מה לבגץ ולעישון במרפסות?  לאזרח יש מרפסת.  המרפסת פתוחה.  הוא רוצה לעשן.  עכשיו יבוא בג”ץ ויגיד לאזרח שאסור לו לעשן במרפסת שלו כי השכנים מתלוננים?  מה זה אם לא פטרנליזם?

ואם היום יהיה אסור לעשן במרפסת שלך, איזה איסור ימציאו מחר?  לאט לאט המדינה הופכת למדינת איסורים וחרמות שבה כל דבר אסור – אלא אם המדינה נותנת לך אישור.  זה עוד צעד בדרך למשטר סטייל צפון קוראה שבו המדינה שולטת בתושבים ואומרת להם מה לעשות, מה מותר ומה אסור. עוזי פוגלמן קורא לזה “טיפול בדרג המאסדר”.

ממתי בגץ נותן סעד של הוראה למשרד ממשלתי לחוקק חוק? 

העתירה הוגשה נגד המשרדים להגנת הסביבה, ביטחון הפנים והבריאות על-מנת “לחייב את המדינה לפעול בעניין”.  לא הבנו מה זה הסעד הזה של לחייב את שני משרדי הממשלה “לפעול בענין”?  במילים אחרות הם רוצים סעד של התקנת תקנות או חקיקת חוקים – וזה סעד שהמחוקק צריך להתקין.  זה לא סעד שעוזי פוגלמן צריך להתעסק איתו.

ככה זה בבגץ.  כשהם רוצים להכריח את משרדי המשלה לשנות חוקים בהתאם לאג’נדות, אין להם בעיה.  כשזה לא מתאים להם אז הם מצטטים פסקי דין ישנים בהם כתוב שיש עיקרון הפרדת רשויות ובגץ לא כופה על המדינה לחוקק חוקים.

אז הנה דוגמא שבה מתחשק לעוזי פוגלמן (סיפורי פוגי) להראות למשלה את כוחו השיפוטי.  ראש ההרכב השופט עוזי פוגלמן אמר בדיון: “אנו חושבים שיש פה עניין שצריך טיפול בדרג המאסדר. נכון היה לתפור לזה פתרון ייעודי, אך אם לא יהיה פתרון כזה, אנו לא שוללים דיון בגדרו של חוק למניעת מפגעים וצעדים בהקשר הזה”….  “אנו סבורים כי שיש לתת לרשות להציג את הצעדים הבאים שמנסים לנקוט תוך כדי התאמה לבעיה, ויש פה בעיה”….. “העדיפות הראשונה היא להשתמש בכלים התפורים לנושא העישון. אם אין מסגרת קיימת – יצטרכו להקים סמכויות”.

נו באמת….  פוגלמן הוא איש פרקליטות שהפך שופט עליון.  הוא מבין בפלילים כי ההתמיחות שלו זה להכניס כמה שיותר אזרחים לכלא, להכשיר איות לא קבילות, להכשיר תרגילי חקירה פסולים, והעיקר שהפרקליטות תוכל להרשיע את כל מי שבט לה.  מה לעוזי פוגלמן ולדיני זכות האזרח לעשות במרפסת שלו מה שבא לו?  ככה נראה דיקטוטר שיפוטי וזה מגעיל.

עוזי פוגלמן והאורגזמה של נשים הגונחות בקול רם

למי שלא הבבין “הדרג המאסדר” הכוונה ל”רגולציה”.  כלומר לשיטתו של עוזי פוגלמן הזכות של אדם לעשן במרפסת שלו תלויה ברגולציה.  במילים האחרות המדינה צריכה לדחוף את האף שלה למרפסות של האזרחים.  מחר המדינה תדחף את האף שלה לחדרי המיטות של האזרחים.  מה יקרה אם השכנים יתלוננו שאישה גונחת בקול רם בזמן יחססי המין וזה מפרחע לבריאותם כי הם לא יכוים לישון?  זה בדיוק כמו אותו דבר שטוענים שהעישון במרפסת מפריע לבריאות השכנים.  הנה התשובה של פוגי:  “צריך טיפול בדרג המאסדר, היינו רגולציה של רמת הרעש דשמותר לאישה להשיע בממן האורגזמה… כדי לא להפריע לבריאות השכנים.

כתבה של ניצן שפיר בגלובס 26/1/2022

האם עישון במרפסת ייאסר? בג”ץ: נתערב אם המדינה לא תמצא פתרון

עמותת “אוויר נקי” ושישה אזרחים עתרו לבג”ץ בדרישה לאסור עישון בדירות מגורים החודר לדירות הסמוכות, בטענה כי התופעה פוגעת בבריאותם של מיליוני אזרחים • השופטים ציינו כי הם רוצים לאפשר למדינה לעדכן על הצעדים שהיא נוקטת לטיפול בבעיה, בטרם ישקלו להפעיל את סמכותם

שלושה שופטי בית המשפט העליון דנו בעתירה שהגישה עמותת “אוויר נקי” ושישה אזרחים בדרישה לאסור עישון בבתי מגורים, בטענה כי התופעה פוגעת בבריאותם של מיליוני אזרחים. העתירה הוגשה נגד המשרדים להגנת הסביבה, ביטחון הפנים והבריאות על-מנת לחייב את המדינה לפעול בעניין. לפי עמדת המדינה, החקיקה הקיימת לא אוסרת עישון במרפסות.

השופטים הביעו את עמדתם כי הם רוצים לאפשר למדינה לעדכן על הצעדים שהיא נוקטת לטיפול בבעיה, בטרם ישקלו להפעיל את סמכותם. לאחר הדיון ניתנה החלטה, לפיה “קודם לביקורת השיפוטית שתיערך בגדרה של העתירה הנוכחית, יש למצות את הליך קבלת ההחלטות על-ידי הגורמים המאסדרים”. בית המשפט הורה למדינה לעדכן בתוך 90 ימים על ההתקדמות בקידום דרכי ההתמודדות עם התופעה.

ראש ההרכב השופט עוזי פוגלמן (סיפורי פוגי) אמר בדיון: “אנו חושבים שיש פה עניין שצריך טיפול בדרג המאסדר. נכון היה לתפור לזה פתרון ייעודי, אך אם לא יהיה פתרון כזה, אנו לא שוללים דיון בגדרו של חוק למניעת מפגעים וצעדים בהקשר הזה”.

פוגלמן הוסיף: “אנו סבורים כי שיש לתת לרשות להציג את הצעדים הבאים שמנסים לנקוט תוך כדי התאמה לבעיה, ויש פה בעיה”. השופט גם אמר בדיון כי “העדיפות הראשונה היא להשתמש בכלים התפורים לנושא העישון. אם אין מסגרת קיימת – יצטרכו להקים סמכויות”.

נציג המדינה ממחלקת הבג”צים, עו”ד עמרי אפשטיין, הודיע לבית המשפט כי נקבעה ישיבה לחודש הבא שבה ידונו באפשרויות להתמודדות עם הסיטואציה.

לעתירה של עמותת “אוויר נקי”, שבראשה עומד גיא אופיר, צורף סקר של ד”ר מינה צמח, ממנו עולה כי 50% מבתי-האב בישראל, כ־2.8 מיליון ישראלים, חשופים לעישון כפוי בתדירות גבוהה, ו־83% מדווחים כי הם גם סובלים מכך.

ששת האזרחים שהגישו את העתירה סובלים קשות מעישון שכניהם. אחד העותרים לקה בהתקף לב, והרופאים היו בטוחים שהוא מעשן, אף שנחשף לעישון שכניו בלבד. בין העותרים האחרים יש מחלים ממחלת הסרטן, אחת שסובלת מעשן בדירתה ועותר רביעי שסובל ממחנק ומבעיות בריאות אחרות.

“עישון אסור אם הוא חודר לדירות”

מי שמוביל את העתירה מטעם עמותת “אוויר נקי” הוא עו”ד עמוס האוזנר, פעיל ותיק נגד נזקי העישון. עו”ד האוזנר טוען כי חוק אוויר נקי וחוק העונשין כבר אוסרים על העישון אם הוא חודר לדירות.

המדינה ביקשה מבג”ץ לדחות את העתירה, בנימוק ששרי הבריאות והגנת הסביבה בוחנים כיצד להתמודד עם הסיטואציה של חדירת עשן סיגריות לדירות, ולבחון מודלים ממדינות אחרות.

לעמדת משרדי הממשלה, “אסדרה של עישון בדירות מגורים היא סוגיה מורכבת, הכוללת בין היתר שיקולים בריאותיים, כמו גם שיקולים נוספים הנוגעים לאיזון בין זכויות הפרט להשתמש בנכסיו ובין הגבלת שימושים הפוגעים או עלולים לפגוע באחרים”.

אחד מהפעילים במאבק נגד העישון הוא עו”ד עומר פיינטוך, המתמחה בתביעות ייצוגיות ובפרט נגד נזקי עישון. עו”ד פיינטוך מספר כי קיבל עשרות רבות של פניות מדיירים הסובלים ממפגעי העישון במרפסות. במצב הנתון, שבו אין חקיקה אוסרת ברורה, בשלב ההתחלתי, הדרך להתמודד היא מכתבי התראה לבעלי הדירות. אך גם פתרון זה מוגבל, ולדברי פיינטוך, מכתבי התראה מסייעים רק בחלק מהמצבים, בייחוד כאשר מדובר בשוכרים, והפנייה נעשית לבעל הדירה.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001400052