אתמול 16/5/2024 פורסם מאמר ביקורת על המכון למחקרי ביטחון לאומי” INSS (“מכון הקונצפציה“) עם טענות מהוססות שגם המכון הזה תרם לאשליה שהחאמס מורתע, ולהחלשת המוכנות של צה”ל והשב”ח למלחמה. המאמר פורסם ע”י איתאי אילנאי ויפעת ארליך בישראל היום, אבל אנחנו בעדנה קרנבל פרסמנו על זה כבר לפני 5 חודשים!!!
ואחר כך משמיצים את עדנה קרנבל שהיא קונספירטיבית? 5 חודשים אחרי הפרסום בעדנה קרנבל נזכרו במיין סטרים לפשפש בפרסומים של מכון הקונצפציה ה INSS הזה?
מי שמתקבל למכון מקבל משכורות עתק בתור “חוקר”. תמיר הימן קיבל 175,000 ש”ח בחודש!!!!
את המכון הזה ניהל מנואל טרכטנברג, ואז תמיר הימן מונה מנהל. אבל בפועל דורית ביניש היא הרוח החיה של המכון, יחד עם ציפי לבני…..
האג’נדה של המכון היא להראות חדשנות, חשיבה מחוץ לקופסה, כשהכל מהול בפמיניזם, שוויון מגדרי, אוטומציה של המידע, ואמפטיה כלפי העם הכבוש, המסכנים הפלסטינים… בדיוק אותה אג’נדה של דורית ביניש וציפי לבני בתפקידהן הקודמים של המכלועות.
את מכון הקונצפציה INSS חייבים לייבש ולסגור (175,000 ש”ח בחודש לבכיר במכון??????)
את המכון הזה INSS חייבים לייבש ולסגור. המכון נכשל. כל מי שהופיע במכון הזה אמר דברי הבל וראוותנות שהחמאס מורתע, ושבינה מלאכותית תגן על המדינה.
את כל המכון הזה צריך להעיף על טיל. מי שנכשל לא צריך לקבל הזדמנות נוספת. אלה סוסים טרויאנים בביטחון המדינה וצריך לזרוק את כולם לקיבינימט.
להלן הכתבה בישראל היום 16/5/2024
שאלת מחקר: מה חלקו של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה־INSS, בקונספציה שהובילה ל־7 באוקטובר?
באתר האינטרנט שלו נכתב כי הוא “מפעיל צוות חשיבה עצמאי ובלתי תלוי”, אלא שמבט מעמיק על המכון למחקרי ביטחון לאומי מצייר תמונה שונה • טענות על “רודנות מחשבתית” • קשר הדוק למערכת הביטחון ולאמ”ן בפרט • ופוליטיקאים מהימין שמסרבים להופיע בכנס השנתי, מחשש שייתפסו כמשתפי פעולה עם “השמאל” • חוקרים בעבר ובהווה, לצד בכירים במערכת הביטחון, בדרג המדיני ובאקדמיה, שופכים אור על חלקו של המכון – כמו גם של המחקר הביטחוני בישראל בכלל – בשימור קונספציית 7 באוקטובר • “אין פה רוע. זו פשוט דינמיקה של מערכת סגורה עם אותם אנשים, תפיסות ודעות” • ה־INSS: “במכון היו וישנם חוקרים מרקע מגוון”
שבועיים לפני שניתכה על ישראל המכה הכואבת בתולדותיה, התקיים הכנס “יובל למלחמת יום הכיפורים” במכון למחקרי ביטחון לאומי, או בשמו המוכר יותר, ה־INSS. אחרון הדוברים באירוע היה ראש אמ”ן עד לפני שנתיים וחצי, אלוף (מיל’) תמיר הימן, אז מנהל המכון. בדברי הסיכום שלו ניסה הימן להסביר איך נוצר העיוורון המודיעיני שהוביל למחדל יום הכיפורים, וכיצד ניתן למנוע את המחדל הבא.
“אני חושב על אותה קבוצת אנשים מדהימה שעמדה בראשות המודיעין אז, עם האנשים הכי מבריקים שיש… ופעם אחר פעם כולם כאיש אחד מפרשים את כל האותות המפריכים כאותות מחזקים, ומשמרים את התיאוריה”, אמר הימן. “הלקח שהופק היה כל כך חמור, שהוא כלל שינויים מבניים ושינויים בחינוך של האנשים, בהשכלה של האנשים, וגם השילוב הכל כך טוב בין אקדמיה לבין צבא, בין אקדמיה לפרקטיקנים, שבא לידי ביטוי במכוני מחקר כמו המכון הזה”.
הימן הסביר בדבריו שקשה מאוד למנוע עיוורון מודיעיני והשתבללות בקונספציות צבאיות, אבל מי שיכולים לסייע בכך הם מכוני מחקר אזרחיים, כמו זה שבראשו הוא עומד. “יש פרספקטיבה אזרחית שמאפשרת טיפה לצאת מתוך ‘חשיבת היחד’ של אנשים שגדלו באותה צורה”, אמר.
אלא שמבט מעמיק אל תוך ה־INSS, ואל שדה המחקר הביטחוני והאסטרטגי בישראל בכללותו, מעמיד את דבריו של הימן בספק. תחקיר “שישבת” ממחיש את עומק הסימביוזה בין ה־INSS למערכת הביטחון, ומעלה שאלות באשר להטיה הפוליטית של המכון ובדבר יכולתו “לצאת מתוך ‘חשיבת היחד'”. התחקיר – שמבוסס על קריאה של עשרות מסמכים ועל שיחות עם שורה ארוכה של חוקרים בעבר ובהווה במכון, בכירים במערכת הביטחון, בדרג המדיני ובאקדמיה – שופך אור על חלקו של ה־INSS בשימור הקונספציה שחמאס מורתע, אותה קונספציה שפשטה באמ”ן, בצה”ל בכלל ובדרג המדיני בשנים שקדמו ל־7 באוקטובר.
חשוב להדגיש כי ה־INSS הוא רק דוגמה אחת, גם אם הבולטת ביותר, לחולשתם של מכוני המחקר הביטחוניים בישראל, שרובם היו נגועים בקונספציה, ורק מיעוטם התריעו מפני מלחמה קרבה, לאו דווקא עם חמאס. אך מאחר שמדובר במכון הגדול, העשיר, המקושר והמתוקשר ביותר בתחום, בחרנו להתמקד בו. “ה־INSS זה סימפטום של תופעה רחבה יותר”, אומרת גורמת ותיקה בשדה המחקר הביטחוני.
“מרבית מכוני המחקר בישראל בנויים מאנשי צבא, וגם קיבלו מעין זיהוי פוליטי־מפלגתי. אתה מצפה שבמכון מחקר יישבו אנשים עם דעות שונות ותפיסות עולם שונות, וייצרו מחקרים ועמדות מגוונים. אבל החטא הגדול של כל המכונים האלה הוא שהם נגועים באג’נדה פוליטית ופועלים בשיטת ‘חבר מביא חבר’ מהצבא. תפיסת העולם של האקדמיה – שאין אמת אחת, ושיש מקום לכל העמדות – התמסמסה”.
חוקר לשעבר במכון: “הביקורת ב־INSS על הצבא היא זניחה. ראשי המכון, פעם ידלין ועכשיו הימן, פשוט לא מביאים כלום חוץ מאת אותה קונספציה של מודיעין ואש על חשבון תמרון. הימן לא אתגר פעם אחת את ההערכות של חליוה, כוכבי ושות'”
“צנזורה מתוחכמת”
המכון למחקרי ביטחון לאומי (The Institute for National Security Studies) הוקם ב־1977 באוניברסיטת תל אביב, ביוזמתו של ראש אמ”ן לשעבר, אלוף (מיל’) אהרן יריב, שגם עמד בראש המכון עד לפטירתו ב־1994. בשנים האחרונות עמד בראש המכון ראש אמ”ן אחר, אלוף (מיל’) עמוס ידלין, שהפך למזוהה איתו. ידלין הוחלף לפני שלוש שנים על ידי פרופ’ מנואל טרכטנברג, שהגיע באופן חריג דווקא מתחום המחקר הכלכלי־חברתי באקדמיה. לאחרונה מונה הימן לראש המכון, לאחר שבמשך שנתיים שימש מנהל שלו. מעבר לנטייה של המכון להעמיד בראשו ראשי אמ”ן בדימוס, חולקים רבים מבכיריו גם זהות פוליטית משותפת. יריב, ידלין וטרכטנברג, מזוהים כולם עם מפלגת העבודה.
ה־INSS משויך אקדמית לאוניברסיטת תל אביב, אך שומר על עצמאות כספית וארגונית. הוא מעסיק כ־70 עובדים, ורוב תקציבו מגיע מתרומות. ב־2022 עמד תקציבו השנתי על 22 מיליון שקלים. כ־40 אחוזים מסך התרומות למכון מגיעות מחו”ל, רובן ככולן מארה”ב. זהות התורמים למכון חסויה, אך ידוע כי התורם המרכזי שלו הוא המיליארדר ניצול השואה פרנק לואי, איש עסקים ופילנתרופ יהודי־אוסטרלי ממוצא צ’כי, שמתגורר בישראל מאז 2019.
באתר האינטרנט שלו מצהיר ה־INSS כי הוא “מפעיל צוות חשיבה עצמאי ובלתי תלוי”. אלא ששיחות עם חוקרים לשעבר במכון מציירות תמונה שונה. “כל הדיבורי גבוהה־גבוהה האלה רחוקים מהאמת, כי האמת היא שכל מי שמרים את הראש במכון, מורידים לו אותו”, אומר אחד מהם. “ה־INSS הם ‘פלורליסטים’ לכאורה, אבל בפועל יש שם למעשה רודנות מחשבתית שלא נאמרת במילים. כל מי שחושב אחרת לא נוח לו להביע את העמדה שלו, כי הוא ימצא את עצמו ישר תחת מבט עוין או יסתכלו עליו כהזוי. זה מתיימר להיות מכון אובייקטיבי, אבל בפועל הוא הכי רחוק מזה”.
לדברי אותו חוקר לשעבר במכון, “הרודנות המחשבתית באה לידי ביטוי בזה שאתה מתקשה לפרסם דברים. לא אומרים לך ‘אל תפרסם’, אלא אתה מקבל הערות וכו’. הצנזורה עליך יותר מתוחכמת. בסוף אתה אומר ‘בשביל מה אני צריך לפרסם? אני אוציא את זה בעיתון ולא כמאמר של המכון’. יש אנשים גם עכשיו בתוך המכון שמתוסכלים מזה”. גם בכיר אחר במכון מודה שהתלונות על חוסר גיוון מצד חוקרים מוכרות, וחלקן אף מוצדקות. “אחרי 7 באוקטובר עשינו כאן יום שלם של הקזת דם והלקאה עצמית”, הוא אומר. “אחת המסקנות היתה שאנחנו אכן חייבים ליצור גיוון דעות”.
לצד הדיפת הביקורת, מתנהל במכון גם שיח של “חשבון נפש”. בראיון עיתונאי לאחר המלחמה הודה הימן ש”כמו כולם, גם אנחנו טעינו וחשבנו שלחמאס לא כדאי לפתוח במלחמה מעזה. נקטנו גישה של אלחוש אסטרטגי”
“מעולם לא חששתי להביע את דעתי במקום הזה”, אומר מנגד פרופ’ קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון כבר 11 שנה. “התמה ההגמונית במכון היא של פתרון שתי המדינות, אבל עם הרבה התניות ומתוך פיכחון. אני, לעומת זאת, מחזיק בעמדה ניצית יותר בנוגע לסוגיה הפלשתינית ומאמין, למשל, שהרשות הפלשתינית היא ישות סמי־מדינתית כושלת. פרסמתי מחקרים על כך גם במכון.
“ראשי המכון אומרים שהקול האחר שאני משמיע הוא חשוב מאוד. זה לא תמיד נוח, בעיקר כשוויכוחים יכולים להגיע לדציבלים גבוהים, ויש להם איזה נופך שהופך לעיתים לאישי ולרגשי. האם זה כיף גדול שאתה נמצא בפוזיציה שהיא יותר לעומתית? כנראה לא. אבל אני מקבל את זה כחלק בלתי נפרד מההוויה ומהתרבות של מכון מחקר. אני לא מרגיש רדוף ולא מרגיש עלה תאנה”.
“מכון שמסונף לצה”ל”
אחת הטענות שחוזרות על עצמן באשר לצורת המחשבה ואופי המחקר ב־INSS מתמקדת בקשר ההדוק בין המכון למערכת הביטחון, ולאמ”ן בפרט. לא רק רבים מראשי המכון הגיעו אליו מאמ”ן, אלא גם רבים מחוקריו. “הימן, כמו ידלין לפניו ורבים מאנשי המכון, הם ‘בוקים צבאיים'”, אומר אדם שפרסם מחקרים ב־INSS ומכיר את המכון מבפנים. “זה אומר לראות כל בעיה בצורה חד־ממדית, של כמות פצצות וכדומה, וחוסר הבנה מוחלט בתרבות המוסלמית. מובן גם שראשי המכון, ורבים מהחוקרים בו, לא דוברים ערבית”.
בשדה האקדמי יש הערכה לתוצרים של המכון?
“לא. האמירה היא שזה שטחי ומוטה וחסר עומק. יש שם חוקרים מעולים, אבל הם בודדים. רובם מביאים את אותה מתודה מרובעת של הצבא. בסוף זו תיבת תהודה. זה מכון מחקר שמסונף לצה”ל. לא יכול להיוולד משם משהו חדש, כי ב־INSS אין אנשים שעולם התוכן שלהם שונה מזה של האנשים בצבא, ולהפך”.
“הביקורת ב־INSS על הצבא היא זניחה, ותמיד מגיעה מחוקרים צעירים ו’לא חשובים'”, מצטרף חוקר לשעבר במכון. “ראשי המכון, פעם ידלין ועכשיו הימן, פשוט לא מביאים כלום חוץ מאת אותה קונספציה של מודיעין ואש על חשבון תמרון. הימן לא אתגר פעם אחת את ההערכות של חליוה, כוכבי ושות'”.
“זו מערכת סגורה”, מצטרף ד”ר רון שלייפר, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ומומחה ללוחמה פסיכולוגית. “קח, למשל, קצין קרבי שמסיים את תפקידו כאלוף – הוא יכול להיות סוחר נשק, להמשיך באחד מגופי הביטחון, או ללכת ל־INSS. אם יש לו פנסיה נאה והוא אדם סקרן שאוהב לחקור, ה־INSS הוא פתרון מצוין. אין פה רוע, זו פשוט דינמיקה שנוצרת כתוצאה מהמערכת הסגורה, שמזינה את עצמה באותם אנשים, תפיסות ודעות”.
יחסים סימביוטיים
הסימביוזה בין ה־INSS לחטיבת המחקר של אמ”ן באה לידי ביטוי, בין היתר, בדמותו של תא”ל איתי ברון. ברון, ששימש עד 2015 ראש חטיבת המחקר באמ”ן, עבר אחרי שחרורו מצה”ל לשמש סגן ראש ה־INSS למחקר. הוא עזב את תפקידו לפני כמה שנים, ובחודש שעבר הוחזר לעמוד בראש חטיבת המחקר, לאחר התפטרותו של תא”ל עמית סער מסיבות אישיות, ובצל המחדל הגדול של 7 באוקטובר.
“המינוי של תא”ל ברון לרח”ט מחקר זמני מלמד שהרמטכ”ל ושר הביטחון לא למדו דבר מ־7 באוקטובר”, כתב על כך השר לשעבר חיים רמון בטוויטר.
“בתקופת כהונתו כרח”ט מחקר, בין 2011 ל־2015, ברון היה מי שהוביל את קונספציית ‘הכלת חמאס’, שהרסה כל חלקה טובה באגף המודיעין… גם אחרי שחרורו מצה”ל, המשיך ברון, בתפקידו כסגן ראש המכון למחקר ב־INSS, לקדם את הקונספציה הארורה הזו, לראות בחמאס בר־שיח ולהפיץ את אשליית ‘חמאס מורתע’ שסייעה לעוור את הדרג הצבאי והדרג הפוליטי לסכנה הטמונה בשטן החמאסי”.
https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/15754668
להלן הכתבה של עדנה קרנבל מלפני 5 חודשים על ה INSS של אוניברסיטת תל אביב
באוניברסיטת ת”א, שהיא קן צרעות פמינאציות יש מכון בשם “המכון למחקרי ביטחון לאומי” INSS אשר לפני המלחמה אירח את כל הגנרלים ודגנרטים שהיו לשעברים בצה”ל וכולם נתנו נאומים יפים על כמה שאין סכנה מעזה, כמה שהחמאס מורתע, כמה שהשקעה בטכנולוגיה ובינה מלאכותית מייתרת את הצורך לשמור על גבול עזה, וכמה שכל הגנרלים האלה (רובם תלמידי קרן וקסנר) חכמים, נאורים, ומדליקים.
הסמנכ”ל היה תמיר הימן אולם לפני חודש הוא שודרג להיות מנכ”ל. הדירקטוריות הבכירות שתומכות בו הן דורית ביניש, ציפי לבני, רקפת עמינוח רוסק (הכלבה שניהלה את בנק לאומי), וגם אלפרד אקירוב.
שבועיים לפני המלחמה הופיע שם בכנס הסתום-בלום תמיר הימן, טינופת מזוהמת שאין לתאר…. והוא התפאר בכך שהוא לא רואה שום סכנה שנשקפת למדינת ישראל מעזה והחמאס….. ועכשיו המטומטם הזה קיבל מינוי לשמש “ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי”, כי ראש המכון הנוכחי מנואל טרכטנברג התפטר. 1/3/2024.
מנואל הרוויח 70,600 בחודש כמנכ”ל, ותמיר הימן הרוויח 175,000 ש”ח בחודש כסמנכ”ל.
איך תמיר הימן לא מתבייש להוציא 175,000 ש”ח בחודש על מחקרי מחדלי הביטחון שלו???
טמטום כזה עוד לא ראינו. מדובר באחד שהיה צריך לסתום את הפה שלו בבושה החל מה 7/10/2023 ולא להוציא מילה אחרי השטויות שהוא פלט. החמאס מורתע… לא נשקפת סכנה. והפסיכי הזה הולך להיות ראש מכון יוקרתי לביטחון לאומי….
אתם יודעים כה כסף הוא מרוויח בנוסף לפנסיית הענק שלו מצה”ל? 175,000 ש”ח בחודש כדי לספר לעם ישראל שהחמאס מורתע ושלא נשקפת סכנה.
הנה פה הוא אומר במפורש: אין כל סכנה מהנוחבה. חודשיים לפני השחיטה הגדולה בעוטף ובנובה. חודשיים לפני חרבות ברזל הוא קיבל טלפונים שאו טו טו מתקפת פתע והוא שם זין.
והנה כאן הוא מתראיין ב 27/2/2024 ומסביר למה הוא שהוא כישלון מהדהד, דווקא הוא הפתרון ל”התאוששות מכישלון”. “צריך להסתכל מעבר לכישלון”. איזה מטומטם. אבל מה לעשות הוא לא יוותר על עוד 175,000 ש”ח בחודש בנוסף לפנסיה הצבאית.
מה עושה דורית ביניש במכון למחקרי ביטחון לאומי????
המכון הזה INSS שופע בכסף. המכון מגלגל 22,000,000 ש”ח בשנה ככמעט הכל הולך למשכורות. המשכורות שמחולקות שם הן משכורות עתק.
יושבת במכון הזה גם הכלבה הפמינאצית דורית ביניש. מה היא מבינה בביטחון לאומי???? כאשר היא היתה נשיאת בית משפט עליון היא תמיד היתה בעד זכויות פלסטינים ומחבלים. תמיד בעד קיצוץ כושר הלחימה של צה”ל, נגד הריסת בתים של מחבלים, נגד שלילת אזרחות למשפחות מחבלים, נגד שלילת זכויות סוציאליות וביטוח לאומי למי שמעורב בטרור….. וזאת הנוחבה שהמוזמנים לכנסים של המכון צריכים ללקק לה????? דורית ביניש????
הנה פה זנזונת הקונצפציה דורית ביניש בכנס של המכון שלה INSS ב
ומה מבינות ציפי לבני ורקפת עמינוח רוסק בביטחון לאומי
גם ציפי וגם רקפת הן דירקטוריות. שתיהן יחד עם דורית ביניש העסיקו את המכון לאורך כל שנת 2023 בהפצת פרסומים שהמהפכה המשפטית מסוכנת לביטחון ישראל. זה מה שהעסיק את הנוחבות האלה.
הנה כאן ב 21/2/2023 ציפי ודורית ביניש זוממות לפרסם שהרפורמה במשפט מזיקה לביטחון הלאומי.
המכון התבוסתני למחדלי ביטחון
המכון הזה אינו אקדמי, ואינו מכון לימודי, שזה מה שעושים באוניברסיטה. לומדים לתואר. זהו סתם גוף אינטרסנטי שמקבל המון כסף, ושופך אותו על כל מיני מטומטמים, מקורבים לצלחת שמאוחדים בקונצפציה של “רק לא ביבי”.
הכתיבה באתר של המכון מאוד מטומטמת, ברמה של עבודה של תלמיד בכיתה י’. המון מליצות על האתגרים, ו”זירות מאבק”, אבל בסופו של דבר לא ממש נאמר שם שום דבר ברור.
את מי הביאו למכון כדי שיסביר ל”חוקרים” על מה להתמקד???? את אהוד ברק. אהוד ברק דיבר על “המחירים המשפטיים והבינלאומיים שישראל עלולה לשלם בגין פעולות אפשריות בהן תנקוט הממשלה החדשה; משמעויות לחימה עתידית של ישראל בגזרת הצפון וסוגיות של בניין הכוח הצבאי העתידי בהם רובוטיקה ובינה מלאכותית”.
הבנתם את זה? שבגלל הרפורמה המשפטית של ביבי ויריב לוין, מדינת ישראל תשלם “מחירים משפטיים ובינלאומיים“. לא בגלל החמאס. בגלל ביבי…. זה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי.
גם יאיר לפיד והזונה הפמינאצית הנוחבה אורנה ברביבאי היו יקירי המכון. כשיאיר לפיד בא למכון הוא דיבר על חיזוק הכלכלה העזתית. בקיצור, לפיד שאף לעשות מעזה לפלנד.
יאיר לפיד הציג את הקונצפציה בדיון חשיבה מקצועי במכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, שבאוני’ ת”א, על תוכניתו “כלכלה תמורת בטחון“.
עקרונות היוזמה הן ש”מטרתו של מהלך כזה היא לייצר יציבות משני צידי הגבול. בטחונית, אזרחית, כלכלית ומדינית. הקהילה הבינלאומית ותושבי עזה צריכים לדעת שהטרור החמאסי הוא המחסום בינם לבין חיים נורמליים. שוחחתי בחודשים האחרונים עם גורמים בינלאומיים רבים, החל ממצרים ועד ארה”ב והאיחוד הארופי, כולם מאמינים שאין דרך אחרת.
העקרונות המנחים הם: יצירתו של תהליך בניה מתמיד, רב-שלבי ומדורג של רצועת עזה, יבטיח בניהול נכון שקט מן הרצועה כל עוד התהליך נמשך. בניהול נכון וארוך טווח התהליך יהפוך את תושבי עזה, את מצרים ואת הקהיליה הבינלאומית למנופי לחץ על החמאס שימנעו ממנו התעצמות ופעילות טרור”…. “. יצירת פוטנציאל לכלכלה העזתית של יכולת צמיחה מבפנים…. נכונות מצרים להשתלב בפרויקט כגורם מוביל ומרכזי, הנהנה מפירותיו הכלכליים והמדיניים, ומהווה פלטפורמה להצטרפותן לפרויקט השיקום של מדינות ערב, בעיקר המפרציות”.
https://www.inss.org.il/he/lapid/
תחת העמוד של אסטרטגיה לשנת 2023 הם כותבים במפורש שיש ללמוד מהניסיון של המלחמה באוקראינה ולשאוף להימנע בכל מחיר מלחימה פנים אל פנים מעבר לגבולות האויב בשטחים מיושבים.
במקום זה הם מציעים לשפוך את כל הכסף של צה”ל על התייעלות טכנולוגית: הגנת סייבר ומתקפות סייבר כולל דגש על מטוסים ללא טייסים, גדרות ללא תצפיתניות, ואוניות ללא קברניטים.
הם כותבים שאי גיוס לצה”ל של דתיים עלול להוריד מוטיבציה להתגייס, ולייצר מתח פנימי בין תושבי ישראל.
הם אומרים שצריך להתכונן לקראת החימוש האטומי של אירן אבל לא מפרטים מה לעשות.
והנה משפט המחץ: Cyber efforts, covert operations, and legal and cognitive warfare should be integrated to achieve success.
בקיצור החומר שם מבייש ברמות על. חירטוטים מטופשים ברמה של דיבייט בבית ספר תיכון. לפעמים חשבנו שאנחנו קוראים טקסט שיצרה בינה מלאכותית….
ועל זה משלמים למנכ”ל תמיר הימן 175,000 ש”ח בחודש?????
ראו כתבה בישראל היום של ליאורה לויאן, פורסם 28/1/2024
המכון למחקרי עיוורון לאומי
גנרלים לשעבר שטעו בגסות מצליחים לשכנע את הצופים והמאזינים יום אחרי יום שהפאשלות שלהם לא רלוונטיות • מתי ניגמל מדמות הביטחוניסט הישראלי הקלאסי?
כמו בתאונת דרכים קטלנית בהילוך איטי, צפיתי השבוע במנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אלוף (מיל’) תמיר הימן, ובדבריו שנאמרו שבועות ספורים לפני מתקפת 7 באוקטובר: “אנחנו לא בפתח מלחמה רב־זירתית ותרחיש יום כיפור”, אמר הימן בקולו השקט, כמי שנמאס לו לדבר עם אידיוטים. “מרוב שאנשים מדברים על זה, אני מקבל טלפונים שאוטוטו מלחמה, אוטוטו מתקפת פתע… לא! זה לא המצב! אנחנו לא ערב מלחמה”.
עבור מי שכבר לא מתרשם מדבריו המנותקים של עוד גנרל בדימוס, כדאי לזכור שהמכון למחקרי ביטחון לאומי הוא הלוחש על אוזני כל הצמרת המדינית שלנו, והגוף הלא־צבאי הראשון שיוזמן להתייעצויות. מה שאומרים בכירי ה־INSS הוא מה שישמעו נתניהו, גלנט, גנץ ושאר חברי הקבינטים, והוא הקול שייחשב קונצנזוס ביטחוני שקול ומקצועי.
אך לא צריך לנבור עמוק מדי כדי להיווכח עד כמה בכירי המכון הנחשבים ביותר מקשקשים את עצמם לדעת בניתוחים ובנבואות, שמתבררים פעם אחר פעם כשטות וכהבל. לא נוח לי להתבטא כך כלפי אנשים שהקדישו את מיטב שנותיהם לביטחון ישראל, ושהחזיקו לאורך השנים בתפקידים ביטחוניים ראויים להערכה; אך אם יש דבר אחד שלמדנו בחודשים האחרונים, הוא שאי אפשר לאתרג את אלו שהיו אמורים לדעת – ולא ידעו.
שבועיים וחצי בלבד לפני מתקפת הפתע של חמאס, התקיים במכון כנס בסימן יובל למלחמת יום כיפור. “מה יהיה הדבר הבא שישבש ויערער את הביטחון העצמי של המערכת?”, תהה הימן, ושיתף במסקנות מדיונים שערך המכון בנושא. האתגר הפלשתיני הוא אתגר קטן, הרגיע, מכיוון שבמקרה הכי גרוע הפלשתיני יכול לירות רקטות מכמה אזורים, לא יותר. גם התפיסה המסורתית שלפיה הכוחות הסדירים יצליחו לבלום מתקפה עוינת נותרה על כנה, בעיקר הודות ל”אמון הגבוה שלנו בטכנולוגיה מתקדמת”.
אולי ראוי לציין את תפקידו הצבאי האחרון של הימן, שיכול לשפוך אור על ביטחונו המופרז: ראש אמ”ן.
המנהל לשעבר המיתולוגי של המכון, אלוף (מיל’) עמוס ידלין, כשל סדרתית בהערכת מצבו של חמאס ברצועת עזה.
ב־2007 התייחס ידלין בחיוב להשתלטות חמאס על הרצועה, מה שאמור היה להקל על ישראל להילחם בארגון. במאי 2023 פרסם מאמר שבו כתב כי “חמאס מורתע מאז שומר החומות“. בכלל, טען, עזה היא חזית לא כל כך חשובה, ו”כל לחימה בעזה גוזלת משאבים וקשב” הדרושים להתמקדות באיומים הדחופים יותר. במאמר שפורסם שבועיים לפני תחילת המלחמה כתב ידלין שחמאס “מעדיף להותיר את עזה מחוץ לעימות”, ושהתרחישים הביטחוניים עלולים להתלקח ביו”ש, בירושלים או בצפון. אולי לא תתפלאו לשמוע שגם ידלין היה, בתפקידו הצבאי האחרון, ראש אמ”ן.
המנהל לשעבר המיתולוגי של המכון, אלוף (מיל’) עמוס ידלין, כשל סדרתית בהערכת מצבו של חמאס ברצועת עזה. ב־2007 התייחס ידלין בחיוב להשתלטות חמאס על הרצועה, מה שאמור היה להקל על ישראל להילחם בארגון
תגידו, השתגענו? המלך הוא לא רק עירום – הוא גם עיוור, חירש וחסר חוש כיוון.
איך אף אחד עוד לא דפק על השולחן וקבע שהמכון המכובד צריך להפסיק ליהנות מדלת פתוחה בצמרת המדינית והביטחונית? איך יכול להיות שהימן, ידלין וחבריהם עוד מוזמנים להתראיין כמומחים וכפרשנים לגיטימיים? כיצד אנשים שמרוב בושה היו אמורים להיעלם מהמרחב הציבורי, מצליחים לשכנע את הצופים ואת המאזינים יום אחרי יום שהעובדה שהם טעו בכזו גסות אינה רלוונטית? האם זו העובדה שאנו מתקשים להיגמל מדמות הביטחוניסט הישראלי הקלאסי – גבר אשכנזי סמכותי עם עבר צבאי מפואר? האם יוקרתו של המכון שהם מובילים ממשיכה לחפות על הכישלון המחקרי, על הזחיחות ועל קיבעון המחשבה?
אנשי ה־INSS עשו רבות למען ביטחון ישראל, אך הם מוכיחים ללא הרף שגם כשקרסה הקונספציה שבנו בעמל רב – עדיין אין להם מושג איך לקרוא את המפה. כמדינה שעוד מעכלת את המכה שניחתה עליה ולומדת את האתגרים הגדולים שלפתחה, אין לנו את הפריבילגיה להמשיך לתחזק את אדריכלי הקונספציה.
https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/15174538
עמוס ידלין הנשיא המיתולגי של המכון: אסור לציבור לפקפק באליטה המקצועית
נציין שבאתר המכון יש שיחה בין יאיר לפיד לעמוס ידלין 6/3/2020 שבה הוא מתלונן על ההתקפה של אספסופי האדם על האליטה הביטחונית באמצעות הסמרטפונים, וכך הציבור גורם לרידוד השיח הביטחוני בעצם זה שמפקפקים במה שהגנרלים המקצועיים אומרים…… לדבריו האליטה לא צריכה להתנצל.
“אני חונכתי להיות אליטה”. ההתקפה על האליטות היא לא רק בעיה של ישראל. זו בעיה עולמית. גם של ארה”ב. ברל כצנלסון אמר שהאליטות לא צריכות להתנצל כי אנשי האליטה הם מקצועיים.
היום הציוצים של הציבור תוקפים את האליטות שהן Truth Tellers. ראיתי את זה כשהנישא טראמפ אמר ליועצים הבטחוניים שלא שהם מדברים שטויות…. גם שופטי בית המשפט העליון הם Truth Tellers וגם “העיתונאים הטובים” הם Truth Tellers ויש נגדם מלחמה…. היום כל אחד עם הטוויט שלו משפיל את האנשים הכי טובים…. אנחנו חייבים לחזור לתת כבוד לאנשים המקצועיים של האליטה, וזו לא בושה לומר שהם אליטה.
גדי אייזנקוט שימש חוקר בכיר במכון וקיבל 492,000 ש”ח בשנה
הידעתם שגדי אייזנקוט שימש חוקר בכיר במכון למחקרי הפשלות הביטחוניות? השכר של חוקר בכיר לשנה הוא כמעט חצי מיליון ש”ח!!!!!
ראו בטוויט הזה את יאיר לפיד מתגאה ש”הצגתי להם את תוכנית ״כלכלה תמורת בטחון״ שאני מקדם במטרה לייצר יציבות משני צידי הגבול ברצועת עזה. בטחונית, אזרחית, כלכלית ומדינית. חלק מהדיונים על התוכנית כוללים בתוכם את נושא השבויים והנעדרים שבעזה, ואת חובתנו להחזירם”. 23/12/2021.
קיימתי היום דיון חשיבה מקצועי במכון למחקרי בטחון לאומי @inss_hebrew עם ראש המכון פרופ׳ מנואל טרכטנברג @ManuelTraj ,הרמטכ״ל לשעבר רא״ל גדי איזנקוט, עמית מחקר בכיר במכון, מנהל המכון תא״ל אודי דקל, שרת הכלכלה @OrnaBarbivay ומנכ״ל משרד החוץ @AlonUshpiz. צילום: אלעד גוטמן pic.twitter.com/CTxdnji8rx
— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) December 23, 2021
ה”סקרים” השקריים של המכון
המכון גם הזמין סקרי דעת קהל בקרב 1,000 אנשים והפיץ “הודעה לעיתונות ש”הציבור מודאג מהאיומים הפנימיים משמעותית יותר מאשר מהאיומים החיצוניים-ביטחוניים – 21% מהישראלים מודאגים מהאיומים החברתיים בישראל מבפנים (הציבור היהודי – 23%, הציבור הערבי – 13%) ו-27% מודאגים מעימות בין יהודים לערבים ישראליים (הציבור היהודי – 25%, הציבור הערבי – 35%) בעוד שמיעוט זניח (5%) מודאג יותר מהאיומים הביטחוניים על ישראל מבחוץ. חלק ניכר מהציבור (42%) העיד כי הוא מודאג מכל האיומים במידה שווה. 18/7/2021.
הנה הסקר: רק 5% מודאגים מהחמאס…….. איזה בידור.
מתי סוגרים את המכון המעופש הזה ומעיפים את תמיר הימן על טיל לעזה?
אנחנו סבורים שהמדינה חייבת להפסיק את התקציב לאוניברסיטת תל אביב עד שהיא תסגור את המכון הזה. זו לא פקולטה. אין שם “לימודים אקדמיים”, והמכון הזה נכשל. הוא נכשל כישלון קולוסלי בניבוי הביטחון הלאומי.
עם כישלון כזה, המדינה לא צריכה לממן את המכון הזה אפילו בשקל אחד, ולמכון אין שום זכות קיום דקה נוספת.
ולגבי הביזיון של מינוי תמיר הימן למנכ”ל המכון לכישלון לאומי….. מה אפשר להגיד? מי שאמר שלא נשקפת שום סכנה מהחמאס. מי שהיה עיוור לסכנה, מי שאלחש את המדינה, וטעותו התגלתה כטעות מרה, אחד כזה לא צריך לקבל פרס.
הוא צריך לקבל חקירה פלילית במשטרה ולשבת בכלא.
המכון והנתונים הכספיים
המכון למחקרי ביטחון לאומי, מכון חשיבה שעל יד אוניברסיטת תל אביב, בע”מ (חל”צ) ע”ר 513861435
מחזור כספי 21,717,000 ש”ח.
משכורות 18,616,000 ש”ח.
הנהלה 3,177,000 ש”ח.
בזבוזים 890,000 ש”ח.
גירעון שנתי 514,000- ש”ח.
תרומות מארה”ב 5,700,000 ש”ח מאגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב בארה”ב, ועוד תורמים מאנגליה וישראל.
תרומות מנדבנים: קרן התרומות של דיאן וגילפורד גלייזר.
שגרירות ארה”ב תורמת 32,500 ש”ח ושגרירות קוריאה 2,800 ש”ח.
מדינת ישראל נותנת 275,000 ש”ח.
דירקטורים: אלפרד אקירוב משמש דירקטור. גם מרטין אינדיק. פרנק לאוי, אייל זיסר, דייויד לואי, זאב פלדמן, חנינא ברנדס, איתמר רבינוביץ, אריאל פורת (הרקטור של האוניברסיטה), יעקב אהרון פרנקל, רקפת עמינוח, דורית דבורה ביניש, ציפי לבני, דן גבע.
מקבלי שכר
One Comment
צריך לסגור את מכון רקמן למדעי השרמוטולוגיה ואת המחלקות לעבודה סוציאלית.
אוניברסיטאות מתוקצבות מכספי ציבור ואין סיבה לציבור לתקצב גופים שדוגלים בהרחקת אבות גרושים מילדיהם ובתורת הגזע.