יוספה ברק יחצנית מכוני הכוסמטיקה הפסידה בערעור בעליון אצל השופטת דפנה ברק ארז.
נדיר שאישה מפסידה אצל דפנה ברק ארז כך שאם השופטת הזונה הפמיניסטית הזו נכנסה האם אימא של יוספה, זה אומר שיוספה באמת העלתה את העצבים למערכת.
מדובר במעל 500 פרסומים הטרלה וטינופת שיוספה פרסמה על שרון אלרועי פרייס, כולל פרסום טענה שהבן של אלרועי פרייס לא חוסן לקורונה. הפרקליטות הגישה נגד יוספה כתב אישום ושרון אלרועי פרייס באמצעות הפרקליטות מחלקה אזרחית הגישה תביעת לשו הרע.
שרון אלרועי פרייס גם ביקשה צו הטרדה מאיימת נגד יוספה כולל מחיקה של כל מה שפרסמה יוספה ב 6 החודשים האחרונים. בדיון במעמד שני הצדדים השופט טל חבקין הוציא ליוספה גם צו נושא פני עתיד לא לפרסם כלום על אלרועי פרייס ועל הקורונה ב 6 חודשים לעתיד.
יוספה בעצמה הגישה בקשות לצווי הטרדה מאיימת בגלל פרסומים שהפרקליטות הפיצה על יוספה, האופי שלה וכתבי האישום שלה ועוד בקשה לצו נגד פרקליטונת בשם ליאורה חביליו. השופט טל חבקין קבע שהבקשות האלה היו סתמיות והוגשו כ”קונטרה” בלי בסיס וזירגג את התחת של יוספה בעוד 3,000 ש”ח הוצאות.
יוספה ערערה לבית משפט מחוזי וחטפה שם עוד זירגוג של 5,000 ש”ח הוצאות.
בערעור אצל דפנה ברק ארז דפנוש כתבה שיש פרסומים שהם לשון הרע ויש פרסומים שהם הטרדה מאיימת, ואין חוסר בהירות ביחס ליחסי הגומלין שבינם (מה שלא נכון אגב).
“בית משפט השלום הנחה עצמו לאורן בהגדירו את קו הגבול בין פרסומים הנכנסים לגדרי חוק איסור לשון הרע לבין אלו החוסים תחת החוק למניעת הטרדה מאיימת. אכן, ביטוי הפוגע בשמו הטוב של אדם עשוי להיות רלוונטי במקרים המתאימים הן לחוק איסור לשון הרע והן לחוק למניעת ההטרדה המאיימת. אולם, בעוד שבגדרו של חוק איסור לשון הרע הבחינה המשפטית מתמקדת בתוכנו של הביטוי, על רקע החשש שהוא צפוי לבזות ולהשפיל את האדם הנוגע בדבר בעיני הבריות, החוק למניעת הטרדה מאיימת ממוקד בהשפעתו הנמשכת של הביטוי על האדם עצמו, בשל כך שהוא מאיים עליו או פוגע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו. על רקע האמור, ברי כי בגדרו של חוק זה יש משמעות רבה לכך שהביטוי הוא חוזר ונשנה. כמו כן, וכפי שמעיד עליו שמו – החוק למניעת הטרדה מאיימת ממוקד במניעה עתידית ומכאן חשיבותו”.
“אם כן, אין מקום להנחה שמתחייב “סיווג” חד-חד-ערכי של פרסומים כלשון הרע או כהטרדה מאיימת. כאמור, עשויים להיות מצבים שבהם פרסומים יניחו עילה לתביעת לשון הרע (בשל הביזוי כלפי אחרים) וכן ישמשו עילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (בשל האפקט שלהם על האדם עצמו). לצדם עשויים להיות מצבים שפרסומים ייפלו רק לגדרו של אחד מהחוקים הנזכרים, או אף לא לאחד מהם. על דרך ההשאלה, ניתן להזכיר את המטאפורה שעשה בה שימוש לפני שנים רבות השופט א’ ברק, ביחס להיקף תחולתן של העוולות השונות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] – בהסבירו כי אין לדמותן ל”מגנטים של אחריות, באופן שכל הנמצא בתחום המשיכה של אחת העוולות
מוצא ממילא מתחום המשיכה של עוולה אחרת”, אלא ל”רשתות רשתות, המוטלות, זו על גבי זו… [כך ש]לעתים נתפסת מערכת עובדות נתונה על-ידי רשת אחת בלבד. לעתים היא נתפסת על-ידי מספר רשתות” (ע”א 243/83 עיריית ירושלים נ’ גורדון, פ”ד לט ( 1) 113,125 (1985). הדברים נכונים, בשינויים המחויבים, אף ביחס לענייננו”.
בקיצור, לדברי דפנה ברק ארז אין לסווג את הכוס של יוספה “סיווג” חד-חד-ערכי. עשויים להיות מצבים שהיא נתקעת ומצבים שהיא תוקעת. ניתן להזכיר את המטאפורה שעשה בה שימוש לפני שנים רבות השופט א’ ברק “כל זונה בא יומה”.
ראו ההחלטה של דפנה ברק ארז ערעור 6891/22 31/10/2022.
דפנה ברק ערעור יוספה ברק על אלרועי פרייס רעא 6861-22
ראו צו מניעה זמני שהגישה שרון אלרועי פרייס אצל השופט טל חבקין:
צו מניעה זמני שרון אלרועי פרייס נ יוספה ברק 6-7-2022
וראו וההחלטה של השופט טל חבקין תל אביב בענין צווי המניעה והטרדה מאיימת נגד יוספה ברק:
פסד יוספה ברק הטרדה מאיימת אלרועי פרייס הט 9757-07-22