אילת פילו התקבלה לעבוד בהנהלת בתי המשפט כאשר קראו לה אילת פילו מיורו ב 4/7/2007. לפני כן היתה דוברת במשרד של היחצ”ן העליז זמיר דחב”ש ורינת פרידמן. כמה שנים לאחר מכן ב 1/12/2011 נכנס לעבוד בהנהלת בתי המשפט ברק לייזר, שופע האון הגברי, והטסטוסטרון המפעפע, ואילת פילו נכבשה בקסמיו.
אלא מאי? הוא היה נשוי למירב לייזר ועם 3 ילדים. פילו החליטה לפתוח כוס בשעות העבודה לגבר המושך ברק לייזר ופיתתה אותו.
לפעולה הזו קוראים אונס תחת כפיפות כאשר האנסית היא אילת פילו, הוותיקה ובעלת המעמד, והכפוף הנאנס הוא ברק לייזר.
לייזר רצה גט ממירב. מירב הטילה עיקולים על ברק לייזר, על אילת פילו ועל הנהלת בתי המשפט לתשלום המזונות שלה, 8,000 ש”ח בחודש, כשהמשכורת של ברק לייזר הייתה 12,000 ש”ח בחודש.
יחסי מין בכפיפות: אילת פילו היא המכפיפה וברק לייזר הוא המתכופף
יחסי המין של אילת פילו וברק לייזר הגיעו לידיעתו של פעיל חברתי בשם שבתאי עזריאל, שבשנת 2013 הגיש עתירה, שכן לפי התקש”יר אסור להם לעבוד ביחד.
הנהלת בתי המשפט הכפילה לברק לייזר את המשכורת ל 24,000 ש”ח כדי שהוא יוכל לעמוד במזונות, והחתימה את אילת פילו על הסכם ניגוד עניינים, כך שהיא תהיה מסופחת לנשיא בית המשפט העליון, והבג”ץ מחק את העתירה של עזריאל.
ברק לייזר, בעלה של אילת פילו התפרסם כמי שהפעיל רוגלות על עיתונאים שפרסמו כתבות לא מחמיאות לשופטים, הגיש תלונות נגד עורכי דין שהתווכחו עם שופטים, העסיק את עו”ד ליאת יוסים כמרגלת אינטרנט מטעם השופטים, ועסק בסחר מכר של כתבות, כולל הדלפות עסיסיות.
ברק לייזר התפרסם כי שעשה עסקאות עם אפי נוה כדי לקדם את יוסי אלרון לבית משפט עליון, על אפם וחמתם של אסתי חיות ויצחק עמית, שאמרו שאלרון לא קורץ מחומר של עליוניסט.
לפי ההסכם של אילת פילו היא אמורה לשרת את גחמותיו של יצחק עמית
פאסט פורוורד ל 2024 ואותו הסכם ניגוד עניינים עדיין בתוקף, לפיו אילת פילו אמורה לשרת את הנשיא שבימים אלה הוא יצחק עמית.
אם אילת פילו לא משרתת את גחמותיו היח”צניות של יצחק עמית, הרי שהיא בניגוד עניינים ובהפרת הסכם העבודה שלה. מכאן השאלה מה היא עושה ועל מה היא אחראית????? האם ההסכם שלה דורש עדכון?
כך נראה הסכם ניגוד עניינים בשירות המדינה – הסכם קקמייקה
הביטו בהסכם של אילת פילו מיורו לייזר. זה הסכם מיקי מאוס. אין בו כלום. אם היא מחוייבת שלא לפעול בניגוד ענינים לפי הוראת התקשיר והנחיות נציב שירות המדינה, אז בשביל מה מחתימים אותה על זה, וקוראים לזה הסכם, כשהיא ממילא מחויבת לפעול שלא בניגוד עניינים, גם בלי ההסכם?
מחתימים את אילת פילו שהיא מחויבת שלא לפעול לטובת בני משפחתה, אבל לא מחייבים אותה לפרט מי הם בני המשפחה. איך יידע מי מהציבור אם היא פועלת עבור בן משפחתה, או לא, אם היא לא צריכה לפרט מי הם האנשים שהיא מנועה מלהתעסק בעניינם?
ולפני שבאה אילת פילו להנהלת בית המשפט היא עבדה במשרד יחסי ציבור של ההומו דחב”ש. למה לא מפורט מי זה המשרד הזה ומי היו הלקוחות שלו, שהיא טיפלה בעניניהם וטיפחה עימם קשרים?
המשרד הקודם שבו עבדה אילת פילו היה “יורו-קומיוניקיישן”. באותם שנים “יורו קומיוניקיישן” היתה חברת יחסי ציבור וייעוץ תקשורתי המנוהלת ע”י רינת פרידמן וזמיר דחב”ש. בין לקוחותיה נמנו אז ESC של פלאפון, לאומי קארד, הפניקס, בנק אוצר החייל, סאני אלקטרוניקה, איקאה ועוד כל מיני לקוחות סודיים.
אם כן מדוע לא כתוב בהסכם שלה שהיא מנועה מלהתעסק עם העניינים של רינת פרידמן וזמיר דחב”ש?
איפה ניגוד העניינים שלה עם המעסיק הקודמים שלה זמיר דחבש ורינת פרידמן?
זמיר דחב”ש הוא הומו צעקני ומניפולטיבי שהתחנך על בירכיו של עמוס שוקן בהארץ. מי יודע מה הוא עשה לעמוס שוקן, ומה עמוס שוקן עשה לו….
כיום הוא מייצג את בעלי ההון, ולמעשה הוא שולט על הפייסבוק הישראלי. במייל אחד הוא יכול לבקש מפייסבוק למחוק כל מה שלא מוצא חן בעיניו.
היום רינת פרידמן והלהט”בון זמיר דחבש עובדים תחת השם “שלום תל אביב יחסי ציבור“, והלקוחות העיקריים שלהם בשנים האחרונות היו NSO (פגסוס), פייסבוק, מיקרוסופט, תשובה, בנק הפועלים, ועוד.
כאמור לפני שפרש כנפיים, זמיר דחבש בעצמו היה ראש דסק העסקים של עיתון הארץ בכפיפות ישרה לעמוס שוקן (והמבין יבין). כלומר האיש בעל נטיות קפלניסטיות, ובקשות המחיקה שלו מפייסבוק הם תמיד פרסומים של אנשי ימין.
הוא יעץ לנגיד בנק ישראל (לשעבר) וסגן יו”ר הבנק הפדרלי, סטנלי פישר, ויו”ר רשות ניירות ערך לשעבר, זוהר גושן. זמיר מנהל משברים לחברות טכנולוגיה ופיננסים בולטות ביניהן Meta, Microsoft, Wiz, Cyberstarts, The Phoenix, digital bank ONE ZERO ומתמחה בתמיכה בחברות הייטק וקרנות הון סיכון בסבבי גיוס, הנפקות, מיזוגים ורכישות, פיתוח מותג, ומיתוג מעסיק.
באוגוסט 2016 פורסם כי זמיר דחב”ש ריגל אחר הפעילות המקוונת שלעו”ד ברק כהן ופעילי תנועת ‘באים לבנקאים‘ בשם אינטרס משותף של לקוחותיו – פייסבוק ישראל, איגוד הבנקים ובנק הפועלים. דחב”ש שימש גם כמנהל המשברים מנכ”ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, שהואשם בזיונים על רקע מיני.
במהלך 2016 דחב”ש עלה לכותרות גם לאחר פיצוץ פרשת הריגול של חברת NSO. מתוקף תפקידו כדובר NSO פעילים חברתיים קיימו מחאה מול ביתו בתל אביב תוך האשמה כי בעקבות הריגול של NSO הוצאו להורג פעילים חברתיים ממדינות ערב.
דחב”ש עובד עם מטה פייסבוק באירלנד, לונדון ועם כלל המחלקות השונות במשרדי פייסבוק בעולם, כולל מחלקת צנזורה ומדיניות פייסבוק (פוליסי) של פייסבוק.
רינת פרידמן היא התאומה הסיאמית של דחב”ש משמשת כפרונט ל”פייסבוק”.
הלקוחות של המעסיקים הקודמים של אילת פילו: זמיר דחבש ורינת פרידמן
כיום דחב”ש מצהיר שהוא משרת את מיקרוסופט, מטה (פייסבוק), כללית, תנובה, אל על, מקיין, אזורים, מישורים השקעות, התזמורת הפילהרמונית, סקייליין, סנטרברידג’, עופר גלובל, אגמון טולצ’ינסקי, ראציו אנרג’י, ראציו טקנולוג’יז, אייפקס, וואן-זירו, אורמת, נויברגר ברמן, בנק ברקליס, לומברד אודייר, בלאקרוק, Dazz, Perion, Lightricks, Zafran, Intuitive, AI21Labs, Zafran, Fireblocks, Cyberstarts, Pentera, Armis,Insight Partners, Wiz, General Elecrtic
להלן הסכם ניגוד העניינים של אילת פילו משנת 2013
הסדר ניגוד ענינים של אילת פילו כיחצנית תקשורת של נשיא בימש עליון 2013
להלן כתבה בגלובס של יובל יועז פורסם 24/3/2013
ברק לייזר וזוגתו איילת פילו ימשיכו לעבוד יחד בהנהלת בתי המשפט
מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, תומך בהמשך העסקתם של עו”ד ברק לייזר ועו”ד איילת פילו בתפקידים בכירים בהנהלת בתי המשפט – למרות היותם בני זוג.
מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, תומך בהמשך העסקתם של בני הזוג עו”ד ברק לייזר ועו”ד איילת פילו בתפקידים בכירים בהנהלת בתי המשפט – לייזר כיועץ המשפטי, ופילו כדוברת בתי המשפט – כך עולה מחוות-דעת ששיגר שפיצר לוועדה להעסקת קרובי משפחה בשירות המדינה, בהתאם למגבלות שהוטלו על שני בני הזוג במטרה למנוע ניגוד עניינים, לאחר כניסתו של לייזר לתפקיד היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט.
במענה לעתירתו לבג”ץ של הפעיל החברתי שבתאי עזריאל, טוענת הפרקליטות כי לא נפל כל פגם במינויו של לייזר לתפקיד היועמ”ש, על אף קרבת המשפחה עם פילו.
בעבר נחשף ב”גלובס” כי כחצי שנה לאחר שמונה לייזר לתפקיד היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, חתמו הוא ובת זוגו פילו על הסדרי ניגוד עניינים, כתנאי להמשך העסקת שניהם במערכת בתי המשפט.
במארס 2013 עתר עזריאל לבג”ץ נגד מינויו של לייזר; נגד עבודתה של ועדת המכרזים בנציבות שירות המדינה (נש”מ), בראשות המשנה ליועמ”ש אורית קורן, שהחליטה למנותו לתפקיד; ונגד הוועדה להעסקת קרובי משפחה בנציבות שירות המדינה, שאישרה את המינוי.
בימים האחרונים השיבה הפרקליטות לעתירה, בשמם של לייזר, פילו ויתר הגופים הרשמיים. פורמלית טוענת הפרקליטות כי במקום עתירה לבג”ץ היה על עזריאל לפנות לבית הדין לעבודה, המוסמך לברר נושאים מסוג זה.
לגופן של הטענות, לטענת המדינה “לא נפל פגם במינויו של לייזר ובהתנהלות כלל הגורמים בכל הנוגע למינוי. עו”ד לייזר דיווח על היותו בן זוגה של עו”ד פילו בעת הצגת מועמדותו במכרז לתפקיד היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ועדת המכרזים ביצעה את תפקידה בבחירת המועמד הראוי ביותר לתפקיד, והחלטת הוועדה להעסקת קרובי משפחה בשירות המדינה התקבלו כדין, והן סבירות בנסיבות העניין”.
לייזר מועסק במערכת בתי המשפט מאז פברואר 2004, אז התמנה לעוזר המשפטי של נשיא המחוזי בירושלים, שהיה אז יעקב צמח. כעבור שנתיים עבר ללשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, ובשנת 2008 מונה ליועץ מקצועי בכיר למנהל בתי המשפט דאז, השופט משה גל, במשרת אמון.
פילו החלה לכהן כ”ראש מערך הדוברות וההסברה” של הנהלת בתי המשפט במארס 2007, ולפני כן עבדה במשרד יחסי ציבור פרטי.
“במהלך עבודתו של עו”ד לייזר בהנהלת בתי המשפט, נוצר קשר בינו לבין עו”ד פילו, והם הפכו לבני זוג”, נכתב בהודעת המדינה לבג”ץ. “לא ניתן לומר שבני הזוג הסתירו את הקשר ביניהם”.
לתפקיד היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט נבחר לייזר בדצמבר 2011, במקום עו”ד לאה רקובר, שעברה לשמש היועצת המשפטית של משרד המשפטים – במקומו של עו”ד משה דיין, שמונה לנציב שירות המדינה.
לטענת המדינה, בניגוד לטענתו של עזריאל – לייזר דווקא דיווח על קשריו עם עו”ד פילו בטופס המועמדות למכרז. ואכן, לייזר כלל את פילו בדיווח על קרובי משפחה המועסקים באותו משרד ממשלתי, אך הגדיר את תפקידה: “יועצת תקשורת של נשיאת העליון” – ולא דוברת הנהלת בתי המשפט, המדבררת גם את המטה, כולל משרד היועמ”ש.
לטענת הפרקליטות, ועדת המכרזים בנציבות שירות המדינה כלל איננה אמורה לשקול את קרבת המשפחה במסגרת שיקוליה, אלא להעביר את הנושא לבחינת המשרד הרלוונטי, שאמור להחליט אם לאשר את המינוי על אף קרבת המשפחה.
ואולם, המסמכים שצירפה המדינה לבג”ץ מלמדים כי הוועדה להעסקת קרובי משפחה בהנהלת בתי המשפט דנה בנושא יותר מחצי שנה לאחר שלייזר כבר החל בתפקידו, ובמידה רבה סמכה ידיה על המוגמר.
המדינה טוענת כי הדבר נגרם “בשל עיכוב מסוים בפנייתה של הנהלת בתי המשפט לוועדה להעסקת קרובי משפחה”, ואולם לא נמסר הנימוק לעיכוב.
כפי שפורסם ב”גלובס”, הוועדה החליטה להטיל מגבלות על עבודת בני הזוג, כולל הימנעות הדדית של כל אחד מהם מלעסוק בנושאים המטופלים או נמצאים במסגרת אחריותו של בן הזוג, וכן מלקבל החלטות הקשורות ישירות לבן הזוג.
עוד הצהירו השניים כי “ככל שיהיה צורך בנוכחות משותפת של שנינו בישיבות או בפורומים כאלה, שלא ניתן להימנע מהם, אפנה לקבל הנחיות היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, ואני מתחייב לפעול בהתאם להנחיות אלה”.
“עומדים בתנאי ההסכמים”
עוד מתברר כי האישור שניתן הוא זמני, עד תום 2012, ובנוסף הוטל על מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, להגיש לוועדה חוות-דעת בדבר מידת הצלחת הסדרי ניגוד העניינים, כולל מספר הישיבות המשותפות שבהם השתתפו בני הזוג ונושאים או תחומים שבהם לא ניתן היה למנוע מבני הזוג לעבוד במשותף.
שפיצר הגיש את חוות-הדעת רק באפריל 2013, ובה כתב בלקוניות: “במהלך התקופה הנדונה נחשפתי לעבודתם היומיומית של עו”ד פילו ועו”ד לייזר באופן ישיר, ולטעמי שניהם עומדים בתנאי ההסכמים שעליהם חתמו. במקרים הבודדים שבהם הצטרכה עו”ד פילו לטפל בשאלות הנוגעות לעו”ד לייזר, הנושא הועבר לטיפולו של גורם אחר במחלקת הדוברות של הנהלת בתי המשפט, שהיה בקשר עמי או עם לשכתי”.
שפיצר ציין כי “הפורום המשותף היחיד שבו משתתפים לייזר ופילו הוא ישיבות הנהלת המטה, והם מקפידים שלא להתייחס בפורום זה לנושאים הקשורים למי מהם”.
בעקבות זאת החליטה הוועדה להעסקת קרובי משפחה בנציבות שירות המדינה להאריך את האישור הזמני להעסקת שני בני הזוג עד לסוף 2013, ואז לבחון שוב את הנושא. הוועדה הנחתה את השניים כי בישיבות שבהם שניהם נוכחים עליהם להקפיד לא רק שלא להתייחס לנושאים הנוגעים לאחד מהם, אלא גם לא ל”נושאים מקצועיים אשר מי מהם מעלה”.
ניכר כי הפרקליטות יוצאת מגדרה כדי להגן על המינוי, תוך העלמת חובתה של הנציבות לבחון את נושא קרבת המשפחה עוד קודם לכניסתו של המועמד לתפקיד. “הוועדה איננה יכולה להיגרר לטענות פופוליסטיות”, כתבה הפרקליטות, “אין לפגוע יתר על המידה בציפייתם של העובדים המסורים להמשיך במקום העבודה שבחרו לעצמם.
“מדובר בשני עובדים בכירים מאוד במערכת, שבשל אופי תפקידם לא ניתן להעביר אחד מהם לתפקיד אחר, ולפיכך האפשרות היחידה היא להפסיק את העסקתו של אחד מהם. הטענה בדבר עודף היצע של עורכי דין ודוברים איננה טענה רצינית כשמדובר במשרות בכירות מסוג זה”. (בג”ץ 1879/13).
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000856349
PDF – תלונה של יריב לוין על ברק לייזר שהציע עצמו להיות שופט חונטה. 17/7/2024.
תלונה של יריב לוין נ ברק לייזר על ניגוד עניינים שהעמיד עצמו לשיפוט 17-7-2024