חיית הטרף אסתי חיות היא פמינאצית.  אצל פמינאציות כל מגע עם גבר זה אונס, כי גברים זה פטריארכיה.  מדוע היא קשרה גורלה עם פטריארך?  למה לא התחתנה עם יעל וילנר למשל?  אולי ענת ברון יכלה לשמש לה בעל יותר טוב?  אולי דפנה ברק היתה עושה לה נעים במיטה יותר טוב מהפטריארך דוד?

בתמונה:  הנשיאה אסתי חיות הלוחמת בפטריארכיה עם הפטריארך הפרטי שמנענע אותה, דוד חיות בתיאטרון הלאומי להצגה החגיגית ‘עוד חוזר הניגון’, לרגל שבוע העצמת הווגינה.

ניגוד הענינים של אסתי ודוד חיות

קרדיט לאינפורמציה הבאה:  קלמן ליבסקינד, 9/5/2020

בחודש יולי 2006 פרסם עיתון “הארץ”, תחת הכותרת “מדריך השופטים הפסולים”, את רשימת ההיכרויות, הקשרים החברתיים והחיבורים המשפחתיים שמונעים משופטי בית המשפט העליון לעסוק בעניינם של בעלי דין כאלה ואחרים.

בכל מה שקשור לחיות, נכתב שם כך: “השופטת אסתר חיות איננה מעורבת בתיקים שבהם מייצג משרד עו”ד דוד חיות־זילברברג, בעלה, וגם לא בסכסוכים הקשורים בחברות הביטוח סהר, הראל, ציון, שילוח, כלל, אריה, עילית, הכשרת היישוב, ביטוח ישיר, אילון ואליהו – כולן מיוצגות בידי אותו משרד”.

בעלה של חיות, עו”ד דוד חיות, מייצג כבר עשרות שנים שורה ארוכה של חברות ביטוח. משכך, לפחות לפי הפרסום ההוא ב”הארץ”, הקפידה השופטת חיות לא לעסוק בתיקים הקשורים בחברות שהוא מייצג, חברות שמפרנסות אותו ואותה.

שבתאי עזריאל, שהלך לעולמו לפני מספר שנים, עמד בעבר בראש עמותת נמר – נפגעי מס רכוש. אחרי ניסיון ארוך של מאבקים מול בתי המשפט, ומתוך ביקורת קשה עליהם, הוא חיבר את הספר “מערכת המשפט במשפט הציבור”. בעמ’ 222 בספר הזה מספר עזריאל שהוא קרא את הפרסום ב”הארץ” שלימד שחיות לא עוסקת בסכסוכים משפטיים הקשורים בחברות שמיוצגות על ידי בעלה – ופנה אליה לבקש הבהרות.

שתי טענות היו לו נגד חיות. האחת, שחיפוש שערך במאגרים משפטיים העלה כי היא ישבה גם ישבה בתיקים של חברות שמהן מתפרנס בעלה כמייצג. השנייה, שבנושאים מסוימים, ודאי בתביעות ביטוח, כל פסיקה עקרונית משפיעה על כל השוק. וכשחיות פוסקת בתביעה נגד חברת ביטוח אחת, הרי שלבעלה, גם אם הוא מייצג חברות ביטוח אחרות, יש עניין גדול בפסיקה, ואינטרס גדול בתוצאותיה.

התשובה שהוא קיבל מחיות, באוגוסט 2009, הייתה חדה: “פנייתך נטולת בסיס”. חיות גם הוסיפה והסבירה, באמצעות דוברות הנהלת בתי המשפט, כי “בתיקים של החברות שהן לקוחותיו, היא נמנעת מלדון לאורך כל שנות כהונתה כשופטת, מאז שנת 1990”.

אני [קלמן ליבסקינד] מודה שנחשפתי לסיפור הזה ולהתכתבות הזו של עזריאל המנוח עם השופטת חיות משנת 2009 רק בשבוע שעבר. בעקבות הדברים עברתי קצת על מאגרי פסקי הדין כדי לראות עד כמה התשובה שנתנה חיות מדויקת, ועד כמה היא אכן מרחיקה את עצמה מעיסוק בעניינים הקשורים בבעלה. בתום חיפוש, לא מאד מאומץ, העברתי לנשיאה חיות עשר דוגמאות לתיקים שהיא דנה בהם כשופטת, כשאחד מהצדדים לדיון הייתה חברת ביטוח שבעלה ייצג באותם ימים, כך לפחות לפי הדיווח שהיא עצמה מסרה לבית המשפט. את תשובתה המפורטת והמלאה תקראו בסוף הטור הזה.

בתקציר הסבירה חיות שהיא אומנם גזרה על עצמה לא לשפוט בתיקים שבהם מופיעות בפניה חברות ביטוח שבעלה מייצג, אבל מפאת הזמן שעבר היא לא יודעת להסביר למה במקרים שהצגתי לה היא דווקא כן ישבה בתיקים כאלה.

אם להיצמד למילים המדויקות של תשובת הדוברת: “מתוך הקפדה יתרה, בחרה הנשיאה חיות עוד מראשית כהונתה כשופטת שלום, שלא לדון גם בתיקים שבהם מייצגים משרדים אחרים את חברות הביטוח המיוצגות מעת לעת על ידי עו”ד חיות. כאלו הם חלק מהתיקים שציינתם בפנייתכם, אך ממרחק כה רב של זמן קשה להתחקות עתה אחר כל אחד מהם ולדעת מה הייתה הסיבה לכך שהשופטת חיות דנה בו”.

למה זה מעניין? ראשית, כי עכשיו ברור שהשופטת חיות ישבה בדין, ועוד איך, בתיקים של חברות שבעלה התפרנס מהן. שנית, עכשיו ברור גם שהתשובה שהיא נתנה לשבתאי עזריאל ז”ל בזמנו לא הייתה נכונה. שלישית, כי אם כיום יכולה חיות לטעון שהיא לא זוכרת למה בחרה לשבת בתיקים ההם, למרות ניגוד העניינים, הרי שכאשר עזריאל שאל אותה את השאלה הזו, כמעט בזמן אמת, התירוץ של “מרחק הזמן” לא היה קיים, ולמרות זאת התשובה שהוא קיבל ממנה הייתה, כאמור, לא נכונה.

כמה חמורים הדברים? תראו את הדוגמה הזו, ותשפטו בעצמכם. בשנת 2006 התכנס בית המשפט העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בעקבות בקשת דיון נוסף שהוגשה בתיק שהתנהל בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח אררט ואבנר. התיק הזה החל להתגלגל כמה שנים קודם, ולא ניכנס כאן לפרטיו, משום שזה לא חשוב לענייננו. בגדול, מדובר בשאלה עקרונית שבאה להכריע מה תהיה חלוקת התשלומים בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח, כאשר נפגע בתאונה מקבל במקביל כספים משני הגופים הללו, ותוחלת חייו מתקצרת.

עזבו את הסוגיה עצמה, היא פחות חשובה. לענייננו, שישה שופטים פסקו בתיק העקרוני הזה נגד חברות הביטוח, כלומר בעד הביטוח הלאומי. חיות הייתה היחידה שבדעת מיעוט פסקה בעד חברות הביטוח.

פסיקה דרמטית

חשוב לדעת, כאמור, שמדובר בתיק חשוב ועקרוני שההכרעה בו שווה מיליונים לצדדים, ושנוגע לכל חברות הביטוח, אלה שהיו חלק מההליך ואלה שלא היו חלק ממנו אבל נתקלות בסוגיה הזו בשוטף. זה נכון, אגב, לאחוז גבוה מהפסיקות בתחום הביטוח. כך, אם בית המשפט אומר משהו בהתייחס לתביעה של אזרח שנפגע בתאונת דרכים נגד חברת הביטוח סהר, הדברים יהיו רלוונטיים גם לתביעות רבות של נפגעי תאונות דרכים אחרים נגד חברת הביטוח כלל.

ברור, אם כן, שגם אילו לבעלה של חיות לא היה קשר ספציפי למי מהחברות שבתיקן דנה רעייתו – במקרה הזה אררט ואבנר – הפסיקה הזו רלוונטית ומשפיעה על כל אחת מחברות הביטוח שהוא מייצג. אבל מילא זה. בדיקה שערכתי השבוע העלתה שממש באותם ימים שבהם פסקה חיות בתיק הזה לטובת אררט ואבנר, ייצג בעלה, עו”ד דוד חיות, את חברת אבנר.

עכשיו, שימו לב לתגובה שהעבירה הנשיאה חיות לשאלה שהפניתי אליה בהקשר הזה: “חברת אררט, המבטחת המובילה באותו מקרה, מעולם לא יוצגה על ידי משרדו של עו”ד חיות”. וזו תשובה מוזרה עד מאד. נניח רגע בצד את העובדה שהזכרנו קודם לכן, שכל פסיקה כזו בעניינה של חברה אחת, משפיע גם על האחרות. בואו נתמקד בעובדות המקרה הזה.

האם בתיק הזה הופיעו מול הביטוח הלאומי שתי חברות ביטוח? התשובה היא כן. האם אחת מהן הייתה חברת הביטוח אבנר? התשובה גם פה היא כן. האם בעלה של השופטת חיות ייצג באותם ימים את אותה חברת אבנר? אין על זה ויכוח. אז מה זה התירוץ הזה על “מבטחת מובילה” ומבטחת שאינה מובילה? נראה למישהו הגיוני שהשופטת חיות יכולה לפסוק לטובת חברת הביטוח אבנר – ואפילו לא הייתה פוסקת לטובתה, אלא סתם דנה בעניינה – כאשר בעלה מייצג את החברה הזו ומתפרנס ממנה?

גם הטענה של חיות שלפיה אררט לא יוצגה מעולם על ידי בעלה, היא טענה מעט בעייתית. למה? כי במועד שבו התנהל הדיון הזה, אררט כבר לא הייתה חברה עצמאית. כמה שנים קודם לכן מוזגה אררט לתוך חברת כלל. ומי ייצג את חברת כלל, כך לפחות לפי דיווחיה של השופטת חיות בעצמה באותם ימים? נכון, בעלה.

כדי שתבינו כמה רלוונטית הפסיקה של חיות לעניינו של בעלה, נספר שחודשיים לאחר שניתן פסק הדין הזה, העקרוני, ניתן פסק דין בתיק אחר של חברות הביטוח כלל ואבנר, שאותן ייצג בהליך עו”ד דוד חיות. בתיק הזה כבר נשען השופט על פסק הדין בתיק שבו ישבה אסתר חיות זמן קצר קודם לכן, כשהוא מצטט את “ההלכה שעוצבה מחדש לאחרונה”.

בתשעה תיקים שונים שבהם ייצג עו”ד דוד חיות, מצאתי אזכור לאותו פסק דין בהרכב שבו ישבה אשתו. וכדי להבין עד כמה היה אסור לשופטת חיות, שבעלה מייצג חברות ביטוח, לגעת בתיק עקרוני כזה, בהרכב כזה, בפסיקה דרמטית כזו, עם השפעת רוחב שכזו על כל עולם הביטוח – נספר שהפסיקה הזו מצוטטת במאגרים המשפטיים ביותר מ־400 פסקי דין.

עוד דוגמה: במרץ 2009 ניתן פסק דין בתביעה שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד חברות הביטוח הראל ואבנר. את שתי החברות הנתבעות ייצג דוד חיות. כדי להוכיח את טיעוניו ביחס למחויבות המוסד לביטוח לאומי, בעומדו מול חברות הביטוח, בחר עו”ד חיות להישען על פסק דין שניתן שלוש שנים קודם לכן בבית המשפט העליון, כשהוא מצטט מתוכו כמה שורות שניתן לראות אותן כסוג של נזיפה שהעניק העליון לביטוח הלאומי. מי ניסח את פסק הדין הזה שממנו ציטט עו”ד חיות? ניחשתם נכון. רעייתו, הגברת חיות.

https://www.maariv.co.il/journalists/Article-764209