עו”ד אבי אוחנה מנס ציונה חטף הרשעה על העלמת מיסים. הוא טען שהרבה עורכי דין מעלימים מיסים ומקבלים וועדת כופר, ולכן אין סיבה שדווקא הוא יחטוף כתב אישום פלילי.
השופטת אדנקו סבחת לא השתכנעה דחתה בקשתו לביטול עקב אכיפה בררנית, ניהלה הוכחות והרשיעה אותו. גם תסקיר שירות מבחן השופטת לא הסכימה לתת לו. ת”פ 12189-12-20.
כעת עו”ד אבי אוחנה העלה טענות לאי הרשעה שיתבררו בינואר 2023.
מדובר בעו”ד שעובד עם הסנגוריה הציבורית. אלו עורכי דין שמוכרים את הלקוחות שלהם, לא ממש מנהלים הליכי הוכחות, מאפשרים לתביעה להגיש את כל החומרים שלה בהסכמה ללא חקירות, ולרוב גם מנחים את הלקוחות שלהם שלא להעיד, והכל בגלל שהסנגוריה משלמת להם מעט מאוד כסף ולא משתלם להם לנהל יותר מידי חקירות.
המדינה יוצגה ע”י הפרקליטים יהונתן תדמור ועו”ד רים סויד. בית משפט השלום ברחובות ת”פ 12189-12-20 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ’ עו”ד אבי אוחנה.
על פי הנטען בכתב האישום, במסגרת עבודתו כעו”ד, בין השנים 2013 – 2018 השמיט הנאשם חלק מהכנסותיו בסכום של לפחות 908,849 ₪, כולל מע”מ”, כלומר העלמות של 150,000 ש”ח כל שנה ב 6 שנים של תקבולים שקיבל מהסנגוריה הציבורית.
טענת ההגנה שלו היתה שהוא לא מבין בחשבונאות והוא הסתמך על יועץ המס ירון מאיר איתן. היועץ מס טען ש”השירות שסיפק העד לנאשם לא כלל בדיקת חשבון הבנק, כך שהוא לא יודע מה הופקד לחשבון הבנק של הנאשם” I”לאבי אין מיליון חשבוניות בחודש אלא מספר מצומצם כך שבוודאות הוא יודע כמה מע”מ הוא אמור לשלם”.
כמו כן טען שהחוקר אלכס גלפנבוים עבד עליו במהלך החקירה ולא העמיד אותו על זכויותיו להיוועץ בעו”ד ולשמור על זכות השתיקה עובר לחקירותיו. עוד נטען, כי גלפנבוים נתן אזהרה כללית ולא מפורטת. אוחנה “שב וטען, כי חשב שמדובר בבדיקה ולא הבין שהוא חשוד”, ו”הנאשם עמד על כך שבשלושת חקירותיו הוא לא הוזהר אף שהוא חתום עליהן, בטענה שחתם מבלי לקרוא אותן”.
אבל סבחת אמרה ש”מדובר בטענה תמוהה שכן מצופה מעו”ד, בוודאי כזה העוסק בתחום הפלילי, לשאול ולבקש הבהרה לגבי הסטטוס שלו עם זימונו לחקירה, ובוודאי בטרם מסירת עדותו. כאשר נשאל הנאשם מדוע לא שאל את החוקרים לפשר מעמדו לנוכח העובדה שליוו אותו במהלך השעות הרבות בהן היה בחקירה, הסביר שהוא פירש את הליווי של החוקרים כדאגה ולא בשל הימצאותו בסטטוס של עצור או חשוד”.
“מדובר בהסברים מתפתלים ותמוהים של הנאשם, שכן לא ברור מניין למד על חשד ברמה נמוכה או הניח שלמרות שצווי החיפוש ניתנו בעניינו והוא אף זומן לחקירה ממושכת לא הוא החשוד בתיק”.
טענותיו של אבי אוחנה
“הנאשם מסר בעדותו בפניי, כי הוא החל לעבוד עם הסניגוריה הציבורית בשנת 2013 . בחלק מהתקופה נשוא כתב האישום הוא סעד את אביו ולכן גם נשא בפרנסת אחותו החולה. יש לו חמישה ילדים, מהם שלושה בדרגות נכות לא קלות ותאומים בני 5 עם קשיים גדולים.
לדבריו, הוא פדה את כספי פנסיה כדי לסייע לאביו לסיים את חייו בכבוד, אלא שדווקא הקשיים הכלכליים שהוא מתאר מתיישבים עם אי סדרים והעלמת הכנסות.
הנאשם הכחיש העלמת מס במזיד וניסה לשוות למעשיו חוסר תשומת לב מצידו או טעויות של היועץ בדיווחים.
הנאשם בעדותו בפניי ניסה להרחיק את עצמו מניהול חשבון הבנק ולהטיל האחריות על רעייתו וכן להרחיק עצמו מכל פער בדיווחים ולהטיל האחריות על היועץ. אומר כבר עתה שאין בידי לקבל זאת. הנאשם שלל שעקב אחר התשלומים שהתקבלו בחשבונו ממשרד המשפטים. לטענתו רעייתו טיפלה בחשבון הבנק והוא התערב רק במצבים בהם היה צורך בהלוואה או חריגה ממסגרת האשראי. רעייתו לא הובאה לעדות, כדי לתמוך בגרסתו, ככל שהיה בכך לסייע בידי הנאשם.
אשר ליועץ, לטענת הנאשם הוא נאלץ לשלם פערים בגלל “רשלנות מקצועית של רואה החשבון” אלא שאם כך הדבר, לא ברור כיצד הנאשם ממשיך להשתמש בשירותיו של היועץ עד היום ומדוע לא הוגשה תביעה כנגדו בגין המחדלים הנטענים והמחירים הכבדים ששילם הנאשם עקב כך.
אין בידי לקבל את טענת הנאשם, כי הוא ממשיך להעסיק את היועץ חרף הטענות הקשות שהעלה כלפיו בנימוק שהדברים נעשו על ידי היועץ בתום לב.
הנאשם טען, כי היועץ לקח על עצמו את האחריות לחשבוניות החסרות בגין הסכומים המפורטים בכתב האישום, כך שאין בסיס לנטען כנגדו, אלא שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם עדותו של היועץ בפניי ובהודאתו. יתירה מכך, לו היו בנמצא יתר פנקסי החשבוניות של הנאשם ניתן היה לבחון טענתו זו, אלא שפנקסי החשבוניות לא אותרו ואף לא הוגשו במסגרת פרשת הגנה כדי ללמד שאכן הופקו חשבוניות בגין אותן הודעות תשלום או סכומים שהתקבלו מלקוחות פרטיים”.
אבי אוחנה טען שגם החוקרת אילנה פטילון רימתה אותו בקשר למעמדו בחקירה.
אלון וילנצ’יק, מסר כי החקירה החלה בגלל פער בין הסכומים שקיבל הנאשם ממשרד המשפטים להכנסות המדווחות. העד הצליב בין הכספים ששולמו לנאשם ממשרד המשפטים לבין הסכומים שדווחו לרשויות המס ומצא הפרשים. כמו כן בחשבון של הנאשם נמצאו הפקדות של המחאות מלקוחות פרטיים שאף הם לא דווחו לרשויות המס. הוא זימן את הלקוחות לחקירה ואלה אישרו ששילמו לנאשם עבור שירותיו, אך לא תמיד קיבלו חשבוניות ולא היה לכך דיווח בכרטסת. לדברי העד, הנאשם הוא שקיבל את אותם תשלומים ועליו החובה להוציא חשבונית כנגדם ואת העתקן להעביר ליועץ, כך שלמעשה כל סכום שלא נרשם בכרטסת לא דווח על ידי הנאשם ליועץ”.
רשימת לקוחותיו של אבי אוחנה שהעלים את התקבולים שקיבל:
כל אלה שילמו, חלק קיבלו קבלה, חלק לא, אבל זה לא דווח לרשות המיסים.
חגית קורן אמרה כי שילמה לנאשם סך של 46,800 ₪ והנאשם מסר לה קבלה על כך.
חנה שרמן אמרה כי הנאשם ייצג את בעלה, וכי ניתנו שש המחאות בסך 5,000 ₪, ובסך הכל 30,000 .₪
אריה העליון אמר שהוא שילם לנאשם סך של 3,500 ₪ וקיבל חשבונית. אריה הכחיש כי הוא מסוכסך עם הנאשם והוסיף שאמנם לא היה מרוצה מהשירות, אך הנאשם לא החזיר לו את שכר הטרחה.
גנדי בלקובסקי אמר שהוא שילם לנאשם עבור שירותו סך של 4,000 ש”ח.
נגה רפאלי אמרה ששילמה לנאשם סך 3,500 ₪ וניתנה לה חשבונית.
דליה ברכה קלמה אמרה ששילמה מדי פעם לנאשם במזומן 3,000-4,000 ₪. לדבריה הנאשם נתן לה קבלות בגין ההמחאות אך לא בגין הסכום ששולם במזומן.
אריה חיימוביץ’ אמר ששילם לנאשם סך של 3,500 או 4,000 ₪. בהמשך עדכן כי החשבונית שניתנה לו הייתה על סך 3,500 ₪ על אף ששילם סך של 4,000 ₪. העד הכחיש סכסוך עם הנאשם והכחיש שהנאשם החזיר לו שכר טרחה במזומן.
דרור שמעון שילם לנאשם 7,020 ₪ והיה אמור להתקזז מול עוה”ד שטיפלה בתיק לפניו.
איה קהתי שילמה 5,600 ₪.
גל כהן שילם 8,000 ₪.
אילנה ויוסף זיו שילמו 11,086 ₪.
גיל בן צבי שילם 1,823 ₪.
סוף דבר: “המאשימה הוכיחה בראיות מעבר לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם בעבירות של השמטה מתוך דו”ח כל הכנסה שיש לכללה בדו”ח, עבירה לפי סעיף 220 ( 1) לפקודה (4 עבירות), הכנה או קיום פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, עבירה לפי סעיף 220 (4) לפקודה (ריבוי עבירות), ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220 (5) לפקודה (ריבוי עבירות), בסך
כולל של 754,344 ש”ח.
כתבה בפוסטה ע”י זיבה קריסטל, פורסם 18/8/2022
אבי אוחנה מנס ציונה סנגור ציבורי הורשע במרמה והשמטת הכנסות ב-800 אלף שקל
עו”ד אבי אוחנה לא הוציא חשבוניות עבור תשלומי שכ”ט שקיבל ממשרד המשפטים ומלקוחות פרטיים. השופטת: “מעשיו מלמדים על תעוזה”. הסנגור הודיע כי בכוונתו לערער על הכרעת הדין
בית משפט השלום ברחובות הרשיע את עו”ד אבי-אברהם אוחנה מנס ציונה אשר עבד כסנגור ציבורי, באי דיווח לרשויות המס על כספי שכר טרחה שקיבל ממשרד המשפטים ומלקוחות פרטיים בסך 809 אלף שקל בשנים 2013-2018.
חקירת מס הכנסה נגד עו”ד אוחנה החלה בגלל הפער בין הסכומים שקיבל ממשרד המשפטים עבור עבודתו כסנגור ציבורי, לבין ההכנסות עליהן דיווח לצורך תשלום מס. בהמשך החקירה נמצאו בחשבון העו”ד הפקדות של המחאות מלקוחות פרטיים, שאף הן לא דווחו לרשויות המס.
לפי הכרעת הדין, עו”ד אוחנה פעל להעלים את הכנסותיו בכמה דרכים.
אחת, לא הוציא חשבוניות בגין חלק מכספי שכר הטרחה שקיבל כסנגור ציבורי ופרטי, למרות שהכספים הופקדו בחשבון הבנק שלו.
שתיים, הוציא חשבוניות אך לא כלל אותן בספריו, כך שאלה לא דווחו לרשויות המס.
שלוש, הוציא חשבוניות לאחר שהחלה החקירה.
השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ דחתה בהכרעת הדין את טענתו של אוחנה, כי הכספים התקבלו בחשבון הבנק שלו ולכן אין הגיון בכך שינסה להעלים את ההכנסה מרשויות המס – מה עוד שעיקר הסכום כאמור התקבל ממשרד המשפטים.
בסיום הליך ההוכחות דחתה השופטת את טענות ההגנה של עו”ד אוחנה ואת עדותו, וקבעה כי הראיות מלמדות שהוא הפר בשיטתיות את חובתו בדיווחים ובהוצאת חשבוניות מס עבור כל תשלום בסמוך לקבלתו.
השופטת כתבה כי “אי הוצאת חשבוניות לגבי כספים שהתקבלו ממשרד המשפטים, מלמדת לטעמי על התעוזה והיקפה כדי לרמות את רשויות המס… ההתנהלות החוזרת של השמטת הכנסות במשך שנים או השמטה חלקית שלהן ואופן רישומן שלא בסמוך למועד קבלתן או ללא תאריך כלל, לא יכולה להתיישב עם טעות אקראית או מעשה בתום לב, אלא מעשים מכוונים שנועדו להביא להתחמקות מתשלום מס”.
השופטת סבחת-חיימוביץ דחתה את ניסיון העו”ד להטיל האחריות על “המחדלים ורשלנות” של יועץ המס עמו הוא עובד עד היום, או על אשתו. בנוסף נדחו טענות הנאשם, בעלות ממד אירוני, כי לא הוזהר על פי חוק בפתח חקירותיו במס הכנסה וכי הופרה זכותו להיוועץ עם עורך דין, משום ש”לא הבין” לטענתו שמדובר בחקירה פלילית, אף כי החקירה בוצעה לאחר חיפוש בביתו ובמשרדו בנוכחות נציג הלשכה ואף כי חתם על הודעותיו שנשאו את הכותרת “הודעה באזהרה”.
לטענתו, הוא לא קרא את הכתוב בטרם חתם על ההודעות. “מדובר בטענות תמוהות מפי עו”ד, בוודאי כזה העוסק בתחום הפלילי”, כתבה השופטת והרשיעה אותו בגין השמטת מדו”חות, קיום פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה.
סנגורו של אוחנה, עו”ד יורם סגי זקס, מסר בתגובה: “עו”ד אברהם אוחנה הוא אדם עתיר זכויות. הוא שירת ביחידה מובחרת בצבא ובשב”כ וסיכן את חייו למען מדינת ישראל במשך רוב שנות חייו הבוגרים. הוא שילם את חוב המס שלו ביתר, התקלות שנגרמו בדיווח נגרמו ברובן בשל מחדלי משרד יועץ המס שלו אשר לקח אחריות על הדבר בבית המשפט והודה במחדליו. מעבר לזאת אף בית המשפט קבע כי נעשו דברים חמורים כגון העתקת מלוא הנתונים של מכשיר הפלאפון שלו שנים אחורה מעבר לצו ללא כל צורך תוך פגיעה חמורה בזכויותיו ובחוק, חקירה שנעשתה ללא אזהרה וללא היוועצות, הבטחות שלא להגיש הליך פלילי אם יסדיר החוב ואפליה מול מקרים דומים שהסתיימו בכופר. בדעת עו”ד אוחנה לערער על הכרעת הדין ולהוכיח את חפותו ולשמור על שמו הטוב”.
https://posta.co.il/article/90907-2/
כתבה דומה התפרסמה גם בגלובס:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001421846
להלן הכרעת הדין PDF מדינת ישראל נ’ עו”ד אבי אוחנה 12189-12-20:
מדי נ אבי אוחנה הכרת דין מרשיעה העלמת כספים 12189-12-20
ולהלן החלטה בבקשתו של אבי אוחנה לביטול כתב האישום מחמת הצדק.
אוחנה טען שהוא שילם מע”מ לנשים הרלבנטיות ומע”מ טענו שהשים שעליהן שילם מע”מ הן לא רלבנטיות ושבכלל את טענות ההגנה שלו צריך לברר במשפט. כמו כן טען שיש הרבה עורכי דין במצבו שנשלחו לוועדת כופר ולא קיבלו כתב אישום ולכן זו אכיפה בררנית, וגם זה לא שכנע את השופטת.
מדי נ אבי אוחנה החלטה אדנקו סבחת דוחה הגנה מן הצדק 12189-12-20
להלן בקשתו של אבי אוחנה לתסקיר אחרי הרשעה- והבקשה נדחתה
בית משפט השלום ברחובות ת”פ 12189-12-20
מספר בקשה:46
בפני
כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ
המבקש (הנאשם)
אברהם אוחנה
נגד
המשיבה (המאשימה)
פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה
החלטה
בפניי בקשת ההגנה להפנות את עניינו של הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר יבחן את שאלת ביטול ההרשעה .
ביום 2.8.22 ניתנה הכרעת דין בה הורשע הנאשם לאחר שמיעת הראיות בתיק. ההגנה ביקש ה את דחיית המועד לטיעונים לעונש על מנת לאפשר ל ה להצטייד בחוות דעת מומחית מטעמה.
ביום 31.8.22 עתרה ה הגנה לקבל תסקיר שירות מבחן אשר ייבחן את שאלת ביטול הרשעת הנאשם וכן כדי שתהיה תמונה מלאה אודות נסיבותיו האישיות .
המאשימה התנגדה לבקשה. נסיבות חייו של הנאשם נפרסו בהרחבה בפני בית המשפט במהלך שמיעת הראיות. בעבירות כלכליות אין חובה להפנות לתסקיר וממילא עסקינן לרוב בנאשמים שאינם עבריינים טעוני שיקום. קבלת הבקשה תביא לעיכוב בשל העיכובים בעבודת שירות המבחן.
עוד נטען שביטול הרשעה אינו מתאים לעבירות בהן הורשע הנאשם.
בתגובה עמדה ההגנה על הבקשה והוסיפה כי דווקא עמדתה של המאשימה מלמדת שיש מקום להיעתר לבקשת ההגנה. ל נוכח החסמים שעלולה ליצור הרשעת הנאשם יש מקום לקבל תסקיר שיבחן את ביטולה של ההרשעה. תסקיר שירות המבחן יתייחס למכלול השיקולים שנקבעו בהלכת כתב.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, דין הבקשה להידחות.
ברע”פ 5216/20 עלקם נ’ מדינת ישראל ( (6.8.20), סעיף 5) קבע בית המשפט העליון , כי אין צורך להפנות נאשם שכפר וניהול הוכחות לקבלת לתסקיר שירות מבחן:
“אף בטענת המבקש בדבר תסקיר שירות מבחן אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
כידוע, אין לנאשם זכות קנויה כי ייערך תסקיר בעניינו (עניין תבנאס, פסקה 10). ובענייננו, בדין בית משפט השלום הפעיל את שיקול דעתו וקבע כי אין להפנות את המבקש לשירות המבחן, משאינו מקבל אחריות למעשיו”
ברע”פ 8722/15 תבנאס נ’ מדינת ישראל (21.12.15) (סעיף 10) נקבע כך:
“כידוע, אין לנאשם זכות קנויה כי ייערך תסקיר שירות מבחן בעניינו, ובית המשפט אינו מחויב לקבל תסקיר כאמור בטרם יגזור את הדין, אלא באותם מקרים הנכנסים בגדר אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), התשכ”ד-1964. במקרים שאינם נכנסים בגדר אכרזה זו, דוגמת המקרה שלפניי, ההחלטה האם להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית…”
משכך, אין לנאשם זכות קנויה לקבלת תסקיר שירות המבחן בהעדר לקיחת אחריות.
מקום בו נאשם אינו נוטל אחריות, אין ערך מוסף למעורבות שירות המבחן ולאפשרות להליך טיפולי .
הנאשם מתעתד להגיש חוות דעת מטעמו, כך שזו יכולה לשפוך אור על מה שמבקש הנאשם להביא לפתחו של בית המשפט מבלי להעמיס על שירות המבחן, שידיו מלאות, לרבות אודות קיומם של שיקולי שיקום בעניינו .
אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אלה נפרסו בפניי במהלך שמיעת הראיות והן תילקחנה בחשבון בעת גזירת הדין ופתוחה הדרך בפניו להגיש ראיות נוספות בעניין, ככל שברצונו לעשות כן.
יצוין, כי הפסיקה אליה הפנתה ההגנה היא החריג ושונה בנסיבותיה מעניינו של הנאשם שבפניי במכלול השיקולים שעמדו בפני בית המשפט בת”פ 34103-10-13 פרקליטות מחוז מרכז מיסוי וכלכלה נ’ ברנד ואח’ (25.10.18).
כמובן שאין בהחלטה זו למנוע מהנאשם להעלות טענותיו מדוע יש לבטל את הרשעתו בתיק זה.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לקבלת תסקיר שירות מבחן נדחית.
הטיעונים לעונש ישמעו במועד שנקבע.
המזכירות תעביר ההחלטה לב”כ הצדדים.
ניתנה היום, כ”ה אלול תשפ”ב, 21 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
One Comment
ה”שופטת” אדנקו סבחת היא עסקנית טיעון בעצמה שהיה לה אולי זכוי אחד בכל הקריירה. מונתה לשיפוט בשל צבע עורה ועל מנת לרצות את הפושעים האתיופים. כעת היא מרצה את אדוניה הלבנים ע”י ריבוי הרשעות. וליצור הזה קוראים “כבודה”?