כתב אישום בגין התבטאויות הוגש נגד רב מהתנחלות יצהר יוסף אליצור. לטענת הפרקליטות המילים שהביע אליצור “מסיתות” נגד ערבים. אלא מאי? התיק הגיע אל השופט ניל הנדל, אותו שופט שהביע הזדהות וסימפטיה למשפחת השהיד סאמי אבו דיאק. מסתבר שהמדינה הוציאה תעודת חיסיון בתיק של הרב אליצור על כל מיני פרטים ומידעים מהחקירה, כך שהרבי הזה יגיע למשפט מבלי שיש לו את כל החומרים שהוא זקוק להם להגנתו.
על פי מדיניות עקבית של כל שופטי בית המשפט העליון המגמה היא למסור לנאשמים כמה שפחות חומרי חקירה רלבנטיים, ולהסתיר לחלוטין את אלו שיש בהם פוטנציאל לזיכוי, וזאת על מנת להגביר את סיכויי ההרשעה. גם השופט ניל הנדל לא טומן ידו בצלחת ובהחלטה שלפניכם לא ראה בעייתיות כלשהי עם הוצאת תעודת חיסיון מטעמי ביטחון המדינה בעבירה שהיא עבירה נגד חופש הדיבור וההתבטאות.
ממש בסמוך להחלטה זו התברר כי השופט ניל הנדל בכלל לא קורא את החומרים בתיקים בהם הוא דן, וכאשר הגיעה אליו הודעה כי נאשם כלשהו נפטר, הוא שלח הודעת ניחומים למשפחה. אלא שהנאשם הוא מחבל עם דם על הידיים – סאמי אבו דיאק, והמשפחה היא משפחת שהידים.
שופט העליון ניל הנדל שחתם עתירה של משפחת המפגע הפלסטיני סאמי אבו דיאק בהודעת תנחומים ועורר סערה, הבהיר כי לא התכוון לכך, ועשה זאת בלי לשים לב: “מביע את צערי בפני המשפחות השכולות אשר נפגעו מכך”…
לאחר הסערה – השופט מתנצל: שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, פרסם הודעת התנצלות, בעקבות הסערה שעורר כשחתם במילות תנחומים על עתירת משפחתו של מחבל פלסטיני. מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר כי “כמובן שלא הייתה כל כוונה לפגוע באיש. השופט הנדל מבקש להביע את צערו הרב בפני המשפחות השכולות אשר נפגעו מכך”.
הסערה החלה ב 28/11/2019 כאשר התפרסם כי הנדל חתם על פסק דין שעסק במותו של האסיר סאמי אבו דיאק, שהורשע ברצח יהודי, וכתב בהחלטה כי הוא “משתתף בצער המשפחה“. אבו דיאק הורשע ברצח לפני 18 שנים, ועתר לבג”ץ בבקשה לשחרור מוקדם לאחר שחלה בסרטן. בג”ץ לא הספיק לדון בעתירה, שכן האסיר מת ממחלתו לפני יומיים, טרם הדיון.
בעקבות זאת, הוציא הנדל החלטה לפיה העתירה נמחקת – וכאמור, עורר סערה ברשתות החברתיות לאחר שחתם את פסק הדין בהבעת תנחומים. הבעת התנחומים עוררה סערה ציבורית – שבעקבותיה הוצאה החלטה חדשה, ללא המשפט השנוי במחלוקת. זאת, בטענה כי ההחלטה הייתה צריכה להינתן בהרכב של שלושה שופטים – ולא שופט אחד בלבד.
בהודעת ההבהרה מה 29/11/2019 נכתב עוד כי “הוגשה לפני השופט הנדל בקשה לביטול עתירה שהוגשה והדיון לגביה, עקב פטירתו של העותר בעת ריצוי עונשו בבית הסוהר. בפעמים הבודדות שמקרים כאלו מתרחשים, נוהג השופט הנדל להוסיף השתתפות בצער המשפחה. עקב פטירת העותר העתירה הפכה ללא רלוונטית ולכן לא התקיים דיון ולא היה צורך להיכנס לפרטי העתירה והעותר. “פסק הדין הראשון בוטל וניתן פסק דין נוסף שמדבר בעד עצמו”.
בתמונה: ניל הנדל השופט שמנחם משפחות שאהידים, ועושה את המוות לאזרחי המדינה שחוטפים כתבי אישום על זוטות
הרקע: רב יוסף אליצור מואשם בהסתה לאלימות
כתב אישום הוגש נגד הרב אליצור מיצהר בגין פרסום מאמרים שבהם הסית לפעולות אלימות נגד ערבים. עדו בן פורת , י”ט בסיון תשע”ז 13/06/17 10:35
פרקליטות מחוז המרכז הגישה לבית המשפט השלום בפתח תקווה כתב אישום כנגד הרב יוסף אליצור מיצהר, ממחברי הספר “תורה המלך”, בגין הסתה לאלימות.
כתב האישום הוגש באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, כפי שנדרש על פי דין, וזאת נוכח אופי העבירות המיוחסות לחשוד המשיקות לחופש הביטוי.
לפי כתב האישום, אליצור שימש כרב ומורה בכיר בישיבת “עוד יוסף חי” ביצהר וכן מורה של בני נוער במועצה האזורית שומרון.
כמו כן, הרב הינו בעל טור דעה קבוע באתר האינטרנט “הקול היהודי”, שבו פרסם ברבים מאמרי דעה שונים שכתב. בשניים ממאמרים אלה, שפורסמו במהלך חודש מאי 2013, הסית אליצור לפעולות אלימות נגד ערבים.
כך, ב-1.5.13, יממה לאחר רצח אביתר בורובסקי הי”ד בפיגוע בצומת תפוח, פרסם הרב אליצור מאמר דעה אשר כותרתו “אסור להתייאש- רק לצמוח יש!”, שבו כתב בין היתר “ישנה תופעה ההולכת ומתרחבת של פעולות שעושים יהודים חמים כנגד האויב. אפשר לראות בכך מעשים נואשים של ציבור שנדחק לפינה, אבל מי שיתקרב יבחין כי מדובר בניצנים של ציבור הולך וגדל שלוקח אחריות על בטחון היהודים.
”אחרי הירצחו של הקדוש, אביתר בורובסקי הי”ד, התבצעו פעולות שונות ברחבי הארץ. הפעולות כוונו בעיקר כנגד האוכלוסיה הערבית, המחפה על פשע… העיקר הוא שהולך ומתרקם ציבור שיש לו חזון אחר, חזון של שלטון שמייצג את העם היהודי. הציבור הזה גם פועל פעולות בשטח האויב. הפעולות הללו אינן נובעות מייאוש; הן מעשים ראשוניים של הרמת ראש על ידי ציבור חדש. במעשים הללו מתחילים להתבטא היהודים המפוכחים, אלה שמבינים שהיהדות היא עיקר הקיום שלנו פה. המעשים הללו הם ניצנים ראשונים של אמון יהודי, ערבות הדדית, ודאגה לשלום היהודים בארץ ישראל ובעולם…”, כתב הרב אליצור.
ב-28.5.13, ערב יום ה’שלושים’ לרצח בורובסקי ז”ל, פרסם אליצור מאמר דעה אשר כותרתו “איך “לתפוס” את מבצעי תג מחיר- דעה”, בו כתב בין היתר “אותם כוחות שבשם התפיסה המבינה את הצד הערבי הרצחני מחליטים ‘להכיל’ את הרצחנות הערבית ולהפקיר את חיילי צה”ל למשיסה וקלס יומיומיים- אותם אנשים פשוט לא מסוגלים להאמין שהצד היהודי מוכרח להתקומם.
”הם לא מסוגלים להבין שכאשר מתייחסים בסלחנות מופלגת לאלימות של בני הנכר ודורכים על הציבור היהודי- יוצרים ציבור הולך וגדל שמבין שהוא מוכרח לעשות מעשים כדי להתגונן מפני הרשעות המאיימת על היהודים בארץ ישראל. אולי מעטים מבצעים בפועל את המעשים המדוברים- אבל רבים יותר ויותר מבינים את המעשים הללו, ומרגישים שטוב שיש מי שעוד לב חם בו לבעור כנגד העוול והרשעות, נגד ה’הכלה’ וה’סובלנות’ שנותנים עוד ועוד כח ותחושת נצחון בידי הצד הרצחני והאלים…
”אבל אני חושב שבאמת צריך ‘לתפוס’ את המעשים הללו. לתפוס במובן החיובי- ללכד. המעשים הללו, שנולדים מחום ומערבות הדדית של יהודים, אינם התכלית (גם אם בהחלט אפשר להבין אותם במציאות הנוכחית). בסופו של דבר איש אינו רוצה לחיות באנרכיה, וגם אם יש זמן שבו נאלצים לחיות לפי חוק הג’ונגל ולהראות לרשעי אומות העולם שגם במשחק הזה יהודים יכולים לשחק- המטרה היא להגיע לממסד מתוקן שהדאגה ליהודים היא חלק מובנה ממנו, בו הצדק והטוב מנצחים את העוול והרע, ולא רק שומרים על “איזון” בין דרישות הרשעים לבין דרישות ההישרדות של הנרדפים…
”דווקא בגלל שאנחנו מבינים היטב מדוע אנשים מרגישים צורך לפעול בעצמם נגד הרשעות, כאשר הם נרדפים ומוכים בידי ממסד עוין ומנוכר- אנחנו יכולים ‘לתפוס’ את המעשים הללו. אנחנו יכולים לתת להם משמעות אמיתית, ומתוך כך להביא את המעשים להיות חלק מבניין של ציבור יהודי מתוקן, שחי על פי תורה בארצו הקדושה”, כתב הרב אליצור.
בפרקליטות אומרים כי שני המאמרים, אשר פורסמו בתקופה בה אירעו בשטחי יהודה ושומרון אירועים אלימים כלפי ערבים על רקע רצח בורובסקי ז”ל, זכו לתגובות רבות מצד קוראי אתר “הקול היהודי”, חלק ניכר מהן תומכות ואוהדות.
“כל התכנים המתוארים שפרסם הנאשם באתר ‘הקול היהודי’, נותרו מפורסמים באתר מאז ועד מועד הגשת כתב אישום זה. לנאשם הייתה יכולת לפעול להסרת התכנים האמורים מהאתר בכל עת, אך בחר שלא לעשות כן, וזאת גם לאחר שנחקר באזהרה בחשד לכך שבתכנים אלה יש משום הפרה לכאורה של הדין הפלילי”, נטען.
