1. הבקשה שלפניי היא בקשה שהגישה המבקשת, במסגרת נוהל נשיאת בית המשפט העליון מס’ 2-20 הדן בטיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם.  נוהל הנשיאה 2-20
2. וכך נקבע בחלק הכללי של הנוהל:”זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד  אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד. הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת בתי המשפט כמקימה הגנה וסעד משפטי. מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים.”
3. בהמשך נקבע בנוהל כי לאור המפורט לעיל הליכים בסוגיות אלה מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה.
4. לפיכך נקבעו שלושה מקרים שבהם בית המשפט יקבע מועד לדיון בתוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה:
   • הוגשה בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר במסגרת חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע”ו-2016.
   • הוגשה בקשה לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד – בקשה שהוגשה במסגרת תובענה עיקרית בעניין של סכסוך משפחתי, “אשר עולה ממנה כי קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד או לפגיעה בקשר בין הורה לילדו, ….”
   • במקרים שבהם מוגשת או בקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד במסגרת הליך יישוב סכסוך, כאשר המתנה לפגישת מהו”ת או המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, או לחלופין במסגרת תובענה עיקרית לאחר שהסתיימה תקופת עיכוב ההליכים.
5. במקרה זה על בית המשפט לקבוע דיון בבקשה בתוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה (ראה סעיף 7 לנוהל).
6. בסעיף 9 לנוהל נקבע כך:”9. ראה בית המשפט לענייני משפחה כי בקשת סעד דחוף להבטחת קשר או בקשת סעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת קשר אינה מתאימה להתברר לפי הוראות נוהל זה, רשאי בהחלטה מנומקת לא לקבוע דיון במועד הקבוע בנוהל זה או ליתן כל הוראה אחרת.”מן הכלל אל הפרט
7. ביום 26.4.22 ניתנה החלטתי המפורטת (על פני 9 עמודים) בנוגע לבקשות השונות שהוגשו על ידי המבקשת לרבות בקשה להפנות את התיק “למסלול ניכור הורי בפני שופט מוקד”. לאחר פירוט הרקע העובדתי בנוגע לצדדים והתסקיר האחרון שהוגש לבית המשפט בחודש 11/21 פורט כך:”
   1. הצדדים הם בני-זוג לשעבר שממערכת היחסים ביניהם נולדו שתי הבנות:  הבת הבכורה ______ – ילידת 2004 (תכונה “הבת הבכורה” בהחלטה זו – הוספה שלי – ר”מ).הבת הקטינה ________ – ילידת 2011 (תכונה “הקטינה” בהחלטה זו – הוספה שלי – ר”מ).
   2. בתסקיר שהוגש בעניינה של המשפחה ביום 16.11.21 דווח כי הצדדים הכירו לפני כ-_____ שנה. ממערכת יחסים זו נכנה המבקשת להיריון ובתחילת החודש השביעי להריונה עם הבת הבכורה, שבו הצדדים ארצה והתגוררו ב__________.
   3. בתסקירים שהוגשו בהליכים הקודמים בין הצדדים צוין כי מראשיתה הייתה מערכת היחסים בין הצדדים קונפליקטואלית וידעה עליות וירידות. בשנת 2009 נפרדו הצדדים ואף הגיעו להסכם בחודש 5/2009, שקיבל תוקף של פסק-דין בנוגע למזונותיה של הבת הבכורה.
   4. אולם בחלוף הזמן חזרו הצדדים להיות בני זוג ובשנת 2011 אף נולדה בתם הקטינה.
   5. בשנת 2013 נפרדו הצדדים באופן סופי, המשיב פנה לביהמ”ש בבקשה למתן צו הרחקה של המבקשת ממנו, מחלקת הרווחה החלה את טיפולה במשפחה והמבקשת הגישה הליכים משפטיים כנגד המשיב לרבות בעניין מזונותיה של הקטינה. במסגרת הליך של בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ שנקטה המבקשת כנגד המשיב, התברר כי האחרון עזב את הארץ, בגין סיבות שונות, לדבריו, לרבות מצבו הנפשי הקשה שנבע מדרישות המבקשת, חובות וחשש לחייו.
   6. ביום _______ ובעוד ששוהה המשיב בחו”ל, ניתן פסק-דין שקבע את משמורת הבנות בידי המבקשת (להלן גם: “האם”) וכן נפסקו מזונות הקטינות.
   7. בחודש אפריל ______ חזר המשיב (להלן גם: “האב”) לארץ והגיש כנגד האם בקשה לצו הרחקה בטענה כי מטרידה אותו וכן את בת-זוגו המתגוררת ב______.
   8. בתסקיר שהוגש ביום 28.2.16 תואר כי מאז שובו של המשיב ארצה, היחסים בין הצדדים מתוחים מאוד באופן שזולג לזמני השהות שמקיימים עם הבנות, כי המבקשת התלוננה על הטרדות מצד המשיב ועו”ס מהרווחה שוחחה עם פסיכיאטרית שדיווחה כי המשיב היה אצלה בפגישת אינטייק וכי המבקשת התערבה מאוד במפגש. אמנם המפגשים אצל הפסיכיאטרית לא נמשכו אך ההתרשמות הייתה כי אין מסוכנות של המשיב כלפי הבנות. המבקשת, צוין בתסקיר, המשיכה להטריד את הפסיכיאטרית עד שהובהר לה כי יינקטו כנגדה הליכים משפטיים אם ההטרדה לא תיפסק ורק אז חדלה המבקשת ממעשיה.
   9. ביום ______הצליחו הצדדים לגבש הסכמות ואישרו בפני בית-המשפט הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין, שהסדיר את החזקה בבנות, זמני השהות של כל אחד מההורים עמן, מזונותיהן השוטפים וכן חוב מזונות עבר.”
8. בהמשך ההחלטה – בנוגע להליכים הקיימים כיום, נכתב כך:”20.ביום 16.11.21 הוגש תסקיר קשה ועצוב מטעמה של העו”ס. בתסקיר פירטה העו”ס אחר ההיסטוריה הזוגית המורכבת של הצדדים ומערכת היחסים התנודתית ביניהם, שלהן היו חשופות שתי הקטינות. העו”ס תיארה אירוע קשה בין ההורים בחודש ______ , שבו הגיעה האם לביתה של בת הזוג של האב, תלשה את הגדר, שרטה את רכבה והטרידה את בני משפחתה. האב תיאר כי הוא ובני משפחתה של האם פנו לפסיכיאטר המחוזי אך ללא הועיל. באותו יום האם נעצרה, הופנתה להערכה פסיכיאטרית בבית החולים שבו לא דווח על ממצא מטריד למעט שנכתב כי “התובנה חלקית”. האם הופנתה לטיפול פסיכיאטרי בקהילה אולם לדבריה של האם לא פנתה ואיננה מטופלת.21.כמו-כן פירטה העו”ס אחר מצבן של כל אחת מהקטינות והקשיים שעמן מתמודדת. העו”ס מתארת כי בשיחתה עם הבת הבכורה, דיווחה לה כי מגיל צעיר סבלה מאלימות של האם כלפיה, בעיקר נפשית אבל גם פיסית וכי נחשפה גם לאלימות בין ההורים עצמם. עוד סיפרה לה הבת הבכורה כי כיום יש לה בן זוג בגילה ולאחר מריבה עם האב בחודש ______ 2021 סביב הסדרי הלינה של בן זוגה בבית האב, עברה להתגורר בבית האם עם בן זוגה. אולם פרץ ריב אלים בינה לבין האם, שדרשה ממנה לחזור בה מדיווחיה בפני האפוטרופוסית לדין לגבי אלימות שחוותה מצד אימה. לאחר שהבת הבכורה סירבה, האם כינתה אותה “שקרנית” וניסתה לקחת מידיה את מכשיר הטלפון כי חשבה שהיא מקליטה אותה. האם לדברי הבת הבכורה ניפצה את מכשיר הטלפון שלה על הרצפה ואף שברה לה ציפורן. נוסף על כך פרצה האם לחשבון האינסטגרם שלה והכפישה אותה (בקללות ובהאשמות). האב לקח את הבת הבכורה להתלונן כנגד האם במשטרה ומאז נותק ביניהן הקשר.22.אשר לבתם הקטינה, תיארה העו”ס כי סובלת מקשיי קשב וריכוז, לומדת בכיתה קטנה אבל מתקשה לקבל את כללי המסגרת, בודקת גבולות, ולדברי המטפלת הרגשית שלה, “הקטינה מתנהגת באופן ילדותי ברמה של ילדה בת 6″, וכשהיא מתוסכלת, פורצת בבכי ובצעקות. עוד נכתב כי הקטינה משתפת את צוות הכיתה שצופה בתכנים שלא מותאמים לגילה, בעיקר אלימים ומרבה לדבר על מוות, דם בדידות ועצב. הקטינה דיווחה כי האב איננו יודע על התכנים שהיא חשופה אליהם והעו”ס מציינת כי עדכנה את האב בנוגע לכך.23.לגבי הקשר בין הקטינה לבין האם, ציינה העו”ס כי הקטינה איננה מעוניינת לדבר על האם, כי במפגש שבין האם לבין הקטינה שבו הייתה נוכחת העו”ס, הקטינה הייתה מאוד כעוסה, הרימה יד על האם, התפרצה עליה ונהגה בחוסר גבולות כלפיה כשהאם איננה מסוגלת להשתלט על הסיטואציה. האם מצידה, טענה העו”ס, עסוקה בתחושת הקורבנות שלה, משתפת את הבנות בעוול שנעשה לה ע”י האב, מערבת אותן במערכת היחסים מולו ואף חושפת אותן לתכנים לא מותאמים (למשל הציגה בפני הבנות תמונות של גבר שהיא יוצאת עמו). העו”ס התרשמה כי האם מתקשה להכיל את הקטינה ולראות את צרכיה, ובעיקר עסוקה בתזונה של הבנות, בדרכי החינוך שלהן ובלהכפיש את האב ובת זוגו. הקטינה, ציינה העו”ס, נראתה מסויגת מהאם וחווה אותה כפולשנית.

   24.העו”ס תיארה כי ביום 30.8.21 התקיימה ועדת הערכה לפוטנציאל מסוכנות במשפחה (בנוכחות פסיכיאטר ממשרד הבריאות ומפקחת מחוזית ממשרד הרווחה). מסקנות הוועדה היו כי מערכת היחסים בין ההורים מורכבת וקונפליקטואלית, כל אחד מהם תופס עצמו כקורבן ומשליך את האחריות על האחר. ההתרשמות הייתה שהאם במצוקה רגשית עקב תחושת הדחייה מהאב ומאובדן הקשר עם הבנות, דבר שמעלה אצלה את סף הזעם והתסכול והיא נוקטת בצעדים קיצוניים.”

9. המלצות ועדת תסקירים שקוימה במסגרת שירותי הרווחה ביום 17.10.21 קבעה כך:”28.המלצות הוועדה היו להוסיף שעה למפגשים השבועיים של האם עם הבנות (במקום שעתיים כל מפגש יימשך שלוש שעות), כי הבנות ימשיכו בטיפול הרגשי במסגרת הרווחה, כי ההורים יגיעו לשיחות תקופתיות אצל העו”סיות המטפלות בבנות, כי האם תשתלב בטיפול פסיכולוגי ובמעקב פסיכיאטרי ותודיע לעו”ס על זהות המטפל וכי האב ישתלב בהדרכה הורית ויודיע לעו”ס על זהות המטפל.”
10. ביום 7.2.22 התקיים דיון במעמד הצדדים וב”כ (כאשר האם הייתה מיוצגת במועד זה) והאפוטרופסיות לדין של הקטינות.
11. במהלך הדיון נאמרו על ידי המבקשת דברים קשים כנגד האב, האפוטרופוס לדין, וכן האם ציטטה אמירות קשות ביותר שנאמרו על ידה לקטינה ואף נשלחו במסגרת מסרונים לטלפון הנייד של הקטינה (ר’ סעיף 37 להחלטה).
12. וכך נקבע על-ידי בהחלטה מיום 26.4.22 לעניין זה:”38.לאור דברים אלה, היינו האמירות הקשות של האם בפני הקטינה על האב ובת זוגו, טענה האפוטרופוסית לדין כי סבורה שיש צורך בטיפול רגשי ומעקב כדי לוודא שהאם מצליחה לווסת את עצמה ולהימנע מלהשמיע מסרים כאלה לקטינה.39.כמו-כן ולנוכח האירועים הקשים שמתרחשים בין ההורים בנקודות שבהן אוספים או מחזירים את הקטינה, חזרה האפוטרופוסית לדין על המלצתה כי מרכז הקשר יהיה בגדר נקודת איסוף והחזרה. חלופה נוספת שניתנה מטעמה של האפוטרופוסית לדין הייתה שהאם תיקח ישירות את הקטינה ממוסד החינוך בסיומו וכי תשיב את הקטינה למרכז הקשר, שממנו יאסוף האב את הקטינה.40.כתגובה, האם, שהייתה מיוצגת, בחרה לטעון בחלק מהזמן בעצמה, ואישרה כי הודיעה לאפוטרופוסית לדין שהיא עוזבת את הארץ, כי היא סבורה שביכולתה לגדל את הקטינה ללא כל סיוע אך מוכנה להגיש חוות דעת פסיכיאטרית, אם גם המשיב יגיש חוות דעת מטעמו.41.המבקשת הצהירה בפני בית המשפט כי אינה מוכנה למתווה שלפיו היא תיקח את הקטינה ממרכז הקשר ותשיב אותה למרכז הקשר בסיום המפגש איתה – על מנת למנוע אירועים קשים כפי שהובאו לפתחו של בית המשפט, ולאחר אמירתה: “כבר לא אכפת לי, אני אעשה מה שאני רוצה”, עזבה את אולם בית המשפט.

    42.על-כן בהחלטה שניתנה בסיום הדיון הפנה ביהמ”ש את המבקשת לאלתר ל ______ כמומחה ביהמ”ש שיגיש חוות דעת מטעמו לעניין הקשר בין האם לבין הקטינה ויבחן האם קיים צורך בהתערבות גורם טיפולי וכן רשם לעצמו את התחייבות האב והסכמתו למימון מחצית מעלות חוות דעת זו.

    43.כמו-כן נקבעו זמני שהות של האם עם הקטינה לפעמיים באמצע השבוע וזאת כפוף לקבלת הודעה מטעם המבקשת כי מסכימה למתווה שלפיו האיסוף וההחזרה של הקטינה יהיו באמצעות מרכז הקשר.

    44.נוסף על כך נקבע כי אם תפנה המבקשת למומחה בתוך 5 ימים, יתיר ביהמ”ש את המשך התקשורת הכתובה בין האם לבין הקטינה אולם ובהיעדר פניה, ישקול ביהמ”ש לחסום את התקשורת האלקטרונית ביניהן וזאת לאור התכנים שהוצגו בפני ביהמ”ש.

    45.אשר לבת הבכורה, לאור עמדתה של האפוטרופוסית לדין שחזרה על דבריה בעל-פה בדיון שהתקיים וכן לאור בגרותה הקרבה, קבע ביהמ”ש כי מותיר לשיקול דעתה את סוגיית הקשר בינה לבין האם.”

13. ההליכים הנוספים שהתנהלו בין הצדדים לאחר מתן ההחלטה ביום 7.2.22 פורטו בסעיפים 46 ואילך להחלטה מיום 26.4.22 לרבות הגשת בקשת פסלות של המותב ע”י המבקשת, מתן החלטה בבקשה, הגשת בקשה להעברת ההליך לשופט מוקד, הבהרות, תגובות להחלטות בית המשפט שלא התבקשו, ועוד.
14. לאור כל המפורט בהחלטה זו נקבע על ידי לגבי הבקשות שהוגשו על ידי המבקשת במסגרת נוהל הנשיאה כך:”53.לאור האמור לעיל ובשעה שטענות המבקשת בעניין מסוכנות המשיב ודרישתה כי יעבור הערכה פסיכיאטרית ותסקיר מסוגלות הורית נבחנו ע”י רשויות הרווחה במסגרת התסקיר האחרון שהוגש וטענותיה לעניין הקשר בינה לבין בנותיה הוכרעו בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 7.2.22 והן בהחלטה מיום 25.3.22, שבהן נקבע המתווה לקיום הקשר עם האם תוך שמירה על שלומן וביטחונן הנפשי של הבנות, אין מקום לדון שוב ושוב באותן הטענות מחדש.”הליכי הערעור
15. במסגרת ערעור שהוגש על ידי המבקשת (ר’ רמ”ש 19033-04-22) הסכימו הצדדים כי בקשתה של המבקשת שכותרתה “בקשה להעברת התיק למסלול ניכור הורי בפני שופט מוקד” תידון לגופה לאחר קיום דיון בפני בית משפט זה.    הדיון בבקשה
16. ואמנם על פי מצוות כבוד בית המשפט המחוזי נקבע דיון בבקשה שהגישה המבקשת והוא התקיים ביום 2.5.22.
17. המבקשת באמצעות הגב’ ____ שהיא בגדר “ידיד קרוב” כפי שקובע לשיטתה סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, התבקשה לסכם את עיקרי בקשתה והבהירה כי בקשתה היא להעביר את ההליך דנן בפני שופט מוקד לתיקים אלה הקיים רק במחוז תל אביב כאשר לטענת הגב’ _____, נוהל הנשיאה שהוזכר לעיל מסמיך את בית המשפט להעביר את ההליך כך שידון בפני שופט המוקד בתל אביב.
18. נציג האפוטרופוסית לדין הבהיר כי הקטינה מתגעגעת לאמה המבקשת, מעוניינת לפגוש אותה אולם ובעטיה של התנהלות המבקשת, אשר מסרבת לקבל את המתווה שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 7.2.22 – לא מתקיימים זמני שהות בין האם לבין הקטינה וגם לא שיחות טלפון.
19. נציג האפוטרופוסית לדין הוסיף כי לא מדובר במקרה של ניכור הורי היות שכאשר מדובר על מקרים של ניכור הורי, מדובר על ילד שלא רוצה לפגוש את ההורה ואילו כאן הקטינה משדרת געגוע לאם וכך ציין הוא בדיון:”מר סנדרס: אי אפשר לטעון שיש ניכור כשיש ילדה, שעם כל הטענות שלכם לניכור, אומרת שהיא מתגעגעת לאימא שלה, שהיא רוצה לפגוש אותה, אבל אי אפשר לאפשר את זה כרגע בלי פיקוח, את ראית,…”מר סנדרס: את ראית,  את ראית את ההתנהלות של האמא בחוץ, היא רק הגיעה והתחילה לקלל את האב, הקטינה לא צריכה להיות עדה לדברים כאלה.  המבקשת: עד שיהיה צדק, אני אמשיך. עד שיהיה צדק. עד שיהיה צדק כמו שאני חושבת להיות. כמו שהצדק מופיע בסדרי הדין, אני לא אפסיק.מר סנדרס: הייתה, הייתה בזמנו הרי ההצעה שתבואי לקחת אותה ממרכז הקשר, כנקודת איסוף,

    המבקשת:לא אקח אותה ממרכז הקשר

    מר סנדרס: בלי פיקוח בכלל.

    המבקשת: מי אתה שבכלל תגיד לי מאיפה לקחת את הילדה שלי.

    גב’ ____: אין סיבה לזה כי ההחלטה הראשונית לכך ניתנה באופן זמני והפכה לקבועה, אין סיבה לזה.

    המבקשת: שום סיבה.”

    ר’ עמ’ 16 לפרוטוקול מיום 2.5.22 שורה 9 ואילך.

20. לאחר מכן נשאלה המבקשת על ידי בית המשפט מדוע בוחרת היא שלא למלא אחר החלטת בית המשפט, דבר אשר היה מקדם את הרחבת זמני השהות עם הקטינה, אולם בזמן שטענה הגב’ ______ “ידיד בית המשפט”, התפרצה שוב ושוב המבקשת עד אשר הגב’ _____ ביקשה מהמבקשת לצאת מהאולם (ר’ עמ’ 17 שורה 27 ואילך), ולאחר חילופי דברים בין הגב’ _______ למבקשת לבסוף תשובת גב’ _____ לשאלה מדוע המבקשת אינה מקיימת אחר החלטות בית המשפט הייתה כי “אין פה הדדיות ושוויון”.
21. לבסוף ניתנה החלטה להגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים.                          סיכומי ב”כ הצדדיםסיכומי המבקשת
22. המבקשת הגישה את סיכומיה ובהם פירטה כי היא עותרת להעברת ההליך לשופט מוקד. בסיכומיה חזרה על טענתה כי היא מתעקשת על אבחונו הפסיכיאטרי של האב, או על צו המורה לרופא המטפל לטענתה באב להציג חוות דעת לעניין אישיותו של האב.
23. המבקשת פירטה לגבי הליכים אחרים בין הצדדים שאינם נוגעים לשאלת זמני השהות עם הקטינה, טענה להסתה של הקטינות כנגדה, עד לכדי נתק מוחלט ממנה.
24. המבקשת חזרה וציינה אחר ההליכים המשפטיים בין הצדדים החל משנת 2020 ועד להחלטת בית המשפט (כב’ השופטת _____) ביום 14.6.21 שלפיה הועברה המשמורת על הקטינות (אז הבת הבכורה הייתה עדיין קטינה) לידי האב, ועדת התסקירים ומסקנותיה.
25. למבקשת טענות קשות כנגד ההחלטה מיום 14.6.21 (החלטה שניתנה על ידי מותב אחר), למרות שעל החלטה עקרונית זו בחרה שלא לערער.
26. למבקשת טענות גם כנגד החלטתו של בית משפט זה מיום 7.2.22 אך גם על החלטה זו בחרה שלא לערער.
27. לפיכך, חוזרת ועותרת המבקשת להעביר את הדיון באופן בהול למסלול מהיר בפני שופט מוקד.סיכומי ב”כ האב
28. ב”כ האב מציינת ראשית כי אין מדובר במקרה של ניכור הורי כלל, אלא מדובר בסירובה של האם לראות את הקטינה בתנאים שקבע בית המשפט.
29. ב”כ האב מפנה לנסיבות שפורטו בדיון מיום 14.6.21 בדבר האלימות שנוקטת האם כנגד הקטינה, כאשר הבת הבכורה עברה לגור אצל אביה כבר בגיל 15.
30. ב”כ האב גם הפנתה להחלטת בית המשפט המחוזי אשר הבהירה כי לא קיים שופט מוקד במחוז מרכז ועל כן ההליכים מתקיימים בפני השופט הקיים, המטפל בהליכים שבין הצדדים.
31. מוסיפה ב”כ האב כי התנהלות האם, לרבות קללות איומים – כפי שאף פורט בהחלטה מיום 7.2.22 היא זו הגורמת לנתק בין המבקשת לבין הקטינה.
32. ב”כ האב הפנתה לחוות הדעת והתסקירים הרבים וכן לעמדות שהוגשו מטעם שתי האפוטרופוסיות לדין של הקטינות לגבי התנהלות כל אחד מההורים אשר על-בסיסם ניתנו החלטות בית המשפט.
33. ב”כ האב הוסיפה כי בידיה של המבקשת לקיים זמני שהות עם הקטינה, ולאפשר הרחבתם אם ותפעל על פי החלטות בית המשפט.
34. לבסוף ציינה כי ההליך דנן אינו מסוג התיקים שיש להעביר לשופט מוקד.סיכומי האפוטרופוס לדין
35. בסיכומיה הפנתה האפוטרופוס לדין לעובדה כי המבקשת ביקשה להעביר את ההליך לשופט מוקד בשל ניכור הורי אולם בפועל – בכל פגישותיה של הקטינה עמה, מציינת וחוזרת הקטינה אחר רצונה לפגוש את אמה אך לצערה המבקשת מסרבת למתווה של מקום המפגש בינה לבין האב.
36. האפוטרופוסית אף ציינה כי לאחר שהחלו שיחות מפוקחות בין האם לבין הקטינה, שהיו מרגשות, הודיעה האם כי אינה מוכנה להמשיך במתווה של שיחות טלפון מפוקחות.
37. גם האפוטרופוס לדין טענה כי הסיבה בגינה אין זמני שהות היא סירובה של המבקשת לקבל את המתווה של בית המשפט לעניין נקודת האיסוף של הקטינה, והקטינה כמהה לקשר עם אמה וזמני שהות אלה היו מתקיימים לולא סירובה של האם למקום האיסוף של הקטינה.
38. האפוטרופוס לדין מציינת כי אם תשכיל האם לקבל את המתווה תוכל האם לפגוש את הקטינה מדי שבוע, ולהיווכח כמה הקטינה קשורה אליה ורוצה להיות במחציתה.דו”ח מרכז הקשר מיום 25.5.22
39. לסיכומי האפוטרופוס צורף דיווח מאת מרכז הקשר שלפיו קוימו ארבע שיחות מפוקחות, היו שיחות מרגשות, אולם בשיחה האחרונה דיברה המבקשת על “המלחמה שלה בהחזרתה של הקטינה אליה” ומסרה לקטינה שהיא אוהבת אותה ותמשיך להילחם עבורה. לאחר מכן הודיעה כי אינה מרוצה מהאופן שבו מתנהלות השיחות, והודיעה כי אינה מוכנה לקיים עוד שיחות טלפון באופן מפוקח.דיון והכרעההבקשה להעברת ההליך בפני שופט מוקד
40. הבקשה שלפניי הוגשה במסגרת נוהל הנשיאה 2-20 הבא לתת מענה מידי במקרים של פגיעה בקשר או פגיעה במוגנות של ילד בקשר עם מי מהוריו.
41. מטרת הנוהל הוא לתת מענה מידי במקרים מתאימים על מנת למנוע המשך התדרדרות בקשר של הקטין עם מי מהוריו, וזאת לאור המחקרים אשר קבעו כי זמן תגובה במקרים אלה הוא קריטי למניעת התדרדרות נוספת.
42. בסעיף 13 לנוהל נקבע כך:”3 . נשיא של כל בית משפט שלום או סגנו יהיה אחראי על יישומו של נוהל זה בבתי המשפט לענייני משפחה המצויים במחוז בו הוא מכהן כנשיא או סגן נשיא, בהתאמה וייתן הוראות באשר לביצועו ובהתאם לצרכי המחוז.”
43. כפי שקבוע בנוהל, כל מחוז פועל על פי החלטת נשיא המחוז או סגן הנשיא לענייני משפחה, ובמחוז מרכז קיימת החלטה מערכתית כי כל שופט ידון בכל הבקשות שיוגשו בהליכים שבפניו במסגרת נוהל הנשיאה. רק במחוז תל אביב קיים הסדר של שופט מוקד בבקשות אלה.
44. לפיכך, ברור ללא כל צל של ספק כי אין כל בסיס לעתירה של המבקשת להעברת ההליך בפני שופט מוקד.הבסיס העובדתי לבקשה
45. בנסיבות שלפניי, קבע בית-המשפט את המתווה לקיומם של זמני שהות בין המבקשת לבין בתה הקטינה לאור אירועים קשים שלהם הייתה עדה הקטינה במועד שבו אספה המבקשת את הקטינה או השיבה לידי האב.
46. המתווה נקבע על מנת להגן על הקטינה מפני אירועים טראומטיים שאירעו בעבר, עת שנפגשו ההורים (ר’ לדוגמא המתואר בסעיף 20 בעמוד 3 להחלטתי מיום 26.4.22).
47. כל שנקבע הוא כי נקודת האיסוף וההחזרה של הקטינה תהיה במרכז הקשר, וכי לאחר מכן, יתקיימו זמני שהות חופשיים בין האם לבין הקטינה.
48. כמו-כן, לאור התנהלות המבקשת, לרבות באולם בית המשפט, התבקשה המבקשת לפנות למומחה מטעם בית המשפט על מנת לבדוק את האפשרות להרחבת זמני השהות תוך שמירה על מוגנותה של הקטינה.
49. המפתח לקיומם של זמני שהות מקובלים בין האם לבין הקטינה מצוי בידיה של האם, אשר בוחרת להעדיף את מלחמתה בכל הגורמים, מבית המשפט, דרך אנשי הטיפול, ועד לאב ומשפחתו, והדוגמה האחרונה היא החלטתה להפסיק את שיחות הטלפון עם הקטינה אך ורק בגלל הפיקוח.
50. גם האב וגם האפוטרופוסית לדין מציינים את כמיהתה של הקטינה לפגוש את אמה, אך האם עומדת בסירובה למלא אחר החלטת בית המשפט, תוך פגיעה קשה בבתה.
51. חובתו של בית המשפט לעמוד על המשמר בכל הקשור למוגנות ילד בקשר עם הורהו מופיעה מפורשות גם בנוהל הנשיאה שאוזכר לעיל.
52. לפיכך, מעבר לחוסר ההתכנות המשפטית של העברת ההליך בפני שופט מוקד, כפי שצוין לעיל, אין גם כל בסיס לשינוי במתווה שנקבע על ידי בית המשפט שמטרתו להגן על הקטינה מאירועים טראומטיים, כפי שאירעו בעבר, בין ההורים, במועדים שבהם האם אוספת את הקטינה או מחזירה אותה לידי אביה.
53. לפיכך, הבקשה נדחית גם לגופה.הוצאות משפט
54. נוהל הנשיאה נקבע לצורך הגנה על קטינים מפני פגיעה בזכויותיהם לקשר עם הוריהם או פגיעה במוגנותם, באותם מקרים חריגים של חשש מידי לפגיעה בטובת הקטין.
55. דומה הדבר לכלי שניתן להגשת בקשה לצו הגנה במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ”א-1991 (להלן – “החוק למניעת אלימות במשפחה”) להגנה על אדם או קטין מפני פגיעה אלימה ממי מבני משפחתו.
56. בדומה לרציונל הקיים בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, הקובע פיצוי בגין שימוש לרעה בבקשה לצו הגנה, על בית המשפט להביע את מורת רוחו כאשר נעשה שימוש לרעה בנוהל הנשיאה אשר נקבע על מנת שבית המשפט יוכל לתת סעד מידי למקרים שבהם אכן קיים חשש לפגיעה בזכויות הקטין לקשר עם מי מהוריו או פגיעה במוגנותו.
57. Dלפיכך, אני רואה לנכון לחייב את המבקשת בגין ניהול הליך זה בהוצאות המשיב בסך של 7,000 ₪ ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ₪.
58. אני מתירה פרסום של החלטה זו בהסרת כל פרט מזהה.ניתנה היום, כ”ה אייר תשפ”ב, 26 מאי 2022, בהעדר הצדדים.רבקה מקייס

https://www.psakdin.co.il/Court/2753435#.YqieRqhBzIU