זוכרים את רונאך פישר זה שזיין את פרקליטת מחוז ת”א רות דוד וקנה לה בשמים, מותגים ותיקים בתמורה לטיפים מחקירות וסגירות תיקים??????  ובכן אצלו נגמרו העדויות של הפרקליטות ועכשיו תורו לפתוח בפרשת ההגנה ולהעיד.

רונאל פישר מקבל עו”ד בחינם מהסנגוריה, עו”ד אלי פרי, למרות שרונאל הוא מיליונר, רק בגלל שהפרקליטות הצהירה שהם רוצים עליו 10 שנים בכלא ומעלה.  אם רק יצהירו בפרקליטות שהם מורידים את הדרישה לכלא של 9 שנים ו 11 חודשים, הסנגוריה לא תצטרך להמשיך ולממן אותו.  עד כה אלי פרי (ממשרדו של עמית חדד) קיבל קרוב ל 2,000,000 ש”ח מהסנגוריה.

אתמול 14/11/2024 עלה רונאל פישר לדון והתחיל להעיד.  לפניו נשא בא כוחו נאום פתיחה על מח”ש שהם עושים חקירות של תולעים וזבובים. הוא מאוד כועס על משה סעדה.  היום סעדה הוא ח”כ בליכוד שרוצה רפורמה.

 

הפרקליטות חילטה לרונאל פישר 9,000,000 ש”ח בפרוץ המעצר

 

שימו לב: ברשימת תיקי האכיפה הכלכלית של הפרקליטות תיק רונאל פישר מכונה “תיק 36”.  הפרקליטות תפסה לו 8,956,688 ₪ (ב 2015). לשם השוואה ענבל אור היא “תיק 54 ואצלה תפסו 20,000,000 ש”ח.  שאול אלוביץ מכונה בפרקליטות “מלבין הון מקצועי”, קיבל מס’ “תיק 99” ואצלו תפסו ב 2018 סך של 154,392,855 ₪.  אצל בני שטיינמץ “תיק 60” שגם הוא מסווג “מלבין הון מקצועי” נתפס = 140,000,000 ₪ (ב 2016) ו 72,000,000 ₪ (ב 2017).  הקבלן גבי מגנזי מכונה תיק 41 ותפסו לו  104,000,000 ₪ (ב 2016).  הנתונים לקוחים ממסמך שהפיקה פנינה ברוך.

בסוף החזירו לו חלק גדול מהחילוט הראשוני.  לא ידוע כמה.  אבל למה בתחילת הפרשה לא הפשירו מהסכום הזה איזה מיליון ש”ח מהכסף שלו, כדי שהוא יוכל לקחת עו”ד פרטי על חשבונו ולהתמודד עם הכל על חשבונו?

את מה שסירבו להפשיר לו כדי לשכור עו”ד פרטי בתחילת הפרשה, בסוף שילמה המדינה דרך הסנגוריה.  ובסנגוריה יש תימרוץ למשוך הליכים, כי כל ישיבה זה עוד כסף לסנגור הציבורי.

רונאל פישר רוצה להביא את שי ניצן לעדות אבל זה יעלה לו בבומרנג

 

בסוף הכתבה תראו שרשור מיילים מעניין בפרקליטות שמראה ששי ניצן דווקא היה לטובת רונאל פישר, לפי “נטייתו”.  הפרקליט דני ויטמן ביקש משי ניצן רשות להגיש ערעור בינים על החלטה של השופט סובל שלא לאפשר לבצע השלמת חקירה בעניין נותני השוחד בני הזוג נחמיאס.  דני ויטמן אומר שאילו זה היה השופט צבי סגל, הוא כן היה מאפשר להם השלמת חקירה באמצע משפט.  כלומר, צבי סגל ידוע כשפוט וחותמת גומי של הפרקליטות.

נו….  אם בא כוחו של פישר יזמין את שי ניצן……  שי ניצן יספר על בני הזוג נחמיאס (איך ולמה נתנו שוחד), ויזרגג לפישר את האסטרטגיה.

שי ניצן יכניס לפישר בעדותו בדלת האחורית את כל מה שהשופט סובל מנע מהפרקליטות “להשלים”.  קטע, לא?  איזה בידור….

שי ניצן הכריע שלא לערער על השופט סובל.

רונאל פישר מתחיל להעיד:  ההדלפות של מח”ש חירבנו את חייו

 

פישר אמר שהוריו ניצולי שואה.  נעשה לו עוול בעקבות ההדלפות מהחקירה. “זו התמודדות שהגיהנום של דנטה הוא כלום לעומתו. בשיא ההדלפות ומשפט השדה, הבת שלי שאלה אותי: ‘אבא למה עשית?’. אמרתי לה: ‘זה לא עובד ככה, את צריכה לשאול אותי – האם?’. אני צריך לשבת איתה לילות על המסמכים”.

על הפגיעה במשפחתו בגלל המשפט אמר פישר: “ברור שמשפחתי נהרסה כליל. זה חורבן קשה מאוד”.

הוא התייחס לחיפוש שתועד בחדר השינה שלו, במהלך החקירה, והופץ בתקשורת: “אני לא מאחל לאיש לחוות את החוויה הזו”, אמר. “לתת לעיתונאים את הסרטון זו רשעות חולנית, של סעדה והחברים שלו. זה נועד להרוס את הבית שלי וגם לאיים עליי”.

פישר המשיך ואמר כי נציגת מח”ש כינתה אותו “תופעה עבריינית” בדיון, הייתה כמות פרסומים עצומה בתקשורת נגדו, והוא זכה ליחס קשה בציבור.

פישר המשיך והתלונן על כך שכולם התייחסו אליו כמי שביצע את העבירות עוד בשלב החקירה, ולא שאלו האם זה נכון. “הייתי צריך ללכת עם העיניים למטה ברחוב, כדי לא לבייש את מי שאפגוש שאני מכיר – עורכי דין, שופטים”, אמר.

עו”ד אלי פרי, סנגורו של פישר, שאל אותו: “למה לא השתמשת במעמדך כאיש תקשורת כדי להציג את העוול שעשו לך?”, ופישר השיב כי קיבל פניות רבות להתראיין כל השנים. “לא רציתי לנהוג במשפט שדה אחרי שעשו לי משפט שדה. יכול להיות שתפיסת העולם שלי שמרנית, אבל חשבתי שהעצה שנתנו לי להשיב מלחמה הייתה שגויה”.

פישר סיפר כי הוא נשוי, אב לשלושה וסב לנכד; בן לניצולי שואה. הוא סיפר כי במהלך המשפט הוא השלים דוקטורט באוניברסיטת חיפה, למד גמרא והלך לעבוד במוסך מתוך כבוד לעבודת כפיים. “יום אחד ארב לי שם צלם, ולא באתי יותר. להפוך את זה לגימיק – לא בא לי”, אמר.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001494019

פישר מתכוון לזה שבהתחלה באו עם צו חיפוש למשרד שלו בזמן שרות דוד היתה שם כשותפתו.  אחרי שבועיים פישר שוחרר.

אחרי חודש פתחו את הסלולרי של פישר, ופישר עלה על יאכטה במרינה בתל אביב.  מח”ש הדליפו לאלי סניור שהמשטרה קיבלה טיפ שרונאל פישר נמצא על יאכטה במרינה בתל אביב, ומזה עשו צימעס שהוא תכנן לברוח לקפריסין ועצרו אותו ברגע האחרון.

הנה סרטון “הפשיטה” – ביצוע צו חיפוש במשרדו של רונאל פישר.  רות דוד אומרת לחוקרים שהיא סומכת עליהם, שהיא נהגת טובה והיא יכולה להסיע את רונאל לירושלים, ושהיא בחיים לא התחבקה כל כך הרבה עם רונאל כמו באותו מעמד.

עדת המדינה לא בסרטון.  רונאל פישר ישב בניצן 70 יום בלבד.

 

 

 

וזו הפרקליטה שעמדה בראש פרקליטות מחוז תל אביב והתאהבה ברונאל פישר.

 

 

הפה של הסנגור אלי פרי מפיק מרגליות ושושנים

 

בכל מקרה מאוד התפעלנו מהפה של העו”ד שלו, אלי פרי.  יש לעו”ד שלו פה מפיק מרגליות ושושנים.

אלי פרי טוען שמשה סעדה ושי ניצן תפר ללקוח שלו רונאל תיק ברמה של תולעים וזבובים, וששי ניצן הדיח את השוטר ערן מלכה לעדות שקר, והתעלם מכך שהחוקר דובי שרצר התעסק מינית עם עדת המדינה נגד רונאל פישר (אותה בחורה שרונאל פישר התעסק איתה מינית בעצמו, ושפיתתה על יאכטה את הלקוחות של פישר).

בכוונתו של רונאל פישר להביא את שי ניצן לעדות.  זה כבר ממש בדיחה.  הרי זה איום מוסווה שרות דוד תפתח על שי ניצן ותציג אותו כנבלה.

זה הדבר האחרון שהפרקליטות רוצה.  צפו לעסקת טיעון של “הסתפקות במעצר” יומיים לפני ששי ניצן יגיע להיחקר.  סעדה כבר העיד כעד תביעה.

אלי פרי הגיש בקשת אין להשיב לאשמה של תולעים וזבובים

 

שימו לב שרונאל פישר ורות דוד הגישו בקשה למחוק את האישומים בטענה של אין להשיב לאשמה.

הסיכויים לזה הם אפס כי בגלל הלכות של יצחק עמית, כל השופטים קיבלו הנחיה לדחות את הבקשות האלה, ולקבוע שרק אחרי שמיעת עדי ההגנה הם יכריעו בשאלה של אין להשיב לאשמה…..  כלומר, אין טעם להגיש כי זה לא חוסך את עדות הנאשם.

 

 

ביבי נמצא באותו מצב של ערב לפני תחילת עדותו, ומצבו המשפטי של ביבי טוב יותר, כי השופטים כבר אמרו שהתיק הוא עורבא פרח…..  ובכל זאת עו”ד עמית חדד הסנגור של ביבי לא הגיש בקשה לאין להשיב לאשמה, כנראה בגלל שלא שווה לו להשקיע, כי הוא יודע שבגלל יצחק עמית, אף שופט לא מוכן לקבל את הבקשה הזו, וכולם אומרים קודם נשמע את הנאשם ואחר כך נחליט.

קצת מצחיק שאלי פרי הסנגור של רונאל פישר, עובד במשרד של עמית חדד שהוא הסנגור של ביבי.

 

שחיתות בפרקליטות היועמ”ש ויינשטיין התפנפן עם רונאל פישר ועדת המדינה ביאכטות

 

שימו לב: היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט שאין מקום לחקור פעולות שרות דוד ביצעה כפרקליטת מחוז ת”א, חרף תפקידה הרם וההשפעה העמוקה של מעשים אלו על מערכת החוק והצדק בישראל. באופן חריג, החלטתו ניתנה בע”פ, ללא נימוקים בכתב. בעקבות הביקורת הרבה סביב אופן קבלת ההחלטה על ידי ויינשטיין, בחן גם היועץ המשפטי לממשלה אחריו, אביחי מנדלבליט, את הנושא. חרף קביעתו כי דוד ביצעה מעשים “לא ראויים”, החליט מנדלבליט שלא לשנות את החלטת קודמו ולא להעמיד את דוד לדין.

נזכיר כי מנדלבליט אישר בהחלטתו כי דוד קיבלה מתנות מעו”ד פישר ואחרים, וזאת בניגוד לחוק, אך “מכיוון שלא הוכח שהדבר השפיע על שיקול דעתה אין מקום להעמידה לדין” – על מה שעשתה בהיותה פרקליטה.

עו”ד קרן נהרי שייצגה את זאב רוזנשטיין התלוננה שרונאל פישר ייצג שני עדי מדינה נגד רוזנשטיין, האחים דדוש, וסגר להם דיל שהפחית להם 20 שנה בכלא, החזרה של מילוני שקלים מחולטים, ואי העמדה לדין בארה”ב.  קרן נהרי התראיינה לאיילה חסון ורמזה שזה יה חלק מהברטרים של רונאל עם רות דוד, כבר ב 2004.  בזכות המשגל כמובן.

למה רות דוד עשתה את זה?  התמכרה לזין.  גילתה את חדוות המין.  מה אישה נואשת לא תעשה עבור זין ולואי ויטון?

 

 

 

 

וזאת אשתו של רונאל פישר

 

 

 

 

כתבה של אבירם זינו 13/5/2015

היועמ”ש נהג להצטרף למסעות דיג שארגן עו״ד רונאל פישר ביאכטה שלו

למרות הקשר החברתי שעולה לכאורה, וינשטיין לא מידר את עצמו מחקירת הפרשה וקבלת ההחלטות, לרבות זו לגבי פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו”ד רות דוד

המגישה והכתבת הבכירה של ערוץ 1, איילה חסון, חשפה ביום שישי האחרון במהדורת סוף השבוע של הערוץ כי מעדותו של ערן מלכה, עד המדינה ואחד החשודים המרכזיים בפרשת רונאל פישר, עולה כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נהג להצטרף למסעות דיג שארגן עורך הדין רונאל פישר ביאכטה שלו.

 

למרות הקשר החברתי שעולה לכאורה, וינשטיין לא מידר את עצמו מחקירת הפרשה וקבלת ההחלטות, לרבות זו לגבי פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עורכת הדין רות דוד, כשהחליט בשבוע שעבר להורות על חקירה פלילית נגדה.

 

במסגרת פרשת רונאל פישר הוגשו בשבוע שעבר כתבי האישום נגד המעורבים בפרשת רונאל פישר: עו״ד רונאל פישר ולצדו עו״ד רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, ערן מלכה, הקבלנים יוסף ואביב נחמיאס, יאיר ביטון ושי ברס, שמואשמים בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.

 

כתב האישום מפרט את ההיכרות של מלכה ורונאל פישר שהחלה במאי 2012 במסגרת חקירה שניהל מלכה, אז קצין חקירות אשר שימש כראש צוות בדרגת רב פקד ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (היאל”כ), שהינה חלק מיחידת להב 433 (האף בי איי הישראלי -א.ז.), ובה היה מעורב אחד מלקוחותיו של פישר. פישר באותה העת, בעליו של משרד עורכי דין מצליח, ששותפתו הבכירה היא עורכת הדין רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר. יתר הנאשמים הם לקוחותיהם של עורכי הדין פישר ודוד. ע׳, עדת המדינה, הייתה מזכירה ועוזרת אישית של פישר.

 

על פי כתב האישום השיטה פעלה כך: מלכה, גם הוא עורך דין בהשכלתו, ״אוצר בידיעתו, בתוקף תפקידו, סודות כמוסים של יחידות החקירה הרגישות ביותר ביחידת להב 433, ויחידות חקירה נוספות״, לשון כתב האישום, חלק פרטים רגישים מתוך המידע האמור עם עורך הדין פישר, אשר, כפי שמתואר בכתב האישום, ״הפך להיות לו לשותף סוד לצורך קידום ענייניהם הכלכליים המשותפים״. בכתב האישום נטען כי מלכה ״לא בחל בשיבוש חקירות סמויות רגישות להן היה שותף ובמכירת מידע מתוכן תמורת בצע כסף, תוך פגיעה קשה בערכי המשטרה״.

 

מקורבי וינשטיין אמרו כי לא קיים קשר חברתי עם פישר כיועץ המשפטי לממשלה. ובהודעה רשמית נכתב כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פגש בעו״ד פישר מספר פעמים בנסיבות חברתיות בעת היותו עו״ד פרטי.

https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-480494

ערן מלכה (“אלפוניו 5”) תפר את רונאל פישר היטב

 

ערן מלכה, בתפקידו האחרון שימש כראש צוות חקירה ביחידה לפשיעה כלכלית, ועמד בראש צוות החקירה בפרשת אלון חסן והנמל. הוא הודה כי לפני החקירה ובמהלכה הדליף לעו”ד פישר פרטים סמויים שאפשרו לו לסחוט את חסן. הקשר בין מלכה לפישר לא הסתכם אך ורק בחקירה של חסן והוא שיתף איתו פעולה בחקירות נוספות. כמו כן, לפחות פעם אחת נסעו השניים לטיול משותף בחו”ל.

שלושה ימים לפני שנפתחה חקירתו של היועץ המשפטי של עיריית ראשון לציון, רכש קצין החקירות בלהב 433 מוצרי חשמל באלפי שקלים. בין הנהנים: קרובי משפחה שקיבלו מסך טלוויזיה מפואר, ושוטרים מהיחידה שלו. ערן מלכה עמד בראש צוות החקירה נגד אותו יועץ משפטי, עו”ד רועי בר, ועל פי החשד עו”ד פישר ידע על חקירה זו, וניסה לסחוט את בר.

אם לא די בכך, מלכה הוא אף התפאר בפני בעל החנות, “בעוד כמה ימים תהיה רעידת אדמה בראשון לציון”.

רונאל פישר נעצר ב 7/7/2014 ומי שייצגה אותו היתה חברתו אורית חיון. מ”י 8326-07-14 : מדינת ישראל נ’ רונאל פישר. לאחר מכן ייצגו אותו רון שפירא וקרן שפירא.  מ”ת 28760-05-15 : מדינת ישראל נ’ מלכה(עציר) ואח’.

השמועה מרננת שגם את הסנגורית אורית חיון עצרו בפרשה, וזו הסיבה שהיא לא יכלה להמשיך ולייצג את רונאל.

 

 

 

עדת המדינה היתה זונה ששכבה עם בכירים ביאכטה

 

מי שמכונה “העוזרת” של רונאל פישר היתה בעצם זונה שנתנה שירותים על היאכטה של רונאל פישר, ואח”כ היו סוחטים את מי ששכב איתה.  זו הסיבה שיש צא”פ על העדות שלה.

 

להלן תמצית עדותה מכתבה בגלובס של אלה לוי וינריב 22/16/2016

היא סיפרה בבית המשפט, כי “בהתחלה היה קשר חברי. ערן היה בא בלילה, היינו יושבים, שותים וויסקי במשרד ומדברים. אחרי תקופה הקשר התחיל להתהדק, והוא היה מספר על החוויות שלו בעבודה. ערן”.

– מה זה חוויות בעבודה?

“מקרים ותיקים שנחקרים על ידו ביחידה”.

– למי סיפר על התיקים?

“לרונאל ולי”, המשיכה להעיד, וסיפרה כי “זה התחיל מפעם אחת שהייתה פגישה בלילה, ורונאל הסביר לערן כמה יאיר ביטון (הקבלן יאיר ביטון החשוד במתן שוחד בפרשת פישר) חשוב לו ושיבדוק מה קורה, שיכול להיות שמתנהלת נגדו איזו חקירה. לא זוכרת בדיוק, אבל הפעם ראשונה שנחשפתי למידע שערן הביא היה כשערן הביא חומר על יאיר ביטון”.

העדה נשאלה מה הייתה תכלית העברת החומרים והעידה, כדי “שרונאל יכין לקוחות עתידיים או אנשים קרובים, חברים קרובים, לחקירות עתידיות שעומדות להתבצע…ערן היה מעלה עניין, פרשה שהולכת להיחקר, ואז היינו מחפשים אדם שלישי שישלח את הלקוח למשרד, כי אי אפשר לפנות ישירות ללקוח, ואז הלקוחות היו מגיעים והיו מעבירים להם את המידע על החקירה בעניינם. לדוגמא אצל האחים נחמיאס ערן נתן מידע שיש חקירה בעניין של קבלנים, וישבנו וחיפשנו אדם שלישי, אז ערן אמר שהוא יסדר מישהו. למחרת הם יצרו קשר עם המשרד, האחים נחמיאס, ערן שלח מייל ורונאל הכין אותם לחקירה. גם ידעו שהולכת להיות פריצה, חקירה גלויה, אז הם גם יצאו מהארץ”.

– מי היה צריך לדאוג לקשר עם הלקוחות הפוטנציאליים?

העדה: “עשינו סיעור מוחות. מחפשים קשר איך להגיע ללקוח הפוטנציאלי, ואז הוא מתקשר למשרד קובע פגישה ורונאל מקיים את הפגישה הזאת. אני לא הייתי נוכחת בפגישות האלה. אח”כ ערן היה מעביר חומר במייל. חומר שנוגע לחקירה”.

לשאלה לשם מה נעשו כל המהלכים הללו, העידה עדת המדינה, “כסף. מהלקוחות לרונאל ולערן. הלקוחות ישלמו וזה עובר לרונאל ואז לערן. רונאל היה מקבל את הכסף”.

– מי ידע שרונאל מקבל את הכסף מבין שלושתכם?

“כולנו. שלושתנו. לא יודעת סכומים”.

– ואז מה אמור לקרות אחרי שרונאל מקבל כסף?

“ערן מגיע ומתחלקים בכסף. ערן ורונאל מקבלים כסף, וגם קצת לפעמים ערן היה נותן לי”.

העדה העידה גם על דרכי ההתקשרות של השלושה, ואמרה כי תקשרו ביניהם בווטסאפ, וויבר והאפליקציה כתום, שמאפשרת שיחות אינטרנטיות, וכן במייל “אלפוניו7”. לשאלה מדוע היו מספר דרכי התקשרות ביניהם, השיבה: “כדי שלא יוכלו להאזין לשיחות בינינו שמתנהלות. אלו שיחות שמעבירים חומר ממשטרת ישראל, אז יש בעיה”.

– של מי היה הרעיון ליצור את דרכי ההתקשרות האלה דווקא?

“של ערן”, השיבה ואמרה, כי הייחוד של דרכי ההתקשרות האלו שלא ניתן להאזין להן. “כתום – זה שיחות רשת. לנהל שיחה כמו טלפונית אבל ברשת האינטרנט. אי אפשר להאזין לשיחה הזאת. זה מה שאמר לי ערן. הודעות ווטסאפ שמוחקים אי אפשר לשחזר. ‘אלפוניו 7’ – זה היה מייל בג’ימייל שערן פתח, שכל פעם שהייתי צריכה לקבל חומר מערן אז הוא היה אומר לי ‘שמתי לך חומר ב-7’ והייתי נכנסת ומדפיסה. הוא היה שולח לי את הסיסמא להיכנס למייל… אז הייתי נכנסת למייל, מדפיסה את החומר שמה לרונאל את הדפים במגרה שלו. הייתי נכנסת דרך המחשב של רונאל, כי זה המחשב האישי שלו ואף אחד לא נגיש אליו, רק רונאל ואני”.

באשר לטיב החומרים שהועברו במייל העידה: “לא כל כך הייתי מסתכלת על המסמכים האלה. הייתי נרתעת מהם. אני רק זוכרת שהיו שם מסמכים של שאלות-תשובות, אלה היו מסמכים משטרתיים. אני יודעת את זה לפי הלוגו שהיה בראש המסמך. היו שם שאלות ותשובות של חקירות כנראה. היה מסמך עם לוגו וריבועים. אולי במסמך אחד היה רשום ‘דיעה’ בראש המסמך, אני לא הייתי קוראת אותם… חקירות עם תשובות סגורות. תשובות כתובות”.

– כיצד הרגשת כאשר ערן היה מעביר לך את החומרים האלה באמצעות המייל?

“הרגשתי שזה כמו פריצה. שאני נכנסת מהר עושה את הדברים, ומהר מוחקת ויוצאת. בפריצה הכוונה הרגשה פנימית של אדרנלין של דברים אסורים. אי אפשר להסביר. בגלל זה גם לא הייתי קוראת את המסמכים”.

 

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001168185

יורם ברק פסיכיאטר אברבנאל אשפז את ערן מלכה שלא יחקרו אותו

 

פרופסור יורם ברק, פסיכיאטר, היה מנהל המחלקה הפסיכו-גריאטרית באברבנאל, והוא סיפק אישורי מחלה פיקטיביים לקצין המשטרה ערן מלכה, לשבש הליכי חקירה.

 

החוקר המפחיד דובי שרצר שכב עם עדת המדינה המזכירה של רונאל פישר

 

רונאל פישר טוען שדובי שרצר שכב עם עדת המדינה.  דובי שרצר הוא דמות מרירה מאוד בסיפור.  היה שוטר בלהב 433.  העבירו אותו למח”ש לחקור את החברים שלו השוטרים והוא עשה עבודה יותר מידי טובה.  לכן פיתח יריבות ושנאה משוטרים והחברים שלהם בפרקליטות.  השוטרים טענו שהוא לא הבין את הרמז שהוא אמור לטייח ולא לחקור באמת.

בסוף רוני אלשייך החליט להעיף את דובי שרצר באלגנטיות, ושרצר הגיש עתירה נגד מח”ש ואלשייך.  מי שייצג אותו היה עודד סבוראי (מי שמייצג היום את הדובר של ביבי אלי פלדשטיין).

עודד סבוראי סידר לשרצר העלאה בדרגה ופרישה מיידית עם פנסיה נכבדה. בסוראי אמר לאלי סניור בראיון לערוץ 12 ש”עצוב להיווכח שמשטרת ישראל, בגיבוי מלא של פרקליטות המדינה, מסמנות לחוקרי מח”ש שאל להם לחקור במרץ את בכירי משטרת ישראל, וכי מי מהם שלא יבין את הרמז, קידומו יסוכל. רפ”ק דובי שרצר, קצין חקירות מעולה, שלא הבין את הרמז וחקר את בכירי המשטרה בשקידה וללא משוא פנים, משלם מחיר כבד על יושרתו…. “הגיע הזמן לעשות לזה סוף. רפ”ק שרצר הרוויח בעמל רב, ביושר ובמקצועיות את הזכות להיות מקודם לדרגת סגן ניצב. אנחנו תקווה ואמונה שבשעה שיתר המערכות קורסות, בית המשפט יורה להן את דרך הישר”.

היום דובי שרצר הוא עו”ד פרטי ובגלל המירמור שלו הוא פותח על המשטרה, שהם ידעו שאין להם סמכות לחדור לטלפונים באמצעות רוגלות, אבל עשו את זה בכל זאת כי יש להם גיבוי מהשופטים שהם חותמות גומי….  בדיוק ההיפך ממה שהעו”ד שלו עודד סבוראי טוען היום.

סבוראי טוען שהמשטרה והפרקליטות הם נפלאים ואין נהדרים ונפלאים מהם מכל המשטרות בעולם….

 

 

 

 

דובי שרצר כבר העיד בפרשת התביעה ב 19/10/2020.  רוב הטענות נגדו היו ש”הפעיל מניפולציות פסולות על רות דוד במהלך חקירתה. שרצר ענה “הצגתי לה כל מיני דברים לא מדויקים שאמרו אנשים אחרים” ושזה תרגיל חקירה לגיטימי.  “לא נאמרו לה שקרים ולא הוצגו בפניה מסמכים כוזבים”.

עו”ד עמית בר שהיה סניגורו של פישר טען ש”שרצר הפעיל על רות דוד מניפולציות שגרמו לה לומר כל מיני דברים”. בין היתר הראה עמית בר, כי עדת המדינה ע”י אמרה בחקירתה, כי היא מעריכה שחומרי חקירה בנוגע ליאיר ביטון הועברו אליו (לבודפשט) בידי דוד, “משום שההנחה הייתה שעליה לא יחשפו” – ואילו שרצר הציג זאת לדוד כעובדה מוכחת.

דובי שרצר השיב: “אם הצגתי לה מצג שהוא לא לגמרי מדויק – אני לא רואה עם זה שום בעיה. מי ששיקר כל הזמן היה רות דוד. הכל תקין, כל עוד לא זייפנו ראיות; זו הפסיקה. יש לנו עסק עם חבורה שסחרה במידע ושיבשה את ההליכים, וחקירה קונבנציונלית לא הייתה יעילה. נקטנו בשיטות אחרות ועובדה שהן הביאו לתוצאות“.

דובי שרצר גילה כי פרקליט המדינה דאז שי ניצן הורה לסגן ראש מח”ש משה סעדה, להורות לשרצר לנזוף בחוקר דרור תא-שמע, משום שאמר בבית המשפט שדוד מעמידה פנים שהיא מתעלפת.

שרצר אמר ששי ניצן “פרקליט המדינה רצה להכריח לנזוף. אמרתי למשה (סעדה): אני לא נוזף באף אחד, תעשה מה שאתה רוצה. פעם ראשונה בקריירה שלי שפרקליט המדינה הורה לנזוף בחוקר”. שרצר הדגיש כי סירב לקיים את ההוראה.

רות דוד טענה בחקירתה כי היה סיכום עימה שתשוחרר ממעצר אם תמסור גרסה, אך החוקרים לא תיעדו אותו בכתב.

דובי שרצר השיב: “כל ענייני רות דוד, איך לעצור ומתי לעצור, זה לא היה בדרג שלי. אני דוחה את הטענה שסיכמתי עם עורך הדין שלה והטעיתי אותה“.

עמית בר אמר: “אנחנו לומדים שהיה משהו, איזושהי שיחה בין דוד לתא-שמע בה הבטיחו לה משהו לגבי אפשרות שחרורה, אבל אין תיעוד”.

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-432666-00.html

 

 

גם עופר נמרודי הבעלים של מעריב שילם שוחד לרונאל ורות דוד

 

הבעלים לשעבר של עיתון “מעריב” ואיש העסקים הבכיר עופר נמרודי היה חשוד אף הוא בפרשת השחיתות. נמרודי שילם סכומי כסף נכבדים בתמורה לקבלת מידע סודי בנוגע לחקירות שנוהלו נגדו. הוא שוחרר למעצר בית למשך יומיים על ידי בית משפט השלום בירושלים.

 

עופר נמרודי נולג באיראן אבל הוא ממוצא עירקי.  עשה את התמחותו אצל שופטת בית המשפט העליון מרים בן פורת, ולאחר מכן אצל פרקליטת מחוז ת”א (אזרחי) עו”ד נעמי שטרן וקיבל רישיון עו”ד ב 1989.  ב 1988 רכש את הכשרת הייושב.  ב 1992 רכשה משפחתו את העיתון מעריב.  ב 1995 נעצר עופר נמרודי בחשד להאזנות סתר, וכעבור שלוש שנים הורשע ונידון לקנס של 1.16 מיליון ש”ח ול-8 חודשי מאסר אותם ריצה עד שחרורו ב 1999. בתיק זה הודלף קטע וידאו שצולם בחדר החקירות בו נראה נמרודי מנצל את יציאתו של החוקר מן החדר כדי להכניס אל פיו מסמך שעלול להפלילו.

בדצמבר 1999 כעשרה חודשים לאחר שחרורו ממאסר, נעצר נמרודי שוב בחשד שהזמין מחוקר פרטי רפי פרידן חיסול של נוני מוזס ועמוס שוקן.  בית המשפט לא האמין לעדי המדינה כולל פרידן.  הוא הורשע ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר וכן הופעל העונש של עשרה חודשי מאסר על תנאי ממשפטו הקודם, וקנס בסך 349,200 ש”ח.

בראשית מאי 2015 נעצר נמרודי לחקירה בחשד של מעורבות בפרשת רונאל פישר, וכעבור חודשיים הודיעה מח”ש על סגירת תיק החקירה נגדו.  מח”ש טענה שעל מנת לקבל מידע על חקירה הצפויה בפרשת הלבנת ההון בבורסה, פרשת “אדון האשליות” שולם כסף לרונאל פישר ורות דוד.  התיק נסגר כי הוחלט שלא לחקור על תיקים של רות דוד בזמן שכיהנה כפרקליטה.

 

פורסם באתר ניוז 1 ע”י איתמרה לוין 14/11/2024

 

ההגנה במשפט פישר: מח”ש תחת סעדה – ארגון היררכי שביצע עבירות

הסניגור אלי פרי טוען שהמחלקה בראשותו של הח”כ-כיום משה סעדה חיפשה את ראשיהם של רונאל פישר ורות דוד, תוך גביית עדות שקר, שיבוש הליכים, סחיטת עדים והעלמת ראיות

 

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) התנהלה כארגון היררכי שמבצע עבירות פליליות לכל דבר ועניין, בעת שמשה סעדה – כיום חבר כנסת מטעם הליכוד – היה סגן המנהל ואף המנהל בפועל שלה, וכאשר דובי שרצר היה חוקר בכיר בה. כך טוען (14.11.24) עו”ד אלי פרי, סניגורו של רונאל פישר, בנאום הפתיחה בפרשת ההגנה בתיק.

פרי המשיל את התיק נגד פישר לסלט במסעדה: “מח”ש הגישו תיק שיש בו הרבה יותר זבובים ותולעים מאשר ירקות. ככל ששמענו את החוקרים, העדים, סעדה ושרצר – גילינו שכל זבוב מתחרה מי יותר מגעיל מהזבוב השני. בית המשפט אמר עוד ב-2016 שייתכן שהתנהלות המדינה ראויה לביקורת, אבל המדינה ממשיכה משלה ואומרת: למה בית המשפט כזה איסטניס בנוגע לזכויות חשודים והתנהלות המדינה בנוגע לחובותיה? אחרי שכבר הגישו את הסלט, המשיכו להוסיף זבובים ותולעים”.

 

פרי טען: “המדינה פעלה בזמן החקירה ובמשפט בניגוד לחוק. תחת ניהולו של סעדה, מח”ש התנהלה כמו ארגון היררכי שמבצע עבירות פליליות לכל דבר ועניין. מח”ש לא פעלה לחקר האמת אלא חיפשו בכל מחיר את הראש של פישר, כולל במחיר של ביצוע עבירות פליליות, וגם את הראש של רות דוד, כולל במחיר של גביית עדויות שקר בלי לבדוק אותן”.

 

פרי עמד בין היתר על העדר תיעוד של פעולות חקירה מרכזיות והמו”מ עם עדי המדינה. עוד טען, כי התביעה העלימה חומרים מן ההגנה ואולי אפילו השמידה ראיות. לדבריו, גיוס עדי המדינה נעשה תוך עבירות פליליות של סחיטת עדים ומניעת מפגשים עם עורכי דין, כולל הטרדה מינית מצד שרצר של עדת המדינה ע”י ופגיעה קשה בזכויותיה ושיבוש חקירתה; עדותה של ע”י היא בלתי קבילה.

 

בקשה לבטל את כתב האישום

 

עוד טען פרי, כי התביעה הסתירה את קיומו של מו”מ עם רב-פקד לשעבר ערן מלכה – נאשם מרכזי נוסף שהודה ונדון לשבע שנות מאסר – לפני הגשת כתב האישום. בהקשר זה אמר פרי, כי ההגנה מתכוונת לזמן לעדות את פרקליט המדינה דאז, שי ניצן. לדבריו, מלכה העיד תחת סחיטה נבזית ומסר גרסאות הסותרות זו את זו. פרי אמר כי רוב כתב האישום מתבסס על מלכה שנחשף כשקרן, גם לגרסת התביעה, ומי שלא הייתה לו בעיה להעליל עלילות דם.

עוד טען פרי למחדלי חקירה קשים שגרמו נזק כבד להגנתו של פישר. לטענת פרי יש לבטל את כתב האישום, שכן פישר לא זכה ולא יכול לזכות למשפט הוגן, בגלל האופן בו הדברים התנהלו והוגשו לבית המשפט. לדבריו, התביעה הייתה צריכה לחזור בה מכתב האישום משום שאין סיכוי סביר להרשעה.

פישר מואשם בעבירות שוחד, מרמה, הלבנת הון ועוד, כאשר לטענת המדינה הוא השתמש בקשריו במשטרה – במיוחד עם מלכה – כדי לקבל מידע על חקירות עתידיות ואף ליזום חקירות. כאשר מידע זה היה בידיו, טוענת התביעה, הוא פנה לחשודים-בכוח והבטיח להם שיוכל לחלץ אותם תמורת שכר טירחה נכבד ותמורת תשלומי שוחד לגורמים במשטרה.

מדובר היה בין היתר בחקירות נגד אלון חסן (אז יו”ר ועד העובדים בנמל אשדוד), שי ברס (אז מנכ”ל נתיבי ישראל, הנאשם גם הוא בתיק), עפר נמרודי (בעל השליטה בקבוצת הכשרת היישוב) ויאיר ביטון (בעל השליטה בחברת הבנייה ב.יאיר, הנאשם גם הוא בתיק). נאשמת נוספת היא רות דוד, שהייתה פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) ולאחר מכן עבדה במשרדו של פישר, שלטענת המדינה השתתפה בעבירות בעניינו של ביטון. כל הנאשמים כופרים בהאשמות נגדם.

 

https://m.news1.co.il/Archive/001-D-493262-00.html?AfterBan=1

 

תזכורת על הפרשה פורסם ב 14/5/2015

 

“פגיעה שיטתית בחקירות”: הוגשו כתבי אישום בפרשת רונאל פישר

פרט לפישר, הוגש אישום גם נגד עו”ד רות דוד, קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה, וכן שי ברס, יאיר ביטון, ויוסף ואביב נחמיאס; הוארך בשישה ימים מעצרו של פישר, שהואשם בשוחד ובשיבוש הליכים; לדבריו, “המדינה עושה לי רצח אופי. מה, אני אייכמן?”

 

 

 

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3659315,00.html

 

 

שימו לב:  אהוד ברק שלח לאיילה חסון מייל “מברוכ” על החשיפה

 

From:	ehbarak <[email protected]>
To:	Hason Ayala <[email protected]>
CC:
Date:	Sat, 12/19/2015 12:51:05 PM
Subject:	New in Ch. 10

---

להלן שרשור מיילים בפרקליטות על השלמות חקירה בענין רונאל פישר

From: Dani Vitman
Sent: Sunday, October 6, 2019 8:36 AM
To: Shai Nitzan; Shlomo Lemberger; Rachel Matar; Aner Helman; Naomi Granot
Cc: Dan Bahat; Shira Kney-Tal; Keren Altman; Brigitte Vitali; PM-Ozrim; לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)
Subject: RE: מסמך של דן – הצורך בהשלמת חקירה בענין נחמיאס 5.10.19

בוקר טוב בשנית,

טעות די בולטת בתחילת המייל הקודם – השופט סובל נתן את ההחלטה ולא סגל, כנראה שהאחרון לא היה נותן כזו החלטה.

תודה דני.ו.

בברכה,

דניאל ויטמן, עו”ד | פרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

טלפון: 02-6208141   פקס: 02-6467932

דוא”ל: [email protected]

שי ניצן עונה לו

From: Shai Nitzan
Sent: Saturday, October 12, 2019 11:52 PM
To: Dani Vitman; Shlomo Lemberger; Rachel Matar; Aner Helman; Naomi Granot
Cc: Dan Bahat; Shira Kney-Tal; Keren Altman; Brigitte Vitali; PM-Ozrim; לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)
Subject: RE: מסמך של דן – הצורך בהשלמת חקירה בענין נחמיאס 5.10.19

שלום דני ומומי

כפי שסיכמנו בשיחות ביום חמישי, אבקש לקבל את עמדת ענר ומח’ בגצים באשר לאפשרות לעתור לבגצ נגד החלטת ביניים זו.

לאחר מכן, אבקש לקבל תמצית עמדות פורום פרק’ המחוז הפליליים, שלמיטב הבנתי נדרשו לנושא, ובראשם עמדת מומי וכן עמדת נעמי, שאבקש שיתייחסו גם לעמדת מח’ הבגצים. וכמובן עמדת פמי לאחר שבגצים יחוו דעה.

אזי אחליט איך להתקדם

תודה

שי

 

רחל אבישר אבלס עונה

 

בתאריך 16 בספט׳ 2019 20:33, Rachel Avisar <[email protected]> כתב:

הי

ניסיתי להיזכר וגם לבדוק במיילים שלי האם אישרתי השלמה כזו, אבל לא מצאתי.

ההחלטה נראית לי שגויה מבחינת הניתוח המשפטי, ומבחינה זו שבית המשפט פסל את האישור שניתן. אבל אני לא בטוחה בנוגע לתוצאה.

מבחינה מעשית – נדמה לי שיש קושי להעלות עד על דוכן העדים כשכל מה שיש בידנו זו הודאה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר. מה יקרה אם לא יחזור על העובדות הללו? למיטב זכרוני את הפסיקה, בתי המשפט אינם מוכנים לאמץ הודאה זו כאמרת חוץ של עד לכל צורך מהותי שהוא. מרבית הנאשמים הרי אינם מוכנים להעיד בסיטואציה הזו ולחזור על הפללת השותפים, ובתי המשפט מקבלים שהם הודו “לגבי עצמם” בלבד, לא משנה אם בכתב האישום נרשם הנאשם האחר במפורש או לא.

יחד עם זאת, עוד בהיבט המעשי – באיזה אופן אישרת את חקירתו? לכאורה אמורים לחקור אותו באזהרה. היום הוא אולי עד, אבל מבקשים לחקור אותו על מעשים פליליים שהוא עשה. האם הוא בכלל היה משתף פעולה בנסיבות כאלה? ואם הוא יסרב להשיב במשטרה או שימסור עובדות אחרות – האם לא נפגעה האפשרות לבקש עכשיו להסתמך על הודאתו בבית המשפט?

אני מניחה שאם הייתי יודעת שהם ישתפו פעולה אם יקראו להעיד בבית המשפט – הייתי מעידה אותם בלי חקירה נוספת במשטרה (וגם בלי הכנה למעט מסירת הודעה שהם מוזמנים להעיד על העובדות בהן הודו). ואם אני צופה שלא ישתפו פעולה – הייתי מוותרת לחלוטין על עדותם. ממילא מלכתחילה לא הסתמכתם עליהם כשהגשתם את כתב האישום.

בקיצור – הייתי מוותרת על תקיפת ההחלטה.

רחל

בברכה,

רחל אבישר-אבלס, עו”ד | פרקליטת מחוז מרכז (פלילי)

טלפון: 073-3923817   פקס: 03-6972305

דוא”ל: [email protected]

דני ויטמן עונה

 

From: Dani Vitman
Sent: Monday, September 16, 2019 8:42 PM
To: Rachel Avisar; פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות פלילי
Subject: RE: החלטה מיום חמישי

רייצ’ תודה על התגובה מקוה שהיא סנונית….

ולעיצומם של דברים – הנחת המוצא הוודאית במקרה זה היא שבית המשפט לא יתיר להם להעיד מעבר לאמירות הלאקוניות התואמות את הסדר הטיעון, אלא אם כן יהיה לכך עוגן בחומר החקירה קרי…הודעה עדכנית שמשמעותה השלמת חקירה.

רייצ’י את מתארת בתחילת דבריך את פס”ד סלע של השופט גולדברג, אלא שהסיטואציה במקרה שלנו מורכבת יותר.

הנאשמים לא גרסו כל גרסה במשטרה והשינוי בא עם ההגעה להסדר. ללא חקירה אי אפשר יהיה להביא הדברים בפני בית המשפט, ולמען האמת גם ראיון העדים טרם העדתם יהיה מוגבל לרוח ההחלטה, שהרי לא נשלים בעצמנו מה שסובל אסר על המשטרה לעשות.

מכאן שהויתור על תקיפת ההחלטה אינו כה פשוט, ובעל השלכות משמעותיות על התיק.

דני.ו.

נשלח מ-Workspace ONE Boxer

 

אושרה גז (הפרקליטה של הרצח בברנוער) עונה

‫ב-16 בספט׳ 2019, בשעה 21:47, ‏‏Oshra Guez ‏< [email protected]> כתב/ה:

הי דני,

אני מסכימה עם רחל.

לא הייתי כנראה מאשרת השלמת חקירה כזו.

האופציה היחידה לקבל מהם גירסה היתה במסגרת ההסדר שנערך עימם. ניתן היה להתנות את ההסדר בתמורה לקבלת גירסה מלאה במשטרה (נכון, כמו עד מדינה). מניחה שאם היה אפשרי הייתם עושים כך.

אם מלכתחילה לא היה די בגירסתם במשטרה כדי להפוך אותם לעדי תביעה, אזי על בסיס הודיה בכתב אישום במסגרת הסדר בלבד, בעייתי להביאם לעדות.

פשיטא שגם רענון בפרקליטות לא יכול להתקיים ללא גירסה בחקירה, ואינו מהווה תחליף לחקירת משטרה.

בקיצור הייתי כנראה מוותרת על העדתם.

אשרה

בברכה,

אשרה גז – איזנשטיין, עו”ד | פרקליטת מחוז תל – אביב (פלילי)

טלפון:03-6970009   פקס: 03-6949304

דוא”ל: [email protected]

עמית איסמן עונה

 

 

בתאריך 17 בספט׳ 2019 08:21, Amit Aisman <[email protected]> כתב:

בוקר טוב,

מצטרף לעמדתן של רחל ואשרה.

למיטב זכרוני מעולם לא התבקשתי לאשר השלמה מעין זו וכפי שציינה אשרה באם הייתי מתבקש הרי שככל הנראה לא הייתי מאשר אותה.

לצד דבריהן של אשרה ורחל מספר הערות נוספות:

האחת, גם אם היה בית המשפט מאפשר גביית הודעה מהנאשמים הרי שבשלב זה בו כל החומרים עמדו לרשותם, הם מודעים היטב ליריעת המחלוקת בין הצדדים, הם ״מחוייבים״ לגרסה בה בחרו במסגרת הסדר הטיעון ומשכך הודעה כזו והעדות שהייתה מגיעה לאחריה – בהעדר ראיות חיצוניות משמעותיות לתמוך בה – הייתה להבנתי בעלת משקל נמוך ביותר, אם בכלל.

שנית, ככל שגביית ההודעה לא הייתה חלק מהסדר הטיעון (מהלך לא פשוט בפני עצמו) או למצער הבאנו לידיעתם שכך בכוונתנו לעשות במסגרת המשא ומתן להסדר הטיעון הרי שספק בעיני אם היו משתפים פעולה ומפלילים את הנאשם ובו בזמן את עצמם מחד גיסא והאם לא היינו מוצאים את עצמנו אל מול בקשה שלהם להימנע מגביית הודעתם מאידך גיסא משלל טעמים מוצדקים יותר,או, פחות בהקשר זה.

שלישית, השלב בו נמצא התיק כפי שעולה מההחלטה- סוף פרשת תביעה וכארבע שנים מאז תחילת שמיעת הראיות – אף הוא שיקול משמעותי כנגד תקיפת ההחלטה או ביצוע השלמת חקירה בכלל והשלמת חקירה מעין זו בפרט בטח ובטח באקלים המשפטי הקיים וחוסר שביעות הרצון שמגלים בתי המשפט אל מול בקשות השלמה מאוחרות.

רביעית, ההחלטה האם להעידם במצב שנוצר, קרי- כתב האישום המתוקן מן הסתם בו הודו כראיה היחידה כנגד שתיקתם / גרסתם האחרת בחקירותיהם במשטרה היא בסופו של יום תלויה במערך הראיות הכולל בתיק. מבלי להכיר מערך זה דעתי היא שהכף נוטה כנגד העדה כאמור. מעבר למשקל הנמוך של ההודאה בכתב האישום כראיה בטח ובטח כנגד הנאשמים שנותרו בכתב האישום, הרי שלא נוכל לדעת או להעריך מה בסופו של דבר תהיה גרסתם על דוכן העדים- הודינו כי עורכי הדין שלנו אמרו לנו שזה הסדר מעולה וכיו״ב- ובהעדר גרסה אחרת בהודעה לא נוכל לסתור גרסה זו / להעדיפה ב – 10 א. לבסוף בהקשר זה הרי שמפשיטא לא ניתן יהיה להשלים החסר בראיון עד.

בהינתן כל האמור לא הייתי ממליץ לתקוף את ההחלטה וזאת מבלי להקל ראש בנזק בראייתי שנוצר מאי גביית ההודעה.

בסופו של יום עם חומר הראיות הזה יצאנו לדרך מתוך מחשבה שיהיה בו די כדי להוכיח את אשמתם של הנאשמים.

ככל שאין בו די יכול ויש מקום לחשב מסלול מחדש.

תודה.

עמית

אלון אלטמן תורם לשיחה

 

From: Alon Altman <[email protected]>
Sent: Tuesday, September 17, 2019 9:17 AM
To: Oshra Guez‏ <[email protected]>; Amit Aisman‏ <[email protected]>; Dani Vitman‏ <[email protected]>; Rachel Avisar‏ <[email protected]>; פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות פלילי‏ <[email protected]>
Subject: Re: החלטה מיום חמישי

דעתי כדעת רחל עמית ואשרה.

בזמנו נאווה בן אור הוציאה הנחייה שאיננו מעידים שותף אחרי שהודה בהסדר רק על בסיס הודאה זו, מתוך הנחה שהודה לגבי עצמו בלבד.

בעיני זה הגיוני וגם משליך על הצורך לגבות הודעה נוספת על סמך הודייה זאת בכתב אישום מתוקן.

אם התצהירים נתנו לפני ההסדר ובלי קשר אליו אז הם יכולים להיות בסיס לעדות ואין צורך בהודעה משטרתית נוספת. אם נתנו כחלק מההסדר כמוהם כהודאה לפרוטוקול לצורך הסדר והייתי נמנע משימוש בהם כעדות נגד אחר.

אלון

מומי למברגר רוצה לתפור 

 

From: Shlomo Lemberger <[email protected]>
Sent: Tuesday, September 17, 2019 11:46 AM
To: Alon Altman‏ <[email protected]>; Oshra Guez‏ <[email protected]>; Amit Aisman‏ <[email protected]>; Dani Vitman‏ <[email protected]>; Rachel Avisar‏ <[email protected]>; פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות פלילי‏ <[email protected]>
Cc: לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)‏ <[email protected]>; Naomi Granot‏ <[email protected]>; Aner Helman‏ <[email protected]>
Subject: RE: החלטה מיום חמישי

לכולם שלום,

א.     אפתח דווקא בשאלת הבהרה: מדוע אנו נדרשים לגביית הודעות משני הנאשמים ולא מסתפקים בהודייתם בפני ביהמ”ש ובתצהיר שמסר אחד מהם? האם רק החשש מפני האפשרות שיתכחשו לאמרותיהם אלה [ואז נראה שלא ניתן יהיה לעשות בהן שימוש נגד הנאשמים האחרים], או שאנו מבקשים להעשיר את מה שימסרו לנו, ולמעשה, לקבל חומר חקירה נוסף וחדש [שהרי במשטרה הם שתקו]?

ככל שמדובר אך ורק בחשש שיתכחשו דבריהם בפני ביהמ”ש – כי אז אכן איננו נוהגים לגבות הודעות בשלב זה, רק כדי שניתן יהיה לעשות בהן שימוש במסגרת ס’ 10א. ולכן, אם זה כל הסיפור, הייתי נמנע מלהשלים חקירה, וגם לא הייתי מנסה לאתגר את החלטת השוט סובל.

לעומת זאת, ככל שאנו מבקשים לקבל מהם מידע נוסף, מעבר להודאות בפני ביהמ”ש ולתצהיר – כי אז ראוי לחשוב האם אכן נכון היה לבקש את השלמת החקירה, הגם שמדובר בצעד נדיר יחסית, ובעיקר, האם נכון יהיה לנסות לתקוף את החלטת השופט סובל בפני בג”ץ.

ב.      במאמר מוסגר אוסיף, כי אכן אנו לא נוהגים לעשות שימוש בס’ 10א, כאשר מדובר בהודאה שניתנה במסגרת הודיית נאשם בפני בית המשפט, לצורך הבאתה כראיה נגד נאשמים אחרים. זאת, למרות שבעבר נשמעו דעות שונות בעניין זה. אגב, נראה שהשופט סובל עצמו, בס’ 3 להחלטתו, דווקא סובר שהודאה בפני בית המשפט “חזקה” יותר מאשר הודאה דומה בפני חוקר משטרה, ומשכך, לכאורה, אפשר שהוא דוגל בגישה שדווקא כן מאפשרת להשתמש בהודאה האמורה, גם אם העד [הנאשם לשעבר] מתכחש לה.

כך שלעניין זה, אפשר שמבחינת סובל, ככל שנסתמך על הודיית הנאשמים בפני ביהמ”ש [ואולי גם על התצהיר שמסר אחד מהם, ככל שהוא יאשר שהתצהיר אכן נחתם על ידו], דווקא ניתן יהיה לעשות שימוש בס’ 10א.

ולמרות זאת, אני מסכים שלא נכון יהיה לעשות זאת, שכן בעניין זה אכן המדיניות שלנו בשנים האחרונות התקבעה באופן שבו אנו לא נוטים לעשות זאת [הגם שעניין זה אולי שווה מחשבה נוספת].

ג.       השופט סובל מצביעה על פרקטיקה מקובלת, לפיה התביעה לא נוהגת לגבות הודעה מנאשמים שהודו, גם כאשר היא מבקשת להעיד את הנאשמים הללו כנגד נאשמים אחרים. לשיטתו, פרקטיקה זו הינה בעלת מעמד דומה להנחייה מנהלית, שלצורך סטייה ממנה נדרשת הנמקה משמעותית ומשכנעת.

כבר עתה אומר, שאני מסופק מאוד אם כך ראוי ונכון להתייחס לפרקטיקה הנוהגת. לשיטתי, אין לראות בה כהנחייה נוהגת הלכה למעשה, שיש בה כדי לקבע מעין נורמה המחייבת את רשויות התביעה. בעיני, מדובר בסה”כ בהתנהלות שמקורה בכך שבדרך כלל לא מתעורר הצורך לבצע השלמת חקירה שכזו [ראו להלן], ולא באמירה שמצביעה על בעייתיות עקרונית בהשלמת חקירה בעת התפתחות מסוג זה של מהלך המשפט, התפתחות הכוללת הודיית אחד הנאשמים ורצון להעידו נגד שותפיו [מעבר לעצם הקושי להשלים חקירה בשלב מאוחר של המשפט].

ד.      ומכאן לעיקר – אכן, במרבית המקרים לא מתעורר צורך של ממש בגביית הודעה מהנאשם שמחליט להודות. זאת, כך דומני, משיקולים פרקטיים בלבד: אפשר שחומר החקירה שקיים, ובכלל זה גרסאות העד שכבר נמסרו במשטרה, אינו דורש השלמה נוספת; אפשר שניתוח הסיטואציה מוביל למסקנה שאין תוחלת לגביית הודעה שכזו, שכן ברור שהנאשם, שאולי עומד להפוך לעד, לא ישתף פעולה ולא יוסיף דבר על הודייתו בבית המשפט; אפשר שהגזרה בה יכול הנאשם/עד לסייע הינה צרה מאוד, ובמקרה זה, במסגרת השיקול אם לבצע השלמת חקירה, מגיעים למסקנה כי “אין הצר שווה בנזק המלך”.

אך מה באשר למקרה שבו יש סבירות גבוהה שאותו נאשם, במקביל להודאתו בבית המשפט, יכול [ומוכן] לפרוס גרסה מעודכנת [שלא נמסרה בחקירתו במהלך החקירה העיקרית], שיש בה חשיבות של ממש לחשיפת האמת? האם במקרה זה לא נכון יהיה לטעון שלמרות השלב המאוחר בו מצוי המשפט, ראוי, נכון ואף מוצדק – במסגרת מערך האיזונים – להשלים חקירה, למען עשיית צדק?

נרחיק לרגע עדותנו, נניח שבשלב מאוחר של המשפט מסתבר שיש קלטת שאיש לא ידע עליה, ויש בה כדי להוסיף חומר משמעותי על האירוע מושא כתב האישום. האם לא נבקש להשלים אז חקירה, למרות השלב?

הרי הכללים הנוגעים להוספת ראיות חדשות חלים אפילו על שלב הערעור. כך שברור שאין מניעה עקרונית לבצע השלמות חקירה בשלבים מאוחרים ממש, אלא שהכל עניין של איזונים.

ואם נחזור לגביית הודעה מעד שמחליט להודות באמצע משפטו – לו היה מדובר בנאשם שמחליט לחתום הסכם עד מדינה עם התביעה, דומה שברור שבמקרה זה ניתן היה לגבות ממנו הודעה [ודן כבר הזכיר את מקרה שולה זקן]. כך שאין אנו מדברים על עיקרון או מעין הנחייה, שלא מאפשרים לגבות הודעה בשלב זה, אלא על בחינת הסיטואציה הספציפית בה מדובר.

ה.     ומכאן לשורה התחתונה – לטעמי, ככל שמדובר בניסיון “להוציא עוד משהו” מאותם נאשמים/עדים, כשאיננו יודעים מה סיכוייו של ניסיון זה, הן באשר למידת שיתוף הפעולה שלהם והן באשר למשקל ומשמעות המידע שימסרו, כי אז הייתי נמנע מלנקוט בצעד החריג של גביית הודעה בשלב מאוחר זה. בסופו של יום, כפי שכתבה רייצ’י, יצאנו לדרך עם חומר חקירה שבהסתמך עליו הגשנו את כתב האישום, ובהתייחס אליו הכין הנאשם את הגנתו. לעניין זה, אכן דומה שלנאשם יש אינטרס הסתמכות מסויים – גם אם מוגבל – שזה החומר שמפניו יהיה עליו להתגונן. משכך, ניסיון ל”מקצה שיפורים” בשלב זה, שאפשר שיהיה בלתי צליח, לא נראה לי מוצדק, במסגרת מערך האיזונים הנוגעים לסוגייה זו.

לעומת זאת, במסגרת שקילת האיזונים, ככל שאנו מצפים לחומר ראיות בעל ערך משמעותי, שאנו מעריכים שיש סבירות של ממש שנקבל בעקבות גביית ההודעות, ובהנחה שקיימת אינדיקציה שהעדים אכן מתכוונים לשתף פעולה, ולמסור מידע שיעשיר את תמונת המצב על אודות האירועים מושא כתב האישום [בדומה לעד מדינה בשלב זה], כי אז נראה לי שלא יהיה זה מוצדק למנוע מבית המשפט להיחשף לראיות אלה, שדומה כי חלים עליהם שני עקרונות חשובים במסגרת מערך האיזונים בשלב זה: ראשית, לא ניתן היה לקבל חומר זה בשלב מוקדם יותר; ושנית, החומר הינו בעל משמעות של ממש בכל הנוגע לפוטנציאל חשיפת האמת.

ו.       ובשולי הדברים – ודאי שהייתי רוצה לאתגר את החלטת השופט סובל בכל הנוגע להנחת המוצא שלו בדבר יכולתו של בית המשפט לקיים ביקורת מנהלית על החלטות רשויות התביעה במהלך ההליך הפלילי [ניר-עם]. כזכור, עניין זה תלוי ועומד היום בבית המשפט העליון ומצפה להכרעה.

מומי

אילנה ירושלמי פוערת כוס

 

From: Ilana Yerushalmi <[email protected]>
Sent: Tuesday, September 17, 2019 12:35 PM
To: Shlomo Lemberger‏ <[email protected]>; Alon Altman‏ <[email protected]>; Oshra Guez‏ <[email protected]>; Amit Aisman‏ <[email protected]>; Dani Vitman‏ <[email protected]>; Rachel Avisar‏ <[email protected]>; פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות פלילי‏ <[email protected]>
Cc: לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)‏ <[email protected]>; Naomi Granot‏ <[email protected]>; Aner Helman‏ <[email protected]>
Subject: RE: החלטה מיום חמישי

שלום לכולם,

אני נוטה לדעתו של מומי. יש קושי אמיתי, בעיניי, בהגדרת בקשת ההשלמה “סטיה מנורמה”. העובדה שהדבר (כמעט ו) לא התבקש בעבר היא בגדר עובדה הסטורית ולא ענין עקרוני, דווקא.

עם זאת, אני מתלבטת עדיין בשאלה האם יש הבדל בין השלמת החקירה בארועים בהם החליט הנאשם/עד להודות לבין השלמת חקירה שחולשת על כלל האישומים שבתיק, גם כאלה בהם הנאשם/עד לא הודה.

אולי אין.

הדוגמא שמומי הביא של מציאת הקלטה – או צילום וידאו של הארוע הפלילי עצמו, לצורך הענין – ממחישה את האבסורד. גם במקרים הללו הנאשמים עלולים להיות חשופים, בשלב מתקדם של המשפט, לחומר חקירה נוסף שלא היה מוכר להם בעת הכנת הגנתם…. אז לא נוכל להציגו בפני בית המשפט?

בחירות טובות, אילנה

נורית ליטמן מפליצה מהתחת

 

From: Nurit Litman
Sent: Wednesday, September 18, 2019 11:28 AM
To: Ilana Yerushalmi; Shlomo Lemberger; Alon Altman; Oshra Guez; Amit Aisman; Dani Vitman; Rachel Avisar; פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות פלילי
Cc: לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים); Naomi Granot; Aner Helman
Subject: RE: החלטה מיום חמישי

שלום לכולם,

גם אני מצטרפת לעמדתו של מומי.

צריך להפריד בעיני בין שתי סוגיות – הסוגיה העובדתית  והמשפטית. בסוגיה העובדתית, כלומר, בשאלה האם תצמח לנו תועלת מגביית הודעות משני הנאשמים האמורים, צריכה להכריע פרקליטות המחוז על סמך היכרותה עם חומר הראיות, עם התצהיר של הנאשם (שלא הוגש), וכל פרט אחר שיכול לסייע לה להעריך האם תצמח תועלת מהשלמת החקירה. אני מניחה שאת השלב הזה דני כבר עבר לפני שהוא החליט על ביצוע השלמת החקירה, ועל כל פנים המידע והיכולת להעריך את נחיצות ההשלמה מצויים אצלו.

בסוגיה המשפטית דעתי, כאמור, כדעתו של מומי, והדוגמה שהוא נתן בענין ראיה פורנזית, גם אם דבר קיומה נודע לנו בשלב מאוחר במשפט, ממחישה בעיני מאוד את הדברים. בית המשפט אישר כבר השלמות חקירה מהותיות בשלבים מאוחרים מסיום פרשת התביעה (וכפי שכתב גם בענין זה מומי, ר’ פרשת אולמרט –שולה זקן). מדובר בהשלמה שהצורך בה עלה רק לאחר ששני הנאשמים האמורים הודו, ולכן לא יכולנו לבצעה לפני כן.

גם אם הראיות שהיו בפנינו ביססו סיכוי סביר להרשעה ואפשרו את הגשת כתב האישום, אין זה אומר שאין מקום להשלים חקירה לגבי ראיות נוספות שלא ידענו על קיומן עם הגשת כתב האישום .בענין זה, בניגוד לעמדתו של עמית, אינני סבורה שהעובדה שאנו סבורים שיש צורך היום בהשלמת חקירה, מעידה בהכרח על כך שאין לנו די ראיות בתיק ועל כך שיש צורך ב”חישוב מסלול מחדש”.

נורית

הקוקסי יונתן ברמן שמזדיין עם ההומואים בשירותים של הפרקליטות

 

בתמונה:  יונתן ברמן מאכיל ענבים את השופט יוני לבני.   טחן לו את התחת בשירותים….  וואי וויאי….

תשובה של מומי למברגר

 

From: Shlomo Lemberger
Sent: Thursday, October 24, 2019 9:43 AM
To: Shai Nitzan; PM-Ozrim
Cc: Praklitey-Mahoz-Plili; Dan Bahat; Shira Kney-Tal; Keren Altman; Brigitte Vitali; Yonatan Berman; Shosh Shmueli; לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים); Dani Vitman; Yuval Kedar; Aner Helman; Naomi Granot
Subject: דחוף – החלטת סובל בעניין השלמת חקירה נחמיאס

פ.מ. שלום רב,

בהתאם לבקשתך, רצ”ב שרשור כלל המיילים בעניין בקשת פמ”י להגיש עתירה לבג”ץ על החלטת כב’ השופט סובל בתיק רונאל פישר, אשר קבעה כי אין לאשר השלמת חקירה בשלב זה של המשפט.

למעשה, ההכרעה מתחלקת לשניים:

א.     הסוגיה המנהלית – האם טעה כב’ השופט סובל עת החליט כי אין לבצע את השלמת החקירה, למרות אישורו של פרקליט המחוז? האם הייתה לו סמכות לקבל החלטה שכזו? מה מקומה של הביקורת המנהלית במסגרת ההליך הפלילי? מה הכלים המשפטיים וסדרי הדין שעל-פיהם מתבצעת ביקורת שכזו? מה גבולותיה?

ב.     הסוגיה הפלילית – האם נכון ומוצדק לבצע השלמת חקירה בשלב מתקדם זה של המשפט, על דרך גביית הודעות מנאשמים שעניינם הסתיים [האחד, בהסדר טיעון; והשני, בביטול כתב האישום], לצורך העדתם נגד הנאשמים האחרים שמשפטם ממשיך ומתנהל.

כפי שתראה, דומה כי בסוגיה המנהלית קיימת תמימות דעים באשר לעמדה העקרונית הנוגעת לעניין זה, וכולם מסכימים שהחלטת השופט סובל אינה מתיישבת עם עמדת המדינה, כפי שזו הובעה בתיק רותם, שם הצפנו את הסוגיה העקרונית במלוא עוזה.

לעומת זאת, בהיבט הפלילי נטושה מחלוקת בין פרקליטי המחוז הפליליים.

עמית, רחל, אשרה ואלון, סבורים כי אין מקום להשלמת החקירה בשלב זה.

נורית, אילנה, דני ואני סבורים שבנסיבותיו של תיק זה, נכון היה לבקש את השלמת החקירה.

יונתן ברמן הבהיר שגם הוא מצטרף לעמדה העקרונית בהיבט המנהלי. הוא לא נכנס לסוגיה הפלילית. הוא מדגיש, כמובן, את הבעייתיות שקיימת בהגשת עתירה לבג”ץ על החלטת ביניים בהליך פלילי, כמו גם את הסיכונים שיש בהגשת עתירה שכזו.

מאחר שהדעות השונות מפורטות במיילים השונים – איני רואה לנכון לחזור עליהן.

הנושא מועבר להכרעתך, או לקביעת דיון בנושא.

מומי

 

תשובה של שי ניצן על נטייתו שלא לפעול

 

From: Shai Nitzan
Sent: Monday, October 28, 2019 10:00 AM
To: Shlomo Lemberger; PM-Ozrim
Cc: Praklitey-Mahoz-Plili; Dan Bahat; Shira Kney-Tal; Keren Altman; Brigitte Vitali; Yonatan Berman; Shosh Shmueli; לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים); Dani Vitman; Yuval Kedar; Aner Helman; Naomi Granot
Subject: RE: דחוף – החלטת סובל בעניין השלמת חקירה נחמיאס

שלום לכל

גם אני סבור שהשופט סובל טעה בהחלטתו, אולי אף פעל בחוסר סמכות.

זה כמובן עדיין לא אומר שניתן לעתור נגד החלטה זו, שהינה החלטת ביניים ושעתירה כזו תתקבל.

הכלל הוא שרק במקרים מאד חריגים ניתן לעתור נגד החלטת ביניים בפלילי וצריך הצדקה מיוחדת לכך .

מעבר לכך,  כמובן שיש לעתור, רק כאשר אנו בטוחים שעמדתנו לגופו של ענין נכונה.

במקרה דנן, רוב פרקליטי המחוזות דווקא סברו שאין מ קום להשלמת חקירה, ואילו למיטב הבנתי- אתה ונורית סברתם, שזה תלוי בנסיבות המקרה.

דני היה בעד.

לסיכום, נטייתי היא שבנסיבות אלה אין מקום לעתור.

אולם כיוון שביקשתם ישיבה, והיא נקבעה להיום, אשמע בלב פתוח הטיעונים.

תודה

שי

הפצה של השרשורים ע”י נעמי גרנות לאפרת רוזן

Date : 10/28/2019 8:03:00 AM
From : “Naomi Granot” [email protected]
To : “Efrat Rozen” [email protected]
Subject : FW: דחוף – החלטת סובל בעניין השלמת חקירה נחמיאס
Attachment : 124084_image001.png;124084_image002.png;

PDF

 

שרשור מיילים בפרקליטות השלמת חקירה בתיק רונאל פישר עם שי ניצן 10-28-2019

צו המעצר עליו חתמה חגית מאק קלמנוביץ ב 3/7/2014