האזנות הסתר של המשטרה באמצעות תכנת הריגול פגסוס של NSO – דיון בכנסת בניהול התרנגולת מירב בן ארי. מי שקרא לה תרנגולת זה עופר כסיף הקולגה שלה מהכנסת. לא אנחנו.
נציין שאת ההדלפות על שימושד בפגסוס לרגל אחרי אזרחים ישראלים דרך מערכת הסיגינט של המשטרה הפיץ השוטר גיא ניר כנקמה על המערכת שדפקה אותו. דפקו לו כתב אישום. הדיונים בבית הדין למשמעת עלו למשלם המיסים מיליוני שקלים: את הדיונים ניהלו הרכב שופטים אזרחים אשר קיבלו שכר מהמשטרה, קלדניות, הדיונים הוקלטו ותומללו על ידי חברה חיצונית באלפי שקלים וצוות תובעים מיוחד שמינה אלשיך מנה שלושה קצינים במשרה מלאה. בחלק מהדיונים העיר אב בית הדין למשמעת שדן בתיק למשטרה כי חלק מהאישומים נראים לקוחים מ”היקב ומן הגורן”. מקורביו של ניר מתעקשים כי “כתב האישום המשמעתי נגד תנ”צ ניר שחשף שחיתות ודיווח בין היתר אודות סיכול מינויו של גל הירש למפכ”ל, מסמכי יצחקי ועוד פרשיות חמורות, הינו תפור ומוטב שלא היה בא לעולם”. בכלל כתב האישום הזה גיא ניר חשף את השימוש בפגסוס.
הקואליציה שוקלת הקמת ועדה מיוחדת בכנסת לפרשת הריגול בפגסוס 24/1/2022
הוועדה לבט”פ תמשיך לעקוב אחר התהליכים בתוך המשטרה להוצאת צווי האזנות סתר, ודורשת מיועמ”ש הממשלה להעביר לה דיווח על ממצאי בדיקתו, מאז נרכשו תוכנות מעקב סגן השר סגלוביץ: המעבר המהיר שנעשה בין טענה, לעובדה, למסקנה, קצת מהיר מדי. טוב שמועלית טענה, אבל איך כבר הגענו למסקנה?
מירב בן ארי תרנגולת מקרקרת קיש קיש קריא
בקואליציה שוקלים להקים ועדה מיוחדת בכנסת שתעסוק בפרשת NSO והאזנות הסתר של המשטרה. בעקבות סדרת התחקירים שפורסמו ב”כלכליסט”.
ימין ושמאל, חילונים דתיים וחרדים, כולנו חרדים לדמוקרטיה, ולכן הוועדה לביטחון פנים תמשיך לעקוב ולדרוש דיווח ופיקוח על כל סוגיית התנהלות המשורה בעניין האזנות סתר והשגת מידע על אזרחים” סיכמה יו”ר הוועדה לבט”פ ח”כ מירב בן ארי דיון (יום ב’, 24.1.22) על הטענות בדבר שימוש המשטרה בתוכנת פגסוס. “הדיון הקרוב יתקיים בוועדת המשנה החסויה שלנו, בו תתבקש המשטרה להציג מהו התהליך בתוך המשטרה, עד שהיא פונה לביהמ”ש בבקשה להאזנת סתר.
“אני מודעת לכך שהח”כים מוטרדים, ותפקידנו לוודא שאין פגיעה באזרחים. איש לא יעצור ח”כים שרוצים להגיש בקשה להקמת ועדת חקירה. אני, כמו סגן השר סגלוביץ, סבורים שכל עוד מתנהלת בדיקת העובדות, אנו נעקוב, ונוודא שהבדיקה תהיה שקופה. אני שמחה שנציגת המשרד המשפטים הבהירה שהיועמ”ש לא יסתפק בבדיקת השנים 2021-2020, אלא יבדוק אחורה. הוועדה מבקשת להעביר לידיה את ממצאי הבדיקה”.
בתחילת הדיון אמר ח”כ משה ארבל: “אסור לאדם לחשוש. אומרים לי ‘יתפרו אותך’. זה שיח של מאפיה, של ארגון פשיעה”. כאן יו”ר הוועדה עצרה אותו: “אתה לא תקרא למשטרה ארגון פשיעה”. ח”כ ארבל טען שהטלפון שלו היה חלק מדליית מידע של פגסוס בשל קרבתו לאריה דרעי. יו”ר הוועדה: “צו בית משפט זה במחשכים? מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית”.
ח”כ קרן ברק: “אני מציעה לא להתייחס לאירוע הזה בקלות ראש, אנחנו רואים שגם קואליציה וגם אופוזיציה מרגישים שהמדינה בגדה בהם, בתווך נמצא כל הציבור במדינת ישראל. ולכן אני מציעה שלא תאבדו את הציבור ברגע הזה, כי זה יכול להיות רגע מאוד מכונן עבור הציבור בישראל. ואני מציעה שלא ייכנסו בטיפול של הפרשה שיקולים פוליטיים”. יו”ר הוועדה, ח”כ בן ארי: “התקופה המדוברת הייתה בזמן הממשלה הקודמת, כך שאין כאן שיקול פוליטי”.
ח”כ אמיר אוחנה: “זהו אחד האירועים הנדידים שיש הסכמה בין קצוות מנוגדים. אציין שבמשך תקופת כהונתי כשר לביטחון פנים וכשר המשפטים, לא הובא בפני שימוש בכלי הזה. יש מידור מוחלט של השרים מעולם החקירות, וטוב שכך, כי חלק מהנחקרים עשויים להיות יריבים פוליטיים. יש פער קיצוני בין מה שנטען בכתבה להתייחסות המשטרה. אם נכון מה שנטען, זה חמור כמו נשק יום הדין”.
עו”ד דוד פטר, פורום קהלת: “חוק האזנות סתר מגדיר שמה שניתן להאזין לו זה שיחה בין מכשירים. לא ניתן לחדור לתוכן הטלפון. אם רוצים לחדור לתוכן, זה רק באמצעות תפיסת המכשיר והוצאת צו חיפוש, או בהסכמת הנחקר. מה שנטען ככל הנראה לא קרה באופן שיטתי. אם ביקשו צו האזנת סתר ונכנסו לתכנים, זה נוגד את החוק. אם יש חקירה מלאה תחת מסווה מודיעיני, אז פירות לא חוקיים של חקירה לא חוקית מועברים, ונוצר מצב בלתי נתפס, כשההגנה והתביעה לא מודעים שהחומר נאסף בניגוד לחוק”.
גבי פיסמן, משרד המשפטים: “עם הפרסומים הראשונים היינו מטרדים מהתמונה שעלתה בכתבות. התחלנו לבדוק וקיבלנו שיתוף פעולה מלא מהמשטרה. מדובר במשהו מאוד חמור. בדיקה ראשונית לא העלתה שום דבר ברמה מערכתית. חייבים לעשות בדיקה פרטנית, והיא לא תוגבל רק לשנים 2021-2020. התחלנו לעבור לצווים פרטניים. אנו עוברים על החומרים”.
יו”ר הוועדה, בן ארי: “לפי הנתונים שבידי, 96% מהבקשות לצו האזנת סתר מאושרות, ו-95% מהבקשות לצו חיפוש. הבקשות מוצגות במעמד צד אחד. אפשר להגיד שכמעט כל הבקשות מאושרות כי המשטרה באה מוכנה. אגב, גם בארה”ב שיעור אישור הצווים גבוה מאוד”.
ח”כ עמיחי שיקלי: “זה סותר את חוק כבוד האדם וחירותו. איזה סעיף בחוק מאפשר להיכנס לנייד של מפגין בבלפור או של ראש עיר?”
ח”כ איתמר בן-גביר: “כשיש אישור להאזנות, חלק מההאזנות משמש למידע מודיעיני. אין סדר ודין בהליך הזה. אין קורס רענון לשופטים, אין הדרכה לשופט וזו בעיה”.
ברק לייזר, יועמ”ש הנהלת בתי המשפט: “מרבית הצווים אינן מאושרים כפי שהם. בתי המשפט מתוקף חובתם לאזן מצמצמים ומגבילים את היקף ההאזנה, את משך וזמן ההאזנה, האם יורשה תמלול כל התוכן או רק בעניינים מסוימים. לכן הנתון של 95% אחוזי אישור אינו משקף. צו האזנה ניתן רק כשיש חשד לפשע. שימוש בחומרי מחשב מחייב צו חיפוש בבית משפט שלום, וזה מתבצע בידיעת הבעלים”.
תנ”צ דוד באואני, רח”ט חקירות במשטרה עד לפני חודש: “לא מסתירם מהשופטים כלום. כשם שהם לא יודעים מה דגם המצלמה שלי או באיזו ערכת דנ”א אני משתמש, כך הם לא צריכים לדעת את שם התוכנה, אבל מה היא יכולה להשיג – חד-משמעית כן. המשטרה עובדת עם מספר חברות, הכל מאושר מול משרד המשפטים, שלהם מסבירים את המפרטים. להגיד ששופטים לא יודעים מה הם מאשרים זה לא נכון. אין גם אישור של שופט תורן. רק נשיא בית המשפט מחוזי או סגנו”.
תנ”צ אליעזר כהנא, יועמ”ש המשטרה: “חומרי האזנה נשמרים רק במשטרה. בתי המשפט מורים מה לתמלל ובמה להשתמש. זה הנושא הכי מפוקח ומבוקר במשטרה. לחתום שאיש לא עשה משהו שחורג – לא אחתום. אבל יש כאן הכי הרבה פיקוח ובקרה. בשנים שאני מלווה היו עלינו שתי בקרות מבקר המדינה. אפשר לראות איך בין שתי הביקורות, מ-2004 עד 2010 בנינו נהלים והנחיות מבוארות, בליווי קבוע של משרד המשפטים. משקיעים את כל המאמצים שלא יהיו חריגות. אנו הראשונים לרצות לדעת אם יש חריגה”.
סגן השר לבט”פ יואב סגלוביץ: “המעבר המהיר שנעשה בין טענה, לעובדה, למסקנה, קצת מהיר מדי. טוב שמועלית טענה, אבל איך כבר הגענו למסקנה? יצרנו עובדה בשדה המשפטי. נוצר פה בענן בחדר שכאילו החוק לא מאפשר ולכן המשטרה בחריגה. ובכן החוק מאפשר. אם יש חשד לפשע חמור, חוקרים ברמות הכי בכירות בודקים קודם אם יש אמצעי פוגעני פחות. יצרו פה מצב כאילו צריך לשנות את המצב החוקי, כי היום שואבים בלי אישור. יש טענות שנטענות. הן לא עובדות כרגע”.
קרדיט : https://www.news1.co.il/Archive/001-D-449484-00.html
ראו החלטת היועמ”ש הפורש אביחי מנדלבליט ליזום חקירה בענין הפגסוס
יועמש-פתיחת-בדיקה-על-פגסוס-20-1-2022
ראו תלונה של התנועה למשילות ודמוקרטיה על הפגסוס
מכתב התראה משילות ודמוקרטיה על שימוש בפגסוס במשטרה 18-1-2022
עדכון 11/4/2024 – וועדת הרוגלות יוצאת לדרך בראשות השופט לשעבר דרורי
ראו סקירה שהוכנה במשרד המשפטים על תביעות נגד NSO
משרד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – משפט בין לאומי
NSO סקירת חומרים מהתקשורת- עניין חברת
Amnesty v. MoD (Tel Aviv District Court)
מדובר בתביעה שהוגשה ע”י ארגון אמנסטי כנגד משרד הביטחון הישראלי, בדרישה לבטל את רישיון הייצוא של חברת NSO , בשל פגיעה ממוקדת ומאבק במגני זכויות אדם. התביעה הוגשה בפני ביהמ”ש המחוזי בת”א. התביעה היא בשיתוף פעולה עם הקליניקה לזכויות אדם וצדק בין-לאומי באוניברסיטת ניו יורק ) NYU (. הארגון טוען, בהתאם לס’ 2 ( 1 ( של ה ICCPR , על המדינות לקחת צעדים אקטיבים להגן מפני פגיעה בפרטיות ע”י חברות ותאגידים. כמו כן, ריגול שכזה לא לגיטימי ע”י הממשלה שכן הזכות היא non-derogable . כמו כן, היעדר השקיפות עלה כדבר בעייתי מאוד.
יחיאל איסקוב, תוכניתן בחברת NSO גנב לכאורה קוד שלה וניסה למכור אותו בשוק השחור. הנאשם הה בכיר בחברה ובמסגרת התפקיד קיבל גישה לשרתי החברה, לכלים שפיתחה ולקוד המקור, ולאחר מכן חיפש בגוגל “כצד לסחור ביכולות סייבר “. הוא זומן לשימוע פיטורים לאחר שהחזיק במוצרי החברה באחסון ניד. הוא נעצר והואשם בניסיון פגיעה ברכוש שיש בו בכדי לפגוע בביטחון המדינה, וללא רישיון שיווק ביטחוני והפרעה לחומר מחשב, לאחר שניסה למכור את מה שגנב ב 50 מיליון דולר. לבסוף נקבע שירצה חמש שנות מאסר במ סגרת הסדר טיעון. כתוצאה ממקרה זה, עלה החשש לביטול האקזיט שלה.
חברת וואצאפ, וחברת האם שלה פייסבוק, תובעות את חברת NSO הישראלית על פריצה לטלפונים באמצעות האפליקציות שלה. מדובר בפריצה לכאורה של 1400 מכשירים בארבעה יבשות. התביעה הוגשה לביהמ”ש הפדרלי בסן פרנסיסקו. הפריצה לטענתם פגעה בעיתונאים, עורכי דין, פעילי זכויות אדם, מיעוטים פוליטים, דיפלומטים ונציגי ממשלות. בעקבות התביעה עזב חבר דירקטוריון החברה, זמיר דב”ש, בשל העובדה שמשרד הפרסום שלו מייצג גם את חברת פייסבוק.
]להרחבה: ראו כתבות בתיקיית Cases –
בין המסמכים שמצורפים לתביעה הוא חוזה של החברה עם ממשלת גאנה.
NSO Workers Facebook Block Case – 8 עובדי חברת NSO תובעים את חברת פייסבוק בביהמ”ש המחוזי בת”א כיוון שהחברה חסמה את חשבונות הפיסבוק והאינסטגרם שלהם, כן של עובדים לשעבר ובני משפחותיהם. חברת
פיסבוק הגיבה כי חברת NSO עברה על החוק האמריקאי, ולכן החסימה תעמוד על כנה.
הפרשה התפרצה בעקבות תביעת החברה את NSO .
UAE, Saudi and Mexican (Cyprus and Tel Aviv) – תביעה נוספת בישראל ע”י האקטיביסט אומר אבדולזיז הסעודי
תביעות בקפריסין ובישאל ביחס לפגיעה במקסיקנם וקטרי
.
US Senator Investigator – סנטור משפיע מארה”ב סיפר לעיתון הגארדיאן שהוא בוחן פריצה לטכנולוגיות של אזרחים
אמריקאים ע” חברת NSO , תוך פגיעה בביטחון הלאומי. הדבר מתרחש בעקבות התביעה של WhatsApp נגד NSO בישראל.PDF
