ב 2018 המשטרה החליטה לפעול נגד אתרי אינטרנט שמשדרים ערוצי ספורט בלי לשלם זכויות יוצרים. הפעולה היא לבקשת “הוט” ו”יס” שהגישו תלונה.  פל”א 66551/17.

על הכוונת היה אחד בשם עופר זלצמן ולטענת המשטרה, הוא ובת זוג הרומניה שלו ג’ורג’ינה קנו מנוי לחברת כבלים ישראלית, ואת כל מה ששודר במנוי שהם קנו, הם שכפלו והעלו לאתר לייב איי.אל. טי.וי. LIVEIL.TV.

כתב האישום הוגש רק באפריל 2022 בתיק 16714-04-22 למחוזי לוד נגד עופר זלצמן ובת זוגתו הרומניה ג’ורג’ינה, ובנפרד נגד מי שהיה אמור להיות עד המדינה שפתח עליהם ג’ורה לאוניד גייכמן.  אבל בסוף עבדו עליו, הוציאו ממנו מידע ובכל זאת הגישו נגדו כתב אישום.

לטענת יובל קפלינסקי מהפרקליטות והשוטרת נינה הכהן מנצור ממשטרת ישראל, עופר זלצמן וחבריו מכרו מנויים לאתר שלהם והפיקו רווחים אותם הלבינו, ושבאמצעות הרווחים קנו נכסים ברומניה.

משטרת ישראל ביקשה רשות לשלוח שוטרים מישראל לרומניה כדי לחקור מספר “חשודים” ברומניה על אדמת רומניה באמצעות שוטרים ישראלים.

משטרת רומניה לא כל כך הבינה מה הישראלים רוצים מהם, ודרשו הבהרות. הישראלים אמנם ניסחו הבהרות, אולם הם לא חיכו יותר מידי ורצו לעצור את זלצמן, ובמקביל שלחו הודעה לרומניה שהם מבקשים לעקל את כל הרכוש של עופר, ג’ורג’ינה ו 2 האחים שלה.

לתקשורת הישראלית הפיצה הדוברות של המשטרה סיפור שהרווחים הם בגובה 23,000,000 ש”ח.  מכיוון שעופר וזוגתו חולטו מראש על כל הכסף שלהם, הארץ וברומניה, הם לא יכלו לשכור עורכי דין.  כשהם ביקשו מידע מה עוקל להם ברומניה, השופט דרש שהם יתנו רשימה של מה שבבעלותם ברומניה…..

להלן בקשת העזרה המשפטית מרומניה  (טיוטה של נינה הכהן מנצור לחתימת יובל קפלינסקי)

התקשינו להבין פה איך בדיוק שידורים מרומניה ע”י חברה רומנית מהווה עבירה פלילית בישראל של הלבנת הון, כאשר הרווחים הופקו ברומניה ע”י חברה רומנית, ולטענת יובל קפלינסקי הפרקליט, הרווחים נוצלו לקניית דירה אחת בשדרות אונירי ו 2 חלקות אדמה ברומניה?  איך זה הלבנת הון בישראל?

מה שנתפס בישראל זה חוות סוסים, בעיקר, אבל יש לנו הרושם שהחווה הזו היתה קיימת הרבה לפני תחילת השידורים של LIVEIL.

אין ספק שהטענות לעבירה של הלבנת הון הן קומבינה שנועדה לחפות על העובדה שמה שמפריע למשטרה זה שאנשים לא משלימים דמי מנוי מופקעים להוט ויס, ומעדיפים את הנוחיות של שירותי LIVEIL.

להלן הבקשה הדחופה ממשטרת ישראל (נינה מנצור) לעקל כל מה שאפשר ברומניה 23/1/2019

שימו לב.  השוטרת נינה מנצור כותבת ש 8 אנשים נעצרו אבל צפוי שבקרוב הם ישוחררו.  היא טוענת שאחד מהם, ליאוניד גייכמן הודה שהוא “ביצע את הפשעים” בשותפות עם עופר זלצמן וג’ורג’ינה מורחן. היא כנראה מתכוונת שהחתימה אותו על הסכם עד מדינה כי בבקשה לרומניה לעקל נכסים, היא לא מבקשת לעקל את ליאוניד……

נינה מנצור מבקשת מהרומנים לעקל לאלתר דירה של עופר זלצמן בשדרת אונירי בבוקרשט, 2 חלקות אדמה של ג’ורג’ינה, ועוד כל מיני חשבונות של בני משפחתה של ג’ורג’ינה שאינם ישראלים בכלל, איליאנה מורחן ופלורין מורחן.

אם נינה מנצור כותבת שצפוי שהחשודים ישוחררו בקרוב, פירושו של דבר שלא היה צריך לעצור אותם בכלל. המעצר נועד לנעול אותם בכלא רק כדי שהחוקרים יוכלו להטיל עיקולים, ולא באמת לחקור אותם.

כמובן שכל דיון המעצר היה פיקציה אחת גדולה כשהשוטרים אומרים שהם צריכים לבצע פעולות חקירה, וזה שקר כי כבר יש להם הכל.  מה שהם רוצים זה למנוע יכולת להגן על הרכוש מפני חילוט זמני.

ספק בעייננו אם לאוניד גייכמן “הודה בביצוע פשעים”.  הוא אולי נתן הסברים, אבל בישראל די שאתה פותח את הפה ואז אומרים עליך ש”החשוד קשר את עצמו לפרשה”.

גייכמן הובא למצר ימים בתאריך 16/1/2019 בתיק מ”י 39929-01-19 מדינת ישראל נ’ גייכמן אצל השופט המכור ארז מלמד.

גייכמן הגיש ערעור על מעצר הימים שלו בתאריך 22/1/2019 תיק עמ”י 53276-01-19.  מי שייצג אותו היה עו”ד איתי בר עוז.

נינה מנצור שלחה את הבקשה לעקל ברומניה יום אחר כך ב 23/1/2019.  זה מראה שלאוניד לא “הודה” אבל בגלל שלא היה מסוגל לצאת מהמעצר, העו”ד שלו סידר לו עסקה כדי שנינה תוכל לדווח לרומנים שהחשדות התאוששו באמצעות הודיה.

אבל אם הסנגור של לאוניד עשה עסקה ב 2019, אז למה הוגש נגדו כתב אישום (בנפרד מהאחרים) אחרי 3 שנים?  ראו ת”פ 67198-11-22 מדינת ישראל נ’ גייכמן.  הוגש במחוזי מרכז 30/11/2022???

נינה מנצור ידעה שהיא יכולה לשקר חופשי ולעבוד על הרומנים, כי בישראל כל מה שהיא כותבת לרומנים לא נחשב חומר חקירה, וההלכה היא שאסור לתת לנאשמים “נשק” שיוכלו להשתמש בו להגנתם.

העו”ד של זלצמן, משה אורן, אמר לפוסטה שהלקוח שלו “משתף פעולה עם החקירה”.  איזה משפט דבילי…..  הם רוצים לתפור את הלקוח שלו והוא אומר ללקוח שלו לשתף פעולה עם מי שתופר אותו?????

להלן הבקשה שהגישה נינה מנצור למדינת לטביה

בבקשה זו הם מספרים שליאוניד גייכמן מחזיק חשבון בלטביה והם מבקשים פרטים על החשבון:

According to information obtained by the Israeli authorities, the suspect Leonid GEIKHMAN controls a bank account in Latvia, related to the fruits of these crimes. Said account is account number LV79RTMB0000644806937 in Rietuma Banka, 7 Vesetas Street, Riga, LV-1013, Latvia. The account is held in the name of “Waldburg LP”. Attached hereto, kindly find documents regarding this account.

כמו כן מספרים שאחת האפשרויות לשלם עבור המנוי היתה דרך מערכת סליקה בלטביה.  מדובר במסע דייג.

Subscribers to www.Liveil.TV are provided with a number of possible means of payment, including the following: Payments through Paypal, payments through Stripe, payments by credit card or payments to the “Western Union” account of “Younotz Popesko“, whose location is listed as Bucharest.  The payment page of the Internet site of Liveil.TV also provides subscribers with the option of sending their payments to the Latvian company “Billing Labs Srl”, fiscal code 15814996. The company is registered under the Florin MORHAN’s name.

 להורדה בוורד

MLAT בקשה של נינה הכהן מנצור לעזרה משפטית בינלאומית מלטביה לגילוי פייפאל

PDF

להלן הבקשה שהגישה נינה מנצור למדינת איסלנד לגלות פרטי לקוח של בנק

בבקשה זו מספרת נינה מנצור לאיסלנדים שהחשודים משדרים שידורי ספורט שנם מעתיקים אותם מחברות כבלים ישראליות.  נינה מנצור כתבה שהחשודים “גנבו” את השידורים, אבל אלי דויזסון תיקן אותה שזו לא גניבה, אלא שידור תכנים ללא זכויות.

נינה מנצור מספרת שהומצא לויזה אירופה צו לגלות את שם הלקוח בעסקה מסוימת שוהם ענו שתשלום לחברת הוט בוצע מבנק באיסלנד בשם VALITOR והיא מבקשת לדעת מי הלקוח.  נינה מנצור בכלל לא מספרת מי החשודים.

הטיוטה הראשונה של נינה מנצור

הטיוטה אחרי הערות של אלי דוידסון להורדה בוורד

בקשה של נינה מנצור ואלי דוידסון לעזרה משפטית מאיסלנד לגלות בעל חשבון בנק

PDF

ויש גם בקשה לעזרה משפטית מארה”ב להטיל עיקולים על חשבונות בנקים

שימו לב:  לכל מדינה מספרים סיפור אחר.  לכל מדינה רושמים סעיפי עבירות אחרים.  וכל זה אפשרי כי השוטרים בישראל יודעים שאסור לנאשמים בישראל לדעת למי פנו ומה ביקשו.  בכל מדינה אחרת חייבים לתת את המידע הזה לנאשמים.

 State of Israel

Ministry of Justice

Office of the State Attorney

Jerusalem

To:   The Competent Authorities of the United States of America  

Request for Legal Assistance in a Criminal Matter

1. In accordance with the Mutual Legal Assistance Treaty in Criminal Matters between the United States and Israel, the State of Israel hereby requests that the competent authorities of the United States grant legal assistance and execute Letters Rogatory in the manner provided for by the laws of the United States. This assistance is required in order to procure evidence relating to offenses under Sections of Israel’s Penal Law 5737-1977, Prohibition on Money Laundering Law 5760-2000, Trademark Ordinance [New Version] 5732-1972, Copyright Law 5768-2007, and Law of Performers’ and Broadcasters’ Rights [Consolidated Version] 5744-1984.

2. This Request is signed and submitted by the Director of the Department of International Affairs in the Ministry of Justice of the State of Israel, who is authorised to submit requests for legal assistance on behalf of the State of Israel.

Factual Background

3. The Israel Police and the Israeli Tax Authorities are investigating suspicions that since the beginning of 2014, persons who have been directly or indirectly been owning and managing, an Internet site, known as Liveil.TV, have been infringing copyrights and trademarks by making copies, for commercial purposes, of copyrighted protected television programs and movies, without the consent of the owners or licensees and distributing these copies illegally, to the subscribers of www.Liveil.TV throughout the world, charging its subscribers a monthly fee.  Access to said copyrighted and trademark protected programming was obtained fraudulently from Israeli cable and satellite TV networks. Said programming includes television programs and movies, foreign and local, supplied by Israeli cable and satellite TV networks, which hold the rights to broadcast said television programs and movies. Furthermore, it is suspected that the owners/managers of www.Liveil.TV are laundering the revenues received from the aforesaid illegal enterprise.

4. The prime suspect of the Israeli investigations is Israeli national Ofer Zaltzman, d/o/b May 3, 1970, Social Security number 105888991, Israeli passport number 10904847, (hereinafter: “Zaltzman“). Legal Assistance provided by a foreign country shows that Zaltzman received payments from subscribers to Liveil.TV. An additional suspect is his wife, Israeli national Georgiana Morhan, d/o/b July 14, 1980, Israeli identification number 317845600, Israel passport number 15043558 and Romanian passport number 12644246. A third suspect is Israeli national Leonid Geikhman, d/o/b December 15, 1969, Israeli identity number 307799536 (hereinafter: “Geikhman“) (hereinafter: “the suspects“).

5. The evidence gathered to date indicates that the suspects have subscribers in the United States for the programs re-broadcasted by their criminal enterprise and receive payments from these subscribers. Zaltzman owns or controls bank accounts in the United States in which it is believed these payments have been transferred. It is believed that American subscribers to liveil.TV have been paying for said illegal re-broadcasts through Paypal, Stripe or by credit card. The Paypal and Stripe accounts seem to be connected to the following email address used by Zaltzman: [email protected]. The Paypal account also seems to be connected in particular to account no. 9981164125 in Citibank in the United States.

6. The evidence gathered to date also indicates that the suspects have been laundering the fruits of their crimes in various countries, including in the United States. Therefore, it is possible that American bank accounts also are being used to launder the proceeds of crime in this matter.

7. It is suspected that the suspects have been operating a company named “VocalNet” in the United States (hereinafter: “VocalNet U.S.“), which is believed to be involved in the afore-stated illegal sale of re-broadcasts of Israeli programs and/or is a recipient of the payments by American subscribers of www.Liveil.TV.

8. According to the evidence gathered to date, Zaltzman and Geikhman have been active in operating the aforesaid Liveil.TV illegal re-broadcasting and the laundering of the fruits of these crimes. Georgiana Morhan is known to have been involved in the laundering of the fruits of the crimes and also it is believed that she is the owner/director of record of several of the companies the suspects incorporated in various countries, which were used to receive payments by clients of www.Liveil.TV and to launder those payments.

9. Furthermore, it is suspected that a Romanian company named “VocalNet Communication” (hereinafter: “VolcalNet Romania“) initially was owned by Zaltzman and at some point he transferred its ownership, as explained hereinafter. “VocalNet Romania” seems to be the operator of Liveil.TV, according to information published on the Internet site and Facebook page of www.Liveil.TV. Zaltzman also has a company in Israel, also named “VocalNet”. In his LinkedIn account, Zaltzman represents himself as the owner of “VocalNet” and states that his residence is Bucharest, Romania.

10. The investigation has uncovered evidence that “VocalNet Romania” has changed its name to “Telecom Blue Expert“, with new owners of record. The new owners are Romanian nationals Florin Morhan (d/o/b July 6, 1986) and Ileana Morhan (d/o/b February 21, 1960). It is possible that “VocalNet U.S.” also changed its name to “Telecom Blue Expert” or some other name.

11. It is suspected that, Georgiana Morhan has been receiving transfers into one of her Israeli bank accounts, from an Internet clearer and also from a foreign company, that amount to a total of over 400,000 €. Georgiana Morhan has failed to report to the Israeli authorities a legal source for these funds and in addition is suspected of income tax evasion regarding the receipt of these funds, which the Israeli authorities suspect are sourced in the crimes elaborated herein. Also according to the evidence gathered to date, Georgian Morhan has been transferring the aforesaid funds on a regular basis between her various Israeli bank accounts.

12. The domain names for the Internet site of Liveil.TV and for VocalNet were purchased by an American company named “Dynadot“. Information received from “Dynadot” led investigators to IP addresses in Romania, which in turn indicated that the Internet server of www.Liveil.TV is located in Romania.

13. Cloudflare Inc. provided the suspects with services that conceal the aforesaid domains for Liveil.TV and for VocalNet, making it difficult to determine the owners/operators of the websites. Cloudfare Inc. is located at 101 Townsend Street, San Francisco, CA 94107.

14. To the best of the knowledge of the Israeli authorities, the following American bank accounts are being used, or have been used, by the suspects in furtherance of the perpetration of their crimes:

The following bank accounts owned or controlled by Zaltzman:

• bank account number 3304077 at Citibank;
• bank account number  53698748  at Citibank;
• bank account number  9981164125  at Citibank;
• bank account number  9981295010  at Citibank ;
• bank account number   4011559358378 at First Country Bank N.A.

The following bank account in the name of VolcalNet:

• bank account number 3300898143 at the Silicon Valley Bank.

Purpose of the Request

15. The American authorities are requested to freeze immediately the afore-referenced bank accounts in order to prevent further money laundering and the concealment or other disposition of the assets. Eight suspects have been arrested in Israel and their release from detention is expected to occur shortly, providing them with the opportunity to obstruct justice in this matter.

16. A further, and less immediate purpose of this Request is to obtain information and documents, which will provide investigatory leads and will constitute evidence.

Details of the Request

17. American authorities are requested to place an immediate freeze on the afore-referenced bank accounts, owned and/or controlled by the suspects or their companies.

18. The American authorities are requested to provide information and documentation regarding a transfer from account number  9981164125  at Citibank to account 644806937 at Bank of China in the name of Walaborg.

19. The American authorities are requested are requested to provide information and documents involving bank accounts and other assets held or controlled by the afore-referenced suspects or their companies or regarding which they are beneficiaries or have signatory rights. These documents should include, inter alia, the following:

• The identity of each asset;
• The name of the bank and the address of the bank branch in which the account is held;
• The names of the account owners, beneficiaries and persons with signatory rights and their/its identifying information (i.e.: address, passport or other identity information, contact information and if a corporation – its corporate registration number);
• Documents related to the opening of the account and related to the account owners, signatories and beneficiaries;
• Bank statements from the time the account was opened until the present;
• Documents showing withdrawals or transfers into and out of the account;
• Copies of orders, emails or documentation of phone conversations regarding the account;
• Any other relevant information or documentation.

20. The American authorities are requested to provide information and documents regarding any companies owned by the suspects or regarding which they are directors or officers.

21. The American authorities are requested to provide information and documents regarding the Paypal,  Stripe and credit card payments from subscribers to Liveil.TV.

22. The American authorities are requested to provide all information and documentation regarding the internet sites and domains VolcalNet and Liveil.TV and the involvement of Cloudfare in concealing those domains.

Time Constraints

23. Eight suspects have been arrested in Israel in this matter and it is expected that they will be released shortly from detention. In order to prevent them from undertaking further money laundering activities and concealing or disposing of their assets, it is essential that an immediate freeze order be imposed upon their bank accounts.

Confidentiality

24. In consonance with the need for confidentiality during these stages of the investigation, the State of Israel kindly requests that this Request, and the activities undertaken pursuant to the Request, be kept confidential to the fullest extent possible under American If confidentiality cannot be maintained regarding any part of this Request, please immediately inform the Israeli authorities before revealing any information related to the Request and its execution.

The Relevant Provisions of  Israeli Law

25. The suspects allegedly perpetrated the following Israeli crimes:

• Obtaining a Matter by Deceit (Fraud), offences under Section 415 of
  the Penal Law 5737-1977, which provides as follows:

“415. If a person obtains a thing by deceit, then he is liable to three years imprisonment; if the offense is committed under aggravating circumstances, then he is liable to five years imprisonment.”

• Conspiracy to Commit a Felony, offenses under Section 499(a)(1) of the Penal Law 5737-1977, which provides as follows:

“499. (a) If a person conspires with another to commit a felony or misdemeanor, or to commit an act in a place abroad which would be a felony or misdemeanor if it had been committed in Israel – and which also is an offense under the Laws of that place, then he is liable –

(1) if the offense is a felony, to seven years imprisonment or to the punishment prescribed for that offense, whichever is the lighter punishment;”  

• Money laundering, offenses under Sections 3 and 4 of the Prohibition on Money Laundering Law 5760-2000, which provide as follows:

“3. (a) A person performing a property transaction involving property described in paragraphs (1) to (4), (in this Law referred to as “prohibited property”), with the object of concealing or disguising its source, the identity of the owners of the rights, the location, movement or disposition with respect to such property, shall be liable to ten years imprisonment or a fine twenty times greater than the fine specified in section 61(a)(4) of the Penal Law –

(1) property originating directly or indirectly in an offense;

(2) property used to commit an offense;

(3) property enabling the commission of an offense;

(4) property regarding which an offense was committed.

(b)(1) A person performing a property transaction or transmitting false information with the object of preventing any reporting under sections 7 or 8(a) or in order not to report under section 9, or to cause incorrect reporting under the aforesaid sections, shall be liable to five years imprisonment or a fine eight times greater than the fine in section 61(a)(4) of the Penal Law; for the purposes of this section, “transmitting false information” shall include failure to deliver updated information about any item required to be reported.

(2) A person transmitting false information, as stated in paragraph (1), regarding prohibited property, shall be liable to the punishment established in subsection (a).

4. A person performing any property transaction, knowing that it is prohibited property, and that such property falls within one of the categories of property specified in the Second Schedule, and at the value determined therein, shall be liable to seven years imprisonment or a fine ten times the fine stated in section 61(a)(4) of the Penal Law; for the purposes of this section, “knowing” does not include disregarding, within the meaning specified in section 20(c)(1) of the Penal Law.”;

• Copyright Infringement, offenses under Section 61 of the Copyright Law 5768-2007, which provides as follows:

“61. (a) A person shall not make an infringing copy for purposes of trading therein.

(b) A person shall not import into Israel an infringing copy of a

work for purposes of trading therein.

(c) A person shall not engage in the selling, letting for hire or

distributing of an infringing copy of a work.

(d) A person shall not sell, let for hire or distribute infringing

copies of a work on a commercial scale.

(e) A person shall not possess infringing copies of a work for

purposes of trading therein.

(f) A person shall not make or possess an object designed for

the making of copies in contravention of sub-section (a).”;

Section 62 of the above act, provides the following punishments:

“62(a) A person who does one of the following, shall be liable to up to five years imprisonment or fine in the amount of ten times the fine provided for in section 61(a)(4) of the Penal Act, 57371977 (hereinafter referred to as “the Penal Act”): (1) Makes an infringing copy for the purpose of trading therein; (2) Imports to Israel an infringing copy of a work for the purpose of trading therein. (b) A person who does one of the following, shall be liable to up to three years imprisonment or fine in the amount of seven times the fine provided for in section 61(a)(4) of the Penal Act: (1) Engages in the sale, letting for hire or distribution of an infringing copy of a work; (2) Sells, lets for hire or distributes infringing copies of a work on a commercial scale; (3) Possesses an infringing copy of a work for the purposes of trading therein. (c) A person producing or in possession of an object designated for the production of copies of a work for the purpose of committing an offence under sub-section (a)(1) shall be liable to imprisonment for a term of one year or twice the fine stated in section 61(a)(4) of the Penal Act. (d) Where an offense under this section has been committed by a corporate entity, -such corporate entity shall be liable to double the fine provided for that offence”.

• Trademark Infringement, offenses under Section 60 of the Trademark Ordinance [New Version] 5732-1972, which provides as follows:

“60. (a) A person who commits any of the following acts shall be liable to imprisonment for a term of three years or a fine seven times the fine provided for in section 61(a)(4) of the Penal Law, 5737-1977 (hereinafter referred to as “the Penal Law(“

(1) applies for the purpose of trade, without the permission of the proprietor of the mark or any person acting on his behalf, a registered trade mark or an imitation of such mark, on goods in respect of which the mark is registered in the Register or on the packaging of such goods, and which is likely to mislead any other person in this manner;

(2) imports for the purpose of trade, without the permission of the proprietor of the mark or any person acting on his behalf, goods or their packaging marked by a trade mark registered in the Register in respect of such goods, or an imitation of the aforesaid mark, and the mark is likely to mislead any other person; however, the provisions of this paragraph shall not apply in respect of goods marked with the permission of any person who is the proprietor of the mark in the country in which the mark was made;

(3) engages in the sale, hire or distribution of goods marked or imported to Israel contrary to the provisions of paragraphs (1) and (2), or sells, lets for hire or distributes such goods on a commercial scale;

(4)is in possession of goods marked or imported to Israel contrary to the provisions of paragraphs (1) and (2) for the purposes of trading in such goods.(

(b) Where an offence under subsection (a) is committed by a body corporate, such corporate body shall be liable to double the fine provided for the offence.

 (c) A person passing on false information to the Registrar in connection with an application for registration of a mark in the Register shall be liable to imprisonment for a term of one year.

(d) (1) A senior officer of a body corporate shall be obliged to supervise and take any action necessary to prevent any of the offences set forth in this section (hereinafter referred to as “an offence”) by a body corporate or any of its employees. Where such officer is in breach of his aforesaid obligation he shall be liable to the fine stated in section 61(a)(4) of the Penal Law.

(2) Where an offence has been committed by a body corporate or any of its employees, there is a presumption that the senior officer was in breach of his obligation under paragraph (1), unless it is proved that he took any action necessary to perform his aforesaid obligation.

(3) In this subsection, “senior officer” means an active manager of a body corporate, a partner – excluding a limited partner – and an officer responsible on behalf of the body corporate for the field in question in which the offence was committed.“;

• Performers’ and Broadcasters’ Rights Infringement, offenses under Section 6 of the Law of Performers’ and Broadcasters’ Rights [Consolidated Version] 5744-1984, which provides as follows:

“6. (a) A person who commits one of the following shall be liable to three years imprisonment, or to a fine seven times what is said in section 61(a)(4) of the Penal Law 5737—1977 (Hereinafter − the Penal Law):

(1) Makes an infringing copy of a performance for a commercial purpose.

(2) Deals in selling, renting or distribution of an infringing copy of a performance, or he is selling, renting or distributing infringing copies of a performance in a commercial capacity.

(a1) a person who holds an infringing copy of a performance for purpose of dealing in it commercially, he shall be liable to imprisonment of a year or a fine of up to five time the said fine in section 61(a)(4) of the Penal Law.

(a2) in subsections (a) and (a1), “infringing copy” – copy of a performance or reproduction of a copy of a performance, made without the consent of the performer, contrary to the provisions of section 2 and 3, except for if their making was permitted under a provision of the provisions of this Law or they were made with the consent of another person who holds the right to permit so under the provisions of this Law.

(a3)(1) The following are liable to imprisonment of six months or double the fine aforesaid in section 61(a)(3) of the Penal Law:

(a) a person who make an infringing copy of a broadcast for a commercial purpose.

(b) a person who deals in the sale, renting or distribution of an infringing copy of a broadcast, or, he sells or rents or distributes infringing copies of a broadcast in a commercial capacity. In this subsection, “infringing copy” – a copy of a broadcast or reproduction of a copy of a broadcast, made without the consent of the broadcaster, contrary to the provisions of section 4A1, except for if their making was permitted under the Law.

(a4) If an act under subsections (a), (a1) or (a3) was committed by a firm, it shall be liable to twice the set fine for the offence.

(b) If a person presumes to give agreement for purposes of section 2 without being authorized to do so or in digression from the authorization, shall be liable to a fine.”

Supplementary Information

26. The State of Israel will submit any additional information, which the American authorities may require in order to enable them to accede to this Request.

27. The Department of International Affairs of the Office of the State Attorney in the Ministry of Justice may be contacted with respect to any issues or questions regarding this Request. Ms. Nina Mansur is handling this matter and can be reached by e-mail [email protected], Tel: + 972-506216206 or Fax: + 972-2-5419644.

28. The State of Israel takes this opportunity to express its appreciation to the American authorities for their co-operation and assistance in this case and offers its assurance of reciprocal assistance.

Jerusalem, ___day of ________, 2019

                  ___day of ________, 5779

______________________________                                                                                                                   Yuval Kaplinsky, Director

Department of International Affairs, Office of the State Attorney, Ministry of Justice, State of Israel

PDF

ראו כתבה בפוסטה על המעצר פורסם ע”י זיו קריסטל 17/1/2019

ארבעה בני משפחה מחדרה נעצרו בחשד להפעלת אתר שידורי ספורט פיראטי

האתר שידר את משחקי הקבוצות הישראליות לישראלים בחו”ל, וגבה דמי מנוי במשך שלוש שנים

שבעה חשודים בהפעלת אתר שידורי ספורט פיראטי למנויים ישראלים בחו”ל, נעצרו בעקבות חקירה של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 וחקירות מס הכנסה.

לפי החשד, האתר שידר את חבילת ערוצי הספורט המשודרים ב-HOT וב-YES הכוללים את משחקי הליגות הישראליות, וגבה דמי מנוי חודשי מישראלים הגרים בחו”ל. לפי המשטרה, האתר פעל לפחות שלוש שנים והכנסותיו מוערכות במיליוני דולרים.

החשודים בהקמת האתר והפעלתו הם ארבעה בני משפחה אחת מחדרה: עופר זלצמן (49), בעל חוות סוסים, אשתו ג’ורג’יאנה מורחן, אחיו אסף זלצמן ובן הדוד טל זלצמן.

“תאגיד השידורים” פעל במסווה של חברה חוקית, שהוקמה כבר לפני שמונה שנים, ולפיכך מיוחסות לחשודים עבירות הלבנת הון, בנוסף לעבירות מס, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת זכויות יוצרים. בית משפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרם של ארבעת בני המשפחה בכשישה עד שמונה ימים. מי שעוד זומן לחקירה הוא אב המשפחה, חוקר פרטי מוכר בחדרה.

עצורים נוספים הינם עובדים ונותני שירות, לפי החשד, של העסק. בין העצורים: לאוניד גייכמן (50) מחדרה, איש מחשבים ותפעול טכני, ואחיו יורי גייכמן מדימונה. יורי, עובד במפעל פלסטיק, טוען שאחיו הציב אצלו בבית חדר מחשבים ושידור. סנגורו, עו”ד אלי מסטרמן, אמר כי הוא במדרג הנמוך ביותר.

חשוד נוסף הוא יורי שווץ (33) מחדרה, שגם בביתו נתפסו 50 שרתים וחלקים של המערך הטכני. לדברי סנגורו, עו”ד דמיטרי ברנשטיין, הוא קיבל בסך הכל כמה מאות שקלים בחודש עבור חלקו.

רק בחודש שעבר הוגש כתב אישום בעקבות חקירה דומה, נגד האחים אלי ומאיר עמר מנהריה, ששידרו את ערוצי החברות HOT ו-YES לישראלים בארה”ב. הפרקליטות טוענת כי האתר שהפעילו האחים הכניס בשמונה שנות פעילותו הכנסות של 50 מיליון שקלים מגביית דמי מנוי חודשי של 30 דולר. את התלונה נגד האתר הגיש תאגיד זיר”ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), שהוקם על ידי גופי השידור הגדולים – קשת, רשת, HOT ו-YES – למאבק בהפצת תכנים פיראטית וגניבת זכויות יוצרים.

https://posta.co.il/article/23274-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A2/

החלטה של השופט אהוד קפלן בענין החזקת התפוסים שנתיים אחרי המעצר

השוטרים הקוקסינלים שהופיעו בתיק הזה הם נדב טייכמן, יאיר אדרי ולירון גל.

ה”ת 23353/07/19 – היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית נגד עופר זלצמן,גורגיאנה מורחן,סינגל פוט בע”מ

רקע והליכים קודמים:

1. ביום 15/1/19 נפתחה חקירה גלויה נגד המשיבים ואחרים בחשד לביצוע עבירות שונות, ובין השאר קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות על חוק זכויות יוצרים, עבירות על פקודת מס הכנסה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.
2. המשיבים 1 ו- 2 נעצרו ובסוף חודש ינואר 2019 הם שוחררו.

בעת מעצרם נתפס רכושם ורכוש המשיבה 3 על פי צווי בית משפט שניתנו בבית משפט השלום בראשון לציון. בין השאר נתפסו חשבונות בנק, כלי רכב, נכסי נדל”ן, ועסק חוות סוסים בבעלות המשיבה 3.

בהמשך שוחררו חלקית חשבונות הבנק של העסק ומלאי הסוסים של החווה.

3. בחודש ספטמבר 2019 הובאה בפני בקשה שהוגשה ביום 10/7/19 לבית משפט השלום בראשון לציון – להארכת תוקף החזקת התפוסים-המוצגים וכן להארכת תוקפם של צווי הקפאה שניתנו בתיק זה, הכול למשך 180 יום נוספים.

בהחלטת בית המשפט העליון – הבקשה הועברה לבית משפט השלום בחדרה ונדונה בפני.

4. עניינה של הבקשה ההיא – במגרש בחדרה, בכלי רכב, בסכום של 3488 ₪ שנתפס מחשבון בנק, בכמה עשרות דולרים ויורו שנתפסו בחשבון המשיבה 2, וכ- 1200 דולר שנתפסו בחשבון המשיב 1.

לגבי רכוש המשיבה 3 (שהיא חברה בבעלות המשיבה 2) – תפוסים ברישום בלבד שני גרורים לסוסים ורכב שברולט.

5. בדיון שהתקיים בפני ביום 9/9/19 התברר שהחקירה נמצאת בעיצומה, שעדיין קיים צורך לבצע פעולות חקירה רבות שהוצגו בפני בדו”ח סודי שסומן מב/1, שהייתה התקדמות משמעותית בחקירה מאז החלה ושקיים הרבה יותר מסתם חשד סביר לכך שהמשיבים עברו עבירות על חוק זכויות יוצרים, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע, ולפחות חלקם גם עברו עבירות של הלבנת הון.
6. המשיבים טענו שהם מעוניינים לסגור את חוות הסוסים, והצווים המונעים דיספוזיציות ברכושה של המשיבה 3, מונעים זאת מהם ומשאירים אותם במצב בלתי אפשרי שהם נאלצים להמשיך ולהחזיק בעסק מפסיד – מפסיד בגלל התנהלותה של המשטרה.

התברר גם שכל עניין חוות הסוסים והרכוש שנמצא בה ומה יעשה בו, התברר בבית משפט השלום בראשון לציון, ניתנה לגביו החלטה, הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בלוד, וממילא העניין מתברר בפורום אחר וקבעתי שאינני אמור להחליט בו.

7. באשר לרכוש המתואר בבקשה – קבעתי שהמדובר ברכוש שחלקו הניכר, אם לא כולו, הושג לכאורה – על פי חומר החקירה שבתיק, כתוצאה מביצוע העבירות הנ”ל, אבל שגם אם חלקו או אפילו כולו לא הושג כתוצאה מפעילות עבריינית, הרי על פי הפסיקה אין מניעה לתפוס אותו מכוח העיקרון של תפיסה בשווי כדי להבטיח חילוט בתום ההליך.

קבעתי שברור שתפיסה בשווי אינה יכולה להיות במלוא שווי הסכום הנטען שהמשיבים הרוויחו מאותה פעילות עבריינית, שבמקרה שבפני הוא כ- 23,000,000 ₪, אבל שווי התפוסים בפועל במקרה שבפני נופל מ- 20% משווי שלל הפעילות העבריינית הנטענת, כך שאין מניעה להתיר למשטרה להמשיך ולהחזיק בתפוסים (לרבות הצווים המונעים דיספוזיציות ברכוש הרכוש שנתפס – נכס המקרקעין), וממילא, ככל שמדובר בצווים המונעים דיספוזיציות, הם לא מונעים את המשך השימוש במקרקעין עצמם.

8. עוד קבעתי בהחלטה מיום 9/9/19 שבשים לב לכך שמדובר בחקירה מורכבת ומסועפת שברור שהיא לא תסתיים בחצי השנה הקרובה, ולא משום שרשויות החוק גוררות רגליים אלא בשל קשיים אובייקטיביים שאותם לא אוכל לפרט, ובשים לב גם לעוצמת החשד נגד המשיבים – יש להותיר את המצב הנוכחי על כנו, ולהאריך את תוקף הצווים הקיימים ב- 180 יום.
9. לכן נעתרתי לבקשה במלואה, והוריתי על המשך החזקת התפוסים והארכת תוקף הצווים המתוארים בבקשה ב-180 יום מיום ההחלטה.
10. על ההחלטה הנ”ל הוגש ערר – שנדון בפני כב’ השופטת נתנאל שרון.

בערר נקבע – בין השאר – כי חומר הראיות מעלה חשד למעורבות כל העוררים בעבירות המיוחסות להן וגם אם בסופו של יום לא ניתן יהיה להאשים את העוררת בעבירות המס – די בחשדות לעבירות אחרות המיוחסות לה כדי להצדיק את תפיסת הנכסים.

באשר לטענת העוררים על אופן ניהול הדיון – הכוונה להצגת חומר חסוי לשופט מבלי לאפשר למשיבים לעיין בו – הרי גם טענות אלו נדחו תוך אנלוגיה לדיוני מעצר-ימים.

נדחתה גם הטענה של אכיפה בררנית – טענה שלא הונחה לה תשתית עובדתית.

11. הדיון בבקשה השנייה להארכת תפוסים החל ביום 4/3/20 – ובמהלכו ביקשו המשיבים שאפסול את עצמי מלדון בתיק – משום שסירבתי לתת על אתר החלטה בכל טענה שהעלו בדיון. משדחיתי את בקשת הפסלות – הופסק הדיון על מנת לאפשר למשיבים לערער – הערעור נדחה – והדיון התחדש ביום 6/4/20.
12. בסופו של דבר הארכתי את הצו ב 180 יום – סירבתי להורות על החזרת הטלפון של המשיב- שסברתי שטרם נפרץ – ולגבי נכסי המשיבה 3 קבעתי ש “הייתי שוקל להורות על שחרור העגלות התפוסות – לו היה מוכח ששווין זניח, או להתיר למשיבים לפדות אותן בכסף – אך כל ראייה בעניין השווי לא הובאה”.

לגבי דירה בבעלות גב’ אילנה מורחן, שאינה צד להליך, סירבתי לבטל את העיקול – וקבעתי שאם המשיבים אינם בעלי הדירה – כטענתם- לא להם לריב את ריב בעליה עם המבקשת.

ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה – אם כי בדיון בערר הגיעו הצדדים להסכמה על החזרת כלי רכב מסוג קיה והמשיבה הסכימה למכירת התפוסים של המשיבה 3 ובלבד שהכספים יישארו ב”קופת החילוט”

13. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה לעיון חוזר .

התברר שהטלפון הסלולרי של המשיב נפרץ והמידע האצור בו מצוי כעת בידי המשטרה.

כמו כן רכב הקיה הוחזר.

14. לכןנתתי החלטה לפיה צו תפיסת נכסי המשיבה 3 בוטל (הטלפון ורכב הקיה הוחזרו קודם לכן) והוריתי להחזרת הרכבים לצורך מכירתם.
15. על ההחלטה הוגש ערר למחוזי (31804/07/20) אשר נדון בפני כב’ השופטת תמר נאות פרי שהחליטה לקבל את הערר והחליטה להאריך את תוקף התפיסה על מנת לאפשר למבקשת למכור אותם ולהפקיד את תמורתם בקופת בית-המשפט.

המשיבים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בטענה כי מצאו קונה שירכוש את אחד הנגררים, בית המחוזי נעתר לבקשתם והורה על עיכוב ביצוע עד ליום 4/9/2020 על מנת לאפשר למשיבים למכור בעצמם את הנגררים.

16. בהחלטה מיום 4/9/20 ובהחלטה מיום 24/9/20 הארכתי – פעם נוספת – את תוקף החזקת התפוסים עד ליום 15/11/20.
17. לקראת ישיבת יום 24/9/20 ביקשה המשטרה כי אורה למשיבים למסור לה את כלי הרכב ומפתחותיהם – כי המשיבים לא עמדו במילתם שימכרו את כל הרכב.
18. בהחלטה שנתתי בעקבות הדיון – קבעתי כי משהורה בית המשפט המחוזי לעכב את החלטתי בדבר מסירת הרכבים למבקשת – עשה זאת כדי לתת למשיבים הזדמנות למכרם בעצמם.

משלא ניצלו המשיבים את ההזדמנות שניתנה לדין – מן הראוי לאפשר למשטרה למכרם.

לכן הוריתי למשיבים ” למשיבים למסור למבקשת את שני כלי הרכב ומפתחותיהם”.

19. המשיבים ערערו גם על החלטה זו ובמסגרת הערעור תקפו גם החלטה בה סירבתי להורות למדינה להמציא להם חומרים מתיק החקירה, גם הודעה של אדם שהעיד נגדם.

במקביל הגישו לבית המשפט העליון ערעור פסלות (שני במספר) – שנדחה.

20. בית המשפט המחוזי הורה לי לבדוק את עמדת המדינה באשר למסירת חומרי חקירה   ולהבחין בין עדויות של נחקרים לבין מסמכים שנתפסו מהמשיבים – שלטענתם דרושים להם לצורך הליך משפטי אחר.

עוד הורה בית המשפט המחוזי שאבהיר החלטתי באשר לכלי הרכב – כי בהחלטה קודמת הוריתי על מסירת שני כלי רכב בעוד שמוחזקים אצל המדינה שלושה כלי רכב.

21. בין לבין נקבע דיון בבקשת המדינה להאריך את החזקת התפוסים ב 6 חודשים נוספים, וכל הבקשות המצריכות הכרעה התבררו באותו דיון – בישיבת יום 11/11/20.

22. לאחר הדיון הוריתי כי החלטתי הקודמת עניינה שלושת כלי הרכב – והארכתי את החזקת התפוסים עד ליום 15/3/21.

הבקשות שעל הפרק כיום:

23.       ביום 18/2/21 הגיש המשיבים בקשה חדשה לשחרור התפוסים, במסגרתה טענו כי בדיון שהתקיים בתיק האחר שמתנהל בבית-משפט השלום בראשל”צ הצהיר ב”כ המבקשת כי החקירה טרם מוצתה וכי דרוש ליחידה החוקרת פרק זמן נוסף לבצע את רשימת ההשלמות שקיבלו מהפרקליטות.
24. המשיבים בבקשתם מפנים להחלטת בית-המשפט המחוזי בערר קודם שהוגש על ידם    במסגרת ע”ח 35778/04/20, שם קבע כב’השופט אבי לוי כי החזקת התפוסים צריכה להיעשות באופן מידתי ולא יכולה להימשך לעד.
25. לטענת המבקשים, ההארכה האחרונה שניתנה ליחידה החוקרת מסתיימת ביום 15/3/21 וכבר ברור שעד זה לא תושלם החקירה ולפיכך הם חוזרים ומבקשים להורות על שחרור התפוסים.
26.       ביום 2/3/21 הגישה היחידה החוקרת תגובה לבקשת ובקשה מטעמה להארכת תוקף  החזקת התפוסים והמוצגים המפורטים בנספח שצורף מטעמה למשך 180 ימים נוספים ובקשה להארכת צווי הקפאה לגביהם.
27. ביום 4/3/21 הגישו המשיבים בקשה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט, לפיה הם טענו כי היחידה החוקרת לא פעלו לפי הנחיות בתי המשפט בערכאות השונות ולא מכרה את כלי הרכב לאחר שהם נאלצו להוציא כספים רבים על תיקונים בכדי שהמדינה תוכל למכור אותם בערך המקסימלי.

הדיון בבקשות:

28. בדיון הרצה מר זלצמן על חזקת התקינות המנהלית – מנין באה לשיטת המשפט שלנו וכיצד ניתן לסתור אותה – וטען שהמבקשת היא גוף מושחת שלגביו לא מתקיימת חזקת התקינות המנהלית.

הוא חזר על בקשותיו להחזרת התפוסים ולביטול צווי ההקפאה כדי שיוכל להקל על המצוקה הכלכלית אליה נקלע כתוצאה מהחקירה המתמשכת הקפאת רכושו וחזר על הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט – בקשר לאי מכירת התפוסים.

29. מנגד הסבירו נציגי המבקשת שסיום החקירה מתמהמה עקב השלמות חקירה שנדרשו על ידי הפרקליטות, חלק מהן בחו”ל וקצב ביצוען אינו בשליטת היחידה החוקרת, והוסיפו שאכן החקירה אינה יכולה להימשך לנצח – אך במקרים דומים נקבע שבטרם חלוף 5 שנים – חלוף הזמן כשלעצמו לא יצדיק את החזרת התפוסים.

באשר למכירת כלי הרכב התפוסים – הסבירו שנערכה הערכת שווי והכלים אמורים להימכר על ידי האפוטרופוס הכללי – כשיתחדשו המכירות הפומביות שמעוכבות כעת בגלל תחלואת הקורונה.

הכרעה:

30. הבקשה להטיל על המשטרה סנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט- דינה להידחות.

בית המשפט לא קצב מועד לביצוע המכירה וממילא לא ניתן לומר שהמשטרה הפרה את החלטת בית המשפט.

בנוסף – נחה דעתי שהמשטרה פועלת במרץ למכירת התפוסים – והעיכוב נובע מתחלואת הקורונה שמעכבת את המכירות המתבצעות על ידי אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ומועד המכירה תלוי במתווה היציאה מהגבלות הקורונה.

31. באשר לבקשת המשיבים להחזרת התפוסים ולבקשת המשטרה להארכת משך החזקתם בחצי שנה- הרי קימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיבים.

שחולף הזמן אנו מתקרבים לנקודה שבה עוצמת החשדות לא יהיה די בה כדי להצדיק את המשך החזקת התפוסים על ידי המדינה.

השנתיים שחלפו מאז התפיסה אינן פרק זמן שיש בו כדי להטות את הכף לטובת המשיבים.

32. סיכומו של דבר – נעתר לבקשת המשטרה ומאריך את החזקת התפוסים ואת תוקף צוו ההקפאה ב 6 חודשים מהיום – ודוחה את בקשות המשיבים.

המזכירות תמציא החלטה זו למשבים ב”נט” ולמבקשת בפקסימיליה.

ניתנה היום, א’ ניסן תשפ”א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

עופר זלצמן וג’ורג’ינה ביקשו בעליון להעביר את כתב האישום קרוב לביתם והשופטת סירבה

איזה שופטת מגעילה גילה כנפי שטייניץ…  מסבירים לה בגלל העיקולים והחילוטים אין להם כסף לנסוע כל יום דיון ללוד, וביקשו ממנה להעביר את הדיון לחיפה.  הם גרים בחדרה.   המשטרה ענתה שזה לא נוח לשוטרים שלה, והשופטת קבעה שיש לבוא לקראת נוחיות עדי המשטרה.

עוד אמרו לה

בש”פ 3115/22 – עופר זלצמן, ג’ורג’יאנה מורחן,חברת סינגל פוט בע”מ נגד מדינת ישראל

1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת הדיון בת”פ 16714-04-22 מבית המשפט המחוזי מרכז לבית המשפט המחוזי בחיפה.
2. כעולה מעיון בבקשה ובתיק בית המשפט, ביום 10.4.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד המבקשים המייחס להם, בין היתר, עבירות מס ועבירות הלבנת הון. המבקשים טוענים כי הם מתגוררים בחדרה וכי יקשה עליהם להגיע לבית המשפט המחוזי מרכז בשל המרחק הרב ממקום מגוריהם, וכן בשל מצבם הכלכלי הקשה. עוד טוענים המבקשים כי עבירות הלבנת ההון המיוחסות להם בכתב האישום נחקרו על ידי פקיד השומה בחדרה; כי מקום ביצוע העבירות הנטען הוא בחו”ל; וכן כי הצדדים המעורבים בפרשה, לרבות עדים פוטנציאליים, מתגוררים בעיר חדרה.

עוד מפנים המבקשים להחלטתו של בית משפט זה מיום 2.9.2019, בגדרה הורה השופט א’ שטיין על העברת הדיון בתיק אחר בעניינם מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בחדרה, בשל מצוקתם הכלכלית ובשל קיומם של תיקים נוספים המתנהלים בעניינם בבתי משפט במחוז חיפה (בש”פ 4795/19 מורחן נ’ מדינת ישראל (להלן: בש”פ 4795/19)).

4.        בתגובתה מיום 18.5.2022 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש 1 ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום באזורים נרחבים בארץ, ובכלל זה במחוז דרום ובמחוז מרכז. בנוסף, טוענת המשיבה כי מאזן הנוחות אינו נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. נטען שהמרחק מביתם של המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה אינו שונה מהותית מהמרחק מביתם לבית המשפט המחוזי מרכז (הבדל של כ-15 ק”מ); כי ישנם 237 עדי תביעה, בהם למעלה מ-80 אנשי חקירות שמקום עבודתם במחוז תל אביב והמרכז; וכי החקירה הפלילית בעניינם של המבקשים נערכה על-ידי יחידת להב 433, שמקום מושבה בעיר לוד ובשיתוף עם פקיד שומה חקירות (תל אביב). כן צוין כי חקירתם של המבקשים על ידי פקיד השומה בחדרה נעשתה בגדר הליך אזרחי נפרד, שאינו רלוונטי לכתב האישום שהוגש נגדם. לבסוף, חולקת המבקשת על חומרת מצבם הכלכלי של המבקשים וטוענת כי ממילא, ההבדל במחיר הנסיעה מחדרה לבית המשפט המחוזי מרכז, לבין מחיר הנסיעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, עומד על שקל אחד.

המשיבה מפנה להחלטתו של בית משפט זה (השופט א’ שטיין) מיום 28.10.2019, אשר דחתה את בקשת המבקשים להעברת הדיון בתיק אחר בעניינם, בנסיבות דומות לבקשה שלפניי (בש”פ 6025/19 מורחן נ’ מדינת ישראל). לטענת המשיבה, ההחלטה בבש”פ 4795/19 להעביר את הדיון בעניינם של המשיבים לבית משפט השלום שבחדרה מובחנת מההחלטה בבש”פ 6025/19 ומהבקשה שלפניי, משום שבה התבקשה העברת הדיון לבית משפט השלום בחדרה, הקרוב למקום מגורי המבקשים, ואילו בבקשה דנן ההעברה המבוקשת הינה לבית המשפט המחוזי בחיפה, המרוחק ממילא ממקום מושבם.

5. דין הבקשה להידחות.

כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון.

בענייננו, המבקשים לא עמדו בנטל זה. כתב האישום מונה מאות עדים שמיעוטם מאזור חדרה, ועשרות רבות מהם, אנשי היחידה החוקרת, מושבם באזור המרכז. כפי שציינה המשיבה, גם פער המרחק בין מקום מגורי המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה לעומת בית המשפט המחוזי בלוד, אינו כזה המצדיק את העברת הדיון.

בנסיבות אלה אין בבקשה טעמים המצדיקים סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. רחוק מזה.

ניתנה היום, ‏כ”א באייר התשפ”ב (‏22.5.2022).