אדם בשם שמואל חדידה הסתבך בתאונת דרכים ב 2011 כשהוא כנראה הפוגע. כנראה לא היה לו ביטוח ולכן נכנסה לתמונה קרנית קרן ממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הקרן פיצתה את הנפגע בתאונת דרכים ושמואל הפך חייב לקרן את מה שהם שילמו. כנראה אנשי קרנית רדפו אחרי שמואל בהוצאה לפועל ומיררו לו את החיים בכל מיני הגבלות שלא אפשרו לו לנשום, והוא נאלץ לבקש הפטר בפשיטת רגל. הוא הגיש את הבקשה לכינוס נכסים בדצמבר 2011 ומאז ועד 2020 הוא תקוע בפשיטת הרגל עם הגבלות שונות ואינו מצליח לצאת לחופשי – שזו מטרת פקודת פשיטרת הרגל: לתת לחייבים התחלה חדשה.

ב 7/12/2014 אפילו לא היה לו יכולת לשלם את הסכום החודשי שנקבתב לו בסך 500 ש”ח לחודש והשופט יעקב פרסקי ביטל לו את ההגנה של פשיטת הרגל.

מתקדמים לשנת 2020. שמואל כבר הפקיד לקופה סכום נכבד יחסית במשך 9 שנים של 78,000 ש”ח, והוא מבקש הפטר מ 273,000 ש”ח חובות שנותרו. סביר להניח ש 70% מהסכום הזה זה רק ריביות נשך והוצאות לעורכי דין. כל המעורבים בענין הסכימו שהגיע הזמן לשחרר אותו מלפיתת החנק של הפשיטת רגל, אבל נותרה בעיה אחת: יש לו 120,000 ש”ח בקרן פנסיה שבעוד שנה ניתן יהיה לממש אותה. כולם סברו שהוא הפקיד מספיק לקופה, ושאם יפקיד עוד סכום “צנוע” של 10,000 ש”ח, יש לשחרר אותו מכלוב הפשט”ר.

ומי צץ? מי מתנגד? העו”ד של קרנית, עו”ד אמיר כספי. הוא דרש למרוח את ההליך עוד שנה עד למועד שאפשר יהיה לפדות את הפנסיה כדי להעביר אותה ל”קרנית”. לנו נראית עמדתו של אמיר כספי ריקוד על הדם של החייב, ממש להט מטורף לחמוד את כבשת הרש, ולהשאיר את האדם ומשפחתו לגסוס כלכלית בתקופת הפנסיה בה הוא בכלל לא יוכל לעבוד. “קרנית” היא קרן ממשלתית שהוקמה מטעמים סוציאליים כדי לעזור למי שנתקע בלי יכולת לקבל פיצוי מחברת ביטוח מוכרת כשקורית תאונת דרכים. והנה למרות שזו קרן סוציאלית, קרנית מתנהגת כמו תאגיד קפיטליסטי ברוטלי, שרק רוצה את ליטרת הדם, ועורכי הדין שעובדים בו רק רואים כסף, כסף ועוד כסף.

ומה למדנו מפסק הדין הזה? ראשית תראו איך במדינת ישראל מוציאים למסכנים את המיץ ותוקעים אותם שנים על גבי שנים בהליכים שלא נגמרים – 9 שנים! 9 שנים של הליכי סרק, כשמתקוטטים איתם על קוצו של יוד ודורשים מהם לבנות קופה עם 500 ש”ח לשנה. באמת, מה כבר ה 500 ש”ח האלה בחודש מועילים? הרי אם המטרה היא לפטור מחובות, אז בשביל מה צריך לבנות קופה? תנו לחייב לנשום, מחקו לו את החובות, תפסו לו את מה שיש ביום של כינוס הנכסים (ב 2011) וסגרו ענין. כל ההמצאה הזו של לבנות קופה עם 500 ש”ח לחודש במשך 9 שנים, כאשר החייב מוגבל, לא יכול לצאת מהארץ, חשבונות מוגבלים, בעיות עם מעסיקים שקשה להם להתנהל מול פושט רגל, וכל זה רק בשביל להוציא ממנו עוד 10,000 ש”ח עלובים בסוף ההליך אחרי 9 שנים? מה זה נותן?

ולאנשים האטומים ב”קרנית” אנו מייעצים לחשוב מחדש על ההתנהגות שלהם. קרנית היא לא תאגיד קפיטליסטי. ה 10,000 ש”ח או אפילו 120,000 ש”ח זה טיפה בים של הכסף ששוכב לקרנית בקופה. תנו לאנשים לנשום. שחררו.

ראו הכתבה באדיבות אתר Psakdin.co.il

תמורת 10,000 שקל: זכה בהפטר מחובות של מאות אלפי שקלים

החייב הסתבך כלכלית עקב תאונת דרכים. בית המשפט קבע כי הגיע הזמן לשחרר אותו לחופשי, ואף סירב לממש את כספי הפנסיה שאמורים לשמש אותו בזקנתו

אחרי 9 שנים של הליכים קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה של פושט רגל בן 66 להפטר מחובות של כ-273 אלף שקל תמורת 10,000 שקל בלבד. השופט ישראל פבלו אקסלרד קבע כי הגיע הזמן לסיים את ההליך אחרי שנים שבהן החייב עבד בחריצות, שילם את התשלומים החודשיים והצליח להפחית את החוב המקורי ב-78 אלף שקל. בתוך כך דחה השופט את בקשתה של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים “קרנית” – הנושה העיקרית בתיק –  לגבות את כספי הפנסיה הזעומים שצבר החייב ואמורים לשמש לקצבה בזקנתו. החייב נקלע לפשיטת רגל לאחר שחויב להחזיר ל”קרנית” פיצויים ששילמה לנפגעי תאונת דרכים בה היה מעורב. כשההליך החל ב-2011 הסתכמו החובות שלו ב-351 אלף שקל, מתוכם 248 אלף שקל לקרנית. אחרי שנים ארוכות ולא פשוטות של הליכים ביקשו עורכי הדין של החייב מרסל ורן מוזס לפטור אותו מיתרת החוב ולאפשר לו ולמשפחתו להמשיך בחייהם. בבקשה נטען כי החייב נקלע להליכים שלא באשמתו ובשנתיים האחרונות עשה מאמצים רבים כדי לעמוד בצו התשלומים החודשי הגבוה שהוטל עליו בסכום של 1,000 שקל בחודש. בנוסף, הוא הגיש דו”חות, שיתף פעולה עם הנאמנת והצליח להכניס לקופת פשיטת הרגל כ-78 אלף שקל.

הודגש כי החייב ואשתו עובדים קשה כדי לעמוד בתשלומים ובמקביל לסייע כלכלית לחמשת ילדיהם. החייב אדם חולה שמוותר על טיפולים רפואיים עקב חסרון כיס ואין לו נכסים למעט קרן פנסיה קטנה של כ-120 אלף שקל בלבד שאמורה לשמש אותו בזקנתו.

אבל עורך הדין של קרנית, אמיר כספי, התנגד להפטר בטענה שהחוב כלפי הקרן נוצר בחוסר תום לב וההתנהלות של החייב בהליך לא הייתה תקינה. הוא הדגיש כי רוב ילדיו בגירים וכי החייב יכל לשלם יותר מ-1,000 שקל בחודש. על כן הוא ביקש להמתין שנה נוספת, עד שכספי הפנסיה של החייב יהיו נזילים, ולמשוך אותם לטובת הנושים. עו”ד שני אביטן עמוס שייצגה את הנאמנת עו”ד נורה גוטליב, הציעה לקבל את הבקשה בכפוף להפקדת 15,000 שקל נוספים בקופה. את ההחלטה בנוגע לכספי הפנסיה היא השאירה לשיקול דעתו של השופט ישראל פבלו אקסלרד, אם כי הדגישה כי אלו הם הכספים היחידים שיישארו לחייב לאחר הפרישה. עו”ד ברטה שוורצמן מטעם כונס הנכסים הרשמי תמכה בהצעת הנאמנת והתנגדה למימוש כספי הפנסיה.

אדם חרוץ

השופט אקסלרד דחה את דרישת קרנית תוך שהבהיר כי הסכום הנמוך שהצליח החייב לחסוך לעת זקנה אחרי שנים ארוכות של עבודה אמור לשמש לקיומו לאחר שיצא לגמלאות.  השופט הדגיש כי מדובר באדם מבוגר שלמרות גילו והבעיות הרפואיות מהן הוא סובל עבד בחריצות לאורך השנים ועמד בשנים האחרונות בתשלום החודשי הגבוה שהוטל עליו. לפיכך השופט החליט להעניק את ההפטר בתנאי שבתוך 10 חודשים יפקיד החייב עוד 10,000 שקל. 

• להחלטה בתיק פש”ר 45430-12-11
• ב”כ החייב: עו”ד מרסל מוזס, עו”ד רן מוזס
• הנאמנת: עו”ד נורה גוטליב
• ב”כ הנאמנת: עו”ד שני אביטן עמוס
• ב”כ קרנית: עו”ד אמיר כספי
• ב”כ כונס הנכסים הרשמי: עו”ד ברטה שוורצמן

בתמונה: עו”ד נטע דורפמן רביב נציגת הציבור ב”קרנית”