בזמן שצה"ל נלחם בחמאס, משרד הפנים נכנע לארגוני שמאל ואיפשר לתושבי עזה להתאזרח בישראל ולקבל את מלוא הזכויות הסוציאליות

הסיפור הזה נשמע בהתחלה כפרי יצירתו של דמיון מופרע וחסר עכבות, אבל זה אכן קורה: במהלך מלחמת חרבות ברזל, וסמוך לאחר הטבח הרצחני שביצע החמאס, מדינת ישראל אישרה את כניסתם של מאות עזתים לתחומיה, שמקבלים אזרחות ישראלית ואת מלוא הזכויות הסוציאליות הנגזרות מכך.

מדובר במקרים רבים בנשים המחזיקות מסיבות שונות באזרחות ישראלית שהתגוררו במשך כל ימיהם הבוגרים ברצועת עזה, הקימו בה משפחות וגידלו בה ילדים וראו ברצועת עזה ושלטון החמאס את מרכז חייהם. אלא שעם פרוץ המלחמה החליטו לנצל את הזכויות האזרחיות שלהם כדי לדרוש ולקבל זכות כניסה לישראל, במקרים רבים עם ילדים שנולדו בעזה לאב עזתי.

מי שמסייע להם בכך הם ארגוני השמאל הקיצוני ׳המוקד להגנת הפרט׳ ו׳גישה׳ שפועלים בקדחתנות מול רשויות הצבא ובתי המשפט במטרה לאפשר זאת, ובית המשפט העליון שבפסק דין יצר תקדים המאפשר ללא מעט מתושבי הרצועה להיקלט כאזרחים בישראל – כולל כאלו שגדלו בה והתחנכו על ברכי מערכות החינוך והרווחה של חמאס כל ימיהם.

שתי דוגמאות שעלו מתוך פסקי הדין בנושא יסייעו להבין במה מדובר.

בסנת וחידי היא בת 24, נולדה בישראל להורים שאחד מהם ישראלי ואחד עזתי. כשהייתה בת 6 היא עברה להתגורר ברצועת עזה, ככל הנראה בעקבות ההתנתקות וניתוק המעברים שחייבה את המשפחה לבחור היכן לגור. וחידי גדלה בעזה במשפחה עזתית, התחתנה עם עזתי ונולדו לה ילדים עזתיים. עד לפרוץ המלחמה וחידי לא טרחה לרשום את ילדיה במרשם האוכלוסין הישראלי, כפי שמקובל בקרב ישראלים המתגוררים בחו״ל ומעוניינים בשימור האזרחות והזיקה של ילדיהם למדינה. על פי התקדים שקבע בג״צ, היא וילדיה זכאים להיכנס לישראל כאזרחים מן המניין.

דוגמא אחרת – נגוה ביארי, בת 23, שנולדה לאב ערבי ישראלי ולאם עזתית. מאז גיל 3 עברה ביארי להתגורר ברצועת עזה, ובמרץ 2024 היא ביקשה להיכנס לישראל. מכיוון שהיא מעולם לא נרשמה כישראלית ואין לה מסמכים המאשרים את זהותה הזו, בית המשפט קבע שהיא תוכל לעשות זאת בכפוף לבדיקה גנטית שתוכיח את קשריה לאבא הערבי-ישראלי.

זהו פרופיל העזתים שנכנסים כעת לארץ, כאשר עיקר העיסוק המשפטי בעניינם הוא הילדים. הנשים המדוברות רוצות לאפשר גם לילדיהן להתאזרח כאן וליהנות ממלוא הזכויות הסוציאליות הנלוות. הטענה היא שמכיוון שהן ישראליות, ילדיהן זכאים לאזרחות ישראלית. אלא שהחוק קובע כי במקרים של לידה בחו״ל יש לרשום את הילדים במרשם האוכלוסין הישראלי תוך 30 יום. דבר שהנשים העזתיות-ישראליות הללו לא עשו מסיבות ברורות: הן בחרו לחיות ברצועת עזה תחת שלטון הרש״פ או חמאס, ועד לפרוץ המלחמה לא ראו בזיקה לישראל שום ערך, ואולי אפילו להיפך: ראו בה אויב שטני.

מי שהתגייסו לסייע להם, כאמור, הם ארגוני השמאל – ׳המוקד להגנת הפרט׳ ו׳גישה׳ שהקפיצו בצו 8 את עורך הדין אהרן מיילס קורמן שתוך שבוע מיום הטבח הספיק לשלוח מכתב לאלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, בדרישה שיאפשר את מה שהם מכנים ״חילוץ״ של אותם אנשים.

״חובה על ישראל להגן על חייהם של אזרחיה ותושביה שיצאו לעזה… שאינם יכולים לצאת מהרצועה כעת״ הוא כותב ב-15.10.2023, לדבריו מדובר ב״מאות אזרחים ותושבים של מדינת ישראל, שנכנסו בהיתרים לכניסה מהמת״ק לרצועה, ביניהם בני זוג של תושבי עזה״. כעת עם פרוץ המלחמה ״האזרחים והתושבים הישראלים הללו חוששים לחייהם ומבקשים לחזרתם״.

המימון לארגונים אלו מגיע כמעט לחלוטין מכספי ממשלות זרות, והם פועלים בשיטתיות להפעלת לחצים משפטיים המקשים על מלחמתה של ישראל בטרור. תקציב ׳המוקד להגנת הפרט׳ לשנת 2023 עמד על כ-6 מיליון ש״ח, שכ-5 מיליון ממנו הגיע מממשלות וארגונים זרים (נורבגיה, ספרד, שוויץ וסוכנויות או״ם) ו-1.3 מיליון נוספים באמצעות הקרן החדשה לישראל.

׳המוקד להגנת הפרט׳ עומד מאחורי עתירות נגד הריסת בתי מחבלים, ופועל למען ״זכויות״ מחבלים השוהים בבתי הכלא בישראל. המחזור של ארגון ׳גישה׳ עמד בשנת 2023 על כ-6 מיליון ש״ח, ש-4.5 מיליון מתוכם מגיעים מממשלות וארגונים זרים (נורבגיה, שוויץ וסוכנויות האו״ם). בין היתר ׳גישה׳ שותף לעתירה להכנסת אספקה לרצועת עזה שנידונה בבג״צ באפריל-מאי 2024.

הלחץ המשפטי במימון מדינות זרות השיג את מטרתו, ולאחר עתירות וערעורים לבתי המשפט השונים (בגין מקרה אחד הוגשו לא פחות משלושה הליכים שונים) המדינה פתחה את השערים.

הקבוצה הראשונה כבר נכנסה לישראל תוך פחות מחודש (16.11.2023) ושבועות ספורים לאחר מכן, ב-6 לדצמבר, נכנסה קבוצה שניה וב-19 לפברואר קבוצה שלישית. בשלושת הקבוצות האלו נכנסו 102 פלסטינים עזתיים, כמחציתם ילדים שקיבלו אזרחות בכפוף לבדיקות גנטיות שבוצעו בישראל. והופ! האזרחות וההטבות בדרך, קליינטים חדשים של מערכת הרווחה הישראלית.

במאי הגיעו שתי קבוצות נוספות: אחת של 20 עזתים, ואחת של 12 עזתים, שאחד ה״ילדים״ שנמנו בהם היה אדם בן 18. ביוני נכנסה קבוצה נוספת, שמספרה אינו ידוע, ואנחנו מעריכים כי מספר הנכנסים בשלב זה כבר התקרב ל-200.

במסגרת התופעה הזו ההליך התמסד יותר ויותר. כך למשל מתקיימות בדיקות גנטיות על בסיס קבוע במעבר כרם שלום במטרה לקבוע זיקה של ילדים לאימם העזתית-ישראלית ולהקל על כניסתם לארץ, ומתקיימים גם נהלים אחרים.

הנתונים המלאים בסוגיה הזו אינם ידועים לנו, והם מתבססים על המעט שמתפרסם בפסקי דין ובאתרי האינטרנט של ארגוני השמאל הקיצוני, אך ניתן להניח כי בשמונת החודשים שחלפו מאז הקיץ, עברו מספר קבוצות נוספות וכי התופעה נמשכת במרץ. ביקשנו מרשות האוכלוסין לקבל נתונים מדויקים, נכון למועד פרסום הכתבה טרם נמסרה תגובה.

כמה עזתים-ישראלים פוטנציאליים כאלה יש? כמה עוד צפויים להידפק על דלתות בג״צ ומדינת הרווחה הישראלית? בעמותות השמאל מדברים על ״כמה מאות״ אבל את הנתון האמיתי איש אינו יודע. נישואין בין עזתים לערבים ישראלים היא תופעה רחבה ומוכרת, ומהרגע שמתקיימת מדיניות המסדירה הגירת עזתים לישראל, אין סיבה לחשוב שלא יהיו רבים שישמחו לאמץ אותה.

אינדיקציה מסוימת ניתן לקבל מנתוני ההגירה הבינלאומית לישראל של הלמ״ס. על פי הנתונים בשנת 2024, בכל הערים היהודיות הגדולות נתוני ההגירה הם שליליים – כלומר ישראלים עוזבים את הערים הללו לחו״ל. כך למשל בתל אביב נרשמו 3,390 יורדים, בחיפה 1,021 יורדים, רמת גן 878, ראשון לציון 828 וכן הלאה. כמעט כל הערים היהודיות הגדולות נרשמו יותר תושבים שעזבו את הארץ לחו״ל מאשר באו אליה. תופעה מובנת בצל המלחמה.

אולם בערים וביישובים הערביים נרשמת מגמה הפוכה של הגירה פנימה מחו״ל אל היישובים האלו דווקא: לכפר מנדא נוספו 48 מהגרים, לשגב שלום 32 מהגרים, כפר קאסם 25, קלנסווה 22, כסיפה 16 ועוד. אין נתונים רשמיים על ארצות המוצא של המהגרים הללו, אבל הנחה סבירה היא שחלק גדול מהם מגיעים מתחומי הרשות הפלסטינית ומרצועת עזה. דווקא בצל המלחמה, המגורים בישראל על מערכת הרווחה והזכויות שלה נעשית הרבה יותר אטרקטיבית עבור ערבים תושבי יו״ש ועזה, והם מבינים זאת היטב.

כך, בזמן המלחמה, כאשר ישראל דנה ברצינות בהצעות להעברת אוכלוסיית עזה למקומות אחרים, מתקיים זרזיף קבוע של הגירת עזתים דווקא לתוככי מדינת ישראל. מדובר בילדים ונערים שגדלו והתחנכו כל ימיהם במערכות החינוך של חמאס, ראו בעזה את מולדתם והיו נותרים לגור בה אילולא ההרס הנרחב שגרמה המלחמה. יש להם קרובי משפחה וחברים בעזה, ואין שום סיבה לחשוב שאין להם הזדהות אידאולוגית עמוקה עם החמאס.

כעת הם מקבלים אזרחות ישראלית מלאה על כל המשתמע מכך: חופש תנועה מלא, קצבאות ביטוח לאומי, טיפולים רפואיים, ועוד. כל זה בחסות בג״צ והמערכת המשפטית שלנו, איך אמר נשיא העליון יצחק עמית בדיון בבג״צ ׳גישה׳ על הסיוע ההומניטרי? ״בית המשפט הזה מעמיד את עצמו לרשותכם״.

https://mida.org.il/2025/02/23/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%96-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95/