ניסן סלומינסקי היה חבר כנסת דוס מגעיל ודוחה ממפלגת המפד”ל – הבית היהודי.  נפתלי בנט רצה להדיח אותו והזמין עליו חוקרים פרטיים.  החוקרים הפרטיים ניסו לדובב כל מיני אנשים וקבלני קולות להוציא מהם הודאה שסלומינסקי הוציא 160,000 ש”ח לגייס לעצמו מתפקדים.  עם ההקלטות האלה בנט רץ לפרקליטות.

המוקלטים טענו שהם סתם התרברבו.  צחוק הגורל הוא שכאשר בנט כבש את ראשות הבית היהודי איילת שקד ניסתה לעשות לו את אותו טריק בשיתוף אפי נוה.  איילת שקד תכננה לשדל את הלקוחות של משרד לירום סנדה ומשפחותיהם להתפקד לטובתה.

 

 

להלן כתבה של דאמבו על הפרשה 28/3/2013

אביחי אמרוסי קבלן הקולות מהבית היהודי סירב להיחקר בפוליגרף

אביחי אמרוסי זומן היום למשטרה אך לא שעה לדרישה להיבדק במכונת אמת. הוא הודיע כי החליט לשמור על זכות השתיקה. כעת יידרשו החוקרים להכריע בדבר אמינותה של אחת משלוש הגירסאות שמסר

 

החקירה שמנהלת המשטרה בפרשת הסחר בקולות בה הוזכר שמו של ח”כ ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי – מתרחקת עוד יותר מקו הסיום. קבלן הקולות אביחי אמרוסי זומן היום לצורך חקירתו, אולם הוא מצדו סירב לשתף פעולה עם החוקרים.

 

אמרוסי הגיע היום למטה היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה, לצורך חקירת מעורבותו בפרשה המעסיקה את הזירה הפוליטית בשבוע האחרון. אולם, כשנתבקש להיבדק במכונת אמת, סירב אמרוסי לבקשת החוקרים.

החוקרים שהופתעו מסירובו של אמרוסי, תכננו להמשיך לחקור את קבלן הקולות תחת אזהרה. אלא שאמרוסי המשיך בסירובו והפתיע את החוקרים בשנית כשהודיע כי הוא שומר על זכות השתיקה, זאת בעצת עורך דינו, רובי שרעבי.

“החקירה נקלעה לפלונטר סבוך”

הצעדים בהם נקט אמרוסי בחקירתו הותירו את חוקרי המשטרה בפלונטר סבוך אותו הם נדרשים להתיר. בידי החוקרים ישנן כעת שלוש גרסאות שונות מפיו של אמרוסי לסדר ההתרחשויות בפרשת הסחר בקולות. הגרסה הראשונה, היא זו שהוקלטה על ידי ניסים גרמה, החוקר הפרטי שהועסק על ידי גורם במפלגת הבית היהודי. השניה היא זו שנשא בפני יועץ התקשורת רוני רימון, ואילו השלישית היא זו שמסר בפני חוקרי המשטרה.

במשטרה מתבצעת הערכה מחודשת של הממצאים, זאת מאחר ופעילויות שונות שתוכננו לחקירתו של אמרוסי, ביניהן גם עימותים עם גורמים המעורבים בפרשה, יבוטלו או יידחו בעקבות חוסר שיתוף הפעולה מצדו עם החוקרים.

 

https://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-9d62549bf122d31004.htm

 

כתבה נוספת של צביקה ברוט בידיעות 25/2/2013

 

 

 

להלן חוות הדעת הפרקליטה סיגל סלומון אורבך:

 

תאריך: ‏י”א באדר א תשע”ד         ‏11 בפברואר 2014

מספרנו: 06/00005788/13

 

הנדון : חוות דעת כללית – סלומינסקי  פמ”מ 5788/13

 

בבחירות הפנימיות למפד”ל שהתקיימו בנובמבר 2012 היה חשש של בנט כי סלומיאנסקי ואורלב שהתמודדו מולו שילמו למתפקדים חזרה את דמי ההתפקדות כדי שאותם מתפקדים יצביעו עבורם.

למותר לציין כי פעולה כזו הינה בניגוד לחוק.

סעיף 28(א)(1) לחוק המפלגות, תשנ”ב-1992 קובע :

מי שעשה אחת מאלה:

• שים עבר אחר דמי חברות או דמי התפקדות או כל תשלום אחר המתחייב כדי להקנות זכות הצבעה בבחירות פנימיות במפלגה
• …..

(8) נתן או הציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להמנע מלהצביע דינו – מאסר שנה.

בנט שלח חוקרים פרטיים ואנשים מהמטה שלו לברר את הנושא.

בין השאר נשלח חוקר פרטי להקליט את אביחי אמרוסי שהיה פוקד של סלומיאנסק.

אותו אמרוסי התרברב בפני החוקר הפרטי, שהציג עצמו כתורם, וטען שפוקד אלפי אנשים, ושסלומיאנסקי שילם לו כסף רב.

בהמשך טען אמרוסי בפני סלומאינסקי ובפני אורלב ויועצי התקשורת שלהם, כאשר אחד מיועצי התקשורת אף הקליט אותו בפלאפון שלו, כשהוא אומר שרק התרברב בפני החוקר הפרטי וכי לא קיבל דבר מסלומיאנסקי.

אין לנו את ההקלטה, רק מספרים על כך אמרוסי, ויועצי התקשורת.

במשטרה בכל זאת מסר אמרוסי בגירסה מתפתחת ומשתנה כי אכן קיבל כסף מסלומיאנסקי, תרומה לישיבה שלו שהיתה בחובות, עם זאת לגבי התשלום לבוחרים, בעדותיותיו השונות במשטרה טען שלא קיבל כסף כדי לתת חזרה את דמי החבר לבוחרים, בתשאול שנערך לו בהמשך טען שכן קיבל הנחיה מסלומיאנסקי להחזיר לבוחרים שדורשים זאת את דמי החבר ששילמו.

משום מה לאחר תשאול זה לא נגביתה עדות מסודרת בנושא.

ברוב גרסאותיו טען כי קיבל כסף מסלומיאנסקי, ואף סיפר שסלומיאנסקי ביקש שימסור חלק מהכסף שקיבל ממנו לפעילים אחרים (אמיתי ודוד כהן). אותם פעילים אישרו זאת באופן מעורפל. לא התחייבו על כך לחלוטין.

סלומיאנסקי עצמו טוען שמעולם לא נתן כסף לאמרוסי, אך מאשר שביקש מאמרוסי לתת גמ”ח לאחים אמיתי ודוד כהן.

גם מחקרי תקשורת מאשרים קשר בין אמרוסי לאחים אמיתי ודוד כהן, ויש איפא תימוכין לכך שהוא אכן העביר להם כסף.

רוב האנשים שהתפקדו ושנחקרו במשטרה, לא אישרו שקיבלו חזרה את דמי החבר. (למעשה רק אחת טענה שקיבלה באמת חזרה את דמי החבר מאמרוסי, אך לא ניתן לאשש את הטענה שזו היתה הנחיה של סלומיאנסקי).

על סמך קריאת כל הראיות בתיק, הקשבה לקלטת של שיחת אמרוסי עם החוקר הפרטי מסקנתו הינה כי קיימות ראיות שאכן סלומיאנסקי העביר כ- 160,000 ₪ לאמרוסי (הגם שאמרוסי טען בעדויות ובפורומים שונים לסכומים אחרים).

וזאת למרות שסלומיאנסקי מכחיש את הדברים.

אין די ראיות לכך שהוא הנחה את אמרוסי להחזיר לנפקדים את דמי החבר.

לדעתנו יש להעביר למבקר המדינה את מסקנתו, על מנת שיבחן אם סלומיאנסקי הוציא הוצאות לצורך הבחירות מעבר לתקרה המותרת, ומעבר לכך, ברי כי אסור לו על פי החוק להוציא הוצאות לצורך הבחירות שלא בצ’ק או באופן שמתווה החוק, ואינו רשאי להעביר כספים במזומן, ואם מבקר המדינה קובע שהעביר במזומן כספים לצורך הוצאות לבחירות, יש לכך סנקציה על פי דין, אולם החוק קובע שנדרשת באופן קונסטיטוטיבי קביעה של מבקר המדינה בענין זה.

כמו כן שומה עליו היה לדווח על ההוצאות הללו.

ניתן להניח כי סלומאינסקי חשש שיעבור את התקרה מותרת, ולכן הוציא חלק מההוצאות לצורך הבחירות ב”שחור”. בסופו של דבר, נראה לנו שיכול היה להכליל הוצאה זו, ועדיין לא היה עובר את התקרה, אולם יתכן שבשלבים מוקדים, לא ידע עדיין כמה הוצאות יהיו לו, ולכן לא דיווח ולא העביר באופן מסודר.

אין ראיות לכך שההוצאה נועדה כדי לשמש שוחד בחירות או כדי להחזיר למתפקדים את דמי החבר.

נראה כי מדובר בתרומה לישיבה של אמרוסי, וזאת בתמורה לכך שאמרוסי ימשי לפקוד עבורו חברים שיש סיכוי שיצביעו עבורו לאחר מכן.

המשטרה אף היא קבעה במסקנותיה כי יש תשתית לכך שסלומאנסקי העביר כספים לאמרוסי לשם גיוס מתפקדים על ידי אמרוסי מבלי לדווח על כך לרשם המפלגות כנדרש בחוק. הם קובעים במסקנותיהם כי לדעתם לא ניתן לבסס את גובה הסכום שקיבל אמרוסי מסלומיאנסקי בשל גרסאותיו השונות של אמרוסי בענין וחוסר האפשרות לעקוב אחר הכסף ולכן לדעתם  לא ניתן לבסס כי סלומיאנסקי עבר את התקרה המותרת להוצאות במסגרת פריימריז.

גם המשטרה קבעה במסקנותיה כי לא נמצא אישוש לטענה של אמרוסי שנאמרה בסופו של דבר לפיה סלומיאנסקי הורה לו להשיב את דמי ההתפקדות למתפקדים.

אציין בנוסף כי בקלטת בו מוקלט אמרוסי עם החוקר הפרטי אמר שאם יסתבכו העניינים, הוא יסבך את סלומיאנסקי, ואומר הוא בחקירתו בהתייחס לאמירה זו, כי יתכן וזה בעצם מה שהוא עושה עכשו.

אין לדעת למה בדיוק התכוון, אך הוא עצמו מניח את התשתית לספק שיש ליתן לדברים הנאמרים על ידו.

המלצתנו הינה לסגור התיק נגד כל החשודים כאן בחוסר ראיות מספיקות ולהעביר לבדיקת מבקר המדינה את נושא ההוצאות שהוציא סלומיאנסקי בהינתן כי אכן שילם במזומן לאמרוסי כ- 160,000 ₪ כשכר עבור עבודתו בגיוס מתפקדים. הוצאה שסלומיאנסקי לא מודה בה.

 

דניאל טרופר, יו”ר וועדת המפקד של הבית היהודי – עדות מ-.10.3.13

בנובמבר 2011 פנו אליו נציגי סיעת הבית היהודי וביקשו שיהיה יו”ר ועדת המפקד והבחירות של המפלגה.

נמסר התקנון החדש, שאחד החידושים בו היה שניתן להתפקד רק באמצעות כרטיס אשראי או שיק אישי. זה יועד למנוע “התפקדות ארגזים”. (שפעיל פוקד כמות גדולה של אנשים שהוא משלם בשביל המתפקדים. במזומנים קל לעשות זאת אך כשנדרש שיק אישי וכרטיס אשראי זה מקשה על כך).

כמפקחת על הבחירות מינו את השופטת בדימוס שרה פריש ואת ד”ר אביעד הכהן.

שינו גם את שיטת הבחירות של יו”ר המפלגה וחברי הכנסת כשקבעו שוועידת המפדל לא תמנה אותם אלא הם יבחרו בשיטה של פריימריז. מהלך זה יצר מתח גדול ודחף עצום של כל המועמדים להשיג מתפקדים שבסופו של דבר יצביעו עבורם.

היה צריך לממן את כל התהליך של הפריימריז מכספי ההתפקדות.

העסיקו את חברת “אמן” שתהיה הגוף המבצע של המפקד.

כשאנשים מתפקדים מקבלים כך את הזכות להצביע בפריימריז וכל צד רוצה להרבות במתפקדים שלהערכתו יצביעו עבורו.

המפקד החל ב- 22.4.12, עם תאריך יעד של סיום ב- 22.7.12.  כשוועדת המפקד ראתה את ההתעניינות הגוברת בהתפקדות בעקבות כניסתו של בנט, האריכו את תקופת ההתפקדות ל- 9.9.12. שינוי זה דחה את הפריימריז מספטמבר לשני תאריכים:

6.11.12 – בחירות ליו”ר המפלגה

13.11.12 – בחירות לח”כים, צירים ונציגים לסניפים מקומיים.

החשדות ההדדיים בין הנציגים הן לתפקיד היו”ר והן לתפקיד הח”כים יצרו האשמות הדדיות ושמועות שהגיעו כל הזמן מכל הצדדים על אי סדרים.

סלומיאנסקי בשנים שהיה ח”כ היה הדמות המרכזית שטיפלה בנושא של מענקים למוסדות (ישיבות, מדרשות וכל מוסדות הציונות הדתית) מכספי הקואליציה.

באופן טבעי זה יצר לויאליות של מוסדות רבים באופן אישי לסלומיאנסקי ורבים מהמוסדות ראו לנכון לעודד התפקדות לטובת סלומיאנסקי.

הגיעו שמועות שפעילים של סלומיאנסקי בשטח אומרים למוסדות שאם יעבדו בשביל סלומיאנסקי זה יהיה כדאי להם.

בעקבות זאת נפגש דניאל טרופר עם סלומיאנסקי והבהיר לו שאם נציגיו מצביעים על כך שתמך בהם בעבר ייתכן ויש בכך פגם מוסרי, אך אם יש הבטחות לעתיד זה בגדר שוחד בחירות ובעניין כזה יש לפנות למשטרה.

סלומיאנסקי ממש פחד, הלבין והבטיח כי הוא לא יודע מזה שום דבר ויבהיר חד משמעית לנציגיו כי אם אמנם הם עושים ככה שהם יפסיקו מיד.

הוא הבהיר באופן חד משמעי שזה לא בא ממנו והוא לא יודע שום דבר מזה.

לא בדקו אם פעילים מקבלים תשלום על פעילותם, אך החוק מקנה זכות למועמד להקים מטה כדי לקדם את מועמדותו, רק צריכים להזהר שהתשלום להתפקדות הוא מכספו האישי של המתפקד ולא מחזירים לו את הכסף.

מאשר שהגיעו אליו תלונות על כך שפוקדים מסוימים מחזירים לאנשים את הכסף תמורת התפקדותם למפלגה, כל הזמן קיבלו טלפונים של אנשים בשטח שהאשימו אחד את השני אך לא הגיע אליו משהו מוחשי בו יכול היה לטפל.

לשאלה אם פוקד יכול לפקוד מספר מתפקדים משיב כי כל אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה כיוון שאין רשיון לפוקד או אישור לפוקד. פוקד הוא אדם שמחליט שהוא רוצה להיות פעיל ולגייס אנשים להתפקד.

סך הכל התפקדו כ- 55,000 מתפקדים.

לא יודע על קבלני קולות שקיבלו כספים ממועמדים בפריימריז במפד”ל לצורך גיוס קולות מתפקדים.

 

רחל צינקין – רכזת ועדת המפקד של הבית היהודי – עדות מ- 10.3.13

תארו לעצמם כי ישנם אנשים שמשלמים בצ’ק את דמי ההתפקדות ומקבלים חזרה 40 ₪ אך לא היתה אפשרות לדעת מי זה ואם זה נעשה בצורה מאסיבית.

 

צבי רז מחברת אמן – עדות מ- 11.3.13

סך הכל היו 57,000 מתפקדים. מתוכם 21,000 התפקדו באינטרנט והשאר היו טפסים ידיניים. מתוכם 3,000 – 4000 פסולים מבחינה טכנית.

 

נסים גורן, חוקר פרטי עדות מ- 20.9.12

בנט שלח חוקר פרטי בשם ניסים גורן. בעדותו מסר החוקר הפרטי:

כל מתפקד מעל גיל 25 צריך לשלם דמי חבר ע”ס 40 ₪. תפקידו היה לבדוק אם המתפקדים מקבלים כסף חזרה עבור דמי החבר ששילמו.

הוא הגיע לאמרוסי במצוות מי ששלח אותו (אינו מוסר מי שלח אותו אך בדיעבד בנט הודה בתקשורת הוא שכר את החוקר הפרטי) הציג עצמו כאיש עסקים שמעוניין לתרום לעמותה/לישיבה של אמרוסי.

לדבריו שוחח גם עם העוזר של אורלב, שוקי זוהר אשר אמר לו שהם לא משלמים כסף למתפקדים.

לדבריו, בפגישתו עם אביחי אמרוסי סיפר לו אמרוסי שבזכות האנשים שהוא מביא כמתפקדים למפד”ל, הוא מקבל כסף תרומה לחובות שיש לעמותה שלו, עמותה המשקמת נוער בבית מחסה (אמרוסי לקח את הוקר הפרטי לראות בעצמו את בית המחסה שאמרוסי הקים). לדבריו אמרוסי אמר לו גם שקיבל חזרה את הכסף שהמתפקדים הוציאו עבור ההתפקדות.

מצד שני בהמשך אומר החוקר כי ניתן היה להבין שאת אותם כספים שאמרוסי קיבל עבור המתפקדים, הוא לקח לידיו כתרומה לעמותה ושהמתפקדים לא קיבלו חזרה את כספי ההתפקדות. אמרוסי לקח לידיו הכספים לכיסוי חובות העמותה.

לדברי החוקר הפרטי, אמרוסי אמר לו שפקד 4,000 איש, קיבל על זה 160,000 ₪, פעם אחת בסכום של 50,000 דולר מוחבאים בפקטים של סיגריות ישירות מידי סלומיאנסקי ופעם אחרת 100,000 ₪ שקיבל מהעוזר של סלומיאנסקי בתוך שקית עטופים בנייר עתון.

החוקר הקליט את אמרוסי.

בסיכום קצר של ההקלטה שנעשה על ידי החוקר המשטרתי נכתב כי אמרוסי אומר שעשה הסכם עם סלומיאנסקי לפיו אמרוסי יעזור לסלומיאנסקי, וסלומיאנסקי יעביר לישיבה של אמרוסי 250,000 ₪. וכבר העביר חצי מהסכום ונתן לישיבה הלוואה.

לדברי אמרוסי בקלטת סלומיאנסקי מחזיר לו 100,000 ₪ במזומן עבור המתפקדים.

בהקלטה אמרוסי אומר שפקד 4,000 איש וזה עולה 160,000 ₪. נתנו לו את הכסף הזה ועוד 125,000 ₪.

הקשבנו בעצמנו לקלטת.

לפי אמרוסי בקלטת, את הכסף הם שמים בפקט של מרלבורו, שני פקטים מקדימה ושטרות של 50,000 דולר בפנים. זה מתבצע במשרדים שלהם.

לדברי אמרוסי בקלטת אמר שסלומיאנסקי הרג אותו והוציא לו שקית עטופה עם 100,000 ₪ של בנק ישראל במזומן והשאר בדולרים.

לדברי החוקר , בעדות החוקר, אמרוסי גם אמר לו שהוא התחבר לסלומיאנסקי כי סלומאינסקי יושב על הברז של כספי המפדל, והוא בונה על זה שלאחר שהבחירות יגמרו סלומיאנסקי ימשיך להעביר לו כספים לישיבה שלו. אמרוסי לדברי החוקר אמר לו שהוא לא פראייר והכל רשום לו ואם הם יתעסקו אתו הוא יפתח עליהם.

בתשאול שנעשה לאמרוסי ב- 10.2.13 על ידי רפ”ק אבי רוטנברג

*** (האם התשאול מוקלט?)

כותב החוקר כי אמרוסי אמר לו שסלומיאנסקי העביר לו כסף תמורת עזרתו בהתפקדות לבית היהודי. סלומיאנסקי העביר לו 80,000 ₪ ועוד 20,000 דולר אותם העביר לו בשתי הזדמנויות שונות כחודש או יותר לפני שהחוקר הפרטי היה אצלו.

לדבריו העבירו את הכסף לחשבונות העמותה, חלק ישירות וחלק באמצעות צ’יינג’.

אמרוסי אמר שפקד רק 200 איש וסתם יצר לעצמו שם של פוקד גדול במטרה לקבל סיוע לישיבה שלו בתמורה לסיוע בהתפקדות.

 

לאחר מכן נחקר אביחי אמרוסי במשטרה בעדות מסודרת ב- 10.2.13 ומסר:

לפני שבע שנים הקים ישיבה בקדימה.

העמותה נקלעה לחובות כבדים.

באותה תקופה הודיעו על הפריימריז לבית היהודי ונוצר קשר עם סלומיאנסקי. סלומיאנסקי עוזר לכל המוסדות של הציונות הדתית.

בשיחתם ביקש להפגש עמו ואמר לו שפקד המון אנשים לבית היהודי. לפגישה לדבריו הגיע עם קלסר טופסי התפקדות שפיברק. אמר לסלומיאנסקי שצריך עזרה כספית, שהמצב הכלכלי של הישיבה קשה.

הפגישה התקיימה במשרדו של סלומיאנסקי בישוב נחלים ליד פ”ת.

לדברי אמרוסי סלומיאנסקי העביר לו כסף במשרד שלו בנחלים 80,000 ₪ במזומן, ובחניה של הרכבים ליד המשרד שלו העביר בהזדמנות אחרת סכום של 20,000 דולר בתוך פאקט של סיגריות שהיה פתוח והכסף היה בפנים. אינו זוכר אם סלומיאנסקי העביר את הכסף בתמורה להתפקדויות או תרומה לישיבה אך ההקשר של העברת הכסף היה כחלק מתהליך בתקופת המפקד. סלומיאנסקי תמיד יכול לטעון שמדובר בתרומה לישיבה. דובר על לפקוד כמה שיותר לאו דווקא ברגע העברת הכסף. ברור שמטרת הכסף היתה לעזור להתפקדות ולא סתם תרומה.  זו היתה רוח הדברים.

אמר שהעביר את הכסף לעמותה.

את ה- 80,000 ₪ לדבריו סלומיאנסקי ישב אתו במשרד בנחלים הוציא מתיקו חבילה של שטרות עטופה נייר, הוציא חבילה של 100,000 ומסר מתוכה לאמרוסי 80,000 ₪.

ה- 20,000 דולר נמסרו לו כחודש לאחר מכן. סלומיאינסקי דיבר אתו אמר לו להגיע לנחלים. בסוף הפגישה כשנכנס חזרה לאוטו היה על המושב שליד כסא הנהג פקט של סיגריות ובתוכו 20,000 דולר. לדבריו לא נאמר לו כלום על הכסף אך ברור שזה נועד לעזור לו למפקד. היה ביניהם חיוך שבשתיקה כשיצא עם האוטו ואמר “בי”.

הוא אמר לסלומיאנסקי שיפקדו 4,000 איש. וכך לדבריו הגיעו לסכום (הכוונה 4000 כפול 40 ₪ יוצר 160,000 ₪. שזה 80 אלף שח ועוד 20 אלף דולר – ס.א.)

בפועל פקד אולי 200. כשדיבר עם החוקר הפרטי על מספרים גדולים של מתפקדים זה סתם היתה התרברבות.

בכל מקום עשה לעצמו יחסי ציבור שפקד אלפים וסיפר סיפורים בכל מפגש עם אנשים שקשורים למפקד. נוצר מצב שחשבו שהוא פוקד גדול ואי אפשר היה לבדוק זאת כי כל הזמן זרמו טפסים לוועדת המפקד ואי אפשר לדעת מי העביר כל טופס. כך יצר רושם שהוא פקד הרבה וכנראה העלה החשדות כלפיו.

מוסר כי בפגישה עם רוני רימון, יועץ תקשורת, צילמו אותו מסביר שלא היו דברים מעולם.

שכל מה שסיפר לחוקר הפרטי לא היה ולא נברא. הוא עשה זאת לפי בקשתו של סלומיאנסקי.

היה צורך שיסביר כי החוקר הפרטי העביר את תוכן הפגישה ביניהם לתקשורת.

(אין לנו את הקלטת שצולם אצל יועץ התקשורת)

את הכסף שקיבל העביר לעמותה. שום דבר לא לכיסו האישי.

כשנשאל מי שילם עבור ה- 200 איש שבפועל הוא פקד (הרי אמר שפקד בעצם רק 200 ולא 4000 איש), השיב שרובם הגדול שילמו בעצמם או בתוך המשפחה בן זוג שילם על בן הזוג או על ילדיו.

לדבריו זהו שקר שהיו מתפקדים שלא שילמו את דמי ההתפקדות.

 

על פי דו”ח תשאול של אמרוסי מ- 11.2.13 שכתב החוקר מאיר ארנפלד

אמר אמרוסי שלאחר שסלומיאנסקי העביר לו 80,000 ₪, ביקש סלומיאנסקי שיעביר מתוך זה 20,000 ₪ לאמיתי שהינו פעיל במפד”ל ופוקד מתפקדים.

בהמשך מסר אמרוסי את הכסף לאחיו של אמיתי.

 

בעדות של אמרוסי מ- 11.2.13

מסר שהעביר בנתניה לאחיו של אמיתי, שהינו פעיל בחירות של המפד”ל ברחובות 20 אלף ש”ח מתוך ה- 80 אלף ש”ח שקיבל מסלומיאנסקי.

לדבריו לאחר קבלת הכסף מסלומיאנסקי, סלומיאנסקי ביקש שיעביר לאמיתי מרחובות 20,000 ₪. נוצר קשר טלפוני ואחיו של אמיתי בא אל אמרוסי לנתניה, ושם הוא העביר לו את הכסף במזומן.

נושא זה מקבל חיזוק :

• בעדותו של אמיתי המאשר את הדברים בעקרון רק טוען שקיבל רק 10,000 ₪. לא ברור לגמרי אם אכן קיבל 10,000 ₪ במזומן או שמתכוון רק לצ’ק שקיבל מסלומיאנסקי על 10,000 ₪ ושעליו גם יש קבלה. כשמטיחים בו שאחיו אמר שקיבל חבילה עם כסף משיב שיכול להיות אך גם אם כן מדובר ב- 10,000 ₪ ולא 20,000 ₪. (אולם מה שהחוקר מטיח בו אינו נכון. דוד אחיו לא אמר שקיבל כסף. אמר שלא פתח את המעטפה שקיבל. דוד אמר שאמיתי שלח אותו להביא מעטפה ולא יודע אם היה בה כסף).
• בעדותו של אחיו של אמיתי, דוד כהן, מוסר שקיבל חבילה בנתניה עבור אמיתי. לא ידע מה יש בתוכה.
• במחקר תקשורת ממנו עולה כי אכן היתה התקשרות בין אמרוסי לדוד ואמיתי כהן וסמוך לזה היתה גם התקשרות בין אמרוסי לסלומיאנסקי, ההתקשרות בין אמרוסי לאמיתי היתה חד פעמית. (בתאריך 15.8.12 בין 12:15 עד 16:10 בערך)
• גם סלומיאנסקי עצמו מאשר בהודעתו כי פנה לאמרוסי ושאל אותו אם יוכל להעביר כסף לאמיתי, אולם לטענתו זה היה העברה כגמ”ח ולא מתוך כספים שהוא עצמו העביר לאמרוסי .

 

דו”ח תשאול של אמרוסי מ- 20.2.13 שנעשה על ידי החוקר אבי רוטנברג

*** יש הקלטה של זה???

*** יש חקירה לאחר מכן שבה הוא מוסר את מה שמסר בתשאול זה?

נתן לאמיתי כהן כספים כי לא ראה את הכסף כשייך לו אלא ככסף שנועד לצרכים של סלומיאנסקי. אמרוסי אומר שהכסף שסלומיאנסקי העביר לו לא ניתן כשכר אלא ניתן למטרותיו של סלומיאנסקי, דהיינו, לפקוד אנשים.

בתשובה לשאלה אם הכוונה שסלומיאנסקי שילם במקום המתפקדים, משיב אמרוסי:

סלומיאנסקי לא שילם במקום המתפקדים אך רוח הדברים היתה שהכסף נועד לצורך ההתפקדות והפעילות השוטפת.

כשנשאל האם היתה כוונה לשלם במקום המתפקדים, תשובתו שזה לא ניתן טכנית, אך אם מישהו ביקש את ה- 40 ₪ בחזרה, ההנחיה של סלומיאנסקי היתה להחזיר לו את הכסף.

אמרוסי החזיר למתפקד כסף במזומן ביד מאחר שכחלק מנסיונו לשכנע אנשים להתפקד, אמר להם כי יחזיר להם את הכסף. כשנשאל אם סלומיאנסקי ידע מהתנהלות זו השיב כי ידע, ואף הנחה אותו לעשות כך, ואמר שאין עם זה בעיה וכולם נוהגים כך.

 

אמיתי כהן בעדות מ- 12.2.13

כשנשאל אם הועברו אליו כספים במסגרת מערכת הבחירות הפנימיות של המפד”ל, השיב כי קיבל סיוע מסלומיאנסקי לניהול מטה הבחירות שלו בסכום של 10,000 ₪. חושב שיש לו חשבונית על כך.

לדבריו כשבוע-שבועיים לפני הפריימריז אחיו דוד יצר קשר עם המטה של סלומיאנסקי והם הפנו אותו מנין לקחת את הכסף. יכול להיות שזה היה מנתניה.

זוכר שביקש מסלומיאנסקי עזרה, גמ”ח, ליום הבחירות כי היתה מצוקה כלכלית בעסק (חברת “תדמית הפקות” שעזרה ליום הבחירות) וכנראה סלומיאנסקי דאג להעביר הכסף בצורה כלשהי “עד שישלם רסמית”.

 

אמיתי כהן בחקירתו מ- 12.2.13:

“למיטב זכרוני שבוע שבועיים לפני הפריימריז אח שלי דוד יצר קשר עם המטרה של ניסן והפנו אותו להביא את הכסף ויכול להיות זה היה מנתניה…..

איני מכיר את אמרוסי… יכול להיות שאדם התקשר אלי ואמר לי, אני גם לא זוכר אותו במטה…

אני זוכר ששלחתי את אח שלי דוד לאסוף כסף אינני זוכר מאיפה וממי וזאת לאחר שדיברתי עם המטה של ניסן או אלדד עוזרי או אדם שאיני זוכר את שמו או עם ניסן אצמו…

שאלה: הכסף אודותיו סיפרת שהועבר אליך מניסן באמצעות מי הועבר אליך ולצורך מה ומהו הסכום

אמיתי כהן: אני זוכר 10,000 ₪ שהועברו אלי בשביל מטה יום הבחירות לפריימריז של ניסן. אנילא זוכר באמצעות מי וכיצד הועבר אלינו… אני לא מכיר אביחי ….”

 

אמיתי כהן בחקירתו מ- 8.3.13:

“אני לא זוכר שיצרתי קשר עם אמרוסי אף על פי שטענו שזה מופיע אצל בצג. אני זוכר שהיה פניה מניסן אלינו לחברה בבקשה לעזור לו במפקד. לא נוצר שום חיבור והוא הבין שהמטה התחיל לעבוד עבר שולי מועלם ולא היה קשר אליו. הוא ביקש עזרה לאחר מכן ליום הבחירות עצמו, ואז ביקשתי ממנו עזרה בגמ”ח כי הייתה מצוקה כספית בתוך העסק ואז כנראה הוא דאג להעביר את זה באיזושהי צורה עד שישלם רסמית כמו שאומרים…. יש מושג שנקרא גמ”ח, ובפעילות המטרה של החברה היו הוצאות בפרויקטים שעשו והוא רצה עזרה ליום הבחירות אז ביקשו ממנו גמ”ח בינתיים מניסן עד שיהיה לו כסף בחשבון הרשמי של מועמד לבחירות ובינתיים הוא נתן את ההלוואה הזאת. לא היה קשור בכלל למתפקדים

החוקר: החזרת לו את ההלוואה?

אמיתי כהן: לא.

החוקר: אתה ביקשת מאמרוסי להעביר אליך כסף?

אמיתי הן: ממש לא ולא מכיר אותו לא דיברתי אתו בכלל על כסף

החוקר: אז למה התקשרת אליו בתאריך 15.8.12?

אמיתי כהן: לא יודע לא זוכר שהתקשרתי אליו…. לא קיבלתי כסף מעולם מאמרוסי וכסף לא דבק בי ולא התעסקתי במפקד הזה ואני מרגיש צער גדול….

זה היה בתור גמ”ח כהלוואה….”

בתאריך 22.11.13 שילם סלומיאנסקי בצ’ק 10,000 ₪ לאמיתי ויש על כך קבלה.

לא קיבל מסלומיאנסקי או מבנט כסף לצורך החזרת כספים למתפקדים.

המטרה של המשרד תדמית הפקות : עבד מקצועית עבור בנט וסלומיאנסקי, עשה להם יחסי ציבור, אך לא פקד אנשים.

 

עדות דוד כהן (אחיו של אמיתי) מ- 12.2.13

כשהחוקר מטיח בו שלקח כספים עבור אחיו אמיתי מאדם בנתניה נזכר שלפני כמה חודשים אמיתי שלח אותו למישהו בנתניה, קיבל מאותו אדם מעטפה שאותה העביר לאמיתי.

לא פתח את המעטפה או השקית. לא יודע אם היה במעטפה כסף.

מאשר שהמספר של אמרוסי מופיע אצלו בסלולארי כמספר של מי שהיה אתו בקשר טלפוני, אך הוא לא הכיר אותו באופן אישי. קיבל המעטפה ונסע להביאה לאחיו.

לדבריו פקד כ- 1000 איש לבית היהודי. שולל כי מישהו מהמתפקדים ביקש את דמי ההשתתפות בחזרה.

שולל כי ביקש שכר עבור המתפקדים שהביא.

 

ליאור פרישמן, עובד עם האחים דוד ואמיתי כהן בחברת תדמית

מוסר בשיחת טלפון עם החוקר המשטרתי שהתקשר אליו במהלך חקירתו של אמיתי כהן, ושאל אותו אם זכור לו שהעביר במהלך מערכת הבחירות הפנימיות במפד”ל כספים מסלומיאנסקי לאמיתי, משיב שזוכר סכום של 10,000 ₪ שהוציא חשבונית וערך את ההסכם.

בהמשך הגיע ליאור לביתו של אמיתי לבקשת החוקר, והביא העתק של החשבונית ושל ההסכם.

לא זכור לו שנשלח לנתניה לאסוף כספים , לא יודע על סכום כסף שהועבר מסלומיאנסקי לאמיתי במסגרת הבחירות הפנימיות למפד”ל.

בעדותו של ליאור פרישמן מ- 10.3.13 שמר על זכות השתיקה לאחר שהתייעץ עם עו”ד.

 

הודעת סלומיאנסקי מ- 9.5.13

מעולם לא נתן כסף כדי לקנות מתפקדים.

גם בשנים בהן לא שימש חבר כנסת המשיך בסיוע לכל מה שקשור בתקצוב של מוסדות הציונות הדתית במסגרת ועדת הארבעה של המפד”ל.

תפקידה של ועדת הארבעה לווסת כספים מהתקציב הקואליציוני למוסדות וארגוני הציונות הדתית.

גודל התקציב הקואליציוני של ועדת הארבעה הינו 200 מליון שקל לשנה הנוכחית. כל תחילת שנה תקציבית התכנסה הוועדה וחילקה את המשאבים למוסדות. וכן היו מתכנסים על פי צורך במידה והצטברו בקשות לתמיכה מחברי כנסת או מנציגיהם.

הזוי לומר שהוא היה זקוק לקניית קולות, שכן נבחר במקום ראשון בפער גדול ממי שבא אחריו. בבחירות הקודמות גם יצא במקום ראשון.

כשנשאל מה מקור הכספים ששימשו אותו במהלך הפעילות בפריימריז לקידום מועמדותו השיב כי כפי שהחוק מחייב, פתח חשבון בנק נפרד ואנשים תרמו, בסך הכל הצטברו בחשבון כ- 130,000 ₪. מתוך זה 20,000 ₪ הופקדו מכספו האישי.

עיקר ההוצאות במטרה היו על פרסום. בנוסף העסיק 4-5 אנשים בשכר. הכל מדווח למבקר המדינה עם חשבונות וקבלות.

עיקר העבודה של פעילים היתה בהתנדבות.

כשאומרים לו שמחומר החקירה עולה שפנה לפעילי שטח המוכרים כמי שפוקדים אנשים לבית היהודי וביקש תמיכתם כדי שישפיעו על מתפקדיהם להצביע לו השיב שהיו שני פעילי שטח שהם דוד עזרא ואמרוסי.

את אמרוסי הכיר על רקע הישיבה שהקים, אמרוסי פנה אליו ואמר שרוצה לעזור לו בבחירות.

אמר שיביא הרבה מתפקדים. לא אמר מספרים.

מעולם לא הציג לו רשימות של מתפקדים שגייס.

מכחיש שראה הרשימות שהוצגו לו. מעולם לא ראה רשימות.

שולל שאמרוסי דרש כספים עבור פעילותו בגיוס מתפקדים עבורו.

שולל כי נתן לאמרוסי כסף. אם היה נותן לו זה היה רשום.

לגבי החוקר הפרטי – יום אחד אמרוסי התקשר אליו אמר שהיה אצלו בישיבה תורם שהבטיח לו 200,000 ₪ והוא לא בטוח אם מדובר בתורם אמיתי.

לאחר מכן עדכן אותו כי עבדו עליו וכי הוא התרברב בפני אותו אדם. לדבריו אותו אדם מחפש דברים על אורלב.

במוצ”ש אורלב התקשר אליו ביקש שיגיע דחוף לביתו בירושלים, סיפר לו שיש קלטת בה מופיע אמרוסי ומספר כי סלומיאנסקי הביא לו כספים וכו’. הוא התקשר ליועץ התקשורת רוני רמון. התקשר לאמרוסי ושאל אותו מה זה צריך להיות. ואמרוסי אמר שמעולם לא קיבל ממנו כסף ושרק התרברב בפני אותו אדם שחשב שהוא תורם. רצה להראות כי הוא מקושר לאנשים הגדולים.

בעקבות זאת קראו לאמרוסי לביתו של רוני רימון ושאלו אם יוכלו לצלמו שאומר שרק התרברב ושלא באמת קיבל מסלומיאנסקי כספים.

בתקשורת החליטו שלא לפרסם הכתבה כיוון שלא השתכנעו שיש אמת בקלטת של אמרוסי.

לגבי אמיתי כהן מרחובות – מכיר אותו הרבה שנים. הוא סייע לו בתליית שלטים תמורת שכר של 15,000 ₪. יום אחד אמיתי פנה אליו ואמר שנקלע למצוקה כספית וזקוק לגמ”ח בלי שאף אחד ידע.

לא הוציא הכסף מחשבון הבחירות כיוון שיוצאים משם רק צ’קים וגם כי זה מגדיל לו ההוצאה ולא ידע כמה כסף יצטרך.

בעקבות בקשתו של אמיתי פנה לאמרוסי ושאל אותו אם מוכן להעביר לאמיתי כסף כגמ”ח . חושב שאמרוסי העביר לאמיתי 10,000 ₪. הפנה את אמיתי לאמרוסי כי השמועה אומרת שהוא עוסק גם במזומנים.

אמרוסי הסכים כי הוא ביקש. ואם אמרוסי היה אומר לא, אז היה מבקש ממישהו אחר.

לדבריו מדי פעם אנשים פרטיים נהגו לפנות אליו לצורך קבלת גמ”ח. לדבריו זה מקובל לתת 10,000 ואפילו 20,000 ₪ כגמ”ח.

 

איתן זליגר – יועץ תקשורת של זבולון אורלב – עדות מ- 26.2.13

נודע לו שמסתובבת קלטת שהקליט חוקר פרטי את אחד מקבלני הקולות בה נשמעים דברים הזויים לגבי מעשיו של סלומיאנסקי וכי מוזכר שם גם שמו של זבולון אורלב. ושכל הסיפור היה אמור להתפרסם בערוץ 2.

בעקבות זאת נפגש עם אורלב וסלומיאנסקי בביתו של אורלב וייעץ לסלומיאנסקי לקחת יועץ תקשורת ועו”ד.

הפגישה עם רוני התקיימה באותו לילה בבית של רוני. סלומיאנסקי או אורלב הציעו להתקשר לאמרוסי ולשאול אותו באשר לקלטת כי סלומיאנסקי אמר שלא יכול להיות שאמרוסי אמר דברים אלו.

לאחר כשעה אמרוסי הגיע לביתו של רוני רימון והשיב כי הגיע אליו חוקר פרטי שסיפר שהוא תורם גדול. סיפר על תחכום רב בעזרתו החוקר קנה את לבו.

אמרוסי אמר כי רצה להתרברב בפניו וסיפר סיפורים שלא קיימים.

אמרוסי הסכים לחזור על הדברים מול המצלמה ואיתן זליגר צילם אותו במכשיר הסלולאר שלו.

*** היכן קלטת זו?

 

היה לו אינטרס מקצועי לעזור לסלומיאנסקי כי הוא נחשב איש של אורלב. וגם כי אורלב הוזכר בקלטת.

 

מיכל בן יוסף – מזכירתו של אמרוסי – עדות מ- 27.2.13

עבדה כפקידה בעמותה של אמרוסי “תפנית יהודית”. ההכנסות של העמותה היו בעיקר מהלוואות שאמרוסי לקח ממכרים והיו גם הפקדות במזומן, אך בעיקר צ’קים לחשבון העמותה.

אינה יודעת מדוע הישיבה נסגרה.

בתקופת הפריימריז אמר לה אמרוסי לעזוב את המשרד ולעזור בהתפקדות. ביקש שטפסי ההתפקדות יהיו מסודרים, לתייק הצ’קים של המתפקדים, חיברה צ’קים לטופס ההתפקדות.

ההתפקדות היתה בתקופה שהישיבה עוד היתה פעילה.

אמרוסי ביקש ממנה גם לפקוד אנשים. פקדה את משפחתה הקרובה.

התפקדה גם.

אנשים לא רצו להתפקד בגלל הכסף. היה צריך לשלם 40 ₪ מעל גיל 25, ו- 25 ₪ מתחת לגיל 25. אנשים שילמו הכסף עבור ההתפקדות.

אנשים שפקדה בעצמה, כלומר בני משפחתה, לא רצו להתפקד בגלל הכסף. אז אמרוסי אמר לה שתתן לו את טופס ההתפקדות עם הצ’ק שלהם ושהוא יחזיר להם הכסף. הוא החזיר כספים לכל בני משפחתה שהתפקדו וגם לה.

בני משפחתה שילמו בצ’ק עם ההתפקדות וקיבלו חזרה מזומנים.

אמרוסי נתן לה את הכסף והיא נתנה את הכסף לבני משפחתה. היו גם תלמידים מהישיבה שלו שהתפקדו וקיבלו על כך החזר מאמרוסי. מה שבן אדם שילם עבור התפקדות, קיבל חזרה.

אינה יודעת מאיפה לאמרוסי כספים להחזיר למתפקדים.

לא ידעה על קשר בין אמרוסי לסלומיאנסקי.

לא זוכרת שאמרוסי סיפר שקיבל כספים עבור כך שפוקד אנשים למפד”ל.

למרות עדותה של מיכל בן יוסף לפיה היא ובני משפחתה אותם פקדה קיבלו חזרה את כספי ההתפקדות, בני המשפחה שלה שללו זאת בעדותם (או שאומרים שזה לא היה או שאינם זוכרים שקיבלו החזר)

 

נועם בן יוסף – בעלה של מיכל בן יוסף, המזכירה של אמרוסי

אשתו עבדה אצל אמרוסי, בשלב מסוים אמרוסי ביקש עזרתה לפקוד אנשים למפלגת המפד”ל. מטבע הדברים מיכל ביקשה שיתפקד.

שילם עם מיכל בשיק אחד ע”ס 80 ₪. לדבריו לא קיבל החזר. לגבי אשתו מיכל הוא לא יודע אם היא קיבלה החזר.

 

חגית זכיאן – גיסתה של מיכל בן יוסף, המזכירה של אמרוסי

מיכל בן יוסף התחילה מקום עבודה חדש ושאלה אם מוכנה להתפקד.

הסכימה לעזור ומיכל אמרה לה כי צריכה לרשום צ’ק על סך 80 ₪.

לא זוכרת האם קיבלו את הכסף ששילמו בעבור ההתפקדות בחזרה.

מטרתה היחידה היתה לעזור למיכל ואין לה קשר למפד”ל.

 

אלון חיים כורמיאן אחיה של מיכל בן יוסף, המזכירה של אמרוסי

אחותו מיכל התחילה מקום עבודה חדש וביקשה שיתפקד למפד”ל.

מכיוון שרצו לרצות את מיכל נענו לבקשתו ורשמו לה צ’ק על סך 80 ₪ עבור התפקדות שלו ושל אשתו.

היו דיבורים על זה שיקבלו את הכסף בחזרה, אך בינו לבין אחותו מיכל יש קשר של עזרה הדדית אז לא היה לו אכפת אם יקבל חזרה את הכסף או שלא.

לא זוכר האם קיבל את הכסף חזרה.

לא היה מתפקד אילולא אחותו מיכל היתה מבקשת ממנו.

 

מתפקדים נוספים שנחקרו שללו שקיבלו את הסכום של 40 ₪ בגין ההתפקדות.

אליעזר הרשקוביץ, מאיר שרביט, עמוס כהן, אפרתי מישאל, מאיר בן תולילה, יחיאל גולוכובסקי, אלי עזרן, אמנון רפאלי, מיכל גרשי

מכל המתפקדים הרשומים מעלה נגבו עדויות והם שללו כי קיבלו חזרה את כספי ההתפקדות.

 

אלדד עוזרי

חבר מפלגת הבית היהודי ומשמש גם כציר במפלגה (מי שבוחר את בעלי התפקידים ואת מזכ”ל המפלגה ומקבל החלטות שונות שכתובות בתקנון)

המפקד החל בתחילת מאי 2012. סלומיאנסקי ביקש ממנו לסייע למפקד, כלומר לשכנע אנשים להתפקד , וזאת במטרה שהמפקד יצליח וכוחה של המפלגה יעלה.

עוזרי פנה לאנשים בכל הארץ וביקש שיתגייסו למפקד ויחתמו על טפסי הצטרפות למפלגה. הוא פקד אישית כ- 100-200 איש, והועברו דרכו כ- 2000 – 3000 טפסים.

שולל כי ראשי המוסדות השונים שסייעו לו לפקוד קיבלו שכר.

שולל כי בעצמו קיבל כסף עבור הטפסים שהעביר למפקד.

המפקד התחיל במאי והסתיים בתחילת ספטמבר 2012.

את הטפסים העביר לחברת אמן שהיתה אחראית על ספירת הטפסים, והעברת הכסף למפלגה.

מסר שאושרו 54,000 מתפקדים למפלגת הבית היהודי.

שולל כי הציעו לו סיוע בכל דרך או כסף בעבור טפסי מתפקדים.

לא מכיר את אמרוסי או את דוד עזרא (שניהם פעילים מטעם סלומיאנסקי בגיוס מתפקדים).

מכיר את אמיתי כהן שגם פקד אנשים למפקד.

דמי ההתפקדות משולמים באמצעות צ’ק או כרטיס אשראי.

מי שהסכים להתפקד, שילם. לא מכיר מקרה של אדם שהוחזרו לו כספי ההתפקדות.

הוא לא ביקש כסף עבור כך שפוקד אנשים. מאמין בעשייה ציבורית ותרומה למדינה.

 

סיכום

1. אמרוסי מוסר בעדותו במשטרה כי סלומיאנסקי העביר לו במשרדו של סלומיאנסקי בנחלים 80,000 ₪ במזומן, וכחודש לאחר מכן, בחניה של הרכבים ליד המשרד העביר סכום של 20,000 דולר בתוך פאקט של סיגריות.

לטענתו הסכום של 20,000 דולר “חיכה לו” ברכבו, לאחר הפגישה עם סלומיאנסקי במשרדו, על המושב שליד כסא הנהג ברכב של אמרוסי, כשהוא חזר לרכב.

לגבי הפגישה בה מסר לו את ה- 80,000 ₪, אמרוסי ממש פירט ומסר שניסן (סלומיאנסקי) ישב מולו, ניגש לתיק שהיה מונח לשמאלו, והוציא משם חבילה עטופה בנייר, נדמה לו שכתוב היה על הנייר “בנק ישראל”, ומתוך החבילה בה היה 100,000 ₪, הוציא 80,000 ₪ ומסר לאמרוסי.

לגבי הדולרים שנמסרו לו כחודש לאחר מכן, לדבריו כשנכנס לרכבו לאחר שסיים פגישתו עם סלומיאנסקי, על הכסא לידו היה פאקט ובתוכו 20,000 דולר. לדבריו: “לא נאמר כלום אלא היה חיוך שבשתיקה כשיצא עם האוטו ואמר בי” (לא ברור הכיצד סלומיאנסקי החדיר כסף זה לרכבו של אמרוסי, ומנין היו לו מפתחות לרכב…. – ס.א.)

 

2. לחוקר הפרטי שנשלח אליו מטעם בנט , והקליט אותו, אמר אמרוסי, שקיבל 160,000 ₪ מסלומיאנסקי, פעם אחת בסכום של 50,000 דולר שניתן בפקטים מידי סלומיאנסקי ופעם אחרת 100,000 ₪ שקיבל מהעוזר של סלומיאנסקי עטופים בנייר . (הסכומים האלו אינם מסתכמים ל- 160,000 ₪ אך הסכום הכולל בשתי הגרסאות הינו של כ- 160,000 ₪ וגם הנסיבות שהוא מתאר את קבלת הכסף דומות. פעם אחת בדולרים מוחבאים בפקטים של סיגריות אולם הפעם השניה שהוא מתאר של ה- 100,000 ₪ בשקלים מהעוזר של סלומיאנסקי העטופים בעתון זה שונה מהתאור שמסר במשטרה של 80,000 ₪ שקיבל מסלומיאנסקי עצמו. במשטרה אמר שקיבל מסלומיאנסקי 80 אלף שח שהיו עטופים בניר של בנק ישראל ככל הנראה ואילו לחוקר הפרטי מסר שקיבל 100 אלף שח במזומן, אבל  לא מסלומיאנסקי עצמו אלא מהעוזר שלו.

לגבי הדולרים בשני הסיפורים נמסר שהיו בפאקט אבל בעדות אמר שהפאקט חיכה לו ברכבו, לחוקר הפרטי אמר שקיבל 50 אלף דולר בפאקט שקיבל ישירות מידיו של סלומיאנסקי. וגם לחוקר אמר שסלומיאסקי בעצמו כשמסר לו את הפאקט אמר לו: “הבאתי לך את הסיגריות, הפאקטים מהדיוטי פרי”. (שמענו זאת בקלטת של החוקר הפרטי) ואילו בעדות במשטרה אמר שהפאקטים המתינו לו ברכב שלו, והיה חיוך שבשתיקה.

 

קיים בתיק תמלול מקוצר של הקלטת שנעשה במשטרה ובו נכתב :

לגבי הפקטים – נמסרו לאמרוסי 2 פאקטים עם שטרות של 50 אלף דולר במזומן, שחלק נמסרו לו על ידי שליח.

לגבי ה- 100 אלף שח בשקלים נכתב בתמלול המקוצר של הקלטת שהביא החוקר:

“הרג אותי, והוציא לי שקית עטופה עם מאה אלף שח של בנק ישראל במזומן והשאר בדולרים” כלומר אמר לחוקר שסלומיאנסקי עצמו מסר לו מזומן בשקלים ולא באמצעות עוזר, כפי שהחוקר זכר.

כך או כך למרות הדמיון הרב בין שתי הגרסאות, מפריע שבמשטרה במפורש אמר שהפאקטים המתינו לו ברכבו, ואילו לחוקר אמר שסלומיאנסקי בעצמו מסר לו הפקאטים עם הדולרים ואפילו אמר לו שהביא לו מהדיוטי פרי. כאמור יש הקלטה של זה אותה שמעתי, וזה לא סיפור של החוקר הפרטי מזכרונו בלבד.

 

3. בפגישה עם יועצי תקשורת אמר אמרוסי כשהם מקליטים אותו בטלפון הסלולארי של יועץ התקשורת איתן זליגר (אין לנו את ההקלטה) שסתם אמר דברים לאותו חוקר פרטי שחשב שהוא עשוי לתרום כספים לישיבה שלו, כדי להתרברב.

 

4. אמרוסי העיד במשטרה שסלומיאנסקי ביקש שמתוך ה- 80,000 ₪ שמסר לאמרוסי, יעביר 20,000 ₪ לאמיתי כהן.

אמיתי ודוד כהן מאשרים שקיבלו כסף מסלומיאנסקי, אך טוענים שקיבלו רק 10,000 ₪ עליהם הוציאו קבלה. ואמיתי לא שולל שיתכן שקיבל עוד סכום כשהיה במצוקה כספית. תשובתו מעורפלת בנושא זה. לגבי ה- 10,000 ₪ אכן יש צילום צ’ק מסלומיאנסקי לחברת תדמית של אמיתי ודוד כהן, ויש גם קבלה.

סלומיאנסקי עצמו מאשר כי פנה לאמרוסי ושאל אותו אם יוכל להעביר כסף לאמיתי כהן אולם לטענתו זה היה העברה כגמ”ח ולא מתוך כספים שהוא עצמו העביר לאמרוסי כי רצה לסייע, כפי שמקובל במגזר.

 

5. בעדות אחת במשטרה מוסר אמרוסי שסלומיאנסקי לא שילם לו עבור כספי ההתפקדות לצורך השבתם למתפקדים.

“החוקר: אמרת כי פקדת כמאתיים איש עבור ניסן. מי שילם עבור אותם אנשים את דמי ההתפקדות?

אמרוסי: רובם הגדול הם בעצמם או בתוך משפחה, בן זוג שילם על בן או על ילדיו.

החוקר: אנו יודעים מעדויות מאנשים שגבינו היום שכביכול פרטיהם רשומים ברשימות המתפקדים שהפקת לנו במחשבך כי חלקם אכן התפקדו אך טוענים כי לא שילמו בפועל את דמי ההתפקדות וחלקם אף טוענים כי התבקשו על ידך להשאיר בטפסים את המקום שנועד לפרטי כרטיס האשראי ריק. מה אתה אומר על זה?

אמרוסי:  חד משמעית זה שקר וכזב מסיבה פשוטה. כי אדם ללא אמצעים לתשלום על שמו לא יכול להתפקד או צ’ק על שמך או כרטיס אשראי על שמך, לשאלתך האם יש מצב שהשארתי את זה ריק כי זה נועד רק להציג לניסן שמות, אני משיב שאין מצב…. ” (עדותו של אמרוסי מתאריך 10.2.13)

 

אבל בתשאול שנעשה עם אמרוסי ב- 20.2.13 (משום מה לא נגבתה עדות מסודרת לאחר מכן) אמר שאם מישהו מהמתפקדים ביקש את ה- 40 ₪ בחזרה, ההנחיה של סלומיאנסקי היתה להחזיר לו את הכסף, ואמרוסי החזיר למתפקד כסף במזומן לאחר שכחלק מנסיונו לשכנע אנשים להתפקד , אמר להם מלכתחילה כי יחזיר להם את הכסף. וזאת בהנחיית סלומיאנסקי.

מיכל בן יוסף המזכירה של אמרוסי מעידה שהיא פקדה את משפחתה הקרובה והתפקדה בעצמה ושאמרוסי החזיר לה ולמשפחתה את הכסף עבור ההתפקדות.

אולם בני משפחתה שהעידו, לא זוכרים שקיבלו הכסף חזרה.

מתפקדים אחרים שנחקרו במשטרה מסרו ששילמו מכספם עבור ההתפקדות ולא קיבלו הכסף חזרה.

 

6. סלומיאנסקי שולל שנתן לאמרוסי כסף. מאשר שהפנה את אמיתי כהן לאמרוסי שיתן לו כסף כגמ”ח. לדבריו זה דבר מקובל לתת סכומים כאלו של 10,000 ₪, 20,000 ₪ כגמ”ח.

 

7. לא נערך למרבה הצער עימות בין סלומיאנסקי לאמרוסי.

 

8. לגבי השוני בין הגרסאות שמסר לחוקר הפרטי לבין מה שמסר במשטרה לגבי קבלת הסכומים מסלומיאנסקי (גם לגבי גובה הסכום וגם לגבי הנסיבות, מוסר אמרוסי בעדותו מ- 10.2.13: “חד משמעית אמרתי שלא דיברתי אמת עם החוקר הפרטי ואני מאד מתחרט ומצטער שאמרתי דברים לא נכונים ולא אמת. המטרה שלי היתה להציל את הישיבה….רציתי להרשים את החוקר הפרטי…יש שם סיפורים שאפשר לבדוק שהם לא מציאותיים….”

 

9. “בעדותו של אמרוסי מ- 10.2.13 מטיח בו החוקר, מתוך הקלטת שהקליט את אמרוסי החוקר הפרטי: “החוקר: ישנו קטע בו אתה אומר לחוקר הפרטי כי אם ישחקו אתך משחקים תוציא הכל ושאתה לא פראייר. למה אתה מתכוון?

אמרוסי: יכול להיות שהתכוונתי למה שאני עושה עכשו לצערי הרב. הסיפור נפתח ואני לא בורח מהאמת. נגמור את זה אחת ולתמיד ולא יהיה לי כתם בחיים”.

 

10. בסופו של יום נראה כי חרף היותו של אמרוסי עד שקשה להסתמך לגמרי על מה שאומר, לאור שינוי הגרסאות חדשות לבקרים, קיימת תשתית ראייתית לכך שסלומיאנסקי העביר כספים לאמרוסי. (לגרסת אמרוסי במשטרה העביר לו סלומיאנסקי כ- 160,000 ₪, מתוכם 80,000 ₪ בשקלים, ובפעם אחרת כ- 20,000 דולרים במזומן). שכן על ענין זה חוזר אמרוסי (עם שינויים בפרטים) לאורך רוב גרסאותיו, וכן קיים חיזוק לכך בדמות עדויותיהם של אמיתי ודוד כהן (אמנם באופן מעורפל) שקיבלו כסף מסלומיאנסקי, וקיימות שיחות טלפון ב- 15.8.12 בין אמרוסי לאחים אמיתי ודוד כהן, ואף סלומיאנסקי מאשר שביקש מאמרוסי לתת לאמיתי כהן גמ”ח. ואם לא העביר שום כסף לאמרוסי מדוע שיבקשו להעביר להם כסף. התרוץ שלו כי אמרוסי עוסק במזומנים קלוש.

 

11. סלומיאנסקי מכחיש כי נתן כסף כלשהו לאמרוסי. ככל הנראה משום שלא הצהיר עליו, כנדרש על פי חוק, למבקר המדינה (כנראה חשש שיעבור את התקרה המותרת להוצאות, בטרם ידע כמה בסופו של דבר יהיו הוצאותיו וניסה להוציא לאורך הדרך חלק מההוצאות לצרכי הבחירות במזומן ב”שחור”. אולי גם אינו רוצה להצטייר כמי שמשלם כסף ל”קבלני קולות” למרות שמותר לשלם לאנשים שיעבדו במטה הבחירות אם אין מדובר בשוחד בחירות, ולא נראה במקרה זה שמדובר בשוחד).

 

12. אין די ראיות לכך שסלומיאנסקי הנחה את אמרוסי מתוך הכספים שהעביר לו להחזיר כסף למתפקדים בגין דמי ההתפקדות. מתפקדים שהעידו, למעט מיכל בן יוסף , שוללים כי קיבלו את סכום התשלום עבור ההתפקדות בחזרה. למיכל – אמרוסי החזיר הכסף, אך יתכן שמדובר באחד מהמקרים יוצאי הדופן, ובכל מקרה , קשה יהיה לאשש סברה כי זו היתה הנחייתו של סלומיאנסקי לאמרוסי.

 

סעיף 28(א) לחוק המפלגות קובע:

“מי שעשה אחת מאלה:

• שילם עבור אחר דמי חברות או דמי התפקדות או כל תשלום אחר המתחייב כדי להקנות זכות הצבעה בבחירות פנימיות במפלגה……
• …..

(8) נתן או הציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להמנע מלהצביע….

דינו – מאסר שנה.

כאמור אין ראיות כי סלומיאנסקי עבר על סעיף חוק זה.

 

14. סלומיאנסקי ככל הנראה העביר לאמרוסי כסף כתרומה לישיבה שלו, כמובן עם כוונה של “שלח לחמך” כדי שאמרוסי שהציג עצמו כפוקד גדול, יסייע לו לפקוד אנשים. סלומיאנסקי לא הצהיר על כך ככל הנראה משום שסכום ההוצאות שרשאי להוציא במסגרת הבחירות המקדימות מוגבלת, וחשש לעבור את התקרה המותרת ולכן עבד גם ב”שחור” ושילם לפוקד עבור עבודתו מבלי להצהיר על כך. בסופו של דבר , אם מוסיפים את הסכום של 160,000 ₪ ששילם כנראה לאמרוסי במזומן, להוצאותיו של סלומיאנסקי לצרכי הבחירות, ככל הנראה לא עבר את התקרה המותרת, אולם זה נושא שעל מבקר המדינה לבחון באם עבר סלומיאנסקי את התקרה המותרת של ההוצאות לצורך הבחירות. סלומיאנסקי למעשה אף לא מוזהר בגין עבירה זו.

 

15. על עצם העובדה שהוציא הוצאה לצורך הבחירות ולא הצהיר עליה הסנקציה על פי החוק היא תשלום של 15% ממה שהוצהר. אולם על פי לשון הסעיף, נדרש כי מבקר המדינה יקבע כי פעל המועמד בניגוד להנחיות (כלומר נדרשת פה החלטה של מבקר המדינה)

 

סעיף 28כה1(א) לחוק המפלגות, תשנ”ב-1992 קובע:

 

“מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה, יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי הענין….

 

(3)הוציא מועמד הוצאה העולה על הסכום המותר לפי פרק זה – סכום שגובהו סכום ההוצאה החורג מהסכום המותר

….

(7) לא מילא מועמד אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי חוק זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה”.

 

בהקשר זה, מששילם סלומיאנסקי במזומן לאמרוסי סכום שנועד למעשה לצורך הבחירות, לא מילא סלומיאנסקי אחר ההוראה מתוך הנחיות מבקר המדינה לפי חוק המפלגות בדבר ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות מקדימות, התשד”ט-2008:

 

הנחיות מבקר המדינה לפי חוק המפלגות, בדבר ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות מקדימות, התשס”ט-2008

 

סעיף 19 להנחיות:

“המועמד ישלם את כל הוצאותיו באמצעות צ’קים, העברה בנקאית או כרטיס חיוב לחובת חשבון בנק כמפורט בסעיף 6”

 

סעיף 20:

“מועמד ירשום במערכת החשבונות כל הוצאה שהוציא. הרישום יכיל את כל הפרטים הנדרשים בפרק זה בהתאם לאמצעי התשלום שבאמצעותו בוצעה ההוצאה”.

 

16. לעניין זה של אי עמידה בהנחיות מבקר המדינה והוצאה שנעשתה במזומן ולא הוצהר עליה, הגוף המטפל בכך על פי דין הינו מבקר המדינה. כמו כן מבקר המדינה הינו הגוף שעליו לקבוע, האם בהנתן שהועברו 160,000 ₪ במזומן לאמרוסי, עבר סלומיאנסקי על הסכום המקסימלי שרשאי להוציא במסגרת הבחירות המקדימות.
17. לגבי השאלה אם הוציא מעבר לתקרה המותרת, על פי החוק, מעבר לסנקציה הכספית של העברת סכום שנקבע בחוק למבקר המדינה למי שחרג מהתקרה המותרת ישנה גם סנקציה פלילית שהעונש לצדה שנת מאסר למי שהוציא הוצאה בניגוד להוראות סימן א’ כפי שקובע סעיף 28כו’ (ב) לחוק המפלגות:

“מי שעשה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או קנס…

• הוציא הוצאה בניגוד להורואת סימן א’ לפרק זה”.

מבחינה זו אם נקבע שסלומיאנסקי הוציא סכום מעבר לתקרה, יש מקום להעמידו לדין פלילי.

בהקשר זה, לא ניתן על סמך הראיות בתיק לדעת מהו הסכום המקסימלי שהוא הוציא ואם הוא חרג מהתקרה המותרת.

לכן אף אם לא נדרשת בהקשר זה החלטה של מבקר המדינה, נראה כי הגוף המוסמך לקבוע אם הוצאה הוצאה החורגת מתיקרה הינו מבקר המדינה.

 

18. באשר לתיק הפלילי וההאשמות בגינן נחקר סלומיאנסקי, כאמור, אין די ראיות לקבוע כי סלומיאנסקי שילם עבור החזרת סכומי ההתפקדות למתפקדים, ובעניין זה , יש לסגור מחוסר ראיות מספיקות ולהעביר למבקר המדינה לבדוק באם סלומיאנסקי עבר את התקרה המותרת להוצאות במסגרת הבחירות וכן על הנחיות מבקר המדינה בכך שלא הצהיר על הוצאה זו של העברת כסף לאמרוסי ועל כך שהעביר במזומן ולא באופן המותר על פי דין.

 

בחקירתו, סלומיאנסקי הוזהר בתחילה כי הוא חשוד בכך שבמסגרת המפקד שנערך לפריימריז בבית היהודי בתקופה שבין אפריל 2012 לנובמבר 2012 העביר כספים לפוקדים ובאמצעותם למתפקדים, זאת תמורת התפקדותם למפד”ל ותמיכתם בו בבחירות הפנימיות לרשימת המפד”ל לכנסת.

בענין זה, כאמור אין די ראיות.

לענין ההוצאה מעבר לתקרה המותרת, ואי דיווח על העברת כספים במזומן בניגוד להנחיות וכו’, יש להעביר לבדיקת מבקר המדינה.

 

• מצ”ב סיכום ראיות מפורט שנעשה על ידי המתמחה, גב’ סתיו שפירא.

                                                                                          

                                                                  סיגל סולומון, עו”ד

ס.א.ס.   סימוכין: 072213/2014

PDF

חוות דעת פממ להעמיד לדין את ניסן סלומינסקי סיגל אורבך סלומון 11-2-2014

 

 

ולהלן סיכום הראיות ע”י המתמחה (כיום עו”ד במחלקת חנינות) סתיו שפירא

 

 

 

תאריך: ‏א’ בשבט תשע”ד

‏2 בינואר 2014

מספרנו: 06/00005788/13

 

חוות דעת  פמ”מ 5788/13 , פל”א 410541/12

פריימריז במפלגת מפד”ל/הבית היהודי

 

חשודים:

• ניסן סלומיאנסקי (יליד 1946)- חבר כנסת מטעם מפלגת הבית היהודי (להלן: “סלומיאנסקי”).
• אביחי אמרוסי (יליד 1983)- ניהל ישיבה לנערים במצוקה, חשוד כי קיבל כספים מסלומיאנסקי בתמורה לגיוס מתפקדים (להלן: “אמרוסי”).
• דוד עזרא (יליד 1967)- פעיל מפד”ל מת”א (להלן: “עזרא”).
• אמיתי כהן (יליד 1977)- פעיל מפד”ל מרחובות, יו”ר הפורום הדתי לאומי ברחובות (להלן: “אמיתי”).

תמצית הארוע

בתאריך 6/11/12 התקיימו בחירות לראשות המפדל, בהמשך בתאריך 13/11/13 התקיימו בחירות לרשימת המפלגה לכנסת, בחירות במסגרתן התפקדו כ57,000 איש לערך כחברי מפלגה. בתאריך 20/9/12 הוגשה תלונה ע”י חוקר פרטי בשם ניסים גורן (להלן: “החוקר”), שנשכר לצורך בדיקת התנהלותו של חבר הכנסת זבולון אורלב המתמודד בהליך הבחירות לראשות המפלגה, ע”י גורם אלמוני (לאחר שהפרשה התפרסה בכלי התקשורת, נפתלי בנט הודה כי שכר את שירותיו של חוקר פרטי).

מהודעת החוקר עולה כי במהלך פגישה שקיים ב9/9/12 עם אמרוסי (פגישה שהוקלטה), פירט אמרוסי בפניו מסכת נסיבות במסגרתן קיבל כספים מסלומיאנסקי, תמורת גיוס של כ4,000 מתפקדים שביצע אמרוסי עבור סלומיאנסקי, מתפקדים אלה אמורים להצביע בבחירות הפנימיות עבור סלומיאנסקי לרשימת המפדל לכנסת ועבור זבולון אורלב לראשות המפדל. לדברי החוקר,  אמרוסי טען בפניו כי עבור גיוס המתפקדים קיבל מסלומיאנסקי 50,000$ במזומן וכן 100,000 ₪ במזומן, את חלק מהכסף קיבל ישירות מידיו של סלומיאנסקי  וחלק קיבל מידי עוזרו של סלומיאנסקי שזהותו טרם הובררה.

עוד עולה מדברי החוקר, כי אמרוסי טען שסלומיאנסקי וחבר הכנסת אורלב “הולכים יחד” (החוקר לא ידע לקשור את אורלב לעניין העברת הכספים).

עובר לארועים הנ”ל הגיע החוקר למשכן הכנסת ונפגש במסווה עם חבר הכנסת אורלב ועם עוזרו בעניין הבחירות אך לא הושגו תוצאות מפלילות כלשהן. פעילותו זו של החוקר פורסמה בעיתון “ידיעות אחרונות” וייתכן כי החשש כי תיפתח נגדו חקירה, הניע את החוקר למסור עדותו.

בתגובה לכך שתיעוד המצלמה הנסתרת הועבר לידי “ידיעות אחרונות”  אמרוסי הציג קלטת שמע נגדית, בה טען כי נציגה ממטה נפתלי בנט באה להציע לו כסף עבור המתפקדים וכן טען כי סלומיאנסקי לא נתן לו דבר.  לציין כי בפועל שתי הקלטות לא יצאו לתקשורת.

במהלך החקירה המשטרתית עלו חשדות כי סלומיאנסקי העביר כספים גם לפעילי המפדל אמיתי ועזרא, אולם בפועל אין תשתית ראייתית מספקת לחשדות אלו.

 

סיכום ראיות

הודעת ניסים גורן (גרמה), חוקר פרטי, מיום 20.9.12

חוקר פרטי, ובעלים של משרד חוקרים פרטיים.

לפני כשלושה וחצי חודשים, בתקופה בה התבצעה התפקדות למפד”ל, פנו אליו לקוחות, שלא מעוניין לחשוף את שמם וגם מנוע מתוקף חיסיון חוקר פרטי-לקוח.

ע”פ חוק המתפקדים כל מתפקד מעל גיל 25 מחויב לשלם דמי חבר ע”ס 40 ₪ כדי להרשם כחבר מפלגה, ואז באפשרותו להשפיע בבחירות בתוך המפלגה לראשות המפלגה ולרשימת המפלגה לכנסת. אותם דמי חבר משולמים באופן אישי ע”י כל מתפקד באמצעות כרטיס אשראי בלבד, כך ידוע לו כי החוק אומר.

תפקידו היה לבדוק האם אותם מתפקדים מקבלים כסף בחזרה עבור דמי החבר ששולמו על ידם או שמקבלים סוג של טובות הנאה אחרות.

ראשית הלך ואסף מידע על צירים של המפדל באופן כללי. במהלך החיפושים התברר לו כי בעיר אלעד (בה מתגורר), יש אדם בשם שמואל אמרוסי, שהוא סוג של ציר במפד”ל שאוסף מתפקדים בעיר למפד”ל ולבחירות. בנוסף, נודע לו כי שמואל אמרוסי תומך ואוסף מתפקדים עבור זבולון אורלב.

בהמשך, יצר עם שמואל אמרוסי קשר, ולפני כשלושה חודשים נפגשו בביתו שבאלעד בשעת לילה מאוחרת (רק שניהם נכחו בפגישה הנ”ל).

בפגישה שמואל הציג עצמו כאיש עסקים שמעוניין להיות מעורב בפוליטיקה ואמר לו כי מקושר ויכול להביא כמות של אנשים מתפקדים. עוד אמר כי חורה לו כי דתיים לאומיים עוזבים את העיר אלעד ושמעוניין להשפיע. שמואל אמרוסי אמר באותה שיחה שמדבר על כמות גדולה של מתפקדים ושיקשר ישירות בינו לבין עוזרו של זבולון אורלב, שוקי זהר.

 

החוקר שוחח עם שוקי והם קבעו להיפגש ב25.6.12 במשכן הכנסת בלשכה של אורלב. לדבריו, הציג עצמו לשוקי כאיש עסקים שרוצה להיכנס לפוליטיקה, כשבפועל רצה ששוקי יסביר לו כיצד מתבצעת ההתפקדות והאם אנשים שהתפקדו ושלמו כסף, יכולים לקבל את כספם חזרה מהדלת האחורית.

בשלב מסוים של השיחה אורלב נכנס לחדר ושוחח עמו שיחת חולין.

במטרה לברר עם שוקי כיצד מתבצעת ההתפקדות, אמר לשוקי כי יכול לארגן מתפקדים ושאל האם מחזירים להם את דמי ההתפקדות. שוקי מסר בתגובה כי הם לא מסתבכים ומשלמים כסף למתפקדים והם רוצים לעבוד בצורה נקייה וחוקית.  עוד אמר שוקי כי מכיוון שאורלב הוא הכי חזק, ממילא אין להם צורך להתעסק בדברים לא חוקיים.

 

כחמש דקות לאחר שעזב את משכן הכנסת, שוקי התקשר אליו ושאל אותו, האם הוא חוקר פרטי. לדבריו, השיב בחיוב אך שלל כי חקר את שוקי.  מוסר כי באותה תקופה  היה שבוע של הרבה שיחות שבהם ניסו לבדוק אותו דרך מכרים, האם חקר על דברים שקשורים לאורלב וכמובן שהוא הכחיש הכל.

 

בעקבות הפגישה במשכן הכנסת, עדכן את הלקוח שלו שלא מצא שום דבר שאינו כשורה. עוד אמר כי הופעלו עליו לחצים וקיבל מסרים שלא כדאי לו להתעסק עם אורלב ועם כל הפוליטיקאים שמסביבו.

 

כארבעה ימים לפני סיום ההתפקדות למפד”ל, ב9/9/12  אותו הלקוח התקשר לעובד במשרדו של החוקר, ברי מחלוף, וביקש לבצע מעקבים דחופים על אביחי אמרוסי. הלקוח אמר כי אמרוסי כנראה מקבל כספים, ויש לעקוב אחריו ולבדוק עם מי הוא נפגש ואם הוא מקבל משהו. באותו יום ביקש מחוקר אחר שעובד אצלו להכין לו סיפור כיסוי לפגישה עם אמרוסי ואותו חוקר התקשר לאמרוסי והציג את עצמו כאדם שאביו מעוניין לתרום לעמותה של אמרוסי שמתעסקת בשיקום נוער.

ביום ראשון ה9/9/12 התקשר לאמרוסי והציג עצמו בתור דניאל לביא ואמר שמתקשר בעניין התרומה וביקש להיפגש.

באותו היום, נפגשו בביתו של אמרוסי בנתניה, ואמרוסי לקח את החוקר לראות את בית המחסה שבו משכנים את הנוער. במהלך הנסיעה, אמרוסי החל לספר כי זהו היום האחרון להתפקדות של המפדל ולכן זה יום לחוץ עבורו.

כשהחוקר שאל את אמרוסי על כל הנושא של ההתפקדות, אמרוסי סיפר כי בזכות אותם אנשים שמביא בתור מתפקדים למפד”ל, הוא מקבל כסף תרומה לחובות שיש לעמותה שלו, ובנוסף הוא גם קיבל חזרה את הכסף שהמתפקדים שלו הוציאו עבור ההתפקדות, ז”א שקיבל תשלום פעמיים.

עוד מסר אמרוסי, כי פקד כ4000 איש וקיבל על זה כ160 אלף ₪. לדברי אמרוסי קיבל את הכסף פעמיים, פעם אחת סכום של 50 אלף דולר מוחבאים בתוך פקטים של סיגריות, ישירות מהידיים של סלומיאנסקי, ופעם אחרת קיבל 100 אלף שקל מהעוזר של סלומיאנסקי בתוך שקית, עטופים בנייר עיתונים- לא יודע איך קוראים לאותו עוזר של סלומיאנסקי.

הכל מוקלט.

 

לדברי החוקר, לא שאל אם היו עדים לאותו ארוע בו אמרוסי קיבל הכספים מסלומיאנסקי, אך למיטב הבנתו לא היו עדים להעברת הכספים.

שנשאל האם אמרוסי פירט בפניו על נסיבות קבלת 100 אלף ₪ מהעוזר של  סלומיאנסקי, השיב כי אמרוסי אמר שבאותה תקופה נפגש עם העוזר של סלומיאנסקי וקיבל ממנו שקית עם 100 אלף שקל.

הכסף התקבל בעבור המתפקדים- 4000 מתפקדים כפול 40 ₪ זה 160 אלף ₪ והשאר זה תרומה לעמותה שלו שנקלעה לחובות. אמרוסי  מסר  כי אותם מתפקדים אמורים להצביע לזבולון אורלב להיות ראש המפלגה וסלומיאנסקי הוא חלק מעוד ארבעה מתמודדים שצריך לבחור אותם לרשימה.

לדבריו, שאל את אמרוסי מה הקשר בין סלומיאנסקי לאורלב ומדוע הועברו הכספים מסלומיאנסקי עבור מתפקדים שיבחרו באורלב, ולמיטב זכרונו אביחי השיב כי סלומיאנסקי ואורלב הם יד אחת.

החוקר שאל את אמרוסי מהיכן השיג את אותם שמות של 4000 המתפקדים, והוא השיב כי הוא מכיר המון אנשים וחברים שלו מכירים המון והוא דאג לצאת ולבקש מהם לבוא להתפקד ושההתפקדות היא בעצם גם תרומה לעמותה שלו. לדברי החוקר, אפשר להבין משמיעת ההקלטה שאת אותם כספים שאביחי קיבל עבור המתפקדים הוא לקח לידיו כתרומה לעמותה. ניתן להבין מדבריו של אמרוסי כי המתפקדים לא קיבלו חזרה את כספי ההתפקדות ואמרוסי לקח לידיו את הכספים, ככל הנראה לכיסוי החובות של העמותה.

 

מציין כי באותה שיחה אמרוסי אמר כי התקופה של בחירות לראשות המפלגה, זה הזמן להתחבר לאותם אנשים שרצים או מריצים לרשימה ואמר שעבד גם בליכוד וגם שם עשה את אותה קומבינה- כך מה שמשתמע מדבריו.

אמרוסי גם אמר לחוקר שהוא התחבר לסלומיאנסקי משום שהוא זה ש”יושב על הברז” של הכספים של המפדל, והוא בונה על זה שגם אחרי שהבחירות יגמרו, המפדל ייבחרו וסלומיאנסקי ימשיך להעביר לו כספים. אמרוסי  אמר כי הוא לא פראייר והכל רשום לו, ואם הם יתעסקו איתו הוא יפתח עליהם. לציין כי אמרוסי ידע למסור כי מה שעושה אינו תקני ואינו חוקי.

אמרוסי לא הציג בפניו שום מסמך המאשר את כל ההשתלשלות הנ”ל.

 

אמרוסי מסר כי לא כל ה4000 יגיעו להצביע אך כ70% כן יגיעו והם הולכים להצביע לאורלב לראש הרשימה ולסלומיאנסקי כחבר. שנשאל האם אמרוסי פירט כיצד יוודא שאכן אותם מתפקדים יצביעו לאורלב וסלומיאנסקי, השיב כי ששאל את אמרוסי כיצד משתלט על כל המתפקדים,  אמרוסי השיב שאצלו הכל ממוחשב ורשום.

 

מוסר ההקלטות (מסומן מאיר ארנפלד (2) 20/9/12).

 

מספר כי לאחר שנפרדו דרכם, כנראה אמרוסי הבין שאמר דברים שלא היה צריך לומר אותם וניסה להתקשר אליו, שלח הודעת SMS שתוכנה: “אני חייב לשתף אותך מה גרמת לי” בהמשך כתב: “אני לא מגיש את הטפסים למפקד!!! הדרך שם לא היתה אמיתית וזה לא הדרך שלי, תודה אחי!!!

במשך יומיים –שלושה לאחר מכן קיבל טלפונים חסויים וגלויים שניסו לבדוק מי הוא, כולל מחבר שלו שגם הוא חוקר פרטי (לא מעוניין למסור את שמו).

לאחר שלושה ימים קיבל מאמרוסי שוב הודעה שתוכנה: “ניסים גרמה אתה אגדה!!!”. מאוחר יותר באותו היום התקבל עוד סמס בזו הלשון: “ישתלם לך יותר לעבוד אצלי, יש לי כמה פרויקטים מעניינים לא קשורים לנושא (לתרומה של אביך עליו השלום) צור איתי קשר”.

מוסיף כי בזמן שהותו בחו”ל קיבל מסרים מאנשים שלא יציין את שמם, כי אורלב מתכוון “להיכנס בו” מיד לאחר החג.

נשאל האם מהשיחה עם אמרוסי הבין כי הכסף שקיבל מסלומיאנסקי ומעוזרו ניתן לו לאחרונה במסגרת ההתפקדויות האחרונות לבחירות הנוכחיות, והשיב כי ההתפקדות הייתה בחודשים האחרונים ואמרוסי דיבר עמו על כך ביום האחרון להתפקדות כך שכל השיח היה על הבחירות הנוכחיות של שנת 2012 ולא ניתן היה לפרש זאת אחרת.

 

הודעה נוספת של ניסים גורן (החוקר), מיום 27.2.13

לדברי החוקר אבי רוטנברג, לאחרונה פורסם כי מי ששכר את שירותו של החוקר הינו נפתלי בנט או מי מטעמו.

החוקר אומר בתגובה כי לא מעוניין למסור את שמו של הלקוח שלו אלא אם כן יקבל ממנו אישור לכך. לגביי נסיבות הפנייה מוסר כי  נעשתה כיוון שהיו שמועות שיש קבלני קולות והבחירות לא כשרות ורצו לבדוק אם זה באמת כך.

לדבריו, כשנשכר לא הגדירו אישיות כלשהי כ”מטרה” רק אמרו שמהצד של אורלב שהוא מתמודד מול בנט יש כנראה מתפקדים שמקבלים תשלום על התפקדותם וצריך לבדוק זאת. לא אמרו שסלומיאנסקי משלם או משהו כזה. לדבריו, ניסה להוציא מהעוזר של אורלב אם משלמים למתפקדים והוא לא שיתף פעולה ואז גם “נשרף” ולא יכל להמשיך.

שנשאל לגביי הלחצים שהופעלו עליו מצדו של אורלב וסלומיאנסקי, השיב כי סלומיאנסקי בשלב זה לא הוזכר כלל. לגבי מהות הלחצים אמרו לו כי אורלב רוצה לסבך אותו עם קצין הכנסת בטענה שעשה דברים לא חוקיים וזה שיפגע בשמו. לא מעוניין להגיד מי העביר לו את המסר הזה, זה היה חבר אישי שבמקרה ידע על פעילותו והעבירו לו את המסר.

 

לגביי הפגישה עם אמרוסי- הפגישה התחילה  ב9.9.12 אחה”צ בסביבות 18:00 והסתיימה כעבור כשעתיים. שנשאל כיצד מסביר שהתקשרו אליו בתחילת ספטמבר וביקשו שיעבוד שוב על הנושא, השיב כי בפעם השני שפנו אלי הלקוחות, הם רצו מעקבים ולא חקירה ולכן פנו אליו. לדבריו, הגדיל ראש ויצר חקירה לאור נתונים חדשים שנמסרו לו, ומכיוון שלא היה מה להפסיד כי המפקד עמד להסתיים והיה לו רק עוד ניסיון אחד לראות מה קורה – וזה עבד.

 

שנשאל מדוע הגיע בתאריך 20.9.12 להגיש תלונה במשטרה, השיב כי פורסמה כתבה בידיעות אחרונות יום לפני-כן, בה מכפישים את שמו ולכן מיהר להגיש תלונה שתשקף את מה שבאמת היה.

 

החוקר אומר כי על פניו לאורלב לא היה ממה לחשוש, אך כנראה לאחר שסלומיאנסקי דיווח שהיה אצלו חוקר פרטי, אורלב הבין שהחקירה נמשכה וחשש שהחוקר “עשה עבודה” במהלך כל התקופה שחלפה מאז שהיה אצלו במשכן הכנסת, ולכן הכפיש את שמו (של חוקר).

מסרב לענות מי עדכן אותו כי אורלב הולך “להכנס בו” אחרי החג.

שנשאל האם קיבל וביצע עבודות נוספות בהקשר להתפקדויות בדגש על דוד עזרא, או האם יודע מי עשה את העבודה, השיב כי לא נשכר לבצע עבודות נוספות, לא פעל מול דוד עזרא ולא יודע מדוע ייחסו זאת אליו.

 

 

חקירת אביחי אמרוסי מיום 10.2.13, נחקר תחת אזהרה בחשד לעבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, קבלת שוחד ועבירות לפי חוק הבחירות

 

שומר על זכות השתיקה.

 

דו”ח תשאול אביחי אמרוסי מיום 10.2.13 מאת רפ”ק אבי רוטנברג

בסמוך לשעה 17:00 בתאריך 10.2.13 חזר החשוד אביחי אמרוסי מתחנת לוד לאחר צילום והטבעה.

לאחר שנאמר לאמרוסי כי תיכף ייקחו אותו למעצר, אמר כי הוא לא בטוח בשתיקתו וכי אולי באמת אין טעם בה לאור חלקו בפרשה.

אמרוסי מסר מרצונו החופשי כי סלומיאנסקי העביר לו כסף תמורת עזרתו בהתפקדות לבית היהודי. סלומיאנסקי  העביר לו 80000 ₪ ועוד 2000 דולר אותם העביר לו בשתי הזדמנויות שונות כחודש או יותר לפני שהחוקר הפרטי היה אצלו.

לא ידע לומר מה  בדיוק עשה עם הכסף אך טען שהעבירו את הכסף לחשבונות העמותה, חלק העביר ישירות וחלק באמצעות צ’יינג’ .

בנוסף טען כי גם הציע עזרתו בפריימריז לנפתלי בנט, אך לא יצא מזה כלום. כן טען כי נאמר לו ע”י סלומיאנסקי, לאחר שהחוקר הפרטי היה אצלו, בפגישה שהתקיימה בביתו של יועץ התקשורת רוני רימון ברמת גן, לומר באופן מוקלט כי בנט ניסה לשדל אותו לפקוד עבורו תמורת תשלום.

כמו כן נאמר לו  כי אם הדברים יגיעו לחקירה משטרתית עליו לשתוק ולפנות לעו”ד אבי לביא שאף נפגש עמו ותדרך אותו מה לעשות אם וכאשר.

לדבריו פקד רק 200 איש וסתם יצר לעצמו שם של פוקד גדול במטרה לקבל סיוע למפלגה שלו- בתמורה לסיוע בהתפקדות.

אמרוסי מוסרי כי הוא חושש מאחר ונאמר לו כי הוא מחוק אם הסיפור ייצא ממנו. ביקש למסור את הדברים במסודר בעדות.

 

הודעה שניה של אביחי אמרוסי מיום 10.2.13,נחקר תחת אזהרה בחשד לעבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, קבלת שוחד ועבירות לפי חוק הבחירות

לפני שבע שנים הקים ישיבה ביישוב קדימה בשיתוף עם ישיבת רעננה שנקראת ישיבת “בינות”.  כתוצאה מחוסר ניהול נכון ואי קיום התחייבויות של תורמים פרטיים וגופים שונים,  העמותה נקלעה לחובות כבדים הנאמדים בכ1.7 מיליון ₪.

באותה תקופה הודיעו על הפריימריז לבית היהודי ונוצר הקשר עם סלומיאנסקי. הקשר נוצר בעקבות פנייתו הישירה לסלומיאנסקי (סלומיאנסקי עוזר לכל המוסדות של הציונות הדתית ולכן לא היה בעיה להתקשר אליו).בשיחתם, ביקש להיפגש עמו ואמר לו כי פקד המון אנשים לבית היהודי. לפגישה הגיע עם קלסר טופסי התפקדות שפברק- כלומר הוריד טופס התפקדות מהאינטרנט ומילא את הראשון וכל השאר היו ריקים. אמר לסלומיאנסקי כי צריך עזרה כספית בישיבה והישיבה במצב כלכלי מאוד קשה.

שנשאל מי נכח בישיבה, השיב כי רק הוא וסלומיאנסקי, הישיבה התקיימה במשרדו  של סלומיאנסקי בישוב נחלים ליד פ”ת.

 

לדבריו סלומיאנסקי מאוד חיזק אותו והתלהב כי פוקד ונוצר ביניהם קשר מאוד מאוד חם ודיברו כל הזמן.

כל זה קורה כחודש לפני ההקלטה של החוקר הפרטי.

לגרסתו  אמר לחוקר הפרטי כי פוקד פה ופוקד שם וכל מיני סיפורים לא נכונים, במטרה שהחוקר יעזור לישיבה, מודה כי רצה מימון.

שנשאל האם בשלב מסוים סלומיאנסקי העביר לידיו כסף בתמורה לכך שיפקוד מתפקדים לבית היהודי, השיב כי סלומיאנסקי העביר לו כסף במשרד שלו בנחלים, 80,000 ₪ במזומן ובחניה של הרכבים ליד המשרד שלו הוא העביר בהזדמנות אחרת סכום של 20,000 דולר בתוך פאקט של סיגריות שהיה פתוח והכסף היה בפנים.

חושב כי העביר את הדולרים בשטרות של 100 אך לא בטוח.

שנשאל האם כשסלומיאנסקי העביר את הכסף ציין שמדובר בתמורה להתפקדויות שמבצע עבורו, או שנתן כסף כתרומה לישיבה, והשיב כי לא זוכר אילו מילים נאמרו, אך ההקשר של העברת הכסף היה כחלק מתהליך בתקופת המפקד. סלומיאנסקי תמיד יכול לטעון שמדובר בתרומה לישיבה. באופן כללי דובר על לפקוד כמה שיותר ולהגיע למקסימום האפשרי לאו דווקא ברגע העברת הכסף. מדגיש כי ברור שמטרת העברת הכסף הייתה לעזור להתפקדות ולא סתם תרומה, זו הייתה רוח הדברים.

נפגשו לא מעט פעמים, רק שניהם.

כשנשאל האם אי פעם כשסלומיאנסקי העביר כסף, ביקש שלא לדבר על זה, השיב בשלילה ואמר כי הייתה הבנה שהכסף נועד למפקד ושלא מדברים על זה, אבל זה לא נאמר מפורשות.

כשנשאל מה עשה עם הכסף, השיב כי העביר את הכסף לעמותה, לא זוכר באיזו  דרך אך בעקרון זה הוכנס לחשבון בכמה חלקים.

לא זוכר איך התבצעה ההעברה. בתנועות העו”ש יש הרבה תנועות גדולות וזו לא תנועה חריגה.

שנשאל האם הכסף הופקד במזומן ישירות לחשבון, השיב כי יכול להיות שהופקד ישירות או בהעברה בנקאית דרך צ’יינג’ שזה יותר נוח מול הבנק כשצריך אסמכתא לכך שתהיה העברה בנקאית וכיו”ב.

לגביי הדולרים קרוב לוודאי כי העביר לחשבונו דרך הצ’יינג’, היה פעיל בהרבה מקומות כאלה ולא זוכר במדויק דרך איזה צ’יינג’ העביר את הכסף לחשבון.

שנשאל האם ביקשו ממנו בצ’יינג’ פרטים כדי לרשום את התנועות הכספיות שלו, השיב כי בהרבה מקומות ולא פעם אחת, לפעמים שלח עובדים של המקום לשם. את רוב הפעילות הכספית ביצע בעצמו.

זוכר צ’יינג’ בנתניה במרכז העיר, לא זוכר את השם אך יכול לברר, היה גם בבני ברק וברעננה. כל הזמן התנהל מול צ’יינג’ים בהמרת מט”ח או בהעברה בנקאית שהבנק סגור.

שנשאל האם זה לא תמוה כי לא זוכר תאריכים ולא זוכר כיצד הפקיד את הכסף, השיב כי אין לו בעיה לשבת עם יומן במקביל לתנועות בנק ולדעת פחות או יותר באיזה תאריך הפקיד את הכסף. לא הוציא קבלה על הכסף שסלומיאנסקי נתן לו ולא יודע איך זה הוגדר בספרים, יכול להיות שזה הוגדר כתרומה או הלוואה.

 

לאור ריבוי התנועות בחשבונו באותה תקופה, לא ניתן לדעת טכנית איך בוצעה ההעברה של הכסף. שנשאל האם בכל יום קיבל תרומות בסדר גודל כזה, השיב  בשלילה, אך טען כי היו המון תנועות במזומן. זה נבע מכך שהעמותה התחילה להקלע לקשיים כלכליים.

מספר כי פגש אדם בשם חיים שניר מתל אביב שאמר לו שיכול להביא לו שיקים אישיים שלו או של חברים שלא למוטב בלבד וכנגדם יביא לו שיק אחר מזומן לפרוט בתל אביב, ובתמורה מוריד כ2-4% וכשמגיע מועד פרעון השיקים הדחויים ואם אין מספיק כסף לכסות אותם, נותן לו שוב שיקים שלו תמורת שיקים נוספים וחוזר חלילה כשהסכום המקסימלי זה עד 100,000 וככה נוצרה תנועה של המון המון כספים שבעצם זה מחזור שמתגלגל על עצמו כדי להחזיר שוב ושוב.

בנסיבות הללו הכנסת הכסף מסלומיאנסקי נבלעה בתוך כל התנועות הללו ולא סומנה כמשהו חריג. סלומיאנסקי לא ביקש קבלה ולא החזר.

 

שנשאל האם סלומיאנסקי התעניין בהוצאות שיש עבור ההתפקדות, השיב כי יכול להיות שזה עלה במהלך השיחות ואמר לו כי יש רכבים וכוח אדם.

בגדול מה שהיה אמור לומר לאותם מתפקדים זה שיתפקדו לבית היהודי ושיצביעו לסלומיאנסקי,  זה לא עלה מפורשות אך זה היה ברור, לא דובר על הצבעה ליו”ר המפלגה.

שנשאל האם אכן פקד לבית היהודי, השיב כי  פקד בסביבה הקרובה בשכונה ודרך חברים טובים שאמר להם לפקוד.

בפועל פקד אולי 200 איש במקרה הטוב, כשלגבי אלו הכל נעשה לפי הספר. לא יודע אם נקלטו הטפסים כי הרבה הוגדרו כשגויים, אך אלה שהתפקדו שילמו באשראי או בשיק 40 ₪ והכסף הלך למפלגה, טופס ההתפקדות הלך למפלגה, העביר ל”אמן” חברת מחשבים ביצעו את המחשוב של ההתפקדות והם חייבו את המתפקד.

 

נשאל מדוע שלחו אליו חוקר, שהרי לדבריו לא היה מוכר ויצר קשר רק עם סלומיאנסקי, לא פקד הרבה אנשים ולא היה משמעותי, השיב כי בכל מקום עשה לעצמו יחסי ציבור שפקד אלפים וסיפר סיפורים בכל מפגש עם אנשים שקשורים למפקד.

 נוצר מצב שחשבו שהוא פוקד גדול  ולא היה ניתן  לבדוק זאת כי כל הזמן זרמו טפסים לוועדת המפקד ואי אפשר לדעת מי העביר כל טופס. כך הצליח ליצור רושם שפוקד הרבה וכנראה העלה את החשדות כלפיו.

שנשאל מדוע חשדו בו שמקבל כסף עבור ביצוע התפקדות, השיב כי בתחילת המפקד יצר קשר עם נפתלי בנט (עוד לפני הקשר עם סלומיאנסקי), והסביר לו על הקשיים בישיבה ובעמותה ודיבר איתו על התפקדות באופן שהובן שזקוק לעזרה כספית לישיבה וזה עזור להתפקדות. ייתכן שבנט הבין שניהל שיחה כזו גם עם סלומיאנסקי וידע שעובד גם בשבילו.

עם בנט הייתה פגישה אחת וזהו והקשר ביניהם לא המשיך.

 

מספר כי כשבוע לפני הפגישה עם החוקר הפרטי, נציגה מהמטה של בנט קבעה  להפגש עמו במלון בלו ביי בנתניה, כשהיא אומרת שרוצים לקדם את מה שדיבר בזמנו עם בנט ושאלה כמה כסף רוצה על מתפקדים וכל מיני שאלות שנראו לו תמוהות.

במהלך הפגישה אמר לאותה נציגה כי פקד 6000 איש ולא דיבר איתה על כסף ואז היא שאלה על אורלב, אם הוא שילם כסף ואמר לה כי אורלב אדם ישר ולא קשור לזה.

לא זוכר מה אמר לה על סלומיאנסקי ואם אמר שמשלם או שלא. היא הייתה לבד ושאלה המון שאלות וזה היה נראה מאוד חשוד.

ייתכן ובעקבות הפגישה איתה החליטו לשלוח את החוקר הפרטי.

בנוסף, לאחר הפגישה עם בנט נפגש עם אדם בשם טל, אחד הפעילים במטה של בנט. טל עבר עמו על השמות של המתפקדים כדי לבדוק אם זה נכון שפקד את אותם אנשים, הראה לטל קבצים של מתפקדים מהליכוד שהוריד לפני הרבה שנים כשפקד לליכוד, ערך טבלאות מפוברקות בכך שהעביר את אותה טבלה לקובץ שנקרא: “מתפקדים למען בנט”.

 

לדבריו סיפר את כל מה שהיה עם החוקר הפרטי בביתו של רוני רימון יועץ התקשורת. בפגישה אצל רוני צילמו אותו אומר שגם בנט הציע לו כסף עבור ההתפקדות.

הצילום וההקלטה נעשו ע”פ הצעת סלומיאנסקי ומי שצילם בפועל זה האדם הנוסף שהיה שמה. הקלטת שצילמו שימשה כקונטרה לקלטת של החוקר, העבירו אותה לערוץ 2 ואח”כ לידיעות אחרונות וכך הורידו אותם מהסיפור.

עמית סגל מערוץ 2 פנה אליו וביקש בבוקר שאחרי הפגישה אצל רוני רימון וביקש את תגובתו, הוא לא אישר את הדברים. גם מידיעות פנו אחרי כמה ימים ואמר להם שלא היו דברים מעולם. נשלח לבדיקת כשירות לפוליגרף ונמצא כי לא כשיר .

 

שנשאל מתי נודע לו על כך שהאדם שהיה אצלו הוא חוקר פרטי שהקליט אותו, השיב כי במוצאי ראש השנה קיבל טלפון מסלומיאנסקי, אשר  אמר לו כי יש קלטת שהולכת להתפרסם בערוץ 2,

ושבקלטת שומעים אותו מספר שקיבל כסף כדי לפקוד אנשים. סלומיאנסקי ביקש ממנו להגיע לבית של רוני רימון שהוא יועץ תקשורת שנשכר בעקבות הפרשה, כדי לדבר על העניין.

לא זוכר האם בשיחה הראשונית סלומיאנסקי נזף בו. בהמשך  השיחה סלומיאנסקי אמר לו כי כל מה שסיפר לחוקר הפרטי לא היה ולא נברא, ובאותו שלב הוא שיתף איתו פעולה ואמר לסלומיאנסקי שבאמת לא היה כלום.

לאחר מכן דיברו על נושא ההתפקדות ושבנט נפגש עמו בעבר וגם הציע זאת.

כשהפרשה התחילה להתגלגל, סלומיאנסקי או מישהו מטעמו המליץ לו ללכת למשרד של עו”ד אבי לביא כדי לספר לו מה קורה כי אם הדבר יתפרסם בתקשורת ישר המשטרה תכנס לתמונה וגם רוני רימון המליץ לו לקחת עו”ד כדי לנהוג נכון.

בעקבות הנ”ל, נפגם עם עו”ד אבי לביא וסיפר לו בגדול את הסיפור, מבלי לספר על כך שקיבל כסף. המלצתו של אבי הייתה חד משמעית-  לא לדבר על הנושא ולשמור על זכות השתיקה.

לדבריו, אבי היה יכול להבין כי נעשו דברים לא תקינים בהקשר של סלומיאנסקי אך לא בצורה מפורשת, אבי שאל אותו המון שאלות ואמר לו שלא כדאי שידבר בחקירה מכיוון שלא יודע איך הציג את הדברים נכון.

 

לאחר שידור הכתבה בערוץ 2 ביום חמישי, הגיע אליו במוצ”ש שליח ממשרד עורכי דין ואמר שבנט מאיים עליו בתביעה בסך מיליון ₪ שכן לאור הפרסומים נודע לבנט על הקלטת שהקליט אצל רימון שהועברה לערוץ  בה הכפיש את שמו במטרה להוריד את הכתבה על סלומיאנסקי.

ואז עו”ד  אבי לביא הוציא  לחדשות מכתב תגובה מטעמו (של אמרוסי).

 

כשנשאל האם במפגש הראשוני עם סלומיאנסקי בו דנו באפשרות שיפקוד אנשים, סלומיאנסקי  ביקש אסמכתאות למצבה הקשה של הישיבה, השיב כי סלומיאנסקי הסתפק באמירתו כי המצב הוא קשה.

שנשאל מי יודע על כך שסלומיאנסקי העביר לו את הסכומים של 20 אלף דולר ו80 אלף שקל, השיב כי חד משמעית זה נשאר בינו לבין עצמו.

שנשאל כיצד טכנית הועברו אליו הסכומים ובאילו הזדמנויות, השיב כי בפעם הראשונה ישבו במשרדו של סלומיאנסקי בנחלים, והוא הוציא מתיקו חבילה של שטרות עטופה בנייר, הוציא חבילה של 100 אלף ומסר 80 אלף מתוך החבילה.

 

תיאר כיצד נראה משרדו של סלומיאנסקי.

 

לגבי הסכום של 20 אלף דולר, טוען כי זה היה כחודש לאחר המסירה של 80 אלף שקל.  סלומיאנסקי דיבר עמו ואמר לו להגיע לנחלים. כשהיו במשרד שוחחו על כל הנושא של ההתפקדויות, כמה אנשים פקד, מאילו מקומות וכו’. בסוף הפגישה, כשנכנס חזרה לאוטו היה על המושב שליד כסא הנהג פקט של סיגריות ובתוכו 20 אלף דולר. לדבריו לא נאמר לו כלום על הכסף, אך ברור שזה נועד לעזור לו למפקד.  מתאר כיצד היה ביניהם חיוך שבשתיקה כשיצא עם האוטו ואמר ביי.

שנשאל מדוע סלומיאנסקי העביר לו דווקא את הסכומים הנ”ל, השיב כי  היו ביניהם המון שיחות ובמכלול של השיחות, הובן כי פוקד, ויש את ההוצאות שמסביב וזה יצא פחות או יותר הסכום. אמר לו כי יפקוד 4000 אנשים.

שנשאל מהיכן סלומיאנסקי ארגן עבורו את הכספים, השיב כי אין לו מושג.

 

כשנשאל מה עשה עם הכסף שקיבל, השיב כי כדי לקבל תשובה מדויקת, היכן הופקד וכמה, צריכים לקחת יומן ואת תנועות העו”ש וכך ידעו בדוק לאן הופקד ומתי ואיזה סכום.

למיטב זכרונו חלק הופקד במזומן באותו יום או ביום לאחר מכן לחשבון העמותה, והשאר גם כן הופקד לחשבון העמותה. מכיוון שבחשבון של העמותה נעשו המון פעולות בצורה כזאת אינו זוכר במדויק.

שולל כי כסף של תרומה הגיע אליו באופן אישי. למעט החזר הלוואות שנתן לעמותה או משכורות שלא הועברו דרך העמותה בהעברה בנקאית.

לגביי ה20 אלף דולר, אומר  כי החזיק את הכסף מספר ימים בבית, במגירה בארון בחדר שינה, לאחר מכן הופקד לחשבון העמותה. שנשאל היכן פדה את הדולרים, השיב כי ישנם מספר צ’יינג’ים שעובדים איתם.

שנשאל האם שלח מישהו בכדי לפדות את הדולרים, השיב כי למיטב זכרונו עשה זאת בעצמו ויכול להיות שפעם אחת עשה זאת עידן רז, תלמיד שעבד עמו והיה עושה כל מיני שליחויות.

שולל כי נתבקש לחתום על נייר כלשהו ע”י ניסן כשקיבל את הכספים.

שנשאל מי שילם עבור 200 איש שהתפקדו עבור ניסן, השיב כי רובם הגדול שילמו בעצמם, או בתוך המשפחה- בן זוג שילם על בן או על ילדיו.

אומר כי זה שקר שהיו מתפקדים שלא שילמו את דמי ההתפקדות. ומסביר: אדם ללא אמצעים לתשלום על שמו, לא יכול להתפקד. חייב להיות שיק על שמך או כרטיס אשראי על שמך.

שולל את האפשרות כי השאיר את המקום שנועד למלא את פרטי כרטיס האשראי ריק.

 

משיב בחיוב כי נכנס לכיתות של התלמידים בישיבה וביקש מהם להתפקד, כך עושים כל המוסדות בציונות הדתית שפקדו את תלמידיהם.

שנשאל כיצד הציג בפני התלמידים את הצורך בהתפקדות למפד”ל, השיב כי אמר לתלמידים שזה יעזור לישיבה לקבל את ההכרה מול משרד הביטחון, יעזור להביא תקציבים וכו’.

שולל בתוקף כי מילא טפסי התפקדות במקום התלמידים, ואמר: “חס ושלום, בחיים לא אמלא טופס של מתפקד ללא ידיעתו וללא הסכמתו”.

 

כשהתבקש לפרט על הרשימות הפיקטיביות של המתפקדים לליכוד ולמפד”ל, השיב כי מדובר בקבצים שבנה כדי להראות לסלומיאנסקי שפקד אנשים ורובם מתוך רשימות של הליכוד, יש גם שמות של תלמידים מהישיבה אך רובם הגדול כלל לא התפקד.

הרשימה משקפת מתפקדי ליכוד אמיתיים מלפני כשלוש-ארבע שנים. הדפים מכילים יותר מ400-500 שמות (האנשים שפקד) שכן יש עוד קבצים של בחור בשם ישראל יעקב שהוא גם פקד עבורו.

מתוך הרשימות האלה עשה “העתק-הדבק” לרשימות של המפדל ורק שינה מעט את הסדר.

לדבריו בעבר לא קיבל שום דבר תמורת ההתפקדות לליכוד.

למיטב ידיעתו כל המופיעים ברשימות אכן התפקדו לליכוד.

אמר כי לא פקד אנשים ללא ידיעתם, אלא רק רשם את שמותיהם כדי שסלומיאנסקי יראה שיש שמות ולכן אותם אנשים לא יודעים על ההתפקדות. הטבלה שהראה לסלומיאנסקי פיקטיבית, אך אין דבר כזה שמישהו רשום בטופס שהועבר לוועדת ההתפקדויות ולא באמת התפקד.

 

אומר כי חד משמעית לא דיבר אמת עם החוקר הפרטי ומאוד מתחרט ומצטער על כך שאמר דברים לא נכונים, מטרתו הייתה להציל את הישיבה.

אומר כי עשה טעויות בעבר והיום אומר רק את האמת.

שנשאל האם לוקח משכורת מהעמותה, השיב כי בקושי לקח כסף מהעמותה והזרים אליה המון כסף מעבודות פרטיות שעשה בשוק ההון, בשנה האחרונה לא לקח כלל כספים אלא להיפך.

שולל בתוקף כי לקח לעצמו מהכסף שניסן העביר לעמותה.

 

דו”ח תשאול אביחי אמרוסי מיום 11/2/13 מאת רפ”ק מאיר ארנפלד

לאחר שסלומיאנסקי העביר לו 80,000 ₪, סלומיאנסקי ביקש להעביר 20,000 מתוך הסכום לאמיתי שהינו פעיל במפד”ל ברחובות ופוקד מתפקדים. לטענת אמרוסי, בהמשך מסר את הכסף לאחיו של אותו אמיתי, פרטים לגבי זהותו לא ידע למסור.

כשנשאל מי נכח בפגישה בביתו של רוני רימון, מסר כי מדובר ביועץ התקשורת של אורלב ולא ידע למסור פרטים על זהותו.

בנוסף, אמרוסי ציין כי אדם בשל אלעד עוזרי “עושה לסלומיאנסקי את כל המפקד”, לטענתו, לא דיבר עמו מעולם.

 

 

הודעה שלישית של אביחי אמרוסי מיום 11.2.13

יצר עם סלומיאנסקי קשר טלפוני וקבע עמו להיפגש בנחלים. לא זוכר באיזו פגישה העביר לו את הכסף, אך ודאי לא בפגישתם הראשונה.

שנשאל כיצד עלה בראשו הרעיון לפתור את הבעיות הכלכליות של העמותה באמצעות סלומיאנסקי וההתפקדויות, השיב כי כל בר דעת יודע שהאינטרס של כל מועמד שיפקדו עבורו כמה שיותר אנשים. לדבריו הוא נפגש גם עם מועמדים אחרים כמו נפתלי בנט ואורלב אך רק עם סלומיאנסקי הנושא צבר תאוצה.

לא יודע להצביע על פגישה או שיחה מסוימת בה נקבע הסכום שיקבל בעבור ההתפקדויות, אלא תוך כדי הקשר, השיחות והפגישות נוצרה הבנה כי זה הסכום.

שנשאל לגביי טפסי ההתפקדות שהראה לסלומיאנסקי כדי להרשים אותו, השיב כי טפסים אמיתיים העביר לוועדת המפקד וסתם טפסי התפקדות שלא היה בהם כלום, נזרקו לפח.

שנשאל באמצעות מי העביר את טפסי ההתפקדות לוועדת המפקד, השיב כי ביום האחרון של ההתפקדות, הגיע לבניין של חברת אמן בת”א, שם חיכה לו שוקי זהר העוזר של אורלב והוא העלה את הטפסים  לחברה. כל מיני אנשים אחרים שפקדו עבור סלומיאנסקי  (שלא מכיר אותם ברמה האישית) העבירו אליו את הטפסים ובתוך החבילה שהעביר היו גם המון טפסים של אנשים אחרים, של פוקדים שפקדו. לא קיבל מסמך המאשר כי מסר את הטפסים, מכיוון שלא מסר אישית את הטפסים לוועדת המפקד אלא ע”י שוקי זהר.

לשוקי לא היה קשר להתפקדויות שביצע עבור סלומיאנסקי, למעט ביום האחרון של המפקד  בו שוקי שימש מעין משרד נייד שאסף את כל הטפסים על מנת לצלם אותם ולהגיש אותם לוועדה. שוקי יכול היה לשער כי המתפקדים שאסף נועדו להצביע עבור סלומיאנסקי ואורלב כיוון שמזוהה כאדם התומך בהם.

 

שנשאל האם אורלב ידע כי פועל לגייס עבורו מתפקדים, השיב כי סיכמו שיעזור לו, אורלב מעולם לא ידע על הכספים שסלומיאנסקי העביר בעבור ההתפקדויות.

שנשאל האם סלומיאנסקי לא ביקש לראות טפסי התפקדויות של האנשים שמופיעים בטבלאות שהציג בפניו, השיב כי סלומיאנסקי אכן ביקש זאת, ולכן הגיע אליו עם קלסר עם טפסי התפקדות. סלומיאנסקי דפדף בקלסר וכשגילה שחלק מהטפסים ריקים שאל לפשר הדבר. בתגובה אמרוסי אמר לו כי התערבבו לו הדפים הריקים עם המלאים, וסלומיאנסקי צחק.

 

שנשאל האם הראה לסלומיאנסקי את הטבלאות עם הרשימות של האנשים שלכאורה יכול לפקוד לפני שהעביר לו את הכסף או אחרי, השיב כי כבר בפגישה הראשונה שהייתה עם סלומיאנסקי הגיע עם הטבלאות, יכול להיות שהראה לו את הטבלה מתוך המחשב.

 

שנשאל איזו אינדיקציה הייתה לסלומיאנסקי להאמין כי פקד עבורו 4000 מתפקדים,  השיב כי אולי זה בגלל יחסי הציבור שעשה לעצמו. אמר לכולם כי פקד אלפים. סלומיאנסקי העביר את הכסף לא על סמך האמירות הנ”ל אלא במהלך המפקד כנראה על מנת לדרבן אותו לפקוד ולהגיע ליעד של 4000 איש.

לא מדובר ביעד שהוצב אלא שנוצר תוך כדי השיחות והפגישות עם סלומיאנסקי.

לדבריו בכל פגישה עם גורם שקשור לציונות הדתית, דאג לציין כי פוקד אלפים.

נשאל בשנית האם סכומי הכסף שקיבל מסלומיאנסקי דווחו באיזשהו מקום, כמו למשל רו”ח, מאזן, מזכירה, הנהלת חשבונות של הישיבה. השיב כי זה אמור להופיע בקלסר הנהלת חשבונות של העמותה בתור תנועה של הפקדה/העברה, צריך לאתר את תאריך מסירת הכסף ועל סמך זה לראות במדויק כיצד הוגדר ברישומי הנהלת החשבונות.

לאור ריבוי חובות העמותה, נטילת הלוואות והרצון למנוע החזרת צ’קים ע”י הבנק, נעשו המון פעולות של העברות והפקדות. אי לכך יהיה קשה להצביע מתי הופקד וכמה, אם תינתן האפשרות לשבת עם רישומי הבנק ולקבל אסמכתאות מהבנק על כל פעולה, אולי יהיה ניתן לאתר במדויק.

 

מספר כי לפי בקשתו של סלומיאנסקי, העביר לאחיו של אמיתי שהינו פעיל בחירות של המפדל ברחובות, 20 אלף ₪ מתוך ה80,000.  נוצר ביניהם קשר טלפוני ואחיו של אמיתי הגיע לקחת את הכסף מנתניה. הכסף היה במזומן.

 

לאחר שעומת עם נתוני התקשורת ממכשירו הנייד, מסר כדלקמן:

במהלך הדרך חזור מארוחת החג, קיבל שיחה מסלומיאנסקי שסיפר שיש קלטת שעלולה להתפרסם וביקש ממנו שיגיע לבית של רוני רימון. הפגישה נערכה מאוחר בלילה.

בביתו של רוני רימון צילמו אותו באייפון שאומר כי בנט ניהל עמו מו”מ לגביי ההתפקדויות תמורת תשלום ושהוא שלח מישהו בשם טל לבדוק רשימות מתפקדים ואחרי תקופה התקשר להגיד שיקדם עניינים עם נציגה מטעמו ואז נפגש עמה ב”בלו ביי” והיא לכאורה הציעה לו שם לקנות מתפקדים. כל מה שאמר לקלטת היה נכון, ומהתהליך השתמע כי בנט בדק עמו את בן האפשרות לקניית קולות. רק בדיעבד בנט אמר כי שלח אליו מישהי כדי להקליט אותו אומר כי סלומיאנסקי או אורלב משלמים לו כדי לפקוד אנשים.

 

נשאל לגביי שמעון אלבז, והשיב כי שמעון הינו חבר ילדות שלו וכיום עוזר לו מאוד בהתמודדות הכספית של העמותה בכך שמביא לו מהצ’יינג’ בצפת ניכיון שיקים. כאשר צריך כסף לעמותה שמעון עוזר לו לארגן כספים בתור הלוואות וגלגול שיקים אצל רומן סימונובסקי מצפת.

לדבריו רוב הסיכויים שחלק מהדולרים שקיבל מסלומיאנסקי העביר לרומן לצ’יינג’ וחלק נשארו אצלו, אך לא זוכר במדויק.

 

לא זוכר פרטים מדויקים אודות מקומות, אנשים וכל  הפרטים שמבקשים ממנו  לזכור במהלך החקירה.

 

 

דו”ח תשאול אביחי אמרוסי מיום 20/2/13 מאת רפ”ק אבי רוטנברג

כשנשאל מה העלתה בדיקתו מול דפי העו”ש וקלסר הנה”ח של העמותה בהצלבה למיילים ולתאריכי הפגישות שלו עם סלומיאנסקי, תשובתו הייתה כי לצערו לא ניתן להתחקות אחרי הסכומים הספציפיים אותם קיבל מסלומיאנסקי לאור העובדה כי ישנן פעולות רבות הכרוכות בשוטף של החשבון וכפי שהבהיר בחקירתו שבוע שעבר.

 

שנשאל מדוע הסכים לתת לאמיתי כספים לכאורה לפי סיכום עם סלומיאנסקי, מבלי שאמיתי הבטיח כי ישלים לו את הסכום בפעם אחרת ומבלי שאמר לו זאת מראש בעת מסירת הכסף, השיב כי חד משמעית לא ראה את הכסף כשייך לו אלא ככסף שנועד לצרכים של סלומיאנסקי לדברי אמרוסי הכסף שסלומיאנסקי העביר לו לא ניתן כשכר אלא ניתן למטרותיו של סלומיאנסקי, דהיינו, לפקוד אנשים.

שנשאל האם באומרו “לפקוד אנשים” כוונתו לכך שסלומיאנסקי שילם במקום המתפקדים, תשובתו הייתה כי ניסן לא שילם במקום המתפקדים אך רוח הדברים הייתה שהכסף נועד לצורך ההתפקדות והפעילות השוטפת.  שנשאל האם ההקשר של הכספים היה לכאורה מצבה הרעוע של הישיבה, השיב כי להבנתו הכסף היה צורך המפקד ואולי גם כרצון לעזור לו.

נשאל נקודתית- האם הסכום אותו העביר סלומיאנסקי נועד כדי לשלם בפועל עבור המתפקדים או שקיבל במקביל למתפקדים “שכר” השווה בערכו לסכום שהמתפקדים היו אמורים להעביר. השיב כי בפועל התפקדו הרבה פחות אך הייתה ציפייה וכוונה להגיע ל4000 מתפקדים  ולכן סלומיאנסקי שילם מראש (כ40 ₪ למתפקד).

שנשאל האם הייתה כוונה לשלם במקום המתפקדים, השיב כי “ניתן להגדיר את זה כך”. שנשאל האם בפועל שילם במקום מתפקדים תשובתו הייתה שזה לא ניתן טכנית אך אם מישהו ביקש את ה40 ₪ בחזרה ההנחיה של סלומיאנסקי הייתה להחזיר לו את הכסף.

(בהקשר זה אמרוסי מדגיש כי לפני חמש שנים היה מפקד של המפדל שכונה “מפקד הארגזים” ושם ניתן היה לשלם במזומן, באותו מפקד אורלב זכה במקום הראשון וסלומיאנסקי במקום שני ולכן חשב שעפ”י שיטה זו זה אכן מותר ולא הסתיר זאת).

 

לסיכום האמור לעיל– סלומיאנסקי העביר לאמרוסי כסף כדי שניתן יהיה לשלם במקום המתפקדים בדרך של החזר כספי. אמרוסי לא יודע לנקוב במספר המתפקדים להם החזיר כסף אך לדבריו היו כאלה בוודאות. אמרוסי עצמו החזיר למתפקד כסף במזומן ביד לאחר שכחלק מניסיונו לשכנע אנשים להתפקד, אמר להם כי יחזיר להם את הכסף.

שנשאל האם סלומיאנסקי ידע מההתנהלות הזו, אמרוסי השיב כי ידע זאת בוודאות ואף הנחה אותו לעשות כך ואף פעמים רבות אמר שאין עם זה בעיה וכולם נוהגים כך.

 

נשאל לגביי המפגש עם הילה במלון “בלו ביי”, והשיב כי הילה הציעה לו כסף עבור מתפקדים לבנט ושאלה אותו בכמה מתמחר את המתפקדים שלו. מכיוון שהשאלה נראתה לו מוזרה ומחשידה, לא ענה לה.

בהמשך, בנט אמר לעיתונאים שהפגישה עם הילה  הייתה במסגרת תרגיל  שעשה כדי לבדוק  אי סדרים ובעקבות כך הפעיל גם את החוקר הפרטי.

נפתלי בנט נפגש עמו פעם אחת בתחנת דלק בירושלים, לפי בקשתו של אמרוסי.

במהלך פגישתם בירושלים, אמרוסי סיפר על הישיבה, לא אמר מפורשות שמבקש כסף אך זה היה בעקיפין.

 

בנט לא הציע תמיכה כספית תמורת מתפקדים.

 

נשאל לגבי אלדד עוזרי והשיב כי אלדד היה הפוקד הכי גדול של סלומיאנסקי, וכל מי שהיה קשור למפקד יודע זאת. צריך לבדוק איך פקד כל כך הרבה אנשים, טוען כי פקד אלפים. לא מכיר את אלדד ולא היה עמו בקשר, אין לו כל מידע בדבר התנהלות לא כשרה הכרוכה בפעילותו של אלדד.

 

לגביי בדיקת הפוליגרף- נשאל היכן ביצע בדיקה בה נקבע כי אינו כשיר לפוליגרף, והשיב כי מדובר במכון בתל אביב שאינו זוכר את שמו ועו”ד אבי לביא הפנה אותו לשם.

 

לגבי רשימות המתפקדים- אמרוסי אומר כי מדובר ברשימות זהות בתוספת של תלמידי הישיבה ומכרים בלבד שאכן התפקדו, ברשותו ישנה רשימה שערך למפקד של הליכוד לפני כארבע שנים. את אותה טבלה העתיק בתוספת התלמידים והמכרים, כמו-כן הכפיל ושילש את הרשימות בתוך טבלאות האקסל כך שלמעשה השמות חוזרים על עצמם, עשה זאת כדי לנפח את המספרים.

 

שנשאל האם נמסרו לוועדת ההתפקדויות טפסים מזויפים השיב בשלילה מוחלטת, לעומת זאת אמר כי ייתכן שנמסרו טפסים של אנשים שהוחזר להם כספם.

 

מוסיף כי ניפגש עם סלומיאנסקי אחרי הביקור של החוקר באותו יום לאחר סיום המפקד וסיפר לו כי היה אצלו חוקר פרטי. סלומיאנסקי שאל אותו האם אמר משהו, והוא השיב בשלילה.

 

מוכן לבצע עימותים עם כל דמות שהזכיר בחקירותיו.

 

הודעת אמיתי כהן מיום 12/2/13

עובד כגזבר מועצה ברחובות. בנוסף, מספר 17 ברשימת “הבית היהודי” לכנסת מטעם האיחוד הלאומי, כמו כן מנהל משרד הפקות בשם תדמית.

שנשאל האם קיבל במסגרת בחירות פנימיות שנערכו למפד”ל, כספים מאדם בשם אביחי אמרוסי מנתניה, השיב כי אינו מכיר את אביחי ומעולם לא דיבר עמו.

שנשאל האם הועברו אליו כספים במסגרת מערכת הבחירות הפנימיות של המפדל, השיב כי קיבל סיוע מסלומיאנסקי לניהול מטה הבחירות שלו, הסכום הינו בסביבות 10,000 ₪. חושב כי יש לו חשבוניות על כך.

שנשאל באיזה אופן הועבר אליו הכסף, השיב כי למיטב זכרונו כשבוע- שבועיים לפני הפריימריז אחיו, דוד, יצר קשר עם המטה של סלומיאנסקי והם הפנו אותו מנין לקחת את הכסף, יכול להיות שזה היה מנתניה.

לא זוכר האם הכסף הועבר במזומן.

 

לבקשת החוקר, אמיתי התקשר לאחיו דוד במהלך החקירה ושאל אותו האם מכיר אדם בשם אביחי אמרוסי והאם לקח ממנו כספים בעבור העבודה במטה ואחיו אמר כי אינו מכיר את אביחי אמרוסי והלך להביא את הכספים מרואה החשבון של החברה, אדם בשם בועז.

 

לסיכום, אומר כי זוכר שהועברו אליו 10,000 ₪ בעבור מטה יום הבחירות לפריימריז של סלומיאנסקי, אך לא זוכר באמצעות מי וכיצד  הועבר הכסף.

 

זכ”ד חקירתו של אמיתי כהן מיום 12/2/13   

בתאריך הנ”ל לאחר שאיתר באינטרנט את הטלפון של אמיתי כהן, בדק בפלטי מחת”ק של אביחי אמרוסי וגילה חיתוך לפיו ב15/8/12 התקיימה שיחה בין אמרוסי לאמיתי.

בהמשך, יצר רפ”ק ערן שפי קשר עם אמיתי וקבע להיפגש עימו בביתו שברחובות.  במהלך הפגישה נשאל אמיתי האם זכור לו שקיבל סכום כסף מאמרוסי במהלך הבחירות הפנימיות למפד”ל,  והשיב כי זכור לו משהו שקשור לנתניה בקשר לאיסוף כספים אך לא ידע לפרט מעבר לכך.

אמר כי פנה לסלומיאנסקי וביקש ממנו סיוע לצורך הוצאות יום הבחירות, קיבל תקציב וייתכן ויש קבלה על הסכום.

במהלך גביית העדות, התקשר אמיתי לעוזרו ליאור פרישמן והעביר לחוקר את הטלפון. משיחה עם פרישמן אמר כי זכור לו שקיבל סכום של 10,000 ₪ מהמטה של סלומיאנסקי וככל הנראה ישנם קבלות על הסכום.

בהמשך החוקר ביקש מפרישמן להגיע לביתו של אמיתי ושם תישאל אותו.

 

הודעת אמיתי כהן, נחקר תחת אזהרה ביום 8.3.13

לדבריו לא מעורב במפקדים, לכל היותר המליץ לאנשים להתפקד לבית היהודי כי זה חשוב לציונות הדתית שעל ערכיה גדל.

שנשאל מה תפקידו בחברת “תדמית הפקות” השיב כי עוזר לארגן ארועים ופעילות של העסק שכוללת ארגון ארועים לכל מיני גופים.

נשאל שוב  מה ידוע לגבי מטרת העברת הכסף אליו מסלומיאנסקי ומדוע במזומן ומדוע בדרך זו והשיב כי זוכר שהייתה פנייה מסלומיאנסקי לחברה בבקשה לעזור לו במפקד.

 

לאחר מכן ביקש מסלומיאנסקי עזרה, גמ”ח, ליום הבחירות עצמו כי הייתה מצוקה כלכלית בעסק. כנראה שסלומיאנסקי דאג להעביר את הכסף באיזושהי צורה “עד שישלם רסמית כמו שאומרים”. ומסביר:  בפעילות החברה היו הוצאות בפרויקטים שעשו וסלומיאנסקי רצה עזרה ליום הבחירות, אז ביקשו ממנו גמ”ח בינתיים עד שיהיה לו כסף בחשבון הרשמי של מועמד לבחירות, ללא קשר למתפקדים.

שנשאל מדוע סלומיאנסקי הוסיף עוד 10,000 ₪ בצ’ק בתאריך 22.11.13 מחשבונו כמועמד לבחירות אם כבר חייבים לו 20,000 שנתן קודם כגמ”ח, והשיב כי לא מסכים על הסכום שהחוקרים טוענים לו. לא יודע מה דוד קיבל.

שנשאל האם ביקש מאמרוסי להעביר אליו כסף, השיב כי לא מכיר אותו ולא דיבר איתו בכלל על כסף.

לדבריו מעולם לא קיבל כסף מאמרוסי ולא התעסק במפקד הזה.

לא יודע מה אחיו עשה עם הכסף, הוצאות מטה. לדבריו עבדו על הקטע המוניציפאלי בבחירות לסניף הבית היהודי ברחובות, לא על הבחירות לכנסת.

סלומיאנסקי ידע כי יש מפקד ברחובות ובכל הארץ והוא רצה שהקולות של המפקד המקומי ילכו אליו במפקד הארצי ולא רק הוא, אלא כולם פנו בעניין הזה.

 

לדברי החוקר, החוזה עם סלומיאנסקי הוא רק מתאריך 1.11.12, אם כך למה לא מוזכר שיש כסף שכבר נתן ועבור מה. בתגובה לכך אומר אמיתי כי לא יודע להסביר למה סלומיאנסקי נתן את הגמ”ח הקשר שלו היה עם דוד ולא עמו.

 

שנשאל לגבי מעורבותו במגעים של הבית היהודי עם גורמים חרדים ברחובות בהקשר למפקד, השיב כי הייתה פניה אליו מחסידות קרעטשניף על רצון להתחבר לבית היהודי בבחירות הקרובות לעיריה.

המפקד שלהם לבית היהודי היה מרצון כי הם הסתכסכו עם ש”ס.

הם השיגו את טפסי ההתפקדות לבד או דרך האינטרנט. הם התפקדו לבית היהודי ובסוף תמכו בבנט אך גם אורלב היה אצלם, ייתכן כי גם סלומיאנסקי.

בהמשך אומר כי יכול להיות שקישר בין האדמו”ר לסלומיאנסקי .

מקהילת קרעטשניף התפקדו כ150 איש.

שנשאל היכן הרשימות של המתפקדים של קרעטשניף וחב”ד השיב כי לא יודע, ניתן להשיגם מהמטה המרכזי של הבית היהודי.

 

לדבריו, לא פקד אפילו אדם אחד ולא מכיר החזרת כספים למתפקדים, גם לא קיבל מסלומיאנסקי או מבנט כסף למטרה זו.

 

לגביי קשריו עם בנט וסלומיאנסקי, אמר כי המטה של המשרד תדמית הפקות עבד מקצועית עבורם, עשה להם יחסי ציבור, אך לא פקד אנשים.

לדברי החוקר, סלומיאנסקי מזוהה עם אורלב,  ולכן, מה ההגיון לתמוך בסלומיאנסקי מצד אחד ובבנט מצד שני. השיב כי סלומיאנסקי נתפס בציבור כאדם נעים הליכות ו”בחור טוב”  ולכן רצו לעזור  לו.

שולל כי סלומיאנסקי ביקש לקבל חזרה את ההלוואה שנתן כגמ”ח, אולי פנה לאחיו דוד.

 

הודעת אמיתי כהן, נחקר תחת אזהרה ביום 13.3.13

לדבריו דוד אחיו מנהל את הנושאים הכספיים יחד עם ליאור, תפקידו רק לקדם דברים בחברה.

שנשאל מי ערך את החוזה עם סלומיאנסקי, השיב כי לא זוכר.

לגביי ההלוואה מסלומיאנסקי, אומר כי אין לו תגובה.

נשאל על כך שבתאריך 15.8.12 התקשר לאביחי אמרוסי ומיד לאחר השיחה ביניהם אחיו דוד נסע אליו וקיבל ממנו חבילה. בתגובה אומר כי לא זוכר שדיבר עם אמרוסי מהטלפון שלו ואם יש שיחה מהקו שלו אז מתפלא מאוד.

לדברי החוקר, סלומיאנסקי שילם 10,000 ₪ לחברת תדמית והציג את ההוצאה הזאת עבור אמיתי. בתגובה אומר אמיתי כי סלומיאנסקי פנה אליו כאיש ציבור שיותר מעורה בעיר רחובות וכך פנה גם לאישים אחרים. לדברי אמיתי הוא עשה את החיבור לאחיו דוד וליאור שטיפלו בכל העניין, ומכיוון שסלומיאנסקי מכיר אותו אז רשם את שמו על ההוצאה.

 

לדברי החוקר, מחומר החקירה עולה כי קישר בין החרדים בעיר רחובות לבין מועמדים מהבית היהודי כמו סלומיאנסקי ובנט. בתגובה אומר אמיתי כי יש לו חברים מחסידויות שונות שפנו אליו להצטרף לבחירות המוניציפאליות ומתוקף זה הם רצו להתפקד לבית היהודי ואף הבינו שהם צריכים את החיבור הזה עם הנציגים הארציים וביקשו ממנו שיעשה את החיבור הזה.

הפגישות נעשו בהעדרו.

שנשאל כיצד מסביר את העובדה שמחומר החקירה עולה שבמשרדי החברה תדמית התנהל כל מטה הבחירות של הבית היהודי, השיב כי היה מטה בחברת תדמית וקובי ידוב היה אחראי עליו, הוא עצמו לא היה קשור לזה ורק סייע.

החוקר מעמת את אמיתי עם העובדה שאחיו, דוד אמר כי ליאור ואמיתי הקימו את המטה והפעילו אותו. בתגובה אומר אמיתי כי אחיו דוד מטבע הדברים מחבר נושאים ציבוריים, ישירות אליו, דוד יודע כי לא היה לו יד ורגל בפעילות בפועל.

 

מוסיף כי אינו מבין מדוע צריך להגיע לחקירות במשטרה. אומר כי פעיל ציבורית ברוח טובה ומקדם פרויקטים למען כלל הציבור.

 

הודעת דוד כהן, מיום  12/2/13

לאחר שהחוקר מטיח בו כי לקח כספים עבור אחי אמיתי מאדם מנתניה, ולאחר ששוחח עם אמיתי, נזכר שלפני כמה חודשים אמיתי שלח אותו למישהו בנתניה. קיבל מאותו אדם מעטפה שאותה העביר לאמיתי.

לא פתח את המעטפה או השקית, אומר כי זה היה בדיוק עשר שניות והוא לא זוכר.

לא יודע מה מקור הכסף.

לא מכיר את אותו אדם שהעביר לו את הכסף ולא נתקל בו מאז.

 

זכ”ד חקירתו של דוד כהן, מיום 12/2/13

בתום חקירתו של אמיתי כהן (אחיו של דוד כהן) שהתקיימה בביתו ברחובות, ביקש החוקר מאמיתי ליצור קשר עם אחיו דוד, לאחר שבבדיקה שערך רפ”ק אבי רוטנברג, התגלה כי מס’ הטל’ הסלולארי של דוד מצוי במחת”ק שבוצע לסלולארי של אביחי אמרוסי ומעידים על קשר טלפוני בין אמרוסי לבין דוד כהן.

לאחר שסיים לחקור את דויד, פגש באמיתי אחיו שהמתין מחוץ לחדר שבו נגבתה מדויד ההודעה.

נמסר לאמיתי כי דוד אכן מאשר כי הביא כסף מנתניה לבקשתו ואמיתי השיב כי יכול להיות וגם אם כן, מדובר ב10,000 ₪ ולא ב20,000.

 

הודעת דויד כהן (קיבל את הכסף עבור אחיו, אמיתי מאמרוסי), מיום 10.3.13

בעל חברת ההפקות “תדמית” משנת 2009. סלומיאנסקי שכר את שירותי החברה ליום הפריימריז.

ליאור פרישמן היה אחראי על מטה הפריימריז של יום הבחירות מטעם סלומיאנסקי, ליאור הינו עוזר במשרד בנושא העשייה הציבורית ברחובות (לא מקבל שכר מהחברה).

החוזה עם סלומיאנסקי נסגר דרך חברת תדמית הפקות והעבודה ליום הפריימריז לא נסגרה דרכו, כנראה שדרך ליאור.

שולל הכרות עם סלומיאנסקי.

שולל כי ביחד עם ליאור ודרך אחיו אמיתי  פנה לסלומיאנסקי וביקש הלוואה כגמ”ח כדי לעמוד בהוצאות מטה הבחירות, עוד הרבה לפני החתימה על החוזה.

לדבריו לא ביקש הלוואה מסלומיאנסקי, ולא יודע כלום על הצד הכספי איתו.

כשנשאל מה עשה עם החבילה/ השקית שקיבל מאביחי בנתניה בתאריך 15.8.12, השיב כי ככל הנראה החזיר אותה למטה למי שהיה במשרד.

לדבריו אמיתי שלח אותו להביא מעטפה ולא יודע אם היה בה כסף. לגבי הקמת המטה במשרדי החברה אומר כי אמיתי עודד את ההתפקדויות ועבדו דרך המשרד.

לדבריו פקד כ1000 איש לבית היהודי, שולל כי מישהו מהמתפקדים ביקש את דמי ההשתתפות בחזרה.

שולל כי ביקש שכר עבור המתפקדים שהביא.

שנשאל מדוע החוזה עם סלומיאנסקי (סומן מ.א 5 12.2.13 מה 1.11.12) לא חתום, השיב כי לא יודע אם זה המקור. חוזר ואומר כי מי שסגר את העבודה הזאת ומי שניהל את היום הזה זה כנראה ליאור. לא זוכר מה היו ההוצאות, היה תקציב מסוים ליום הבחירות.

שולל כי פקד אנשים מקהילת חסידי קרעטשניף.

 

 

הודעת דוד עזרא, נחקר תחת אזהרה, מיום 7.3.13

מוכר כפעיל מפד”ל בתל אביב משנת 1994 ועד שנת 2008.

עסק בפעילות ענפה למעוטי יכולת בשם המפדל כדי להאדיר את שם המפדל בתל אביב. במסגרת זו היה לו קשר עם סלומיאנסקי.

הקשר עם סלומיאנסקי נובע מכך שסלומיאנסקי יושב על הברז התקציבי של הציונות הדתית. מכיוון שצריך להראות פעילות של המפדל כדי לקבל תקציב, היה פונה לסלומיאנסקי ומבקש כספים על בסיס תוכנית מסודרת של הוצאות המתוכננות, לא היו בקשר רציף.

 

לדבריו לא פקד ולא התפקד ולא ביצע שום עבירה.

 

עומת עם העובדה הטענות כלפיו כי סלומיאנסקי שילם לו כסף בעבור מתפקדים וכן צולם והוקלט אומר לאנשים ממטה בנט שעובד תמורת תשלום ומקבל 100 ₪ לכל מתפקד כשארבעים ₪ הולכים למתפקד והיתר לכיסו. החוקר מראה לעזרא את  הצילומים בהם נראה כי הנציגה של בנט (הילה) אומרת לו בהתפעלות כי כבר פקד 700 איש והוא מתקן אותה שעדיין לא פקד אך יש לו כל מיני אנשים בכל מיני מקומות שכל אחד מביא 100,100,100.

בתגובה עזרא אומר כי זה סתם דיבורים בעלמא  וכדי לעשות רושם.

 

לדבריו בהתחלה רצה לעזור למטה בנט אך בעקבות שיחה עם הרב שאמר לו לא לפקוד יותר, החליט לא לפעול יותר בנושא.

שנשאל האם המפגש עם הילה ממטה בנט נועד לסגור איתה עסקה ולקבל כסף עבור מתפקדים, השיב כי רצה להתקבל לעבוד אצל בנט כיועץ לענייני השכונות בארץ. שנשאל אם היה מקבל כסף האם היה ממשיך, השיב כי לא כי הרב אסר עליו.

אומר כי רצה עבודה אך לא במפקד והילה כל הזמן משכה לכיוון המפקד. חיפש להתפרנס באופן אחר.

 

בהתייחסו של עזרא ל”רמי” שבמסגרת השמע בהקלטה אוזכר כמי שפועל עבורו בגיוס מתפקדים, עזרא מסר כי היו דיבורים בעלמא שקיים עם רחמים בסה, חברו, ומהדיבורים לא יצא דבר.

 

שנשאל לגביי קטע  4:55 בו מפרט להילה איך מתכוון לפקוד אנשים, השיב כי  הראה לה דף של פעילויות כגון: ספארי, לונה פארק ומימדיון. בפעילויות אלה ממשתתפים המון אנשים ומטרתו הייתה להראות כי יש לו יכולת לפקוד ויכול לעבוד. רצה למכור את עצמו.

 

שנשאל לגביי דקה 5:20 בה הילה שואלת אותו כיצד מממן את הפעילות והיא מתכוונת לקייטנות, עונה לה, כי סלומיאנסקי השאיר כסף למפקד ומי שרוצה להיבחר צריך להשקיע. לדברי החוקר נשמע מדבר מפורשות על כך שסלומיאנסקי שילם  תמורת סיוע במפקד.

עזרא משיב  ואומר כי ניסה לעשות על הילה רושם ומסביר:  סלומיאנסקי בעבר היה חייב כסף ל”דרור הסעות” שזו קייטנה של הציונות הדתית ובהקשר זה פנה אליו והוא התחייב להעביר את הכסף ובפועל לא שילם.

מה שאמר להילה היה כדי למשוך תשומת לב וסלומיאנסקי לא באמת השאיר כסף.  מטרתו הייתה קשר עם בנט כדי שיעזרו לו בפעילויות.

אומר כי “הכל חארטה”, אין לו כסף ולכן האמירה שלו כי ישלם מכיסו ל500 מתפקדים הייתה סתם.

 

מספר כי הייתה נגדו תביעה מצד “דרור הסעות” בגין החוב משנת 2010. נפגש עם סלומיאנסקי בנושא החוב וגם בנושא החזרתו למפד”ל. בהקשר זה סלומיאנסקי פנה אליו וביקש כי יעזור לו במפקד לבית היהודי. לא דובר על שום תשלום, דובר על כך שאם יפקוד אנשים ויביא לו טפסים שפקד הוא יתגמל בהתאם. והכוונה היא שיגמור את ההתחייבויות מהעבר וכן כסף למפקד עצמו להוצאות של הפוקדים אך לא למתפקדים.

לדבריו ראה בסיטואציה הנ”ל הזדמנות ללחוץ את סלומיאנסקי אך בפועל לא עשה עם זה כלום. שלח לסלומיאנסקי מסרונים לגבי החוב הישן שאם לא ישלם אזי הוא לא יפקוד וזהו, סלומיאנסקי לא ענה למסרונים אלו.

בתקופה של המפקד שלח המון מסרונים לסלומיאנסקי כי היה לחוץ לפתוח את הקייטנה שלו. בנוגע למפקד לא נפגשו וסלומיאנסקי לא התקשר לשאול מה קורה. לא דובר על כסף למפקד אלא רק על החוב הישן.

נזכר כי היו עם סלומיאנסקי שיחות ארוכות לגבי המפקד בתל אביב, בהם אמר לסלומיאנסקי שיהיה בסדר ושפוקד כדי ל”הוריד אותו ממנו”, אך בפועל לא פקד ולא התפקד ובכל מקרה התנה את הכל באישור של הרב שלו.

 

לגביי המגעים עם אורלב, טוען כי אין ביניהם קשר ושונא אותו.

לגביי המגעים עם בנט מספר כי בנט יצר עמו קשר דרך אלי גבאי שהיה חבר מרכז המפדל וחבר מועצת העיר וח”כ בקדנציה לפני האחרונה.

 

לדברי עזרא, הקשר עם בנט התחיל בעקבות שיחת טלפון לגבאי בה ביקש עבודה וגבאי אמר לו שיש מתמודד חדש במפד”ל ששמו בנט. בהמשך התקשר אליו רז קיל שהינו העוזר של בנט והציע לו להיפגש.

הפגישה נערכה אצלו בבית הכנסת. בפגישה נכחו רז קיל, בנט, והילה העוזרת האישית.

אמר לבנט כי מחפש עבודה וכי שונא את אורלב ומחבב את סלומיאנסקי. בנט אמר כי מתחיל משהו חדש וביקש שיתמוך רק בו. אמר לבנט כי ההתפקדות עולה כסף כיוון שצריך פוקד שילך לבתים ומזכירה. בנט היה אמור לשלם לאנשים על עבודתם.

שנשאל האם דובר על לשלם כסף למתפקדים, השיב כי הדיבור היה שהפוקד ישבור את הראש מול המתפקד ואם צריך לשלם למתפקד אז לשלם.

שנשאל האם בנט אמר מפורשות כי ייתן כסף לפעילות של פוקדים כולל החזר כסף למתפקדים שלא ירצו לשלם, השיב כי בנט לא אמר זאת אך היה נוכח כשהנושא עלה וכשאמר שיצטרכו לעשות זאת. בנט סיים את הפגישה בכך שאמר לו שיסגור עם הילה את הפרטים והנושא הכספי.

 

בהמשך לנ”ל, בנט והילה יצאו החוצה ורז נשאר עם עזרא בבית הכנסת. רז אמר לעזרא כי יש לו הרבה כסף ובנט ייתן לו כסף למפקד. בהקשר זה עזרא הראה לרז בארונו במשרד 10,000 ₪ במזומן, וזאת כדי להראות לו שכבר קיבל כסף מסלומיאנסקי במטרה לשכנע אותו לתת כסף.

למעשה זה היה כסף של קייטנות שאנשים נתנו לו כי הייתה הרשמה. לטענת עזרא, עוד לפני שהראה לרז את הכספים רז אמר שייתנו כסף.

בהמשך הילה יצרה עמו קשר ורצתה לסגור את הפרטים על העבודה ועל המפקד. הסכים להיפגש עמה וכעבור שבועיים בערך זה יצא לפועל ואז הילה הקליטה אותו.

 

לדבריו, מטה בנט רצו שיעבוד בשבילם  אך רק בגלל שלא התחייב בפירוש לתמוך בבנט ככל שזה קשור לסלומיאנסקי, הקליטו אותו. רז קיל התקשר בסוף המפקד כדי לשאול כמה פקד בשבילם והשיב כי לא פקד,  אומר כי לו היה פוקד עבורם זה לא היה מגיע לתקשורת.

 

כשנתבקש לפרט על כך שבתשאול קדם אמר כי אלי גבאי אמר לו להגיד כי סלומיאנסקי נתן 20 אלף ולבקש 50 אלף, השיב כי אלי גבאי ייעץ לו לפני המפגש עם בנט להראות כי הוא שווה משהו ולקחת כסף משני הצדדים. בפועל לא קיבל כסף מאף אחד.

לדבריו זה היה משחק.

 

מספר כי סלומיאנסקי יצר עמו קשר ב19.9.12 כשהיה בערוץ 2, ונתן לו לדבר עם העורך של התוכנית כדי להגיד לו שלא פקד ולא התפקד. סלומיאנסקי לא אמר לו מה לומר אלא איך לדבר עם העורך. הסביר לעורך שמה שנשמע בקלטת זה היה סתם מהתלהבות. באותה תקופה הוציא מעורך דינו מכתב ואז הפרסום נדחה.

 

נשאל האם בשלב מסוים סלומיאנסקי העביר לידיו כסף בתמורה לכך שיפקוד מתפקדים לבית היהודי, והשיב כי רק אמר שאם יביא לו טפסים אז יעזור בתשלום הוצאות המפקד ולא דובר על סכומים כמו עם בנט. אומר כי יש לו רשימות של תומכים שמשתתפים בפעילויות שמארגן ויכול  לפנות אליהם ולהנחות אותם מה לעשות. מדובר ב900 משפחות 99% מהם לא התפקדו.

 

בסוף החקירה משנה גרסתו לעניין ההצעה לקבל תשלום עבור מתפקדים, ואומר כי שני הצדדים הציעו לו לעבוד איתם ולפקוד עבורם תמורת כסף כשברור שזה כולל הכל, כולל להחזיר כסף למתפקדים. בהתחלה רצה לעשות כן עקב מצב כלכלי קשה אך בפועל לא עשה כלום בעצת הרב מאיה.

 

*מצורף מכתב  לחברת החדשות הישראלית מאת עורך הדין גדעון קורן.

 

הודעת ניסן סלומיאנסקי מיום 9.5.13, נחקר כחשוד בעבירות לפי חוק המפלגות

אומר על החשדות נגדו כי “זה הזוי לחלוטין”. לדבריו מעולם לא נתן כסף כדי לקנות מתפקדים.

שנשאל מה היה תפקידו במפדל בשנים האחרונות, השיב כי שימש כחבר כנסת במפדל כ10 שנים. לאחר מכן  שימש כסגן הנשיא של מכון לנדר, אקדמיה בירושלים.

גם בשנים בהם לא שימש כחבר כנסת, המשיך בסיוע לכל מה שקשור בתקצוב של מוסדות הציונות הדתית, במסגרת ועדת הארבעה של המפדל.

תפקידה של ועדת הארבעה לווסת כספים מהתקציב הקואליציוני למוסדות וארגוני הציונות הדתית.

לפעמים ישנן בקשות פרטניות של גופים ועמותות בגינן מתכנסת הוועדה ודנה באופן פרטני.

גודל התקציב הקואליציוני של ועדת הארבעה הינו 200 מיליון שקל לשנה הנוכחית.  כל תחילת שנה תקציבית התכנסה הוועדה וחילקה את המשאבים למוסדות. בנוסף, היו מתכנסים ע”פ צורך במידה והצטברו בקשות לתמיכה מחברי כנסת או מנציגיהם.

התקציב הקואליציוני מועבר לאחר החלטת הוועדה דרך משרד האוצר.

שנשאל האם כל ההחלטות לחלוקת התקציב הקואליציוני התקבלו במסגרת התכנסות כל חברי הוועדה, השיב כי היה גם פרוטוקול ידני, כל ההחלטות מתקבלות בנוכחות כולם.

שנשאל האם במהלך התקופה בה שימש כחבר ועדת הארבעה, קיבל החלטה להעביר כספים למוסד כלשהו, ללא ידיעת חברי הוועדה הנוספים, השיב בשלילה.

שנתבקש לתאר את פעילותו במסגרת המועמדות לרשימת מפלגת המפדל לכנסת, השיב כי מאז שהוחלט על הבחירות הכלליות לכנסת, הוחלט על פריימריז במפלגה, שהכוונה שהמתפקדים ולא חברי המרכז הם שיבחרו את רשימת חברי הכנסת, וזאת בניגוד לשנים הקודמות בהן המרכז בחר את חברי הכנסת. בנוסף, הבחירות ליו”ר המפלגה ולחברי הכנסת יהיו בהפרש של שבוע.

 

מספר כי כינס מטה שכלל את אלדד עוזרי, מירב אלעד ועוד כמה חברה צעירים שעבדו בהתנדבות. פנה לנציגים מוניציפאליים וביקש את תמיכתם ואת תמיכת האנשים שהם פקדו.

 

אומר שזה הזוי לחלוטין לומר כי היה זקוק לקניית קולות שכן נבחר במקום ראשון בפער גדול ממי שבא אחריו, בבחירות הקודמות גם יצא במקום ראשון.

שנשאל מה מקור הכספים ששימשו אותו במהלך הפעילות בפריימריז לקידום מועמדותו, השיב כי כפי שהחוק מחייב, פתח חשבון בנק נפרד ואנשים תרמו, בסה”כ הצטברו בחשבון כ130 אלף ₪, כשמתוך זה 20 אלף הופקדו מכספו האישי.

עיקר ההוצאות במטה היו על פרסום, בנוסף העסיק 4-5 אנשים בשכר. הכל מדווח למבקר המדינה עם חשבונות וקבלות.

שנשאל האם היו מקורות נוספים לכספים, השיב כי עיקר העבודה היתה עבודת ההתנדבות של הפעילים.

 

החוקר מעמת את סלומיאנסקי עם העובדה כי מחומר החקירה עולה שפנה לפעילי שטח המוכרים כמי שפוקדים אנשים לבית היהודי וביקש את תמיכתם בכך שישפיעו על מתפקדיהם להצביע לו.

לדברי סלומיאנסקי, היו שני פעילי שטח שהם דוד עזרא ואמרוסי.

 

הקשר עם אמרוסי- את אמרוסי הכיר על רקע הישיבה שאותה הקים, אמרוסי פנה אליו ואמר שרוצה לעזור לו בבחירות.

אמרוסי אמר שיביא הרבה מתפקדים, לא אמר מספרים.

אמרוסי מעולם לא הציג בפניו רשימות של מתפקדים שגייס.

בפגישות עם אמרוסי אכן דיברו האם מצליח לגייס מתפקדים, מעולם לא ראה רשימות.

כשמוצגות לסלומיאנסקי הרשימות (מסומנות “מאיר ארנפלד 2, 11/2/13), אומר כי מעולם לא ראה רשימות אלה ולא מכיר את שמות המופיעים ברשימות.

שולל כי אמרוסי דרש כספים עבור פעילותו בגיוס מתפקדים עבורו.

שולל כי נתן לאמרוסי כסף, אומר כי אם היה נותן לו כסף זה היה רשום.

אומר כי לא עוסק בקניית קולות ולא עסק בקניית קולות וגם לא צריך את זה.

שנשאל האם אמרוסי עדכן אותו בכך שחושד כי היה אצלו חוקר פרטי,  השיב כי יום אחד אמרוסי התקשר אליו ואמר שהיה אצלו בישיבה תורם שהבטיח לו 200 אלף ₪ ושהוא לא בטוח האם מדובר בתורם אמיתי . לאחר יומיים אמרוסי שוב התקשר ואמר כי עבדו עליו וכי התרברב בעיני אותו אדם. אמרוסי עבר אצלו במשרד בנחלים ואמר כי אותו בן אדם מחפש דברים על אורלב.   מהמשרד בנחלים אמרוסי המשיך לירושלים, לפגוש את אורלב והם בדקו וראו שאותו אדם שהגיע לאורלב לכנסת (ואורלב חשד כי מדובר בחוקר פרטי) הינו אותו אדם שהגיע אליו. אורלב הגיש תלונה רשמית אצל קצין הכנסת.

 

במוצאי ראש השנה אורלב התקשר אליו ואמר לו להגיע דחוף לירושלים לביתו. אורלב סיפר כי קיבל אינפורמציה שיש קלטת בה מופיע אמרוסי ומספר כי סלומיאנסקי הביא לו כספים וכו’, והקלטת אמורה להתפרסם בערוץ 2. באותו רגע התקשר ליועץ התקשורת רוני רמון  וסיפרו לו את הסיפור. בהמשך, התקשר לאמרוסי ושאל אותו מה זה צריך להיות, ואביחי אמר שבחיים לא קיבל ממנו כסף והוא רק התרברב בפני אותו אחד שחשב שהוא תורם, רצה להראות כי מקושר לאנשים הגדולים.

בעקבות האמור, קראו לאמרוסי לביתו של רוני רימון ושם שאלו האם יכולים לצלם אותו אומר כי  רק התרברב ולא באמת קיבל מסלומיאנסקי כספים.

 

מכחיש את דברי החוקר כי אמרוסי  הסיע אותו חזרה לביתו לאחר הפגישה אצל רוני רימון, ובדרך אמרוסי אמר “אבל נתת לי 80000 במשרד” והוא השיב “אה אה נכון שכחתי סליחה”.

לדברי סלומיאנסקי  לא מאמין למה שהחוקר אומר לו. אומר כי בתקשורת החליטו שלא לפרסם את הכתבה כיוון שלא השתכנעו שיש אמת בקלטת של אמרוסי.

לדבריו, אם שני הערוצים הכי גדולים במדינה (ערוץ 2 וידיעות אחרונות) מחזיקים קלטת לוהטת בתקופת הפריימריז ומחליטים לגנוז את זה לאחר שעשו את כל הבדיקות, זה כבר אומר “דרשני” במובן החיובי.

לגביי הטענה שמסר לאמרוסי סכומי כסף מזומן בשתי הזדמנויות שונות עבור פקידת מתפקדים, השיב כי זה שקר וכזב.

אין לו תשובה מדוע שאמרוסי ירצה לעשות דבר כזה.

 

שנשאל לגבי אמיתי כהן מרחובות, השיב כי מכיר אותו כבר הרבה שנים. יצר קשר עם אמיתי והוא סייע לו בתליית שלטים ברחובות תמורת שכר של 15,000 ₪. יום אחד אמיתי פנה אליו ואמר כי נקלע למצוקה כספית ושהוא זקוק לגמ”ח מבלי שאף אחד ידע.

לא הוציא את הכסף מהחשבון של הבחירות כיוון שיוצאים משם רק צ’קים וגם בגלל שזה מגדיל לו את ההוצאה ולא ידע כמה כסף יצטרך.

בעקבות בקשתו של אמיתי, פנה לאמרוסי ושאל אותו האם מוכן להעביר לאמיתי כסף כגמ”ח, חושב כי אמרוסי העביר לאמיתי 10,000 ₪. שנשאל האם אמיתי החזיר את הכסף לאמרוסי, השיב כי לא יודע.  אומר כי הפנה את אמיתי לאמרוסי כי השמועה אומרת שהוא עוסק גם במזומנים.

נשאל מדוע שאמרוסי יסכים להעביר לאמיתי כסף, והשיב כי מכיוון שביקש ואם אמרוסי היה אומר לא אזי היה מבקש ממישהו אחר.

שולל את גרסתו של אמיתי כי ביקש מסלומיאנסקי כספים לצורך הפעילות שלו בפריימריז.

מודה כי מידי פעם אנשים פרטיים נהגו לפנות אליו לצורך קבלת גמ”ח. לדבריו בד”כ אנשים פונים אליו לקבל גמ”ח בתקופה שלפני פסח. פה הייתה פנייה כתוצאה מהסיטואציה שנוצרה כי אמיתי עסק בפעילות ציבורית ולכן ביקש עזרה.

שולל כי הורה לאמרוסי להעביר לאמיתי  כספים, לדבריו זה מקובל לתת 10,000 ואפילו 20 אלף ₪ כגמ”ח, כי אם אדם במעמדו של אמיתי  שיש לו משפחה ומגיע למצב שפונה- משתדלים לעזור לו.

מודה כי אמיתי סייע בפגישות עם גורמים מהקהילה החרדית ברחובות.

 

לא יודע שום דבר על כך  שאמיתי כהן גייס מתפקדים שיצביעו עבורו (סלומיאנסקי) בפריימריז ברחובות, וכי כספי ההתפקדות ששילמו לאותם מתפקדים הוחזרו להם. אומר כי נפגש עם האדמו”ר מקרעטשניף ונפשם נקשרה ומקווה שדאג שיצביעו עבורו, אין כאן עניין של כסף.

 

שנשאל לגבי דוד עזרא, השיב כי דוד עזרא היה עד לפני 4 שנים חבר מועצה מטעם המפדל בעיריית תל אביב והיה מספר 2 בעיר וייצג את דרום העיר.

לפני 4 שנים עזב את המפדל ועבר לש”ס.

בתחילת הפריימריז פנה אליו ושאל אותו האם יהיה מעורב בפריימריז, דוד עזרא חזר אליו לאחר יומיים ואמר לו כי הרב מאיה אסר עליו לעשות כן ובזה זה הסתכם.

לדברי החוקרים, מחומר החקירה עולה כי ניהל מגעים עם דוד עזרא כדי שיפקוד לבית היהודי מתפקדים ובתמורה יקבל תמיכה לקייטנות שמארגן, כולל סגירת החוב לחברת היסעים שהיה אמור לסגור מטעם המפלגה. לדברי סלומיאנסקי, זה שקר וכזב. המפלגה משתדלת לעזור לדוד עזרא כיוון שהוא עושה עבודה טובה בשכונות. לפני כארבע שנים אמרו שינסו לעזור לו כספית מהתקציב הקואליציוני אך לא מצאו שום תקנה.

שולל כי העביר לדוד עזרא כספים על רקע כלשהו בשנת 2012.

שולל כי דוד עזרא אמר שיעזור לו בפריימריז בתמורה להעברת כספים עבור מתפקדים שלא מוכנים לשלם את דמי התפקדות.

 

לדבריו צריך להבין כי באותה תקופה כל אחד מהמתמודדים ניסה קצת להוציא לעז על השני. לדבריו גם לא ייתכן בפועל כי יוציא כסף מתקציב המפלגה שכן חלק מפורום של רביעיה, התקציב חולק עוד בתחילת השנה לפני שידעו שיש פריימריז.

לדבריו היה 21 שנה ראש רשות ללא רבב, 10 שנים חבר כנסת ללא רבב ואם ישאלו כל מי שמכיר אותו, כולם יגידו כי זה ממש לא יכול להיות. גם בפעם הקודמת זכה במקום הראשון דרך המרכז. גם עכשיו כולם ידעו שהסיכוי הוא שיהיה במקום הראשון ולכן כל הדבר הזה הזוי לחלוטין

 

הודעות חברי מטה בנט

הודעת הילה וזאן (חברה במטה הקמפיין של נפתלי בנט), מיום 28.2.13

עובדת כדוברת של מכון לב וכתבת בתכנית הבוקר של קשת.

פגשה את נפתלי בנט בשנת 2012 דרך חבר ילדות, משה קלוגפהט שהיה מנהל הקמפיין של בנט. בהמשך בנט צרף אותה לצוות שלו, בהתחלה תפקידה לא היה מוגדר אך אחרי מספר שבועות תפקידה הוגדר כמנהלת מטה.

סיימה תפקידה אחרי הפריימריז כי הצוות של בנט לא רצה שתמשיך בתפקיד אחרי הפריימריז.

כמנהלת מטה הייתה אחראית על הלו”ז של בנט, הייתה אחראית על חוגי הבית, הייתה עמו בכל הפגישות הפוליטיות והייתה אחראית על הפעילים והמתנדבים.

לדבריה נודע לה על הסיפור עם החוקר הפרטי רק בדיעבד. לא ידעה על כך שזה קרה.

לדבריה לא כל מי שפוקד עושה זאת עבור כסף, יש כאלה שעושים זאת אידיאולוגית או בשביל לבנות רשימה ואח”כ לרוץ איתה בבחירות מוניציפאליות. לא כל התפקדות במאסה היא בקבלנות.

מספרת כי במטה הבינו שיש בחור בשם אמרוסי שפקד מלא אנשים ורצה להיפגש.

נערכה בתחנת הדלק בניות בירושלים פגישה בנוכחותה, יחד עם בנט וטל.

אמרוסי בפגישה היה מאוד “חוש חש” ואמר שפקד חמש מאות או אלף איש וששאלו אותו בשביל  מי פקד, השיב כי פקד עבור סלומיאנסקי. הוא אמר שהוא מאוד מאמין בסלומיאנסקי ושהוא רוצה לתמוך בנפתלי.

 

זוכרת שאמרוסי  אמר כי עולה כסף לפקוד אנשים, הסביר כי צריך לצאת לשטח ושהפרוצדורה של לפקוד עולה הרבה כסף. היה ברור שאם הוא נותן את התמיכה הוא מצפה להחזר הוצאות.

לאחר הפגישה הבינה מבנט כי אמרוסי ביקש כ500,000 ₪, לא יודעת מה בנט ענה לו.

במטה בנט היה ברור שלא יעבדו עם מישהו שרוצה כסף, גם ניר, ראש המטה אמר זאת.

בפגישה בירושלים אמרוסי אמר כי המחויבות שלו היא לסלומיאנסקי אך סלומיאנסקי לא רץ ליו”ר המפלגה ולכן יכול לדאוג שהקולות שפקד עבור סלומיאנסקי, יגיעו גם לבנט למרוץ ליו”ר.

 

בסוף אוגוסט 2012 התחיל להגיע למטה מידע מהשטח שיש קבלני קולות. הבינו כי קונים קולות בסדר גודל של כ6000 קולות שיכולים להכריע את המפקד.

ברגע ששמעו שבאזורים שלמים שעדיין לא הגיעו אליהם מתפקדים אנשים, הבינו שהתופעה של קבלנות קולות נרחבת משחשבו ושצריך לעשות משהו ולחשוף את התופעה.

ניר אורבך וטל העלו מהשטח שני שמות שאפשריים כאחראים לתופעה- אביחי אמרוסי ודוד עזרא.

 

אומרת כי במהלך הפגישה עם אביחי, שאלו אותו האם המתפקדים מקבלים כסף, ואביחי אמר שלחלק מהמתפקדים מחזירים את הכסף שהם שילמו עבור ההתפקדות אך הם לא מקבלים כספים מעבר לכך. אביחי לא פרט מי משלם למתפקדים, אמר כי חלקם מקבלים את הכסף ששילמו עבור ההתפקדות , 40 ₪ , כי הם דלי אמצעים, ואת חלק מהמתפקדים רק משכנעים להתפקד ולא משלמים להם את דמי ההתפקדות.

שנשאלה האם אמרוסי ציין את מקור הכספים בהם שילם למתפקדים עבור דמי ההתפקדות ששילמו, השיבה כי אמרוסי אמר שיש לו הרבה חובות, אמר שסלומיאנסקי עוזר אך לא אמר כמה הוא נתן לו.

בנוסף, אמרוסי אמר כי אם רוצים שהמתפקדים שלו יתמכו בבנט הוא צריך עזרה במימון דמי ההתפקדות של המתפקדים, כספים שכבר הוציא.

אחרי הפגישה בנט ביקש מטל שיבדוק את העניין כדי להבין עד כמה התופעה של קניית קולות נרחבת.

כדי להוכיח לבנט שיכול לעזור לו לפקוד אנשים, אמרוסי אמר במהלך הפגישה שהוא יכול לתת לטל לבחור 20 איש מתוך הרשימה שול וטל יתקשר אליהם כדי לברר אם באמת התפקדו. טל אמר שבדק, ושהאנשים באמת התפקדו ועוד אמרו כי יעשו מה שאביחי יגיד להם. למעשה, גילו כי יש עדר של אנשים שמישהו פקד ושיבחרו במי שאמרוסי יגיד להם ושהם לא מתפקדים אידיאולוגית.

בהמשך החליטו שיש לנסות לחשוף את התופעה.

טל וניר גילו את התופעה כשדיברו עם אנשים.

 

לפני הפגישה עם אמרוסי הייתה פגישה עם דוד עזרא. לפגישה הגיעו הילה, בנט, רז קיל (יועץ לענייני מפלגות) ודוד עזרא. בפגישה, עזרא אמר שהיה לו בעבר ריב עם אורלב ושהוא לא רוצה לתמוך בו, הוא לא דיבר על גיוס קולות בפגישה.

אחרי הפגישה קיבלו טלפון מרז, שסיפר כי בתום הפגישה נשאר לדבר עם דוד כדי לשאול אותו מה חושב על בנט.

רז סיפר שדוד עזרא פתח את הארון והראה לו 20,000 ₪ במזומן ואמר לרז שאת הכסף הזה קיבל מסלומיאנסקי בשביל שיפקוד אנשים ושהוא פקד לו כבר 60 או 100 איש.  עוד אמר עזרא כי ממשיך לפקוד אנשים וסלומיאנסקי אמר לו שייתן לו עוד כסף.

 

לדבריה קיבלה במטה את התפקיד של לחשוף את התופעה ככתבת. לצורך המשימה שכרה מצלמה נסתרת ונפגשה עם דוד עזרא.

כשנפגשו, שאלה אותו מה רוצה ודוד אמר כי סלומיאנסקי נתן לו 20,000 ושהוא רוצה 20,000 מבנט בשביל הבחירות ליו”ר.

הסרט נמצא אצל משה קלופגהט, מנהל הקמפיין של בנט. עזרא אמר באופן ברור שמעניין אותו כסף בלבד.

עזרא גם אמר שהוא לא משלם לאלה שפוקד אותם, מעבר ל40 ₪ דמי התפקדות.

בתום הפגישה אמרה לעזרא כי צריכה לבדוק מה אפשר לעשות והפגישה נגמרה.

אחרי הפגישה עם עזרא, הבינו כי מדובר בפוקד קטן והחליטו כי צריך לחזור לאמרוסי ולהקליט אותו.

 

בעקבות האמור, נפגשה עם אמרוסי במלון “בלו ביי” בנתניה, בסמוך לסוף תקופת המפקד. הגיעה כשברשותה מצלמה נסתרת בצורת תיק.

הפגישה עם אמרוסי הוקלטה וערכה כ45 דקות. בעקרון, אמרוסי אמר לה כי בעבור תמיכה בבנט רוצה 600,000 ₪. בתמורה אמרה שיגיד לכל האלפיים קולות שפקד שיצביעו לבנט כיו”ר המפלגה.

שאלה את אמרוסי האם סלומיאנסקי נתן לו את הסכום הזה, ואמרוסי ענה כי סלומיאנסקי נתן לו הרבה יותר.

אמרה לאמרוסי כי תיתן לו תשובה בהמשך.

בפגישה לא הציעה כסף עבור מתפקדים אך היה ברור שכדי לתפוס אותו צריכה להראות נכונות לשיתוף פעולה עמו. שאלה אותו מה רוצה והוא לא אמר אך כתב על דף 600,000 ₪. רצתה כי זה יהיה בהקלטה אז שאלה אותו בקול רם “600,000 ₪ מי יתן לך סכום כזה?”

אמרוסי לא פרט עבור מה קיבל כסף מסלומיאנסקי.

לדבריה, אמרוסי דרש בפגישה באופן חד משמעי כסף עבור כך שהקולות שלו יגיעו לבנט, הוא חזר ואמר שהמפדל לא מעניין אותו אלא הכסף.

 

בהמשך, הודיעה לאמרוסי כי לא הצליחה לשכנע את בנט להוציא כספים ושהמהלך לא יצא לפועל.

כשבוע, שבועיים אחרי הפגישה עם אמרוסי החליטו במטה להראות את הקלטת לרב טרופר שהוא ראש המפקד של הבית היהודי. בשלב זה דיי יצאה מהתמונה.

כנראה שטרופר החליט, באישורו של בנט להפעיל חוקר פרטי ולנסות להוציא מאמרוסי יותר מידע.

לא יודעת מי יזם את מהלך החוקר פרטי.

לא יודעת על התנהלות בלתי כשרה של אורלב בהתפקדות אנשים.

לדבריה, לאחר שתיעוד המצלמה הנסתרת הועבר לידי “ידיעות אחרונות” ע”י משה, אמרוסי הציג קלטת שמע נגדית בה נשמע אומר כי היא זו שבאה להציע לו כסף עבור המתפקדים וכי סלומיאנסקי לא נתן לו דבר.

 

מערכת העיתון ביקשה ממנה לעבור בדיקת פוליגרף שתוכיח כי כוונתה המלאה הייתה לחשוף את מעלליו של אביחי ולא לקנות את הקולות בעצמה. יום למחרת נמצאה דוברת אמת בגרסתה.

אין בידה את תוצאות הבדיקה, הבדיקה הוזמנה ע”י עיתון “ידיעות אחרונות” והתוצאה נמסרה להם.

יודעת כי אחרי הסיפור עם “ידיעות אחרונות” הוגשה תלונה במשטרה.

שנשאלה מדוע לא פנו מיד למשטרה כשעלו על ההתנהלות הלא חוקית הנ”ל, השיבה כי הבינו שחקירה משטרתית כזו תערך חודשים ולא תפתור עבורם את הבעיה הדחופה של פסילת המתפקדים של אמרוסי ועזרא. היה ברור שיגישו את התלונה בשלב כלשהו אך החליטו לנסות למצוא פתרון נוסף מיידי יותר ולכן פנו לתקשורת.

 

לסיכום, אומרת באופן חד משמעי כי לאורך כל הקמפיין לא עלתה כל אפשרות מטעם בנט לשלם כספים עבור רשימות מתפקדים.

 

הודעת משה קלוגהאפט (יועץ אסטרטגי במטה של נפתלי בנט)

עובד כיועץ אסטרטגי עצמאי. במאי או באפריל 2012 נפתלי בנט פנה אליו וביקש ממנו לעבוד איתו לקראת הפריימריז לבית היהודי. הכרותו עם בנט החלה על רקע פעילותו במועצת יש”ע כשהוא היה מנכ”ל מועצת יש”ע.

לקראת הפריימריז הקימו את מטה בנט שכלל את טל גן צבי, את הילה וזאן, רז קיל ואת ניר אורבך ועוד אנשים שעזרו, חלק בהתנדבות וחלק בתשלום.

במהלך המפקד היו שמועות שהלכו והתרבו לגבי מפקד שנעשה בדרכים לא כשרות. אנשים סיפרו על קניית קולות ומפקדים המוניים. השיח היה שבמטה בנט עובדים בשיטה הלא נכונה כי רצים כמו משוגעים להביא טפסים וזה לא עובד ככה, כי אחרים מביאים 5000 קולות במכה אחת של קניית קולות.

האמירות כלפי מטה בנט היו כי תמימים.

 

הוחלט במטה כי עם השמועות אי אפשר לעבוד וצריך הוכחות, אם באמצעות חוקר ואם באמצעות דרך אחרת. היו שמועות חריפות על סלומיאנסקי כי פועל באופן לא תקין אך ללא הוכחות.

לציין כי אין מישהו ספציפי שבא עם חומר ספציפי לגבי סלומיאנסקי או אחרים. זה היה באוויר ולא היו ראיות של ממש.

כחלק מהשמועות אמרו  על ציר סלומיאנסקי ואורלב כאילו שיש דילים של סלומיאנסקי למפלגה ואורלב לראשות המפלגה.

 

החוקר התקשר כל הזמן ואמר לו שאין כלום. במקביל לפעילות של החוקר הייתה פעילות עצמאית של פעילי המפלגה, לאו דווקא שניסו להשיג עדויות לשחיתויות.

במהלך הפריימריז נשלחה אליו למייל הקלטה של פעיל בשם רפי טרבלסי ששלח קובץ הקלטה על איתמר שמעוני שהוא פעיל של המפלגה באשקלון. בהקלטה נשמעת אישה שאומרת: “רק תמלאו טפסים לא צרך לשלם” והם הבינו שמדובר במפקד שנעשה בלי כרטיסי אשראי אלא במזומן. מבדיקה שנעשה הבינו כי מדובר בכרטיסי אשראי של דואר שנטענו בכסף ובאמצעותם שילמו עבור הטפסים. כל טופס שולם בכרטיס אחר. הוועדה גילתה כי יש כ1000 איש בשלוש ערים ששילמו עבורם בכרטיסים עם הסיומת או הפתיח של הכרטיסים הללו ופסלו את הטפסים הללו.

מדובר כנראה באמא של איתמר ששמה ז’נט שניסתה לפקוד אנשים לאורלב.

החומר הנ”ל עבר לתקשורת וכאמור, הטפסים נפסלו.

 

לגבי הפעילות של הילה מול דוד עזרא-  הילה הביאה סרטון וידאו שבו רואים את דוד עזרא מספר שמשלמים לו כסף על התפקדות וצוחק עליהם שלא מבינים איך הדברים עובדים.

 

לא בקיא בנסיבות שהביאו את המטה לפעול מול אמרוסי. יודע כי הילה הלכה לפגישה עם אמרוסי ובמהלך הפגישה הקליטה אותו כשהוא מדבר על כך שפוקד קולות עבור תשלום.

 

כשלושה ימים לפני תום המפקד הייתה הצעה לפעול מול אמרוסי לאור הדברים שאמר בפני הילה. בתאריך 9.9.12 הייתה פגישה של החוקר עם אמרוסי ושם עלה כל הנושא של הכספים בפקטים של הסיגריות. מספר כי למחרת הגיע לחוקר, שמע את ההקלטה ומשם הלך והעביר את ההקלטה לידיעות ולערוץ 2.

לאחר ששמעו שאמרוסי מתכוון להוציא לתקשורת קלטת נגדית, הוציאו לו מכתב מעו”ד שלא יעז להגיד שהוצע לו כסף ממטה בנט כי זו דיבה. בסופו של דבר הדברים לא פורסמו ולכן לא המשיכו עם התביעה.

 

 

 

 

הודעת ניר אורבך (ממטה נפתלי בנט), מיום 8.3.13

משמש כמנכ”ל מפלגת “הבית היהודי” מתאריך 20.2.13.

הקשר בינו ובין בנט הינו רק במסגרת העבודה ב”בית היהודי”.

פועלו  כראש המטה של בנט, השיב כי תפקידו היה לקשר בין בנט לאנשים בציונות הדתית כדי לשכנע אותם להתפקד ולהצביע לבנט אח”כ. במסגרת זו, ארגנו ארועים, הפגישו את בנט עם אנשים, עשו חוגי בית. הכוונה הייתה לצבור כמה שיותר אנשים שיתפקדו ל”בית היהודי” ויצביעו אח”כ עבור בנט.

כראש מטה היה בעל אחריות כוללת גם על הנושאים הכספיים. כאשר היו צריכים לממן ארוע או תשלום לפעילים היה בודק שזה בהתאם לכללים ובמחיר סביר.

אומר כי אצלם במפלגה לא היו קבלני קולות. בנט היה מעורב בנעשה בפריימריז, ידע את מה שהם ידעו. בשטח הייתה התפקדות שלא יכלו לדעת את גודלה והיקפה כי היו מעורבים בעלי עניין מקומיים כגון נציגים שהתמודדו למועצות הסניפים ולוועדות המפלגה.

שנשאל אילו גורמים פקדו עבור בנט, השיב כי נציגים מקומיים בכל הארץ פקדו. שיטת העבודה היתה לאתר אנשים שמזדהים עם העניין ומוכנים לשמש כנציגים מקומיים, כאיש קשר לציבור ולפקוד את האנשים למפלגה.

בסוף המפקד היו 57,000 מתפקדים למפלגה, ביום הבחירות הגיעו להצביע כ65%  וקרוב ל70% מאלו שהצביעו הצביעו עבור בנט.

 

שנשאל מי היה קבלן הקולות של בנט, השיב כי לבנט אין קבלני קולות. ברחובות יש מישהו שהוא מאוד מרכזי, אמיתי כהן, שפקד קודם כל מאינטרסים אישיים של הסניף המקומי.

לא יודע על ההתפקדות בקהילת חב”ד ובקרעטשניף.

אומר כי מהמטה לא הייתה החזרת כספי התפקדות למתפקדים בוודאות, לא יודע מה לגביי הפעילים המקומיים.

 

שנשאל כיצד גילו את התופעה של קניית קולות, השיב כי החשדות החלו עוד בטרם כניסתו לתפקיד ראש המטה. כל הנושא של ההתקשרות עם החוקרים הפרטיים היה לפני שהגיע ובאמצעות משה קלוגהפט.

בעיצומו של המפקד התחילו להגיע כל מיני שמועות על אנשים שפוקדים אנשים וקונים את הקולות שלהם, והכוונה היא  שמחזירים להם את דמי ההתפקדות או שמשלמים להם כסף מזומן עבור ההתפקדות. בהתחלה ניסו בכוחות המטה לברר את העניין, השלב הראשון היה בשיחות של אנשים מהמטה עם כאלה שחשבו ששיחקו משחק מושחת. יודע כי באחד המקרים דוד עזרא  הראה לרז קיל שקיבל כסף כדי לשלם למתפקדים.

בשלב מאוחר יותר עלה השם של אמרוסי כקבלן קולות שקונה אנשים למפקד. השם של אמרוסי כל הזמן עלה כמי שפוקד בצורה מאסיבית.

בעקבות האמור, החליטו לשלוח את הילה וזאן שתיפגש עם אמרוסי. בהקלטה של הילה, שומעים את אמרוסי מספר להילה איך הוא פוקד ואיך הוא יכול לדאוג שאותם מתפקדים יצביעו לבנט.  מכל השיחה נשמע כי אמרוסי מעורב בקניית קולות במפקד.

בהמשך פנו למשרד חקירות ומסרו את הפרטים של אמרוסי בשביל שיעקבו אחריו.

בהקלטה שערך החוקר, אמרוסי נשמע שמספר לחוקר איך זה עובד ומה שילמו לו. השיטה הייתה שהכסף ניתן בפקטים של סיגריות, סכומים של עשרות אלפי דולרים. אמרוסי סיפר כי מי שנתן לו את הכסף זה סלומיאנסקי.

לאחר הגילוי, המטה באמצעות משה קלוגהפט ניסה לעניין את אמצעי התקשורת בממצאי משרד החקירות ובמקביל זה גם הגיע למשטרה. לפי התקשורת, החוקר הפרטי הגיע גם לזבולון אורלב אך לא יצא מזה כלום.

מי שקיבל במטה את ההחלטה לפניה למשרד חקירות היו קלוגהפט, טל גן צבי והוא עצמו.

 

לדבריו מעולם לא עלתה אפשרות לשלם כסף למי שידוע שהוא קבלן קולות ומשלם למתפקדים. מציין כי חלק מהפעילים המקומיים קיבלו שכר וחלק קיבלו החזר הוצאות (תשלום עבור כנס, מודעות מקומיות בעיתון) הכל לפי הכללים של מבקר המדינה.

שנשאל האם נפגש עם קבלני קולות, השיב כי נפגש כל הזמן עם פעילים מקומיים בכל הארץ, יכול להיות שיש פעילים שמוגדרים כקבלני קולות ולא ידע שהם כאלה.

שולל כי נודע לו על התנהגות לא כשירה של אורלב.

שנשאל מדוע לא פנו למשטרה מיד כשעלו על ההתנהלות הלא חוקית, השיב כי לא ידעו מה לעשות, לא התנסו במקרים כאלה ולא ידעו כיצד לטפל במצב.

 

שנשאל לאן הועברו טפסי ההתפקדות, השיב כי בסוף התהליך הטפסים הגיעו בתאריך הקובע לוועדת המפקד. הייתה שיטת התפקדות אחת שזה היה עיקר ההתמחות של המטה: היה מפקד אינטרנטי שהוא יותר בטוח כי אנשים ממלאים את פרטיהם ומוסרים את פרטי כרטיס האשראי שלהם ושולחים  את זה במייל או ישירות לוועדת המפקד או דרך אתר האינטרנט של המטה.

השיטה האחרת היא להגיש טפסים ידנית. חלק מהטפסים עברו דרך המטה, חלק דרך המטות של המועמדים האחרים וחלק דרך הפעילים המקומיים.

 

הודעת רז קיל (ממטה נפתלי בנט), מיום 8.3.13

מעורב שנים בעולם הפוליטי,  הכיר את בנט ממועצת יש”ע ומהליכוד.

עבודתו הינה בעיקר בתחום המוניציפאלי ומול ארגונים נלווים של המפדל והציונות הדתית.

שנשאל מי היה קבלן הקולות של בנט, השיב כי כל מי שהוא ראש עיר או סגן מטעם המפדל פקד, כולם פקדו בשביל האינטרסים המקומיים שלהם. לא מכיר אנשים שעבודתם היא לפקוד אנשים.

היו כל הזמן שמועות על אחרים שפוקדים אנשים בעבור כסף.

 

לדבריו, חשבו כי המפקד יגמר בעשרים אלף ולא בחמישים אלף והדבר הדליק אצל בנט נורה אדומה והוא החליט לשלוח חוקר לבדוק את הנושא ובעקבות החקירה הצליחו לפסול מאות קולות.

גילו כי הייתה התפקדות של מאות באשראי חד פעמי, קבלן הקולות קנה למתפקדים את האשראי שאינו קבוע ושניתן לקנות אותו בדואר. דיווחו על כך לוועדת המפקד וועדת המפקד פסלה אותם.

לדבריו לא היה מודע למהלך של החוקר הפרטי, זה היה מהלך של נפתלי וקלוגהפט, בסופו של דבר הכתבה בעניין החוקר הפרטי וסלומיאנסקי לא פורסמה בתקשורת. לדבריו ניסה להניא את בנט מלפרסם את הכתבה בתקשורת מפני שלדעתו הדבר היה עלול לגרום לנזק תדמית של המפלגה.

יודע כי הילה נשלחה לנסות להקליט פעילים שיש להם פוטנציאל להתעסק בהתפקדויות בכסף, אך לא יודע מה היה שם.

שולל כי ידע שאמרוסי ביקש מבנט כסף עבור התפקדות של פעילים. לא ידע כי בנט ישב עם אמרוסי, אולי זה היה לפני שהתחילו לעבוד יחד.

סלומיאנסקי הכחיש בפניו את העובדה כי שילם בעבור התפקדות.

מכיר את סלומיאנסקי הרבה שנים, מטרתו הייתה לפייס בין סלומיאנסקי לבנט ושהמפלגה לא תפגע ולא נכנס לפרטים רק רצה לגשר בין הצדדים.

 

כשנשאל לגביי דוד עזרא, השיב כי עזרא הוא חבר טוב של חבר הכנסת לשעבר אליהו גבאי ודוד ועזרא היה אחד הפעילים העיקריים שלו. אלי גבאי היה מסייע לדוד בפעילות החברתית וכך הכיר אותו.

בשלב מסוים בפריימריז הכיר בין אלי גבאי  לבנט אשר ביקש מגבאי שיבקש מאנשיו לתמוך בו. גבאי לא רצה לעשות זאת כיוון שהוא בליכוד אך אמר לו לדבר עם אנשיו כי הם צריכים לדעת שבנט יתמוך בפעילות שלהם. אחד מהשמות שגבאי נתן היו דוד עזרא.

בהמשך תיאם עם דוד עזרא כי מגיע אליו עם בנט לבית הכנסת. רצו מדוד עזרא תמיכה כי חשבו שהוא פוקד מקומית. לפני הפגישה עם בנט בבית הכנסת של עזרא (בנט איחר בחצי שעה), דוד עזרא פתח את הארון במועדונית שצמודה לבית הכנסת, והראה לו שטרות ואמר שזה כסף שקיבל מסלומיאנסקי. לדבריו דוד עזרא הוא רברבן ולא לוקחים אותו ברצינות. עזרא אמר כי  אם בנט רוצה שיפקוד עבורו אזי שיביא כסף. עוד אמר כי סלומיאנסקי נתן לו 100 ₪ על כל מתפקד. עזרא לא אמר מה הסכום אלא רק הראה שטרות.

אומר כי  עזרא בסוף בכלל לא פקד, גם לא לסלומיאנסקי, היה מפקד בדרום תל אביב אך עזרא לא פקד בתל אביב בסוף.

בהמשך היום סיפר על הארוע הנ”ל לבנט על הכסף ואז כנראה בנט שלח את הילה.

הילה הלכה לדוד עזרא בנפרד והקליטה אותו אך הוא לא קשור לעניין הזה.

 

בתקופת החגים עזרא צלצל אליו ואמר כי זה לא כסף של סלומיאנסקי אלא שאלי גבאי אמר לו לפני הפגישה להגיד כי קיבל כסף מסלומיאנסקי על המפקד כדי שבנט ישלם גם.

 

שנשאל מה ידוע לו על החזרת כסף למתפקדים, השיב כי לא היה מעורב במפקד עצמו, היה אחראי על החיבורים עם האנשים, לא יודע מי פקד את מי. לדבריו בשום שלב בנט לא אמר לשלם כסף תמורת התפקדויות.

 

הודעת טל גן צבי (ר’ המטה של נפתלי בנט) מיום 7.3.13

משמש כראש המטה של יו”ר מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט.

לשאלת החוקר, משיב כי במהלך תפקידו כראש מטה נחשף להפעלת חוקרים מטעמו של בנט על מנת לבדוק התנהלות בלתי כשרה של מתמודדים אחרים בפריימריז.

מספר על הפגישה עם אמרוסי בירושלים, לדבריו בסוף הפגישה אמרוסי תפס אותו בצד ואמר שיכול להיות שיצטרך עזרה למוסד שהקים, במקביל, דיבר עמו על אלפי מתפקדים שמתעתד לפקוד.

יום למחרת אמרוסי התקשר כמה פעמים, וכעבור מספר ימים נפגשו בשנית. בפגישתם השניה אמרוסי אמר כי יש לו מספר רכזים פזורים בארץ עם רכבים שפוקדים באזורים שבהם מרוכזים אנשים ברמה סוציואקונומית נמוכה. הוא דיבר על צפת, קריית שמונה ואמר שהכל אצלו מסודר ויש לו את כל הפרטים של כל מתפקד.

אמרוסי דיבר על העלויות הגבוהות בכל הקשור להתפקדות. אמר כי יש הרבה הוצאות על רכבים, עלויות כוח אדם ואמר כי מי שמתפקד אצלו הוא יודע שבסוף יצביע למה שהוא יגיד.

מכיוון שהטיל ספק בדבריו של אמרוסי, אמרוסי פתח את האייפד שהביא עמו והראה את חמשת הקבוצות של הרכזים שלו. אמרוסי שוב חזר על חשיבות המוסד שהקים ושהוא צריך עזרה כי מדובר בעלויות גבוהות מאוד והוא חושב שבין אם יעזרו לו ובין אם לאו, בנט מאוד הרשים אותו והוא צריך להיות יו”ר הבית היהודי וסלומיאנסקי צריך להיות ברשימה בכל מקרה.

 

שנשאל האם בשלב מסוים בשתי הפגישות עלה נושא של תשלום עבור התפקדויות, השיב כי אמרוסי  אמר כי כל מתפקד צריך לשלם 40 ₪ והמטרה היא להגיע ל4000 מתפקדים כך שזה יוצא 160 אלף ₪. אמרוסי לא אמר כי הוא מחזיר לאנשים את הכסף שהם משלמים בהתפקדות אך הוא כן אמר שמדובר בעלויות גבוהות בעקבות מה שפקד והמספר הייעודי של ההתפקדויות שאליו רוצה להגיע.

שולל כי הקליט את אמרוסי.

שולל כי אמרוסי אמר שמשלם את ה40 ₪ במקום המתפקדים.

שולל כי אמרוסי ביקש סכומים שבין 500 אלף ₪ ל600 אלף ₪.

אומר כי אמרוסי לא התנה את הקולות של המתפקדים בכסף, הוא רק דיבר על עזרה למוסד שלו.

לא זוכר כי אמרוסיי אמר את המשפטים שהילה וזאן חזרה עליהם. כמו כן שולל כי במהלך אותה ישיבה שמע את בנט אומר כי אין מצב שבעולם שישלמו עבור התפקדות של אנשים, כולל החזר דמי התפקדות.

 

מספר כי היו כל הזמן שמועות על קבלני קולות, כל מועמד דיבר על אלפי טפסים שפקד. מטה בנט לא פקד אלפי טפסים ולא הצליח להגיע לתוצאה מרשימה של אלפי טפסים. עיקר הכוח היה במפקד שבוצע ע”י האינטרנט. לדבריו לא עשה שום דבר עם השמועות וגם לא ידע על שמות של קבלני קולות.

בתום ישיבת הצוות שהתקיימה בביתה של הילה, ניר אורבך סיפר לו מחוץ לבית כי היה ארוע שרז היה נוכח בו, שקבלן קולות בשם דוד עזרא דיבר איתו על כך שסלומיאנסקי משלם כסף מזומן בשביל לפקוד ואפילו הראה לו “סטיפה”  של שטרות שאותם לכאורה קיבל מסלומיאנסקי.

כמה ימים לאחר מכן, נודע לו כי הילה הולכת לצלם את אותו פעיל ולדבר איתו על נושא המפקד.

 

שנשאל מה ידוע לו על נסיבות פעילותה של הילה מול אמרוסי, השיב כי  הילה נפגשה עם אמרוסי במלון “בלו ביי” בנתניה כדי לנסות לברר האם אמרוסי הינו קבלן קולות. לאחר הפגישה של אמרוסי עם הילה, הילה אמרה שצריך להיפגש עוד באותו הלילה והציגה את ההקלטה של אמרוסי.

הילה סיפרה ש”שיחקה אותה” מול אמרוסי. סיפרה כי אמרוסי תיאר לה סיטואציה שהוא מציע לה את המתפקדים בעבור סכום כסף, הוא לא אומר לה מספר אלא כותב לה את זה כי הוא חשש מהקלטות.

בנוסף, לדברי הילה אמרוסי אמר כי סלומיאנסקי כבר שילם לו עבור ההתפקדויות ומבחינתו הוא מוכן לעבוד גם עם בנט.

 

נשאל שוב: האם אמרוסי רמז או אמר שהוא משלם את דמי ההתפקדות למתפקדים בבית היהודי, והשיב כי הוא לא אמר זאת מפורשות אך הבין מדבריו שמשתתף בהוצאות המפקד, כלומר שהשתתף בעלויות של כל מתפקד.

 

שנשאל מה ידוע לו על ההקלטה שנשלחה למשה קלוגהאפט במייל, השיב כי מדובר בהקלטה שביצע יוחאי רביבו אשר בתקופת המפקד לא היה לו תפקיד רשמי, אך היה עמם בקשר שוטף.

הסיפור הוא שבבניין שבו מתגוררים הוריו של יוחאי באשקלון, באו וניסו לפקוד את אמו לבית היהודי. ביום שישי הוא בא להוריו והתקשר לאחת השכנות, זו שניסה לפקוד את אמו. הקליט את אותה שכנה אומרת כיצד היא פוקדת, בהקלטה נשמע ששמה הוא ז’נט.

מניח כי אותה אישה פעלה מטעם איתמר שמעוני.

 

שנשאל לגבי הפגישה עם החוקר הפרטי ניסים גרמה, השיב כי מונה ע”י משה קלוגהאפט להיות בקשר עם החוקר ברי, שהתבקש לעקוב אחרי אמרוסי למצוא חומרים בדבר התפקדות בלתי תקינה. ברי היה עמו בקשר טלפוני אך דיווח מספר פעמים כי אין ממצאים ושאל אם להמשיך במעקב. ביום ראשון, חוקר מטעם ברי- ניסים גרמה נפגש עם אמרוסי והקליט אותו באמצעות מכשיר אייפון.  בהמשך, נפגש עם החוקר ניסים גרמה יחד עם משה קלוגהאפט במשרדים בפתח תקווה.

מדובר בהקלטה ארוכה, בת 45 דקות. באותה נקודת זמן הקלטת לא הוגשה למשטרה ולא נעשה דבר, מכיוון שקיוו שתהיה להם הקלטה בה ניתן יהיה לראות את אמרוסי משלם עבור הטפסים. מכיוון שלא עלה בידם להשיג הקלטה כזאת, לא הגישו בקשה לפסול קולות או לפסול את המפקד.

עוד אומר כי ידוע לו שכשבועיים לאחר מכן, הקלטת הוגשה למשטרה ע”י החוקר ברי, כמו-כן יודע כי פנו לוועדת המפקד בנושא זה.

 

מוסיף כי יום לפני החקירה של ניסים את אמרוסי, פגש בחברו ששמו מרדכי בניטה שאמר לו כי פעיל מצפת אומר על אמרוסי כי לא כדאי להתעסק איתו והכל אצלו זה כסף.

 

הודעת יוחאי רביבו מיום 11.3.13

משמש כעוזר הפוליטי של ח”כ אורי אורבך.

בקיץ 2012 חשב לעשות הסבה מקצועית ולעבור לתחום הפוליטיקה, התחיל להתנדב בבית היהודי וגם התפקד לבית היהודי עם אשתו, שילמו כל 40 ₪ עבור ההתפקדות בכרטיס אשראי.

הציע לאיילת שקד שהייתה מועמדת לח”כ, להתנדב  ולעזור בכל מה שהיא צריכה. היו שמועות על התפקדויות ללא תשלום, כלומר שהמתפקד עצמו לא משלם ומישהו משלם עבורו.

מספר כי במהלך תקופת המפקד למפלגה, היה באחד מימי השישי אצל הוריו שגרים באשקלון. לפתע נכנסה השכנה שקוראים לה רחל סרגה, היו לה טפסי התפקדות לבית היהודי והיא הציעה להוריו להתפקד ללא תשלום, אמרה כי מישהו אחר דואג  לתשלום.

באותה שיחה שאל את רחל מי דואג לשלם במקום המתפקדים והיא ענתה לו שידבר עם אישה בשם ג’נט שמעוני, אמו של איתמר שמעוני שמועמד לראשות עיריית אשקלון.

מציין כי הוריו לא התפקדו ולא תכננו להתפקד.

 

עם סיום השיחה, שלח לאיילת שקד הודעת סמס וכתב כי נחשף לתופעה של התפקדות ללא תשלום המתפקד ואיילת אמרה כי כל עוד לא מקליטים זה בגדר שמועות. לכן, החליט על דעת עצמו להקליט את השיחה עם ז’נט. התקשר לז’נט באותו היום ואמר לה כי הינו השכן של רחל שהביאה טפסים להתפקדות ושאל האם למלא את פרטי אופן התשלום. ג’נט אמרה למלא את כל הפרטים חוץ מפרטי התשלום ושהם ידאגו לזה. (מסומן מאיר ארנפלד 1 5/3/13).

לא מכיר אישית את ז’נט.

הבין מהשיחה עם ז’נט כי הבן שלה איתמר שמעוני רץ לראשות עיריית אשקלון ויש לו אינטרס פנימי מקומי עם הבית היהודי והוא רוצה לפקוד אנשים לבית היהודי.

לדבריו, בהמשך השיחה ג’נט אמרה לו כי אם ישאלו את אמו אם היא שילמה, אז שתגיד ששילמה 40 ₪.

לאחר השיחה שלח במייל למשה קלוגהאפט את השיחה המוקלטת כי היה מנהל הקמפיין של בנט והעריך שהוא הבנאדם הנכון שיהיה לו עניין בהקלטה זו.

 

לא פקד אנשים למפלגת הבית היהודי, בני משפחתו התפקדו באמצעות אתר האינטרנט של המפלגה.

לא יודע על הקשר של סלומיאנסקי בנושא ההתפקדות שבדק. השמועות על התפקדויות לא חוקיות הגיעו ממחנה אורלב.

לדבריו ממה שמבין ומעריך ההתנהלות הלא חוקית, אם הייתה, הגיעה מצד בעלי אינטרסים מקומיים בכל ארץ שאח”כ השתמשו במה שצברו לבחירות הארציות. בתקופה שהיה במטה של בנט מעולם לא שמע על קניית קולות בצורה לא חוקית אלא להיפך, שמע כי רק מנסים להתרחק מזה.

 

הודעת איתן זליגר (יועץ תקשורת של זבולון אורלב, נוכח בפגישה בביתו של רוני רימון), מיום 26.2.13

שולל קשר למפלגת הבית היהודי בעת מערכת הבחירות לכנסת או בעת הבחירות לפריימריז. לדבריו נשכר ע”י אורלב לנהל למענו את התקשורת והפרסום בעת הפריימריז מאפריל ועד נובמבר.

שולל קשרי עבודה עם רוני רימון.

לגביי הפגישה, מספר כי נודע לו שמסתובבת קלטת שהקליט חוקר פרטי את אחד מקבלני הקולות בה נשמעים דברים הזויים לגביי מעשיו של סלומיאנסקי, בנוסף, נודע לו כי באותה קלטת מוזכר שמו של זבולון אורלב. עוד נודע לו כי למחרת ראש השנה הסיפור היה אמור להתפרסם בערוץ 2.

בעקבות האמור, נפגש עם אורלב וסלומיאנסקי בבית של אורלב וייעץ לסלומיאנסקי לקחת יועץ תקשורת ועו”ד. מדגיש כי למרות שסלומיאנסקי הוא איש ציבור, הוא אינו מתעסק כמעט בענייני תקשורת ולכן ייעץ לו לשכור את שירותיו שלרוני רימון.

כשהבינו כי הכתבה אמורה להתפרסם בערוץ 2 ביום למחרת, הפגישה עם רוני התקיימה באותו לילה בבית של רוני באזור השעה 23:00. סלומיאנסקי ביקש ממנו להצטרף לפגישה כי לא מכיר את רוני ובבית של רוני סיפר את הסיפור.

שנשאל ממי נודע לו על הקלטת, השיב כי מאנשי התקשורת ומאורלב.

סלומיאנסקי סיפר לרוני כי ישנה קלטת והכחיש בכל תוקף את הסיפור של הקלטת.

בהמשך, או סלומיאנסקי או אורלב הציעו להתקשר לאמרוסי ולשאול אותו באשר לקלטת כיוון שסלומיאנסקי אמר שלא יכול להיות שאמרוסי אמר את הדברים האלה.

לאחר כשעה, אמרוסי הגיע לבית של רוני רימון ואחרי היכרות קצרה הוא נשאל האם מכיר את הקלטת או שמע עליה. אמרוסי  השיב כי מכיר את הקלטת, ואמר שהגיע אליו חוקר פרטי שסיפר שהוא תורם גדול, אמרוסי סיפר על תחכום רב  בעזרתו החוקר קנה את ליבו. אמרוסי אמר כי היה חייב להתרברב בפני אותו חוקר ועשה שטות, סיפר סיפורים שלא קיימים ויותר חמור מזה- סיפר כי מי שהציעו לו כסף באופן ישיר זה האנשים של בנט.

אמרוסי הסכים לחזור על הדברים מול המצלמה והוא (איתן) צילם אותו במכשיר הסלולארי שלו.

 

איתן מבקש להדגיש כי מכיוון שהינו יועץ התקשורת של אורלב, ולעניות דעתו המקצועית הציבור היה יכול לחשוב כי אורלב הוא החוטא בכל הסיפור, ראה לנכון להקליט את אמרוסי מודה כי שיקר לחוקר הפרטי.

 

מציין כי באותה תקופה ידעו על ניסים גרמה (החוקר) שמחפש עדויות כדי להפליל את אורלב.

שנשאל לגביי הכרותו עם אביחי אמרוסי, השיב כי ראה את אביחי פעם ראשונה באותו ערב שנפגשו ולאחר מכן נפגשו עוד פעמיים. מטרות הפגישות היו לשכנע את אביחי לפרסם את עצם העובדה כי בנט הציע לו כסף ושחוקר פרטי עקב אחריו והקליט אותו, אמרוסי לא הסכים וחשש מזה ולכן לא עשה כאמור.

שנשאל מדוע במהלך הפגישה יזמו שאלה על בנט, השיב: “כי הדברים נאמרו לפני הצילום ע”י אמרוסי עצמו”. שנשאל מדוע צילמו את הפגישה, השיב כי מבחינה תקשורתית זו הייתה אמורה להיות הוכחה שהדברים שנאמרו לחוקר הם שקר וכי סלומיאנסקי לא נתן לאביחי כספים.

 

שנשאל האם יש תקציב במפלגה לפוקדים, השיב כי לטעמו אין עבודה כזאת “פוקד” ולא יודע אם אנשים מקבלים שכר על כך.

מדגיש כי היה לו אינטרס מקצועי לעזור לסלומיאנסקי שכן הוא נחשב איש של אורלב, בנוסף אורלב הוזכר בקלטת.

שנתבקש שוב להסביר מדוע יצר קשר עם אביחי אחרי הפגישה, השיב כי רצה לשכנע את אביחי לספר לציבור דרך התקשורת כי בנט שכר חוקר פרטי ואף הציע לו כסף בתמורה למתפקדים. לדבריו, ראוי לזכור כי אפילו אחרי הבחירות הפנימיות ולפני הבחירות הכלליות בנט הכחיש את עניין החוקר הפרטי.

מסביר כי היה לו אינטרס מקצועי לעזור לאורלב בכך שהציבור ידע בוודאות על אביחי כי אכן היה חוקר שחקר עליו ונשכר על ידי בנט.

 

הודעת שוקי זוהר (עוזר פרלמנטרי של אורלב), מיום 7.3.13

כיום לא עובד, ממתין להצעה לחזור לעולם הפוליטי. בעשר השנים האחרונות שימש כיועץ ועוזר פרלמנטרי של ח”כ זבולון אורלב.

שנשאל על נסיבות הכרותו עם אביחי אמרוסי, השיב כי אורלב שמע שיש מפקד המוני בצפת שמי שעומד מאחוריו זה אדם בשם אביחי אמרוסי, בעל ישיבה בנתניה.

לבקשתו של אורלב יצרו קשר עם אמרוסי בכדי לראות איך אפשר לרתום אותו לטובת המפקד של אורלב.

אמרוסי נפגש עם אורלב במשרדו ואורלב עדכן אותו לאחר מכן כי הפגישה הייתה למטרת הכרות ולא יצא ממנה שום דבר. פגישתו השנייה עם אמרוסי הייתה בליל סיום המפקד ביום 9/9/12.

בתאריך הנ”ל, אמרוסי התקשר בשעות הערב ואמר שהוא נמצא  מתחת לבניין שבו נמצאת חברת אמן וביקש כי יקח את טפסי ההתפקדות שהביא. שוקי מספר כי כחלק מפעילותו כעוזר פרלמנטרי ביום סיום המפקד היה לסייע בהגשת הטפסים וצילומם ולכן היה כל היום בחברת אמן שאחראית על הפעלת המפקד של הבית היהודי/המפדל.

פגש את אמרוסי מתחת לבניין כאמור, ואמרוסי מסר שקית ניילון בצבע ורוד ובה מאות טפסים וצ’קים.

את הטפסים מסר מיד לחברת אמן לנציגים שקיבלו את הטפסים.

בהמשך הלילה אמרוסי יצר עמו קשר שוב והתחנן שיסע לנמל ת”א כדי לאסוף מעטפה נוספת עם טפסי התפקדות מחברים שלו שהיו בחתונה במקום. הגיע לנמל ת”א לקח את המעטפה שהייתה סגורה, לא זוכר ממי לקח את המעטפה.

מנמל ת”א נסע שוב לחברת “אמן” ומסר את המעטפה לאחד הנציגים בחברה. בנוסף למעטפה אמרוסי גם ביקש לקחת מפתח לרכב לבן מסוג מאזדה מאותם חברים.

למחרת בערב אמרוסי יצר עמו קשר שוב וביקש להעביר את המפתח של הרכב לבחור בשם עידן שנמצא בצימר בהרצליה. כאשר מסר לעידן את המפתח, שאל אותו מה זה המקום הזה שנמצאים בו ועידן אמר כי אמרוסי צ’יפר אותם על העבודה בבחירות.

 

הפעם השלישית שנפגש עם אמרוסי הייתה מספר ימים לאחר המפקד ב13/9/12. אמרוסי יצר קשר ישירות עם אורלב וביקש ממנו להגיע בהקדם האפשרי לנתניה לשמור על חשאיות כי יש לו משהו חשוב לספר לו .

כשהגיעו לנתניה אמרוסי ביקש לשוחח עם אורלב ביחידות, באותה עת נשאר ברכב. לאחר זמן מה אורלב סימן לו לבוא אליהם והוא אמר בנוכחות אמרוסי כי אמרוסי סיפר שניסים גורן החוקר הפרטי היה גם אצלו והתחזה בפניו כתורם. אמרוסי סיפר כי החוקר הפרטי ניסה לשאול על מעורבותו של אורלב בפריימריז אך הוא סיפר לחוקר רק על סלומיאנסקי.

הפעם הרביעית והאחרונה הייתה בביתו של אמרוסי, בסביבות התאריכים 27-28.10.12 אמרוסי התקשר לאורלב וביקש ממנו שיפגשו בביתו בשעות הלילה. באותה פגישה שוחחו לבדם.

לאחר מכן אורלב סיפר כי אמרוסי אמר לו שיש עסקה בין בנט לסלומיאנסקי, שמתפקדי סלומיאנסקי לא יגיעו להצביע בסיבוב הראשון כדי לתמוך באורלב אלא רק לסיבוב השני לבחירת חברי הכנסת.

 

מנובמבר לא שמע מאמרוסי דבר.

 

כשנתבקש לפרט על הפגישה עם החוקר הפרטי ניסים גורן, השיב כי החוקר סיפר שחבר של שמואל אמרוסי, חבר מועצת העיר אלעד והוא מעוניין להיפגש עם אורלב במטרה לסייע לו בפריימריז, החוקר התעקש על פגישה בהקדם.

למחרת נפגשו בחדר של אורלב ללא נוכחותו של אורלב. בשיחה, החוקר סיפר כי הוא אדם עשיר וכי מעוניין לעזור בבחירות במה שאפשר. אמר כי מכיר הרבה אנשים, יש לו חברים והוא יבקש מהם לעזור לאורלב.

לדברי שוקי, הסביר לחוקר איך עובד המפקד והביא לו טפסים של המפקד ע”מ שיפקוד אנשים.

במהלך השיחה החוקר אמר כי יש לו הרבה אנשים שרוצים להתפקד אך אין להם כסף ושאל איך אפשר לעזור להם להתפקד. בתגובה אמר כי כל מתפקד צריך לשלם מכספו ולמי שאין- כל הצער. מעבר לכך גם למי שאין פנקס צ’קים או כרטיס אשראי יש בעיה להתפקד.

 

מאחר והחוקר עורר את חשדו, התקשר לחברו מוטי מגער שגר באותו הישוב בו גדל החוקר הפרטי (כך עלה בשיחתם). מוטי  סיפר כי ניסים הינו חוקר פרטי. לאור הגילוי, נכנס מהר לאורלב וסיפר לו את כל העניין. אורלב התקשר לחוקר ושאל אותו מדוע לא הציג עצמו כחוקר פרטי והחוקר טען כי כיום לא חוקר פרטי אלא איש עסקים אשר באמת רוצה לעזור להצלחתו של אורלב. באותו היום אורלב פנה בתלונה לקצין הכנסת שפתח בחקירה.

אומר כי חושב שמישהו הניע את אמרוסי להפליל את אורלב.

הבסיס לחשד נובע מההסתכלות על כל ההתנהלות של אמרוסי. מכך שידע מה שמו האמיתי של החוקר, מצורת ההתנהלות החשאית שלו והעובדה שלא יודע להצביע על אף מתפקד שקשור אליו.

 

לא יודע על הצעות של אמרוסי לאורלב. כפי שמכיר את אורלב אם היו מציעים לו הצעה כספית או לא חוקית הוא היה מסרב והולך למשטרה.

לא יודע על בקשה של אמרוסי מאורלב לעזרה כספית. אמרוסי משויך לצד של סלומיאנסקי אך ייתכן וניסה ל”עשות קופה” על הגב של כולם ולהיות קרוב לצלחת.

שולל כי אמרוסי פקד לאורלב.

שנשאל מדוע אמרוסי העביר דווקא אליו את טפסי ההתפקדות, הסביר כי באותו יום עזר לכל מי שביקש ממנו עזרה. באזור חברת “אמן” יש בעיית חניה וכולם נהגו באותו יום להתקשר אליו ולבקש ממנו לקחת את הטפסים.

היו שלוש דרכים להעביר את החומר  למפקד- דרך האינטרנט, דרך הדואר או ע”י שליחים כפי שעשה אמרוסי.

לא יודע האם בחבילה שאמרוסי העביר היו טפסים ריקים, לא הסתכל בתוכן הטפסים.

בטופס היה מקום למלא את שם הפוקד וזאת במטרה שיהיה מעקב אחרי שמות הפוקדים ולמנוע שחיתויות. בפועל, העניין לא נאכף ע”י ועדת הבחירות .

שנתבקש להסביר על הליך העברת הטפסים לחברת “אמן”, אמר כי חברת “אמן” היא גוף גדול ששכר הרבה אנשים לטובת ההתפקדות. את הטפסי שהועברו באמצעות המייל, הדואר או העברה אישית קיבלו בחברת אמן וטיפלו בזה.

העביר לחברת “אמן” אלפי טפסים. המון אנשים העבירו דרכו את הטפסים, זה הליך שגרתי.

 

מוסיף כי לדעתו יש מקום לבדוק את הפוקדים הגדולים ואת המקומות בהם אנשים בודדים פקדו לבד מאות מתפקדים מאחר וקשה לפקוד כל כך הרבה אנשים מבלי לתת סיוע מיוחד למתפקדים בכסף או שווה כסף.

 

 

הודעתו של רוני רימון (יועץ תקשורת) מיום 26/2/13

(מבקש את אישורו של סלומיאנסקי להחקר, החוקרות מודיעות לו שזה בלתי אפשרי).

עובד כבעלים ושותף במשרד ייעוץ תקשורת/ייעוץ אסטרטגי מזה כ25 שנה.

לדבריו, יועצי התקשורת מייעצים לחברות, לארגונים ולאישים בכל הנוגע להתנהלות התקשורתית והתדמיתית שלהם.

שנשאל מה הקשר שלו לתנועת המפדל/ הבית היהודי/ גורמים בכירים במפלגה, כמו נפתלי בנט, זבולון אורלב, סלומיאנסקי, השיב כי אין לו קשר למפלגת הבית היהודי ולא יכול לפרט מעבר לכך.

מכיר את נפתלי בנט מהתקופה שהיה ראש המטה של נתניהו בתפקידו כיו”ר האופוזיציה.

יש קשר עם זבולון אורלב.

שנשאל על קשריו עם סלומיאנסקי, השיב כי סלומיאנסקי פנה אליו בנושא שהתפרסם אמש בתקשורת, הפנייה הייתה לפני כמה חודשים, לא זוכר מתי בדיוק.

לדבריו יש חובת סודיות שלו כלפי הלקוח  ובנוסף לפי תפיסתו לא רשאי לחלוק את צפונות ליבם של לקוחותיו.

לאור האמור לעיל, מסרב לענות על שאלות החוקרות.

 

 

הודעות מעורבים

 

הודעת מיכל בן יוסף (מזכירתו של אמרוסי), מיום 27.2.13

עבדה כפקידה בעמותה של אמרוסי שנקראת “תפנית יהודית”. במסגרת תפקידה הוציאה מהאינטרנט דיווחים של הבנק כדי לראות אלו כספים הופקדו בעמותה ואלו כספים נמשכו מהעמותה. לעמותה היה חשבון בנק אחד פעיל, בבנק מזרחי בכפר סבא ושני חשבונות פחות פעילים באותו סניף בנק.

מנהלת החשבונות אסתי, היא זו שהנחתה אותה בעבודתה.

שנשאלה אילו הכנסות יש לעמותה, השיבה כי לעמותה יש בעיקר הלוואות שאביחי לקח ממכרים שלו. היו גם הפקדות של מזומן לחשבון העמותה שהיה נכנס דרך העברה בנקאית, אך בעיקר צ’קים הופקדו לחשבון העמותה.

לא ממש יודעת מדוע הישיבה נסגרה.

עזבה את העבודה  כיוון שלא היה מתאים לה לעבוד בכל המצב שנוצר לאחר הפרשה, לא אוהבת להסתבך.

שנשאלה מה ידוע לה על הקשר של אביחי לפריימריז, השיבה כי אמרוסי אמר לה בתקופת ההתפקדות לעזוב את כל הנושא של המשרד ולעזור בהתפקדות. אביחי ביקש כי טפסי ההתפקדות יהיו מסודרים, לתייק את הצ’קים של המתפקדים, חיברה את הצ’קים לטופס ההתפקדות. לא יודעת למי אביחי מסר את הטפסים. ההתפקדות הייתה בתקופה שהישיבה עוד הייתה פעילה ובני משפחה של תלמידים לא התפקדו במשרד. אמרוסי נתן טפסים לתלמידים ותלמידים פקדו את הוריהם ומכריהם.

אומרת כי אמרוסי ביקש ממנה גם לפקוד אנשים. לדבריה פקדה את משפחתה הקרובה.

מציינת כי אמרוסי אמר לה שרשם את שמה כמי שפקדה אנשים כיוון שחובה למלא את הרובריקה של הפוקד. בפועל, לא הכירה את האנשים שאביחי רשם את שמה כפוקדת על טופסיהם.

לדבריה לא ראתה בזה משהו בעייתי ולכן הסכימה.

התפקדה גם.

מוסרת כי אנשים לא רצו להתפקד בגלל הכסף, היה צריך לשלם 40 ₪ מעל גיל 25 ו25 ₪ מתחת לגיל 25. אנשים שילמו את הכסף בעבור ההתפקדות.

לדבריה, אנשים שפקדה בכוחות עצמה, דהיינו, בני משפחתה, לא רצו להתפקד בגלל הכסף אז אביחי אמר לה שתתן לו את טופס ההתפקדות עם הצ’ק שלהם ושהוא יחזיר להם את הכסף.

אמרוסי החזיר כספים לכל בני משפחתה שהתפקדו וגם לה.

בני משפחתה שילמו בצ’ק עם התפקדות וקיבלו חזרה מזומנים.

אביחי נתן לה את הכסף והיא נתנה את הכסף לבני משפחתה, היו גם תלמידים שהתפקדו וקיבלו על כך החזר מאביחי.

לדבריה: “מה שבן אדם שילם עבור התפקדות קיבל בחזרה”.

 

שנשאלה מאיפה היו לאמרוסי כספים להחזיר למתפקדים, השיבה כי איננה יודעת מה מקור הכספים.

שנשאלה האם באותה תקופה הפקידה או משכה מזומנים מחשבון העמותה, השיבה כי לא זוכרת.

לאחר שמציגים למיכל ניילונית ובה רשימות מתפקדים (מאיר ארנפלד 2 11/2/13), נשאלה את מי מהרשימות פקדה, השיבה כי בעמוד הממוספר 1- החל מ”נתנאל שפר” ועד “אלמוג ברוסן”  מדובר בתלמידים מהישיבה.

מזהה את הכתובה שלה ורואה שבכתובת זו רשומים  שי ארדיטי  ואיתמר ביטן ואין שמות כאלה בבניין בו גרה.

יש שמות של בני דודים שלה אך לא פקדה אותם והם גם לא שילמו.

מדגישה: כשאמרוסי ביקש שמות הביאה לו, אך כשהתברר שההתפקדות כרוכה בתשלום, האנשים לא הסכימו להתפקד.

שנשאלה האם היא ובני משפחתה היו מתפקדים למפד”ל לולא אביחי היה מבקש זאת ומחזיר את דמי ההתפקדות, השיבה כי לא חושבת שהיו מתפקדים.

שנשאלה האם פגשה במשרדי העמותה את סלומיאנסקי, השיבה כי הוא היה פעם אחת בישיבה עם אמרוסי, לא ידעה על הקשר ביניהם.

שנשאלה האם ידעה שאמרוסי קיבל כספים מסלומיאנסקי בתמורה לגיוס מתפקדים מהמפד”ל, השיבה כי שמעה מהחדשות.

לא יודעת כמה אנשים אמרוסי הצליח לפקוד למפד”ל.

לא זוכרת כי אמרוסי סיפר שקיבל כספים עבור הפקדות של אנשים למפד”ל.

שוללת כי פגשה את אורלב.

 

הודעת אלדד עוזרי (“קבלן קולות”), מיום 26/2/13

עובד כמזכיר הישוב כרמל. הקשר עם מפלגת הבית היהודי התחיל משנת 2012, בה התפקד למפלגה. כיום חבר מפלגת הבית היהודי ומשמש גם כציר במפלגה. ציר במפלגה בוחר את בעלי התפקידים ואת מזכ”ל המפלגה ומקבל החלטות שונות שכתובות בתקנון.

שנשאל האם מקורב לאחד מראשי המפלגה, השיב כי מכיר את ניסן סלומיאנסקי מזה 6 שנים מתפקידו האחרון כמנכ”ל איגוד הישיבות הגבוהות.

שנשאל האם סלומיאנסקי ביקש שיעזור לו בהתפקדויות למפלגת הבית היהודי, השיב כי המפקד התחיל בערך בתחילת מאי. סלומיאנסקי התקשר אליו וביקש ממנו לסייע למפקד,  כלומר לשכנע אנשים להתפקד וזאת במטרה שהמפקד יצליח וכוחה של המפלגה יעלה.

מהרגע שבו סלומיאנסקי פנה אליו וביקש עזרתו, פנה לאנשים בכל הארץ שהם תומכים פוטנציאלים (פנה לתושבי המקום בו גר, למנהלי מוסדות שמכיר בישיבות שונות, אולפנות, גרעינים תורניים) וביקש מהם להתגייס למפקד ולחתום על טפסי הצטרפות למפלגה. מציין כי לחלק מהמוסדות סלומיאנסקי הפנה אותו כדי שיסייע בהבאת טפסים והעברת הטפסים החתומים לוועדת המפקד.

 

ועדת המפקד הינה ועדה ציבורית שמונה כמה נציגים שמונו ע”י המפלגה שבראשם עמד הרב דני טרופר. ועדת המפקד שכרה חברה בשם אמן שיושבת ברמת החייל בת”א ותפקידה לנהל את המפקד בפועל, כלומר לקלוט את הטפסים, להזין אותם במחשב, לגבות את התשלום מהמתפקדים, להעמיד את ספר הבוחרים בזמן, לקלוט את הטפסים של המתפקדים דרך האינטרנט.

שנשאל כמה אנשים פקד עבור המפלגה בבחירות האחרונות, השיב כי חושב שפקד אישית כ100-200 אנשים, הטפסים שהועברו דרכו היו בין 2000 ל3000. יש ברשותו רשימת שמות של האנשים האלה בקובץ במחשב האישי בבית.

שנשאל האם ניתן לזהות את הטפסים אשר פקד באופן ישיר ובאופן עקיף, השיב כי אכן ניתן לזהות את הטפסים מאחר ובטופס ההתפקדות הייתה רובריקה עם שם הפוקד. לא בטוח כי שמו מופיע בכולם, רשם את שמו על הטפסים עד שראה שזה לא מהותי לציין את שם הפוקד מכיוון שוועדת המפקד לא התייחסה לרובריקה הזו.

שולל כי ראשי המוסדות השונים שסייעו לו לפקוד קיבלו שכר.

שולל כי קיבל בעצמו כסף עבור בטפסים שהעביר למפקד.

המפקד התחיל בחודש מאי מיד לאחר יום העצמאות והסתיים בתחילת ספטמבר.

שנשאל כיצד עובדת שיטת ההתפקדויות במפלגת הבית היהודי, השיב כי פונים לאדם כדי לשכנע אותו שחשוב להיות חלק וכדי להשפיע, לאחר שהאדם השתכנע הוא ממלא טופס הצטרפות למפלגה ובטופס הוא ממלא את פרטיו האישיים ודרך התשלום היא באמצעות כרטיס אשראי או צ’ק אישי ע”ס 40 ₪ למבוגר או 25 לאדם עד גיל 25. את הטופס העביר לוועדת המפקד שישבה בחברת אמן בתל אביב. כאמור חברה זו הייתה אחראית על ספירת הטפסים, קליטתם והעברת הכסף למפלגה.

שנשאל כמה מתפקדים יש למפלגת הבית היהודי, השיב כי כ54,000 אושרו.

כשנשאל האם קיבל כסף עבור טפסי המתפקדים שהביא למפלגה השיב בשלילה.

שנשאל מה היו עלויות ההתפקדויות שביצע, השיב כי מאחר ואישית פקד כ100-200 איש לא השקיע יותר מידי זמן או כסף בזה.

שולל כי הציעו לו סיוע בכל דרך או כסף בעבור טפסי המתפקדים.

שולל כי מכיר את אביחי אמרוסי, אומר כי השם שלו עלה באחת השיחות כפוקד אנשים וכבן אדם שגם מתעסק עם המפקד. פעם נוספת שמע את כמו שכמעורב בהפצת שמועות כנגד סלומיאנסקי.

שולל כי מכיר את דוד עזרא.

מכיר את אמיתי כהן שכן גם הוא פקד אנשים למפקד, הכירו במסגרת ההתפקדות האחרונה.

שנשאל האם קיימת ועדה אשר מפקחת על נושא ההתפקדויות למפלגה, השיב כי ועדת המפקד והיועצת המשפטית, השופטת בדימוס שרה פריש היו אחראים לפקח על התנהלות המפקד.

שנשאל האם יש גורם שבודק את כשרות הטפסים של המתפקדים, השיב כי מניח שעבדו תחת נהלים אך לא מכיר.

שנשאל אם ניתן לזייף טפסי התפקדות השיב כי חושב שלא.

שנשאל האם ניתן להעביר טפסים עם פרטים שגויים או ללא אמצעי תשלום, השיב כי פוקד יכול להעביר את הטפסים אך הם לא יכולים להקלט במערכת . יודע על מקרים בהם התקשרו לאנשים ע”מ לקבל אמצעי תשלום שהיה שגוי או שנכתב בכתב לא קריא. יודע כי היה בוועדה נוהל כי  טפסים אשר לא נקלטים שמים אותם בצד.

דמי ההתפקדות משולמים באמצעות צ’ק או כרטיס אשראי. מי שהסכים להתפקד שילם.

שנשאל האם מכיר סיפורים על מתפקדים שכספם הוחזר להם לאחר שכביכול שילמו כחוק, השיב בשלילה.

שנשאל כמה אנשים התפקדו ע”י אורלב, השיב כי שמע שהתפקדו כ30,000 אך זה ככל הנראה לא נכון כי התוצאות הראו אחרת. נפתלי בנט ניצח בתמיכה של כ70 אחוז וזה לא מסתדר עם המספרים שאורלב פרסם.

 

רואה את עצמו כפעיל במגזר הציבורי והדרך להגיע לעמדות ולמקומות שניתן להשפיע בהם, זה לצמוח מתוך פעילות אמיתית במפלגה. אומר כי האמין שסלומיאנסקי צריך להיות בכנסת ולתרום מיכולותיו. השקעתו ותמיכתו בסלומיאנסקי בפריימריז הייתה סוג של “שלח לחמך” כדי להגיע לעמדות משפיעות בעתיד.

שנשאל אלו פעילויות ביצע עבור סלומיאנסקי בפריימריז, השיב כי ריכז את פעילות המטה של סלומיאנסקי: עזר בניהול הלשכה, שלח מיילים, ריכז טפסי מתפקדים והפעיל את מטה הבחירות ביום הפריימריז. כמו-כן הוציא הודעות לתקשורת מטעמו של סלומיאנסקי וניהל את התפעול השוטף במטה הבחירות.

שנישאל מי מימן את פעילויות המטה, השיב כי לסלומיאנסקי הייתה קופה כמו לכל מתמודד. כל מתמודד מקבל או מביא כסף אישי, תורמים וכו’.

שולל כי מכיר דברים לא כשרים בהתפקדויות או בפריימריז.

שנשאל לאן עברו הטפסים של המתפקדים אותם פקד והכין, השיב כי הטפסים הועברו לחברת אמן.

שנשאל לצורך מה שמר את רשימת כל המתפקדים שפקד למפלגת הבית היהודי, השיב כי שמר את כל הרשימות כדי שיוכל להיות עם אותם אנשים בקשר בזמן הפריימריז, לשלוח להם חומרי הסברה, לעדכן אותם ולשכנע אותם לתמוך במועמדות של סלומיאנסקי.

לדבריו לא מכיר מתפקדים שקיבלו את כספם בחזרה, לגביי פוקדים שקיבלו כסף, אומר כי הוא עצמו לא ביקש מסלומיאנסקי כסף עבור עבודתו כיוון שמאמין בעשייה ציבורית ותרומה למדינה.

 

דו”ח תשאול ליאור פרישמן, מיום 12/2/13 מאת רפ”ק מאיר ארנפלד     

במהלך חקירתו של אמיתי כהן, התקשר החוקר לליאור ושוחח עמו .

שאל אותו האם זכור לו כי העביר במהלך מערכת הבחירות הפנימיות במפד”ל כספים מסלומיאנסקי לאמיתי. ליאור מסר כי זוכר סכום של 10,000 ₪ שהוציא חשבונית וערך את ההסכם.

בהמשך, החוקר ביקש מליאור שיגיע לביתו של אמיתי, שם נפגשו וליאור הביא  עמו העתק של חשבונית שסומן מ.א (4) 12/12/13 וכן העתק מההסכם שסומן מ.א (5) 12/12/13.

לטענתו לא זכור לו כי נשלח לנתניה בכדי לאסוף כספים במהלך מו”מ הבחירות הפנימיות למפד”ל.

בנוסף, טוען כי מלבד ההסכם הנ”ל שמסר, לא יודע על סכום כסף שהועבר מסלומיאנסקי לאמיתי במסגרת הבחירות הפנימיות למפד”ל.

לא זוכר כיצד הועברו 10,000 ₪ מסלומיאנסקי.

 

הודעת ליאור פרישמן (עובד חברת “תדמית” שבבעלות אמיתי כהן), נחקר תחת אזהרה ביום 10.3.13

שומר על זכות השתיקה (לאחר התייעצות עם עורך דין).

 

הודעת  חיים שניר (קיבל מאמרוסי שיקים), מיום  20.2.13

עוסק בניהול בית קפה בת”א. לא נותן שירותי מטבע או פידיון שיקים, כל הפעולות שעושה הם במסגרת העסק של בית הקפה.

מכיר את אמרוסי כתשעה חודשים. הכירו דרך חבר משותף ששמו יובל בוקר.

אביחי אמרוסי פנה אליו בטלפון וביקש להיפגש עמו, בטענה שהוא צריך עזרה כספית.

אמרוסי ביקש ממנו כי יתרום לישיבה, והוא השיב לו כי אין לו כסף לתרום אך יכול לעזור במוצרי מזון כמו עוגות ולחמים.

בחודש מאי 2012 אמרוסי הגיע לעסק וביקש עזרה כספית שוב. אמר כי הוא צריך לקבל כספים מהמדינה וצריך גישור בין המעד של הוצאת הכספים בישיבה לבין קבלת הכספים מהמדינה.

אמר לאמרוסי כי יכול לעזור לו בכך שיביא שיקים אישים שלו עד 50,000-60,000 ₪ ובכל פעם שיפרע שיק הוא יוכל להביא שיק נוסף עתידי לחודשיים ולקבל שיק לפירעון מידי וזאת בניכוי עמלה של משלם השיק שהוא חברת “י. שוגר ובניו בע”מ”. כלומר, תיווך עבור אביחי ולא היה מעורב או מימן אישית, לא קיבל שכר או עמלה על כך. מכיר את חברת י. שוגר וכאשר זקוק לתזרים מזומנים נעזר בהם.

כרטיס השיקים האישיים של אמרוסי מסומן בחי שדה אור 1 26.2.13

 

החוב של אביחי לחברת י.שוגר בע”מ נע בין 30,000 ל90,000 ₪ באופן קבוע ואם אביחי לא יחזיר את הכספים אזי יצטרך לשלם במקומו.

שולל כי נתן לאמרוסי כסף באופן אישי.

 

מציין כי אמרוסי הינו אדם ישר ולכן עזר לו.

 

הודעת איתמר שמעוני, מיום 13/3/13

מנכ”ל חברת אתרים מזה כ8 שנים. חברת אתרים הינה חברה ממשלתית שאחראית על כל רצועת החוף של ת”א ועם הגבול של הרצליה.

בנוסף, התמודד בעבר לראשות עיריית אשקלון. משמש כחבר מועצת עיריית אשקלון.

שנשאל מה הקשר שלו למפלגת הבית היהודי, השיב כי לא קשור למפלגה זו, חבר מפלגת קדימה.

שולל כי התפקד למפלגת הבית היהודי.

שולל כי פקד אנשים למפלגת הבית היהודי, לדבריו אפילו לא יודע איך נראה הטופס של ההתפקדות למפלגת הבית היהודי.

שנשאל מה יש לו להגיד על כך שמחומר החקירה עולה כי פקדו אנשים בשמו. בתגובה, א  מר כי לא היה מעורב בזה, יכול להיות שאנשים תומכים בו לראשות העיר אך תומכים במפלגה אחרת.

שנשאל האם דודתו ג’נט סויסה חברה במפלגת הבית היהודי, השיב כי לא יודע.

שולל כי אמו סייעה לו בנושא התפקדויות.

שנשאל האם בדרך כלשהי שלח או ביקש מג’נט לפקוד אנשים לבית היהודי, השיב כי לא ביקש מאף אחד.

שולל כי אפשר לדודותיו להשתמש בשמו כמי שתומך במפלגת הבית היהודי לצורך התפקדות לבית היהודי.

לדברי החוקר, יתכן כי ביקשו מאנשים להתפקד לבית היהודי על מנת לעזור לו בבחירות הקרובות לראשות העיר. בתגובה אומר איתמר, כי  זה יותר מזיק לו שמקשרים אותו למפלגה ספציפית וזה מסב לו נזק פוליטי.

שנשאל מה ידוע לו על התופעה של התפקדות מבלי הצורך לשלם דמי חברות, השיב כי לא יודע את נהלי ההתפקדות בבית היהודי.

 

 

הודעת ג’נט סויסה, מיום 14.3.13

תושבת אשקלון. פקדה את משפחתה למפלגת הבית היהודי. כל אחד מבני משפחתה נתן לה 40 ₪ בשיק.

את הטפסים קיבלה מאדם בשם בן חיים, ראתה אותו בבית כנסת והתנדבה לעזור לפקוד לבית היהודי. לאחר שבני משפחתה מילאו את הטפסים ומסרו לה צ’קים, מסרה אותם לבן חיים.

פקדה כ 20 איש.

רחל סרגה היא אחותה, ביקשה מרחל שתעשה לה טובה ושתמסור לשכנה שלה, איריס, טפסים כדי שתתפקד לבית היהודי. זוכרת כי שוחחה עם הבן של איריס  והסבירה לו כי רוצה שתהיה מועצה דתית באשקלון .

שנשאלה איך איתמר שמעוני קשור לעניין, השיבה כי הוא לא קשור לעניין בכלל כיוון שחבר מפלגת קדימה. יכול להיות שהזכירה בשיחה עם בנה של איריס את השם של איתמר שכן הוא מועמד לראשות העיר אשקלון.

שנשאלה האם אמרה לאנשים שלא צריך לשלם עבור ההתפקדות, השיבה כי אמרה את זה לבן של איריס רק בשיחה ורק לו כי לאיריס אין כסף. בסופו של דבר גם לא לקחה מאיריס את הטפסים.

שנשאלה איך אפשר לשלם עבור התפקדות, השיבה כי יודעת מבן חיים שאפשר לשלם רק בשיק או בכרטיס אשראי. לא זוכרת אם בן חיים אמר משהו על כרטיס אשראי מהדואר.

לדבריה לא יודעת על תשלומים של דמי התפקדות באמצעות כרטיס אשראי של הדואר, רק פקדה את משפחתה וקיבלה צ’קים.

בן חיים הינו הנציג של הבית היהודי באשקלון.

לדבריה לא אמרה לאף אחד שאפשר להתפקד ללא תשלום, מלבד לבן של איריס.

שנשאלה האם אמרה לבן של איריס שפקדה הרבה אנשים, כ60 בערך, השיבה כי יכול להיות שכן אמרה זאת אך זה לא נכון.  בפועל לא הספיקה לפקוד אנשים, כי נכנסה לניתוח בשיניים והייתה בבית חולים.

אם אמרה זאת זה רק בשביל לשכנע אנשים להתפקד

לאחר שמושמעת לאיתמר שיחה מתוך קובץ שמע שנקרא “שמעוני”, אמר כי מזהה את דודתו  מדברת בשיחה, אך בשיחה ג’נט מבלבלת ומספרת סיפורים פוליטיים שיותר מזיקים מאשר מועילים.

כמובן שג’נט לא סיפרה לו שהיא פוקדת.

בנוסף, לא ידע על כך שג’נט אומרת שאם ישאלו שיגיד ששילמו 40 ₪ למרות שלא צריך לשלם, התופעה לא מוכרת לו.

מציין כי ג’נט דודתו אחרי שני ארועי מוח.

מוכן להבדק בפוליגרף על כל האמור, מבקש ולמר כי לא היה נותן סמכות לאף אחד להשתמש בשמו.

 

הודעת רחמים בסה, מיום 7.3.13

מכיר את דוד עזרא דרך חברו.

השיחות בינו לבין עזרא על פוליטיקה הסתיימו בשיחות ולא יותר מזה. שנשאל  האם דוד עזרא נתן לו  טפסים כדי להחתים אנשים שיתפקדו למפלגת הבית היהודי, השיב כי לא החתים אף אחד ואף אחד לא ביקש ממנו להחתים. כל מה שהיה זה שדוד עזרא ביקש להביא כמה שיותר אנשים וכך יתחיל להכנס לפוליטיקה, אך בפועל לא היו לו בכלל אנשים להביא לו ולא הביא לו אפילו אדם אחד.

מעולם לא קיבל כסף מדוד עזרא ומעולם לא התפקד.

 

הודעת רפאל טרבלסי, מיום 10.3.13

עובד כיועץ פוליטי של השר להגנת העורף אבי דיכטר.

מכיר את בנט מהימים בהם שימש כראש מטה של ביבי, כשנבחר לשמש כמנכ”ל מועצת יש”ע הקשר התהדק.

שנשאל לגביי חלקו בפריימריז של הבית היהודי, השיב כי לא לקח בו חלק כיוון שהיה פעיל בליכוד אך שמה כל מיני שמועות על התפקדויות, על דילים והתחברות פוליטית.

לדבריו הגיעו אליו פעילים מרכזיים של המפדל וניסו לצרף אותו למהלך של התחדשות המפדל/הבית היהודי.

שנשאל מה ידוע לו על נושא ההתפקדות של הבית היהודי, השיב כי לפי מה שהבין ממלאים טופס ומשלמים 40 ₪ בצ’ק או בכרטיס אשראי.

שמע שמועות מנפתלי טרבלסי כי היו מקרים בהם נתנו למתפקד כסף מזומן בחזרה (שכניו מספרים כי קיבלו מרחמים כהן חבר מפלגת מרכז הבית היהודי בטבריה, 100 ₪ על ההתפקדות).

לדבריו, בשיחה השנייה עם נפתלי טרבלסי, הקליט אותו כי פחד שהוא רוצה לעשות תרגיל ולהפיל אותו בליכוד. אומר כי לא הייתה בינו לבין נפתלי טרבלסי היכרות אישית וזה היה נראה תמוהה שמדבר עימו על המפקד וכספים.

זוכר כי השמיע את ההקלטה לבנט או לאיילת שקד.

לפי הבנתו אורלב עמד בראש המערכה וסלומיאנסקי היה הזרוע הביצועית.

לדבריו ההקלטה הייתה כדי לשמור על עצמו וכשראה שאין חומר שיכול לסבך אותו אז הפסיק את ההקלטה ולכן ההקלטה קטועה.

אומר כי אחרי השיחה עם טרבלסי חשב שבשביל טוהר הבחירות צריך להביא את הידיעה למתחרים שהם חבריו.

לדברי החוקר, בהקלטה שומעים את נפתלי טרבלסי מדבר על סכומים של 25,50,70. רפאל משיב כי מדובר על ההתפקדות, לפי מה שהבין.

 

 

הודעת פנחס הומינר (חבר במועצת העיר רחובות, מייצג את חסידות קרעטשניף), מיום 8.3.13

משמש כחבר מועצה מטעם סיעת שס”ג שזה ש”ס ואגודת ישראל. לאחרונה היו מאוכזבים מהקשר עם סיעת ש”ס ולכן החליטו ללכת בבחירות עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. מייצג את הקהילה של חסידות קרעטשניף, בקשר עם הבית היהודי ועם אמיתי כהן שהוא יו”ר האיחוד הלאומי ברחובות.

לאחר שהוחלט בקהילה לקיים ברית עם הבית היהודי לצורך הבחירות המוניציפאליות, באו אנשי הקהילה והתפקדו לבית היהודי, חתמו על טפסים ושילמו כחוק דמי התפקדות. לדבריו לא התפקדו בעבור בנט אלא בשביל המוניציפאלי.

התקשורת עשתה עוול לחסידות קרעטשניף , שכן היה נראה בכתבה של אילה חסון כאילו מישהו מהקהילה קיבל כסף בעבור ההתפקדות, בפועל אילה תיקנה את עצמה.

לא יודע דבר על השבת כספי התפקדות למתפקדים בבחירות למפד”ל בקרב אנשי חב”ד.

 

הודעת רחלי טובי, מיום 13/3/13

משנת 2011 נותנת שירותי גרפיקה לחברת תדמית הפקות.

אמיתי כהן שהינו המנכ”ל של חברת תדמית, הציע לה לעבוד בחברה וקבע את שכרה.

שנשאלה האם נכון לומר כי מי שמנהל את החברה ביום-יום ומביא את העבודות ומעסיק עובדים זה אמיתי, השיבה בחיוב.

שנשאלה מה התפקיד של ליאור פרישמן בחברה, השיבה כי לא יודעת אם יש לו תפקיד מוגדר, לפי איך שזה נראה הוא עוזר לאמיתי. הוא עובד בחברה פיזית ונמצא שם הרבה.

שנשאלה האם בחודשים אפריל-דצמבר התנהל מטה בחירות של הבית היהודי במשרדי החברה, השיבה כי לא יודעת, לא ביקרה במשרד בתקופה זו.

 

שנשאלה האם התבקשה להכין משהו שקשור לעבודת מטה של הבית היהודי או בחירות בכלל, השיבה כי בתקופת הבחירות לראשות הממשלה, רצו לגייס מצביעים לבית היהודי בבחירות הכלליות. מיכל גרשי חברתה, התקשרה אליה וביקשה ממנה עזרה בטבלאות אקסל. מיכל שלחה אליה רשימות עם שמות של אנשים ותפקידה היה לחבר את הרשימות לרשימה אחת מסודרת.

חברת תדמית שילמה לה על העבודה הקטנה הזאת של סידור הטבלאות.

שנשאלה מה הייתה מהות הרשימה, השיבה כי מתארת לעצמה שעבדו במטה ושכנעו אנשים להצביע ועשו רשימה.

מוסרת תקליטור בו נמצאת הרשימה שערכה לבקשת מיכל גרשי (מסומן אבי רוטנברג 13.3.13).

 

הודעת מיכל גרשי, מיום 13/3/13

שנשאלה מה הקשר בינה לבין מפקד הבית היהודי, השיבה כי התפקדה ע”י אמיתי כהן שגר לידה.

לא זוכרת מי הביא לה פיזית את הטופס, לא זוכרת אם שילמה במזומן או בשיק, שילמה גם עבור בעלה כשפקדה אותו.

הייתה פעילה במטה הבחירות הכלליות, בשכר.

לדבריה, אמיתי כהן גייס אותה למטה הבית היהודי, כיוון שמכיר אותה כעובדת בבחירות הארציות מהעבר.

שנשאלה האם אמיתי כהן היה פעיל במפקד לבית היהודי, השיבה כי הוא דיבר איתה על זה, אך לא יודעת מה עשה מעבר.

שוללת כי הציעו לה לקבל את דמי ההתפקדות בחזרה או לא לשלם בכלל.

שנשאלה מי אמור לשלם את שכרה ומי שכר אותה למטה הבית היהודי, השיבה כי אמיתי כהן גייס אותה כיוון שמכיר אותה מפעם, כשעבדה בבחירות הארציות. אמיתי נחשב בציבור הדתי ברחובות כמועמד מרכזי לתפקיד פוליטי כלשהו.

מי שעמד בראש המטה היה קובי ידוב.

שנשאלה מה היה תפקידו של ליאור פרישמן, השיבה כי ליאור התנדב ועזר אך לא היה לו תפקיד מוגדר.

משכורתה שולמה לה ע”י חברת תדמית, חברת תדמית נתנה שירותים למטה.

שנשאלה כמה התפקדו לבית היהודי ברחובות, השיבה כי חושבת שהתפקדו כ1600 איש.

נשאלה לגביי הטבלאות שנתנה לרחלי טובי לטפל בהן, והשיבה כי בטבלאות הללו יש שמות של מצביעים פוטנציאליים. כן יש רשימת מתפקדים והרעיון היה ליצור רשימה אחת מסונכרנת שאיתה יהיה ניתן לעבוד.

לדברי החוקר, יש טבלה הכוללת “מתפקדים לא כולל קראטשניף”. נשאלה למה הכוונה, והשיבה כי הטבלה מורכת ממתפקדים וניסו לנקות אותה מאנשים שאין פוטנציאל וכנראה שהוציאו את החרדים שככל הנראה לא יצביעו לבית היהודי.

לא יודעת מי עשה את המפקד שקדם לבחירות הכלליות.

 

 

גורמים אחראים על המפקד

הודעת דניאל טרופר (יו”ר וועדת המפקד של הבית היהודי), מיום 10.3.13

כיום פנסיונר ומתנדב במספר עמותות.

בערך בנובמבר 2011 פנו אליו נציגי סיעת הבית היהודי וביקשו ממנו להיות יו”ר ועדת המפקד והבחירות של המפלגה.

מוסר את רשימת חברי ועדת המפקד (מסומן אסנת רוטמן (1) 10.3.13).

האנשים שמונו לוועדה הם אנשי ציבור, רבנים ואנשי אקדמיה ופעילים מהשטח.

היה תקנון לוועדת המפקד והבחירות במפד”ל.

נמסר התקנון החדש וסומן (אוסנת רוטמן (2) 13.3.13). אחד החידושים בתקנון הינו שניתן להתפקד רק באמצעות כרטיס אשראי או שיק אישי שזה יועד למנוע “התפקדות ארגזים” שזה מונח במקצוע שפירושו- פעיל פוקד כמות גדולה של אנשים כשהוא משלם בשביל המתפקדים, במזומנים קל לעשות את זה אך שדרוש שיק אישי וכרטיס אשראי זה מקשה על כך.

כדי ליצור אמינות בתהליך מינו כמפקחת על הבחירות את השופטת בדימוס שרה פריש ואת ד”ר אביעד הכהן.

כמו כן שינו את שיטת בחירות יו”ר המפלגה וחברי הכנסת, כשקבעו שוועידת המפדל לא תמנה אותם אלא הם יבחרו בשיטה של פריימריז. מהלך זה יצר מתח גדול ודחף עצום של כל המועמדים להשיג מתפקדים שבסופו של  דבר  יצביעו עבורם.

קבעו ארבעה תפקידים לבחירה לגביהם יהיה צריך להצביע בבחירות בקלפיות של המפדל:

1. יו”ר המפלגה.
2. מועמדים לח”כים.
3. צירים לוועידת המפדל.
4. נציגים לסניפים המקומיים (למועצות מוניציפאליות ומועצות מקומיות).

 

למפד”ל לא היה תקציב למהלך של המפקד והפריימריז והיו צריכים לממן את כל התהליך  מכספי ההתפקדות.

היה צוות ממש מצומצם שתפקידו היה לבצע את המשימה הגדולה של המפקד והפריימריז. בנוסף העסיקו את חברת “אמן” כדי שתהיה הגוף המבצע של המפקד והבחירות.

זו חברה פרטית שהייתה הגוף הביצועי של כל המפקד והפריימריז מא’ ועד ת’.

 

מסביר על תהליך ההתפקדות: בטופס ההתפקדות אדם מתפקד להיות חבר במפדל. ההתפקדות היא תהליך שבו האנשים נהפכים לחברים במפדל ומקבלים ע”י זה זכות להצביע בפריימריז ולכן היה עניין לכל צד להרבות במתפקדים שלהערכתם יצביעו בשבילם.

היו שתי דרכים להתפקד: האחת- טפסי נייר בהם האדם מתבקש לתת פרטים על עצמו והתשלום היה ע”י כרטיס אשראי או שיק אישי 40 ₪ למבוגר ו25 ₪  לצעיר מתחת גיל 25.

השיטה השנייה הייתה לעשות אותו דבר אך דרך האינטרנט אולם אמצעי התשלום היה בכרטיס אשראי.

 

מוסר דוגמא לטופס התפקדות (מסומן אסנת רוטמן (3) 10.3.13).

 

המפקד החל בתאריך 22.4.12 עם תאריך יעד של סיום ב22.7.12. הייתה התעניינות רבה בפריימריז בגלל שזה היה נושא פתוח לגמרי וכל חבר במפלגה היה יכול להציע מועמדות ורבים ראו בכך הזדמנות.

כשוועדת המפקד ראתה את ההתעניינות הגוברת בהתפקדות בעקבות כניסתו של בנט, האריכו את תקופת ההתפקדות ל9.9.12. שינוי זה דחה את הפריימריז מספטמבר לשני תאריכים: 6.11.12 בתאריך זה היו בחירות ליו”ר המפלגה וה13.11.12 בתאריך זה נבחרו הח”כים, הצירים והנציגים לסניפים המקומיים).

החשדות ההדדיים בין הנציגים הן לתפקיד היו”ר והן לתפקיד הח”כים יצרו האשמות הדדיות ושמועות שהגיעו כל הזמן מכל הצדדים על אי סדרים.

מוסר את הפרוטוקולים של ועדת המפקד (מסומן אסנת רוטמן (4) 10.3.13).

עלו טענות רבות שאנשים שהתפקדו לא נרשמו בספר הבוחרים- נושא זה היה באחריות חברת אמן שהייתה אמורה לבצע את כל תהליך ההתפקדות כולל ההפקדות בבנק ורישום בספר הבוחרים.

 

בעניין סלומיאנסקי הייתה בעיה מיוחדת. בשנים שהיה חבר כנסת היה הדמות המרכזית שטיפלה בנושא של מענקים למוסדות (ישיבות, מדרשות וכל מוסדות הציונות הדתית), מכספי הקואליציה. באופן טבעי זה יצר לויאליות של מוסדות רבים באופן אישי לסלומיאנסקי ורבים מהמוסדות באופן טבעי ראו לנכון לעודד התפקדות לטובת סלומיאנסקי. הגיעו שמועות שפעילים של סלומיאנסקי בשטח אומרים למוסדות שאם יעבדו בשביל סלומיאנסקי זה יהיה כדאי להם.

לא הייתה דרך לבדוק את מהימנות השמועות הללו אך התייעץ עם המפקדת על הבחירות והיא הבהירה כי אם מבטיחים למוסד תמיכה בעתיד בגלל עבודתם בהתפקדות זה לדעתה שוחד בחירות ואם יבוא אדם ספציפי שיטען כך יש להעביר מיד את הנושא למשטרה.

בעקבות הנ”ל ניפגש עם סלומיאנסקי והבהיר לו שאם נציגיו מצביעים על כך שתמך בהם בעבר ייתכן ויש בכך פגם מוסרי, אך מצד שני אם יש הבטחות לעתיד זה בגדר שוחד בחירות ויש לפנות בעניין זה למשטרה.

סלומיאנסקי ממש פחד, הלבין והבטיח כי הוא לא יודע מזה שום דבר ויבהיר חד משמעית לנציגיו כי אם אמנם הם עושים ככה שהם יפסיקו מיד.

סלומיאנסקי הבהיר באופן חד משמעי שזה לא בא ממנו והוא לא יודע שום דבר מזה.

 

עניין נוסף שקשור לסלומיאנסקי הוא עניין ההקלטה. בנט הודיע לו שישנה הקלטה שנעשתה ע”י חוקר פרטי, בה נשמע אדם מדווח על שוחד שקיבל מסלומיאנסקי עבור התפקדות קולות לטובתו. בפגישה שאל את בנט האם ברור ב100% מתוך ההקלטה שיש שוחד בחירות ובנט היסס ואמר שצריכים לעשות בדיקה חוזרת. הפגישה נגמרה בלי שום סיכום.

סירב לקבל את ההקלטה כיוון שלדעתו הכתובת היא המשטרה.

קצת זמן לאחר מכן נודע לו כי ערוץ 2 עומד לפרסם את ההקלטה בחדשות ובסוף העניין לא פורסם.

בנוסף, גילו התפקדות לא תקינה ע”י כרטיסי בנק הדואר. השופטת נתנה הוראה לבטל את כל ההתפקדויות הללו וכך נעשה.

גם לגבי העניינים עם סלומיאנסקי התייעץ עם השופטת והיא אמרה שזה עסק של המשטרה.

 

בעניין העברת הטפסים- ההתפקדות נעשתה באופן הדרגתי במשך כל תקופת ההתפקדות שהייתה בערך חמישה חודשים. בהתפקדות באינטרנט, הפרטים הגיעו לחברת “אמן” אונליין. אנשים שהתפקדו בעצמם והביאו את הטפסים לחברת “אמן” היו המיעוט. רוב האנשים התפקדו דרך פוקד.

 

לא בדקו אם פעילים מקבלים תשלום אך החוק מקנה זכות למועמד להקים מטה כדי לקדם את מועמדותו, רק צריכים להיזהר שהתשלום הוא מכספו האישי של המתפקד בלבד ולא מחזירים לו את הכסף.

 

ע”פ בקשת אורלב הכניסו בטופס המתפקד מקום לרשום את שם הפוקד אולם זה לא היה פרט חיוני בהתפקדות וברוב המקרים שם הפוקד לא היה רשום בטופס. למעשה, רוב ההתפקדות נעשתה ע”י פוקדים אשר שמרו את הטפסים אצלם עד סוף ההתפקדות. הגשת הטפסים ברגע האחרון יצרה לחץ אדיר שחברת “אמן” לא עמדה בו ובגלל זה נאלצו לדחות את פרסום ספר הבוחרים במספר שבועות.

 

שנשאל מפורשות האם הגיעו אליו תלונות על כך שפוקדים מסוימים מחזירים לאנשים את הכסף תמורת התפקדותם למפלגה, השיב בחיוב. אמר כי כל הזמן קיבלו טלפונים של אנשים בשטח שהאשימו אחד את השני אך חוץ מנושא כרטיסי בנק הדואר לא הגיע לידיו שום דבר מוחשי בו יכול היה לטפל.

 

המפקד מתנהל בכפוף לחוק המדינה ולפי תקנון המפלגה.

נשאל לגבי חברת “אמן” והשיב כי תפקידה הוא לנהל את כל הצד הביצועי של המפקד והבחירות כולל גביית הכסף. טפסי ההתפקדות נשמרים בחברת “אמן” ומוזנים למחשב שכן ספר הבוחרים שהוצא הינו ספר דיגיטלי.

שנשאל מתי המתפקד מחויב בכספי התפקדות, השיב כי המתפקד משלם עם הגשת הטופס. ידני או עם מילוי הטופס באינטרנט (כרטיס אשראי).

שנשאל האם פוקד יכול לפקוד מספר מתפקדים, השיב כי כל אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה כיוון שאין רישיון לפוקד או אישור לפוקד. פוקד הוא אדם שמחליט שהוא רוצה להיות פעיל ולגייס אנשים להתפקד.

שנשאל האם מוצאות חשבוניות לאנשים שמתפקדים, השיב כי מי שהתפקד באינטרנט אוטומטית מקבל חזרה אישור. לגבי מי שהתפקדו בטפסים, לא חושב שחברת “אמן” הספיקו להנפיק אישור לכל אחד בגלל העומס. סה”כ התפקדו כ55,000 מתפקדים.

חברת “אמן” הייתה אמורה להעביר את החשבוניות, אמרו שהם יתנו לפוקד אישור על מספר הטפסים שהביא, לא יודע אם בפועל עשו כן.

לא יודע דבר על קבלני קולות שקיבלו כספים ממועמדים בפריימריז במפדל לצורך גיוס קולות מתפקדים.

 

היו הרבה פסילות טכניות של טפסי התפקדות. כמו כן פסלו אנשים שהתפקדו באותו כרטיס אשראי.

שנשאל האם היו שיטות נוספות להתחקות אחר הטפסים שאינם כשרים, השיב כי אמצעי התשלום היה כלי הבדיקה המרכזי.

סה”כ נפסלו כ3000 טפסי התפקדות כולל הפסילות הטכניות.

 

הודעת רחל צינקין (רכזת ועדת המפקד של הבית היהודי), מיום 10.3.13

בין התאריכים 15.11.11 עד ה31.12.12 עבדה כרכזת ועדת המפקד בבחירות בבית היהודי. במסגרת עבודתה הייתה אחראית על כינוס ועדת המפקד הציבורית ולאחר תחילת המפקד על כל הליך המפקד.

מציינת כי טפסי ההתפקדות לבית היהודי נבנו על בסיס טופסי התפקדות למפד”ל משנת 2004 ולוותיקי המפלגה היה חשוב לראות מיהם הפעילים הראשיים על טפסי ההתפקדות כדי שניתן יהיה לראות מיהם הפעילים הראשיים.

 

בנוסף היה ניתן להתפקד דרך האינטרנט.

שנשאלה כיצד הועברו טפסי ההתפקדות, השיבה כי הודפסו 100 אלף טפסים ופעילים הגיעו ולקחו את הטפסים ממשרדי המפלגה. הפעילים היו אמורים להפיץ את הטפסים בסניפים  ולהחזיר את הטפסים המלאים.

 

שנשאלה  מה יודעת על אי סדרים או התנהלות בלתי חוקית בהתפקדות לבית היהודי, השיבה כי תיארו לעצמם כי ישנם אנשים שמשלמים בצ’ק את דמי ההתפקדות ומקבלים חזרה 40 ₪, אך לא הייתה אפשרות לדעת מי זה ואם זה נעשה בצורה מאסיבית.

מספרת כי בשלב מסוים לאחר שהסתיים המפקד, קיבלה טלפון נפתלי בנט שאמר כי שמע שהייתה התפקדות דרך מזומן של בנק הדואר, ששאלה את בנט כיצד ניתן לבדוק זאת, השיב כי באמצעות מס’ כרטיסי האשראי של בנק הדואר. לאחר בדיקה בבנק הדואר הבינה כי כרטיסי האשראי של בנק הדואר ניתנים לאיתור לפי ספרותיהם (מתחילים בספרות 4580-1976).

משכך, חזרה לטבלת האקסל שבה מוזנים כל המתפקדים, כולל מס’ כרטיס האשראי בו שילמו, ומצאו קבוצה של 908 מתפקדים שהתפקדו באמצעות כרטיס אשראי מזומן. עיקר המתפקדים הללו הגיעו מהערים: לוד, אשקלון ומגדל העמק.

 

שנשאלה מה יודעת על התפקדות שביצע אמרוסי, השיבה כי שמעה לאחרונה בתקשורת. במהלך המפקד לא היה ביניהם קשר ולא שמעה אודותיו דבר.

 

מוסרת דיסק עם טבלה ובה רשימת מתפקדים המעודכנת ביותר המכילה פרטים מלאים של המתפקדים (מסומן אושרה אבירם 1 10.3.13 ).

 

הודעת אלון ברטל (ניהל את מפקד המפדל מטעם חברת אמן), מיום 11/3/13

משמש כמהנדס בחברת “אמן” מזה כשלוש שנים. במפקד המפדל ניהל את הפרויקט, שזה אומר להיות אחראי על הפקידים שמזינים את הנתונים למחשב.

מוסר דיסק ובו מידע אודות כל הנתונים של מתפקדי מפלגת המפדל- כל הנתונים של מתפקדי מפלגת המפדל מלבד הטפסים שנפסלו טכנית ע”י המערכת (מסומן איתי רמות 1 11/3/13).

לדבריו כל פוקד שהגיע לאמן, קיבל אישור מסירה למעט ביום האחרון של המפקד שהביאו כ30,000 טפסים ולא הצליחו לספור את כולם אחד אחד, אך קיבלו אישור מסירה לגביהם (מסומן איתי רמות 6 11/3/13).

 

הודעת צבי רז (מחברת “אמן”), מיום 11/3/13

חברת “אמן” התבקשה ע”י מפלגת המפדל לבצע את המפקד לבחירות בפריימריז.

סך הכל היו 57,000 מתפקדים מתוכם 21,000 התפקדו באינטרנט והשאר היו טפסים ידניים מתוכם כ3000-4000 פסולים מבחינה טכנית. מוסר את החוזה שנערך בין חברת אמן למפדל (ערן שפי 1 10/3/13).

במהלך המפקד ובעיקר לקראת סופו, היה הליך ערעורים, למתפקדים הייתה אפשרות לבדוק האם הליך ההתפקדות שלהם בוצע והם נחשבים כמתפקדים, ואם לא יש באפשרותם להגיש ערעור בעצמם .

שנשאל האם עלו שמות של פוקדים או נציגים אחרים שהיו עמם בעיות, השיב כי לכל פוקד היה אינטרס לפקוד כמה שיותר מתפקדים, אך בפועל לא זיהו פוקד בעייתי מסיבה כלשהי.

 

הודעות מתפקדים

הודעת יסמין הראל, מיום 14/3/13

עובדת כפקידה בסניף בנק הדואר באשקלון.

שוללת כי התפקדה לבית היהודי בשנת 2012, לא ביקשה מאף אחד שיפקוד אותה, לא שילמה בשום אמצעי תשלום סכום של 40 ₪ וגם לא מילאה טפסי התפקדות.

לדבריה לא יודעת כיצד שמה מופיע במפקד הבית היהודי, לא נתנה את אישורה לאף אדם לפקוד אותה, לא מתעניינת בפוליטיקה.

 

הודעת דודו הראל, מיום 14.3.13

שולל כי התפקד בשנת 2012 למפדל/לבית היהודי או פקד אחרים.

שולל כי נתן אישור שיפקדו אותו, גם לא שילם 40 ₪ לאף אחד שיפקוד אותו.

לא יודע על כך ששמו רשום ברשימת המפקד של הבית היהודי.

לא מילא אף טופס.

 

*מזכר מאת רפ”ק אורן שלו- במהלך שיחה עם דודו הראל, דודו אמר כי אילן עזרן ביקש ממנו לתמוך באיתמר שמעוני לראשות העיר.

 

הודעת אלי עזרן, מיום 14.3.13

התפקד למפלגת הבית היהודי לפני כשנה בעקבות היכרותו עם איתמר שמעוני.

ידע כי איתמר מתמודד לראשות עירית אשקלון ושאל אותו איך אפשר לעזור לו. בעקבות השיחה איתמר שאל אותו האם מעוניין להתפקד לבית היהודי, איתמר אמר כי צריך לשלם 40 ₪ דמי חבר.

באחד מחוגי הבית שאיתמר עשה, מישהו מהנוכחים חילק טפסים להתפקדות לבית היהודי.

הסכים להתפקד, מילא טפסים ומסר 40 ₪ במזומן.

שולל כי החזירו לו את דמי ההתפקדות.

אומר כי מילא טפסי התפקדות גם עבור דודו הראל ואשתו יסמין, הוא ישב לידו והסכים שיפקדו אותו.

 

הודעת אמנון רפאלי, מיום 17.3.13

שולל כי קיבל אי פעם כרטיס אשראי נטען בדואר.

שולל כי נכנס אי פעם לאתר מפלגת “הבית היהודי/מפדל”.

לדבריו התפקד למפלגת הבית היהודי. ראה אנשים מתקהלים באזור ליד הקניון של לוד ושהתעניין בדבר ההתקהלות, קראו לו להגיע ולהתפקד למפדל. הסכים להתפקד כיוון שמזוהה עם מפלגת המפדל. שילם 40 ₪ עבור ההתפקדות, שולל כי החזירו לו את הכסף.

שולל כי ביקשו ממנו לפקוד אנשים נוספים.

 

הודעת נועם בן יוסף, מיום 8.4.13 (בעלה של מיכל בן יוסף, המזכירה של אמרוסי)

נשאל האם התפקד למפלגת המפדל/הבית היהודי, והשיב כי אשתו מיכל עבדה אצל אביחי אמרוסי כפקידה ובשלב  מסוים אמרוסי ביקש את עזרתה לפקוד אנשים למפלגת המפדל. מטבע הדברים, מיכל ביקשה ממנו שיתפקד.

שנשאל האם שילם בעבור ההתפקדות, השיב כי שילם עם מיכל בשיק אחד ע”ס 80 ₪.

שולל כי קיבל החזר על הסכום הנ”ל.

לא יודע האם היו בני משפחה ששילמו דמי התפקדות וקיבלו אותם בחזרה.

מודה כי לולא בקשתה של אשתו מיכל, לא היה מתפקד למפדל.

 

הודעת חגית זכיאן, מיום  8.4.13 (גיסתה של מיכל בן יוסף, המזכירה של אמרוסי).

קרובת משפחה של מיכל בן יוסף.

מספרת כי מיכל בן יוסף התחילה מקום עבודה חדש, ושאלה אותה האם מוכנה להתפקד.

לדבריה, הסכימה לעזור ומיכל אמרה לה כי צריכה לרשום צ’ק ע”ס 80 ₪.

לא זוכרת האם קיבלו את הכסף ששילמו בעבור ההתפקדות בחזרה.

לדבריה מטרתה היחידה הייתה לעזור  למיכל ואין לה כל קשר עם המפדל.

שוללת כי הייתה מתפקדת למפדל לולא מיכל ביקשה ממנה.

 

הודעת אלון חיים כורמיאן, מיום 8.4.13 (אחיה של מיכל בן יוסף, המזכירה של אמרוסי).

אחיה של מיכל בן יוסף.

יודע כי מיכל אחותו התחילה מקום עבודה חדש וביקשה להתפקד עבור המפדל. מכיוון שרצו לרצות את מיכל נענו לבקשתה ורשמו לה צ’ק ע”ס 80 ₪ עבור התפקדות שלו ושל אשתו.

אומר כי לא מילאו טפסים רק העביר את הצ’ק. לדבריו היו דיבורים על זה שיקבלו את הכסף בחזרה, אך בינו לבין אחותו מיכל יש קשר של עזרה הדדית אז לא היה ו אכפת אם יקבל חזרה את הכסף או שלא.

לא זוכר האם קיבל את הכסף חזרה.

שולל כי היה מתפקד לולא אחותו מיכל הייתה מבקשת ממנו.

שולל כי מיכל ביקשה שיביא עוד מתפקדים.

 

הודעת אליעזר הרשקוביץ (מתפקד), מיום 6.3.13

מגיע מבית של ציונות דתית  ונפגש לאחרונה עם בני משפחה אשר השפיעו עליו להתפקד למפלגת הבית היהודי. לא כפו עליו את ההתפקדות.

התפקד יחד עם אשתו שרה רבקה ושלמו 40 ₪ בעבור כל התפקדות.

התשלום בוצע באמצעות כרטיס אשראי.

לא קיבל החזר כספי בגין ההתפקדות, הטפסים מולאו על ידו ובכתב ידו.

 

הודעת מאיר שרביט (רשום כמתפקד ברשימת מתפקדים), מיום  12.3.13

התפקד למפלגת המפדל . באחד הימים שהתפלל בבית הכנסת, פנה אליו אחד המתפללים והציע לו להתפקד לבית היהודי לנפתלי בנט.

החליט יחד עם אשתו להתפקד למפלגת הבית היהודי ומילאו את הטפסים.

מכיוון שלא משתמש בכרטיס אשראי ובצ’קים קנה כרטיס אשראי בדואר ושילם עבורו ועבור אשתו 40 ₪ כל אחד דמי התפקדות.

 

הודעת עמוס כהן (מופיע ברשימת המתפקדים למפלגה), מיום 10.3.13

לדבריו לפני כשנה דובר בהתכנסות מסוימת בבית הכנסת שמתפלל בו לגביי העניין של הבחירות. במהלך השיחה עלה נושא ההתפקדות של הבית היהודי שיש בכוחה לשנות את סדר היום.

שאל את רחמים כהן שהינו פעיל של המפלגה, איך מתפקדים ונרשמים ורחמים ענה כי צריך למלא טופס התפקדות.

שילם על ההתפקדות בכרטיס אשראי.

שולל כי קיבל החזר עבור ההתפקדות למפלגת הבית היהודי.

לאחר ששילם בדואר מסר בחזרה לאותו מתפלל את הטפסים. מציין כי כשהגיע הפריימריז למפלגה אמרו לו כי לא רשום ולכן לא יכול להצביע.

שולל כי הוחזרו לו דמי ההתפקדות.

 

הודעת אודליה מינסי, מיום 12.3.13

שוללת כי התפקדה לבית היהודי בבחירות האחרונות.

שוללת כי רכשה אי פעם  בדואר כרטיס אשראי נטען.

שוללת כי קיבלה כרטיס אשראי נטען בדואר.

שנשאלה האם יש לה מושג כיצד שמה מופיע כמתפקדת מפדל בבחירות האחרונות, השיבה כי בת כיתה של אחותה התקשרה לאחותה ושאלה אם יכולה לבוא “ולהוסיף קולות” לאביה מרדכי בריח שרוצה להיות ראש עיר. בהמשך אודליה בריח הגיע ה לביתם, ומלאו לה על טפסים פרטים.

שוללת כי אודליה שילמה לה כסף.

שוללת כי שילמה לגורם כלשהו 40 ₪ דמי התפקדות למפלגת המפדל.

אומרת כי לא מתעניינת בפוליטיקה, אודליה אמרה כי צריכה את הפרטים בשביל בחירות לראשות העיר.

שוללת קשר למפלגת המפדל.

 

הודעת חדווה  אפרתי, מיום 12.3.13

שוללת כי רכשה כרטיס אשראי נטען של בנק הדואר.

שוללת כי נכנסה לאתר של הבית היהודי, בכלל לא מתעניינת בפוליטיקה.

שוללת כי התפקדה למפדל/ הבית היהודי.

שוללת כי פנו אליה וביקשו ממנה שתתפקד או שתשלם כסף עבור התפקדות.

 

הודעת דרורה הלל, מיום 12.3.13

שוללת כי התפקדה למפלגת הבית היהודי, שוללת כי מכירה את מרדכי בריח.

שנשאלה האם מכירה את אודליה שכם, השיבה כי מכירה אותה דרך גיסתה, אודליה באה פעם אחת לבית של הורי בעלה והחתימה את כולם , הא אמרה כי אביה רוצה להכנס למועצה ושהוא יהיה בעד חב”ד.

לדבריה לא שילמה על הטפסים.

 

הודעת שושנה לדרמן, מיום 12.3.14

שוללת כי רכשה כרטיס אשראי נטען בדואר.

שוללת כי נכנסה לאתר של מפלגת הבית היהודי.

שנשאלה האם מכירה את מרדכי בריח, השיבה כי הוא אבא של חברה שלה אודליה. שנה שעברה אודליה, חברתה מהתיכון התקשרה אליה ואמרה שאביה רוצה להכנס לעירייה בלוד ולהיות ראש העיר.

היא הגיעה לביתה וביקשה ממנה שתמלא את פרטיה וציינה כי  אביה ישלם על זה.

לדבריה מילאה בטופס את פרטיה האישיים ואת הרובריקה של התשלום אודליה אמרה שהיא תמלא.

לדבריה הסכימה לעזור לאודליה כיוון שחברת ילדות שלה.

 

 

הודעת גרשון שיף, מיום 12.3.13

שולל כי רכש כרטיס אשראי נטען בדואר

שולל כי נכנס אי פעם לאינטרנט לאתר של מפלגת המפדל/הבית היהודי.

שנשאל האם התפקד כחבר מפדל/ הבית היהודי, השיב בשלילה.

שנשאל האם מכיר את מרדכי בריח, השיב כי לפני יותר משנה  הכיר מישהו בשם בריח שהיה תלמיד אצלו בכפר חב”ד. כבר לא עובד שם מזה עשר שנים.

שנשאל האם יש לו מושג כיצד שמו נכלל ברשימת המתפקדים של מפלגת המפדל הבית היהודי, השיב בשלילה.

שולל כי היה אצלו גורם כלשהו שרשם את פרטיו.

שולל כי שילם 40 ₪ כחבר במפלגת המפדל.

 

הודעת רבקה הלל, מיום 12.3.13

שוללת כי רכשה כרטיס אשראי נטען בדואר

שוללת כי נכנסה פעם לאתר מפלגת “המפדל הבית היהודי.

שוללת כי התפקדה למפדל וכי קשורה למפדל.

שנשאלה האם פנו אליה מהמפדל, השיבה כי התקשרו אליה ושאלו אותה האם מצביעה עבור בנט והיא השיבה בשלילה שכן בנט מזגזג בין העולם הדתי לחילוני.

לא נרשמה לאף מפלגה ולא התפקדה.

בהמשך החקירה  רבקה נזכרה כי אודליה בריח פנתה אליה בעניין בחירת אביה לראשות העיר.

לדבריה, אודליה לקחה את הפרטים שלה כי ביקשה שתצביע בבחירות למרדכי בריח מהמפדל.

אודליה אמרה לה כי זה קשור לעירייה ולא לכנסת.

 

הודעת דליה נזרי, מיום 13.3.13

מעולם לא רכשה כרטיס אשראי בדואר.

לא נכנסה לאתר של הבית היהודי.

שוללת כי התפקדה למפדל.

שנשאלה האם מכירה את עו”ד שבתאי קטש, השיבה כי לא מכירה את שבתאי קטש ולא ידעה שהוא עורך דין.

השם מרדכי בריח מוכר לה, אך לא זוכרת  מאיפה מכירים.

שוללת כי מישהו ביקש ממנה לתמוך בו ברשימה לעירייה.

 

הודעת אברהם לוי, מיום 13.3.13

שולל כי רכש כרטיס אשראי בדואר.

כי מישהו נתן לו כרטיס אשראי נטען של בנק הדואר.

שולל כי נכנס לאתר של מפלגת “מפדל הבית היהודי”.

לדבריו הייתה בלוד מועצת הפועלים ויום אחד ע”ד שבתאי קטש שאל אותו האם מוכן להצביע עבורו למועצה של עיריית לוד, ומכיוון שחשב שההצבעה היא עבור המועצה הסכים וחתם על טופס. לא שילם.

האמור לעיל היה כחודשיים לפני הבחירות.

בהמשך כל הזמן התקשרו אליו והזמינו אותו לכנסים של המפדל אך לא רצה ללכת והתעצבן.

שולל כי הסכים להתפקד למפדל.

 

הודעת אפרתי מישאל, מיום 13.3.13

שולל כי רכש מוצרים בכרטיס אשראי נטען בדואר.

שנשאל האם נכנס לאתר מפלגת “המפדל הבית היהודי”, השיב כי אכן נכנס לאתר כי אוהב לדעת מה קורה.

התפקד ל”מפד”ל הבית היהודי, לא דרך האינטרנט.

התפקד אצל בחור בשם אריאל בריח, הבן של מרדכי בריח. הגיע אליו הביתה והביא טפסים.

כל בני משפחתו חתמו על הטפסים. שילם על הטפסים במזומן לאריאל בריח

שולל כי קיבל כסף בחזרה.

שולל כי ביקשו ממנו לפקוד אנשים נוספים.

 

 

הודעת נתלי עמוס, מיום 13.3.13

שוללת כי רכשה כרטיס אשראי נטען בדואר.

שוללת כי נכנסה אי פעם לאת מפלגת “המפדל הבית היהודי.

שנשאלה האם התפקדה ל”מפד”ל הבית היהודי בין אפריל-ספטמבר 2012, השיבה כי לקראת הבחירות האחרונות התקשרה אליה סמדר אפרת זגורי ושאלה אותה האם יכולה להתפקד למפלגת הבית היהודי/המפדל. השיבה לסמדר שלא אכפת לה, נתנה לה פרטים מזהים וסכום של 50 ₪.

לא זוכרת כי קיבלה קבלה על הכסף.

לדבריה אחרי כמה זמן התקשרו אליה ושאלו לשמה וכיצד שילמה על ההתפקדות. מאז אף אחד לא היה עמה בקשר.

בהמשך החקירה אומרת כי יכול להיות שרק התכוונה לשלם לסמדר זגורי את הכסף ובסוף לא שילמה.

הסכימה להתפקדות מכיוון שחשבה שעוזרת לסמדר, לא מתעניינת בנושא.

 

הודעת לימור ארבל, מיום 13.3.13

מעולם לא רכשה מוצרים דרך האינטרנט.

מעולם לא קיבלה כרטיס אשראי נטען של בנק הדואר.

מעולם לא נכנסה לאתר מפלגת ה”מפד”ל/ הבית היהודי”.

שנשאלה האם התפקדה למפלגה, השיבה כי בבחירות הקודמות (2009) עבדה בסניף המפדל במגדל העמק, את העבודה סידר לה גיסו של אמה, אבי זגורי, שהיה חבר מועצת העיר מטעם המפדל.

חד משמעית לא התפקדה למפד”ל/הבית היהודי ביום הבחירות האחרון.

במהלך החקירה נזכרת כי אשתו של אבי זגורי התקשרה אליה כמה חודשים לפני הבחירות ושאלה אותה האם רוצה להתפקד לבית היהודי. השיבה לאשתו של זגורי כי לא מעוניינת ולא רוצה קשר לפוליטיקה.

מעבר לכך לא יצרו עמה קשר בעניין ההתפקדות.

שנשאלה כיצד מסבירה שהפרטים שלה ושל בעלה מופיעים ברשימת המתפקדים לבית היהודי במערכת הבחירות הנוכחית, השיבה כי  לא יודעת אולי עשו שימוש חוזר בפרטים מפעם קודמת.

לדבריה לא התפקדה ולא שילמה.

 

הודעת תמיר ארבל , מיום 13.3.13

שולל כי רכש מוצרים באמצעות האינטרנט.

שולל כי רכש כרטיס אשראי נטען בדואר.

שנשאל האם התפקד ל”מפד”ל/הבית היהודי” השיב בשלילה.

בבחירות הקודמות בשנת 2009 עבד כנציג בקלפי מטעם המפלגה. בבחירות הנוכחיות אף אחד לא יצר עמו קשר כדי להתפקד.

 

הודעת דינה וייס, מיום 13.3.13

שוללת כי רכשה כרטיס אשראי נטען בדואר.

שוללת כי נכנסה לאתר מפלגת “המפדל הבית היהודי”.

שנשאלה האם התפקדה למפלגת המפדל/הבית היהודי בין אפריל-ספטמבר 2012, השיבה כי ניסו לפקוד אותה.

התקשר אליה אדם שהציג את עצמו כנציג של המפדל וביקש שתתפקד למפלגה. לדבריה שייכת למפלגת המפדל מצעירותה.

לא הסכימה לשלם בעבור ההתפקדות, אז הציע לה שישלם במקומה.

מסרה את פרטיה, והאדם השיב כי יפקוד אותה וישלם עבורה.

זוכרת כי כאשר הלכה להצביע בפריימריז למפדל במגדל העמק אמרו לה כי לא רשומה ושמה לא מופיע.

מעבר לשיחה הזאת לא הייתה שום שיחה נוספת. אומרת בוודאות כי לא שילמה בעבור ההתפקדות.

לא זוכרת מי האדם שפקד אותה.

 

 

 

הודעת ז’קלין ממן, מיום 13.3.13

שוללת כי רכשה כרטיס אשראי נטען בדואר.

שוללת כי נכנסה לאתר מפלגת “המפדל הבית היהודי”.

שנשאלה האם התפקד למפד”ל/הבית היהודי, השיבה כי אף אחד לא ביקש ממנה להתפקד.

שוללת כי סמדר זגורי ביקשה ממנו להתפקד, היא חברה טובה.

שנשאלה כיצד מסבירה כי שמה הגיע לרשימת מתפקדי הבית היהודי, השיבה כי אין לה מושג.

לא התפקדה ולא ידעה על התשלום.

 

*זכ”ד שיחת טלפון עם שרון ממן- ז’קלין ממן התקשרה לבעלה כדי לבדוק האם יודע כיצד שמה הגיע לפנקס הבוחרים. אמר כי הוא עצמו התפקד לבית היהודי, אמצעות סמדר זגורי, שילם לה כסף מזומן.

לדבריו לא פקד את אשתו אך נתן את הפרטים האישיים שלה לסמדר זגורי.

 

הודעת עופרה בן סימון, מיום 13.3.13

מעולם לא רכשה כרטיס אשראי נטען בדואר.

שוללת כי נכנסה לאתר מפלגת הבית היהודי/המפדל.

שנשאלה האם התפקדה למפדל/הבית היהודי, השיבה כי זוכרת שבמהלך ספטמבר 2012 פגשה בסניף הדואר את בלה זגורי. בלה אמרה כי הבחירות בקרוב ושהיא תשמח לפקוד אותה לבית היהודי.

השיבה לבלה כי תשקול זאת, ובלה אמרה שבינתיים רושמת את שמה והם יצרו איתה קשר בהמשך. מאז לא נוצר ביניהן קשר.

מציינת כי הי ובעלה התפקדו בסופו של דבר למפלגת הליכוד לקראת הבחירות האחרונות.

חוזרת ואומרת כי לא התפקדה למפדל וכמובן שלא שילמה על כך.

 

הודעת מאיר בן תולילה, מיום 13/3/13

מעולם לא רכש כרטיס אשראי נטען בדואר.

שולל כי נכנס לאתר מפלגת הבית היהודי/המפדל.

שנשאל האם התפקד למפלגה, השיב כי התפקד דרך בלה זגורי.

נתן לבלה 40 ₪ במזומן כיוון שאין לו כרטיס אשראי. חושב כי חתם על טופס התפקדות.

אומר על עצמו כי “איש מפדל בדם”.

שילם 40 ₪ על ההתפקדות.

 

הודעת יחיאל גולוכובסקי (מתפקד מחסידות חב”ד)

מחנך בבית ספר חב”ד ברחובות ומנהל בית חב”ד בפארק המדע.

לדבריו אמיתי כהן אמר שהוא יעזור לחב”ד בעיר ולכן התפקד למפד”ל. מילא טפסים ושילם בכרטיס אשראי.

לא קיבל את כספי ההתפקדות בחזרה ולא רצה

לא הוצע לו לקבל חזרה את כספי ההתפקדות.

זה היה אינטרס שלו להצביע למפד”ל  בשביל הפוליטיקה העירונית.

לא יודע על אנשים מחב”ד רחובות שקיבלו חזרה את דמי ההתפקדות.

הודעות תלמידים של אמרוסי+ רשומים ברשימות המפדל:

 

הודעת בועז כרמיאן מיום 10.2.13- רשום ברשימות המפדל כי שהתפקד

שולל כי התפקד.

שולל כי שילם עבור ההתפקדות למפד”ל/עבור הבית היהודי.

שולל כי מילא טופס התפקדות.

שולל כי תרם לעמותה.

 

הודעת גאולה אזולאי מיום 10.2.13- רשומה ברשימות המפדל כמי שהתפקדה

שוללת כי התפקדה למפלגת המפדל/ הבית היהודי.

שוללת כי שילמה כסף כדי להתפקד.

שוללת כי תרמה כסף לעמותה של אביחי אמרוסי.

שוללת כי מכירה את אביחי אמרוסי.

 

הודעת אזולאי בן ציון מיום 10.2.13

שולל כי התפקד למפלגת המפדל/ הבית היהודי

שולל כי שילם כסף כדי להתפקד.

שולל כי תרם כסף לעמותה של אביחי אמרוסי.

שולל כי מכיר את אביחי אמרוסי.

 

 

הודעות תלמידים של אמרוסי

הודעת אביעד רוקח, מיום 10.2.13

התחיל ללמוד לפני שנה בישיבת “רזי עולם” וכך הכיר את אמרוסי.

למד בישיבה רק כשלושה חודשים, עזב כיוון שהסתכסך עם בחור שלמד בישיבה ועל רקע זה עף מהישיבה.

שנשאל האם אביחי אמרוסי או מישהו מטעמו ביקש שיחתום על טופס התפקדות כלשהו למפלגת הבית היהודי/המפדל, השיב כי לא זוכר משהו כזה, לא זוכר כי חתם על טופס התפקדות.

לא זוכר כי תרם לעמותה שבהנהלת הישיבה.

 

 

 

הודעת בכור שמחיוב מיום 10.2.13

נשאל האם התפקד למפלגת “הבית היהודי” או “המפדל” לקראת הבחירות ב2012, השיב כי במהלך הלימודים בישיבה, אמרוסי נכנס לכיתה ואמר שהוא צריך את עזרת התלמידים להתפקד למפלגה. אמרוסי הביא לתלמידים טפסים אשר ביקש מהם למלא, היה צריך לרשום על הטפסים את הפרטים האישיים ולחתום. היה מקום לרשום את הפרטים של כרטיס האשראי אך את העמודה הזאת השאיר ריק, לאחר מילוי הפרטים האישיים מסרו את הטפסים לאמרוסי.

אמרוסי הסביר כי כדאי להתפקד כדי שהישיבה תהיה מוסד מוכר ותקבל תקציב מהממשלה.

שולל כי תרם כסף לעמותה של אמרוסי.

 

הודעת איתמר מליחי מיום 10.2.13

שולל כי התפקד.

מכיר את אביחי אמרוסי, היה רב במכינת “רזי עולם” בה למד.

שולל כי תרם לעמותה של אביחי.

 

הודעת אלעד אהרון, מיום 10.2.13

שולל כי התפקד, מכיר את אמרוסי שכן היה מנהל הישיבה “רזי עולם” בה למד. אומר כי אמרוסי נתן לו טופס להתפקד למפלגת המפדל ואמר שזה טוב לישיבה, אך מכיוון שלא מתעסק בפוליטיקה לא חתם ולא החתים אחרים.

מעולם לא התפקד או פקד. יודע כי כל תלמידי הישיבה נתבקשו לחתום ולפעול למען הישיבה והמפד”ל .

לא מילא טפסי הצטרפות למפד”ל/הבית היהודי.

לא תרם לעמותה של אביחי, מעבר לשכר הלימוד לא העביר כספים.

 

הודעת אמיתי נהרי מיום 10.2.13

לפני כשנה אביחי אמרוסי שהיה מנהל הישיבה ביקש ממנו שיתפקד למפד”ל, בהתחלה לא רצה אך בהמשך חתם כי נאמר לו שזה יעזור כלכלית לישיבה.

לא שילם כסף בעבור ההתפקדות.

זוכר כי מילא פרטים בטופס ההצטרפות שאביחי נתן לו, מילא פרטים אישיים בלבד.

שולל כי תרם כסף לעמותת “תדמית יהודית” של אמרוסי.

 

 

 

 

 

 

 

תפיסת מסמכים מחברת “אמן” ביום 11.3.13

נתפסו בחברת “אמן” מאות טפסי מתפקדים שנפסלו מסיבות שונות. כמו-כן נתפסה רשימת המתפקדים שנפסלו, לאחר שלכאורה מילאו את טפסי ההתפקדות באינטרנט ושילמו את דמי ההתפקדות באמצעות כרטיס אשראי שנקנה בדואר (900 טפסים, בעיקר מהערים: מגדל העמק, לוד ואשקלון).

 

לציין כי בשלב מסוים של החקירה התקבלה החלטה עי ראש יאח”ה שלא להמשיך לקדם את החקירה לגביי החשדות הקשורים לאי סדרים בבחירות המוניציפאליות.

 

תפיסת מסמכים ממבקר המדינה (4 קלסרים מסומנים חי שדה אור 12.3.12 1-4)

1. התקבלו מסמכים ממבקר המדינה המעידים על הוצאותיו של בנט במהלך קמפיין הבחירות הפנימיות למפד”ל.
2. התקבל קלסר מסמכים שנתפס במבקר המדינה ומכיל את פירוט הוצאות קמפיין הבחירות של סלומיאנסקי, כפי שהעבירם למבקר המדינה. בקלסר המסמכים אין אזכור לסכומי כסף שהועברו לאמרוסי.

 

מסמכים בתיק

1. טפסי אישור מסירה שניתנו בתמורה לטפסי התפקדות- מסומן איתי רמות 6 11/3/13.
2. רשימת מתפקדים פסולים שהתפקדו דרך האינטרנט באמצעות כרטיס האשראי של הדואר בעיר לוד- מסומן איתי רמות 5 11.3.13.
3. רשימות מתפקדים שנתפסו מאמרוסי (י”ז-י”ט).
4. רשימת מתפקדים פסולים שהתפקדו דרך האינטרנט באמצעות כרטיס האשראי של הדואר בעיר אשקלון- מסומן איתי רמות 5 11.3.13.
5. רשימת מתפקדים פסולים שהתפקדו דרך האינטרנט- מסומן איתי רמות 2 11/3/13.
6. חוזה שנערך בין חברת “אמן” לבין המפדל לביצוע עריכת המפקד והבחירות- מסומן ערן שפי 1 11/3/13.
7. דוגמא לטופס התפקדות של המפדל- מסומן ערן שפי 2 11/3/13.
8. דיסק מקור+דיסק העתק שהתקבל מהחוקר הפרטי- מסומן מאיר ארנפלד 2 20.2.12.
9. תקצור שיחה מדיסק השמע שהתקבל מהחוקר הפרטי (י”ד).
10. כתבה מידיעות אחרונות- מסומן מאיר ארנפלד (1) 20/2/12.
11. צו מחת”ק לאביחי אמרוסי, מיום 30/9/12.
12. כתבות שהופקו מהאינטרנט.
13. מסמכים בנוגע לצ’יינג’ מאני נט (צו חיפוש, דו”ח חיפוש”, מסמכים שהופקו מהאינטרנט).
14. דו”ח עיכוב, דו”ח חיפוש, כתב ערובה, דו”ח תשאול (לא מעלה ממצאים שלא עלו בחקירותיו)- אביחי אמרוסי.
15. דו”ח פעולה- אימות כתובת עמותת “תפנית יהודית”.
16. מסמכים הקשורים למעצר- אביחי אמרוסי.
17. דו”ח תנועות עו”ש של אביחי אמרוסי-  לא עלו ממצאים היכולים להצביע על הכספים שלכאורה הועברו מסלומיאנסקי לאמרוסי.
18. דו”פ- ביקור בצ’יינג’ים ובבנק בהם לפי טענתו של אמרוסי, ביצע פעולות חשבונאיות בכספים הקשורים לעמותה ובכספים הקשורים לסלומיאנסקי. לדברי החוקרים, חיפוש שבוצע בצ’יינג’ “מאני נט” לא העלה ממצאים המעידים על הפקדת הסכומים שלכאורה הועברו מסלומיאנסקי לאמרוסי.
19. הסכם בין חברת “תדמית הפקות” לבין סלומיאנסקי- מסומן מ.א (5) 12.2.13- לפי ההסכם החברה תקבל 10,000 ₪ על תלית שלטים, מודעות, וחלוקת פליירים בשבוע המקדים לפריימריז.
20. דו”ח תפיסה+ החזרת הפלאפון של אמרוסי .
21. שיחות עם ארבעה “מתפקדים” מהרשימות של אמרוסי- לדברי ארבעת ה”מתפקדים” מהרשימות לא התפקדו למפלגת הבית היהודי ולא תרמו 40 שקלים לעמותת “תדמית יהודית”.
22. דו”ח מ.ט תיעוד חקירותיו של אמרוסי (יש להוציא תעודת חיסיון על השיטה, האמצעים והדוחות בביצוע עבודות המ.ט).
23. פלט מחת”ק- אביחי אמרוסי- העלה כי היה בקשר טלפוני עם סלומיאנסקי עובר למועד הבחירות הפנימיות למפד”ל. כן היה בקשר עם אורלב ועוזרו, עם חה”כ זאב אלקין מסיעת הליכוד וכן עם צ’יינג’ “מאני טיים בתל אביב. + דו”ח פעולה- סיכום פעילות חקירה טכנית של החשוד אמרוסי. אותו אמיתי המאוזכר בחקירותיו של אמרוסי, אותר בחיפוש בגוגל כאמיתי כהן, יו”ר הפורום הדתי לאומי ברחובות וממצאי המחת”ק מעלים כי אכן התקיים קשר טלפוני ב15/8/12 בין אמרוסי לאמיתי כהן ואחיו דוד כהן, כשבסמוך לשיחות שקיים אמרוסי עם אמיתי כהן ואחיו דוד, התקיים קשר טלפוני עם סלומיאנסקי.

בנוסף, חיזוק לדבריו של אמרוסי לפיהם נפגש עם סלומיאנסקי ב9/9/12 בסמוך לאחר הפגישה בה הוקלט ע”י החוקר, ניתן למצוא במחת”ק המצביע על שורת התקשרויות טלפוניות בין סלומיאנסקי לאמרוסי באותו תאריך.

                                                                                                        

 

24. הפקת פלטים מתיבת המייל של אמרוסי- מצביעים על כך שבתקופת הפריימריז למפדל התקיים  קשר רציף בין אמרוסי לסלומיאנסקי, כולל אזכור של פגישות בין השניים.
25. דיסקים- כתבות וידאו + מלל שהתפרסמו בתקשורת.
26. זכ”ד פנייה לר’ מעבדת פוליגרף בעניין אמרוסי
27. מכתב מעו”ד קלרר שמורק בעניינו של דוד עזרא- באשר לכך שלא היה מעורב בגיוס מתפקדים.
28. צילומים ממצלמה נסתרת שערכה הילה וזאן לדוד עזרא+ זכ”ד ביקור בביתה של הילה וזאן.
29. צווי חיפוש+צווי מחת”ק
30. מזכר מאת רפ”ק ארנפלד- אמרוסי מסרב לבדק בפוליגרף כיוון שלטענתו, כך הונחה ע”י עורך דינו.
31. כתבות מהאינטרנט על התפקדויות בחסידויות ברחובות- קרעטשניף+גור
32. מעטפה המכילה דיסק און קי שנתפס ממשה קלוגהפט+ 2 דיסקים העתק של דיסק און קי שנתפס ממשה קלוגהפט+ פלטים שהופקו מתוך קבצים שאופסנו בדיסק און קי של קלוגהפט (תמלול).
33. דו”פ מאת איתי רמות– הגיע ביום 6.3.13 בסמוך לשעה 20:15 לביתם של משפחת ברזל (מאיר שמחה ופייגה מלכה) בהתאם לרשימת מתפקדי הבית היהודי שפורסמה בכתבתה של איילה חסון), השניים השיבו בחיוב כי התפקדו למפלגת הבית היהודי ושילמו בצ’ק ע”ס 40 ₪ כל אחד. שללו כי קיבלו את הכספים בחזרה. שנשאלו מדוע התפקדו למפלגת הבית היהודי בפריימריז בעוד שחסידות קרעטשניף משתייכת לזרם החרדי, השיב כי מדובר בעניין מוניציפאלי וזו ההחלטה של האדמו”ר.

 

34. דו”פ מאת רפ”ק אסנת רוטמן מיום 7/3/13- הגיעו לביתו של בנו של האדמו”ר מקרעטשניף. לבקשתם, הנ”ל הסביר על הרקע להתפקדות קהילת קרעטשניף ל”בית היהודי”. לדבריו, לפני שנודעו הבחירות הכלליות לכנסת, הקהילה שלהם החליטה ללכת עם “הבית היהודי” במועצת העיר. לדבריו, ישנם שני פעילים מקומיים שטוענים לכתר “בבית היהודי” ברחובות- מנחם קליין ואמיתי כהן. הקהילה רצתה שאמיתי כהן יוביל את הרשימה של “הבית היהודי” בבחירות המוניציפאליות והם יקבלו מקום שני במועצת העיר ולכן היה לקהילה אינטרס להתפקד ל”בית היהודי” כדי שלאמיתי יהיה כוח מול מנחם קליין בסניף המקומי. בקהילת קרעטשניף התפקדו כ-300 איש, כאשר האדמו”ר לא הורה לחברי הקהילה להתפקד עבור “הבית היהודי” אך האינטרס היה ברור. לדברי בנו של האדמו”ר, הוא מאוד התרגז על הכתבה שהכתימה  את קהילת קרעטשניף כי אין דבר כזה שהחזירו להם את הכסף תמורת ההתפקדות. לאור זאת ב”מבט” ששודרה ביום ראשון בשעה 20:00 שודרה שוב הכתבה עם הדגש שמדובר בחסידי חב”ד.
35. דו”פ- מיצוי מידע מהמחשב של דוד עזרא- ללא ממצאים.
36. דו”פ+ דו”ח חיפוש במשרדו ובביתו של דוד עזרא- ללא ממצאים.
37. תשאול הרב גולוכובסקי– קהילת חב”ד ברחובות מונה 500 משפחות ו10 בתי כנסת. חב”ד בהוראת הרבי מילובביץ’ הינה “על מפלגתית” ולא פעילה ברמה המוניציפאלית ולא ברמה הארצית. מטבע הדברים במערכות הבחירות השונות, מפלגות שונות פונות כדי לגייס תמיכה ו”חלק מחב”ד התפקדו למפד”ל ולליכוד”. לדבריו, לא היה אצלו אף אחד מהמפד”ל לפני מועד הבחירות הפנימיות למפד”ל. עוד אמר כי פנו אליו כ10 אנשים מהחצר וביקשו אישורו להתפקד למפד”ל, אולם לא ביקשו את עצתו למי מהמתמודדים להצביע. לא יודע על עסקנים מטעם הבית היהודי שפעלו למענו של בנט בקרב החצר שלו. לא יודע כל מתפקדים ששילמו דמי התפקדות וקיבלו את הכסף בחזרה.
38. העתק קבלה+ העתק שיק שהתקבלו ע”י חברת תדמית מסלומיאנסקי.
39. תוצאות בדיקת פוליגרף– דוד עזרא נמצא דבר שקר, כשהשיב בשלילה על השאלות: א) האם קיבלת כסף מסלומיאנסקי תמורת גיוס מתפקדים לבית היהודי ב) האם קיבלת מסלומיאנסקי כסף כדי לפקוד אנשים לבית היהודי בפריימריז האחרונים.
40. דו”ח תשאול ארז קרלשטיין- קמב”צ קהילת חב”ד ברחובות. במסגרת תפקידו, לטענתו מחובר ל”אנשי הליכוד בעירייה”. לדבריו אמיתי כהן ניגש אליו לפני הפריימריז במפד”ל וביקש לסייע לו לפקוד אנשים מקהילת חב”ד. הנ”ל השיב לאמיתי כי לא ישתף עמו פעולה מכיוון שחושש לפגוע ביחסים עם אנשי הליכוד ברחובות. לא ידוע לו על כספי התפקדויות שהושבו למתפקדים ואף אם יש אנשים מחצר חב”ד שהתפקדו למפד”ל זה מכיוון שהם נאיבים ו”אנשים ארץ ישראל השלמה” הבטיחו להם הבטחות ולא כסף. לדבריו קהילת חב”ד “לא מהחרדים שקונים אותם בכסף, גם כשהיו בקשר עם הליכוד מעולם לא קנו אותם”.
41. רשימות שהתקבלו מניר אורבך.
42. עמוס כהן- פקס המעיד על תשלום דמי התפקדות באמצעות האשראי.
43. צילום הודעות “וואטסאפ” + צילומים- מהילה וזאן שנתקבלו מאביחי אמרוסי.
44. זכ”ד תשאול שוקי זוהר- שוקי יצר קשר עם רפ”ק מאיר ארנפלד, לדבריו בתקופת הפריימריז התקשר אליו הרב אליאב סמואל (מכירים מהמילואים) ומסר לו כי הגיעו אנשים לישיבת ההסדר של קרית שמונה וביקשו לפקוד אנשים ל”בית היהודי”- פתחו דוכן ושמו שלט כי כל מי שהתפקד באמצעות כרטיס אשראי או שיק, יחזירו לו את הכסף במזומן. ביקש מהרב סמואל לבדוק מי אותם האנשים וזה חזר אליו עם תשובה כי מדובר באנשים של אביחי אמרוסי. לא יודע האם אותם אנשים הצליח לפקוד בישיבה. לדבריו יש לו עוד דברים למסור אך מכיוון שפוחד שאנשים ייפגעו אינו מעוניין לדבר.
45. חומר מודיעיני– מידע גלוי הכולל פרסומים בתקשורת. מידע סמוי הכולל מידע שנמסר ע”י משה אלעד.

 

סיכום והמלצות:

בפתח הדברים אציין כי את מכלול הראיות יש לבחון בראי תקופת הבחירות המקדימות, אין ספק שחלק מן העדויות זוהמו בשל פרסום הפרשה בתקשורת והמניעים הפוליטיים. כמו כן יש לזכור כי החקירה נפתחה בעקבות עדות שמסר במשטרה חוקר פרטי, שנשכר ע”י נפתלי בנט, במטרה מכוונת למצוא פרטים מפלילים על אודות יריבו בבחירות, סלומיאנסקי.

 

לגביי החשד להעברת כספים בין סלומיאנסקי לאמרוסי– הראיה המרכזית הינה עדותו של אמרוסי לפיה סלומיאנסקי העביר לו 8,000 ₪ ו2,000 דולר במזומן בתמורה לכך שיפקוד מתפקדים לבית היהודי.

עדות זו נתמכת בחיזוקים חיצוניים כדלקמן:

הודעת החוקר הפרטי+ ההקלטה– אמרוסי מספר לחוקר כי בזכות המתפקדים שמביא למפד”ל מקבל מסלומיאנסקי כסף לכיסוי החובות שיש לעמותה שלו. נסיבות העברת הכסף מידי סלומיאנסקי לאמרוסי נשמעות זהות לאלה שמסר אמרוסי בעדותו: העברת הכסף במזומן, פעם השטרות היו עטופים בנייר ופעם בתוך פקטים של סיגריות. מנגד, אמרוסי מעיד כי הדברים שמסר לחוקר הפרטי אינם אמת וכי ניסה להתרברב בפני החוקר כיוון שהאמין שמדובר בתורם לישיבה (כך החוקר הציג את עצמו) וניסה לגרום לו לחשוב שמקבל הרבה תרומות.

 

הודעת הילה וזאן– במהלך הפגישה במלון “בלו ביי” בנתניה (שהתקיימה במטרה לחשוף את העובדה כי סלומיאנסקי משתמש באמרוסי כקבלן קולות), שאלה את אמרוסי האם סלומיאנסקי נתן לו 600,000 ₪, לאחר שאמרוסי העביר לה את המסר שזה הסכום שמעוניין לקבל מבנט בעבור תמיכה בו. תשובתו של אמרוסי הייתה שסלומיאנסקי נתן לו הרבה יותר.

את הודעתה של הילה יש לקחת בערבון מוגבל, שכן אמרוסי מספק הסבר הגיוני באומרו כי עשה לעצמו יחסי ציבור שקריים והתרברב על כספים שמקבל לכאורה מסלומיאנסקי על מנת לשכנע גורמים אחרים לחבור אליו.

 

הודעות אמיתי ודוד כהן-  אמרוסי מסר בתשאול מיום 11/2/13 כי לאחר שסלומיאנסקי העביר לו 80,000 ש”ח במזומן, סלומיאנסקי ביקש כי להעביר מתוך הסכום 20,000 לאמיתי שהינו פעיל מפד”ל ברחובות ופוקד מתפקדים. לדברי אמרוסי, מסר לאחיו של אמיתי כהן בתחנת דלק בנתניה, מעטפה עם הכסף. מכיוון שאמרוסי ראה את הכספים כשייכים לסלומיאנסקי ובעבור מטרות ההתפקדות, לא התנגד להעביר לאמיתי את הכסף.

אמיתי ודוד כהן מאששים בהודעתם את העברת הכספים הנ”ל. אמיתי מוסר בחקירתו מיום 8.3.13 כי היה במצוקה כלכלית בעסק וביקש מסלומיאנסקי גמ”ח ואחיו דוד נסע לקחת את הכסף מנתניה. דוד כהן בחקירתו מיום 10.3.13 מאשר את הדברים ומוסר כי אמיתי שלח אותו לנתניה לקחת מעטפה והוא עשה כן.

מחקרי התקשורת מהסלולארי של אמרוסי מאמתים את הקשר בין דוד ואמיתי כהן לאמרוסי  בתאריך 15/8/13, כמו כן בסמוך לשיחות אמרוסי עם האחים כהן, אותרו שיחות בינו לבין סלומיאנסקי. לציין כי הקשר בין אמרוסי לאמיתי ודוד כהן היה חד פעמי, מה שמחזק את הסברה כי הקשר נוצר לצורך העברת הכספים.

יתרה מכך, סלומיאנסקי מאשר בהודעתו כי פנה לאמרוסי ושאל אותו האם מוכן להעביר לאמיתי כסף כגמ”ח. כשסלומיאנסקי נשאל מדוע הפנה את אמיתי דווקא לאמרוסי לקבלת גמ”ח, מסר גרסה דיי מפוברקת לדעתי, כי ישנם שמועות שאמרוסי עוסק במזומנים וזה מקובל לתת 10,000 ואפילו 20,000 ₪ כגמ”ח, ואם אדם במעמדו של אמיתי נזקק לעזרה, מתגייסים כדי לעזור לו.

אמיתי אכן מוסר בחקירתו כי קיבל מסלומיאנסקי כספים במסגרת הלוואה לחברת “תדמית” שנקלעה לקשיים, ואומר כי לא זוכר פרטים לגביי אופן העברת הכספים. בנוסף, אמיתי אומר כי הכספים לא הוחזרו לסלומיאנסקי.

לציין כי לגרסת אמיתי כהן סלומיאנסקי העביר לו כגמ”ח 10,000 ₪ ולא 20,000 כפי שאמרוסי טוען.

 

אין ספק בדבר הקשר בין אמרוסי לסלומיאנסקי– ניתוח המיילים מהמחשב של אמרוסי מצביע על קשר רציף בין השניים בתקופת הפריימריז וכולל גם אזכור לגביי פגישות. כך עולה גם ממחקר התקשורת, שמצביע על קשר אינטנסיבי.

יתרה מכך, לכאורה לאמרוסי אין מניע להפליל את סלומיאנסקי שכן הוא עצמו רימה בכך שפברק טבלאות אקסל עם שמות של מתפקדים והציג לסלומיאנסקי מצג שווא לפיו מתחייב לפקוד 4,000 איש כשבפועל, פקד רק 200.

 

הכחשתו הגורפת של סלומיאנסקי בדבר העברת כספים בינו לבין אמרוסי, מחזקת את גרסת אמרוסי ואיננה מתיישבת עם הגרסה לפיה אמרוסי היווה “צינור” להעברת כספים בין סלומיאנסקי לאמיתי כהן. לדברי סלומיאנסקי, אמרוסי פנה אליו ואמר לו שיביא מתפקדים אך לא דיבר על מספרים, לא הציג רשימות ולא ביקש שכר.

לפי חוק המפלגות, תשנ”ב- 1992 (להלן: “חוק המפלגות”) אין פסול בכך שסלומיאנסקי יעביר לאמרוסי כספים במסגרת עבודתו במהלך המפקד.

הכחשתו של סלומיאנסקי בדבר העברת כספים לאמרוסי, מפלילה ומעלה את האפשרות כי הכחשת הקשר הכספי נובע מאי הדיווח למבקר המדינה על אודות הכספים שהועברו לאמרוסי, עניין המהווה עברה בפני עצמו.

סעיף 28 ח’ לחוק המפלגות קובע סכום מרבי שמותר למועמד להוציא בשל מועמדותו בבחירות המקדימות. הסכום נקבע לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן הבחירות המקדימות.

במקרה דנן סלומיאנסקי העביר למבקר דין וחשבון כספי ביום 24.12.12 (נתפס במבקר המדינה) לפיו מצהיר כי תקרת ההוצאות בבחירות המקדימות הינו 303,788. לפי כך ובהתאם לאמור בסעיף 28ח לחוק המפלגות ניתן להבין כי סלומיאנסקי העריך כי יצליח לפקוד בין 10,000 ל100,000 בוחרים, בגינם ניתן להוציא עד 174,480 ש”ח ועוד 2.75 ₪ לכל בוחר מעל ל100,00 בוחרים.

174,480 + 2.75* (57,000-10,000) = 303,730 ₪.(הסכום לערך שמותר להוציא, בתחשיב של 57,000 מתפקדים).

*ראיה למספר המתפקדים לפריימריז בטבלאות שנמסרו מחברת אמן.

אמרוסי מוסר כי סלומיאנסקי העביר לו כ150,000 ₪ במזומן.

בנוסף, מהמסמכים שנתפסו במבקר המדינה, עולה כי סלומיאנסקי  הצהיר שהוציא כ90,000 ₪ ₪ על מערכת הבחירות.

לסיכום,  גם לו היה  סלומיאנסקי מדווח על הכספים שהעביר לאמרוסי, לא היה עובר את תקרת ההוצאות המותרת.

 

לגביי דיווח ההוצאות למבקר המדינה: ס’ 28כב(א)(1) לחוק המפלגות מורה על דיווח למבקר המדינה בדבר מערכת החשבונות שניהל מועמד למימון התמודדותו בבחירות המקדימות.

כך מורה גם סעיף 30 בפרק ו’ להנחיות מבקר המדינה לפי חוק המפלגות בדבר ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות המקדימות, התשס”ט- 2008 (להלן: “הנחיות מבקר המדינה).

במסמכים שנתפסו ממבקר המדינה המתעדים את הוצאותיו של סלומיאנסקי במסגרת קמפיין הבחירות שניהל- אין אזכור לכספים שהועברו לאמרוסי.

ס’ 28כה(1)(5) קובע את העונשין על אי הדיווח- המועמד יעביר לאוצר המדינה 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא.

לפי ס’ 28כו(ב) מי שהוציא הוצאה בניגוד להוראות סימן א’ לפרק ב’ דינו- מאסר שנה.

מנגד:

פעולות חקירה הכוללות ניתוח דפי תנועות בנק, חיפוש בצ’יינג’ ובמשרדו וביתו של אמרוסי אשר בוצעו לשם איתור מסלול הכספים שלכאורה הועברו מסלומיאנסקי לאמרוסי, העלו חרס.

 

סרטון וידאו שצולם בבית של רוני רימון- אמרוסי סיפר בחקירתו על פגישה שנערכה בביתו של יועץ התקשורת רוני רימון.  בפגישה נכחו אמרוסי, יועץ התקשורת רוני רמון, איתן זליגר (יועץ התקשורת של זבולון אורלב), וסלומיאנסקי.

הנ”ל נפגשו במוצאי ראש השנה לאחר שהסתבר ליועץ התקשורת של אורלב, כי הקלטת שערך החוקר הפרטי בה אמרוסי מספר כי קיבל כספים מסלומיאנסקי, עתידה להתפרסם יום למחרת בערוץ 2.

באותה פגישה, אמרוסי צולם כשהוא מכחיש את האמור בקלטת של החוקר הפרטי, ואמר כי מעולם לא קיבל מסלומיאנסקי כספים ורק התרברב בפני החוקר הפרטי כי חשב שהוא תורם.

בנוסף, אמרוסי צולם כשהוא אומר שנעשתה אליו פנייה מנפתלי בנט לבחינת אפשרות לגיוס מתפקדים שיצביעו עבור בנט בבחירות הפנימיות במפד”ל, בתמורה לתשלום.

לדברי איתן זליגר, לא הבחין בכך שאמרוסי הונחה ע”י מי מהנוכחים לומר את הדברים המופיעים בקלטת. סלומיאנסקי אומר בחקירתו כי אמרוסי אמר את הדברים מרצונו החופשי.

 

הודעת אלדד עוזרי- שימש כפוקד עיקרי מטעם סלומיאנסקי, כיום משמש כציר במפלגת המפדל. אישר בחקירתו כי גייס מתפקדים עבור סלומיאנסקי, הכחיש כי הועברו אליו מסלומיאנסקי כספים ואומר כי לא ידוע לו על העברת כספים מצד סלומיאנסקי לקבלני קולות.

 

לגביי החשד בדבר השבת דמי התפקדות למתפקדים שגייס אמרוסי עבור סלומיאנסקי-    תחילה, אמרוסי הכחיש בחקירותיו כי השיבו למתפקדים דמי ההתפקדות. הראיה המרכזית (ולמעשה כמעט היחידה) לגביי השבת “דמי ההתפקדות” הינה דו”ח התשאול של אמרוסי מיום 20/2/13. שאמרוסי נשאל ע”י רפ”ק אבי רוטנברג האם הייתה כוונה לשלם במקום מתפקדים, השיב כי “ניתן להגדיר את זה כך”. עוד אמר שסלומיאנסקי הורה לו להשיב את דמי ההתפקדות למי שמבקש.

אמרוסי אומר בוודאות כי היו מתפקדים להם החזיר כסף. כשנשאל האם סלומיאנסקי ידע מההתנהלות הזו, השיב כי ידע זאת בוודאות ואף הנחה אותו לעשות כך ואמר פעמים רבות כי כולם נוהגים כך.

חיזוק לראיה זו, ניתן לכאורה למצוא בהודעתה של מיכל בן יוסף, מזכירתו של אמרוסי. לטענת מיכל, פקדה את בני משפחתה לבקשת אמרוסי ודמי ההתפקדות הושבו לאותם בני משפחה.

אולם מחקירת בני משפחתה של מיכל (נועם בן יוסף, אלון חיים כורמיאן וחגית זכיאן) לא עולה כי הושבו להם הכספים או שלא זוכרים כן.

לציין כי ניסיונות להתחקות אחר מתפקדים שאמרוסי גייס להם הושבו דמי ההתפקדות, לא העלו דבר.

הלכה למעשה, לו היו דיי ראיות להשבת דמי ההתפקדות למתפקדים ניתן היה להאשים את סלומיאנסקי  לפי  סעיפים 28(א)(1) ו 28(א)(8)  לחוק המפלגות,  הקובעים כי המשלם עבור אחר דמי התפקדות או נותן שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מלהצביע, דינו- מאסר שנה.

כן  ניתן היה להאשים לפי סעיף 10(א)(1) חלוק בחירות לגופים ציבוריים, תשי”ד 1954, הקובע כי מי שנתן או הציע שוחד כדי להצביע על בוחר, דינו- מאסר שנה.

 

 

לגביי החשד בדבר העברת כספים מסלומיאנסקי לדוד עזרא

החשד לפיו הועברו כספים מסלומיאנסקי לדוד עזרא, מתבסס על אמירות מוקלטות של דוד עזרא בשיחה שהתקיימה בינו לבין הילה וזאן. הילה בעדותה, אומרת שכשנפגשה עם עזרא, שאלה אותו מה רוצה עבור עבודתו כפוקד למטה בנט, ועזרא אמר כי סלומיאנסקי נתן לו 20,000 ושהוא רוצה מבנט עוד 20,000 בשביל הבחירות ליו”ר.

בנוסף, עזרא אמר להילה כי מחזיר למתפקדים את דמי ההתפקדות (40 ₪).

עוד בטרם הפגישה הנ”ל, נערכה פגישה עם עזרא  בבית הכנסת בנוכחות רז קיל, בנט והילה, כיוון  שרצו מעזרא תמיכה מקומית. רז קיל אומר בהודעתו כי בתחילת אותה פגישה, לפני שהגיעו יתר הנוכחים הנ”ל, עזרא פתח ארון במועדונית שצמודה לבית הכנסת, הראה לו שטרות ואמר שזה כסף שקיבל מסלומיאנסקי.

מנגד, רז קיל אומר בהודעתו כי עזרא הוא רברבן ולא לוקחים אותו ברצינות.

עזרא מוסר גרסה  לפיה לא קיבל כספים מסלומיאנסקי  והוא שיקר והתרברב בפני הילה ובפני רז קיל במטרה שישכרו אותו לעבודה במטה בנט. לדברי עזרא, הכסף שהראה לרז קיל הינו למעשה כסף שקיבל בעבור הקייטנות שמפעיל בדרום תל אביב ולא כסף שקיבל מסלומיאנסקי.

בסוף החקירה אומר כי שני הצדדים (בנט וסלומיאנסקי) הציעו לו לעבוד עבורם תמורת כסף כשזה ברור שזה כולל גם החזרת כסף למתפקדים, אך בפועל בעצת הרב מאיה לא נענה להצעותיהם.

סלומיאנסקי שולל כי שילם לעזרא בתמורה לעזרא בפריימריז ואומר כי בתחילת הפריימריז עזרא פנה אליו  והתעניין בעבודה  ולאחר יומיים אמר לו כי הרב אוסר עליו לעשות כן וכך זה הסתכם.

פעולות חקירה שבוצעו בניסיון לאשש את החשד להעברת כספים בין סלומיאנסקי לעזרא (חיפושים בבית ובמחשב), לא העלו דבר.

בבדיקת פוליגרף שנעשתה לדוד עזרא נמצא דובר שקר, כשהשיב בשלילה על השאלות: א) האם קיבלת כסף מסלומיאנסקי תמורת גיוס מתפקדים לבית היהודי ב) האם קיבלת מסלומיאנסקי כסף כדי לפקוד אנשים לבית היהודי בפריימריז האחרונים.

 

לגביי החשד בדבר העברת כספים מסלומיאנסקי לאמיתי כהן

כאמור לעיל, עלה חשד ממשי בדבר העברת כספים לאמיתי כהן מסלומיאנסקי באמצעות אמרוסי.

פעולות חקירה שנעשו לביסוס החשד לפיו כספים אלו שימשו לגיוס מתפקדים ולקניית קולות מתפקדים ע”י אמיתי לא העלו דבר.

במסגרת החקירה נגבו הודעות מגורמים בחסידויות קרעטשניף וחב”ד ברחובות (כאמור, אמיתי כהן הינו פעיל מפד”ל ברחובות וחסידות קרעטנשניף ברחובות פנתה אליו במטרה לחבור לבית היהודי בבחירות הקרובות לעירייה).כלל הגורמים מסרו כי אכן החסידים בחצר קרעטשניף התפקדו למפד”ל על רקע אינטרס מוניציפאלי, ולא הושבו להם כספים בגין ההתפקדות.

 

לדברי אמיתי לא פקד ולא מכיר החזרת כספים למתפקדים ולא קיבל מאף אדם כסף למטרה זו.

אמיתי כהן בחקירתו אומר כי קיבל מסלומיאנסקי 10,000 ₪  ₪ לניהול מטה הבחירות וכן כי קיבל מעין גמ”ח לחברת תדמית שבבעלות אחיו דוד כהן.

דוד כהן, מכחיש בהודעתו כי קיבל גמ”ח מסלומיאנסקי.

הן אמיתי והן דוד עונים תשובות לא ברורות ומבולבלות באשר לכספים שהועברו מסלומיאנסקי הן לצורך ניהול מטה הבחירות והן כגמ”ח והדבר אכן מעלה קושי.

סלומיאנסקי מכחיש כי אמיתי כהן גייס מתפקדים עבורו ואומר כי שכר את שירותיו של אמיתי כהן לצורך תליית שלטים ברחובות, בתמורה לשכר של 15,000 ₪. כמו-כן אומר כי הפנה את אמיתי לאמרוסי לצורך קבלת גמ”ח במזומן.

*בתיק ישנה קבלה מחברת תדמית ע”ס 10,000 ₪ שנרשמה לסלומיאנסקי.

 

חשדות לגביי אי סדרים בגיוס מתפקדים בפריימריז לבית היהודי/ המפדל

במהלך החקירה, עלו חשדות לגבי אי סדרים במהלך הפריימריז. היו טפסי התפקדות שנפסלו בשל תשלום באמצעות כרטיסי אשראי שנקנו מדואר ישראל וחולקו למתפקדים וכן נתפסו עשרות טפסים שנפסלו מסיבות שונות.

בעקבות הנ”ל נחקרו מעורבים שונים הקשורים בחשדות לאי הסדרים בגיוס המתפקדים ל”בית היהודי”, לצורך קידום מועמדותם של גורמים מטעם הבית היהודי שהתמודדו במסגרת הבחירות המוניציפאליות בערים (נגבו הודעות מאיתמר שמעוני, רפאל טרבלסי, יוחאי רביבו, ג’נט סויסה ומתפקדים שטפסיהם נפסלו).

בשלב מסוים התקבלה החלטה ע”י ראש יאח”ה שלא להמשיך לקדם את החקירה במישור הנ”ל ומשכך לא ארחיב את היריעה לגביי החשדות שאינם קשורים לחשודים בפרשה.

 

לסיכום- לאור כל האמור לעיל, לטעמי יש בסיס ראייתי להעברת הכספים בין סלומיאנסקי לאמרוסי. לגביי השבת הכספים למתפקדים ולגביי העברת כספים לדוד עזרא ולאמיתי כהן לצורך גיוס מתפקדים – הראיות חלשות.

לפי כך, יש לבדוק את האפשרות להגשת כתב אישום נגד סלומיאנסקי בגין אי הדיווח למבקר המדינה על אודות הכספים שהעביר לאמרוסי במסגרת הבחירות המקדימות.

 

 

                                                                                          

                                                                      סתיו שפירא.

PDF

               

סיכום ראיות חקירה פלילית ניסן סלומינסקי פרימריז בית יהודי 2-1-2014