זוכרים שבמסיבת הנובה היה פסל בודהה ענק?  הבודהה הזה מסמל את כל מה שישראל היא לא:  שלווה, שקט, חופש, יין ויאנג, הרמוניה, מזיגת הנפש אל היקום.

ישראל היא ההיפך, משוסעת, מלוכלכת, רעשנית, לוחמנית, תקיפה, אנשים מגיעלים זה לזה, ובפרט עובדי הציבור שמתעללים בציבור:  השוטרים שיוצאים לצוד עבירות תנועה, פקידי מס הכנסה שדופקים עיקולים, פקידי הביטוח הלאומי שמוציאים את המיץ לכולם (חוץ מלאלה שטוענות שהם נפגעות עבירת מין ונשים גרושות)….  שופטים שמוציאים את הנשמה ומוכרים תיקים….  לא חסר.

דיון בכנסת על משלוח עו”סיות לתאילנד לטפל בניצולי מסיבת הנובה

עכשיו 10 חודשים אחרי הקטל בנובה, מתברר שאלפי ניצולים נסעו למזרח הרחוק כי מדינת ישראל הפכה הרסנית לשלווה הנפשית שלהם ולשיקום שלהם.  עצם הנסיעה למדינות הבודהה (הודו, תאילנד, וייטנאם) היא השיקום, היא הריפוי.

אבל בכנסת חברי כנסת מטומטמים לא מבינים את זה.  הם שבויים בקונצפציה שאם ניצלת מהנובה, אתה לא יכול לרפא את עצמך לבד, ואתה צריך עובדת סוציאלית שתיפגש איתך ותשאל אותך “איך אתה מרגיש”?   “למה אתה לא מכיל את הכאב של הצד השני?”….

במעריב דיווחו על ישיבה בכנסת 4/9/2024 שבה הביעו החכ”ים דאגה רבה מהבריחה ההמונית למדינות הבודהה.  הם טוענים שיש חשש לנפילה לסמים פסיכו-אקטיביים ויש חשש להסתבכויות…..

איפה הגילוי הנאות?  עו”ס יעל שושני רום נסעה לקופנגן ויזמה דיון בכנסת לממן את עצמה

הם כל כך טיפשים בכנסת.  מה זה טיפשים… באבו אבוהה טיפשים.  כל ניצולי הנובה והחטופים של הנובה, כולל מיה שיים, נועה ארגמני ורוב הדמויות המוכרות היו על טריפים, LSD, וסמים קשים בנובה עצמה.  הסמים האלה לא זרים להם.  אין שום חשש שהם יפלו לסמים קשים, כי רובם ככולם היו מסוממים בשעה 6:30 בבוקר ה 7/10.

לא הצלחנו להבין למה כונסה הישיבה הזו ואיזה “מענים” הנוכחים רצו שהמדינה תעניק.  נראה שהתכנית היא לשלוח עובדות סוציאליות שתשבנה בבתי חב”ד וייתנו טיפול נפשי למטיילים???  זו הכוונה או שהבנו לא ברור????

למעשה הדיון זומן ביוזמה של ח”כ עידן רול שהוא חבר של הפמיניסטית הידועה יעל שושני רום, שרוצה שיממנו אותה בתאילנד.  הגברת יעל שושני רום החליטה לעשות קופה מהניצולים והגתה רעיון שהמדינה תשלם לעובדות סוציאליות לנסוע לתאילנד לחפש לקוחות……

העו”ס יעל שושני רום עוסקת בטיפול ע”י נשים ישראליות שנאנסו ע”י גברים ישראלים ונכנסו לטראומה.  יש לה קליניקה פרטית לנשים שם היא מדריכה איך להתאים גרסאות לספרות הקלינית של PTSD ואיזה סימפטומים צריך לספר לרופא שמחלק אחוזי נכות.  היא גם עובדת במרכז הרפואי בני ציון.

אחת כזו היא מהסוג שלפני ה 7/10 היתה מייללת להגברים הישראלים אלימים, רק רוצים לאנוס את הנשים שלהן, כל גבר יהודי הוא אנס בפוטנציה, ולנשים בישראל אין מחרבים בטוחים מגברים יהודים אנסים שרוצים לאנוס אותם.

אז למה עכשיו היא רוצה תאילנד?  מה קרה?  הגברים היהודים הפסיקו לאנוס את הנשים היהודיות המסכנות וצריך למצוא פרנסה?

למה שהמדינה לא תתמן כרטיסי טיסה לניצולים במקום כרטיסי טיסה לעובדות הסוציאליות?     

עצם זה שהניצולים נוסעים לריפוי עצמי בתאילנד מעיד שנקעה נפשם מהסחבת הישראלית, מהטרטרת הישראלית, ומהוצאת המיץ הישראלית.  הם פשוט לא רוצים את זה.  עובדה ש 10 חודשים היו בארץ, וזה לא ריפא אותם.  הם רוצים לטפל בעצמם.  לגלות את האור בעצמם, להבין בעצמם למה נשארו בחיים, ולאיזו מטרה.

רואים שהנוכחים יודעים שאין מענה לזה, ובכל זאת הם רוצים לייצר אייטם שהמדינה מפקירה ניצולים שברחו ונסעו לתאילנד.  כולם שבויים בקונצפציה שאם קרה משהו, צריך טיפול עו”ס, וזה בדיוק ההיפך ממה שהניצולים האלה באמת רוצים.

הטיפול היחיד שבא בחשבון הוא פשוט לממן לה את הנסיעות האלה כנסיעה טיפולית, לשלם להם את כרטיסי הטיסה וגם לתת להם מלגת קיום חודשית.  זה ימנע מהם מלהסתבך עם חובות בישראל (לבקש טובות מאנשים שיקנו להם כרטיסים ולבקש הלוואות).   את הסמים הפסיכו-אקטיבים הם יודעים להשיג גם בישראל, ולא רק בתאילנד.

הפמינאצית קארין אלהררר רוצה לשלוח לתאילנד ע”סיות לטפל בניצולים

הנה מה שהפוסטמה הפמינאצית קארין אלהררר אומרת:  היא “הצביעה על פער במענה הטיפולי הנדרש, לא רק בארץ, אלא גם בחו”ל”.  איזה מענה טיפולי אפשר לתת בחו”ל?  להטיס עו”סיות לחו”ל?

ראו למשל הצעה אידיוטית לטיפול נפשי בזום מתאילנד של עו”ס שגב בן שלום.  מי הדביל שחושב שמישהו בתאילנד יפתח זום לדבר עם עובדת סוציאילית שתשאל אותו “איך אתה מרגיש”?  “האם התתחלת להכיל את הצד השני”?    הנה:  “שגב בן שלום, עובד סוציאלי וקצין בריאות הנפש, סיפר על שירותו במילואים ועל פגישותיו בתאילנד עם לוחמים וקצינים מהמלחמה, החווים סיוטים מהקרבות. הוא קרא להכרה ממשלתית בעבודת המטפלים בחו”ל, והכללת טיפול טלפוני או בזום – בביטוח הנסיעות”.

עידן רול שפגש את בן זוגו הראל סקעת בחוויה פסיכו-אקטיבית מזהיר מפני חוויות פסיכו-אקטיביות

הנה חירטוט של עידן רול, ח”כ:  “צעירים אלו מצויים בשלבים ראשוניים של עיבוד החוויות הטראומטיות שעברו, ימצאו עצמם רחוק ממעגלי התמיכה והעוגנים המוכרים, ומנותקים משירותי סיוע, ורבים מהם עשויים לפנות לשימוש פעיל בחומרים פסיכו-אקטיביים שזמינים ונפוצים ביעדים אלה, ועקב מצבם עלולים לחוות התקפים פסיכוטיים, משברים נפשיים, התמכרויות, פגיעה עצמית ואובדנות”. רול קרא להבהיר את המענים העומדים לרשות המטיילים במזרח, והדגיש את הצורך לייצר עבורם מערך תמיכה אפקטיבי”.

נו באמת….  ניצולי נובה עלולים לפנות “לפנות לשימוש פעיל בחומרים פסיכו-אקטיביים”?  הם כולם עשו את זה בנובה עצמה.  הוא גם אומר שזה “זמין ביעדים אלה”.  סליחה, ואין הגיעו אותם סמים לנובה עצמה??? מה זה לא זמין בארץ?  אין קוק בארץ?  אין טינה?  אין אקסטה בישראל?

וכל הדברים הרעים האלה שעידן רול מציןן: התקפים פסיכוטיים, משברים נפשיים, התמכרויות, פגיעה עצמית ואובדנות”, זה לא יקרה בארץ?  בארץ הם מוגנים מזה?  בארץ כל אזעקה עלולה להיות טריגר.  כל פתיחת טלוויזיה לצפות בחדשות יכולה להיות טריגר.  בתאילנד לא עוקבים אחרי החדשות ואין אזעקות, אז יש הרבה פחות טריגרים.

ומה זה “הצורך לייצר עבורם מערך תמיכה אפקטיבי”?  איך בדיוק?  עו”סית בתאילנד?  עו”סית בזום?

להלן כתבה של ד”ר איתי גל,בנצי רובין במעריב פורסם 4/9/2024

ח”כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הוסיפה כי מדובר בהצלת נפשות של ממש: “דווקא חיפוש השקט עלול להביא אותם לרעש פנימי, ואין בסביבה מי שיכול להושיט יד”. ח”כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ציינה כי נדרשים פתרונות לטווח קצר וארוך. בטווח הארוך – חינוך והענקת כלים לחוסן נפשי, ובטווח הקצר – מענה ביטוחי.

ח”כ קארין אלהרר (יש עתיד) הצביעה על פער במענה הטיפולי הנדרש, לא רק בארץ, אלא גם בחו”ל, לא רק ע”י יוזמות פרטיות – אלא גם ע”י השירות הציבורי. חברה לסיעה, ח”כ רון כ”ץ, קרא להוסיף תקציב לקרנות הביטוח הלאומי, שתומכות עד היום בטיפולים כאלו.

העובדת הסוציאלית יעל שושנה רום, ממרחב הסיוע “המעגל” בתאילנד, סיפרה על הטיפול שהיא מעניקה להמוני צעירי העוטף, לוחמים משוחררים ושורדי נובה, המטיילים במזרח ומגיעים למצבי מצוקה וסיוטי, ולמרות פניותיה למשרדי הבריאות והרווחה – טרם נענתה.

שגב בן שלום, עובד סוציאלי וקצין בריאות הנפש, סיפר על שירותו במילואים ועל פגישותיו בתאילנד עם לוחמים וקצינים מהמלחמה, החווים סיוטים מהקרבות. הוא קרא להכרה ממשלתית בעבודת המטפלים בחו”ל, והכללת טיפול טלפוני או בזום – בביטוח הנסיעות.

אוהד מלר, שורד נובה, סיפר על “מערבולת רגשית, חוסר שינה, לחץ נפשי מהסיום הצפוי של הטיפולים”.

חזי שוחט, ממרחב הסיוע “המקום” בהודו, הדגיש כי המענה שהם מעניקים אינו טיפולי,  אלא רק בגדר הפניה וחיבור למענה כזה, כאשר בחודשיים האחרונים טיפלו ב-1,600 איש. שוחט קרא לנשיאה באחריות לפעילות זו תחת משרד ממשלתי כלשהו. יאיר גרינבאום, מנהל מחלקת חירום בעמותה ״לב בטוח״ שמעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות, ציין כי ״36 טיפולים זה בממוצע ארבעה טיפולים בחודש ותשעה חודשים כבר עברו מזמן. כשהשורדים חוזרים מחו״ל וזקוקים לסיוע נוסף אין להם מענה. שורדי שלושת המסיבות בדרום הם צעירים בלי ממון. הסיוע ללא סבסוד זה עלויות עתק, צריכים לעמוד מאחוריהם – המשפחות עומדות בברירה וטסות לשם כדי להציל אותם ומסתבכות”.

עוד הוסיף גרינבאום: “מה שמאוד פוגש אותנו במקרים שהחזרנו מחו״ל מהפסטיבלים זה עניין של ביורוקרטיה. מה שקורה בחו״ל יש לו קשר ישיר למה שקורה בארץ והביורוקרטיה צריכה להיות קשורה להבנה שזה התחיל בארץ”.

לדברי אפרת אטון, מנכ״לית “לב בטוח”, ״רק 30% משורדי המסיבות הגישו בקשה לנכות. תכף תחלוף שנה מאז ה-7.10 ושורדים רבים מסיימים את היקף הטיפולים המאושרים בנוהל חרדה. רק אצלנו בלב בטוח כ-100 שורדים כבר עברו את הטיפול ה-36 ועוד רגע זה יהפוך להפוך ל-400 שורדים. הפתרון שהמדינה מציעה זה הכרה בנכות – אך זה לא הולם את הצורך של השורדים, רק 30% מהם הגישו לנכות, כלומר, ל70% מהשורדים המדינה לא מספקת מענה. חייבים למצוא פתרון שיאפשר לשורדים להמשיך את הטיפול, תוך שמירה על רצף טיפולי, ללא בירוקרטיות”.

לדברי הרב נחמיה וילהלם, שליח חב”ד בבנגקוק, כ-700-600 מטיילים משתתפים בסעודת ליל שבת במקום, והם מספרים על מצוקה נפשית ותחושת מבוי סתום. יחיאל מגנוס, העוסק בחילוץ ואיתור נעדרים, קרא להקמת רשות במשרד ראש הממשלה שתתמקד בנושא, והוצאת מכרז לחברות שיעסקו בהחזרה לארץ של מטיילים במצוקה.

בסיכום, הוועדה ביקשה מהביטוח הלאומי לייצר פתרון תקציבי עבור הגורמים המעניקים התערבות ראשונית בחו”ל לנפגעי טראומה. כמו כן, הוועדה תבחן אפשרות להרחיב את 36 הטיפולים הניתנים במסגרת נוהל חרדה אחרי שתלמד את הנתונים הקיימים בנושא. בנוסף, הוועדה קוראת למשרד הביטחון להקים פרויקט להדרכה ותמיכה בחיילים משוחררים, ולמשרד החוץ להדריך את בתי חב”ד לתת מענה ראשוני מתאים נוכח העלייה במספר המקרים במזרח אסיה.

https://www.maariv.co.il/news/health/Article-1130002