אורי פליישר סוחט מזונות עבור ילדים שהאב לא רואה 8 שנים השופטת סנונית פורר מוחקת את תביעת האב ללא משפט

כמה זונה השופטת תמר סנונית פורר?  מה ההבדל בינה לבין החמאס?  מדובר בשופטת מרשעת מהארורות ביותר שאי פעם כיהנו בבתי המשפט לישראל.

לפנינו אישה מנכרת ילדים אשר 8 שנים לא הפגישה בינם לבין האב והיא סוחטת אותו למזונות.  האישה מיוצגת ע”י אורי פליישר מהסיוע המשפטי – כלומר היא מקבלת שירותים משפטיים בחינם.

התיק נפתח בנובמבר 2021 ופסק הדין שמוחק את התביעה ניתן בספטמבר 2023.  כלומר שנתיים דגרה השופטת תמר זנונית פורר על התיק בלי לקבוע למשפט, וכשהגיע הרגע לקיים משפט, מחקה את התביעה בלי לקיים משפט.

כשמה כן היא זנונית פורר.  תמר זנונית פורר.

 

 

להלן פסק הדין:

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תלה”מ 58083-11-21 פלוני נ’ אלמונית

 

 

בפני	כב’ השופטת  תמר סנונית פורר
התובע:		פלוני ת”ז ע”י ב”כ עו”ד עזאיזה מאהר
נגד
הנתבעת:		אלמונית ת”ז ע”י ב”כ עו”ד אורי פליישר מטעם הסיוע המשפטי
פסק דין

 

1. ביום 24.11.2021 הגיש התובע תביעה להפחתת דמי מזונות.

 

2. לצדדים 2 ילדים משותפים בני 13.5 ו-15.5.

 

3. הצדדים התגרשו בגט פיטורין ביום 1.3.2009 במסגרת הליך שהתנהל בבית הדין הרבני האזוריב***. במסגרתו הגיעו להסכמות באשר לדמי המזונות עבור שני הילדים המשותפים בסך של 3,000 ₪ לחודש. הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין. כמו כן, נקבע כי התובע יפגוש את ילדיו פעם בשבוע למשך שעתיים (ראו נספח א’ לכתב ההגנה). (להלן: “פסק הדין” או “ההסכם“).

 

4. תביעה זו הוגשה בשל טענת האב כי לאור שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי – הרעה במצבו הכלכלי והולדת ילד נוסף, על בית המשפט להורות הפחתת סכום המזונות.

 

5. האב טוען כי יש מקום לפחית את המזונות בשל הרעה במצבו הכלכלי. לטענת האב, אינו עובד ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך של כ – 3,900 ₪. הוא מציין בתביעה כי הוא מתגורר יחד עם אשתו בשכירות שעלותה עומדת על סך של 5,200 ₪ לחודש, אשר מתחלקת ביניהם בחלקים שווים. לטענתו, הנתבעת לא עובדת ועליה להשתתף בכלכלת ילדיהם המשותפים ולצאת לעבוד.

 

 

 

 

 

6. האם טוענת כי יש לסלק את התביעה על הסף לאור הפגמים הרבים בה: אי קיום הליך יישוב סכסוך לפני התביעה; אי צירוף הרצאת פרטים לכתב התביעה; אי צירוף דפי חשבון עו”ש; תצהיר בתמיכה שהוגש לכתב התביעה הוא ממועד שנערך כשנה לפני הגשת התביעה; אי צירוף תלושי שכר עדכניים למועד כתב התביעה; אי פירוט של שינוי נסיבות מהותי בהתייחס לפסק הדין שאישר את הסכמות הצדדים.

 

7. לטענת האם כי האב לא שילם מזונות מעולם וגבייתם נעשית באמצעות רשות האכיפה והגבייה.

 

8. לטענת האם, היא מתקיימת מקצבת מזונות וקצבת ילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי וכל עול גידול שני הילדים המשותפים רובץ על כתפיה בלבד.

 

9. לטענת האם, מתוך התביעה ונספחיה הדלים לא ניתן לדעת מה מצבו הכלכלי של התובע. עוד מציינת האם כי התביעה לא מגלה כל שינוי נסיבות מהותי שנדרש לצורך דיון מחדש במזונות הקטינים שנקבעו בהסכם.

 

10. ביום 23.3.2022 התקיים דיון קד”מ ובו נשמעו טענות הצדדים באריכות.

 

11. האב חזר על טענותיו בכתב התביעה. האב אישר במעמד דיון קדם המשפט כי הוא לא משלם מזונות ישירות לידי הנתבעת כפי שנקבע בהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין ואף אישר כי 8 שנים לא ראה את ילדיו.

 

12. האם חזרה על טענותיה תוך שהוסיפה כי המזונות שהוסכמו הינם מינימליים הכוללים חיוב בהוצאות חינוך, מדור ובריאות. עוד טענה האם כי האב לא רק שלא שילם ולא משלם את דמי המזונות וגבייתם נעשית באמצעות רשות האכיפה והגבייה אלא שהאב אינו מקיים את זמני השהות שנקבעו בהסכם.

 

13. עוד לטענת האם כי אין להיעתר לתביעת האב כשהוא מגיע בידיים לא נקיות לבית המשפט.

 

14. בהמשך דיון קד”מ שהתקיים בפניי ולאחר שהצדדים העלו את טענותיהם, ניתנת החלטתי זו.

 

15. לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם דין התביעה להימחק, מהנימוקים שיפורטו להלן.

 

16. מדובר בתביעה להפחתה במזונות שנקבעו בהסכם וקיבלו תוקף של פסק דין. הנטל להוכחת הטענות הינו אך ורק על כתפי התובע.
17. כתב התביעה אינו ממלא אחר התנאים הבסיסיים ביותר הנדרשים בתקנות ובפסיקה. תובע המבקש להפחית דמי מזונות שנקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק עליו לעמוד ברף שנקבע בפסיקה.

 

 

18. נטל ההוכחה בתביעה הינו על התובע אשר עליו להוכיח את התקיימות כל הרכיבים הנטענים על ידו:

“על המבקש להפחית מזונות, לפעול בתום לב ולגלות את מלוא האינפורמציה והמסמכים הנוגעים לטענותיו שאירע שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות.

בפסק דין שניתן על ידנו לאחרונה בעמ”ש (ת”א) 33956-02-20 פלוני נ’ פלונית (8.10.2020)‏ ציינתי כי‏:

“על מי שמבקש להפחית מזונות, חלה חובה מוגברת לפעול בתום לב ולהציג את מלוא רכושו והכנסותיו. כפי שנקבע בעמ”ש 53288-03-18 פלוני נ’ פלונית (13.11.18):   “התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. […] כאמור יש לבחון במצב דברים זה את התנהלות מגיש התובענה לשינוי סכום המזונות הפסוק, ב”משקפי” תום הלב ומכלול יחסי בני הזוג”.               

כפי שציין חברי כב’ אב”ד השופט שוחט בתמ”ש (ת”א) 107782/00 ח.א נ’ מ.ח  (17.5.06): “מי שתובע הפחתת מזונות צריך לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את כל הכנסותיו בגילוי לב”.…בבע”מ 3148/07 פלוני נ’ פלוני (13.6.07) התייחס כב’ השופט רובינשטיין לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בבואו לדון מחדש בשאלת המזונות ובפסקה ו’ נקבע כי: “במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי…, הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973.. “.”

ראו גם: עמ”ש (חי’) 45821-03-20 פלונית נ’ פלוני (12.11.20) פסקאות 12 ו-18. ”

ראו: עמ”ש 17590-01-20 ר’ נ’ ר’ (3.12.2020) סעיף 3 לפסק דינו של כב’ השופט שילה.

 

19. התביעה איננה עומדת באף אחד מהקריטריונים הדרושים להוכחת התביעה.

 

20. התובע לא צירף אסמכתאות באשר להכנסותיו לתקופה של 12 חודשים טרם הגשת התביעה.

 

21. התובע לא פירט כדבעי מה היה המצב בעת שנחתם ההסכם ומה המצב כעת. לא ניתן ללמוד דבר מהמסמכים המועטים שצירף.

 

22. התצהיר בתמיכה לכתב התביעה הינו מיום 31.3.2021. התביעה הוגשה ביום 24.11.2021.

 

23. התובע צירף תלושי שכר לחודשים 5/2020 ו-9/2020 וכן אישור על קבלת דמי אבטלה לחודש 2/2021. מעבר לכך לא צירף תלושים.

 

24. התובע לא צירף הרצאת פרטים לתביעה.

 

25. התובע צירף בנספח ה’ לכתב התביעה הסכם השכירות. עיון בנספח מעלה כי ההסכם ע”ש בת זוגו ותוקפו עד ליום 31.8.2021. מועד שקדם להגשת התביעה.

 

26. התובע לא צירף אסמכתאות בגין הוצאותיו ובגין הוצאות הילד הנוסף שנולד לו. התובע אף לא צירף הכנסות בת זוגו.

 

27. התובע לא שילם מזונות הקטינים וגבייתם נעשתה באמצעות רשות האכיפה והגבייה. זה אינו שיקול למחיקה של ההליך לבדו ואינו שיקול מכריע אולם הוא מצטרך לשאר השיקולים ולבחינת תום ליבו של התובע בהגשת ההליך.

 

28. התובע אינו מקיים את זמני שהות שנקבעו בהסכם. לא הייתה התייחסות למשמעות של שינוי זה על דמי המזונות שנקבעו בפסק הדין.

 

29. אין כל מידע וכל פירוט בתביעה מה הם צרכי הילדים וההפחתה הנדרשת הינה שרירותית ללא שהוכח דבר או צורף דבר לתמיכה בטענה זו.

 

30. העובדה שלאב נולד ילד נוסף, אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי על פי הפסיקה.

 

31. סכום המזונות שנקבע בהסכם בין ההורים אינו גבוה – 1,500 ₪ לקטין – בפרט כאשר לוקחים בחשבון כי הם כוללים מדור והוצאות חינוך ובריאות. בנסיבות הללו, הפחתה הינה משמעותית אף יותר, ועל התובע לפרט את המינימום הנדרש להוכחת תביעתו זאת הוא לא עשה.

 

32. בכל הנוגע לתיקי מזונות דלתו של ביהמ”ש תמיד פתוחה בקלות יותר ובאופן רחב יותר מאחר ובפסיקה נלקח בחשבון כי הדברים הם דינמיים.
33. עם זאת, אין לאפשר מצב שבו נעשה שימוש בכך להגשת הליך שלא בהתאם להוראות הדין והפסיקה, וללא עמידה בקריטריונים הדרושים להוכחת התביעה באופן השפוט הנדרש והבסיסי ביותר. התנהלות זו של התובע מהווה התנהלות שניתן לראות בה ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. בית המשפט העליון ציין כי על צד שעותר לסעד מבית המשפט לנהוג גם בתום לב דיוני: “אציין מבלי לחדש, כי ככלל, על צד העותר לסעד מבית המשפט מוטלת חובה של תום לב דיוני ושל טוהר ההליך השיפוטי” (ראו: בג”צ 10172/09 פלוני נ’ בית הדין הרבני האזורי ת”א סעיף 4 לפסק דינו של כב’ השופט הנדל (17.6.2010)).

 

34. לא מן הנמנע כי אם האב היה עומד בקריטריונים הדרושים להוכחת תביעתו התוצאה הייתה יכולה להיות אחרת. אולם אין מדובר בליקויים קלים אשר ניתנים לריפוי באמצעות תיקון כתב התביעה אלא מדובר בליקויים רבים אשר יורדים לשורשי התביעה והוראה על תיקון מהווה למעשה הוראה לכתיבה של כתב תביעה חדש לגמרי.

 

35. שקלתי האם יש מקום להורות על תיקון התביעה או על מחיקתה. לו היה מדובר בתיקון אחד או שניים או היה מקום להורות על תיקון. אולם שעה שהתביעה אינה עונה על התנאים הבסיסיים הנדרשים אין מקום לנהלה באופן זה ואין גם מקום לאפשר “רק” תיקון. למעשה לא יהיה מדובר ב”תיקון” אלא “בתביעה חדשה”. ואם עסקינן בתביעה חדשה בפועל – יתכבד התובע ויגישה בהתאם וכנדרש.

 

36. יש לבחון את הדברים גם באספקט שבו האם היה ניתן להעתר לתביעה זו ככל שלא היה מוגש כתב הגנה. גם לכך התשובה בשלילה מאחר והתובע לא נימק את המינימום הנדרש בפסיקה לשם דיון בתביעה. אני סבורה כי גם תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט -2018 תומכות בפרשנות זו.

 

37. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה.
38. הוצאות ההליך – התובע יישא בהוצאות הנתבעת בהליך זה בסך של 1,000 ₪ לסיוע המשפטי ו-500 ₪ אישית לנתבעת, אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא – יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.
39. המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום,  כ”ה אדר ב’ תשפ”ב, 28 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.

 

 

פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים בהחלטה מיום 4.9.23.

PDF

 

58083-11-21 פסד סנונית פורר הפחתת מזונות הרעה במשכורת והולדת ילד נוסף