היום היתה שביתה שהכריז עליה מזכ”ל ההסתדרות ארנון בר אשר.  אבל ההכרזה הזו היא פרי עבודתו של יועמ”ש ההסתדרות חיליק יחיאל שמיר, שהוא קפלניסט מושבע.  2/9/2024.

בד”כ מכריזים שביתה נגד מעסיק שמתנכל לעובדים….. אבל פה זו היתה שביתת הזדהות עם יחיא סינוואר שהוא מעסיק של חטופים.  כלומר שביתה פוליטית.

השביתה הוכרזה אחרי שצה”ל החזיר ממנהרה 6 גופות, ובקיני הצרעות של קפלן החליטו להאשים בזב את ביבי שהוא הרוצח.

לאחר שבמשך 3 שעות השופטת הדס יהלום ניסתה “להביא להסכמות” לסיים את השביתה בלי שייצא פסק דין שהשביתה לא חוקית, ארנון בר אשר הכריז שהשביתה מסתיימת בשעה 14:00.  השופטת הוציאה פס”ד שהשביתה לא חוקית.  2439-09-24.

על זה יש לגבות מההסתדרות תג מחיר.  קודם כל נדרשת אחריות אישית שארנון והיועץ האישי שלו חיליק, יתפטרו.  יש בהסתדרות לפחות 50% “שונאי קפלן”, והם מעלו באימונם והשתמשו בדמי החבר שלהם למטרות שפוגעות בהם.

דבר שני, יש לשקול הלאמה או עיקול של כל נכסי המקרקעין של ההסתדרות, ואם אי אפשר להלאים אז משרד האוצר של בצלאל סמוטריץ יכול להגיש תביעה נזיקית בשם המדינה נגד ההסתדרות לפיצוי הנזקים למדינה, וכל אזרח ואזרחית שנפגעו.

יש להטיל עיקול על המקרקעין של ההסתדרות ולקחת להם אותו לטובת נפגעי ההסתדרות.

דבר שלישי זה לזמן את שתי הנבלות האלה לוועדות בכנסת שיתנו דין וחשבון פומבי מה היה המניעים לשביתה, עם מי סיכמו מראש לעשות את זה, מי נתן חוות דעת משפטיות, כמה הפגנות קפלן ההסתדרות מימנה (אוטובוסים בחינם להפגנות), וכו’ וכו’, ולחייב אותם להקים קרן לפיצוי הנפגעים.  אחרת, שהמדינה תתבע אותם.

דבר שלישי, זה להחיות את כל הצעות החוק לבטל להם את המעמד של אגודה עותומנית, לחייב אותם בפרסום דוחות פיננסים מלאים בשקיפות מלאה.

דבר רביעי זה לעשות רביזיה בכל דיני העבודה בישראל, כולל צמצום משמעותי של זכות ההפגנה והשביתה, עיגון פיצויי למי שנפגע מהפגנה כולל המעסיקים, והרחבת עילות הפיטורין.  היום כמעט בלתי אפשרי לפטר עובדים גרועים או מיותרים, במיוחד בקרב “עובדי ציבור” שבעצם הפכו ל”אוכלי חינם”.

דבר חמישי, זה להפריד את נעמת מההסתדרות, ולתת לכל אישה את הזכות שלא להיות משויכת, ושלא יורידו לה דמי חבר העל כורחה. צריך גם לאפשר לגברים לתת הוראה שמדמי החבר שלהם לא יפרישו דמי טיפול לנעמת.  נעמת הוא ארגון שנאה פתולוגי חולני נגד גברים, שגם חולב טונות של כסף מההסתדרות, וגם מהמדינה.  מדובר בכלבות ארורות, שחבל, אבל ממש חבל, שהנוחבות לא חטפו את כל דירקטוריון נעמת, והנהלתה.

איזו חוצפה לארגון עובדים להשבית את המדינה למטרות פוליטיות קפליניסטיות?

הנה ההחלטה של השופטת הדס יהלום.  המילים רפויות קובעת שזו שביתה פוליטית, ולא מתייחסת לנזק שהשביתה גרמה.

השביתה גרמה נזקים רבים.  קטנים וגדולים.  חיילי צה”ל פצועים בתי חולים לא קיבלו טיפול בגלל השביתה.  נתב”ג הפך לתוהו ובוהו, נוסעים לא עלו על טיסות, ודבר כזה מבריח חברות תעופה שגם ככה מפחדות להגיע לפה.  הורים ותלמידים לא ידעו אם יש בית ספר, ונאלצו לעשות סידורים ברגע האחרון.  השביתה הוכרזה אתמול  ללא הגבלת זמן.

ההליכים המשפטיים החלו כששר האוצר סמוטריץ כתב מכתב לגלי בהרב מיארה, היועמ”שית, להגיש צו מניעה בלילה שלפני השביתה, 1/9/2024.  כדי למרוח זמן, בהרב מיארה ענתה לו באמצעות הדוברת אפרת אורן, ש”הפניה הועברה לקבלת עמדת ראש הממשלה ביחס לדברים, ולאחר קבלת העמדה העניין ייבחן ותתקבל החלטת היועצת”.

רק בבוקר עם תחילת השביתה, 2/9/2024 הואילה בהרב מיארה להגיש את התביעה לצו מניעה, למרות שהיא יכלה להקפיץ שופטת באמצע הלילה.

זה המכתב של סמוטריץ’ לבהרב מיארה, 1/9/2024 ערב השביתה: 

בעקבות הודעות ארגוני העובדים היציגים בדבר שביתה כלכלית במשק ובכלל זה במגזר הציבורי, אני פונה אליך בבקשה בהולה להקדים פנייה לבית הדין לעבודה בבקשה דחופה למתן צווי מניעה.

מיותר לציין, כי מדובר בשביתה פוליטית מובהקת נעדרת כל בסיס משפטי וחוקי. שביתה שהוכרזה במטרה להשפיע בדרך פסולה על החלטות מדיניות מובהקות של הדרג המדיני בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. נושאים אלו עומדים בליבת סמכותו של הדרג המדיני והם אינם נושא לשביתה של ארגוני עובדים ואין כל קשר בינם לבין יחסי העבודה בישראל. מדובר בהודעות שביתה פוליטיות, לא מנמקות, נעדרות יסוד עובדתי ומשפטי, ללא התראה מוקדמת, מבלי שניתנה הודעה מקדימה על פתיחת סכסוך עבודה בנושא.

דברים אלו מקבלים משנה תוקף ומשמעות שעה שמדובר בנושאים ביטחוניים רגישים אשר נידונים בפורומים סגורים והתשתית העובדתית המלאה של מקבלי ההחלטות בעניינם לא חשופה לציבור. תקדים רע זה עלול לייצר השפעה פסולה על תהליכי קבלת החלטות רגישות הנוגעות לביטחון המדינה באמצעים לא חוקיים ובכך לפגוע בביטחון המדינה, להכניס שיקולים זרים ולזהם את שיקול הדעת הביטחוני של חברי הקבינט. חששות אלו מתעצמים עוד יותר שעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, במסגרתה נדרש הקבינט לקבל החלטות רגישות בעלות השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת על הטווח הקצר והן על טווח הארוך.

זה המקום להזכיר, כי לשביתה רחבה כזו ישנן השלכות כלכליות משמעותיות אשר יגרמו לנזק כלכלי מיותר בזמן מלחמה. אל לנו לתת יד לפגיעה בקודש הקודשים הבטחוני והמדיני של מדינת ישראל ולשיבוש היוצרות באופן שיסכן את ביטחון המדינה ותושביה בניגוד לדין. לאור האמור, אני מבקש לפעול בדחיפות עוד הלילה להגשת בקשה דחופה מטעם המדינה למתן צווי מניעה.

בשלושה בתי משפט אף שופט לא הוציא צו מניעה זמני עד הדיון

נגד השביתה הוגשו תביעות ב 3 בתי משפט:  בג”צ, בית דין לעבודה ארצי בירושלים, ובית דין לעבודה מחוזי בת”א.  גלי בהרב מיארה פנתה לארצי לעבודה בירושלים והשופטת ורדה וירט לבנה זרקה אותה. חיש חש.

קשה להבין את ורדה וירט לבנה.  כשהיא צריכה לבחור מה עדיף, תביעה של המדינה שהיא המוסמכת לבין תביעה של פורום גבורה (שהם בעצם כמו עותרים ציבוריים), ברור שהיה צריך להעדיף לדון בתביעה שהמדינה יזמה כי המדינה מביאה עמה שיקולים הרבה יותר חזקים ובעלי משקל מאשר פורום שצץ מאי שם שאף אחד לא מכיר.

בבג”ץ התובעים היו “פורום תקווה”.  השופטים בבג”ץ הזדרזו להיפטר מהעתירה שהוגשה ע”י “פורום תקוה” בטענה ש”פורום גבורה” כבר פתח בבוקר בבי”ד אזורי ת”א.  בגץ 2624/24.  את פורום תקוה ייצג עו”ד בועז ארזי.

שופטי העליון יוסף אלרון, אלכס שטיין ורות רונן שלחו את התובעים לבית דין לעבודה בתל אביב, ולא הוציאו שום צו מניעה זמני עד תום הדיון בבית הדין בת”א. מבחינתם שהמדינה תהיה מושבתת.  מה אכפת להם???

הסיבה:  ההפגנה מצאה חן בעינהם.  כל הפגנה למען הנוחבה היא הפגנה למען טובתם האישית של שופטי העליון, ביי דיפולט.  הם גם כתבו שהם עושים טובה ולא מטילים הוצאות.

בבית הדין בתל אביב, התובעים הם “פורום גבורה” בייצוג יוסף בן ברוך, ואת ההסתדרות ייצגה עו”ד חנה שניצר.

פתחה את הדיון הכלבה הדס יהלום, וכבר בפתח הדיון הודיעה שלא בא לה לכתוב פסק דין (שהשביתה היא לא חוקית כי אין לה קשר לדיני עבודה), ושהיא רוצה הסכמות “לייתר את התביעה”.  ברגע שיש הסכמות, הניזוקים מהשביתה לא יכולים לתבוע את ההסתדרות, את ארנון בר דוד ואת חיליק שמיר.

הזנזונת הדס יהלום חשבה שהיא תלחץ, תאיים, תנבח, והתיק ייעלם.

זה מה שאמרה הדס יהלום בפתח הדיון:  “אנחנו נעשה משהו שלא קורה הרבה לצערי במדינה ונגיע להסכמות, לא ניתן צווים ולא ניתן החלטה. אנחנו מצפים שתהיה פה הצהרה של ההסתדרות שהשביתה תסתיים לפני השעה 18:00 זה יהיה קצר וכולם יחזרו לעבודה ונוריד את הדבר הזה מסדר היום”.

ארנון בר דוד ובא כוחו חיליק הבינו שעלו על עץ גבוה, והודיעו שהם מוכנים לבוא לקראת הציבור ולסיים את השביתה בשעה 18:00.  כשקיבלו תגובה של חוסר הסכמה למחוק את התביעה, הם כבר ירדו לשעה 14:00, והשופטת הדס יהלום חשבה שנגמר הסיפור והעתירה מתייתרת.

אבל בא כוח התובעים בומבך דרש פסק דין עקרוני, ואכן ניתן פסק דין עקרוני שהשביתה היא פוליטית, ולכן לא חוקית.

אסור לוותר צריך לזמן את סחטני ההסתדרות לתת תשובות פומביות בכנסת

אסור לוותר לשניים האלה על הביריונות שלהם.  ההסתדרות צריכה לשלם ולפצות.  יש להביא אותם לדיונים בכנסת ולגרום להם להקים קרן פיצויים, שכל מי שניזוק מהשביתה יוכל לקבל פי 3 מהפיצויים המוכחים שלו או מינימום 1,000 ש”ח ללא הוכחת נזק.

וואי וואי כמה כסף………

תקציב ההסתדרות ל-2019 הסתכם ב-654.5 מיליון שקל.  הכנסות ההסתדרות ב-2019 הסתכמו ב-654.5 מיליון ש”ח.  סעיף הפרסום של הארגון עלה 2,500,000 ש”ח.  ככל הנראה חברים בהסתדרות 535 אלף איש, מתוך קרוב ל-4 מיליון שכירים במשק.

לדברי טלי חירותי סובר סעיף “משכורות ונלוות” נמצא במגמת עלייה. ב-2018 הוציאה ההסתדרות על סעיף זה 280,000,000 ש”ח, כ-45% מהתקציב השנתי. ב 2019 295,000,000 ש”ח.  עוד 2,00,000 ש”ח הוקצו לטובת “שכר וקידומים לעובדים”, ו 3,000,000 ש”ח נוספים ניתנים עבור הוצאות “רכב מוסדי”. בסך הכל, הוצאות ההסתדרות על שכר, קידומים ורכב יסתכמו ב-300,000,000 ש”ח, מתוך 654 מיליון שקל.

מספר העובדים בהסתדרות ב 2019 היה 1,134 איש, מהם 563 בוועד הפועל (עובדי מטה), ועוד 571 במרחבים. בחישוב פשוט, השכר הממוצע לעובד ב-2019 יהיה כ 22,000 ש”ח (ברוטו).

סעיפים מעניינים אחרים כוללים את פעילות מועצות הפועלים – שלא קיימות כבר שנים ארוכות – אבל מתוקצבות ב 32,000,000 ש”ח עבור ארנונה, כלליות ופעולות אחרות, עלייה של 3,000,000 ש”ח לעומת 2018. מדובר בסעיף נפרד, שאינו קשור לאגפים המרחביים או המטה, הזוכים לתקצוב של עשרות מיליוני שקלים משלהם. לדברי ההסתדרות, “מועצות הפועלים, בשמן הנוכחי, הן מרחבי ההסתדרות, הפועלים ברחבי הארץ”. ואולם כאמור, למרחבים יש סעיף תקציבי משלהם.

גם בתקציב הנוער העובד יש עלייה, והוא יגיע ל 16,300,000 ש”ח ב 2019.  בתקציב זה יש סעיף סתום, שכותרתו “הקצבה לנוער העובד והלומד”, בסך 10 מיליון שקל.

דמי החבר הם וולונטריים, 0.95% מהמשכורת, ופחות מזה למי שמרוויח משכורת גבוהה.

כאשר ארגון נחשב לארגון יציג (שזכה לתמיכה שליש מהעובדים, או יותר), הוא רשאי לגבות “דמי טיפול” (מס) מכל העובדים, גם בלי רשותם. מס זה נקרא “דמי טיפול ארגוני-מקצועי” וזה מופיע בתלוש השכר, 0.75%.

בנוסף קיימת חובה לתשלום מיסי הוועד (בנוסף למיסי הארגון שהולכים לארגון העובדים) החלה על כלל העובדים, בגובה 0.4%-0.5% מהשכר.

תקציבו של אגף פרסום ושיווק, אגף חדש שהוקם בסוף 2017, יעלה בחצי מיליון שקל בשנה הבאה, ויגיע ל-2.5 מיליון שקל. האגף אחראי על הקמפיינים ושלטי החוצות המציפים את ישראל מעת לעת.

לעומת זאת, בסעיף אגף הפנסיה נרשמת ירידה בתקציב המיועד – מ-1.8 ל-1.4 מיליון שקל. גם בסעיף “פנסיה תקציבית ושי לגמלאים” נרשמת ירידה של כחצי מיליון שקל – מ-2.2 מיליון שקל ב-2018 ל-1.7 מיליון שקל ב-2019.

חלק מתקציב ההסתדרות מוקדש לטובת אתננים פוליטיים, שהיקפם יעלה ב-2019. ההסכמים הקואליציוניים מעגנים תפקידים בשכר לתומכיו של היו”ר אבי ניסנקורן, שסייעו לו להיבחר לתפקיד. ליאון בן לולו, שהיה מהפעילים הבולטים נגד ח”כ שלי יחימוביץ’ שהתמודדה מול ניסנקורן בבחירות, מונה ב-2018 לראש האגף לצמצום האבטלה ופתרונות משברי האבטלה. האגף הוקם, אגב, דווקא בתקופה שבה האבטלה בשפל היסטורי – 4.1% – ותקציבו 300 אלף שקל, עלייה זעומה לעומת 2018.

בראש האגף השני שהוקם בסוף 2017 – שנקרא האגף לקידום הפריפריה והמגזר השלישי – הוצב גיסו של עמיר פרץ, סמי שושן. תקציב האגף, שהסתכם ב-2018 ב–765 אלף שקל, יעלה בכחצי מיליון שקל, ויגיע ל-1.17 מיליון שקל ב-2019.

פעיל שלישי שמונה לתפקיד בשכר הוא ראש סיעת תמורה, איציק ג’רופי, שנפטר מאז, ועמד בראש האגף לקידום מורשת ההסתדרות. תקציבו של אגף זה יעלה מ-462 אלף שקל ל-513 אלף שקל ב-2019 – מהם חצי מיליון שקל עבור מה שמוגדר “פעולות”. כל המינויים בהסתדרות, שהיא אגודה עות’מאנית ללא בקרה או פיקוח, נעשים ללא מכרז.

בחירות הן עסק יקר בהסתדרות. בתקציב הקרוב יופרשו 8.5 מיליון שקל בשנה עבור בחירות בארגון, לעומת השנה החולפת, אז הופרשו 15 מיליון שקל. הסכומים מופרשים מדי שנה, כדי לא להידרש להוצאה גדולה חד־פעמית בשנת הבחירות. בנוסף, מופרשים בכל שנה 2.5 מיליון שקל עבור בחירות באיגודים המקצועיים.

12 מיליון שקל הוקצבו לשימור ושיקום חזית בניין ההסתדרות. תקציב המחלקה המשפטית של ההסתדרות יהיה 3.5 מיליון שקל, לעומת תקציב המחלקה לייעוץ לפרט – שיגיע ל-368 אלף שקל בלבד.

תקציב זעום יחסית לפועלי הבניין

מבין הסכומים העצומים בתקציב ההסתדרות ניצב התקציב של איגוד העיתונאים קרוב לתחתית: 95 אלף שקל בלבד, לא כולל שכר. עם זאת, מדובר בתקציב גבוה מזה של הסתדרות הטקסטיל והעור – שמסתכם ב–60 אלף שקל בלבד. החטיבה הדתית בהסתדרות מקבלת 150 אלף שקל עבור פעילותה, בעוד אגף רווחה צרכנות ושירותי דת מתוקצב ב-1.5 מיליון שקל. הסתדרות המיקרוביולוגים מקבלת פחות: 125 אלף שקל בלבד.

כל תקציבה של הסתדרות פועלי הבניין מסתכם בפחות מחצי מיליון שקל – חמישית מתקציב הפרסום, למשל. מדובר באותו ארגון שעלה באחרונה לכותרות בעקבות המאבק לשמירה על חייהם של פועלי הבניין. תקציבה של הסתדרות עובדי המדינה הוא 1.1 מיליון שקל – יותר מכפול מתקציב הסתדרות פועלי הבניין. אפילו הסתדרות ההנדסאים והטכנאים נהנית מתקציב כמעט כפול מזה של פועלי הבניין – 844 אלף שקל.

תקציבה של תנועת הנוער העובד והלומד, שכולל גם את תקציב דרור ישראל – תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד – מזנק בכל שנה על חשבון דמי החבר ודמי הטיפול. בוגרי הנוער העובד שנחשפו בתחקירי TheMarker, עובדים בהתנדבות וחיים בקומונות. התנועה נחשבת הזרוע המבצעת של ההסתדרות וחבריה נרתמים לכל פעולה, הפגנה או דרישה של היו”ר. תקציב התנועה עלה במיליון שקל לעומת 2018, וביותר מ-5 מיליון שקל מאז 2015. מדובר בתקציב גדול מאוד בהשוואה למשל לסעיף “מאבקים וכלים למאבקים” מקצועיים שמסתכם רק ב-17 מיליון שקל.

בתקציב יש לא מעט סעיפים מקבילים. כך למשל, קשה להבין מה ההבדל בין סעיף “מאבקים וכלים למאבקים מקצועיים” לבין סעיף “תמיכה רעיונית באיגוד המקצועי”, הזוכה ל–4.7 מיליון שקל מתוך תקציבו של לב ההסתדרות, האגף לאיגוד מקצועי. גם התקציב של אגף זה יעלה ב-2 מיליון שקל ב–2019, ויסתכם ב-27 מיליון שקל. בנוסף, “האגף להתאגדות עובדים” מתוקצב בכמיליון שקל.

איגוד העובדים הסוציאליים, שנמצא כיום בכותרות בשל הפגנות ועיצומים בדרישה לשמירה על ביטחונם הפיזי והתעסוקתי, מתוקצב ב-304 אלף שקל בלבד. לשם השוואה, אגף הקשר עם משרדי הממשלה מתוקצב ב-302 אלף שקל, וארגון עובדי תחבורה אוויר וים מתוקצב בסכום כפול – 606 אלף שקל.

בהסתדרות משקיעים 5 מיליון שקל ב”מינהלת צירוף חברים”. מטה מנכ”ל ההסתדרות עולה למשלמי דמי החבר 4 מיליון שקל בשנה, לא כולל הוצאות שכר. תקציב המחלקה לקשרים בינלאומיים הוא 3 מיליון שקל. תקציב הסתדרות הגמלאים, לעומת זאת, מגיע ל-1.2 מיליון שקל בלבד. לשם השוואה אותו סכום ניתן ל”אגף לתפקידים מיוחדים”, שלא ברור מה תפקידו.

20 מיליון שקל מוקצים לסעיף “שונות”, מהם 4 מיליון שקל ל”רזרבת יו”ר ההסתדרות” ועוד 4 מיליון שקל “עתודה לנושאים שונים”.

התקציב לנעמת, שכבר זמן רב מזהירה כי היא על סף קריסה ואינה מסוגלת לממן את הגנים שהיא מפעילה, מלמד גם הוא על סדרי העדיפויות של הארגון – 5.8 מיליון שקל, לעומת 8.5 מיליון שקל לסיעות ההסתדרות, שלא עושות דבר מלבד פעילות פוליטית לקראת הבחירות.

סעיף סיוע למפעלים ותאגידים הסתדרותיים יירד ב-7 מיליון שקל ב-2019 – ועדיין יסתכם ב-18 מיליון שקל בשנה, מהם 12 מיליון שקל לטובת סיוע לרשת עמל. הוצאת הספרים עם עובד תקבל מההסתדרות 2 מיליון שקל בשנה. עבור החזרי חובות תוציא ההסתדרות 16 מיליון שקל ב-2019, מהם כ-6 מיליון שקל בסעיפי תביעות משפטיות.

תקציב ההסתדרות נעדר סעיף לטובת מימון “דבר ראשון”, העיתון האינטרנטי אותו הקימה ההסתדרות ביוני 2016. אף שהאתר מציג את עצמו כאתר עם “תוכן כלכלי וחברתי מבית ההסתדרות החדשה”, בהסתדרות טוענים כי מדובר בחברה העומדת בפני עצמה, וסירבו לענות לשאלת TheMarker על מקורות תקציבו.

בנושא הוצאות השכר נמסר מההסתדרות: “לאור הגידול במספר החברים בארגון ובגידול בפעילותו, מספר העובדים צפוי לגדול בכמה עשרות. כמו כן, יש גידול טבעי בשכר העובדים, כנהוג במקומות אחרים”. בנושא הפחתת סעיפי הגמלאים נמסר כי “ההסתדרות צפויה להמשיך ולהגדיל ב-2019 את התקציב המיועד לפעילות עבור גמלאים”.

https://www.themarker.com/career/2018-12-18/ty-article/.premium/0000017f-f323-d8a1-a5ff-f3ab5fb70000

ביטול חובת דמי חבר 0.95% ודמי טיפול 0.75%

ביטול חברות גורם לביטול דמי החבר, אך עדיין מאפשר לארגון העובדים לגבות דמי טיפול, בעל כורחו של העובד.

זה גם הזמן לבטל להסתדרות גם את דמי הטיפול, וגם את המעמד של אגודה עותומנית.

בכנסת כדאי מאוד לשאול אותם במה הם מטפלים????

היחידות שנהנות מההסתדרות, אלה הנשים הגרושות דרך נעמת שדואגת רק להן.  ממה שגובה ההסתדרות מהגברים והנשים מעבירים אחוז מסוים לנעמת, שמעניקה שירותים רק לנשים:  יעוץ להגשת תלונות שווא, מרכזי יעוץ לסחיטת הגבר, ניסוח הצעות חוק לסחיטת גברים ולאזיקים אלקטרוניים וכו’ וכו’.

ומה עם הזונות מנעמ”ת: מי יטפל בהן???

שימו לב:  כל גבר שמשלם דמי חבר ודמי טיפול להסתדרות, בעצם משלם גם לנעמ”ת כי אחוזים מדמי החבר להסתדרות מופרשים באופן מנדטורי לנעמת.

זה כמו לכפות על יהודים שלם דמי חבר בוואפן SS.  זה כמו לכפות על תושבי בארי לשלם 1% משכרם לתועלת שיפוץ המנהרות בעזה.

גם פה חברי הכנסת צריכים להתערב ולאסור על ההסתדרות להפריש לנעמ”ת אחוזים מדמי החבר שהם גובים מגברים.  הרי זה כמו להאכיל את המפלצת שתטרוף אותך.

ויש גם הרבה נשים ששונאות את הפמיניזם הרדיקלי, שונאות את נעמת, וגם להן צריך לאפשר OPT OUT מהפרשת אחוזים מדמי החבר שלהן מההסתדרות לנוחבות של נעמת.

זו היועמשית של נעמת, גלי עציון.  מעל 20 שנה כל מה שהיא עושה זה להכפיש גברים יהודיים שכולם רק רוצים לרצוח את הנשים המסכנות והענוגות, שהמדינה מפקירה את הנשים היהודיות לבעלים שלהם שקמים כל בוקר ורק מחפשים אישה לרצוח אותה, שכל הגברים היהודיים רק רוצים לעשות גאנג בנג על נשים, לדחוף להם מזלגות שחוממו על הגז בכוס, לשפד את הכוס בסכין יפנית ולחתוך להן את הציצי כדי לשחק איתו פינג פונג.

מצער מאוד שב 7/10 אף מחבל נוחבה לא פגש את גלי עציון, ולא יצא לה לראות ממי באמת נשקפת סכנה לנשים היהודיות.  אולי אם היו משפדים לה את הכוס ב 7/10, היא היתה מבינה קצת יותר טוב איזה נזקים היא עושה עם הפמינזמוס שלה.  כלבה ארורה.  אשת שטן.