לפנינו פס”ד בעליון בערעור של הפרקליטות על קולת העונש של שתי בנות קטינות שדחפו בקבוק בתחת של נער מוגבל שכלית. ע”פ 2692/20. למעשה אחת דחפה את הבקבוק והשניה שהוגדרה כמסייעת צילמה את דחיפת הבקבוק לתחת.
בבית המשפט המחוזי הוטלו על המסייעת שצילמה את האירוע 3 חודשי מאסר בפועל, ועל המבצעת הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל. נטען שהיא “גבולית ברמתה הקוגניטיבית”.
שתי הבנות התקשו לשתף פעולה עם שירות המבחן, חזרו והפרו את תנאי מעצר הבית שלהן וברחו ביחד לאילת, שם נעצרו כשאותרו באכסניה עם חברן הטוב, המתלונן…..
המדינה החליטה שהעונש אינו מספק אותה והגישה ערעור על קולת העונש.
שימו לב שהשופטים מזוז, ענת ברון ויוסי אלרון לא כותבים במה מדובר. מי שקורא בכלל לא מבין מה עשו הנערות האלה. זה אשכרה אונס לדחוף בקבוק בתחת של בחור (ועוד מוגבל שכלית).
בשם המדינה הופיעה חן חתוכה, ובשם האנסיות הופיעו הסנגורים חן הולנדר ודוד הלוי. הם טענו ששתי נערות הן “אומללות ביותר” ושהן רק “לקחו חלק במשחק בו בוצע מעשה סדום בעזרת בקבוק בחבר שלהן בעל רמת אינטיליגנציה גבולית”.
עוד טענו הסנגורים שבגלל שמדובר בבנות אז העונש המתאים הוא טיפולי, ולא עונשי, ושהעונש עצמו כבד מידי.
בית המשפט העליון סבר כעמדת הסנגוריה, שאין מקום לשקול החמרה כלשהי בענישה ואף הביע צער על התוצאה העצובה של התיק. נדחה גם הערעור שהגיש עו”ד דוד הלוי על חומרת העונש של שבעת חודשי המאסר שהוטלו על הקטינה.
שימו לב מה יוסי אלרון אומר פה: בגלל שמדובר באנסיות אז עדיף היה לתת להם עונש טיפולי ולא עונש של מאסר, כמובן בזכות הווגינה הקדושה, אבל בגלל שנשאר רק חודש לסיום המאסר, אז “לא נתערב בפסק הדין”.
להלן פסק הדין ע”פ 2692/20:
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע”פ 2692/20
ע”פ 3463/20
ע”פ 4124/20
לפני: כבוד השופט מ’ מזוז
כבוד השופטת ע’ ברון
כבוד השופט י’ אלרון
המערערת בע”פ 2692/20 ובע”פ 3463/20:
מדינת ישראל
נ ג ד
המערערת בע”פ 4124/20: פלונית
המשיבה בע”פ 2692/20: פלונית
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 16.02.2020 בתיק פח 017890-06-19
תאריך הישיבה: י”ד בתמוז התש”ף (6.7.2020)
בשם המערערת בע”פ 2692/20 ובע”פ 3463/20: עו”ד שרית חתוקה
בשם המשיבה בע”פ 2692/20: עו”ד חן הולנדר
בשם המערערת בע”פ 4124/20 והמשיבה בע”פ 3463/20: עו”ד דוד הלוי
פסק-דין
בפנינו שלושה ערעורים הנובעים מאותה פרשה. שני ערעורים מטעם המדינה (ע”פ 3463/20 וע”פ 2692/20) וערעור המערערת בע”פ 4124/20 (להלן: המערערת).
לאחר שמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעורים כולם להידחות.
המדובר במשחק בין צעירים חברים שגלש למעשה אסור. המערערת וכן המשיבה בע”פ 2692/20 (להלן – המשיבה) היו קטינות בעת האירוע. שתיהן הורשעו במיוחס להן ונגזרו עליהן תקופות מאסר קצרות (7 ו- 3 חודשי מאסר, בהתאמה). המשיבה סיימה את ריצוי מאסרה כבר לפני יותר מ-4 חודשים, והמערערת צפויה לסיים את תקופת מאסרה המלאה בעוד כחודש.
אין אנו שותפים לעמדת המדינה כי העונשים שהוטלו על המערערת והמשיבה אינם הולמים. אנו סבורים כי מלכתחילה ראוי היה לשקול דרך טיפולית באירוע, ואולם למרבה הצער התנהגות המערערת והמשיבה הובילו למיצויו של ההליך הפלילי. משהגענו הלום, לא מצאנו כל הצדקה להחמרה נוספת בעונשים שהוטלו.
לצד זאת, לא ראינו מקום כיום גם לערעור מצד המערערת ולהתערבות בגזר דינה כאמור.