לפנינו חוות דעת של הפרקליטות אחרי שימוע. מדובר בעובדת ציבור בעירית ראשון לציון שתפרה מכרזים. בשימוע עורכי הדין שלה ניסו למזער את “הרף הפלילי”, טענו שיש לה לימפופות סרטניות ושהיא היתה עובדת מסורה.
זה לא הרשים בכלל את הפרקליטות שהמליצו לא לקבל את הטענות בשימוע. הפרקליטות חופית שרים, אתי בן דור ואילן רוטביין המליצו על “הסדר טיעון שיכלול מאסר קצר (3-4 חודשים) לריצוי בדרך של עבודות שירות וקנס. במידה וימסרו מסמכים רפואיים המצביעים על החמרה במצבה הרפואי של ברזילי, הרי שתהיה הצדקה לסיים את התיק אף ללא… עבודות שירות…. יהיה מקום לשקול אף סגירת התיק בדרך של הסדר מותנה.
בסוף הוגש כתב אישום והעונש הוא 100 שעות עבודות שירות. זה בערך 15 ימי עבודה – כלומר שבועיים וקצת.
ראו כתבה בפוסטה, 4/7/2019.
העונש על מכרז תפור בראשון לציון: 100 שעות לתועלת הציבור
לימור ברזילי, יועצת ראש העיריה לשעבר, הודתה בקידום האינטרסים של קבוצת אופק-דיפנסיב שילד בפרויקט חוף הים, בעיקר בשל קרבתה לאיש העסקים מעוז איגר. התיק נגד גל הירש ואחרים נסגר
לימור ברזילי, יועצת ראש עיריית ראשון לציון לשעבר דב צור, תודה במרמה והפרת אמונים, עקב תפירת מכרזים לחבריה – מעוז איגר, בעל חברת ניהול הפרויקטים אופק, ושותפיו מחברת דיפנסיב שילד, גל הירש, דרור ועודד שכנאי. פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בפתח תקוה את כתב האישום נגד ברזילי, יחד עם הסדר טיעון קל שכולל עונש של 100 שעות לתועלת הציבור וקנס בסך 15 אלף שקל. בנוסף, הפרקליטות תבקש מאסר על תנאי.
לפי כתב האישום, ברזילי (60) פעלה בניגוד עניינים מהותי, וקידמה כיועצת ראש העירייה את האינטרסים הכלכליים של היזם איגר, שהיה חבר אישי קרוב שלה ושל שותפיו העסקיים מחברת דיפנסיב שילד.
באפריל 2013 מונתה ברזילי על ידי ראש העירייה צור להוביל פרויקטים עירוניים מרכזיים בתחום התיירות, בהם הכשרתו לרחצה של חוף הים מדרום לעיר, ששימש כשטח צבאי למטווחים ופונה על ידי צה”ל. עיריית ראשון לציון קיבלה על עצמה את האחריות על פינוי הנפלים מרצועת החוף והמים, וקבוצת אופק-דיפנסיב שילד זכתה בביצוע העבודה בפרויקט, בהיקף של תשעה מיליון שקלים, בסיועה האדיב של ברזילי. לדברי הפרקליטות, פרויקט זה היה בעל חשיבות עסקית-אסטרטגית עבור הקבוצה.
ההיכרות בין ברזילי לאיגר החלה סביב ספטמבר 2012, זמן קצר לפני מינויה ליועצת ראש העירייה. לפי כתב האישום, בין השניים התפתחה מערכת יחסים חברית, עד כי “הנאשמת ראתה באיגר את אחד האנשים הקרובים לה ביותר”. מלבד החברות, השניים בחנו יחד אפשרויות לשיתוף פעולה במיזמים עסקיים פרטיים. לפי כתב האישום, בסוף 2014, כשברזילי היתה כבר עמוק בתפקידה הציבורי, ובשעה שפרויקט פינוי הנפלים היה בעיצומו, בחנה ברזילי יזמויות משותפות פרטיות עם אנשי החברה.
לפי הנטען, מתחילת תפקידה בעירייה כמובילת פרויקט פינוי הנפלים בחוף, סייעה ברזילי לאיגר ולשותפיו בקבוצת אופק-דיפנסיב שילד, והעבירה להם מידע פנימי מהליך התמחור שערכה העיריה בין מציעים שונים, וכל זאת כשהיא חברה בוועדת המכרז. הנאשמת הודתה כי במעשה זה “העניקה יתרון לאיגר ושותפיו על פני המציעים האחרים, ונתנה להם את האפשרות להציע הצעת מחיר שתהלום את ציפיות ועדת המשא ומתן, ובכך תגדיל את סיכוייהם לזכות בביצוע הפרויקט”.
שלא במפתיע, התברר כי הצעתה של קבוצת אופק-דיפנסיב, שעמדה על חמישה מיליון שקלים, היתה הקרובה ביותר לאומדן העירייה, אותו חשפה ברזילי בפני איגר. קבוצת אופק-דיפנסיב נבחרה על ידי חברי הוועדה, ובהם הנאשמת, שהסתירה מאנשי העירייה את קשריה עם היזמים וקרבתה אליהם.
בשלב הבא הוחלט כי בטרם יחלו עבודות פינוי הנפלים, תקים העירייה גדר זמנית בחוף. לפי כתב האישום, שעל פרטיו כאמור חתמה הנאשמת, היא פעלה על מנת שגם עבודה זו תועבר לקבוצת אופק-דיפנסיב. על מנת לשכנע כי הצעת החברה היא גם הזולה והמשתלמת ביותר, ביקשה ברזילי מאיגר ומאחרים בקבוצה שיאספו עבורה הצעות מחיר נוספות, לכאורה מטעם מציעים פוטנציאליים מתחרים. הצעת קבוצת אופק-דיפנסיב היתה כמובן הזולה ביותר. ברזילי הגישה את ההצעות לוועדת הפטור ממכרז, והסתירה כי הן פיקטיביות.
בצוותא עם איגר, פעלה ברזילי בהמשך מול הגורמים העירוניים כדי שקבוצת אופק-דיפנסיב תזכה גם בפרויקט המשך של הקמת הגדר הימית. הנאשמת הגישה לוועדת המכרזים בקשה להגדלת היקף ההתקשרות עם חבריה, גם הפעם בהסתמך על הצעות מחיר נוספות שנאספו על ידי אופק-דיפנסיב.
בנוסף, ברזילי פעלה בפעם הרביעית להגדלת ההתקשרויות של הקבוצה ולמסירת עבודות נוספות, באמצעות אפיק פעולה חדש, לאחר שמיצתה את כל האפשרויות להעסקת אופק-דיפנסיב בפטור ממכרז. הפעם, בפברואר 2015, פעלה בתמיכת מנכ”ל העירייה לכך שהחברה הכלכלית ראשל”צ, הזרוע הביצועית של העירייה, תקבל אחריות על עבודות נוספות בפרויקט. ברזילי דאגה שקבוצת אופק-דיפנסיב שילד תועסק כקבלן משנה.
לפי כתב האישום בו מודה היועצת, “לאורך כל שלבי הפרויקט, העניקה יתרון לאיגר ושותפיו על פני המציעים האחרים, על מנת להבטיח את זכייתם בפרויקט ואת המשך ההתקשרות עימם…תוך שהיא מודעת לכך שהפרויקט צפוי להשיא רווחים לאיגר ולשותפיו, וכן לחשיבות העסקית-אסטרטגית של הפרויקט עבור דיפנסיב שילד. הנאשמת ביצעה בצוותא עם איגר מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בטוהר המידות של עובדי הציבור, אמון הציבור בעובדי הציבור ותקינות פעולת המנהל”.
עם זאת לטענת הפרקליטות, “השיקולים להגעה להסדר טיעון היו נסיבות ביצוע העבירה אשר אינן מן החמורות, והעונש ההולם בנסיבות אלה אשר מצוי ברף התחתון של מתחם הענישה. בנוסף, נלקחו בחשבון נסיבותיה האישיות של הנאשמת, הודאתה ולקיחת האחריות לפני תחילת ההליך המשפטי”. את ברזילי ייצגו עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס.
במקביל, נחתם עם איגר הסדר לסגירת תיק מותנית, הכוללת הודאה שלו בעבירות ותשלום קנס. לעודד שכנאי הודיעה הפרקליטות עוד לפני מספר חודשים כי תיק החשדות נגדו נסגר בהיעדר ראיות מספיקות. לגל הירש, דרור שכנאי, ושותפים אחרים בקבוצה, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק בהיעדר אשמה.
https://posta.co.il/article/489203/
להלן מכתב ההמלצות אחרי השימוע נכתב ע”י חופית שרים ואילן רוטביין
| תאריך:25/2/2019 | כ’ באדר א, תשע”ט | |
|
|
מספרנו: | פ 105/17 |
אל: עו”ד אתי בן-דור, פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה)
מאת: עו”ד חופית שרים, פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה)
לימור ברזילי – חוות דעת לאחר שימוע |
- ביום 19.12.18 העבירו אלינו באי כוח החשודה, הגב’ לימור ברזילי (להלן: “ברזילי“), עוה”ד נתי שמחוני ויואב סננס, עיקרי טיעון בכתב לקראת ישיבת השימוע בעניינה, וביום 26.12.18 התקיימה במשרדנו ישיבת השימוע. לאחר ישיבת השימוע, העבירו ב”כ החשודים מסמכים רפואיים שונים על אודות מצבה הרפואי של ברזילי וכן מכתבים מגורמים שונים המעידים על אופייה הטוב של ברזילי.
- מסמך זה מהווה מסמך משלים לחוות הדעת המסכמת מיום 7.10.18 שהוכנה בתיק, ויתמקד בטענות שהעלו באי כוח ברזילי במסגרת הליך השימוע, תוך מתן התייחסות לטענות אלה.
- כמפורט להלן, במסגרת הליך השימוע, העלו באי כוחה של ברזילי מספר טענות מרכזיות.
ברזילי לא הייתה מצויה במצב של ניגוד עניינים ופעלה לטובת האינטרס הציבורי
- נטען כי ברזילי לא הייתה מצויה במצב של ניגוד עניינים וטובתה של העיר ראשון לציון וטובת הפרויקט עמדו כל העת לנגד עיניה, והם בלבד. בכל אחד מהאירועים המפורטים במכתב החשדות, היו החלטותיה של ברזילי ענייניות, תוך שהיא הגשימה את האינטרס הציבורי עליו הופקדה. בהקשר זה, צוין כי אין כל אינדיקציה לכך שמערכות היחסים שפיתחה במהלך עבודתה בעיריית ראשל”צ עם מעוז איגר (להלן: “איגר“) ועם חברת דיפנסיב, השפיעו על התנהלותה המקצועית.
בתוך כך, נטענו מספר טענות משנה:
- באשר לטענה בדבר מסירת האומדן הפנימי של העירייה לביצוע עבודות פינוי הנפלים מברזילי לאיגר – נטען כי ברזילי הייתה היחידה שמסרה בחקירה כי העבירה את האומדן הפנימי לאיגר (איגר לא אישר זאת ועודד שכנאי שעבד יחד עמו על הצעת המחיר לא הכיר זאת), וייתכן כי היא התבלבלה בחקירה. זאת, בשים לב לדבריה, לפיהם העבירה את האומדן לחברות מציעות נוספות, דברים שהוכחשו על ידי האחרונות.
כמו כן, נטען כי אף אם הועבר האומדן – ולא כך היא – הרי שהאומדן לא היה “מידע פנים” שהיה אסור בהעברה, אלא מידע שהיה גלוי לכולם, וראיה לכך היא שהאומדן הועבר גם לגורמים אחרים.
- האינטרס הציבורי לא נפגע, שכן ההצעה של דיפנסיב הייתה המקצועית ביותר וגם העלות ששולמה לדיפנסיב בסופו של יום לא הייתה הגבוהה ביותר.
- ברזילי לא ראתה לנגד עיניה שהקשר שלה עם איגר מחייב אותה בגילוי, אלא ראתה את טובת העירייה והאינטרס הציבורי עליו הייתה מופקדת.
- לא ניתן לומר כי הייתה הסתרה מובהקת מצד ברזילי, שכן ידעו שהיא זו שהביאה את דיפנסיב; ראו אותה מסתודדת עם נציגי דיפנסיב; יוסי כבשני היועץ המקצועי ואלי שוורצברג, ראש אגף חופים בעירייה, היו מודעים לכך שיש קשרים בינה לבין נציגי דיפנסיב.
- באשר לשלב עבודות הגדר הזמנית – היה ברור לכולי עלמא שדיפנסיב תהיה זו שתבצע את העבודות וההצעות שהתבקשה לאתר נועדו לבחון את סבירות ההצעה של דיפנסיב. שוורצברג מסר שאת ההצעה של גביש הוא העביר לעודד שכנאי.
- בשלב עבודות הגדר הימית – ברזילי ניצלה את ניגוד העניינים לטובת העירייה, ודיפנסיב הפחיתו את הצעת המחיר.
- הקדמת תשלומים – היה מוסר תשלומים לא טוב בעיריית ראשל”צ, פנו לברזילי כי הכירו אותה, והאחרונה פנתה לגזברות שטיפלה בכך.
- כמו כן, נטענה טענה משפטית חלופית לפיה אף אם ניתן לומר כי ברזילי הייתה מצויה בניגוד עניינים, הרי שמדובר בניגוד עניינים שעוצמתו נמוכה, אשר אינו ראוי לחסות תחת האכסניה הפלילית – אף אחד מהאירועים המיוחסים לברזילי אינו עובר את סף הרף הפלילי, וכך גם כל האירועים יחד.
מצבה הרפואי של ברזילי ונסיבות אישיות
מצב רפואי
- נטען כי ברזילי, ילידת 1973, עברה באוקטובר 2012 ניתוח להוצאת גידול שפיר שגילו בראשה (נתון זה היה ידוע מחומר הראיות בתיק). כמו כן, במרץ 2018, גילו לברזילי סרטן בלבלב, והיא עברה ניתוח להסרת הגידול.
- לאחר ישיבת השימוע, העבירו לבקשתנו, באי כוחה של ברזילי, מסמכים רפואיים שונים המתארים את מצבה הרפואי.
- מהמסמכים הרפואיים עולה:
- ביום 1.4.18, התגלה אצלה סרטן הלבלב, וביום 26.4.18 עברה ניתוח Whipple לכריתה של חלק מרכזי של הלבלב (גידול נוירואנדוקריני).
- ביום 16.8.18 נקבעו לברזילי על ידי ועדה רפואית 100% נכות עד ליום 31.3.19, וזאת בגין “לימפומה מדרגת ממאירות נמוכה במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או בתקופת הטיפול הייעודי במחלה”.
- בדיקת PET-CT שבוצעה ביום 3.2.19 להערכה העלתה ממצא של בלוטות לימפה מוגדלות בבית השחי השמאלי, החשודות כנגועות. בוצעה ביופסיה אשר יש להמתין לתוצאותיה על מנת לדעת בוודאות באם מדובר בגרורות (נמצאו גם שני ממצאים בבטן שלא ברור טיבם). היה ויתקבלו תוצאות חיוביות בביופסיה, יוחלט לגבי אופי הטיפול (כימי/ביולוגי). כמו כן, בבדיקת רופא מיום 7.2.19, נשלחה ברזילי לבדיקת FDG-PET-CT להמשך בירור.
- מסיכום בדיקת רופא מיום 7.2.19 עולה כי כעת שבו ונשנו אצל ברזילי תסמינים אשר הופיעו אצלה לפני ביצוע ניתוח הסרת הלבלב – סומק, שלשול, קוצר נשימה (בדיקה במרשתת מעלה כי תסמינים אלה הינם ביטוי להורמונים המיוצרים על ידי חלק מהגידולים הנוירואנדוקריניים).
- נכון לעת הזו, ברזילי אינה עוברת טיפולים כימותרפיים/ביולוגיים.
- מהמסמכים הרפואיים שהועברו כאמור, שמקורם ברופאים מומחים, עולה כי מצבה הרפואי הנוכחי של ברזילי אינו בהיר, שכן ממצאי הבדיקה המחשידים טעונים בדיקה נוספת. כאמור, תוצאות בדיקות ביופסיה וFDG-PET-CT אותן עברה/צפויה ברזילי לעבור בעת הקרובה, ישפכו אור על אודות מצבה הרפואי.
- יצוין כי בהמשך לפנייתנו לבאי כוחה של ברזילי לקבל חוות דעת רפואית המתארת את מצבה הבריאותי העדכני של ברזילי, הועבר אלינו מכתב מטעם מומחה לרפואת משפחה מיום 20.2.19, שתוכנו:
“בת 45, ברקע בעברה עברה ניתוח מח להסרת גידול שפיר. בעקבות תאונה ב 3/18 התגלה במקרה גידול בלבלב. לאחר הסרת הגידול ב 4/18 התברר כי מדובר בגידול נוירואנדוקריני בלבלב. התברר כי הגידול לא הוסר בשלמותו וכי ישנן גרורות שנותרו בגוף. מאז נמצאת במעקב מרפאתי בתל השומר. טופלה במספר טיפולים תרופתיים במסגרת זו שכללו טיפולים ביולוגים. סובלת מכאבים כרונים. נעזרת בתרופות אופיאטיות. עקב מחלתה והטיפול הממושך לא מסוגלת בשלב זה לשוב לעבודתה. בזמן הזה לא ברורה התוצאה הטיפולית וממשיכה בבדיקות ובמעקב“.
- יצוין כי בניגוד למסמכים הרפואיים הקודמים שנמסרו לנו, מהם עלה כאמור כי קיים חשד לגרורות בגוף, מכתב זה קובע פוזיטיבית כי ישנן גרורות שנותרו בגוף. למיטב הבנתנו, הממצאים סותרים.
- כמו כן, הועבר אלינו מרשם רופא מיום 20.2.19 המלמד על הגדלת המינון התרופתי של משככי הכאבים אותם מקבלת ברזילי.
תרומתה של ברזילי לקהילה
- נוסף על מצבה הרפואי של ברזילי, התייחסו באי כוחה גם לאופייה הטוב ותרומתה לקהילה.
- לאחר ישיבת השימוע, העבירו אלינו באי כוח החשודה שלושה מכתבים מאנשים שבאו במגע עם ברזילי במסגרת תרומתה לקהילה – מ”כפר הנוער בן שמן” ופעילותה ההתנדבותית בתחום הצלת בעלי חיים ביישוב שוהם.
- המכתבים מציגים את ברזילי כאדם חם, מסור, ישר, הניחן ברגישות ונתינה רבה, ומוערך על ידי הסובבים אותו. כעולה מהמכתבים, ברזילי התגייסה למען חניכי הפנימייה “בן שמן”, העבירה להם פעילויות ועטפה אותם בחום ואהבה, וכן לקחה חלק בפעילות חברתית-התנדבותית בתחום הצלת בעלי חיים ביישוב שוהם.
סיכומו של דבר, באי כוחה של ברזילי הדגישו כי האירועים המיוחסים לברזילי אינם נושאים פן מחמיר נוסף ואינם חוצים את הרף הפלילי, ומכאן שיש להימנע מהעמדה לדין. לחילופין, הציעו לסגור את תיק החשדות בעניינה בהסדר מותנה.
דיון ומסקנות
- אשר לטענת הסניגוריה לפיה ברזילי לא מסרה לאיגר את אומדן העירייה – אנו סבורים שיש די ראיות להוכחת מסירת האומדן כאמור. ברזילי אישרה כי העבירה לאיגר את האומדן. איגר אישר כי ייתכן שבטפסים שהועברו אליו הופיע אומדן, אך מסר כי אינו זוכר היכן וכיצד קיבל אותו, ותשובתו בעניין הייתה מסויגת:
“…. ש. ברור לכל בר דעת כי בגלל היחסים ההדוקים ביניכם, למור פעלה למען כך שחברת דיפנסיב תקבל את המכרז ואתה תקבל את חלקך ברווחי הפרויקט, יותר מה למור הסבירה כי העבירה לך את אומדן המכרז כמו שהיא העבירה אותם לאחרים, תגובתך? ת. יכול מאוד להיות. זה היה בכל הטופסולוגיה שעברו, יכול להיות שהיה אומדן, לפי דעתי כן היה אומדן, לשאלתך אני לא זוכר היכן ואיך קיבלתי אותו…. ש. אני מציגה בפניך את מסמכי האומדן שהועברו אליך…. אנא עיין במסמכים אלו שלמור מאשרת כי העבירה לך אותם ואמור לי כיצד הגיעו לידיך? ת. (מעיין במסמכים). אני לא זוכר, מדובר בכמות רבה של מסמכים שעברה בפרויקט הזה, יכול להיות שזה עבר אלינו, לא יכול להגיד לך בוודאות כן או לא.”. (הודעת איגר מיום 27.1.16)
- גרסת ברזילי לפיה העבירה לאיגר את האומדן, המנוגדת כשלעצמה לאינטרס הרכושי שלה, מקבלת חיזוק משמעותי ממספר טעמים נוספים. האחד, הקרבה המשמעותית שבין הצעת המחיר של דיפנסיב לאומדן העירייה ביחס להצעות המחיר של החברות המתחרות האחרות שהיו רחוקות מאוד מהאומדן כלפי מעלה וכלפי מטה. השני, הפער הגדול בין הצעת המחיר שהגישה דיפנסיב לעירייה לבין אומדן המכרז הראשוני שנפסל שעמדה על 3.2 מש”ח, באופן שאינו מאפשר לקבל את טענת הסניגוריה לפיה סכום המכרז הראשוני שבוטל היווה “עוגן” מבחינת דיפנסיב לגובה הצעת המחיר שהגישה. טעם נוסף, הלחצים שהופעלו מצד איגר להפחית את הצעת המחיר של דיפנסיב לצורך הגדלת סיכויי הזכייה של דיפנסיב, העשויים ללמד על כך שנחשף לאומדן.
- כאמור, הסניגורים טענו כי לא ניתן לסמוך על גרסת ברזילי להוכחת העברת האומדן מברזילי לאיגר, שכן גרסת המציעות הנוספות לפיהן לא קיבלו מברזילי את האומדן – בניגוד לטענתה כי מסרה גם להן את האומדן, מובילה למסקנה כי האחרונה “התבלבלה” והלכה למעשה לא מסרה את האומדן לאף אחת מן החברות, לרבות איגר ודיפנסיב. לדעתנו, אין לקבל טענה זו, שעה שברזילי מסרה גרסה המנוגדת לכאורה לאינטרס האישי שלה, הנתמכת בראיות נסיבתיות משמעותיות, לא כל שכן שלברזילי היה אינטרס ברור לומר שהעבירה את הצעת המחיר גם לחברות הנוספות על מנת להצדיק את העברת האומדן גם לאיגר.
- על אף האמור, ברור כי היעדרה של ראיה חפצית המלמדת על העברת האומדן מחד, וקיומם של ניירות עבודה בחומר הראיות הכוללים תרחישים שונים של עלויות הפרויקט מאידך, עשויה להקשות מאוד על בית המשפט לקבוע כי ברזילי העבירה את האומדן לאיגר, ובית המשפט עשוי לאמץ גם את טענת הסניגוריה בעניין זה.
- אשר לטענת הסניגורים לפיה האומדן איננו “מידע פנים” אלא מידע גלוי, ועל כן אף אם הועבר אומדן, הרי שאין בכך כל פסול – לא ניתן לשלול ככלל את האפשרות כי היו אומדנים גלויים שנמסרו בפרויקט זה – כמו גם בפרויקטים אחרים – על ידי גורמים שונים בעיריית ראשון לציון. במסגרת ישיבת השימוע בעניינו של איגר, הציג איגר תכתובת דוא”ל מאפריל 2015 בין עודד שכנאי ל”אלי” (הנחזית להיות קשורה לאלי שוורצברג), ממנה עולה לכאורה ששוורצברג מסר לעודד שכנאי אומדן הקשור בעלות פירוק הגדר הימית הישנה.
- על אף האמור, השתכנענו שבמקרה דנא, האומדן לביצוע עבודות הפינוי היבשתי והימי בפרויקט חוף הים, היה אומדן פנימי וחסוי, שהוכן לצורך בחינת סבירות הצעות המחיר של החברות המציעות המתחרות. מסקנה זו נתמכת בעדויות אנשי העירייה בהם פרנקו גונן, מנכ”ל העירייה שעמד בראש ועדת המו”מ בפרויקט (שמסר “אף אחד לא אמור לדעת מהו האומדן. זה אמור להגיע רק אלי. האומדן לא משמש את המציעים…. אני רוצה שהם יציעו את ההצעות שלהם. אולי אקבל הצעה נמוכה יותר מזו ולכן אני לא רוצה שזה ישמש בסיס לחברות המציעות”), ואלי שוורצברג. גם גורמים בחברות המציעות המתחרות מסרו, כי אומדן העירייה הפנימי לא הובא לידיעתם ולא היה ידוע להם בשום שלב. אילו היה מדובר באומדן גלוי, יש להניח שהיה מועבר גם אליהן, בין מיוזמת העירייה ובין לבקשתם.
- אשר לטענה כי לא הייתה הסתרה מובהקת של הקשר עם איגר ודיפנסיב מצד ברזילי – ניתן להסכים עם טענה זו, לנוכח עדויות בתיק מהן עולה כי הסובבים אותה בעירייה (וכן בחברה העירונית), ידעו כי היא זו שהביאה את דיפנסיב להתמחרות וראו אותה מפעם לפעם מסתודדת עם נציגי דיפנסיב והיו מי שקיבלו את הרושם שיש אהדה שלה לדיפנסיב. ועדיין, ברזילי לא עדכנה את הסובבים אותה ביחס לטיב ועוצמת הקשר עם איגר ובהמשך גם עם אנשי דיפנסיב. כמו כן, מחומר הראיות עולה כי איגר נמנע מלהיראות עם ברזילי בפומבי באזור ראשון לציון.
- אשר לטענה לפיה היה ברור לכולי עלמא כי דיפנסיב תהא החברה שתבצע את עבודות הגדר הזמנית והצעות המחיר שביקשו נועדו לבחון את סבירות ההצעה של דיפנסיב – אמנם פרנקו מסר כי במקרה זה, “הדבר הטבעי היה לפנות לקבלן המבצע” (היינו, לדיפנסיב) וציין כי כדי לוודא שההצעה של דיפנסיב היא סבירה, ביקש מלימור לקבל הצעות מחיר נוספות. עם זאת, ברור מדבריו שבקשתו לקבל הצעות מחיר נוספות, נועדה לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת העולה בקנה אחד עם אינטרס העירייה, וזאת גם אם הפניה לדיפנסיב הייתה טבעית בנסיבות.
- אשר לטענה כי בשלב הגדר הימית, ניצלה ברזילי את ניגוד העניינים לטובת העירייה כך שדיפנסיב הפחיתו את הצעת המחיר שלהם לביצוע העבודות – ניתן להסכים כי ברזילי ניסתה להפחית את הצעת המחיר של דיפנסיב, כפי שעולה גם מהאזנות הסתר בתיק. ניסיונות אלה נועדו להבטיח שהצעת המחיר של דיפנסיב תהא הזולה ביותר וניתן יהא להגדיל את היקף ההתקשרות איתה כדין. לא ניתן לקבוע נחרצות כי פעולותיה אלה היו לטובת העירייה, שכן יכול ואם הייתה אוספת את הצעות המחיר מהמתחרים בעצמה, הייתה נחשפת להצעת מחיר נמוכה מזו שהציעה דיפנסיב בסופו של יום.
- אשר לטענה כי ברזילי סייעה לדיפנסיב בעניין תשלומים לנוכח מוסר התשלומים הבעייתי בעירייה – הראיות לעניין הקדמת התשלומים נוספו למכתב החשדות כתימוכין ליתר פעולותיה של ברזילי בהתאם לתיזת הצבירה, ולא היו מצדיקות כשלעצמן העמדה לדין. כמו כן, מכתב החשדות אינו מייחס לברזילי פעילות בהקשר זה תוך סטייה מן השורה. מחומר הראיות עולה כי ברזילי לחצה וביקשה לזרז תשלומים לדיפנסיב, ובמקרים מסוימים אף מבלי שיקוזז להם 1% אחוז מאותם תשלומים כמקובל במקרים בהם מבקש נותן השירות להקדים תשלום, במקרים בהם העיכוב נגרם באשמת העירייה.
- כמו כן, חומר הראיות מצביע על כך שהיו מקרים בהם ברזילי לחצה על גורמים בגזברות ליתן פרשנות מקלה לחוזים שנחתמו עם דיפנסיב וביקשה להקטין להם ערבויות. לשם הדוגמא, להלן דוא”ל מעומר חימי, מנהל הכספים בדיפנסיב, לעודד שכנאי, המדבר בעד עצמו:
- אשר למצבה הרפואי של ברזילי ונסיבותיה האישיות – אין חולק כי ברזילי אינה בקו הבריאות וכי עברה פרוצדורות רפואיות משמעותיות, בחלקן בשנה האחרונה. עם זאת, על סמך המסמכים הרפואיים שקיבלנו נכון לעת הזו, לא ניתן לקבוע בדיוק מה מצבה הרפואי העכשווי והאם צפויה לעבור טיפולים רפואיים נוספים בטווח הזמן הקרוב, ועל כן, ניתן להביא בחשבון את מצבה הרפואי של ברזילי בשלב זה באופן מוגבל. כמו כן, המכתבים שהועברו לעיוננו על אודות אופייה של ברזילי מציגים את ברזילי באור חיובי מאוד וניתן להביא עניין זה במידה מה בקביעת העונש.
סיכומו של דבר
- הטענות שהועלו בשימוע אינן מצדיקות, לטעמנו, סגירה של התיק בהעדר ראיות מספיקות או העדר אינטרס ציבורי ואנו עדיין מחזיקות בעמדה כי יש סיכוי סביר להרשעה המצדיק העמדה לדין.
- יחד עם זאת נדגיש, כי מכלול הנסיבות של התיק מצביע על כך שהעבירות המיוחסות לברזילי אינן נמצאות ברף העליון המחמיר של עבירת הפרת האמונים. כמו כן, לא ניתן להתעלם גם מן הקשיים הראייתים והמשפטיים בתיק (כמפורט בחוות הדעת המרכזית). לפיכך, על אף שיש באירועים המיוחסים לברזילי כדי לפגוע באינטרס הציבורי ובטוהר המידות בשירות הציבורי ועל אף העמדה כי יש מקום להגשת כתב אישום, נבקש לשוב ולהזכיר גם את הקשיים המרכזיים המתעוררים בתיק וליתן את הדעת לכך שהצטברותם עשויה להקשות על ניהול התיק:
- העובדה כי התיק מבוסס במידה רבה על “תיזת הצבירה” – קרי, כל אחת מהפעולות לכשעצמה אינה מקימה עבירה של עבירת אמונים, ומכתב החשדות מבוסס במידה רבה על מצבור האירועים לאורך זמן כתשתית פלילית מספיקה להעמדה לדין;
- העובדה כי קיימים קשיים ראייתיים בהוכחת סטייה מן השורה; כך למשל, הגם שאנו סבורים שיש די ראיות להוכיח את מסירת האומדן מברזילי לאיגר, אין זה בלתי סביר שבית המשפט יקבע כי אין די ראיות להוכחת עובדה זו, בהיעדר ראיה חפצית המדברת בעד עצמה. אין זה מן הנמנע כי בית המשפט ישתכנע כי הפרשנות שהציעו הסניגורים, לפיה ברזילי התבלבלה כאשר ציינה כי מסרה את האומדן לאיגר, היא פרשנות אפשרית.
- ככל שתאומץ עמדת הסניגוריה לפיה יש לבחון קיומו של פן מחמיר נוסף לגבי כל אירוע בנפרד – ולא ביחס לכל האירועים יחד – הרי שיתעורר קושי ראייתי לקבוע כי התגבשה עבירת הפרת אמונים, שכן גם עובדת הסתרת קשריה של ברזילי עם איגר ודיפנסיב אינו מובהק, בשים לב לעדויות עדים שטענו כי ידעו על קשר מסוים ביניהם (גם אם לא על עומק הקשר). במצב דברים זה, יכול והקריטריון היחיד המשמעותי שידגיש קיומו של פן מחמיר בפעולותיה של ברזילי יהא רום מעמדה כיועצת אישית של ראש העיר ומובילה בפרויקט חוף הים. וגם זאת – יש לזכור – כשאין מדובר בעובדת הציבור הקלאסית, עליה חלות הנורמות הפליליות;
- העובדה כי קיים קושי משפטי הקשור בביסוס מעמדה של ברזילי כעובדת ציבור לצורך הוכחת יסודות עבירת הפרת האמונים וכן קושי בהוכחת “רום מעמדה” של ברזילי כנסיבה משמעותית המגבשת את רכיב “הפן המחמיר הנוסף” הדרוש להוכחת העבירה;
- קיים קושי להצביע על נזק כלכלי שנגרם כתוצאה מהמעשים שבוצעו: דיפנסיב נבחרה על ידי אנשי המקצוע בעירייה כחברה המקצועית ביותר מבין המציעות; במבחן התוצאה, הפרויקט הושלם והחוף נפתח לרחצה בסד הזמנים הקצר שנקבע לכך; הצעת המחיר של דיפנסיב, על בסיסה זכתה בהליך ההתמחרות בפרויקט, לא הייתה ההצעה הגבוהה ביותר, וגם בשלבים המאוחרים יותר בפרויקט לא נגרם על פניו נזק לקופת העירייה. גם התנהלותה של ברזילי בכובעה כאחראית רובע הבילויים בחברה העירונית, לא גרם, על פניו, נזק כלכלי לציבור.
- ודוק. גם אם, חרף הקשיים כאמור, תתקבל בסופו של יום התיזה שלנו המפורטת בכתב האישום במלואה, אנו נימצא לכל היותר בתיק שהעונש ההולם אותו הוא מספר חודשי מאסר בפועל הניתן לריצוי בעבודות שירות – הן לנוכח חומרת העבירות שאינן מן החמורות במנעד עבירות הפרת האמונים, והן לנוכח מצבה הרפואי של ברזילי. לחילופין, יכול וייקבע שמדובר בהפרת אמונים על הצד המאוד קל, שהענישה המתאימה לה הוא מע”ת.
- לסיכום, אנו ממליצים לנהל מו”מ עם באי כוח החשודה, ולקבוע אצלנו ישיבה במסגרתה ייקבעו גבולות הגזרה לאפשרויות לסיום ההליכים בתיק ללא שמיעת ראיות, ואולי גם ללא משפט. בתוך כך, לדידנו יש לשקול שתי אפשרויות – סגירת התיק בהסדר מותנה (הצעה שכאמור עלתה מצד ב”כ החשודה בישיבת השימוע), או לחילופין הגעה להסדר טיעון סגור בו יסוכם על עונש מאסר בפועל קצר לריצוי בעבודות שירות.
חלופות מוצעות – סגירת תיק בהסדר או הגעה להסדר טיעון
- בהמשך להמלצתנו כאמור לניהול מו”מ עם באי כוחה של ברזילי, מרוכזים להלן נתוני עזר רלוונטיים שניתן יהא לשקול לצורך קבלת החלטה אשר לאפשרות סגירת התיק בהסדר מותנה או בהסדר טיעון.
- סעיף 67א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, התשנ”ב-1982 (להלן: “החסד”פ“) מאפשר לתובע – במקרים בהם קיימות ראיות מספיקות להעמדה לדין – לסגור תיק בהסדר, בעבירות חטא או עוון בלבד, אם “ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו” (להלן: “הסדר מותנה“), היינו כי ניתן לתת מענה הולם לאינטרס הציבורי בדרך של סגירת התיק בהסדר.
תובע ינקוט בהליך של “סגירת תיק בהסדר” רק בנסיבות שבהן הגיע למסקנה שלפיה אי-הגעה להסדר תצדיק העמדה לדין של החשוד/ה, ורק בנסיבות שבהן יש בקיום תנאי ההסדר המוצעים כדי להצדיק או לתמוך באי-העמדת החשוד לדין.[1]
- הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין “הסדר מותנה” מונה מספר נסיבות העשויות להטות את הכף לכיוון סגירת תיק בהסדר מותנה, ובהן: נסיבות אישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות העבירה (לרבות נזק לא רב אשר נגרם או צפוי היה להיגרם מביצוע העבירה), התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה.
- מן הטעמים המפורטים מעלה, ובשים לב לכך שהעבירות המיוחסות לברזילי הן עבירות מרמה והפרת אמונים שהינן עבירות עוון, הרי שמבחינה מהותית, עניינה של ברזילי יכול היה להתאים, על פניו, לסגירת התיק בהסדר.
- בהקשר זה, כקבוע בחוק, יש להביא בחשבון כי על מנת שניתן יהא לסגור את התיק בהסדר, העונש המתאים לדעת התובע, לביצוע העבירות נושא מכתב החשדות אינו יכול להיות עונש של מאסר בפועל, גם אם ניתן היה להסכים לריצויו בדרך של עבודות שירות.[2]
- כמו כן, כדרישת החוק, יש לוודא כי החשוד נעדר רישום פלילי מחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה נושא ההסדר ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו שאינם חלק מההסדר. ודוק: תדפיס המרשם הפלילי של ברזילי[3] אינו כולל הרשעות. עם זאת, נוסף על תיק החשדות דנא, ישנם שני תיקי מב”ד נוספים – האחד, תיק שנחקר בתחנת ראש העין בחשד לעבירת אי נקיטת צעדי זהירות בחיה לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין ביום 3.7.18 (פל”א 299886-2018); השני, תיק שנחקר בימ”ר ת”א בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון, החזקת מקום להימורים או הגרלות וקשירת קשר לעשיית פשע ביום 28.3.04 (פל”א 33551-2004).
- אשר לתיק המב”ד הראשון (פל”א 299886-2018) – למיטב הבנתנו, מדובר בתיק הכולל חשדות הנוגעים לאי שמירה על חיה (כלב), בהתייחס לאירוע שעל פי תלונה שהוגשה כנגד ברזילי, תקף הכלב שבבעלות ברזילי אישה אחרת (שהינה המתלוננת). ברזילי נחקרה בתיק זה חקירה יחידה ביום 8.7.18 והתיק הועבר לתביעות, נמצא בהכנה ובשלב זה לא הוגש בו כתב אישום. אנו נמצאים בהליך בירור מול יחידת התביעות על מנת לבדוק האם יש צפי לקבלת החלטות בתיק.
- אשר לתיק המב”ד השני (פל”א 33551-2004) – מדובר בתיק המתייחס לאירועים משנת 2004. החשודה נחקרה בשנת 2006 באזהרה בתיק בשם ראובן גבריאלי (המכונה גם “אינטרנט קפה”), הנמצא בטיפול הפרקליטות שלנו (מיסוי וכלכלה). עבדה בחברת “גלובל טרגט” כעוזרת של יורם צרפתי כשנה וחצי, שעבדה כזכיינית של חברה אחרת שסיפקה אתר של משחקי הימורים באינטרנט. מבירור שנערך מול שרון יונוביץ’ עולה כי התיק נגד ברזילי נסגר בהעדר עניין לציבור, וכעת נערך ברור מדוע קיים רישום שהתיק עדיין פתוח.
- נוסף על האפשרות לסגירת התיק בהסדר, יש לשקול אפשרות לסגירת התיק בהסדר טיעון שיכלול הרשעה ועונש מוסכם קצר של מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות.
- לצורך קבלת החלטה באשר לענישה ההולמת את מעשיה של ברזילי, יש לתת את הדעת למקרים דומים בפסיקה. ודוק. ניתן למצוא קווי דמיון רבים בין המסכת הראייתית בתיק זה לבין המסכת הראייתית בפרשת וירניק-מדר (ע”פ (מחוזי-מרכז) 5755-05-08 יגאל מדר ואנה וירניק נ’ מדינת ישראל, מיום 28.6.2009). באותה פרשה, הורשע עו”ד פרטי (יגאל מדר) בהפרת אמונים בצוותא חדא עם עובדת מס הכנסה בכירה וותיקה – רכזת חוליית עצמאיים (אנה וירניק), שלא במסגרת הסדר טיעון. במסגרת אותה פרשה, בה התקיימו בין האזרחי לעובדת הציבור יחסי קרבה רומנטיים, האזרח קיבל מעובדת הציבור מידע על נישומים, יצר עימם קשר וישב במו”מ מול עובדת הציבור אשר הגיעה עם הנישומים להסדרי מס, תוך סטייה מן השורה. הנאשמת הסתירה את ניגוד העניינים בו הייתה מצויה בעת שטיפלה בשומותיהם של לקוחות הנאשם ויצרה מצג כוזב לפיו אושרו שומות הלקוחות על ידה בדרך המקובלת המפרידה בין מי שהוציא את השומה למי שאישר אותה – חתימה על הסכם שומה בין הנישום ומייצגו לבין אחד המפקחים הכפופים לה בחוליה ואישורה את ההסכם בהמשך.
באותו עניין, נגזרו על הנאשמת, עובדת הציבור, 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מע”ת וקנס בסך 8,000 ₪. בענייננו, נראה שמעשיה של ברזילי בעבירת הפרת אמונים קלה משמעותית בחומרתה, ולפיכך מצדיקה ענישה נמוכה מזו שנגזרה בעניין וירניק.
- גם עניינם של איילת אזולאי-ג’קי בן-זקן (ת”פ 4637-12-15) מזכירים במידה מה את המקרה שלפנינו. באותו עניין, הואשמה עובדת הציבור, בין היתר, בהדלפה מזמן אמת של מידע פנים מתוך ישיבה סגורה של מועצת הנפט למקורבה וידידה ג’קי בן-זקן; בפניות ליו”ר מועצת הנפט דאז לשינוי החלטת מועצת הנפט וכן תיאום פגישה בין האחרון לבין חברת נובל אנרג’י. באותו מקרה, נגזרו על עובדת הציבור אזולאי, שהודתה בעובדות כתב האישום והורשעה בעבירות מרמה הפרת אמונים, עבודות של”צ בהיקף של 200 שעות, 6 חודשי מע”ת וקנס בסך 5,000 ₪. באותו עניין, היו ראיות למכביר על אודות פעולותיה וסטייתה מן השורה של אזולאי. בענייננו, מדובר בעבירות מרמה והפרת אמונים חמורות פחות מאלו שבעניינה של אזולאי.
- בע”פ 846/12 ויטה נ’ מדינת ישראל (מיום 19.6.2013), נגזרו על נאשם, שהורשע בשתי עבירות של הפרת אמונים, לאחר שבמסגרת תפקידו כפקיד שומה גוש דן, קיבל החלטות שונות בעניינם של צ’רנוי וגאידמק בעודו עומד בניגוד עניינים ותוך סטייה מן השורה, 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ורכיבי ענישה נלווים.
- במקרים נוספים נגזרו על עובד/ת הציבור ענישה של מע”ת, שלא כללה רכיב של מאסר בפועל ממש. כך למשל, בתפ”ח 14860-04-12 (מחוזי – ב”ש) מדינת ישראל נ’ מאיר בן גוזי (23.4.2013), הודה והורשע עובד עיריית אשדוד ויו”ר ועד העובדים, בעבירה של הפרת אמונים, על סמך הסדר טיעון לפיו הגבילה את עצמה המאשימה לטעון להשתת עונש מע”ת, ונגזרו עליו – בהרכב תלתא – עונש של 6 חודשי מע”ת וקנס בסך 50,000 ₪. באותו עניין, פעל הנאשם בן גוזי אשר שימש באותה עת כמנהל האחזקה של החופים בעירייה, כדי לעזור לנאשם נוסף בתיק (ששמו ארמו מיארה) לזכות במכרז שירותי החוף בעיריית אשדוד, בכך שהדריך אותו לומר לגורמי העירייה שהוא מנותני שירותי החוף הוותיקים, למרות שידע כי ארמו מיארה לא היה כזה ולמרות שידע שהעירייה פועלת על מנת למנוע מבעלי עבר פלילי, שעה שארמו מיארה היה בעל עבר כזה. כמו כן, היה בן גוזי מעורב בתיאום פגישה בעניין האמור אצל מי ששימש באותה העת כמנהל אגף החופים בעיריית אשדוד, פגישה שבסופו של דבר לא סייעה לנאשם ארמו מיארה בקידום ענייניו.
- כך גם ברע”פ 7120/09 יהושע פורר נ’ מדינת ישראל (מים 22.9.2009), שם נגזרו על נאשם שכיהן כראש עיריית רחובות שהודה והורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הפרת אמונים (ללא רכיב המרמה), עונש מע”ת ושל”צ, על פי הסדר טיעון שנחתם עמו. באותו עניין, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, לפיו בעת כהונתו מסר לביצוע פרויקטים בהיקף כספי לא מבוטל, לאגם שלו היכרות מוקדמת עמו, וזאת ללא כל מכרז ותוך חתימה על הסכמים כוזבים המגדילים את עלויות הביצוע.
- לאור האמור, אנו סבורות כי מתחם העונש במקרה הנוכחי נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לפיכך, יש מקום לשקול סגירת התיק בהסדר טיעון שיכלול מאסר קצר (3-4 חודשים) לריצוי בדרך של עבודות שירות וקנס. במידה וימסרו מסמכים רפואיים המצביעים על החמרה במצבה הרפואי של ברזילי, הרי שתהיה הצדקה לסיים את התיק אף ללא רכיב של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. במצב דברים זה, יהיה מקום לשקול אף סגירת התיק בדרך של הסדר מותנה.
[1] הנחיית פ.מ. מס’ 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין” (מעודכן ליום 13.2.19), בס’ 12א; ר’ גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה “הפעלת סימן א’1 בפרק ד’ – לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 – “הסדר מותנה”, סעיף 6.
[2] הנחיית היועץ המשפטי לממשלה “הפעלת סימן א’1 בפרק ד’ – לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 – “הסדר מותנה”, סעיף ד1א.
[3] תדפיס שהופק ביום 17.2.19.
