בצער רב נודע לנו כי עו”ד יניב מויאל נפטר בפורטוגל היום 24/12/2023 מהתקף לב.  המנוח היה פעיל בתנועה למען זכויות האבות והגברים בישראל בעשור הקודם, עד שב 2017 פרקליטות מחוז ת”א עצרה אותו בגין פרסומי הסתה נגד שופטות משפחה ועובדות סוציאליות.

המעצר גרם לו שברון לב והוא החליט לפרוש מעריכת דין והיגר לפורטוגל שם חי מהשקעותיו בביטקוין עד שלמזלו הרע, הבורסה בה השקיעה את הביטקוינים קרסה והוא נשאר בחוסר כול.

יניב מויאל המנוח היה חבר בצוות עדנה קרנבל ותרם רבות לאתר זה כולל גלגוליו הקודמים הן בכתיבה, עריכה ובתרומות כספיות ניכרות.

אין דבר שהמנוח שנא יותר מאשר עובדות סוציאליות.  הוא שנא אותן בכל מאודו.  כשהיה עו”ד היה רב איתן בבתי משפט ואת הצרחות שלו עליהן היו שומעים עד קזנבלנקה.

המון עובדות סוציאליות התלוננו נגדו במשטרה והוא פשוט צפצף עליהן ועל התלונות שלהן, והמשיך בעבודת הקודש להציל גברים גרושים מחרפת רעב, וללחום נגד הניכור הורי וסחטנות של נשים.

פעם אחת ב 2016 השופטת תמר סנונית פורר (“זנונית”)  כל כך הרגיזה אותו שהוא חיכה עד אחרי הדיון, נכנס מאחורה ללשכה שלה, פתח את הדלת בהפתעה, צרח עליה בכל גרונו שהיא שופטת פושעת והבטיח לה שהקדוש ברוך הוא יטפל בה.  למרבה הצער הקב”ה טיפל בו לפני שהוא טיפל בה.

יניב מויאל היה ידוע כפילנטרופ נדבן בסתר.  הוא הקים קרן סודית לעזרה לגברים גרושים שנזרקו מהבית בגלל תלונות שווא.  מי שפנה אליו והצליח לעורר את רחמו, הוא פדה עבורם ביטקוינים, קנה להם מזון ונתן להם כסף לשלם אגרות וערבונות, והכל במתן בסתר ומטוב ליבו.

בתמונה:  יניב מויאל לאחר קרב איתנים בדיון מול פקידת הסעד הארצית סימונה שטיינמץ שאמרה שכל האבות אינן ראויים למשמורת משותפת כי האונה הימנית של הגברים פגומה.

יניב מויאל בנאום היסטורי בז’נבה על ההתעללות בגברים בישראל

ב 2016 נסע יניב מויאל למושב האו”ם לזכויות האדם ונשא שם נאום בלתי נשכח על התעללות הג’יהאד הפמיניסטי של ישראל באבות גרושים.

יניב מויאל אמר שכל העובדות הסוציאליות הן תמנון רב זרועות

כאן יניב מויאל בפרומו לתחקיר “דיני נפשות” של אורנה בן דור.  לדבריו “שופטי המשפחה הם בובות על חוט של העובדות הסוציאליות.  בפרומו מופיע עו”ד יניב מויאל שמסביר כי העובדות הסוציאליות הן תמנון רב זרועות. נשים מסוכנות ורעות. ברגע שהתמנון לוכד אותך, לא תוכל להשתחרר מלפיתת החנק ל 10 שנים. רק אחרי שהעובדות הסוציאליות ילעסו אותך ואת בן/בת הזוג, אולי… יניחו לך, אם לא תתאבד על הדרך. שופטי המשפחה כולם ללא יוצא מהכלל שפוטים של העובדות הסוציאליות. השופטים לא באמת עצמאיים ולא תמיד השיקולים טהורים. יש הרבה שנאת גברים והפלייה באופן השיפוט של בתי המשפט למשפחה”.

ב 2014 היה ממארגני הפגנות המוניות מול הבית של שרת המשפטים ציפי לבני.  ציפי צפצפה.

וגם

ראיון עם יניב מויאל על גג בתל אביב על נשים לא מוכות שמסתתרות במעונות לנשים מוכות

לדבריו “מעונות לנשים מוכות זה קן צרעות של חמדנות כספית….

…. במעונות לנשים מוכות יש מעט מאוד נשים מוכות. רוב הנשים שם לא מוכות בכלל.  מרגע שהחלו לקבל נשים שטוענות לאלימות נפשית, השערים נפתחו. כל אישה שרוצה לנקנק את בעלה ולהשתמש בנשק יום הדין לנתק את הבעל מהילדים נכנסת למעון וטוענת שהבעל קילל אותה.

המעון חוגג על 15,000 ש”ח לחודש רק על האישה. הגיע הזמן לקרוע את מסכת השקרים של המעונות לנשים לא מוכות.

המעונות מנוהלים ע”י פמינאציות שרק רוצות לחלוב את אוצר המדינה כל ילד במעון לנשים מוכות עובר שטיפת מוח פמינאצית ומלמדים אותו שהאבא רע ומסוכן. ממליץ לנשים להתרחק מהמלכודת הפמינאצית הזו”.

וכאן נאום שנשא עו”ד יניב מויאל בכנס “מציאות מול תעמולה” 1/11/2015.

להלן תמצית דבריו:   “אני רוצה לבוא ולדבר קצת על ענווה. מאוד חשוב. אנחנו אזרחים, ומשטרת ישראל, משרד הרווחה ובתי המשפט, נועדו לשרת אותנו. אותנו. אנחנו לא משרתים אותם. הם נועדו למטרה מסוימת, כדי שלנו יהיה יותר קל להיות הורים על ילדינו. מה שהם עושים זה בדיוק הפוך. במקום שהם יתנו לנו כלים להיות הורים יותר טובים, הם חושבים שהם יכולים לשמש תחליף.

יש משפט שכל הזמן מצטטים לי אותו בפסקי דין “בית המשפט הוא האבא של הילדים”. זה משפט מחריד. זה אולי מתאים במדינה טוטליטרית כרוסיה. במדינת ישראל, ההורים הם ההורים של הילדים. לא בית משפט, ואם בית המשפט הוא אבא של הילדים – שישלם מזונות!

אם אתם רוצים לקחת את התפקיד של ההורים, אז אולי תתנו לי את מספר הטלפון האישי שלכם, שכל פעם אם תהיה לי איזה בעיה אני אשאל אתכם, אם אני צריך ללכת ימינה או שמאלה. התופעה הזו שנכנסים לאנשים הבייתה ובמקום בחרדת קודש, לתת להם עדיפות קודם כל לדעתם, פקידת הסעד או שופט במדינת ישראל, שם עצמו במקום ההורים. הוא מחליט מה טוב לילד. לא. הם לא צריכים להחליט מה טוב לילד. אני אבא של הילד ואני אחליט מה טוב בשבילו שזה בתחום הסבירות של הורה סביר. אל תתערב לי בעניינים.

אני רוצה לדבר קצת על נושא של גירושין. בנושא של גירושין יש כמעט שלושה תביעות, שהולכות תמיד ביחד: חלוקת רכוש, משמורת וחלוקת זמנים עם הילדים וכמובן את הגט עצמו. לחלק רכוש לוקח לרו”ח מתחיל בשנה א’, אם אתה נותן לו את כל הפרטים: 10 שעות. בבית משפט לענייני משפחה: 4 שנים. מישהו יכול להסביר לי למה? למה זה לא בכלל עניין מינהלתי חלוקת רכוש? באים ממנים רו”ח, לא צריך שופט לא כלום. נותנים לו את הפרטים, הוא מוציא דוח, ככה וככה מתחלק. לא רוצה להגיש תביעה. למה אני צריך לשלם אגרה? אני משלם מסים. אני רוצה לפנות לבית המשפט, למה אני צריך לשלם אגרה? למה אני צריך לשלם ערבון? למה צריך לנהל הליכים שחשובים לילדים שלי בכסף בכלל? למה?

עכשיו, אם אין לי כסף, אז מה, אני לא יכול לדאוג לאינטרסים של הילדים שלי? בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות יש לי זכות וחובה לדאוג לצרכים של הילדים שלי. עכשיו, אם השופט טעה ואני צריך לערער, למה אני צריך לשים 20 אלף ש”ח ערבון? למה אני צריך לבקש בקשה לפטור מאגרה?

וכאן יניב מויאל בכנס “בחסות האפלה בית המשפט למשפחה” בהנחיית פנינת ינאי האלופה.

יניב מספר פה על דיכוי האבות באמצעות הטלת הוצאות.  מדובר בשיטות הלא דמוקרטיות של בתי המשפט למשפחה, מחוזי ובית משפט עליון להשתיק גברים הסובלים התעללות והשפלה בבתמ”ש למשפחה, באמצעות איום בהטלת הוצאות.

בהרצאה זו בכנס “בחסות האפלה בית המשפט למשפחה” מדבר יניב מויאל על השופטת הפמיניסטית דפנה ברק ארז, אשר הטילה הוצאות עונשיות נגד אבא שלא רואה את ילדיו בגלל “סגנון כתיבה משתלח”, אבל העובדה שהתבצע פה פשע ע”י שופטת המשפחה אסתר ז’יטניצקי רקובר שניתקה את האבא מילדיו, לא דגדגה לשופטת העליון דפנה ברק ארז את קצה המצפון, שלצערנו אין לה.

וכאן בכנס “אזרחים ללא סעדים: דיקטטורת תופרי התיקים” 1/12/2016:

וכאן יניב מויאל בכנס מודעות לתופעת האובדנות בקרב גברים גרושים.

יניב מספר על אבא גרוש שמרוויח 7,000 ש”ח ושופטת פוסקת לו 12,000 ש”ח מזונות.

סרטון 1:

סרטון 2:

וכאן באנגלית, הרצאה של יניב מויאל על אובדן המצפון של בתי המשפט למשפחה

וכאן לא פחות מ 47 דקות של ראיון באנגלית עם מריאן עזיזי על שופטות המשפחה והעובדות הסוציאליות שהוא כל כך שנא:

עו”ס שירה שחור עודד התלוננה על יניב מויאל

זו רק דוגמא אחת מיני רבות עם מה יניב היה צריך להתמודד.  נחשות צפע שהיו מגישות נגדו תלונות במשטרה בצרורות.  הנה תלונה של עו”ס שירה שחור עודד.

עו”ס שאדיה כיוף מעוספיה התלוננה עליו לשופטת שלי אייזנברג

הנה עוד דוגמא כיצד התמודד יניב מויאל עם קמפיין ההשמצות של העובדות הסוציאליות נגדו.  כאן עו”ס שאדיה כיוף מעוספיה התלוננה נגדו אצל השופטת שלי אייזנברג, וזו היתה תשובתו:

מעטים עורכי הדין בישראל שהיה להם האומץ להתבטא כככה נגד עובדות סוציאליות במכתב לשופטת:  “מה יאמר בעל דין כאשר עו”ס זו מתנפלת עליו ומשמיצה אותו לצורך שלילת זכויותיו ההוריות רק בגלל שהיא “סבורה” או “חשה” שיש לה אינטואיציה מסויימת?”

צפרא דויק מי שהיתה יו”ר העו”סיות מטעם ההסתדרות הגישה נגד יניב מויאל תלונה בוועדת האתיקה

יניב לא נרתע ולא פחד.  להיפך, זה רק דרבן אותו להמשיך ולהילחם במגפת הצרעת של העובדות הסוציאליות.

עו”ס רונית ספיבק גם התלוננה נגד יניב מויאל

רונית ספיבק הציקה לאבא ניק ניקפורד שיניב ייצג אותו.  מרוב שאמללה את ניק, גם הוא חטף התקף לב.  בסוף גם יניב חטף התקף לה.  היא התלוננה במשטרה על שניהם.

פמת”א עצרה את פעילותו ב 2017 כשהוציאו נגדו צו מעצר

כל הפעילות המדהימה של עו”ד יניב מויאל באה לקיצה כאשר ב 15/3/2017 עצרו אותו בנתב”ג כאשר חזר לישראל מנופש באוסטרליה.

השוטר איגור אייזמן עצר אותו, ויניב נכנס ל 5 ימי מעצר.  הטראומה של המעצר שברה את רוחו, הוא נגעל ממדינת ישראל ובחר לעזוב את ישראל לצמיתות.

בפמת”א ניסו לתפור לו תיק של סחיטה שלכאורה סחט את עו”ד שחר שוורץ ב 50,000 ש”ח, ועוד רשימת מכולת של עבירות (סחיטה באיומים, הפרת פרטיות, העברת מידע כוזב במחשב, פרסומים מזיקים לפי חוק הנוער, קשירת קשר לביצוע פשע, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע וזילות בית משפט).

פמת”א הפעילה את השוטר אלי לוריא אשר שכר את שירותי עו”ד שחר שוורץ כשטינקר של המשטרה כדי להפליל את יניב מויאל:

את תפירת תיק הסחיטה מעו”ד שחר שוורץ תפרו ליניב מויאל באופן אישי שי ניצן בכבודו ובעצמו יחד עם עמית איסמן וחיים ויסמונסקי.

בסוף מכל הבלון המנופח לא יצא כלום, אבל יניב נכנס לפוסט טראומה מממנה לא יצא עד יום מותו.

בתמונה:  הפרקליטים שעצרו את יניב מויאל:  אלירן גלילי ומירב גבע.

צו המעצר ששיתק את יניב מויאל:

את הליכי המעצר של יניב מויאל יזמה ופיקחה הפרקליטה השטנית דסי פורר