עובד סוציאלי מהמרכז לתפירת תיקי אונס ומין בעירית לוד חוסל ע”י החיזבאללה.  ישי גרינבאום. 21/10/2024.   נו לפחות לפני החיסול הסופי של החיזבאללה אנו זוכים לקצת נחת מהם.  החיסול של העו”ס ישי גרינבאום מבורך וסיבה לצהלולים ופתיחת שמפניה.

נכון הוא היה חייל במילואים ונפל בקרבות, אבל ממש מגעיל אותנו שמגייסים את המוות שלו לתעשיית הפרופגנדה של הפרזיטים הסוציאליים.

בתאריך 20/10/2024 פרסם ניצן צבי כהן כתבה בערוץ הקומוניסטים ונבלות קפלן “דבר” שמנצלת את הדם של העו”ס לפאר ולהלל את תעשיית הרצח של העובדים הסוציאליים בישראל.  כמובן שהביאו ציטוטים של בני משפחתו שהוא היה “אדם יקר מפז” אסל לא פנו אפילו לאבא גרוש אחד שהוא העליל עליו אונס ואלימות ושהוא יעץ ותידרך נשים איך לסלק את הבעל מהבית כדי לסחוט אותו ברכוש, במזונות, בכתובה, ובמשמורת על הילדים……

עבודתו של ישי גרינבאום הייתה עבודת מנגלה.  עבודה של סלקציה.  כל הנשים קדושות ומסכנות.  כל הגברים אלימים, סוטי מין ורק רוצים לרצוח את הנשים שלהם…..  זה היה המוטו של עבודתו, ולכן להגיד עליו שעבודתו היתה “יקרה מפז”, זה צחוק מהעבודה.

עבודתו הייתה עבודת אלילים, סגידה לכת הפמיאמציות הרעילות ולקדושת הווגינה.   בגללו אלפי גברים גרושים בלוד איבדו את הילדים שלהם כי הוא עודד נשים לנתק את הילדים מאבותיהם ולרושש את הבעלים.  סוכן תעשיית המוות של העבודה הסוציו נאצית בישראל הלך.  ביי ביי. אבל אל דאגה, 72 שפחות מין של הדיקטטורה מחכות לו אי שם.

למעשה בגלל אנשים כמוהו שהעסיקו את המשטרה בהדרכת נשים גרושות להעליל על הבעלים היהודים שלהם שהם אונסים נשים יהודיות ואת הילדים שלהם, המשטרה לא הייתה מוכנה לקרבות ב 7 לאוקטובר 2023.

השוטרים פשוט התרגלו שעו”סים כמוהו מספקים להם לקוחות, גברים גרושים, ורק צריך לתפור עליהם תיקי מין ואלימות ויש סטטיסטיקה יפה של מיגור פשע…..  ככה לא צריך לעבוד קשה לגלות פשיעה אמיתית…..

המוטו של הכתבה הוא דברים שהבר מינן כתב לפני התפגרותו “כל המדינה צריכה קצת יותר מהתפקיד של העובד הסוציאלי, חיזוק הכוחות וטיפול בטראומה”.

נו באמת….  איך עו”ס יכול לחזק כוחות ולטפל בטראומה?  עו”ס הוא לא פסיכולוג ולא תרפיסט.  עו”ס הוא פרזיט.  עו”ס הוא ממלא טפסים.  עו”ס יושב מול אנשים מוביל אותם באף שהוא יכול לעזור, ובסוף מסתבר שהואר רק רוצה לחטוף ילדים לפנימיות, או לאשפז בכפיה את מי שהשתבש לו המוח עקב הטראומה.

ומה הוא עצמו עשה?  “כעובד סוציאלי עברתי בין החיילים להציע שמיכה ולהדגיש שכל חבר בודק את חברו”.

מה באמת???  אין לחיילים שמיכות והם צריכים שעו”ס יביא להם שמיכה?????  ואיך הוא “מדגיש” שהחיילים בודקים את חבריהם?  הוא בודק להם בולבולים, מי יותר גדול?  הוא עושה להם מסדר?    זה לא התפקיד שלו בכלל.  ובכלל מה יש לבדוק? שכל הציוד על הגוף????

שנבין חיילים לא עושים את זה, זה לזה?  הם צריכים עו”ס שיסתובב בניהם ויבלבל להם את המוח???????

נו…..  אם היה מגיש למישהו ופלה, היו כותבים שהוא האכיל את כל הגדוד במשך חודש, וגרם לכך שהחיילים לא היו רעבים במשך חודש…..  בזכות העבודה הסוציאלית כמובן.   חחח.

הנה הטקסט המלא של החירטוטים שלו:

150 יום במילואים בהם הייתי סמל מחלקה וגם עובד סוציאלי. כמו שאר חיילי המילואים, גם אני הוקפצתי ב7/10, בתור סמל מחלקה בגדוד חי”ר שקיבל משימות הגנה בצפון. המתח, הסיכון, חוסר האונים והזמן הרב הוסיפו לי תפקיד נוסף, לא מוגדר.

כסמל, שאלתי איזה ציוד נרטב בלילה גשום. כעו”ס, עברתי ובין החיילים להציע שמיכה ולהדגיש שכל חבר בודק את חברו.

כסמל אחרי נפילה של פצמ”רים, בדקתי ירוק בעניים שאף אחד לא נפגע. כעו”ס, הבדיקה הייתה קשר בין החברים בשעת מצוקה.

כסמל, העברתי תחקיר צבאי למחלקה. כעו”ס, העברתי סדנאות חוסן למחלקה.

כסמל, בשעת מצוקה, חילקתי הוראות לטיפול. כעו”ס זיהיתי מי נפגע חרדה וטיפלתי בו.

כסמל, בדקתי את הציוד של כולם באופן שגרתי. כעו”ס, העברתי סדנאות מיינדפולנס באופן שגרתי.

כסמל, אחרי נפילות פצמ”רים, הובלתי את החיילים למקום מוגן. כעו”ס, חילקתי מים עם מילה טובה לכל הנוכחים כסמל, אישרתי יציאה לבית במקרים חריגים.  כעו”ס, עשיתי שיחות הכנה לקראת היציאה.

כסמל עשיתי תדריך יציאה לחייל שהתחתן. כעו”ס, עשיתי שיחות הכנה לזוגיות לאחר חתונה.

כסמל, הובלתי את המחלקה לפעילות חוצה גדר בלבנון. כעו”ס, החיילים סמכו עליי שניתן לפנות אליי בשעת משבר.

התקופה נגמרה, המלחמה לא. המילואים השאירו בי מחשבות על מקומם היום של שני החלקים אצלי. בחזרה לשגרה, סיימתי את תפקידי כסמל מחלקה. בינתיים, נראה שכל המדינה צריכה קצת יותר מהתפקיד של העו”ס, חיזוק הכוחות, וטיפול בטראומה.

הבנתם את זה?  לעו”ס יש יכולות מאגיים לדבר איתך ולהעלים כאבים, להעלים טראומות, להעלים פחדים.  לא צריך גראס או תרופות.  פשוט מדברים עם עו”ס 15 דקות וכל הבעיות נעלמות.  מדהים לא?????

להלן כתבת התעמולה של ניצן צבי כהן פורסם ב”דבר” 20/10/2024.

בעיצומה של המלחמה כתב רס”ם ישי גרינבאום ז”ל: “כל המדינה צריכה עובד סוציאלי”

גרינבאום, שנפצע ב-9 באוקטובר 2024 ונפטר מפצעיו בסוף השבוע, היה סמל מחלקה במילואים ועובד סוציאלי בעיריית לוד | אחרי מותו איבריו נתרמו להצלת חיים | הדס רעייתו: “העולם הפסיד אדם יקר מפז”

“כסמל, שאלתי איזה ציוד נרטב בלילה גשום. כעובד סוציאלי, עברתי ובין החיילים להציע שמיכה ולהדגיש שכל חבר בודק את חברו. כסמל אחרי נפילה של פצמ”רים, בדקתי ירוק בעיניים שאף אחד לא נפגע. המילואים השאירו בי מחשבות על מקומם היום של שני החלקים אצלי. בחזרה לשגרה, סיימתי את תפקידי כסמל מחלקה. בינתיים, נראה שכל המדינה צריכה קצת יותר מהתפקיד של העובד הסוציאלי, חיזוק הכוחות וטיפול בטראומה”.

הנה בתמונה העו”ס עם 4 ילדים שאשתו השריצה לו, אבל זה לא הפריע לו לכתוב תסקירי הכפשה על כל גבר גרוש שנפל במלתעותיו ולנתק אותו מילדיו.

את הדברים האלה כתב במרץ רס”ם ישי (נתנאל) גרינבאום ז”ל, שנפטר אתמול (שבת) מפצעיו לאחר שנפצע קשה בלבנון ב-9 באוקטובר 2024.

גרינבאום היה סמל מחלקה בגדוד 5030 בחטיבת אלון. באזרחות היה עובד סוציאלי בעיריית לוד שניהל את מרכז הטיפול העירוני לאלימות במשפחה בעיר. לצד זאת, ליווה כעובד סוציאלי גם לוחמים נפגעי טראומה.

הוא הובא למנוחות היום בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, והניח אחריו אישה וארבעה ילדים קטנים, שהצעיר בהם תינוק בן חצי שנה. “ישי נפל בקרב על הגנת המולדת והארץ שכה אהב”, כתבה הדס רעייתו. “העולם הפסיד השבת אדם יקר מפז. תודה למשפחה ולכל הדואגים על התמיכה, המחשבות והתפילות. בשל החג השבעה תתחיל במוצאי חג שמחת תורה, עד אז מבקשת לכבד את בקשתי לזמן פרטי עם המשפחה”.

משפחתו הודיעה כי תתרום את איבריו להצלת חיים. פנינה אפרתי, אחותו, אחות במקצועה בטיפול נמרץ ניתוחי לב בבית החולים שניידר שנים רבות, ליוותה מקרים רבים של מושתלי לב. “בשעות הקשות עם ההכרה בחומרת פציעתו, הייתה לנו ידיעה ברורה שרצונו להיטיב עם האחר לאחר מותו כפי שהיה בחייו”, אמרה. “על אף הכאב האינסופי לאבד את אחי הצעיר הרגשנו כולנו כאחד – אישתו הדס, הוריי וכל אחיי, כי נפלה בחלקנו ההזדמנות והזכות להציל חיים של אנשים אחרים. אין לנו ספק שזה היה רצונו של ישי שאף חתם בעבר על כרטיס אדי. אנו מאחלים החלמה מלאה למושתלים וקוראים לכם: חתמו על כרטיס אדי“.

כבר בנעוריו התנדב גרינבאום בעמותת ‘קו לחיים’ המארגנת מחנות נופש, טיולים ומסיבות לילדים ונוער עם מוגבלויות ומחלות קשות, ובהמשך אף ניהל את הסניף הצפוני של העמותה.

“ישי היה איש של אנשים”, ספדו לו בעמותה. “עשרות אלפים התפללו להחלמתו, מאות הפרשות חלה לבריאותו. ישי נגע בעיני התכלת, החיוך הרחב ותלתלי הזהב בכולנו. אבדה גדולה להוריו, לאישתו, לילדיו ולעם ישראל”.

יו”ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו”ס ענבל חרמוני: “ישי גרינבאום היה עו”ס מצוין, אוהב אדם ומסור לעבודתו. כמנהל המרכז לטיפול באלימות במשפחה בלוד, ניכרה מאוד מחויבותו לאוכלוסיית נשים וילדים החיים באלימות, בדגש על החברה הערבית. ישי היה מוערך ואהוב מאוד בקרב קולגות, שותפים ומטופלים. יהי זכרו ברוך”.

משרד הרווחה: “משרד הרווחה והביטחון החברתי מביע צער עמוק על פטירתו של ישי גרינבאום ז”ל. ישי היה עובד סוציאלי מסור בעיריית לוד ולוחם במילואים שיצא להגן על תושבי הצפון ואזרחי המדינה כולם. אנו שולחים תנחומים מעומק הלב לרעייתו הדס, לילדיו, לבני משפחתו, לחבריו לעבודה במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית לוד ולכל אוהביו”.

https://www.davar1.co.il/551033/

הנה שכפול של הכתבה בידיעות מאת רוני גרין שאולוב ומאיר תורג’מן.

https://www.ynet.co.il/news/article/bykm11kml1g

וגם במאקו

https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-32719fc048ea291026.htm