חבל שראש עירית חריש שמואשם בניצול נשים שביקשו ממנו עזרה לא מתראיין. לפחות הסנגורית שלו מנסה להוציא אותו חף מפשע, אבל אף עיתון רציני לא מוכן להזמין אותה. המקסימום שהצליחה להוציא זה כתבה במקומון שאף אחד לא שמע עליו, השרון הצפוני.
הניצול המיני שמיוחס ליצחק קשת זה שכל הזמן היתה לו זיקפה, ומי שהתחבקה איתו או התקרבה אליו חשה את הזיקפה. שם הפרשה "קשת בענן"…אבל מתאים יותר השם "זיקפה בקשת".
הנה התיאור מכתב האישום "הנאשם ביצע בנשים מעשים מגונים שכללו מגע בגופן של המתלוננות ללא הסכמתן, חיבוקים, נשיקות, ובמקרים מסוימים הנאשם הצמיד את גופו ואיבר מינו אל גופן, כך שהרגישו את זקפתו".
לדברי הסנגורית, נאוה טולדנו יהודה, לא היו עבירות מין, כי אף אישה לא עובדת של העיריה שכפופה לראש העיר. כלומר אין יחסי מרות. לדבריה אין מקום לעקוף את החוק ע"י המצאה של עבירה של הפרת יחסי אימון. במילים אחרות, אם נשים שאינן כפופות חשו את הזיקפה שלו, זו לא עבירת מין.
זה ראש העיר. כל הזמן יש לו זיקפה.
בתמונה הפרקליטה מירב בר. זו הפציצה את הציבור בתדרוכים שמדובר ב 5 מעשי אונס קשים ביותר….. בסוף מסתבר שזה כמה פסיכיות שחשו זיקפה. עכשיו אנחנו מבינים למה הפרקליטה מירב בר נמשכה לתיק. היא התחרמנה מהזיקפה.
להלן כתבה על כתב האישום של רענן בן צור בידיעות קונספירציה פורסם 18/5/2025
"את מטעינה אותי, אני מת עלייך": ראש העיר חריש הואשם בעבירות מין ב-5 נשים – אבל לא באונס
פחות מחודש אחרי מעצרו של יצחק קשת, הוגש נגדו כתב אישום בגין מעשים מגונים ב-5 מתוך 7 מתלוננות. החשד לאונס לא נכלל, האישום מייחס לקשת גם מרמה והפרת אמונים. הפרקליטות: "קשת פעל תוך ניגוד עניינים חריף, כשהוא פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בנבחריו"
ראש העיר חריש יצחק קשת הואשם הבוקר (ראשון) בבית משפט השלום בחדרה במעשים מגונים בחמש נשים – אבל לא באונס. מדובר בעבירת מין שמוגדרת "ברף הנמוך", על אף שהוא נחשד באונס. אם סעיף אינוס היה נכלל באישום, הוא היה מוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה – ולא לבית משפט השלום בחדרה. האישום כולל גם שבעה מקרים של מרמה והפרת אמונים.
התייחסויות התביעה והסנגור אחרי הגשת האישום נגד ראש העיר חריש
לפי כתב האישום, שהגישו עורכות הדין מירב בר, מאיה הרטמן וליאן מזרחי מפרקליטות מחוז חיפה, במהלך 2021 עד 2024, בעת כהונתו כראש העיר חריש, קשת ניצל את מעמדו ואת תפקידו הבכיר לשם קיום קשרים בעלי אופי מיני וביצע עבירות מין בנשים שעבדו בעירייה ובנשים שנזקקו לשירותי העירייה.
בנוגע לאחת המתלוננות, בכתב האישום צוין כי קשת חיבק אותה ואמר לה בין היתר: "איזה טוב זה עושה לי", "את מרפאת אותי", ו"את מטעינה אותי".
למתלוננת אחרת כתב כי הוא "זקוק לחום ואהבה", וביקש להיפגש איתה בשעות הלילה. היא סירבה. בין היתר כתב לה: "לא יודע למה, אני מת עלייך", "יש לי וידוי, אני מת לפגוש אותך".
עוד צוין כי חלק ניכר מהמעשים המיוחסים לראש העיר התרחשו במשרדי העירייה ובמהלך שעות העבודה. בחלק מהמקרים המתוארים בכתב האישום, קשת פעל לקידום הטיפול בבקשותיהן של הנשים. לפי הפרקליטות, "הנאשם ביצע בנשים מעשים מגונים שכללו מגע בגופן של המתלוננות ללא הסכמתן, חיבוקים, נשיקות, ובמקרים מסוימים הנאשם הצמיד את גופו ואיבר מינו אל גופן, כך שהרגישו את זקפתו".
הפרקליטות סבורה ש"קשת פעל תוך ניגוד עניינים חריף ותוך סטייה מן השורה, כשהוא פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בנבחריו, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובפעילותו התקינה של המִנְהָל הציבורי". כמו כן, הוא ניצל לטענת הפרקליטות את הכוח הציבורי שהופקד בידיו ואת פערי הכוחות המובהקים בינו לבין נפגעות העבירה, ואת תלותן בו, מי מכוח מצבן האישי ומי מכוח מרותו.
הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו של קשת עד תום ההליכים, בנימוק שהתנהלותו מלמדת על היעדר ריסון וגבולות פנימיים, על מסוכנותו כלפי ציבור הנשים העובדות בעירייה ותושבות העיר, וכפועל יוצא כלפי הציבור בכללותו.
עו"ד עופר ברטל, סנגורו של קשת, ביקש לדחות את הדיון בנוגע להארכת המעצר עד תום ההליכים כדי ללמוד את חומר החקירה. לדבריו, "מבקשים תסקיר של שירות המבחן שיבחן חלופה למעצר". התביעה טענה כי עקב החשש לשיבוש לא נכון כעת לבחון חלופת מעצר.
עו"ד ברטל טען: "אדם שלראשונה בחייו עצור כבר 28 ימים זה לא קל. מבקש לקצר זמנים, בגלל זה הבקשה לקבלת תסקיר". התביעה התנגדה לבקשה לתסקיר שירות המבחן, ועו"ד ברטל השיב: "מי שבמעצר לא רוצה להישאר במעצר בגלל בירוקרטיה".
השופטת עידית פלד סירבה לבקשת התקשורת לצלם את קשת, למרות היותו איש ציבור. היא קבעה בהחלטתה כי קשת יישאר במעצר עד החלטה אחרת, ודיון הקראת כתב האישום נדחה למועד אחר.
הטענות הקשות נגד ראש העיר
קשת נעצר בחודש שעבר על-ידי שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433. לאחר הגשת תלונות נוספות נגד קשת, התחזק החשד נגדו בגין ביצוע עבירות מין. בדיוני הארכת המעצר בעניינו של קשת, עלה כי אחד מתיקי החקירה נגדו נפתח כבר ב-2023 ושני תיקים נוספים נפתחו ב-2024. המשטרה טענה כי לאחר פרסום הכתבות עליו, קשת שלח אנשים להשתיק את המתלוננות.
בדיון הקודם בנוגע לקשת בבית המשפט, טענו נציגי המשטרה: "מדובר בניצול הנפגעות, יש חשיבות להמשכה של החקירה נגד איש הציבור לצד עימותים שבוצעו. החקירה מתנהלת בקצב מהיר". לפני כן אמרו במשטרה: "נדגיש את החומרה היתרה של החשדות המיוחסים לראש העיר תוך ניצול מעמדו הציבורי כלפי נשים במצב מוחלש. מדובר בהתנהלות סדרתית וכוחנית, ופגיעה קשה בקורבנות".
ליאור הימן, אחת המתלוננות נגד קשת, אמרה לאחר מעצרו: "יש הקלה שסוף-סוף זה באמת בטיפול, אבל אני עוד לא מרגישה בטוחה לגמרי. הייתי פעילה בעיר בתור נערה, לא הייתי עובדת עירייה. הוא הכיר בדיוק מי אני, הוא ידע מי ההורים שלי – הוא שכן שלי. הרבה זמן הייתי בטוחה שאני מדמיינת, לא הבנתי מה היה. זה לא נורמלי שמישהו נוגע בי".
הימן הוסיפה אז: "זאת הייתה הטרדה. הוא ניסה לגעת בי מספר פעמים ואני לא הצלחתי לעצור את זה כי הייתי בהלם מהסיטואציה. אחר כך נחשפתי לסיפורים והבנתי שאם הוא ניסה לגעת בי כנראה שאני לא הראשונה, שהדברים שמספרים אמיתיים. לקח לי המון זמן להבין מה היה ולא דיברתי על זה. לא הבנתי מה אני מרגישה. זה לקח כמה חודשים עד שבכלל פתחתי את זה".
https://www.ynet.co.il/news/article/bym7pbw11lg
להלן הכתבה של הסנגורית על ראש עירית חריש במקומון השרון הצפוני, פורסם 25/5/2025
בכירה לשעבר בפרקליטות בביקורת חריפה על פרשת יצחק קשת, ראש עיריית חריש
בכירה לשעבר בפרקליטות על פרשת יצחק קשת: "תיקי עבירות המין בפרקליטות ובמשטרה – תקלה מתמשכת הפוגעת אנושות באמון הציבור"
פחות מחודש לאחר מעצרו של ראש עיריית חריש, יצחק קשת, הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו מעשים מגונים בחמש מתוך שבע נשים שהתלוננו נגדו. למרות החשדות החמורים לאונס בתחילת הפרשה, סעיף זה לא נכלל בכתב האישום. לצד עבירות המין, הואשם קשת גם בשבעה מקרים של מרמה והפרת אמונים, בטענה שניצל את מעמדו לשם קיום קשרים מיניים עם נשים העובדות בעירייה או שפנו לקבלת שירותיה.
עו"ד נאוה טולדנו יהודה, בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה, המתמחה בייצוג נאשמים בעבירות מין, מותחת ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה זו ובתיקי עבירות מין נוספים שנפתחו בשנים האחרונות: "שוב ושוב אנו עדים לפרסומים תקשורתיים מפוצצים וחשדות חמורים שמסתיימים בהגשת כתבי אישום מינוריים ודלים" אומרת עו"ד טולדנו יהודה.
"מדובר בתופעה מטרידה ביותר" מדגישה עו"ד טולדנו יהודה. "הפרסומים המתלהמים בתחילת הפרשות משאירים רושם של חשדות חמורים ביותר, אך ההוכחות והראיות שלבסוף מוצגות בפני בית המשפט חלשות או בלתי מספקות. כתוצאה מכך, נוצרת פגיעה קשה הן בנאשמים ששמם מוכתם לנצח, והן במתלוננות שחשות נבגדות על ידי המערכת האמורה להגן עליהן."
עו"ד טולדנו יהודה מסבירה כי בפרשת יצחק קשת, כמו בתיקים דומים אחרים, עולה קושי גדול לפרקליטות להוכיח עבירות מין במצבים שבהם מדובר במתלוננות בגירות. לדבריה, "במצבים אלו, אם לא מדובר על מעשה שנעשה תוך הפעלת כח, על הפרקליטות לבחון אם התקיימו יחסי מרות וניצול מעמד. ללא הוכחה ברורה של ניצול כזה, עבירת המין לא מתגבשת."
לדברי עו"ד טולדנו יהודה, הפרקליטות והמשטרה חייבות לעבור "בדק בית" משמעותי בתחום עבירות המין: "הן חייבות לפתח מומחיות ייחודית לבחינת תלונות בעבירות מין, ולהעריך בצורה מקצועית, רגישה ונטולת פניות את איכות התלונה כבר בשלב המוקדם של החקירה. . כך גם בתיקים בהם מוגשים כתבי אישום, לא ייתכן שיתגלו פערים עמוקים כל כך בין ההאשמות בכתב האישום לתוצאה הסופית. במקרה כזה – מישהו בוודאי עשה טעות קשה שיש לבחון". "
אנו עדים בשנים האחרונות ללא מעט מקרים של תלונות שווא, או חשדות שהופרכו, לאחר שהוברר שלא הוכח כי מדובר בעבירות מין. כאשר אדם חושש שהולכת להיות מוגשת נגדו תלונה במשטרה על פגיעה מינית, למרות שהוא משוכנע בחפותו – מה הצעדים שהיית מייעצת לו לעשות?
עו"ד טולדנו יהודה: יש הרבה מה לעשות כשאדם חושש שעתידה להיות מוגשת נגדו תלונה במשטרה, אבל חשוב מאד לציין קודם מה לא מומלץ לו לעשות – במובן זה שמדובר במעשים או פעולות שישמשו בהמשך ראיות כבדות משקל כנגד החשוד להוכחת החשדות המיוחסים לו. כך למשל, הנטייה של חשודים לא מעטים לשלוח שליחים במטרה לשכנע מתלוננות פוטנציאליות להימנע מהגשת התלונה, היא טעות קשה, שיכולה לשחק תפקיד מכריע כנגד החשוד.
במקרה של יצחק קשת, ראש עיריית חריש הוזכרה טעות נוספת, די חדשה בנוף המשפטי הפלילי. על פי פרסומים בתקשורת, הנאשם התייעץ עם צ'אט ג'י פי טי כיצד לפעול לקראת הגשת התלונות כנגדו.
עצם הפניה לתוכנת AI מעוררת שאלות משפטיות מעניינות – מצד אחד, כמובן שאין מדובר בהיוועצות חסויה של לקוח מול עורך דינו – שכן מדובר בהיוועצות מול בינה מלאכותית – ואולם תוכן ההיוועצות, הוא מסוג החומרים שעל פי רוב נשמרים בסודיות תחת חיסיון עו"ד לקוח. אדם המתייעץ עם בינה מלאכותית צריך לקחת בחשבון כי תכתובות אלו עתידות להיתפס על ידי המשטרה במסגרת חיפוש – ובוודאי שתכני ההתכתבות, ככל שהם חושפים את מעשיו של החשוד, את לבטיו ואת חששותיו, עלולים לשמש ראיה כבדת משקל נגדו.
בפרסומים שהופיעו בתקשורת קודם להגשת כתב האישום נטען כי המשטרה קיימה שורה של עימותים בין קשת לבין המתלוננות. חשוב להבין שעימות הוא אחד הכלים המרכזיים של התביעה בהערכת מהימנות גרסאותיהם של המעורבים.
התגובה הנכונה בעימות מבחינת חשוד תלויה בטיב הנסיבות של העבירות המיוחסות לו. טיב ההגנה של חשוד לו מיוחסת עבירת מין בקטינה, שונה לחלוטין ממקרה בו הוא חשוד בהטרדה מינית של עובדת שלו או של בגירה אחרת. בכל אחד מן המקרים יש חשיבות גדולה מאוד לגרסתו של החשוד ולתגובותיו בעימות – ובמיוחד לרושם שהוא מותיר על הצופה בו כשהוא מתמודד עם החשדות המוטחים בו.
בחירה מראש בתגובה נכונה, אשר משקפת נאמנה את גרסת החשוד, צריכה להיעשות בעצה אחת עם סניגור מיומן ומנוסה בתחום עבירות המין, שכן בכוחה להכריע את גורלו של התיק.
לאחרונה אנו עדים לשימוש נרחב של המשטרה והפרקליטות בכלי המעצר, והארכתו, במקרים שאפילו זוכים לעיתים לביקורת קשה מצד שופטים. האם מניסיונך, בפרקליטות וכסנגורית פרטית, השימוש בכלי המעצר, עלול לעודד הודאות שווא, או חתירה להסדרי טיעון, במהלכם הנאשמים יהיו מוכנים להודות בדברים שלא עשו – רק על מנת להינצל מהתעמרות הקשה שהם חווים מצד מערכת האכיפה?
עו"ד טולדנו יהודה: השאלה אינה קשורה בהכרח רק לעבירות מין ונכונה לחקירות בכלל והתשובה אליה היא חד משמעית – בהחלט כן. צריך להבין את הסיטואציה הקשה אותה עובר חשוד בחקירת משטרה, בוודאי תחת תנאי מעצר. זו סיטואציה שעלולה להביא כל אדם, על אחת כמה וכמה אם הוא נורמטיבי ואינו מורגל במעצרים וחקירות – לשבר וחרדה גדולים – שיביאו אותו להודות גם בעבירות שלא ביצע, ולו רק כדי לסיים את ההליך.
כדי לנהל הליך משפטי ולהילחם על חפותו אדם צריך להקריב את ממונו, זמנו, משפחתו ולמעשה את כל היקר לו – ולצאת למאבק על חייו במערכות הכי חזקות שיש במדינה. על פי רוב בעבירות מין, מדובר במאבק שלא יסתיים לטובתו של הנאשם – הפרקליטות כמו גם בתי המשפט נוטים להאמין למתלוננות באשר הן מתלוננות, ונוקטים גישה פטרנליסטית, ולעיתים גם כזו שמחלישה נשים ומעמידה אותן בפוזיציה נחותה – משל הן אינן מסוגלות לעמוד על דעתן – ומעמידה לדין את החשוד תוך שימוש בכלי מרחיק לכת ודורסני של מעצר.
התופעה של הסדרי טיעון בהליכים פליליים היא חובקת כל, ומרבית התיקים מסתיימים בהסדר כזה או אחר ומבלי שהנאשם מיצה את האפשרות להוכיח את חפותו בבית המשפט. מדובר בחשבון קשה וכואב שעושה כל נאשם שעה שמוגש נגדו כתב אישום – ולמעט מקרים בהם מדובר בנאשם ללא מגבלת תקציב – הרי שברוב המקרים התיק יסתיים בהסדר טיעון.
נאשמים בישראל מודעים היטב לכך שגלגלי המערכת עלולים לרמוס אותם, ולא תמיד זכויותיהם תישמרנה. גם אם התביעה תעשה טעות קשה בבחינת הראיות נגדם, טעות שעשויה היתה לפתוח פתח לזיכוי – הרי שהמחיר שיהא עליהם לשלם כדי לתקן את הטעות הזו הוא מחיר שרוב הנאשמים לא מסוגלים לשלם – ולכן הם יעדיפו לפנות להסדר טיעון. מדובר בתוצאה טרגית ממש, אך מוכרת וידועה.
האם תייעצי ללקוח שלך להודות בדברים שלא עשה רק על מנת להתחמק מעינוי דין?
תשובה: ברור שלא. לעולם לא אייעץ ללקוח להודות בדברים שלא עשה, ואני חייבת לציין שברוב המקרים איני יודעת כלל אם הלקוח ביצע את המעשים המיוחסים לו או לא – שכן השאלה הזו אינה מעניינת אותי כעורכת דין. השאלה היחידה שמעסיקה אותי היא האם התביעה יכולה להוכיח את כתב האישום שהגישה נגד הנאשם על סמך הראיות שהיא אספה והראיות שהגיעו אלי כסנגורית. אם אני מתרשמת שהתביעה טעתה בניתוח הראיות שהובאו בפניה – כפי שקרה לי לא מזמן בתיק בו טיפלתי ברופא מהמרכז שהיה חשוד בעבירת מין במטופלת שלו, אני אעשה כל שביכולתי ובידיעתי המקצועית כדי לחלצו מהתיק – כמו במקרה עם אותו רופא, בו למרות שנשלח אליו כתב חשדות – כתב האישום לא הוגש והתיק נסגר לאחר השימוע.
אני פועלת ככל שביכולתי, גם בהליכי המקדמיים כגון שימוע, וגם במסגרת ההליך המשפטי – כדי להוכיח את צדקת טענות מרשי, ולהביא לאי הגשת כתב אישום נגדו או לזיכויו. מקרים בהם הראיות מסבכות את הנאשם, חובתי לשקף לו זאת , במסגרת הצגת תמונת המצב המשפטית הקיימת כנגדו. כמובן שבמסגרת זו, אציג גם את הערכת הסיכויים והסיכונים בניהול ההליך, כך שהלקוח יוכל לבחור באופן מושכל, ועל יסוד מידע מוסמך ומקצועי – מתוך הברירות שעומדות בפניו, את הדרך הרצויה לו ביותר.
מתי זכות השתיקה ואי שיתוף פעולה עם החוקרים משרתת את החשוד ומתי לא?
תשובה: לשאלה הזאת אין תשובה אחת, וכל מקרה הוא לגופו. באשר לזכות השתיקה – יש מקרים בהם בחירה בשתיקה במקום מסירת גרסה מיידית ואותנטית עלולה להוביל להרשעה גם של מי שיכול היה לצאת מהתיק. לדוגמא, גבר שבגד באשתו וקיים יחסי מין עם בחורה אקראית – ואז הואשם באינוס הבחורה. אם בחקירתו הוא יכחיש את ההיכרות עימה כדי לשמור על התא המשפחתי, ולא יטען ליחסי מין בהסכמה (ככל שהיו כאלה)– עלול השקר הזה לעלות לו בחירותו.
מאידך, בהחלט יתכנו מקרים שהשימוש בזכות השתיקה נכון יותר לנאשם ועשוי להביא את רשויות החקירה למבוי סתום. אני יכולה להעיד על מקרים של תיקי חקירה שסגרתי כפרקליטה, בעיקר בעבירות חמורות כגון רצח או עבירות אלימות חמורות האחרות, לאחר שכל הראיות שהובאו בפני היו נסיבתיות, ושתיקתו של הנאשם בחקירה אפשרה קיומה של גרסה מזכה – בגינה התיק נסגר. שתיקה גורפת כזו מצריכה מחשוד תעוזה ועמידות, ועל פי רוב מאפיינת חשודים מנוסים ולא כאלה שמובאים לחקירה פלילית לראשונה בחייהם.
מצד שני, ברור שאם כל הראיות שאתה מחזיק במחשבך או בטלפון הסלולרי הן כאלה שיכולות להפליל אותך בעבירות מין – אזי הגשת הראיות האלה ליחידה החוקרת עלולה להיות טעות – לדוגמה, אדם המובל לחקירה בחשדות של פגיעה מינית, מבלי שתינתן לו זכות להיוועצות מיידית בעורך דין, עלול בשל הבהלה האוחזת בו למסור לבקשת המשטרה את הפלאפון שלו לעיון ובכך להביא להפליל את עצמו – ככל שיש בפלאפון מידע הקושר אותו לעבירות כאלה או אחרות דומות. במקרה כזה, "שיתוף פעולה" עם החוקרים קרי מסירת ראיות לידיהם מרצון, היא טעות קשה העלולה להסתיים בהרשעה.