שוטרת מנוולת בשם ליהי אזולאי הגישה כתב אישום נגד אבא גרוש שספג התעללות מהשופטת הכלבית נאוה גדיש.

לטענתה של השוטרת המנוולת ליהי אזולאי הגיגים שכתב האבא בבקשה לפסול את נאוה גדיש מהווים איומים וכן עבירה לפי סעיף 250 לחוק העונשין:

“המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו – מאסר שנה אחת. תיק 5821-11-22.

השופטת בתיק הפלילי נעה תבור קבעה שלא היו שום איומים בבקשות לפסילה שהגיש האבא הנאשם לשופטת המושחתת נאוה גדיש, אבל שהוא כן היה קרוב לביצוע עבירה של “השפעה שלא כהוגן” על תוצאות תיק משפטי, אבל מעשיו לא מגיעים לכדי עבירה.

ליהי אזולאי פתחה תיקים גנוזים והגישה אישומים קלושים

השופטת גם העבירה ביקורת חמורה על השוטרת המנוולת ליהי אזולאי שמרוב להט לתקוע ולזמבר את הנאשם שלפה תיקים סגורים וגנוזים מחוסר אשמה וצירפה אותם לאישומים….

השופטת נעה תבור שלחה את השוטרת המנוולת ליהי אזולאי לחפש מי ינענע אותה.

סעיפי האיומים היו מבוססים על כל מיני התפלפלויות של האבא אשר מנתח את עשרת הדברות, משווה אותן לתרייג מצוות ועל הדרך מזכיר את הדיבר של “לא תרצח”, אבל רק ברמה של רף התנהגות שאליו הוא משווה את שאר האיסורים והמצוות מהתורה, כגון הפרת המצווה של “כבד את אביך ואת אימך”.

הכוונה לכך שהשופטת המושחתת נאוה גדיש מנעה מהוריו של האבא, אנשים מבוגרים ביותר, לפגוש את הנכדים שלהם, רק בגלל שהם הורים לבן זכר, והשופטת היא כידוע בהמת מגדר גדולה.

סעיף השפעה שלא כהוגן על הליך משפטי היה מבוסס על קשקושים מטופשים ולא רציניים שבהם הנאשם פירט לשופטת את אילן היוחסין שלה כדי להמחיש לה איך היו מרגישים בני משפחתה אם היה נמנע מהם לפגוש את ילדי האבא הגרוש, שזה בדיוק מה שהשופטת עשתה לאחרים.

ליהי אזולאי ניסתה לטעון שמספיק שמזכירים לשופטת מי הם בני המשפחה שלה (אילן היוחסין) זה כבר איום, כי זה מתפרש כאילו מחר הנאשם ירוץ לחפש אותם ולשחוט אותם.

אלא שהיה מדובר בבן משפחה ספציפי מאוד שהשופטת היא דודה שלו, והוא פעיל חברתי שבעצמו יצא והתבטא נגד הדודה שלו.

השופטת נעה תבור טעתה בישום אישום ההשפעה שלא כהוגן

כל הדיון של השופטת נעה תבור בשאלה אם מה שכותבים בבקשה לפסלות שופטת יכול להיות עילה הגשת איום פלילי בסע’ 250 לחוק העונשין “השפעה שלא כהוגן” היה דבילי ומיותר.

מעצם טבעו של ההליך, כשמבקשים לפסול שופטת הרי שמבקשים לשנות תוצאה של הליך משפטי….  מבקשים שהתוצאה לא תהיה מכורה מראש ומושחתת כפי שהשופטת הפסולה (נאוה גדיש) זממה לעשות.

לכן, זה, בתוספת הכלל שבכתבי בית משפט מותר להגיד הכל ללא חשש מתביעות אזרחיות בלשון רע, היה צריך להוביל למסקנה אחרת ממה שהשופטת הגיעה אליה.  כלומר שבקשות פסילה כולן ללא יוצא מהכלל לא יכולות להיות עילה לטענה של השפעה לא כהוגן על תוצאות הליך.

בכלל יש להבדיל בין השפעה שלא כהוגן בתוך התיק (דברים שכותבים לשופטת) לבין השפעה שלא כהוגן מחוץ לתיק (שוחד, הפעלת פרוטקצייה).

כאן מדובר בדברים שנועדו להשפיע על השופטת לפסול את עצמה.  בין אם היה כותב דברים יפים ובין היה מתנסח בלשון בוטה (אילן היוחסין), המטרה היא אותה מטרה:  לפסול את השופטת.  כשהתובעת המשטרתית טוענת שהמטרה לפסול את השופטת היא השפעה שלא כהוגן זה כשל לוגי. רק השפעה שלא כהוגן מחוץ לתיק עצמו (שוחד ופרוטקצייה) יכולה להיכנס בגדר הסעיף.

השופטת נעה תבור פשוט עשתה סמטוכה שלמה בדיון מה זה השפעה שלא כהוגן, ויצא לה משהו עמום ולא ברור.  לטענתה יש איזה גבול אדום שאסור לחצות אותו – כלומר יש דברים שאסור לכתוב לשופטת במטרה לפסול אותה, וזה לדעתנו מהווה הגבלת זכות הטיעון.

בכל מקרה התוצאה יפה מאוד:  הניסיון לתפור תיק איומים בתלונה של השופטת נאוה גדיש כשל ונכשל וקרס טוטלית, ולאבא שייצג את עצמו מגיע מחיאות כפיים של האומץ לעמוד בפני כוחות הרשע שרצו לחסל אותו.

PDF

זיכוי אבא גרוש מאיומים על נאוה גדיש הוגש עי ליהי אזולאי זיכוי של נעה תבור 5821-11-22