כשבישראל מטילים צא”פ או דלתיים סגורות על מידע שמקורו בארה”ב, למשל יירוט שיחות בין סינוואר ובעלה/בן זוגה של שקמה ברסלר, יש דרך מאוד אפקטיבית לעקוף את זה.  פשוט מבקשים ממשרד ההגנה האמריקאי DOD, CIA ו Secret Service בקשה לפי חוק חופש המידע.

להבדיל מישראל שבה בקשה לפי חוק חופש המידע היא בדיחה ושמים עליה זין, בארה”ב לוקחים את זה מאוד ברצינות.  זמן התגובה קבוע ל 10 ימים.

סביר להניח שיתעוררו הגנות שונות כגון הפרטיות של דדי ברנע, הפרטיות של שקמה ברסלר ושל מר סינוואר בעצמו, אבל ניתן להתגבר על זה באמצעות הוכחה שהפרשה היא פומבית, ולכן המידע לא פרטי.

סביר להניח שמדינת ישראל תקבל הודעה על כך ותקבל הזדמנות להגיב, מה שיניח את הסוגיה לפתחה של גלי בהרב מיארה.  זו תוכל להנפיק אגרת דיפלומטית המבקשת את נשיא מדינת ארה”ב להתערב ולהוציא תעודת חיסיון.  תעודה כזו מונעת טיפול בבקשה.

אבל אם זה יקרה זה יוכיח כי הצד השמאלני- תבוסתני של המפה הפוליטית חושש ולא מעונין בחקר האמת.

מה שכן, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כבר הודיע שבכוונתו לחקור מי אחראי למחדל, ולכן ראוי שגם הוא יגיש למשרד ההגנה האמריקאי בקשה לחופש מידע על כל המסרים הדיגיטליים שהאמריקאים יירטו בין בכירי החמאס לבכירי הביטחון בישראל, ומנהיגות המאבק נגד הדיקטטורה.

נזכיר שלפני 7/10/2023 סינוואר היה דמות לגיטימית לניהול שיחה ומו”מ.  והוא ניצל את זה היטב.

שקמה ברסלר מכחישה שהיא קראה להפסקת השירות בצה”ל

לא יאומן אבל זא שצרחה מגרונה להפסיק לשרת בצה”ל פתאום מכחישה וטוענת שהיא רק שיתפה את דבריהם של חיילים שלא רוצים לשרת בצה”ל והיא לא השפיעה עליהם.

להלן בקשת חופש המידע שהוגשה למשרד ההגנה האמריקאי

עידן סגר העו”ד של שקמה ברסלר וינדמן דורש חקירה פלילית