אתמול התקיים דיון בכנסת בהצעת חוק להחמיר את הסנקציות על סרבני גט, וכנופיית פמינאציות הגיעה לשם כדי להילחם שהחוק יחול רק על גברים, ונשים תהיינה פטורות מהחוק. 10/11/2024.
עדנה קרנבל שלחה את נציגיה לכנסת לדאוג שהחוק יחול באופן שוויוני, וחרף התנגדויות של להקת זאבות פמינאציות טורפניות נקבע שהחוק יחול בהוראת שעה באופן שוויוני.
ולמה לא דנים בביטול הכתובה??????
מה שאנחנו לא מבינים זה מדוע הפמיאציות לא מבקשות לבטל את הכתובה???? הן טוענות שאין שוויון מהותי כלפיהן ושהן תלויות בחסדי הבעל שייתן להן גט, אחרת הגט הוא גט מעושה.
אבל אותן נבלות גם רוצות כתובה, למרות שזו החפצת נשים פרופר. כתובה זה תשלום לאישה עבור פתיחת כוס. מדוע שאישה תקבל תשלום עבור פתיחת כוס…. אלא אם כן היא זונה????
הכתובה היא זו שמעודדת סרבנות גט, מעודדת נשים וגברים להלביש בלשים אחד על השני, להמציא סיורי אלף לילה ולילה ועלילות שווא על אונס ואלימות רק כדי לזכות בכתובה.
שמחה רוטמן, עם כל הרצון הטוב שלו, עדיין לא הבין שהמכשול העיקי זה הכתובה. בטלו את הכתובה ולא יהיו סרבנויות גט כי לא יהיה על מה לריב…..
כשהדיון על הכתובה הגיע לבית משפט עליון, הנבלה דפנה ברק ארז קבעה שזה חוזה מחייב (למרות שזה בארמית, ואין משא ומתן וכולם מתייחסים לזה כאקט סימבולי). אם בהמת מגדר פמינאצית כמו דפנה ברק ארז תומכת בכתובה, זה סימן שזה כלי יעיל לסחיטת גברים.
מצחיק שדפנה ברק ארז ליקקה לאפי נוה שיקדם אותה…… בזה היא לא בוחלת. זיהתה מקור כוח ונדבקה אליו כמו יתושה. אפי נווה לא סבל אותה ואת הכוס שלה.
להלן הדיווח מאתר הכנסת 10/7/2024:
ועדת החוקה סיימה את הקראת סעיפי הצ”ח להרחבת הכלים למאבק בסרבנות גט
יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן הודיע כי לא יעלה את החוק להצבעה ללא הסכמות; זאת בעקבות המחלוקת על בקשתו של ח”כ יצחק פינדרוס להחיל את ההסדר החל על גברים סרבני גט גם על נשים סרבניות גט
החוק כיום מאפשר להטיל את אותן סנקציות על גברים ונשים, אך כשמדובר בנשים נדרש אישור נשיא ביה”ד הרבני הגדול. ח”כ פינדרוס הציע לבטל את דרישת האישור וח”כ קארין אלהרר עמדה על כך שההסדר יישאר על כנו
היו”ר ח”כ רוטמן הציע להחיל את הסדר הסנקציות ללא אישור נשיא ביה”ד הגדול כהוראת שעה לשנה שניתן יהיה להאריכה, כל פעם בשנה נוספת, אך בעקבות ההתנגדות אמר: “אני לא רוצה להעלות חוק כזה ללא הסכמה. למרות כל כאבי הבטן, יש פה הסדר שהוא בשורה וחשוב לקדמו”; בהוראת השעה יהיו לפנינו הנתונים כמה תיקים כאלו הגיעו כמה אושרו וכמה נדחו ואם נראה עליה בלתי מוסברת ביחס לנתונים ויועלו עדויות מהשטח על שימוש לרעה בעניין הזה, לא נאריך את ההסדר. במצב החוקי היום, לגבר מסורב, במקרה שאינו במחלוקת, אין שום היגיון להגיש בקשת צו לעיקול חשבון הבנק, כי בפרק הזמן עד אישור נשיא ביה”ד החשבון ירוקן”
ח”כ קארין אלהרר: “הסיטואציות בהן נשים הופכות בעל כורחן להיות סרבניות הן עוול בפני עצמו ויש להימנע מהוספת עוול על עוול. יש לדחות את התיקון הזה”
ועדת החוקה סיימה היום (ד’) את הקראת סעיפי הצ”ח בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס’ 10) התשפ”ג-2023, לקריאות שנייה ושלישית.
הצ”ח הממשלתית, נועדה להסמיך את בתי הדין הרבניים להשתמש בכלים משפטיים נוספים אל מול סרבנות גט, ולעגן את סמכות בתי הדין להפעיל בין היתר “הרחקות דרבנו תם“, תשלומי כפיית ציות, ועוד.
דיון הוועדה התמקד בין היתר, בבקשת ח”כ יצחק פינדרוס, להחיל את ההסדר החל על גברים סרבני גט גם על נשים סרבניות גט. החוק כיום מאפשר להטיל את אותן סנקציות על גברים ונשים, אך כשמדובר בנשים נדרש אישור נשיא ביה”ד הרבני הגדול. ח”כ פינדרוס הציע לבטל את דרישת האישור.
עו”ד ורד בר, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה: “הסיטואציה ביו גברים לנשים שונה. נקודת המוצא ההלכתית מתייחסת שונה לגט מעושה ולכן צריך מנגנון ביקורת שונה בחקיקה כדי לייצר מנגנון איזון”.
עו”ד רפי רכס, סגן יועמ”ש בתיה”ד הרבניים: “כשמדברים על העגון, אין מחלוקת שגם גבר נפגע, אך אישה נפגעת יותר, גם אחרי גיל הפריון. לגבי המסרב מפר החוק, מפר החוק הוא אותו מפר חוק, ואני רואה זאת כמשהו לא כשר, כשמסרבת הגט רוכבת על מצוקתה של חברתה העגונה ולכן ברמה העקרונית כשאני מדבר על מסרב/ת צריך להיות שוויון בין הצדדים”.
עו”ד נועה ברודסקי לוי, מהייעוץ המשפטי לוועדה: “במהלך הדיונים על החוק בשנת 94′, דנו רבות בעניין והתמקדו בחשש שיופעל לחץ גדול יותר על נשים במצב בו יודעים שאין שוויון, ולכן קבעו את המנגנון כך שלא יופעל לחץ על נשים להסכים לתנאים בעייתיים בגט, בשל החשש שיוגדרו כסרבניות. השאלה מה השינוי שחל עם השנים המצדיק את שינוי החוק כעת”.
ח”כ יצחק פינדרוס: “ברמה המעשית, נכון שיש הרבה יותר גברים מסרבי גט, אך במבחן הסבל זה קורה היום בשני הצדדים. בגלל המציאות ההלכתית ובגלל שנשים היו יותר חלשות זה היה קורה פחות, אך זה קורה”.
היו”ר רוטמן: “אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו. אי אפשר לתת את הכלים ולומר ש-11 מקרים בשנה יחכו, זה לא נכון. עבור שני הצדדים זה עולם ומלואו. יש אי שוויון כללי, אי שוויון בהלכה, ועדיין יש פה מישהו שעבר את כל הויה דה לה רוזה ויש לתת מענה למצוקה”.
עו”ד שיר לביא, מבוי סתום: “לא מתקנים עוול בעוול, הדין כה מורכב שיש לרדת לדקויות. אישה ש-7 שנים באולמות ביה”ד וכל הדיון הוא האם תנאי X של הגבר הוא בסדר או לא והיה לגבר תנאי לא חוקי וביה”ד קבע שהוא סרבן גט, וכשפנינו להטיל סנקציות הכל התהפך. הם אמרו שביקשה גט ומכיוון שהיא לא מקיימת את התנאי שדרש- איימו עליה בביזיון בימ”ש. לאישה הזו היה אותנו. ערעור בסדר גודל כזה הוא 100,000 ₪. הצורה בה אישה נתפסת בביה”ד ובה איש נתפס, היא שונה מאוד. ברגע אחד את הופכת ממסורבת למסרבת ומוטלות סנקציות”.
ח”כ פינדרוס: “מה שסופר פה עכשיו אין לו קשר לדיון. מה הסיבה שאישה מסרבת גט ומעגנת בעלה עשור, שלא להטיל עליה סנקציות?”
היו”ר רוטמן: “כל הטיעונים והחששות הוצגו ודיברנו עליהם. צדדי המחלוקת ברורים. אחרי כל התהליך יש פה צד רשע וצד צדיק. ללא קשר למה נפוץ, במקרה בו הצד הרשע הוא הגבר אנחנו אומרים גו, ובמקרה בו הצד הרשע הוא האישה אנחנו אומרים תחכה?
אני מבין את החשש מיד קלה על הדק הסנקציות אבל לא יכול להיות מנגנון להגנה משרירות לנשים שלא יהיה לגברים. אפשר לחוקק כהוראת שעה את הסעיף ונבחן אם להאריכו. אפשרות שניה היא כהצעת ח”כ אלהרר”.
עו”ד יעל בלונדהיים, משרד המשפטים: “נשיא ביה”ד הרבני הגדול הציע לעשות את ביטול הדרישה צעד צעד, כך שלגבי נשים יהיה עיכוב ביצוע של 14 יום במהלכן ניתן יהיה להגיש ערעור לפני שצו ההגבלה נכנס לתוקף”.
היו”ר רוטמן: “על הנוסח לכלול הוראת שעה לשנה שניתן יהיה להאריך כל פעם בשנה בצו של שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה. בתקופת הוראת השעה סעיף ג לא יחול, כך שלא יידרש אישור נשיא ביה”ד הגדול.
בנוסף, הנהלת בתיה”ד תיתן דיווח שנתי הכולל מספר צווי ההגבלה שניתנו, כולל התייחסות לסוג ההחלטה שניתנה”.
עו”ד קרן הורוביץ, מנכ”לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה: “עוד יילמד איך הכנסת מתעסקת באי שוויון פורמאלי כשהאי שוויון המהותי זועק”.
https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press10072024d.aspx
