כאשר מדינת ישראל עושה פדיחה תפקידה של מחלקת הבג”צים בפרקליטו היא למזער את הפדיחה, לשקר לבית משפט עליון, למכור סיפורי פנטזיה ובלופים, והעיקר לא להודות בפדיחה. המטרה היא לשכנע את בית המשפט העליון שהמדינה “נוקטת פעולות”, “לקחה לתשומת ליבה” וש”הכול בטיפול ובשליטה” ו”העתירה התייתרה”. בג”ץ 6019/22.
עניינה של העתירה מדוע השב”ס מלין עצירים בתאים מצחינים עם ספסל מתכת בלבד בתחנות משטרה ולא בבתי מעצרים מסודרים עם מיטות, מקלחות, שירותים, אוכל, טלפונים ותנאים סניטריים?
הנה מקרה בו התגובה של המדינה היא לא פחות מעלבון לאינטליגנציה. האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה נגד הלנת עצורים (מעצר ימים) בתחנות משטרה שאין בהם תנאים הולמים: אין מיטות, אין שמיכות, אין אוכל, אין טלפונים, אין ביגוד, אין ניקיון. יש שם רק כלוב מסריח ומטונף שלא מנקים אותו אף פעם, ואנשים צריכים ללון שם שבוע, שבועיים ואולי יותר.
כל זה קרה כי בפרקליטות ובמשטרה יש עודף כסף ועודף תקנים ולכן הם צריכים “לחקור” ו”לחקור”, כלומר לייצר כמה שיותר הפללות כדי להצדיק את המשכורות והתקנים.
לכן פתאום ב 2022 ממצב של כ 15,000 עצורי ימים, המספר התנפח בעוד 1,000 וצמח ל 16,000 אנשים. אין לאנשים האלה מיטות ואין תאים עבורם.
תגובת המדינה: שמנו מיטות זמניות והמצב לא כל כך נורא
קראו את תגובת המדינה (ע”י רן רוזנברג ומתניה רוזין) ותראו את אמנות ניסוח הבלופים והשטיקים של מחלקת הבג”צים. מביאים נתונים סטטיסטיים מהונדסים (לשבועיים בלבד) – מתאריכים שמתאימים לסיפור, ממציאים סיפורים על שלל ומגוון פתרונות, ומשדלים את שופטי העליון למחוק את העתירה כי היא “התייתרה”.
זה המוטו של הבלוף:
“בהתאם לנתונים שהועברו ממשטרת ישראל, מרבית העצורים שנשארו ללון בתחנות המשטרה הוחזקו בתאי מעצר מוכרזים, ורק מקצת מן העצורים, במקרים בהם לא נמצא פתרון אחר במועד הרלוונטי, הוחזקו בתאי שהייה; וזאת, לפרקי זמן קצרים ככל שניתן”. …”מרבית תחנות המשטרה כוללות בהן תאי מעצר העומדים בדרישות הדין ומאפשרים הלנת עצורים במקרה הצורך. ברם, עולה גם כי היו מקרים בהם בוצעה הלנת עצורים בתאי שהייה, שאינם מאפשרים עמידה בהוראות הדין. לפיכך, גורמי המשיבים פעלו ללא לאות – ועודם פועלים – לפתרון המצב בהקדם האפשרי”.
כל זה מבוסס על נתונים של שבועיים בלבד, עם ניסוחים “משכנעים” שמדובר רק “במקצת העצורים” ורק ב”פרקי זמן קצרים“. כאילו התופעה זניחה, קלילה, ממש שום דבר נורא ששווה דיון בבג”ץ, ושבסך הכל מדובר ב”פיתרון קליל” וש”עושים מאמצים”.
ואלו הפתרונות הקקמייקה שרן רוזנברג ומתניה רוזין מציעים:
“מתקיימים דיונים שוטפים בנושא ומקודמים פעולות וצעדים שונים“. איזה יופי.
” ויסותים של עצורים ואסירים בין מתקני כליאה ובין אגפים“. לא הבנו מה זה קשור. הרי סך הכל יש יותר מידי עצורים ואין להם תאים, אז מה התועלת ב”ויסותים”????
“הרחבת יכולות טכנולוגיות לשחרור בערובה בתחנות המשטרה…. – מהלך משמעותי… הפקדת ערבות בתחנות המשטרה, באמצעות כרטיס אשראי דרך אתר ממשל זמין, הנגיש דרך הטלפון הנייד“. לא הבנו מה זה קשור? מדובר בעצורים שאין לגביהם פקודת שחרור. מקסימום חסכו שעה בהפקדת הכסף באינטרנט. איך זה מוצא פיתרון ל 1,000 איש בעודף שחסרים להם תאים?
“הרחבה של תקופות השחרור המינהלי לפרק זמן של עד שבועיים נוספים….הביאה להפחתה של כ-100 אסירים במצבת השפוטים הפליליים“. אז קיצרו ל 100 שפוטים כבדים שבועיים בכלא. מה עם עוד 900 עצורים בלי מקום לישון בו? יכלו גם להוציא עוד 900 עצורים לחופשות, אבל לאן הם יחזרו מהחופשה?
“הוספת 120 מיטות זמניות במתקני המעצר” ועל זה נאמר גיחי גיחי צחוק של פסיכי. זה לא רק המיטה שחסרה אלא גם כל השאר: הציוד, ההאכלה, המקלחות, השירותים, הטלפון, שמירת חפצים. איפה שמים את המיטות האלה ואיך זה בכלל נראה? מחנה פליטים??
“והרחבת שימוש בפיקוח אלקטרוני לאסירים משוחררים“. רילי? כמה כאלה יש? האם זה נעשה רק כדי לסלק את העתירה ואז יחזרו לכלוא את כולם בלי אזיקים אלקטרוניים?
אז זהו. עשו רשימת מכולת כדי לחרטט את בית המשפט העליון, ועכשיו טוענים שהעתירה התייתרה: “בהינתן מכלול הפעולות שעתידות לסייע במתן מענה לסוגיה בטווח הזמן הקרוב מאוד; המשיבים סבורים כי עלה בידיהם ליתן את המענה הנדרש לסוגיה מושא העתירה, כך שהתייתר הצורך במתן הכרעה שיפוטית במסגרתה”.
אף מילה על פיצוי מטעם המדינה לכל מי שנפגע……
רן רוזנברג ומתניה רוזין הפעילו את השופרית תמר אלמוג לצייץ שהבעיה נפתרה
הנה מה שפרסמה בטוויטר השופרית תמר אלמוג 30/11/2022 “בשורות טובות: הופסקה הלנת עצורים בתחנות משטרה!בחודשים האחרונים דיווחנו על מקרים רבים של חשודים שבשל העדר מקום במתקני מעצר- מוחזקים במקום בתחנות משטרה, בתאים בלי שירותים, מים או אפילו מזרן. באופן קבוע קיבלנו תגובות שמודעים למצוקה אבל אין מקום ועכשיו נאמר שזה סוף סוף נפסק”.
נו ואחרי כזה בלוף – מישהו עוד מאמין לעיתונאית הזבל תמר אלמוג????
כל הכבוד לאן סוצ’יו שהגישה את העתירה – אבל מה עם פיצוי?
נפרגן לאן סוצ’יו שהגישה את העתירה. מגיע לה פירגון. אבל למה היא עדיין מאמינה שבית משפט עליון דואג לזכויות האזריח בישראל? אילו לשופטים בעליון היה אכפת היה מוציאים צו על תנאי מיידי המנוע הלנת עצירים בתחנות משטרה.
במקרה הזה צריך היה להגיש גם תביעה ייצוגית נגד המדינה כדי לסדר לכל מי שנפגע פיצוי.
תגובת אסתר חיות “בואו נדחה הדיון בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט”
המועד קבוע ל 11/1/2023 בשעה 11:30 אצל דפנה ברק ארז (שבגלל שהיא פמיניסטית בכלל לא מזיז לה שלגברים עצורים אין איפה לישון), חאלד כבוב (שהכניס כל כך הרבה חפים מפשע לכלא שזה בכלל לא מרגש אותו) וגילה כנפי שטייניץ (שהיא סתם בהמה מהשיכונים של עכו על סינדרום השפחה נרצעת של החונטה).
בבית המשפט העליון
בג”ץ 6019/22
לפני: כבוד הנשיאה א’ חיות
העותרת: האגודה לזכויות האזרח בישראל
נ ג ד
המשיבים: 1. השר לביטחון הפנים
2. נציבת שירות בתי הסוהר
3. מפכ”ל משטרת ישראל
בקשה בהסכמה מטעם העותרת מיום 23.11.2022 לדחיית מועד הדיון
בשם העותרת: עו”ד אן סוצ’יו
החלטה
נוכח הנסיבות המפורטות בבקשה שבכותרת, הדיון בעתירה הקבוע ליום 28.11.2022 יידחה, כמבוקש וכמוסכם. המזכירות תקבע מועד חלופי לדיון בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.
המשיבים יגישו הודעה מעדכנת ובה נתונים עדכניים ופירוט על התקדמות הטיפול בנושא שבמוקד העתירה עד 14 ימים לפני מועד הדיון שייקבע. העותרת תהא רשאית להגיב להודעת המשיבים עד 7 ימים לאחר הגשתה.
ניתנה היום, ל’ בחשון התשפ”ג (24.11.2022).
ה נ ש י א ה
להלן נוסח העתירה:
בבית המשפט העליון בג״ץ 6019/22
בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק
העותרים: האגודה לזכויות האזרח בישראל
ע״י ב״כ עוה״ד אן סוצ׳יו ו/או דן יקיר ו/או אבנר פינצ׳וק ו/או עודד פלר ו/או גיל גן-מור ו/או גדיר ניקולא ו/או דבי גילד-חיו ו/או עביר ג׳ובראן דכוור ו/או משכית בנדל ו/או טל חסין ו/או רוני פלי ו/או רעות שאער
רח׳ נחלת בנימין 75, תל אביב 65154
טלפון: 052-6088638, פקס: 03-5608165, דוא״ל: [email protected]
– נ ג ד –
המשיבים: 1. השר לביטחון הפנים
-
2. נציבת שירות בתי הסוהר
-
3. מפכ״ל משטרת ישראל
ע״י מחלקת הבג״צים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים
רח׳ צלאח א-דין 29, ירושלים
טלפון: 02-6466588, פקס: 02-6467011
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף
“בהעדר מקום מעצר ראוי לבני אדם, יש לשחרר את המשיב”,
השופט עלאא מסארווה במ״ת (שלום ת״א) 6516-09-22 מדינת ישראל נ׳ ו׳ (5.9.2022))
מוגשת בזה עתירה למתן צו על תנאי המופנה אל המשיבים והמורה להם לבוא ליתן טעם מדוע לא תופסק לאלתר החזקת עצורים והלנתם בתחנות המשטרה בהן לא ניתן לספק לעצורים את מלוא זכויותיהם על פי חוק.
ואלו נימוקי העתירה:
מבוא ובקשה לדיון דחוף
-
1. מטרת עתירה זו להביא להפסקת ההפרה הבוטה של זכויותיהם החוקתיות של עצורים לימים, המולנים בחודשים האחרונים באופן תדיר בתחנות משטרה ברחבי הארץ ונאלצים לישון על הרצפה, בתנאי צפיפות מחפירים, ללא גישה רציפה לשירותים, ללא מקלחת וללא טיפול רפואי. תנאי המעצר בתחנות המשטרה הם בלתי אנושיים ומפרים את דרישות המינימום שקבע המחוקק בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996 (להלן: “חוק המעצרים”).
-
2. תנאים אלה פוגעים בצלם האנוש שלהם ובזכויותיהם לכבוד, לשלמות הגוף והנפש, לפרטיות ולהליך הוגן. בנוסף, שלילת חירותו של אדם המוחזק בתנאי מעצר כאלה אינה מידתית.
-
3. המשטרה אינה מוסמכת על פי חוק להחזיק עצורים בתאי שהייה והיא מחויבת להעבירם למקום מעצר שיספק להם את תנאי הכליאה המינימליים הקבועים בחוק או לשחררם. תאי השהייה המצויים בתחנות
המשטרה ברחבי הארץ נועדו רק לצורך המתנה של מספר שעות בודדות כדי לאפשר את חקירת החשודים ויש בהם ספסל ישיבה ותו לא. אמנם בחלק מתחנות המשטרה ישנם גם תאי מעצר עם מיטה, אך גם בהם לא ניתנות לעצורים מלוא זכויותיהם וככלל תחנות המשטרה אינן ערוכות לכליאת עצורים ולסיפוק תנאי הכליאה הקבועים בחוק.
-
4. עתירה זו עוסקת בהפרה של זכויות מינימאליות שאין עליהן עוררין ושעוגנו בחוק ובפסיקה לפני עשורים רבים. כבר לפני כארבעים שנה קבע בית משפט נכבד זה כי אדם זכאי להיכלא בתנאים המאפשרים חיי אנוש תרבותיים וכי ״התקופות … שבהן לא היו בבתי הסוהר לא מיטות לשכב עליהן ולא כיסא לשבת עליו – חלפו עברו להן״ )השופט חיים כהן בבג״ץ 221/80 דרויש נ׳ שירות בתי הסוהר, פ״ד לה)1) 536, 542 )1980) )להלן: עניין דרויש); לפני עשרים וחמש שנה נקבעו בחוק תנאי הכליאה המינימאליים שיש לספק לכל עצור ובכלל זה מיטה לישון בה, מזרן ושמיכה, שירותים, מקלחת ושטח מחיה מינימאלי )סעיף 9 לחוק המעצרים); בשנת 2004 בית המשפט העליון הורה למדינה לספק לכל עצור מיטה לישון בה וקבע כי ״לא יאוחר מיום 1.6.04 יינתנו לעצורים בכל מתקני המעצר והכליאה שבאחריות משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר מלוא זכויותיהם על פי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996 והתקנות שהותקנו על פיו״ )בג״ץ 1319/03 לשכת עורכי הדין נ׳ השר לבטחון פנים )1.3.2004)).
-
5. הדיון הדחוף דרוש על מנת לעצור את הפגיעה הקשה בזכויות היסוד של עצורי הימים ונוכח הימשכות התופעה זה למעלה מחודשיים ללא כל צפי לסיומה. מתגובות מטעם המשיבים 2 ו-3 בתקשורת עולה, כי אף אחד מהם לא לוקח אחריות על המצב הקיים וכל אחד מגלגל את האחריות על האחר. עמדת המשיבה 2, כפי שהובעה בתקשורת, היא כי נוכח העלייה במספר העצורים בעת האחרונה ובשל הצורך לעמוד בדרישות בג״ץ הצפיפות בבתי הסוהר )בג״ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ׳ השר לביטחון פנים )13.6.2017) )להלן: בג״ץ הצפיפות בבתי הסוהר)), אין באפשרותה לקלוט עצורים נוספים. עמדת המשיב 3 היא, כי החזקת עצורים במשמורת אינה באחריותו ובהיעדר מקום בשב״ס, המשטרה נאלצת להלין עצורים בתחנות.
-
6. ברי, כי מדובר בתופעה שמחייבת התגייסות של כל המשיבים, תיאום ביניהם וקבלת החלטות מרחיקות לכת. בהעדר דיון דחוף, ימשיכו המשיבים להימנע מנקיטת הפעולות הדרושות להתמודדות עם המצב ונוכח העלייה המתמשכת במספר המעצרים יש להניח, כי עצורים רבים עוד צפויים לישון על הרצפה בתחנות משטרה ברחבי הארץ.
-
7. נוכח הפגיעה החמורה בזכויות העצורים שמולנים מדי לילה בתחנות המשטרה ובשים לב לכך שהמשיבים לא הגיבו לפניות העותרת, יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע את העתירה לשמיעה בדחיפות.
הצדדים לעתירה
-
8. העותרת, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הינה עמותה רשומה הפועלת לקידום זכויות האדם בישראל, ובין היתר פועלת לשמירה על זכויות היסוד של ציבור העצורים והאסירים בישראל.
-
9. המשיב 1, השר לביטחון פנים, הוא השר הממונה על שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל.
-
10. המשיבה 2, נציבת שירות בתי הסוהר, היא העומדת בראש השירות האחראי על החזקתם של אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה ועל החזקתם בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותם ובכבודם.
-
11. המשיב 3, מפכ״ל המשטרה, הוא העומד בראש משטרת ישראל ואחראי על ניהולה.
החלק העובדתי
-
12. בשנת 2007 הועברה האחריות לטיפול בעצורים והמשמורת עליהם מהמשטרה לשב״ס. אחת הסיבות לכך היתה תנאי הכליאה הבלתי נאותים בתאי המעצר המשטרתיים )מבקר המדינה, דוח שנתי 65ג, העברת הטיפול בבתי המעצר ממשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר, עמי 357 (2015)). בעקבות זאת, ברוב תחנות המשטרה אין כיום תאי מעצר שמותאמים להחזקת עצורים מעבר למספר שעות בודדות אלא רק תאי שהייה/המתנה.
-
13. סעיף 7 לחוק המעצרים קובע כי עצור יוחזק “במקום מעצר, באחריות משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, שהשר לביטחון פנים הכריז עליו כמקום מעצר; הכרזה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות”. על פי תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ״ז-1997, הכרזה על “מקום מעצר”1 תיעשה על ידי השר לביטחון הפנים “רק אם אישר המפקח הכללי של המשטרה… כי אותו מקום עומד בתנאים על פי החוק וכי ניתן לאפשר לעצורים שיוחזקו במשמורת באותו מקום לממש את זכויותיהם על פי החוק” (תקנה 2(א) לתקנות).
-
14. אין עוררין על כך, שתאי השהייה אינם “מקום מעצר” מוכרז שניתן להחזיק בו עצורים, והם “מכילים רק ספסל מתכת או בטון ברוחב המיועד לישיבה, וללא תנאים נוספים המאפשרים לינה” (מבקר המדינה, דוח שנתי 70ב, מעצרים פליליים בישראל, עמי 1837 (2020)). תאי השהייה בתחנות המשטרה משמשים להחזקת עצורים מרגע הבאתם לתחנת המשטרה לצורך המתנה לחקירתם ולאחר החקירה בהמתנה להעברתם למשמורת שב”ס. ככל שעצור הובא לתחנת המשטרה במהלך הלילה, לעיתים קרובות הוא יובא ישירות לבית המשפט לדיון בהארכת מעצרו ורק לאחר מכן יועבר למשמורת שב״ס. בכל מקרה, החזקת עצור בתא שהייה אמורה להימשך שעות בודדות בלבד.
-
15. פקודת המטה הארצי “הטיפול בכלואים בתאי מעצר שבאחריות משטרת ישראל” (מס׳ 12.03.01) מגדירה “תא המתנה” כ”תא הנמצא במקום מעצר והמיועד לשהיית עצורים למשך שעות ספורות עד לחקירתם או עד להעברתם למשמורת שב״ס, ואשר אין בו אפשרות ללינה.”
-
16. על פי תוכנית בינוי של משטרת ישראל, תא שהייה כולל אך ורק “ספסל תלוי יצוק מבטון מזוין” (עבודות בינוי במשטרת ישראל, הנחיות וסטנדרטים לגבי חללים אופייניים, מפרט 35/2018, עמי -92 95 (מרץ 2018)).
העמודים הרלוונטיים בפרסום המשטרה בנוגע לבינוי תאי שהייה, מצב כנספח 1
-
17. אין בתאים אלה שירותים או כיור ואין שולחן לאכול עליו. שטח המחיה לכל עצור בתאי השהייה עומד על כ-1 מ״ר ולעיתים אף פחות מכך (בתפוסה מלאה), ועצורים מצטופפים בישיבה על הספסל בהמתנה לחקירתם, להוצאתם לדיון בבית המשפט או להעברתם לשב״ס.
1 בהתאם לסעיף זה הכריז השר לביטחון הפנים ב-1997 על תאי מעצר בתחנות משטרה שונות כ”מקום מעצר” ולאורך השנים תוקנה ההכרזה מספר פעמים. (הכרזה על מקום מעצר, ילקוט הפרסומים 4521 (13.5.1997). וכן ראו לדוגמה: הכרזה על תאי מעצר בתחנת טייבה ובתחנת כנא ,ילקוט הפרסומים 10520, עמי 8330 (12.5.2022); הכרזה על תחנת נהריה החדשה ילקוט הפרסומים 6620, (2.7.2013); הכרזה על 5 תאי מעצר בתחנת נתניה ו-6 תאים במטה מחוז תל אביב (סלמה), ילקוט הפרסומים 5828 (3.7.2008)).
מקור: מבקר המדינה, דוח שנתי 70ב, מעצרים פליליים
בישראל, עמי 1838 (2020)
-
18. בנוסף להחזקת עצורים בתאי שהייה תוך הפרה של כלל תנאי הכליאה שעצורים זכאים להם ובניגוד לחוק, מוחזקים בעת האחרונה עצורים גם בתחנות משטרה שבהן קיימים תאי מעצר שהוכרזו כ״מקום מעצר”. בתאים אלה יש אמנם מיטה ושירותים אולם זכויות רבות שמעוגנות בחוק, בתקנות ובפקודות המשטרה אינן מתקיימות.
-
19. מאז שהאחריות לכליאת עצורים הועברה מהמשטרה לשב״ס בשנת 2007, המשטרה אינה ערוכה עוד להלין עצורים בתחנות המשטרה ולספק את מלוא צרכיהם והתנאים המגיעים להם אף כשמדובר בתאי מעצר מוכרזים. כפי שיפורט להלן, בתאי מעצר רבים ברחבי הארץ נשללות באופן מובנה זכויות עצורים ובהן: העדר אפשרות להליכה יומית באוויר הפתוח; העדר ארוחות חמות; העדר אפשרות להתקלח; העדר בגדים להחלפה; העדר נוכחות של רופא או חובש במקום; העדר חלון בתאים ועוד. לא מדובר על הפרת זכויות במקרים מסוימים אלא על מצב מובנה של שלילת זכויות.
-
20. פקודת המטה הארצי קובעת כי הלנת עצור בתא מעצר בתחנה תתאפשר רק במקרים ש״נסיבות החקירה מחייבות״ זאת (סעיף 5א׳ לפקודת מטא״ר 12.03.01 “הטיפול בכלואים בתאי מעצר שבאחריות משטרת ישראל״, 25.10.2017).
פקודת המטה הארצי ״הטיפול בכלואים בתאי מעצר שבאחריות משטרת ישראל״ מצב כנספח 2
-
21. בהתאם לכך נוהל “הפעלת תאי מעצר” קובע כי:
“על פי החלטת השר לביטחון פנים, הועברה בשנת 2007 האחריות על שמירת כלואים וליוויים, ממשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר. בהתאם לאמור, במשטרת ישראל מוחזקים עצורים בתאי מעצר לצרכי חקירה או עד להעברתם לשב״ס” (סעיף 1 לנוהל).
-
22. עוד קובע הנוהל כי “ככלל, אין להלין עצורים בתאי המעצר במתקני משטרה אלא לפעול להעברתם בהקדם האפשרי לבתי מעצר שבאחריות שב״ס” (סעיף 7ה(1)). הנוהל מכיר באפשרות החריגה להלין עצור בתא מעצר מוכרז אולם זאת “לצרכי חקירה” בלבד (סעיף 7ה(2)).
נוהל ״הפעלת תאי מעצר״ מצב כנספח 3
-
23. סוגיית הלנת עצורים בתאי מעצר מוכרזים בתחנות המשטרה הוזכרה גם בדוח מבקר המדינה בנושא מעצרים פליליים והובהר שם: “כי חל איסור על הלנת עצורים בתחנות משטרה. הלנה בתחנה אמורה להתבצע רק במקרים חריגים, וזאת בתא מעצר מוכרז, לצורכי חקירה בלבד ובאישור מפקד התחנה”
(מבקר המדינה, דוח שנתי 70ב, מעצרים פליליים בישראל, עמי 1837 (2020)). בענייננו, הלנת עצורים בתאי מעצר לא נועדה לצרכי חקירה אלא היא מהווה תחליף לכליאתם במתקני מעצר של שב״ס בהעדר מקום.
-
24. בחודשים האחרונים מאות עצורים הולנו בתחנות המשטרה ברחבי הארץ ולא הועברו למשמורת שב״ס בשל העומס בבתי הסוהר וסירוב שב״ס לקלוט עצורים נוספים. לא מדובר במקרים בודדים או ספוראדיים אלא בתופעה כלל ארצית נרחבת:
-
• תחנת משטרת תל אביב צפון: “מתקן הכליאה באבו כביר סגר את שעריו, ככל שמשתחרר עצור מבית הסוהר, אוטומטית נכנס עצור אחר במקומו. יש בתחנות של המחוז אני חושב מעל 20-30 עצורים שנמצאים בתחנות שממתינים לשיבוץ כבר אחרי דיון… כל המחוז סגור, לא רק אבו כביר… מחוז מרכז סגור, ואני חוזר שיש בתחנות עצורים שהם כבר אחרי כתב אישום” (רב כלאי רועי גדעוני, מפקד מתקן מעצר אבו כביר בדיון מ״י (שלום ת״א) 9000-09-22 תחנת משטרה – מרחב ירקון נ׳ י׳ (6.9.2022) (נספח 25 להלן)).
-
• תחנת משטרת בני ברק: “יש מצוקת כליאה חמורה בגינה החשוד לא נלקח לבית מעצר. זה קרה גם עם עצורים נוספים״ (נציג המשטרה בדיון מ״י (שלום ת״א) 6366-08-22 תחנת משטרה – בני ברק נ׳ פ׳ (5.8.2022) (נספח 18 להלן)).
-
• תחנת משטרת לב הבירה: “בתי מעצר בישראל או בתי כלא מלאים ואין מקומות כליאה. זה בכל הארץ. למשטרת ישראל אין שליטה מה קורה בתוך שב”ס” (נציג המשטרה בדיון מ”י (שלום י-ם) 11978-08-22 מדינת ישראל נ׳ ע׳ (5.8.2022) (נספח 11 להלן)).
-
• תחנת משטרת מרחב יפתח: “אכן בעקבות מצוקה בשב״ס לא נמצא מקום כליאה ברמה הארצית, אין לאן כרגע להוביל עצורים ולאחרונה אנו נתקלים בזה יותר ויותר” (נציג המשטרה בעמ”י (ת”א) -26889 08-22 תחנת משטרה – מרחב יפתח נ׳ נ׳ (12.8.2022) (נספח 20 להלן)).
-
• תחנת משטרת לב תל אביב: “מזה מספר חודשים מתמודדת משטרת ישראל עם צמצום מקומות הכליאה בשב”ס. בהיעדר מקומות כליאה בשב״ס, נאלצת משטרת ישראל, לחפש פתרונות כליאה לעצורים ששב”ס מסרב לקלוט” (מכתבו של נצ”מ דוד שריקי, קצין אח”מ מחוז ת”א שהוגש לביהמ”ש ביום 1.9.2022 במסגרת מ”ת (שלום ת״א) 63277-08-22 מדינת ישראל נ׳ ל׳ (נספח 6 להלן)).
-
• תחנת המשטרה בראשון לציון: “נמסר לבית המשפט מפי נציגי היחידה כי קיימת בעיה מערכתית קשה בנוגע למקומות כליאה ויכולת האיסוף של עצורים והבאתם לבתי המשפט, וכי הבעיה היא מערכתית וכללית” (החלטת השופטת רבקה גלט במ”י (שלום ראשל”צ) 9669-08-22 מדינת ישראל נ׳ כ׳ (4.8.2022)).
-
25. ביום 15.8.2022 התייחסה נציבת שב״ס, קטי פרי, למצב כ”משבר כליאה” ואמרה כי “מדי לילה נשארים עשרות עצורים בתחנות המשטרה.” (גיוש בריינר “מתקני שב״ס בתפוסה מלאה, ועצירים נאלצים לישון על הרצפה בתחנות המשטרה ובניידות” אתר הארץ, 19.8.2022).
-
26. שופטים שנחשפו לתנאי המעצר הבלתי נסבלים בתחנות המשטרה בחודשים האחרונים מתחו שוב ושוב ביקורת על המשטרה ושב״ס אולם לא היה בכך כדי להפסיק את התופעה.
-
• השופט דב פולוק שחרר לחלופת מעצר חשוד שהוחזק בתנאים שהוגדרו על ידיו כ״תת אנושיים ואינם מתאימים למדינה מתוקנת״ (מ״י )שלום י-ם) 64611-08-22 מדינת ישראל נ׳ ס׳ (1.9.2022) )נספח 14 להלן).
-
• השופט עלאא מסראווה כתב בהחלטתו: “החזקת עצור בתא המתנה, תא שהייה או כל מינוח אחר, ללא מיטה, ללא מזרן, ללא תנאים בסיסיים של תא מעצר… היא בעיני החלטה בלתי חוקית שיש להימנע ממנה, בודאי כאשר ידוע מראש שאין מקום כליאה מתאים.״ (מ״ת (שלום ת״א) 6516-09-22 מדינת ישראל נ׳ ו׳ )5.9.2022) ההדגשה הוספה (נספח 24 להלן)).
-
• השופטת ענת גרינבאום-שמעון ציינה: “טענות המשיב בעניין הלנתו בתא שהייה בתחנת המשטרה מוריה, הן טענות קשות אשר לצערי נשמעות שוב ושוב בתיקים השונים המובאים בפניי בימים האחרונים. אין צורך להכביר מילים על הפגיעה העצומה בזכויות היסוד של המשיב בתיק זה ובמשיבים בתיקים אחרים ועל העובדה כי החוק מגדיר בצורה ברורה את התנאים להחזקת עצור. תא שהייה אינו עונה על הגדרה זו״ (מ״י (שלום י-ם) 18209-08-22 מדינת ישראל נ׳ ס׳ )9.8.2022) ההדגשה הוספה).
-
א. שינה על הרצפה ללא מיטה, מזרן ושמיכה
-
27. מפרוטוקולים של דיוני הארכות מעצר ומעדויות שאספה העותרת עולה כי הלנת עצורים בתאי שהייה בתחנות משטרה ברחבי הארץ הפכה לדבר שבשגרה. עצורים נאלצו להעביר את הלילה בשכיבה על הרצפה או בישיבה על ספסל בתא כשהם מצטופפים לצד עצורים נוספים בתא קטן ומחניק. במרבית המקרים לא ניתנו לעצורים אפילו שמיכות להתכסות בהן או מזרן להניח על הרצפה.
-
א. תחנת לב תל אביב
-
28. פלוני שנחשד במעשה מגונה בקטין נעצר ביום 14.8.2022 והוחזק במשך ארבעה לילות בתחנת המשטרה לב תל אביב, בתא שבו אין מיטה, שירותים או מקלחת. בית המשפט קבע כי “מדובר בפגיעה קשה בזכויות החשוד בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו אשר מביאה אותי לשקול שחרור החשוד בערבויות הולמות”.
פרוטוקול הדיון בענייננו של פלוני מיום 17.8.2022 מצב כנספח 4
-
29. בתחנת המשטרה לב תל אביב הוחזק במשך ארבעה לילות גם ו׳ ל’, חשוד שנעצר ביום 27.8.2022: ״שברו אותי שם, אני 5 ימים לא שתיתי, לא ישנתי, אני עם אותם בגדים. הדליקו מזגן והרצפה קרה. הלך לי הקול, תשמע. אני לא מרגיש את כל הגוף”. רק בעקבות ביקורת של בית המשפט, הודיע נציג שב”ס כי נמצא מקום בבית מעצר )מ״ת )שלום ת״א) 63277-08-22 מדינת ישראל נ׳ ל׳ )30.8.2022)).
-
30. בתגובה לדרישת בית המשפט לקבל הסברים מהמשטרה בעניין תנאי כליאתו, כתב קצין אח״מ מחוז ת”א, נצ”מ דוד שריקי, כי אכן “העצור שהה בתא המתנה בתחנת לב ת״א מבלי שניתן לו מזרון לשינה”.
פרוטוקול הדיון והחלטה במת 63277-08-22 מיום 29.8.2022 ומיום 30.8.2022 מצב כנספח 5
מענה המשטרה לבית המשפט מיום 1.9.2022 בעניין תנאי מעצרו של ל’ מצ״ב כנספח 6
-
ב. תחנת לב הבירה
-
31. ביום 25.7.2022 נעצרו שלושה חשודים בהשתתפות בהפגנות אלימות נגד הרכבת הקלה בצומת בר אילן בירושלים, א׳ פ׳, ש׳ ק׳ וני ב׳ (מ״י )שלום י-ם) 52193-07-22 מדינת ישראל נ׳ פ׳ (27.7.2022)). הם הולנו במשך שני לילות בתא שהייה בתחנת לב הבירה ללא מיטה או מזרן, ללא מקלחת, ללא גישה רציפה לשירותים וללא מזון חם. בתגובה לטענות בא כוחם של העצורים בדיון המעצר ביום 27.7.2022 בעניין הלנתם בתא שהייה במשך יומיים, הסביר נציג המשטרה “אין מקומות כליאה. אני אומר את המצב. שחברי יגיש עתירה לבג״ץ״. במהלך הדיון התעלף א׳ פ׳ באולם (עמ׳ 4 לפרוטוקול הדיון). השופטת ענת גרינבאום-שמעון כתבה בהחלטתה “תשומת לב שב״ס לעובדה כי המשיבים שוהים עדיין בתא השהיה, וככל שניתן להעבירם לבית המעצר, יש לעשות כן”.
פרוטוקול הדיון במייי 52193-07-22 מיום 27.7.2022 מצב כנספח 7
-
32. נ׳ ב׳ מתאר בתצהירו המצ״ב את התנאים שבהם הוחזק בתא השהיה:
“בתא שהחזיקו אותי בו בתחנת המשטרה היו רק ספסלי ברזל לאורך הקיר. אפילו לשבת על הספסלים האלה לאורך זמן היה כואב בגלל שהם כל כך קשים. נחקרתי במשך כרבע שעה וזהו, כל יתר הזמן החזיקו אותי בתא השהייה או שלקחו אותי לבית המשפט לדיון.
לא נתנו לי מזרן או שמיכה בלילה וכך גם ליתר העצורים שהיו איתי. לא הצלחתי להירדם כמעט בכלל במהלך הלילות. רוב הלילה ישבתי על הספסל. בלילה הראשון היינו שלושה עצורים בתא ובלילה השני חמישה. העצורים האחרים לעיתים שכבו על הרצפה ולפעמים ניסו לשכב על הספסל אבל הוא היה מאד צר וקשה.
בלילה השני, אחרי שלא ישנתי כבר המון שעות הצלחתי לישון כשלוש שעות על הרצפה.”
“זאת הפעם הראשונה שאני בתא מעצר והימים האלה היו נוראיים עבורי. הרגשתי מושפל מאד, הייתי עייף והרגשתי שאני נהיה חולה. רק שבוע אחרי שהשתחררתי הצלחתי להתאושש ולחזור לעצמי”.
תצהירו של נ’ ב’ מצב כנספח 8
-
33. א׳ ד׳ הוא חשוד נוסף שנעצר בגין השתתפות בהפגנה אלימה נגד הרכבת הקלה בירושלים יחד עם שלושה חשודים נוספים מאותה ההפגנה. ביום 24.7.2022 בסביבות השעה 21:00 הם הובאו לתחנת לב הבירה בירושלים והושארו שם למשך כל הלילה. למחרת הם הובאו לדיון בהארכת מעצר ושוחררו בתנאים (מ״י (שלום י-ם) 49627-07-22 מדינת ישראל נ׳ ד׳ (25.7.2022)). ד׳ מתאר בתצהירו את הלילה שעבר בתחנה:
“נשארתי כל הלילה בתא השהייה יחד עם שלושה עצורים נוספים. מדובר בתא בלי שירותים, בלי כיור ובלי מיטות אלא רק שלושה ספסלים מברזל לאורך הקירות. במהלך הלילה שכבתי על הספסל וניסיתי להירדם אבל בקושי הצלחתי לישון. שאר העצורים ניסו גם הם לישון על הספסל או על הרצפה. לא קיבלנו שמיכות או מזרונים.”
תצהירו של א’ ד’ מצב כנספח 9
-
34. בתחנת לב הבירה הולנו בחודשים האחרונים עצורים רבים נוספים וביניהם מ׳ ז׳, שנעצר בחשד לגניבת רכב ביום 17.8.2022 אחה״צ והושאר בתא השהייה בתחנה במהלך כל הלילה כשהוא שוכב על הרצפה
(מ״י )השלום י-ם) 40543-08-22 מדינת ישראל נ׳ ז׳ (18.8.2022)). גם א׳ ע׳ שנעצר ביום 4.8.2022 בחשד לגניבת רכב ושהייה בלתי חוקית הולן במהלך הלילה על רצפת תא השהייה בתחנת לב הבירה. לדברי נציג המשטרה בדיון המעצר “כאשר הסתיימה החקירה, ומבדיקה מול שב״ס, אין מקומות לכליאה במעצר ירושלים או בבית סוהר קרוב לירושלים ולכן, התקבלה החלטה שהמשיב ישהה בתא עצורים אצלנו ביחידה״ (מ״י (שלום י-ם) 11978-08-22 מדינת ישראל נ׳ ע׳ (5.8.2022)).
פרוטוקול הדיון במ״י 40543-08-22 מיום 18.8.2022 מצב כנספח 10
פרוטוקול הדיון במ״י 11978-08-22 מיום 5.8.2022 מצב כנספח 11
-
ג. תחנת מוריה
-
35. גם בתחנת המשטרה מוריה בירושלים הולנו עצורים רבים על הרצפה בחודשים האחרונים.
-
36. בעניינו של א׳ א׳, שנעצר ביום 25.7.2022 בגין שהייה בלתי חוקית והוחזק יומיים בתחנת מוריה, ביקש בית המשפט מהמשטרה הסברים על התנהלות זו. סמת״ח מוריה, סנ״צ אהרון יוסף, הסביר לבית המשפט ביום 31.7.2022 כי “עם מעצרו ולאחר חקירתו נעשו מס׳ פניות על מנת לאתר מקום כליאה, ללא הצלחה. גם בהמשך, בתאריך 26.7.2022 (לפנות בוקר) נעשו עוד מס׳ פניות למשל״ט כליאה וגם פניות אלו נענו בתשובה שאין מקומות כליאה”.
מכתב סמת״ח מוריה לבית המשפט בעניין ניסיונות העברתו של א’ א’ לשביס מיום 31.7.2022 מצב כנספח 12
-
37. ביום 10.8.2022 בשעה 15:00 נעצר ס׳ ע׳ בחשד לגניבת רכב וקשירת קשר לפשע. הוא נותר לאורך כל הלילה בתחנת מוריה בירושלים ללא מיטה או מזרן, ובנוסף, לדבריו, לא סופק לו מזון. לטענת נציג המשטרה “מאחר ואין מקומות כליאה בשב״ס מחזיקים מספר עצורים בתחנה על פי אישור שיש מפיקוד המשטרה” (מ״י (שלום י-ם) 24444-08-22 מדינת ישראל נ׳ ע׳ (11.8.2022)). בית המשפט הורה על שחרורו בתנאים, בין היתר, “בשים לב לעובדה כי המשיב ׳בילה׳ את פרק הזמן מאז מעצרו ועד עתה במתקן כליאה שבתחנת המשטרה אשר אינו מהווה מתקן מעצר כדין”.
פרוטוקול הדיון במ״י 24444-08-22 מיום 11.8.2022 מצב כנספח 13
-
38. ביום 16.8.2022 ציינה השופטת ענת גרינבאום-שמעון בעניינם של שני חשודים שנעצרו בחשד לסחר בסמים: “במהלך הדיון הובהר כי המשיבים שהו מרגע מעצרם בתא שהייה בתחנת המשטרה במוריה. גם עתה, לא ברור האם יועברו לחזקת שב״ס או יוחזרו לתחנה. בתיקים קודמים, הערתי בעניין זה שמדובר בהחזקתם של עצורים בתנאים שפוגעים בזכויות הבסיסיות שלהם” (מ״י (שלום י-ם) -34113 08-22 מדינת ישראל נ׳ ד׳; מ”י (שלום י-ם) 34142-08-22 מדינת ישראל נ׳ ו׳ (16.8.2022)).
-
39. ביום 30.8.2022 נעצר ב׳ ס׳ בחשד לאחזקת סמים. הוא הובא עם מעצרו לתחנת מוריה ושם שהה במשך יומיים. לדבריו:
“אני יושב על הספסל כבר יומיים… אנחנו היינו 4 אנשים שישנו על הרצפה, בלילה הראשון לא בא שוטר להוציא אותי לשירותים והייתי צריך לעשות בתא; אני אמור להיות מטופל פוסט טראומה ולא נתנו לי טיפול רפואי. אני ישן על הרצפה וכולי בכאבים. זה לא ראוי לבן אדם לישון על הרצפה… אין מזרון ואין שמיכה ואין כלום. אין הכנסת ציוד ושום דבר. ישנתי על הרצפה יומיים.”
-
40. נציג המשטרה הבהיר בדיון כי “יש מצוקת כליאה בשב״ס ולכן אנחנו מחזיקים באישור של הפיקוד עצורים בתחנת המשטרה”. בית המשפט קבע “שתנאים אלה תת אנושיים ואינם מתאימים למדינה מתוקנת” והורה לשחררו לחלופת מעצר (מ״י )שלום י-ם) 64611-08-22 מדינת ישראל נ׳ ס׳ (1.9.2022)).
פרוטוקול הדיון במייי 64611-08-22 מיום 1.9.2022 מצב כנספח 14
-
ד. תחנת כפר סבא
-
41. ביום 12.8.2022 אחר הצהריים נעצרו חמישה חשודים בשהייה בלתי חוקית. הם הועברו לתחנת כפר סבא ושם שהו במהלך הלילה ללא מיטה, מזרן או שמיכה (מ״י (שלום ראשל”צ) 27307-08-22 מדינת ישראל נ׳ א׳ (13.8.2022)).
פרוטוקול הדיון במייי 27307-08-22 מיום 13.8.2022 מצב כנספח 15
-
ה. תחנת באר שבע
-
42. ביום 30.8.2022 ב-22:00 נעצר ע׳ א׳ בחשד להטרדה והולן בתחנת באר שבע. בדיון בבקשה להארכת מעצרו סיפר החשוד שזהו מעצרו הראשון: “אני ישנתי על ברזל, לא היה שם מזרן” (עמ׳ 4 לפרוטוקול הדיון המצ״ב). בית המשפט החליט על שחרורו למעצר בית, בין היתר, משום ש”המשיב היה עצור בתחנת המשטרה שלא בהתאם לתנאי המעצר הקבועים בסעיף 9 לחוק המעצרים” (מ״י (שלום ב״ש) -64775-08 22 מדינת ישראל נ׳ א׳ (31.8.2022)).
פרוטוקול הדיון במייי 64775-08-22 מיום 31.8.2022 מצב כנספח 16
-
ו. תחנתאופקיס – החזקה בניידת משטרה
-
43. ביום 6.8.2022 נעצר נ׳ א׳ בחשד למעורבות בפריצות. הוא הובא לתחנת המשטרה ברהט בשעה 1:21 ולאחר מספר שעות שבהן נחקר הוא הועבר לתחנת אופקים, שם הוחזק בתוך ניידת המשטרה עד למועד הדיון בשעה 21:00 (מ״י (שלום ב״ש) 12196-08-22 מדינת ישראל נ׳ א׳ (6.8.2022)). משמעות הדבר, כי לא זו בלבד שהחשוד לא הועבר לתא מעצר עם מיטה ותנאים מינימליים, אלא שהוא הוחזק במשך כ-12 שעות בתוך הרכב המשטרתי. בנוסף, לטענתו, הוא לא קיבל אוכל ושתיה וגם לא קיבל טיפול רפואי למרות בקשותיו.
-
44. מתגובה שהוגשה על ידי תחנת משטרת אופקים לבית המשפט עולה, כי אכן, החשוד הוחזק ברכב הזינזנה המשטרתי “בו יש ספסל שאפשר לשכב עליו ומזגן” וכי “בתחנת המשטרה באופקים תא המעצר נמצא בשיפוצים, ולכן לא הוכנס המשיב לתא המעצר, ובנוסף לכך, במועד האמור לא היו מקומות כליאה במתקני שב״ס בכל הארץ”.
פרוטוקול הדיון במייי 12196-08-22 מיום 6.8.2022 ותגובת משטרת אופקים מיום 7.8.2022 מצב כנספח
17
-
ז. תחנת בני ברק – הלנת עצור אזוק בתא שהייה
-
45. מקרה חמור נוסף התרחש בתחנת המשטרה בבני ברק. ביום 3.8.2022 בשעה 01:45 נעצר מ׳ פ׳ בחשד לתקיפת בת זוג והובא לתחנת בני ברק. בהיעדר מקום במתקני שב״ס, החשוד הולן במשך שלושה לילות בתחנת המשטרה כשהוא אזוק. חלק מהזמן שהה החשוד כשהוא אזוק בידיו וברגליו על כסא ובחלק מהזמן הונח מזרן על הרצפה והוא שכב עליו בעודו אזוק. מדובר בחשוד שזהו מעצרו הראשון.
-
46. נציג המשטרה הסביר בדיון כי “יש מצוקת כליאה חמורה בגינה החשוד לא נלקח לבית המעצר. זה קרה גם עם עצורים נוספים ולאו דווקא עם עצור זה. באשר לתנאי החזקתו, לפי מיטב ידיעתי, העצור מקבל את התנאים הבסיסיים כמו לאכול לשתות להתפנות. הוא שהה בתא שהייה – אין שירותים ולא דבר נוסף אבל ככל והוא מבקש – שוטר לוקח אותו” (עמ׳ 7 לפרוטוקול הדיון).
-
47. בנוגע לטענה כי הוא הוחזק כבול בידיו וברגליו במהלך מעצרו בתחנת המשטרה ואף במהלך הלילה הסביר נציג המשטרה כי “מכיוון שמדובר בתאי שהייה שהם לא מותאמים באופן מיטבי למעצר אדם, יש חשש מצד השוטרים שנוכחים במקום שהעצורים יימלטו ולכן ישנו נוהל על כבילת ידיים ורגליים ואני לא יודע עד כמה הוא מיושם בצורה כזאת שכל הזמן הוא נותר ככה״ (עמ׳ 7-8 לפרוטוקול).
-
48. השופטת כריסטינה חילו-אסעד החליטה על שחרורו למעצר בית, וזאת, בין היתר, נוכח הפגיעה הקשה בזכויותיו: “אין להכביר מילים על כך שמדובר בתנאים פוגעים ופוגעניים ובהחזקה שאין מקום לה. והוראות החוק מחייבות כי עצור יוחזק בתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בכבודו ובבריאותו. התנאים שנפרשו לפני אינם תנאים הולמים, פוגעים פגיעה קשה בזכויותיו הבסיסיות של החשוד. הפגיעה היא כפולה, הן הותרתו בתחנת המשטרה בתנאים שאינם הולמים, והן החזקתו כשהוא כבול בידיו וברגליו” (מ״י (שלום ת״א) 6366-08-22 תחנת משטרה – בני ברק נ׳ פ׳ (5.8.2022)).
פרוטוקול הדיון במייי 6366-08-22 מיום 5.8.2022 מצב כנספח 18
-
ב. ללא שירותים בתא
-
49. בתאי השהייה בתחנות המשטרה אין שירותים בתוך התא. עצורים נדרשים לבקש רשות לצאת לשירותים ונאלצים להמתין זמן רב (לעיתים אף שעה) לבואו של שוטר שיתפנה מעיסוקיו וילווה אותם כשהם אזוקים לשירותים: “ביקשתי לצאת לשירותים כמה פעמים וכל פעם נאלצתי להמתין בין כמה דקות לחצי שעה כדי שיוציאו אותי לשירותים” (נספח 9 לעיל); “בתא אין גם שירותים ובכל פעם שרציתי ללכת לשירותים הייתי צריך לצעוק לשוטר שיבוא להוציא אותי. לרוב חיכיתי בין עשרים דקות לשעה עד שהוציאו אותי לשירותים” (נספח 8 לעיל).
-
50. ב׳ ס׳, שהוזכר לעיל, הולן במשך יומיים בתחנת מוריה בירושלים ללא שירותים בתא וסיפר כי “בלילה הראשון לא בא שוטר להוציא אותי לשירותים והייתי צריך לעשות בתא” (נספח 14 לעיל). השופט דב פולוק קבע שכשעצור נאלץ לישון על הרצפה ובנוסף “צריך לבקש רשות לצאת מהתא לצרכיו” – מדובר בתנאים תת-אנושיים שאינם מתאימים למדינה מתוקנת.
-
ג. ללא מקלחת וללא בגדים להחלפה
-
51. בתאי השהייה אין מקלחת כלל וגם בתאי המעצר שבהם הוחזקו עצורים לא ניתנה לעצורים אפשרות להתקלח. כמו כן, לא סופקו לעצורים בגדים להחלפה ולא הותר לבני משפחה להכניס עבורם בגדים, ומשכך עצורים נותרו במשך מספר ימים בבגדים שבהם נעצרו כשהם מלוכלכים וללא תנאי ניקיון ותברואה מינימליים.
-
52. ב׳ ס׳ הוחזק יומיים כשהוא ישן על הרצפה בתחנת מוריה ללא מקלחת כשהוא לבוש בבגדיו המלוכלכים. בני משפחתו ביקשו להכניס לו בגדים להחלפה אולם לא איפשרו להם (שם).
-
53. בתחנת המשטרה לב תל אביב הוחזק במשך ארבעה ימים ו׳ ל׳ כשהוא ישן על הרצפה ונמצא באותם הבגדים שעמם הוא נעצר מבלי שסיפקו לו בגדים להחלפה וללא אפשרות להתקלח. בית המשפט קבע
אמנם כי תסופק לו ערכת אסיר, לרבות בגדים (מ״י )שלום ת״א) 56981-08-22 תחנת משטרה – לב תל אביב נ׳ ל׳ (29.8.2022)), אולם בדיון שנערך בענייננו למחרת התברר כי המשטרה לא סיפקה לו בגדים להחלפה (מ״ת (שלום ת״א) 63277-08-22 מדינת ישראל נ׳ ל׳ (30.8.2022)). לבקשת בית המשפט הסביר קצין אח״מ מחוז ת״א: “לעניין ערכת אסיר, זו לא סופקה לעצור משום שבתחנות משטרה בהם תאי המתנה אין ערכות אסיר״ (נספח 5 לעיל).
-
54. ס׳ ר׳, שהוחזק במשך יומיים בתחנת משטרת תל אביב צפון וגלילות, סיפר בתצהירו: “בתאי המעצר שהחזיקו אותי יש שירותים ומיטה אבל אין בתוך התא או מחוץ לתא מקלחת. לא ניתנה לי אפשרות להתקלח במשך היומיים שהוחזקתי בתחנת המשטרה. לא נתנו לי גם בגדים להחלפה ונשארתי עם אותם התחתונים, הגרביים והבגדים במשך יותר מ-48 שעות. ביקשתי שיכניסו לי ציוד וסיגריות אבל אמרו שאי אפשר.”
תצהירו של ס׳ ר׳ מציב כנספח 19
-
55. ד׳ נ׳, חשוד בעל רקע נפשי, שנעצר ביום 9.8.2022 הוחזק בתחנת משטרת איילון במשך שלושה ימים ללא אפשרות להתקלח. לדברי סנגורו:
“החשוד מרגע מעצרו לא נקלט ולא הועבר לבית מעצר… נתנו לו לישון בתא מעצר, בתחנת איילון. אני אומר שבתא המעצר לפי מה שאני שומע מהחשוד מיטה אין, זה דמוי מיטה מבטון, נכון נתנו לו מזרן. מקלחת אין בתא המעצר, הוא לא התקלח מרגע שהוא נעצר מיום 9.8.22 בשעה 22:40 הוא לא זכה למקלחת ולא התאפשר לו לא רק מקלחת גם לא החליף בגדים כלום” (עמי 8 לפרוטוקול).
-
56. השופט אהרון האוזרמן החליט על שחרורו למעצר בית: “גם לאחר שנקבע החשד הסביר ואף קיומה של עילת מעצר אני מוצא כי כל אלו נסוגים אל מול הפרת זכויות של החשוד כאמור” (מ”י (שלום ת”א) 21106-08-22 תחנת משטרה – מרחב יפתח נ׳ נ׳ (11.8.2022). ערר שהוגש נגד החלטה זו נדחה (עמ”י (ת״א) 26889-08-22 תחנת משטרה – מרחב יפתח נ׳ נ׳ (12.8.2022)).
פרוטוקול הדיון במ״י 21106-08-22 מיום 11.8.2022 ובעמ״י 26889-08-22 מיום 12.8.2022 מציב כנספח 20
-
ד. טיפול רפואי ונפשי
-
57. במתקני המעצר של שב״ס יש נוכחות של חובש ו/או רופא באופן קבוע ו”עצורים המתקבלים למקום המעצר ייבדקו ע”י חובש בסמוך לקליטתם” (נוהל שב״ס “קליטת עצורים, החזקה ושחרור” מס׳ 04.30.00). לעומת זאת, בתחנות המשטרה אין נוכחות של גורם רפואי ומשכך הנגישות של עצורים לטיפול רפואי או לאישור לנטילת תרופות קבועות נפגעת.
-
58. בנוסף, הלנת עצורים בתנאים מחפירים כל כך מובילה למצוקה נפשית אצל עצורים אשר רבים מהם סובלים מתחלואה נפשית.
-
59. ביום 30.8.2022 בשעה 22:30 נעצר מ׳ א׳ בחשד לסחר בסמים והועבר לתחנת לב הבירה בירושלים. בדיון להארכת מעצרו ביום 31.8.2022 הורה בית המשפט לאפשר לחשוד לראות רופא כדי לקבל טיפול תרופתי שהוא מקבל באופן קבוע וכן ציוד אישי. אלא שעד ליום 2.9.2022 – במשך שלושה ימים -“נותר בתא השהייה בתחנת המשטרה ללא מיטה, מקלחת ושירותים, הגם שהוא נזקק לקבלת טפול רפואי דחוף וחרף החלטת בית משפט, הוא לא נבדק על ידי רופא או חובש בבית המעצר” (מ״י (שלום י-ם) 64325-08-22 מדינת ישראל נ׳ א׳ (2.9.2022)).
פרוטוקול הדיון במ״י 64325-08-22 מיום 2.9.2022 מצב כנספח 21
-
60. ביום 4.8.2022 בלילה נעצר אי ע׳ בחשד לגניבת רכב ושהייה בלתי חוקית. גם הוא הובא לתחנת לב הבירה בירושלים והולן במשך הלילה על רצפת תא השהייה. ע’ הגיע לבית המעצר כשהוא חבול קשות וביקש לראות רופא. גם סנגורו ביקש שיפנו את החשוד לבית חולים כדי שיקבל טיפול, אולם הוא לא קיבל כל טיפול רפואי )נספח 11 לעיל).
-
61. י׳ ב׳ ק׳ נעצר ביום 30.8.2022 בשעה 16:00 בחשד לתקיפת מאבטחים והובא לתחנת מוריה בירושלים. למשטרה היה ברור שמדובר באדם בעל רקע נפשי: “היתה כוונה לשחררו בתחנה, האמא סירבה לחתום עליו כיוון שטענה שרוצה שיאשפזו את בנה. לדבריה ביום 27.8 ניסה להתאבד בחיפה בבית הסבתא” )דברי נציג המשטרה, בעמי 1 לפרוטוקול). למרות זאת, ק׳ הושאר בתחנת המשטרה והולן על הרצפה בתא שהייה. לדבריו, גם לא קיבל אוכל ושתייה ולא קיבל טיפול רפואי למרות שהיה פצוע. בית המשפט הורה למשטרה להעביר את החשוד למיון פסיכיאטרי להערכה וכן לטיפול רפואי בפציעותיו )מ״י )שלום י-ם) 64748-08-22 מדינת ישראל נ׳ ק׳ )31.8.2022)).
פרוטוקול הדיון במ״י 64748-08-22 מיום 31.8.2022 מצב כנספח 22
-
62. גם במקרה של ב׳ ס׳ שהוזכר לעיל נמנע ממנו הטיפול הרפואי הקבוע שלו הוא זקוק בשל החזקתו בתחנת המשטרה והיעדר רופא או חובש בתחנה שיוכל לאשר את הטיפול. ס׳ בעל רישיון לקנביס כטיפול רפואי לפוסט טראומה ממנה הוא סובל, אולם במשך היומיים שהוחזק בתחנת מוריה הוא לא קיבל את הטיפול )נספח 14 לעיל).
-
63. י׳ צ׳ שהה במשך יומיים בתחנת משטרת מרחב יפתח. לטענתו, נמנעה ממנו גישה לרופא או חובש והוא לא קיבל אישור לנטילת תרופותיו הקבועות. השופטת כריסטינה חילו-אסעד קבעה, כי “מדובר בהחזקה בתא מעצר המכיל את הצרכים הנדרשים כגון שירותים, אולם אני שותפה לעמדת הסנגור כי תנאים אחרים נגרעו מהחשוד, כגון הליכה יומית, גישה לעו״ס וחובש וכיו״ב” )מ״י )שלום ת״א) 12173-08-22 תחנת משטרת מרחב יפתח נ׳ צ׳, החלטה מיום 7.8.2022).
פרוטוקול הדיון במ״י 12173-08-22 מיום 7.8.2022 מצב כנספח 23
-
64. ביום 4.9.2022 נעצר א׳ ו׳, חשוד בעל רקע נפשי חמור ביותר ששוחרר מבית החולים אברבנאל מספר ימים קודם לכן. ו׳ הולן בתחנת לב תל אביב ובעקבות זאת איים להתאבד: “הריחות, לא ישנתי כל הלילה, הקור המקפיא ברמות שבכיתי עד שביקשתי להתאשפז חזרה באברבנאל. אמי מתה לי בידיים מנת יתר… אני ישן על הרצפה בתא, עם שני ספסלים מבטון, אין מזרון”.
-
65. השופט עלאא מסארווה קבע בהחלטתו כי “בהעדר מקום מעצר ראוי לבני אדם, יש לשחרר את המשיב” והבהיר כי “אינני יכול לחתום על צו מעצר, גם לא עד החלטה אחרת אם המשמעות היא שהמשיב יוחזק בתנאים לא הולמים… החזקת עצור בתא המתנה, תא שהייה או כל מינוח אחר, ללא מיטה, ללא מזרן, ללא תנאים בסיסיים של תא מעצר… היא בעיני החלטה בלתי חוקית שיש להימנע ממנה, בודאי כאשר ידוע מראש שאין מקום כליאה מתאים.” )מ”ת )שלום ת״א) 6516-09-22 מדינת ישראל נ׳ ו׳ )5.9.2022) ההדגשה הוספה).
פרוטוקול הדיון במת 6516-09-22 מיום 5.9.2022 מצב כנספח 24
-
66. ד׳ צ׳ נעצר ביום 5.9.2022 בחשד לעבירת סמים. מדובר בחשוד שנעצר בפעם הראשונה בחייו והוא בעל רקע של אשפוזים נפשיים וסובל מחרדות. למרות זאת, הולן צ׳ בתא שהיה בתחנת משטרת תל אביב
צפון. השופטת כריסטינה חילו-אסעד התרשמה בדיון מכך ש״מעצרו של החשוד קשה לו עד מאד” והחליטה על שחרורו בתנאים וזאת משום ש”הותרת חשודים בתחנות המשטרה, בפרט תחנות שלא הוכרזו כמתקני מעצר ואשר אינן מותאמות כלל וכלל להלנת עצורים ולהחזקתם כאשר בתחנות אלה לא ניתן מענה סוציאלי או רפואי אינה הולמת את תנאי הדין….” (מ״י )שלום ת״א) 9000-09-22 תחנת משטרה – מרחב ירקון נ׳ י׳ (6.9.2022)).
פרוטוקול הדיון במייי 9000-09-22 מיום 6.9.2022 מצב כנספח 25
-
ה. היעדר מזון
-
67. עצורים שהולנו בתחנות משטרה דיווחו כי קיבלו לכל היותר סנדוויץ׳ או לחמנייה, ולעיתים אף לא קיבלו כל מזון.
-
68. נ׳ ב׳ שהוחזק בתחנת לב הבירה במשך שני לילות סיפר בתצהירו כי “במשך כל הזמן ששהיתי בתא המעצר לא קיבלתי אוכל חם אלא רק לחמנייה וסנדוויץ׳״ (נספח 8 לעיל). א׳ ד׳, שהוחזק באותה התחנה, סיפר כי “בבוקר נתנו לנו לאכול לחמנייה עם גבינה אבל מכיוון שלא היה כיור בתא, לא יכולתי ליטול ידיים ולכן לא אכלתי”. (נספח 9 לעיל). גם ס׳ ע׳, שהוזכר לעיל, לא קיבל לדבריו מזון לאורך כל שהותו בתחנת מוריה בירושלים (נספח 13 לעיל).
-
69. ס׳ ר׳ שהולן בתחנת תל אביב צפון ובתחנת גלילות במשך יומיים סיפר בתצהירו כי “במשך יומיים אכלתי רק סנדוויצ׳ים. לא נתנו לי שום ארוחה חמה” (נספח 19 לעיל).
-
ו. שיבוש ההליך הפלילי ופגיעה בהגינותו
-
70. הותרת עצורים בתחנות המשטרה מובילה לפגיעה משמעותית בזכות להליך הוגן ומשבשת את ההליכים המשפטיים בעניינם. ראשית, עצורים מובאים לחקירה ומגיעים לדיונים לאחר לילות ללא שינה, עייפים ומותשים. כפי שהוזכר לעיל, באחד המקרים עצור התעלף באולם לאחר שהוחזק יומיים בתחנת לב הבירה ללא מיטה או מזרן ובקושי הצליח לעצום עין (מ״י (שלום י-ם) 52193-07-22 מדינת ישראל נ׳ פ׳
-
(27.7.2022)).
-
71. מתצהירו של א׳ ד׳ עולה, כי “בסביבות 9:00 בבוקר לקחו אותי לדיון בבקשה להארכת המעצר שלי. הייתי מאד מבולבל ולא מפוקס בבית המשפט כי לא הצלחתי לישון בלילה. בדיון הוחלט לשחרר אותי בתנאים” (נספח 9 לעיל).
-
72. משמעות הדברים היא, כי בשל התנהלות המשיבים עשרות רבות של חשודים בישראל, אם לא למעלה מכך, נחקרים מדי שבוע לאחר שהוחזקו בתנאים קשים באופן קיצוני אשר פוגעים באופן ישיר ביכולתם הפיזית והמנטלית לעמוד בתנאי החקירה המשטרתית. מצב דברים זה יוצר חשש אדיר להודאות שווא והוא עלול להביא בסבירות גבוהה לעיוות דין שיטתי ורחב. כך הם פני הדברים גם ביחס ליכולת של חשודים אלה להשתתף באופן פעיל בדיון השיפוטי בעניינם, להבינו ולסייע בידי סניגורם להעמיד לזכותם הגנה ראויה.
-
73. שנית, הלנת עצורים בתחנות המשטרה מוביל לפגיעה במערך הליווי של עצורים לבתי המשפט, ועצורים רבים לא מגיעים בזמן לדיון ולעיתים אף מובאים לדיון בהארכת מעצרם לאחר שתוקף צו המעצר כבר פקע. זאת משום שמערך הליווי וההסעה של עצורים הועבר כולו בשנת 2007 לאחריות שב״ס, והמשטרה אינה ערוכה לקיים ליווי עצורים בסדרי גודל משמעותיים.
-
74. כך, לדוגמה, בענייננו של כי, חשוד הלוקה בנפשו, הוא הולן בתחנת המשטרה בראשון לציון במהלך הלילה והושאר בתחנה עד הצהריים ביום 4.8.2022, וזאת למרות שנקבע דיון בענייננו בבוקר בבית המשפט השלום בראשון לציון. השופטת רבקה גלט קבעה בהחלטתה: “נמסר לבית המשפט מפי נציגי היחידה כי קיימת בעיה מערכתית קשה בנוגע למקומות כליאה ויכולת האיסוף של עצורים והבאתם לבתי המשפט, וכי הבעיה היא מערכתית וכללית” (מ״י (שלום ראשל”צ) 9669-08-22 מדינת ישראל נ׳ כ׳ (4.8.2022)).
פרוטוקול הדיון במייי 9669-08-22 מיום 4.8.2022 מצב כנספח 26
-
75. במקרה אחר, שהתנהל בבית משפט השלום בבאר שבע, הוחזק חשוד בשהייה בלתי חוקית ותקיפה במעצר במשך 17 שעות בתחנת באר שבע ללא מיטה או מזרן ולא הובא במועד לדיון בהארכת מעצרו. השופט יורם ברוזה ציין בהחלטתו: ״בשעה 16:40 כאשר תיק זה נשאר כתיק אחרון אשר קבוע לפני, התברר כי המשיב לא נמצא בחזקת יחידת נחשון. נעשתה בדיקה על ידי הטוען אל מול התחנה ואז התברר כי המשיב עדיין נמצא בתחנת באר שבע. אסור לעצום עין מההתנהלות ולפיה המשיב הושאר בתחנת המשטרה (שאינה בית מעצר) עד אשר התגלה כי הגיע מועד הדיון בענייננו…”. התנהלות זו הובילה, בין היתר, להחלטה על שחרור החשוד בתנאים (מ״י (שלום ב״ש) 40564-08-22 מדינת ישראל נ׳ ב׳
-
(18.8.2022) ).
פרוטוקול הדיון במ״י 40564-08-22 מיום 18.8.2022 מצייב כנספח 27
-
76. שלישית, בתחנות המשטרה לא קיימת מערכת המאפשרת קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, ומשכך נמנעת מעצורים המוחזקים בתחנות המשטרה לממש את זכותם בהתאם לסעיף 16ב לחוק המעצרים, ולבקש לקיים את הדיון בעניינם בדרך של היוועדות חזותית. במקרים רבים עצורים שביקשו לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית לא הובאו לדיון, והמשטרה ביקשה לקיים את הדיון באמצעות שיחת וואטסאפ בטלפון הנייד הפרטי של השוטרים.
-
77. ביום 8.8.2022 נעצרו שני חשודים, סי ר׳ ופי סי, בחשד לפריצה וגניבה. הם הולנו במשך יומיים בתחנת משטרה: “יש מצוקת כליאה קשה מאד בשב״ס. לאור זאת אוכסנו שני החשודים הללו בתחנת גלילות” (עמי 4 לפרוטוקול). החשודים ביקשו להשתתף בדיון הארכת המעצר השני שלהם באמצעות היוועדות חזותית, אולם בשל החזקתם בתחנת המשטרה הובהר על ידי נציג המשטרה כי “האופציה היחידה זה לקיים דיון בוואטסאפ”. בשל התנגדות החשודים ובאי כוחם לקיום דיון בוואטסאפ, ומשהמשטרה הבהירה כי היא אינה ערוכה להביאם לדיון, הורתה השופטת חן מאירוביץ על שחרורם בתנאים, בין היתר בהתחשב “בנסיבות תנאי המעצר הלא פשוטים שפורטו ותוך הפרת הזכויות הבסיסיות, כולל היות המעצר בשלב זה מעצר שאינו חוקי” (מ״י (שלום ת״א) 18544-08-22 תחנת משטרה – מרחב ירקון נ׳ ר׳
-
(10.8.2022) ).
פרוטוקול הדיון במ״י 18544-08-22 מיום 10.8.2022 מצייב כנספח 28
-
78. בענייננו של נ׳ שהוזכר לעיל, החשוד ביקש לקיים את הדיון השני בהארכת מעצרו באמצעות היוועדות חזותית ועל כן לא הובא לדיון. נוכח התנגדות סנגורו לקיום הדיון באמצעות שיחת טלפון, הובא החשוד לדיון לאחר מספר שעות. השופט אהרון האוזרמן החליט על שחרורו למעצר בית, בין היתר בשל החזקתו במשך יומיים בתחנת משטרה, ולאור העובדה כי “גם היום אין מקומות פנויים בבית המעצר לקליטת החשוד” (נספח 20 לעיל).
-
79. גם י׳ צ׳, שעניינו הוזכר לעיל, אשר שהה יומיים בתחנת מרחב יפתח, ביקש להופיע בדיון השני בהארכת מעצרו באמצעות היוועדות חזותית, אולם המשטרה הציעה לתקשר עמו בשיחת וואטסאפ. לדברי השופטת כריסטינה חילו-אסעד “החשוד היה אמור להשתתף בדיון זה בהיוועדות חזותית לבקשתו. אלא שמאחר שהחשוד שהה בתחנת המשטרה, לא ניתן היה לקיים את השתתפותו בדיון בתנאים שקובע המחוקק לעניין זה, שכן בתחנת המשטרה אין חדר היוועדות חזותית ייעודי”. בסופו של דבר הובא צ׳ לדיון בהארכת מעצרו ארבע שעות לאחר שצו המעצר כבר פקע )נספח 23 לעיל).
מיצוי הליכים
-
80. ביום 10.8.2022 פנתה העותרת לשר לביטחון הפנים וליועצת המשפטית לממשלה בעניין ודרשה כי הלנת עצורים בתחנות המשטרה תיפסק באופן מיידי. לאחר שלא התקבל מענה, ונוכח התמשכות הפרקטיקה, פנתה העותרת בשנית לשר לביטחון פנים וליועצת המשפטית לממשלה ביום 21.8.2022 וחזרה על דרישתה.
פניות העותרת מיום 10.8.2022 ומיום 21.8.2022 מצב כנספח 29
-
81. עד למועד הגשת העתירה המשיבים לא ענו לפניות העותרת, אולם מתגובות המשיבים 2 ו-3 שנמסרו בתקשורת עולה כי אין צפי לפתרון וכי המשיבים מעבירים את האחריות מהאחד לשני.
-
82. על פי שב״ס, ההסבר למצוקה שנוצרה נעוץ ב״מבצעי המלחמה בפשיעה, לרבות בחברה הערבית והלחימה בטרור שהובילו לעלייה במספר המעצרים, עלייה במספר הגשת כתבי אישום, צמצום מספר השחרורים המינהליים בהתאם למודל החדש, הקטנת מספר הכלואים בתא בהתאם לבג״ץ ׳מרחב מחיה׳, כך שבחודשים האחרונים מצבת הכלואים בשב״ס עולה בכ-1,000 מעל תקן המקומות הקיים” )ג׳וש בריינר “מתקני שב״ס בתפוסה מלאה, ועצירים נאלצים לישון על הרצפה בתחנות המשטרה ובניידות” הארץ, 19.8.2022).
-
83. תגובת המשטרה לטענות היא כי “האחריות לתחום כליאת עצורים בישראל היא של שירות בתי הסוהר, וזה תפקידו. לצערנו, בתקופה האחרונה קיימת מצוקה קשה ומוכרת של מקומות כליאת עצורים ברחבי הארץ, והמשטרה נאלצת בעל כורחה להחזיק ולשמור על העצורים בתאי שהייה במשך מספר שעות או לילה שלם, עד להבאתם לבית משפט לדיון בבקשה להארכת מעצרם או הטלת תנאים מגבילים משמעותיים שבסמכות בית המשפט על פי חוק.” )חיים גולדיטש “ללא מיטה, מזרן ושירותים: הפתרון של משטרת ירושלים למחסור בתאי מעצר” 9.8.2022 ,Ynet).
הטיעון המשפטי
-
84. החזקת עצורים בתחנות משטרה, כפי שתוארה בהרחבה לעיל, יוצרת תנאי מחיה קשים מנשוא, היא מבזה ומשפילה עצורים ופוגעת באופן חמור ביותר בזכויות היסוד הבסיסיות של העצורים – זכותם לכבוד ולבריאות. תנאים אלה פוגעים גם בזכותם של העצורים להליך הוגן, שכן הם נחקרים ומובאים לדיונים בעניין מעצרם לאחר שהוחזקו בתנאים בלתי אנושיים וללא שינה. מעבר לכך, החזקת עצורים תוך שלילת תנאי המחיה המינימליים המגיעים להם הופכת את עוצמת הפגיעה בחירותם לכזו שעולה על הנדרש, ומשכך הפגיעה בחירות אינה מידתית.
-
85. תנאי הכליאה של עצורים בתחנות המשטרה מפרים גם את חובתם הבסיסית של המשיבים לספק לעצורים את צרכיהם המינימליים הקבועים בחוק. מעבר לזאת, כליאת עצורים בתאי שהייה נאסרה בחוק במפורש.
פגיעה בזכויות יסוד
-
86. הנחת יסוד בשיטה החוקתית בישראל קובעת, כי אסיר זכאי לממש מאחורי סורג ובריח את כלל זכויות היסוד הנתונות לכל אדם, מלבד אותן זכויות, הנפגעות באופן הכרחי מכליאתו – וגם זאת, רק במידה הנדרשת להשגת תכלית הכליאה. בית המשפט העליון עסק רבות בזכויותיהם של אסירים ועצורים, וקבע את העיקרון לפיו: “עונש מאסר המוטל על אדם אינו מפקיע מאליו את זכויות האדם החוקתיות הנתונות לו מכוח יסודות השיטה החוקתית הנוהגת בישראל. זכויות אלה נגרעות מן האסיר רק במידה שהגבלתן מתחייבת באופן הכרחי משלילת חירותו עקב המאסר, ובמידה שהפגיעה בזכות מוגנת על-פי יסודות פיסקת ההגבלה שבחוק היסוד.” (בג”ץ 4634/04 רופאים לזכויות אדם נ׳ השר לבטחון פנים, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת פרוקצ׳יה) (12.2.2007) ההדגשה הוספה )להלן: בג״ץ מיטה לכל אסיר)) . דברים אלה שנקבעו לגבי אסירים, חלים מקל וחומר על עצורים.
-
א. כבוד האדם
-
87. שלילת חירותו של אדם והגבלת חופש התנועה שלו במעצר אינה מתירה פגיעה בכבודו כאדם: “חומות הכלא אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם״ (בג״ץ 355/79 קטלן נ׳ שירות בתי הסוהר, פסקה 5 לפסק דינו של השופט ברק (10.4.1980) ; ראו גם: בג״ץ 2245/06 דבורין נ׳ שב״ס, פסקה 13 (13.6.2006) ; עע״א 4463/94 גולן נ׳ שירות בתי הסוהר (25.8.1996) (להלן: עניין גולן)).
-
88. בשורה ארוכה של פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי במסגרת החובה לשמור על כבודו של עצור, על המדינה להבטיח לו תנאי כליאה הולמים – “לבל יושפל ולבל יהיה נתון לתנאי מעצר תת-אנושיים אשר עלולים לפגוע בבריאותו ויש בהם לפגוע בכבודו” (בש”פ 7223/95 מדינת ישראל נ׳ רוטשטיין (לא פורסם) – מצוטט בבג”ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים נ׳ ממשלת ישראל (6.9.1999)).
-
89. הזכות לתנאי כליאה הולמים, הנגזרת מהזכות לכבוד, היא זכות יסוד והיא כוללת את הזכות להיכלא “בתנאים המאפשרים חיי אנוש תרבותיים” (עניין דרויש, עמי 538). בעניין אחר קבע השופט אלון כי צרכי אנוש מינימאליים כוללים: “לא רק עצם זכותו לאכילה, שתייה ולינה כדי לקיים את גופו מבחינה פיסית, אלא גם סדרי אנוש תרבותיים מינימאליים של אופן סיפוק צרכים אלה, כדי לקיים את כבודו כאדם מבחינה נפשית” (בש”פ 3734/92 מדינת ישראל נ׳ עזאזמי, פסקה 15 (30.9.1992) (ההדגשה הוספה)).
-
90. תנאי המעצר הקשים המתוארים בפרק העובדתי שלעיל רחוקים מלאפשר לעצורים לקיים “סדרי אנוש תרבותיים”. עצור שנאלץ לישון על הרצפה בלילה, שאין לו גישה רציפה לשירותים, שאינו יכול לשמור על היגיינה בסיסית, להתקלח וללבוש בגדים נקיים – אינו מתקיים בכבוד.
-
91. בנוגע לזכותם של כלואים למיטה נקבע בפסיקה כי מדובר בזכות יסוד ה”מצויה בגרעין הקשה של זכויות היסוד לקיום בתנאים מינימאליים, הנתונה לאדם כחלק מההגנה על כבודו… הצורך הבסיסי בשינה מוליד את הזכות למיטה לישון בה כחלק מתפיסת החיים בכבוד. זכות זו עומדת לאסיר בגדר זכותו לכבוד-אדם” (פסקה 13 בבג״ץ מיטה לכל אסיר).
-
92. בנוגע לזכותם של עצורים למיטה קבע בית משפט נכבד זה עוד בשנת 2004 כי על המדינה לממש את הזכות באופן מלא: “לא יאוחר מיום 1.6.04 יינתנו לעצורים בכל מתקני המעצר והכליאה שבאחריות משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר מלוא זכויותיהם על פי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996 והתקנות שהותקנו על פיו״ )בג״ץ 1319/03 לשכת עורכי הדין נ׳ השר לבטחון פנים )1.3.2004)).
-
93. בנוסף לאמור לעיל, הזכות למינימום של שטח מחיה בתא הוכרה בפסק דין הצפיפות בבתי הסוהר כזכות המצויה ב״ליבת כבוד האדם ובהגשמתה של הזכות לקיום מינימלי בכבוד במובנה הבסיסי ביותר” )פסקה מז). ביום 30.4.2019 נכנסה לתוקפה הפעימה הראשונה של פסק הדין ומשמעות הדבר, כי החזקת עצורים בשטח מחיה הנמוך מ-3 מ״ר מפרה את זכותם לתנאי מחיה מינימליים לקיום בכבוד )החלטה מיום 1.11.2018). לא זו בלבד שהמשטרה מפרה את זכותם של העצורים המולנים בתחנות המשטרה לשטח מחיה מינימלי, אלא שהצפיפות שבה מוחזקים עצורים אלה רחוקה ביותר מסטנדרט זה.
-
94. תנאי הכליאה הבלתי אנושיים מגביר את הסיכון למסירת הודאות שווא ועיוות הדין. יפים לענייננו דבריה של השופט דורנר: “מתן הודאה הוא במקרים רבים פעולה בלתי רציונלית, ונקיטת צעד לא רציונלי של עצם מסירת הודאה, מעוררת חשד באמיתות ההודאה. חשד זה אינו תיאורטי גרידא, אלא הוא הוכח לא אחת בניסיון האנושי… מחקרים הראו כי לעתים עלולים תנאי המעצר והחקירה, בהצטרפם למאפייניו האישיים של הנאשם, להובילו למצב שבו הוא יאבד יכולת לעמוד על האמת.” )דנ״פ 4342-97 מדינת ישראל נ׳ אל עביד )23.8.1998) )ההדגשה הוספה)).
-
ב. הזכות לבריאות פיזית ונפשית
-
95. בנוסף, בתנאים המתוארים לעיל נשללת מהעצור גם זכותו לשלמות הגוף המעוגנת בסעיף 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואשר הוכרה במפורש בסעיף 9)א) לחוק המעצרים. המדינה מחויבת לספק לבני אדם הנתונים למשמורתה ומצויים תחת חסותה תנאי מעצר שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותם. בהעדר אפשרות לשמור על תנאי הגיינה בסיסיים, ללא נגישות לטיפול רפואי וכשעצור אינו יכול להמשיך וליטול את תרופותיו הקבועות, נפגעת בריאותם הפיזית של העצורים.
-
96. החזקת עצורים בתנאים לא אנושיים מגבירה גם את הסיכון לפגיעה בבריאותם הנפשית של עצורים. סביר להניח כי כל אדם שיוחזק בתנאים כאלה יחווה מצוקה נפשית, אולם כשמדובר באוכלוסייה שמלכתחילה סובלת מתחלואה נפשית בהיקפים נרחבים, הסיכון לפגיעה נפשית גבוה במיוחד.
-
ג. הזכות לחירות
-
97. זאת ועוד, בתנאים המתוארים לעיל הופכת עוצמת הפגיעה בחירותם של עצורים לכזו שעולה על הנדרש. חוקיות שלילת חירותו של עצור אינה נבחנת רק ביחס להחלטת המשטרה או בית המשפט על ביצוע המעצר או הארכתו, אלא גם ביחס לאופן שבו היא מתבצעת בין כותלי בית המעצר בכל רגע ורגע. במקרים שבהם שלילת החירות מתבטאת בתנאי מחיה קשים כל כך עד כי העצור נאלץ לשכב על הרצפה, עוצמת הפגיעה בחירות אינה מידתית עוד.
-
98. דברים דומים נאמרו על ידי הנשיאה ביניש בעניין הפרטת בית הסוהר: “בבואנו לבחון את עוצמת הפגיעה בזכות לחירות אישית הכרוכה במאסרו של אדם מאחורי סורג ובריח עלינו להתחשב לא רק בעצם שלילת חירותו האישית של אותו אדם לתקופה מסוימת, אלא גם לאופן שבו נשללת החירות… באופן בו נעשית הפגיעה בזכות החוקתית, בטיב הפגיעה ובעוצמתה יש מטבע הדברים כדי להשפיע על בחינת חוקתיות
הפגיעה במשקפי פסקת ההגבלה״ (בג״ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ׳ שר האוצר, פסקה 30 לפסק דינה של הנשיאה ביניש )19.11.2009) )ההדגשה הוספה)).
-
99. יודגש כי, העלייה במספר העצורים והחובה לעמוד בדרישות בג״ץ הצפיפות בבתי הסוהר – ההסבר שמציגים המשיבים למשבר הנוכחי – היו צפויות וידועות למשיבים. מגמת העלייה בהיקף הכלואים הפליליים מוכרת למשיבים מאז שנת 2018, כך שהמשך העלייה במספרם איננו מפתיע.
-
100. הצפי להמשך העלייה במספר העצורים היה ברור גם בעקבות הטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית שהחל לפני כשנה )החלטת ממשלה מסי 549, תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026, 24.10.2021).
הפרת החוק
-
א. תאי שהייה אירס “מקום מעצר”
-
101. סעיף 7 לחוק המעצרים קובע כי עצור יוחזק רק “במקום מעצר, באחריות משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, שהשר לביטחון פנים הכריז עליו כמקום מעצר; הכרזה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות”. לפיכך אסור למשטרה להחזיק עצורים בתאי שהייה.
-
102. ההכרזה על תא מעצר כ״מקום מעצר” שמיועד להחזקת עצורים אינה פעולה הצהרתית גרידא אלא היא כפופה לתנאים מסוימים. על פי תקנות סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים) )תנאי החזקה במעצר), התשנ״ז-1997 הכרזה על “מקום מעצר” תיעשה על ידי השר לביטחון הפנים “רק אם אישר המפקח הכללי של המשטרה… כי אותו מקום עומד בתנאים על פי החוק וכי ניתן לאפשר לעצורים שיוחזקו במשמורת באותו מקום לממש את זכויותיהם על פי החוק” )תקנה 2)א) לתקנות). משמעות הדבר, כי החזקת עצורים ב”מקום מעצר” מוכרז מותנית בעמידה בכללים שנקבעו בחוק בנוגע לתנאי מעצר מינימאליים.
-
ב. הפרת תראי המעצר המינימליים
-
103. כדי לממש את ההגנה החוקתית על זכויות היסוד הנ״ל קבע המחוקק באופן מפורש בחוק המעצרים את החובה לספק לכל עצור “תנאי מעצר הולמים שאינם פוגעים בבריאותו ובכבודו” )סעיף 9)א)), והוסיף ופירט את תנאי הכליאה המינימאליים שיש לספק לכל עצור כדי לעמוד ברף זה, ובכלל זאת נקבע שעצור זכאי )סעיף 9)ב)):
-
(1) לתנאי תברואה הולמים, לתנאים שיאפשרו לו לשמור על נקיונו האישי, לטיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו ולתנאי השגחה מתאימים על פי דרישת רופא;
-
(2) למיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי, ולהחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בתקנות;
-
(3) למי שתייה וכן למזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו;
-
(4) לתנאי תאורה ואוורור סבירים בתא;
-
(5) להליכה יומית באויר הפתוח, אם תנאי המקום מאפשרים זאת, בתנאים ובמועדים שייקבעו בתקנות; זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של טובת החקירה או שמירה על שלומו של העצור;
ועוד.
-
104. זכויות אלה מפורטות עוד יותר בתקנות סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים) )תנאי החזקה במעצר), התשנ״ז-1997, וכוללות בנוסף לאמור לעיל גם את הזכות לשירותים ולכיור בתא וזכות למקלחת מדי יום:
3. …(ב) בתא יהיו שירותים וכיור. בין השירותים ובין חלק המגורים של התא תהיה הפרדה באופן שתישמר פרטיותו של העצור; היתה בתא מקלחת, תהיה הפרדה כאמור גם בין המקלחת לחלק המגורים של התא; יכול שיהיה תא שאין בו שירותים וכיור. תא כאמור ישמש רק לצורך החזקת עצורים כאמור בתקנה 7.
(ג) לא היתה מקלחת בתא, יהיו במקום המעצר מקלחות במספר מספיק המאפשר מימוש זכות העצור למקלחת במים חמים מדי יום.
-
105. תקנה 7 קובעת אמנם כי ניתן להחזיק עצור בתא שאין בו שירותים או למנוע ממנו את הזכות להתקלח למשך עד 3 ימים בהוראת הממונה על החקירה בהחלטה מנומקת בכתב, אולם זאת רק “כדי למנוע פגיעה או העלמה של ראיה שיש חשד שעצור נושא אותה על גופו או בגופו”. חריג זה אינו רלוונטי לענייננו, שכן לא מדובר על החרגה ספציפית ביחס לעצור מסוים אלא בתנאים גורפים.
-
106. עוד נקבע בתקנות כי “כל עצור המבקש טיפול רפואי זכאי להיבדק בידי חובש או רופא מקום המעצר; כל עצור זכאי לקבל טיפול רפואי הנחוץ לו לשם שמירה על בריאותו, על פי קביעת רופא מקום המעצר” )תקנה 16). בתחנות המשטרה אין רופא או חובש קבוע.
-
107. בנוגע לתא מעצר שתכנון בנייתו החל לאחר תחילתן של התקנות נקבעו גם החובות שלהלן )תקנה 3)ה)):
-
(1) יותקנו בו שולחן, מושבים ומדפים לאחזקת חפצים אישיים של עצורים אשר הם זכאים להחזיקם על פי תקנות אלה;
-
(2) יהיו בו לא יותר מ-4 מיטות לעצורים;
-
(3) השטח הממוצע לעצור בתא לא יפחת מ-4.5 מטרים רבועים; חישוב השטח האמור יהיה לפי השטח שבין קירות התא, לרבות שטח השירותים, הכיור והמקלחת, ומחולק במספר המיטות שבתא;
-
(4) במקום המעצר יותקנו תשתיות חשמל ותקשורת שיאפשרו שימוש באמצעי חימום, אוורור, טלויזיה ומכשירי חשמל נוספים, שעצורים זכאים להחזיקם בתא לפי תקנות אלה;
-
(5) המקלחת תהיה בנפרד מן השירותים.
הוראות תקנת משנה זו יחולו, ככל הניתן, גם על תכנון השיפוץ של תאים קיימים.
-
108. תנאים אלה נקבעו אמנם רק לגבי תאים “חדשים” שנבנו או שופצו לאחר שנת 1997, אולם בהתאם לפסק הדין בעניין הצפיפות בבתי הסוהר יש לפרש את התקנות כמחייבות לגבי כל תאי המעצר, וזאת לאור הזמן הרב שחלף ממועד התקנתן:
״סבורני כי בביטוי ״ככל הניתן״ שבו נעשה שימוש כאמור בתקנה 8, ביקש מחוקק המשנה לומר שסטנדרט המינימום יוחל בהדרגתיות על כלל האסירים בכלל בתי הסוהר, תוך זמן סביר, כנהוג ככלל כשעסקינן ברשות מינהלית, ובהתאם לכלל הקובע בסעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ״א-1981… בענייננו עברו כשני עשורים מאז נקבעה התקנה הרלבנטית בתקנות המעצרים… לא ניתן להלום כי מדובר בזמן סביר…” )סעיף קיט).
-
109. מעבר לתנאים הקבועים בחוק ובתקנות שלעיל, מפרט גם הנוהל המשטרתי “הפעלת תאי מעצר” (נספח 3 לעיל) את התנאים הפיזיים הנדרשים בתא מעצר (סעיף 6(ג)): בתא לא יהיו יותר מ-4 מיטות; שטח התא לא יפחת מ-4.5 מטרים רבועים למיטה; בתא יהיה חלון שיאפשר אוורור מן החוץ (או אמצעי אוורור חלופיים סבירים: מזגן, מערכת החלפת אוויר, ונטה); שירותים וכיור – בין השירותים ובין חלק המגורים של התא תהיה הפרדה באופן שתישמר פרטיותו של העצור; מקלחת – בין המקלחת ובין חלק המגורים של התא תהיה הפרדה באופן שתישמר פרטיותו של העצור; שולחן ומושבים; ארון או מדף (אחד לכל מיטה).
-
110. עוד נקבע כי “לעצור תינתן האפשרות להתקלח במים חמים לפחות אחת ליום”; “לעצור יסופקו במקום המעצר סבון ונייר טואלט בכמות סבירה לשימוש אישי” (סעיף 10(ג)(ג)); לעצורים יסופקו 3 ארוחות ביום, כולל ארוחה חמה בצהריים (סעיף 10(ג)(10)).
-
111. כמו כן נקבעו בנוהל הכללים לטיפול רפואי בעצור ובכלל זה נקבע, כי עצור חולה יובא בפני רופא, וכי “שוטר לא יכלא עצור חולה במקום מעצר, אלא אם קיבל מרופא אישור בכתב שניתן לכלוא את העצור החולה” (סעיף 8(ד)); כי עצור חולה כרוני שמובא למקום מעצר לצורך כליאתו יובא בפני רופא; כי עצור שנוטל תרופה דרך קבע יקבל אותה לאחר אישור רופא (סעיף 8(ה)). בנוגע לעצור שיש בהתנהגותו סימנים למחלת נפש או מצוקה נפשית יילקח לבדיקה לבית חולים פסיכיאטרי (סעיף 8(ח)).
-
112. לסיכום, מעבר לעובדה כי החזקת עצורים בתאי שהייה אסורה על פי חוק, כלל תנאי המינימום להחזקת עצורים הקבועים בחוק ובתקנות מופרים בתאים אלה. באשר לתאי המעצר שהוכרזו כ”מקום מעצר”, אמנם יש בהם לרוב מיטה ומזרן, אבל גם בהם מופרים חלק ניכר מתנאי המינימום הקבועים בחוק, בתקנות ובנהלים: עצורים לא זוכים למקלחת יומית ולתנאים שיאפשרו שמירה על ניקיונם; הם לא מקבלים טיפול רפואי בזמינות מספקת; הם לא מקבלים ארוחה חמה; הם לא זוכים להליכה יומית באוויר הפתוח. משעצור אינו יכול לממש את מלוא זכויותיו על פי החוק בתאי המעצר המוכרזים, הרי שלא ניתן להכיר בהם כ”מקום מעצר” והלנת עצורים בהם אסורה.
-
ג. הפרת הזכות לקיום דיון מעצר בהיוועדות חזותית
-
113. בנוסף לאמור לעיל, לפני כשנה הוסדרה בחקיקה זכותם של עצורים להשתתף בדיון בעניינם בדרך של היוועדות חזותית (סעיף 16ב לחוק המעצרים). ההסדר נועד, בין היתר, “לאפשר לעצורים או לאסירים להימנע מניודם לבתי המשפט, על כל הכרוך בכך” (דברי ההסבר להצעת החוק, תיקון מסי 16 בסעיף 6 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ”ב-2021)). לצורך כך הוסדרו במתקני המעצר והמאסר של שב״ס התנאים הטכנולוגיים לקיום היוועדות חזותית בהתאם לכללים שנקבעו בסעיף 133ג לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982 ובהתאם לתקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ״ב-2022. תנאים אלה אינם מתקיימים בתחנות המשטרה, ומשכך עצורים לא יכולים להשתתף בדיון בעניינם בהיוועדות חזותית והם מופלים לרעה ביחס לעצורים המוחזקים במתקני שב״ס.
-
114. יובהר, כי החריג הקבוע בסעיף 16ד בעניין “מניעה טכנית בלתי צפויה סמוך לפקיעת מעצר” המאפשר לקיים את הדיון בשיחה טלפונית – אינו רלוונטי לענייננו. המניעה הטכנית הקיימת בתחנות המשטרה היא צפויה, קבועה וידועה.
איסור על ענישה אכזרית ובלתי אנושית
-
115. הלנת עצורים בתנאים שתוארו לעיל עולה כדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה, האסורה על-פי אמנת האו״ם נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים משנת 1987 )להלן: האמנה נגד עינויים), אשר ישראל היא צד לה (ר׳ במיוחד סעיף 16 לאמנה). בראש ובראשונה, הלנת עצורים ללא מיטה היא אסורה, הן משום שהיא מכאיבה ומשפילה, והן משום שהיא גוררת מניעת שינה, הנחשבת לצורה של עינוי. בנוסף, האמנה נגד עינויים קובעת כי היגיינה, מזון ומשקה, גישה לשירותים וגישה לטיפול רפואי הם התנאים המינימליים שמדינות מחויבות לספק למי שהן שוללות מהם את חירותם. תנאים פחותים מכך הם בגדר ענישה ויחס אסורים.
סוף דבר
-
116. השמירה על צלם האנוש של עצורים על ידי החזקתם בתנאי מחייה הולמים מהווה אינטרס פרטי של כל עצור ועצור בהגנה על זכויותיו בעת שלילת חירותו, ובאותו הזמן היא מהווה גם אינטרס ציבורי חברתי:
“פגיעה בכבוד האדם של אסיר פוגעת לא רק באסיר, אלא גם בדמותה של החברה. יחס אנושי לאסירים מהווה חלק מנורמה מוסרית-אנושית שמדינה דמוקרטית מצווה לקיימה. ומדינה הפוגעת בכבוד אסיריה, מפרה את חובתה, המוטלת עליה כלפי כלל אזרחיה ותושביה, לכבד את זכויות היסוד של האדם״ (עניין גולן, בעמ׳ 156).
-
117. עתירה זו נועדה להשמיע את זעקתם של העצורים המוחזקים בחודשים האחרונים בתחנות המשטרה בתנאים לא אנושיים. המשיבים מתעלמים מזעקות אלה ועל בית משפט נכבד זה לתקן בדחיפות עוול בלתי נסבל זה.
לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע דיון דחוף בעתירה, ליתן צו על תנאי כמבוקש, ולאחר קבלת תשובת המשיבים לעשותו למוחלט.
8 בספטמבר 2022
אן סוצ׳יו, עו״ד
בגץ 6018-22 תגובת המדינה לשהיית עצורים בתחנות משטרה בלי תנאי מעצר הולמים – העתירה מיותרת
ולהלן תשובת המדינה:
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק 6019/22
קבוע לדיון: 28.11.22
העותרת: האגודה לזכויות האזרח בישראל
ע״י ב״כ עוה״ד אן סוצ׳יו ו/או דן יקיר ואח׳
רח׳ נחלת בנימין 75, תל אביב 65154
טלפון: 052-6088638, פקס: 03-5608165, דוא״ל: [email protected]
נ ג ד
-
1. השר לביטחון הפנים
-
2. נציבת בתי הסוהר
-
3. מפכ״ל משטרת ישראל
ע״י מחלקת הבג״צים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים
רח׳ צלאח א-דין 29, ירושלים
טלפון: 02-6466588, פקס: 02-6467011 ה מ ש י ב י ם
תגובה מטעם המשיבים
-
1. בהתאם להחלטות בית המשפט הנכבד (כב׳ השופט כבוב), ולקראת מועד הדיון הקבוע בעתירה ליום 28.11.22, מוגשת בזה התגובה מטעם המשיבים.
-
2. עניינה של העתירה בבקשת העותרת כי בית המשפט הנכבד יוציא מלפניו צו על-תנאי המורה למשיבים ליתן טעם “מדוע לא תופסק לאלתר החזקת עצורים והלנתם בתחנות משטרה בהן לא ניתן לספק לעצורים את מלוא זכויותיהם על פי חוק”.
-
3. כבר בפתח הדברים ייאמר כי אין כל מחלוקת משפטית בין העותרת לבין המשיבים בדבר החובה להחזיק עצורים באופן המאפשר קיום מלוא זכויותיהם בהתאם לדין. בהינתן נקודת מוצא זו, גורמי המשיבים – בדרגים הבכירים ביותר – פעלו ופועלים כל העת למציאת פתרונות במטרה להביא להפסקה של הלנת העצורים בתחנות המשטרה, שלא בהתאם להוראות הדין.
בהתאם, המשיבים יבקשו לעדכן כי הפעולות והצעדים שקודמו בנושא על ידי המשרד לביטחון הפנים, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל; בדגש על פעולות מאומצות נוספות שבוצעו על ידי שירות בתי הסוהר בשבועות האחרונים; הביאו לצמצום משמעותי ביותר בהיקפי ההלנות בתחנות המשטרה, כפי שמשתקף בנתונים שיוצגו להלן.
עוד יצוין בפתח הדברים, כי הרוב המכריע של ההלנות בתחנות המשטרה מתבצעות בתאי מעצר שהוכרזו על ידי השר לביטחון הפנים כדין.
-
4. המשיבים יוסיפו ויטענו, כי בהתאם להערכת גורמי המקצוע במשרד לביטחון הפנים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר, ניתן לומר – בזהירות המתבקשת – כי כבר בימים אלו צומצמה תופעה זו באופן משמעותי ביותר. עוד מעריכים גורמים אלו, כי הצעדים והפעולות המקודמים בימים אלה צפויים לאפשר, כבר בשבועות הקרובים, הגדלה משמעותית של מקומות הכליאה, במאות מקומות כליאה נוספים, באופן שיאפשר קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה בשירות בתי הסוהר ויסייע בהמשך ההתמודדות עם תופעת ההלנות בתחנות המשטרה, ובכך למעשה מתייתר הצורך בהכרעה שיפוטית בעתירה. והכל – על רקע הנתונים שיפורטו להלן, לרבות אלו המלמדים כבר עתה על צמצום משמעותי ביותר של מספר העצורים המולנים בתחנות משטרה.
ומן ההקדמה – למלאכה.
הרקע בתמצית
-
5. כידוע, בשנת 2007 הוכר שירות בתי הסוהר כארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל, והאחריות על החזקת כלל האסירים והעצורים, שהיתה לפני כן גם בידי משטרת ישראל, הועברה לידיו. מאז ועד לפני מספר חודשים, משך כ-16 שנים, ככלל, עצורים אינם מולנים בתחנות משטרה, אלא לצורך ביצוע פעולות חקירה או במקרים בהם הלנתם בתחנות נדרשת בשל הגעתם בשעת לילה מאוחרת, וזאת, בתאי מעצר העומדים בדרישות הדין.
-
6. מצב עניינים זה, שנהג כאמור מאז שנת 2007, השתנה בחודשים האחרונים, נוכח עלייה משמעותית ומתמשכת במצבת הכלואים המוחזקים בבתי הכלא. לצורך ההמחשה, אם בתחילת שנת 2022 עמדה מצבת הכלואים המוחזקים בשירות בתי הסוהר על כ-14,100 אסירים ועצורים, אזי במהלך שנת 2022 עלתה מצבת הכלואים בהדרגה, והחל מתחילת חודש ספטמבר אף חצתה, את רף ה- 15,000 כלואים.
-
7. עלייה משמעותית זו במצבת הכלואים הובילה להיווצרותו של משבר כליאה חריף.
גורמי המקצוע במשרד לביטחון הפנים ובשירות בתי הסוהר מייחסים את העלייה במצבת הכלואים לשלושה גורמים מרכזיים שהשתנו במהלך השנה האחרונה: הראשון, פעילות מאומצת להגברת האכיפה והמאבק בפשיעה בחברה הערבית; השני, התמודדות גורמי הביטחון עם אתגרי המצב הביטחוני, שמשפיעה על היקפי העצורים הביטחוניים והמינהליים; והשלישי, כניסתו לתוקף של החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס׳ 57 והוראת שעה), ביום 20.3.22, אשר הכניס שינויים מסוימים במנגנון השחרור המינהלי המורחב והאוטומטי, ובין היתר, החריג מתחולתו אסירים שהורשעו בעבירות שהוגדרו ככאלו המתאפיינות במסוכנות גבוהה, במטרה לצמצם את הסיכון לציבור כתוצאה משחרורם. תיקון זה הוביל מטבע הדברים לצמצום במספר השחרורים המינהליים. התפתחויות אלו הובילו, כאמור, לעלייה משמעותית במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר.
-
8. בתמצית, ניתן לומר כי פניה של משוואת משבר הכליאה בשנת 2022 בענייננו, כוללים שני מרכיבים: הראשון – עלייה משמעותית ומהירה במצבת הכלואים, כמפורט לעיל; השני -היקף מקומות הכליאה שביכולת שירות בתי הסוהר להעמיד באופן שמאפשר לקיים את תנאי הפעימה הראשונה של פסק הדין בבג״ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ׳ השר לביטחון פנים, מיום 13.6.17 )להלן: בג״ץ שטח המחיה). יוער, כי במסגרת בג״ץ שטח המחייה, הגישה המדינה ביום 3.11.2022 בקשה לדחיית מועד קיום הפעימה השנייה, בין היתר, על רקע העלייה המשמעותית במצבת הכלואים. בקשה זו עתידה לידון בפני בית המשפט הנכבד עד תום השנה הנוכחית )ראו החלטה בהליך זה מיום 8.11.22).
-
9. עלייה זו במספר הכלואים הגבירה את הצפיפות במתקני הכליאה, עד כדי הגעה למצב שהקשה על קליטת עצורים ואסירים ושיבוצם במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בהתאם להוראות הדין. בכדי לעמוד על היקף התופעה, ייאמר כי מהנתונים שהועברו משירות בתי הסוהר עולה כי נכון ליום 19.10.22, עמדה מצבת הכלואים בשב״ס על 15,005 כלואים, מתוכם 4,694 ביטחוניים ו-10,311 פליליים. זאת, בעוד שתקן הכליאה הקבוע בצו בתי הסוהר )שחרור מנהלי) )קביעת תקן כליאה) )מסי 2), תשפ״ב-2022, שנקבע על ידי השר לביטחון הפנים מכוח סעיף 68ב לפקודת בתי הסוהר עד ליום 31.12.22, ואשר בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, הוארך תוקפו עד ליום 15.2.2022, עומד על 14,100 כלואים בלבד.
-
10. משבר הכליאה בשירות בתי הסוהר, השפיע, בתורו, גם על החזקת עצורי ימים על ידי משטרת ישראל. כתוצאה ממצבת הכלואים שגדלה מעל ל-15,000, התגלעו קשיים בהעברת עצורי הימים ללינה במתקני שירות בתי הסוהר, כך שחלקם נותר בתחנות המשטרה גם במהלך הלילה. זאת, נוכח העליה הדרסטית במצבת הכלואים, כמפורט, ובשים לב למאמצי שירות בתי הסוהר להימנע ככל הניתן מהפרה של הפעימה הראשונה שנקבעה בפסק הדין בבג״ץ שטח המחיה, ולאחר שנמצא כי משבר הכליאה הוביל לכך שבמתקנים מסוימים, לפרקי זמן מסוימים, לא עלה בידו להבטיח לכל אסיר ועצור שטח מחייה של 3 מ״ר.
-
11. כאן המקום להדגיש, כי סיטואציה מורכבת זו – המביאה בחשבון גם את חשיבות המשך תפקודה המבצעי של המשטרה לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו – מנוהלת בזמן אמת על ידי המשרד לביטחון הפנים, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל, לרבות במעורבות ישירה של השר לביטחון הפנים, מנכ״ל משרדו, נציבת בתי הסוהר ומפכ״ל המשטרה.
במסגרת זו, מנהלים גורמי המשיבים מעקב שוטף אחר מצבת הכלואים והעצורים ונתוני ההלנות בתחנות המשטרה בזמן אמת, תוך שהם נוקטים פעולות שונות כדי להביא לפתרון המצב. בתוך כך, יצוין כי מדי יום מתקבלים הנתונים לגבי מצבת העצורים באופן שמאפשר לנהל מעקב שוטף אחר היקף התופעה והמצב בפועל, ולאמוד את השפעתם של הפתרונות הננקטים.
-
12. אשר להיקף התופעה, יובהר כי לא בכל התחנות והמחוזות המצב זהה. מחד-גיסא, מהמידע שבידי המשיבים עולה כי אכן בשיאו של המשבר, היקפי התופעה עמדו על הלנה של כ-80 עד 100 עצורים בממוצע ביום, בתחנות משטרה הפזורות במספר מחוזות; אך מאידך-גיסא, בכל הנוגע לתנאי הלינה בתחנות המשטרה, יש לציין, כי במרבית תחנות המשטרה קיימים תאי מעצר מוכרזים, העומדים בדרישות הדין לעניין התנאים הפיסיים הנדרשים וכי הרוב המכריע של ההלנות בתחנות המשטרה בוצעו ומבוצעות בתאים אלה.
בהקשר זה, נבקש לעמוד בקצרה על מהותו של ״תא מעצר מוכרז״. סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ״ו-1996 )להלן: חוק המעצרים) מורה כי עצור יוחזק “במקום מעצר, באחריות משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, שהשר לביטחון פנים הכריז עליו כמקום מעצר; הכרזה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות”. בהתאם, תקנות סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה-מעצרים) )תנאי החזקה במעצר), התשנ״ז-1997 )להלן: התקנות), מורות כי הכרזה על “מקום מעצר” תיעשה על ידי השר לביטחון הפנים, ורק לאחר שאישר מפכ”ל המשטרה כי המקום עומד בתנאים על פי החוק, וכי ניתן לאפשר לעצורים שיוחזקו במשמורת באותו מקום לממש את זכויותיהם על פי החוק.
בהמשך, סעיף 9 לחוק המעצרים קובע את תנאי המעצר בהם יוחזק עצור, כאשר התקנות מפרטות אף הן את התנאים להחזקה במעצר, ובכלל זה, התנאים הפיסיים בתא המעצר, ובהן קיומם של מיטה, מזרן, שמיכות, שירותים, תנאי תאורה ואוורור, תנאי תברואה והיגיינה במקום המעצר, ועוד.
-
13. בהתאם לסמכויות האמורות, השר לביטחון הפנים הכריז על מקומות מעצר בתחנות משטרה, לאחר שמפכ”ל משטרת ישראל אישר כי תאי המעצר האמורים עומדים בתנאים לפי החוק וכי ניתן לאפשר לעצורים שיוחזקו בהם במשמורת לממש את זכויותיהם לפי החוק. מטבע הדברים, ההכרזה האמורה מעודכנת מעת לעת, ומהנתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל, עולה כי ישנם כיום כ-150 תאי מעצר מוכרזים בסך הכל, הכוללים כ-350 מיטות. תאי מעצר מוכרזים אלו נמצאים בתחנות משטרה שונות, בפריסה ארצית, והלנת העצורים בהם מאפשרת, ככלל, לקיים את הוראות הדין. יתרה מכך, משטרת ישראל מבצעת מעקב ופיקוח אחר התנאים בתאי המעצר, תוך ביצוע בקרות עתיות אחר עמידה בהוראות הדין בתאי המעצר.
בצד זאת, יש לציין כי משטרת ישראל אינה ערוכה לספק את כלל המענים והשירותים הנדרשים במקום המעצר. כך למשל, למשטרת ישראל אין מערך רפואי בתחנות המשטרה ובמקרי הצורך המענה ניתן באמצעות מגן דוד אדום או על ידי פינוי העצור למוסד רפואי.
בנוסף, הלנה בתחנות המשטרה מחייבת את מערך הסיור של משטרת ישראל לשנע את העצורים מתחנות המשטרה לבתי המשפט ולמוסדות הרפואים ובחזרה, וזאת חלף משימות הליבה המוטלות בשגרה על המשטרה.
-
14. בנוסף, ולצד תאי המעצר המוכרזים, ישנם בתחנות המשטרה כ-66 תאי שהייה שאינם ערוכים להלנת עצורים. תאי שהייה אלו מצויים בהשגחה מתמדת של שוטרים אשר מספקים לשוהים בהם מזון ושתייה, ומלווים אותם לשירותים בעת הצורך.
יודגש, כי על פי הנמסר מהמשרד לביטחון הפנים, בהתאם לנתונים שהועברו ממשטרת ישראל, מרבית העצורים שנשארו ללון בתחנות המשטרה הוחזקו בתאי מעצר מוכרזים, ורק מקצת מן העצורים, במקרים בהם לא נמצא פתרון אחר במועד הרלוונטי, הוחזקו בתאי שהייה; וזאת, לפרקי זמן קצרים ככל שניתן.
-
15. כך, מהנתונים שנאספו בידי משטרת ישראל, בין התאריכים 27.10.22 עד 14.11.22, עולה כי במהלך תקופה זו, נותרו כ-75 עצורים בממוצע ביום שהושארו ללון בתאי מעצר מוכרזים בתחנות המשטרה ברחבי הארץ. לעומת זאת, במהלך תקופה זו, עצורים בודדים נותרו ללון מדי לילה בתא שהייה. באופן מפורט, יפנו המשיבים לטבלאות הבאות:
נתוני הלנה בתאי מעצר
נתוני הלנה בתאי שהייה
למען הסדר הטוב, יוער כי הנתונים שהובאו לעיל אינם כוללים התייחסות לשבועות שקדמו ליום 27.10.22, משום שבזמן אמת – באותה העת – לא נערכה חלוקה בין הלנה בתאי מעצר מוכרזים לבין הלנה בתאי שהייה. מכל מקום, החל מיום 27.10.22 איסוף הנתונים הנעשה, כאמור, באופן יום-יומי כולל גם הבחנה זו, כמפורט לעיל.
-
16. המשיבים יציינו, כפי שעולה מן הנתונים המובאים לעיל, כי מרבית תחנות המשטרה כוללות בהן תאי מעצר העומדים בדרישות הדין ומאפשרים הלנת עצורים במקרה הצורך. ברם, עולה גם כי היו מקרים בהם בוצעה הלנת עצורים בתאי שהייה, שאינם מאפשרים עמידה בהוראות הדין. לפיכך, גורמי המשיבים פעלו ללא לאות – ועודם פועלים – לפתרון המצב בהקדם האפשרי.
-
17. נפנה, כעת, לעמוד על הפתרונות שננקטו עד כה, ועל הפתרונות הנוספים שעתידים להתמשש בעת הקרובה ממש – חלקם בעוד ימים ספורים בלבד.
עמדת המשיבים
-
18. כמפורט לעיל, לנוכח חומרת משבר הכליאה והשלכותיו, ובמקביל לעבודת המטה הבינמשרדית שנערכה אגב החלטת הממשלה מס׳ 1903 עליה יפורט בהמשך, הטיפול בנושא מושא העתירה נעשה בידי הגורמים הבכירים ביותר במשרד לביטחון הפנים וגופיו – השר לביטחון הפנים, מנכ״ל המשרד לביטחון הפנים, נציבת בתי הסוהר ומפכ״ל משטרת ישראל. במסגרת זו, מתקיימים דיונים שוטפים בנושא ומקודמים פעולות וצעדים שונים לפתרון המשבר, תוך ביצוע מעקב צמוד ויום-יומי אחר הנתונים בנושא.
-
19. במסגרת צעדים ופעולות אלה ניתן למנות, בין השאר, את הפעולות שלהלן:
-
א. הסבת מקומות כליאה ומיצוי הפוטנציאל הקיים – שירות בתי הסוהר ביצע בחודשים האחרונים ומבצע כל העת ויסותים של עצורים ואסירים בין מתקני כליאה ובין אגפים. בנוסף, שירות בתי הסוהר מבצע שינוי ייעוד של אגפים, מאגפי שפוטים לאגפי עצורים, וזאת בכדי שניתן יהיה להכיל את מספרם הרב של הכלואים במתקניו. במסגרת זו, בוצעו הסבות, בין השאר, במתקן הכליאה “גבעון”, במתקן הכליאה “צלמון”, במתקן הכליאה “סהרונים” ובמתקן הכליאה “מעשיהו” וצפוי ביצוע ויסותים והסבות במתקני כליאה נוספים בשבועות הקרובים, כפי שיפורט בהמשך.
-
ב. הרחבת יכולות טכנולוגיות לשחרור בערובה בתחנות המשטרה – בחודש מרץ 2022 המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל השלימו מהלך משמעותי במסגרתו הורחבו הנגישות והיכולות הטכנולוגיות להפקדת ערבות בתחנות המשטרה, כך שניתן להפקיד כספי ערובה באמצעות כרטיס אשראי דרך אתר ממשל זמין, הנגיש דרך הטלפון הנייד. מהלך זה הביא להסרת חסם משמעותי הנוגע לשחרור עצורים על ידי קצין משטרה. כמו כן, בוצעה הטמעה בקרב גורמי החקירות בתחנה.
-
ג. הפעלת ״מנגנון הוויסות״ להרחבת השחרור המינהלי – על אף הקשיים שמעורר מתווה השחרור המינהלי, לאור היקף הכלואים בשירות בתי הסוהר והחריגה מהוראות הדין, ובהמשך לבקשת נציבת בתי הסוהר והשר לביטחון הפנים ולאישור היועצת המשפטית לממשלה, הניתן לתקופות קצובות בכל פעם, מופעל מאז חודש מאי האחרון, המנגנון הקבוע בסעיף 68ג(ה) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב-1971 (להלן: הפקודה), המאפשר הרחבה של תקופות השחרור המינהלי לפרק זמן של עד שבועיים נוספים, בתנאים המפורטים בפקודה. הפעלת מנגנון זה הביאה להפחתה של כ-100 אסירים במצבת השפוטים הפליליים, ומנעה את החמרת מצוקת הכליאה.
-
ד. הוספת 120 מיטות זמניות במתקני המעצר לצורך קליטת עצורים נוספים – במטרה להביא להפסקת הלנות עצורים בתחנות המשטרה מעבר לנדרש, הוחלט במהלך חודש ספטמבר 2022 על הוספה של 120 מיטות במתקני מעצר של שירות בתי הסוהר, באופן זמני, לשם קליטת עצורים נוספים. השימוש במיטות אלו מבוצע בהתאם לצורך.
-
ה. מיצוי מכסות הפיקוח האלקטרוני לעצורי תום הליכים והרחבת שימוש בפיקוח אלקטרוני לאסירים משוחררים – המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל פועלים למיצוי המכסות הקיימות של פיקוח אלקטרוני ולהרחבת השימוש בכלי זה במקרים המתאימים.
-
20. כפי שצוין מעלה, בהתאם לנתונים המעודכנים בנושא, הצעדים והפעולות שקודמו בעת האחרונה, בדגש על פעולות מאומצות נוספות שבוצעו על ידי שירות בתי הסוהר לוויסות כלואים, לרבות כאלה ששינו סטאטוס משפטי; לצד הוספת המיטות הזמניות; הביאו בלילות האחרונים לצמצום משמעותי ביותר בהיקפי ההלנות בתאי שהייה בתחנות המשטרה, עד כדי הפסקת התופעה כמעט כליל בימים האחרונים (ראו את הנתונים בימים 14.11.22-7.11.22 בטבלה המובאת בסעיף 15 שלעיל).
-
21. זאת ועוד – בנוסף לכל הפעולות שננקטו עד כה, בשבועות הקרובים עתידים לצאת אל הפועל מהלכים נוספים הצפויים להוסיף מאות מקומות כליאה נוספים ולשפר את יכולת קליטת העצורים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. ואלו הן הפעולות המשלימות הנוספות עליהן הוחלט לצורך התמודדות עם משבר הכליאה ופתרון הבעיה העומדת במרכז העתירה:
א. פתיחת אגפים שנסגרו בכלא ״גלבוע״ – בעקבות אירוע בריחת האסירים הביטחוניים ממתקן הכליאה “גלבוע” נסגרו חמישה אגפים לצורך ביצוע עבודות בינוי ושדרוג המיגון במתקן הכליאה. אגפים אלה צפויים להיפתח בהדרגה בשבועות ובחודשים הקרובים, כאשר שלושה מהם מיועדים לאסירים ביטחוניים ושניים מהם מיועדים לאסירים פליליים.
בהתאם למידע שמסר שירות בתי הסוהר, ובמטרה לתת מענה מיידי לסוגיית הלנת עצורים בתחנות המשטרה, הוחלט לפתוח כבר בימים הקרובים שניים מהאגפים המיועדים בהמשך לאסירים ביטחוניים, לטובת החזקת עצורים פליליים, כמפורט להלן: אגף 2 המיועד ל-70 עצורים פליליים נפתח ביום 13.11.22; אגף 3 המיועד גם הוא ל-70 עצורים פליליים צפוי להיפתח ביום 22.11.22.
בחודשים הקרובים, לאחר השלמת הבינוי וההיערכות בשלושת האגפים הנוספים, ייפתחו גם אגפים אלה לקליטת אסירים, וייערכו ויסותים בין האגפים בהתאם לייעודם.
ב. השלמת בינוי וריווח מקומות כליאה נוספים במתקני הכליאה “נפחא” ו״עופר” -בהמשך ובהתאם להחלטת ממשלה מס׳ 291 מיום 2.8.2020, בסוף שנת 2022 צפויים להסתיים הליכי בינוי האגפים החדשים במתקני הכליאה “נפחא” ו״עופר”, במסגרתם יתווספו כ-960 מקומות כליאה נוספים במתקנים אלה. בהתאם למידע שנמסר על-ידי שירות בתי הסוהר, לאחר השלמת הבינוי, ישובצו בהם בתחילת שנת 2023 כלואים ביטחוניים, ויבוצעו הסבות של מקומות כליאה נוספים במתקני כליאה שונים המיועדים כיום לכלואים ביטחוניים לטובת כלואים פליליים.
עם השלמת מהלכי הבינוי האמורים, בכוונת שירות בתי הסוהר להסב למעלה מ-300 מקומות כליאה המיועדים לכלואים ביטחוניים לטובת כלואים פליליים, בבתי הסוהר “גלבוע”, “הדרים”, “עופר” ו״אשל”.
-
22. ברקע מאמצים אלו, ולצד מכלול הפעולות עליהן הוחלט כמפורט לעיל, יבקשו המשיבים לציין כי במסגרת החלטת הממשלה 1903, שהתקבלה ביום 23.10.22, אושרה תכנית לאומית לייעול והרחבת מתקני הכליאה ושטח המחייה בבתי הסוהר, הכוללת מספר נדבכים שנועדו להבטיח מענה ארוך טווח לכלל צרכי הכליאה הלאומיים, וזאת, תוך עמידה בהוראות הדין לעניין שטח המחייה המוקצה לכל אסיר ועצור. תכנית זו כוללת בינוי מקומות כליאה רבים נוספים, לצד קידום פעולות נוספות שנועדו לצמצם את היקף הכלואים במתקני הכליאה – והיא זו שעומדת ביסוד בקשת המדינה לדחות את מועד קיום פסק הדין בבג״ץ שטח המחייה, כך שהשלמת מימוש הפעימה השניה יידחה עד לתום שנת 2027.
-
23. משהגענו עד הלום, בשים לב לנתונים החיוביים שהתקבלו ממשטרת ישראל בלילות האחרונים המשקפים ירידה משמעותית ביותר בהלנת עצורים בתאי שהייה בתחנות המשטרה עד כמעט הפסקת התופעה כליל )כאמור בסעיף 15 לעיל); ובהינתן מכלול הפעולות שעתידות לסייע במתן מענה לסוגיה בטווח הזמן הקרוב מאוד; המשיבים סבורים כי עלה בידיהם ליתן את המענה הנדרש לסוגיה מושא העתירה, כך שהתייתר הצורך במתן הכרעה שיפוטית במסגרתה.
-
24. העובדות המפורטות בתגובה זו הנוגעות למשרד לביטחון הפנים נתמכות בתצהירו של מר תומר לוטן, מנכ״ל המשרד לביטחון הפנים.
העובדות המפורטות בתגובה זו הנוגעות למשטרת ישראל נתמכות בתצהירו של רפ״ק טל ימיני, ראש חוליית כליאה במשטרת ישראל.
העובדות המפורטות בתגובה זו הנוגעות לשירות בתי הסוהר ייתמכו בתצהירה של ראש חטיבת הכליאה בשירות בתי הסוהר, תת גונדר אתי אלקבץ, אשר אישרה את נכונותן, ואולם בשל טעמים טכניים לא ניתן היה להחתימה על תצהיר בפני עורך דין עובר להגשת התגובה. תצהיר תומך יוגש בנפרד בימים הקרובים.
היום, כ״א בחשון תשפ״ג
15 בנובמבר 2022
רן רוזנברג, עו׳׳ד, ממונה (בפועל) על ענייני בג״צים בפרקליטות המדינה
מתניה רוזין, עו״ד עוזר במחלקת הבג״צים בפרקליטות המדינה
גם הסנגוריה הציבורית הוציאה מכתב לגלי בהרב מיארה שצפצפה עליהם
ומה הסנגוריה הציבורית עשתה בענין? הוציאה מכתב לגלי בהרב מיארה שצפצפה עליהם בקשת. אבל לסנגוריה הציבורית יש הרבה יותר כסף מהאגודה לזכויות האזרח והסנגוריה הציבורית לא הגישה בגץ בעניין.
ראו מכתב של סתומה שנבחרה לעמוד בראש הסנגוריה הציבורית, ענת מיסד כנען.
הסיבה: הם לא ממש בעל הלקוחות שלהם. הם סתם עלה תאנה על מנת ליצור מראית עין של ייצוג לאזרחים בתיקים פליליים.
מכתב של ענת מיסד כנען מסנגוריה ציבורית לגלי בהרב מיארה על הלנת עצורים בתחנות משטרה
קישורים:
דוח חירום של הסנגוריה הציבורית על משבר הלנת העצורים בתחנות המשטרה, אוקטובר 2022
פניית האגודה לזכויות האזרח ליועצת המשפטית לממשלה ולשר לביטחון פנים, 10.8.2022 (לפני הגשת העתירה)
לירן תמרי, אחרי הפרסום ב-mynet: דרישה לשיפור תנאי החזקתם של העצורים בתחנות המשטרה בירושלים, 11.8.2022, mynet
לירן תמרי, בלי מיטה ובלי שירותים: ביקורת קשה על תנאי המעצרים בירושלים, 9.8.2022, mynet
One Comment
תחנת משטרה אינה מקום מעצר בו ניתן להלין עצורים, אך זה לא מפריע לכנופיית משטרה-פרקליטות ועוזריה. גם לא לצוררת גילה כנפי שטייניץ , כאמור סתם בהמה מהשיכונים של עכו הסובלת מסינדרום השפחה נרצעת של החונטה. רוצים למצוא את חוסר הצדק? חפשו תחילה את השופט המזרחי התורן-אדמונד לוי, יוסף אל פריח (“אלרון”) וכמובן גילה העכואית האנונימית . מה זה משנה שרוב העצורים לבסוף אינם מורשעים כלל? הייל היטלר!