אשתו של עו"ד עוזי נגן מתל אביב ניהלה הליך גישור בגירושין, תבעה ממנו כל מיני זכויות ברכוש שלו, וניקנקה אותו היטב. בגישור כתבו שלגבי רכוש שלא מוזכר בגישור, אין כל תביעות. כעת מגישה האישה תביעה לקבל חצי מדירה בגוש הגדול בטענה שהוא הסתיר את זה ממנה בגישור, ולכן לא יכלה לוותר על מה שלא ידעה […]
זה קורה בכל תיק גירושין בארץ… האישה מקבלת המלצה מעורכי דינה להתלונן תלונת שווא במשטרה, הגבר מסולק מהבית והאישה גרה שם בנוחיות 4-5 שנים בלי לשלם דמי שכירות לבעל. במקום לפסוק דמי שימוש בדירה כמו שפוסקים מזונות ומדור כל חודש לאישה נגד הגבר, את דמי השימוש דוחים לסוף ההליך "בעוד חמש שנים". ומה קורה "בעוד
לפנינו פסק דין של השופט רן ארנון מקרית שמונה, עוד חלאה פמיניסטית דוחה ומגעיל. האישה פה הסכימה שטובת הילדים להיות במשמורת האבא והיא קיבלה הסדרי ראיה. בנוסף טענה שמגיע לה רכוש, אדמות ועסקים…. הבעל הוא קבלן עפר. ומה עשה השופט רן ארנון? קבע שבעדה הדרוזית הלכות השוויון לא חלות, וגם אם הגבר משמורן הוא חייב
לפנינו עוד ניסיון סחיטה של גבר, ע"י עו"ד שרין סולן, ולמרבה המזל הרו"ח ירון ואקנין שם לה ברקס. שרין סולן העלתה את טענת "הכוס המשביח" כלומר שבגלל הכוס של האישה והשפעתו המאגית על המניות בחברה, הכוס שלה השביח את המניות. יש גם טענה של עקרות בית, כלומר גולד דיגריות שלא יוצאות לעבוד שבזכות "הכוס המאפשר"