וככל שמרבים בדיון בהצ"ח התקלה הולכת וגדלה בדיני החוזים. כאשר מתכבדת קבוצת חוקרים בולטים בדיני חוזים, שאינם מגיעים מאותה השקפה מקצועית, לא בשאלת האקטיביזם השיפוטי ולא בדיני חוזים, ומציבה בפנינו דגל אדום על כך ששכר החקיקה הזו ייצא בהפסדה, היא לא תועיל למטרות שמבקשת להשיג ותגרום נזק, אני מציע להאזין בכובד ראש לאזהרותיהם.
ההצעה שלכם לא מבקשת לייצר איזון או החזרה עדינה של המטוטלת אלא אתם זורקים אותנו לצד השני. אתה נוטה להקל ראש בשאלת סדר הסעיפים ולהציג את זה כעניין ניסוחי גרידא, אך לשאלת הסדר יש משמעות מאוד גדולה, איך הוא נבנה כפירמידה שבה קודם כל מציגים את הכלל הבסיסי, את דרך המלך. בגלל שהדבר לא נעלם מעיניך ומעיני לוין, הסדר משקף החלטה דרמטית להפוך את הדרך הצדדית לדרך המלך. אתם מבקשים לשנות את דרך המלך של פרשנות החוזים ולהביא אותנו למקום שלא מתכתב עם כמעט כל השיטות במדינות המתקדמות.
כלל המוצא בפרשנות חוזים צריך להיות כוונת הצדדים. זה בסדר לומר שבדרכו לעשות זאת בימ"ש העליון המעיט בחשיבות הלשון ולתקן זאת, אך זה לא מה שנעשה. יש פה היפוך דרמטי בסדר הדברים, זה מהלך שברגל גסה מבקש להמעיט בחשיבות כוונת הצדדים בכריתת החוזה.
ניתן היה להעצים את תפקיד הלשון בוודאי בחוזים של צדדים מיוצגים או בעלי אופי עסקי, מבלי להכחיד את הדומיננטיות של ההתחקות אחר כוונת הצדדים.
באתם לתקן את חוסר הבהירות אך אתם מעמיקים את אי הבהירות, וכשבימ"ש העליון יצטרך לפרש ואז תצעקו, לאחר שבמקום חמישה מושגים לפרש יהיו עשרה מושגים. כתוצאה מהדיונים התגבשה הסכמה מעניינת בין מלומדים המגיעים מקצוות שונים בתפיסת דיני העבודה ואני מציע לך ולשר המשפטים להיאחז בהצעתם".
שימו לב: גלעד קריב הוא כומר ישועיסטי במסווה של רב רפורמי, מורד ציונות, סוציופט פוסט ציוני עם זיקה ברורה לזכויות נוחבה, זכויות פלסטינים לחזור לבתיהם בתוך הקן הירוק וכמובן זכויות החמאס לחזור לירות טילים על דרום הארץ. חברי הרעיוניים לאידאולוגיה החונטאיסטית הם יאיר גולן ועופר כסף. יש רינונים על גלעד קריב שהוא אוהב לקבל בתחת ולנשוך כריות.
גלעד קריב אמר של ביבי שהוא "הסלע ממנו יוצאים מי הביוב שמזהמים את מקווי המים של החברה הישראלית".
וזו נועה ניר קריב אשתו של הגבר שבעצמה הראית כמו גבר.
היו"ר רוטמן: "יש מחלוקות שבהן צריך להכריע ובעניין זה בשלה העת להכרעה. מכתב המרצים הובא בפניי ובפני שר המשפטים. השתכנעתי שסוגית הסדר חשובה ואני מתאים את שיקול הדעת שלי לעמדת שר המשפטים. הדיון הבא יהיה להסתייגויות על נוסח יו"ר שיופץ בימים הקרובים. אני לא מנסה לעשות מחטף וככל שתרצו, הדיון יתקיים מהותית ונשוחח לפני הנוסח".
https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press13052025m.aspx