הנה עוד דוגמא כיצד בישראל קיימות 2 מערכות נשים שונות האחת לגברים והאחת לנשים.  אין שום חפיפה ביניהם ואי אפשר לצטט מה שכותבות השופטות מפסק דין בו הנדונה היא אישה בפסק דין בו הנדון הוא זכר.

בפני השופטת ורד ריקנטי רוסהר הגישה בקשה של גבר להוציא עיכוב יציאה לאישה ערבושית, אזרחית זרה (כנראה תושבת שבדיה) אשר עזה את ישראל ב 7/2020 אחרי שחיה פה שנתיים.

הנבלה גנבה מהבעל $80,000 והגיעה לישראל להעיד בתיק בעליון “הגיעה לישראל למטרת השתתפות בדיון בעתירה בבג”צ אשר הוגש על ידה הנוגעת לסמכות בית הדין השרעי לדון בהליכים בעניין הסדר ההורות ביחס לילדיהם הקטינים של הצדדים”.

הבעל רוצה לעכב את יציאתה מישראל למרות שהיא תושבת חוץ, בדיוק כפי שעושים לכל גבר גרוש תושב חוץ בישראל יום יום כדבר שבשגרה.  השופטות מאיימות על הגבר שאם לא יגיע לישראל האישה תזכה בכל מה שהיא רוצה על מגש של כסף.  הגברים הנאיביים האלה מגיעים לישראל ונלכדים בה.  בדרך כלל דורשים מהם בין 170,000 ש”ח ל 200,000 ש”ח דמי כופר רק כדי לצאת מקוצנטרציון קאמפ ניו בירקנאו (יזראל).

ראו באיזה להט השופטת הפמיניסטית ורד ריקנטי רוסהר מגנה על האישה, על החירות שלה, על החופש שלה להיכנס ולצאת מישראל ועד כמה היה חשוב לשופטת שלא “ללכוד את האישה” בישראל.

אם זה היה גבר לא היה ספק שהוא היה נלכד בישראל, אפילו אם אין לו אשרת שהיה ואפילו אם אין לו בית או עבודה.  העיקר זה לשעבד את הגוף של הגבר לטובת החובות שהאישה טוענת שהוא חייב.  לרוב אלו חובות עתידיים על מזונות עתידיים כשהחוב הוא בכלל לא חוב…  זה “עתידי”.

ורד ריקנטי רוסהר:  איזה חוצפה לחשוב בכלל על עיכוב יציאה לבעלת ווגינה????

וזה מה שאומרת השופטת.  שימו לב שאם המשיב היה גבר השופטת היתה אומרת דברים הפוכים לגמרי ומצטטת תקדימים אחרים לגמרי:

“אין בידי לקבל טענה זו. הזיקות של המשיבה לישראל, אינן מהוות “טעם מיוחד” לעיכוב יציאתה של המשיבה מן הארץ, כאשר המבקש לא הראה בשום מקום, בין בבקשתו ובין בסיכומיו לפני, כי היעדרות המשיבה מישראל תביא להכבדה על ביצוע פסק הדין;  לא הוכח ואפילו לא נטען על ידי המבקש כי למשיבה יש נכסים, רכוש, כספים או זכויות מכל סוג בישראל. יתר על כן, הובאו ראיות לכך שהמשיבה הינה אזרחית ותושבת XXXX , שהיא התגוררה ב XXXX טרם הגעת הצדדים לישראל בשנת XXXX ומכל מקום מתגוררת שם מאז חודש 7/20 ועד היום. כן הובאו ראיות לכך כי בשונה מהמצב בישראל, ב XXXX המשיבה עובדת ומתפרנסת, מפעילה ומחזיקה נכסים, וזאת מבלי לחוות דעה למחלוקת בעניין הנכסים ובעלותם;

לא נטען גם שיציאתה של המשיבה מן הארץ נועדה לשם הברחת נכסים או רכוש, ולא נסתרה גרסת המשיבה כי הגיעה לישראל למטרת השתתפות בדיון בעתירה בבג”צ אשר הוגשה על ידה הנוגעת לסמכות בית הדין השרעי לדון בהליכים בעניין הסדר ההורות ביחס לילדיהם הקטינים של הצדדים )ר’ XXXXX .)

יודגש עוד שהמשיבה כלל לא נשאלה בחקירתה על נכסים או רכוש בישראל, כך שקבלת הסעד שהתבקש לעניין עיכוב יציאתה של המשיבה מן הארץ מביא למעשה “ללכידתה” בישראל, מבלי שהוכח ולו לכאורה שיהיה בהיעדרותה כדי ליצור הכבדה על ביצוע פסק – הדין. בהינתן מצב דברים זה, עולה חשש שעיכוב היציאה מן הארץ מהווה למעשה אמצעי לחץ פסול על המשיבה”.

מלכודת בישראל להפעלת לחץ פסול?  לגבר כן.  לאישה לא. 

באמת ורד ריקנטי רוסהר?  לחץ פסול על האישה????  הרי האישה גנבה $80,000 כך שיש לה חוב פתוח, ואם היא עוזבת אין ממה לגבות את החוב.

לעומת זאת כאשר עוצרים גבר בישראל על מזונות עתידיים – אין בכלל חוב.  החוב לא התגבש כי הוא עתידי…  זה עדיין לא מפריע לשופטים כמו נפתלי שילה להוציא צווי עיכוב יציאה על התושבים הזרים הזכרים בטענה שהגוף של הגבר הוא המשכון שממנו ישולם החוב.  כלומר הגוף של הגבר שלכוד בישראל ישועבד לצרכי החוב שעדיין לא צמח, וזה לא מפריע לאף אחד.

בתמונה:  שייינה מאיירס גרושה חיפאית שעשתה לבעלה בדיוק את אותו דבר.  בעלה אמריקאי עם 2 ילדים מאישה אחרת אמריקאית, וזה לא הפריע לה לעכב אותו בישראל בלי עבודה, בלי משכורת, בלי כסף לאכול ובלי בית עם עיקולים והגבלות על החמצן שהוא נושם…..  רק בסדום…

פסק הדין בתיק תמ”ש  23426-08-21