על השופטת שלי קוטין נזרקה נעל. פרקליטים שעוזבים את הפרקליטות וממונים לשפיטה מסכנים עצמם בכך שיזרקו עליהם נעל. הסיבה היא שהם ממישכים לנהוג כפרקליטים ולצפצף על החוק. על מנת להגן על הפרקליטים ללו מפני זריקת נעל, יש לקבוע לפחות 5 שנות צינון בין סיום עבודה כפרקליט לבין הגשת מועמדות לשפיטה. כך ניתן למזער את תופעת זריקות הנעל ולהגן על השופטים שהם פרקליטים לשעבר מפני הנעליים שנזרקות עליהן.
הכיצד צריכה מערכת המשפט לטפל בשופטת שזורקים עליה נעל? האם השופטת היא קורבן וצריך לשים עליה אבטחה, או שזה סימפטום לחוסר מזג שיפוטי, נטייה לעצבים ושיפוט לקוי, וצריך להצמיד לה עובדת סוציאלית שתווסת לה את הווסת שבחוסר שליטה?
זה המקרה עם שופטת בשם שלי קוטין שמונתה לשפיטה ב 12/4/2022, אחרי כמה שנים טובות בפרקליטות כתופרת תיקי מין, אונס ומעשי סדום בתחת. עברו שנה ו 9 חודשים ובהיותה שופטת, כבר זכתה לכבוד הראוי של שופטת שחטפה נעל שהושלכה עליה.
מקרים כאלה מעוררים מחדש את הצורף הדחוף בתקופת צינון של לפחות 5 שנים מרגע סיום העבודה כפרקליטה ועד שהיא תוכל להגיש מועמדות לשפיטה. בצנרת כבר קיימת הצעת חוק כזו של התותח החתיך חנוך מילביצקי, אלא שהיא עדינה מידי ומדובר בה על 3 שנות צינון. עדנה קרנבל פועלת כעת לפני ומאחורי הקלעים, לזרז את ההצבעה על הצעת חוק זו. פ/3702/25.
לדורית ביניש עברו 15 שנים עד שקיבלה נעל
לשם השוואה דורית ביניש, השופטת הכי מפורסמת שחטפה נעל, מונתה היישר לעליון ב 1995, וחטפה את הנעל רק ב 2010, כלומר לקח 15 שנות שיפוט עד שדורית ביניש חטפה את הנעל. כאמור שלי קוטין חטפה נעל אחרי שנה ו 9 חודשים ממינויה לשופטת.
שלי קוטין: כשהשופטת מתנהגת כמו פרקליטה לא פלא שהיא מקבלת נעל
לעדנה קרנבל ידוע על השופטת שלי קוטין, שכאמור הוצנחה לשפיטה הישר ממחלקת תפירת תיקי חגיגות מין, פנטזיות אונס, ובעילות סדום בתחת, שכשופטת היא לא מתנהגת כשופטת אלא כפרקליטה. כלומר מבחינתה כל מי שהפרקליטות מביאה לאולם הוא אשם לפני שהוכיח אחרת. אצלה למשטרה מותר לעשות הכל.
אם למשל המשטרה קיבלה צו חיפוש עם 2 עדים וביצעו חיפוש עם עד אחד, אין בעיה, הצו כשר והמשטרה פעלה לפי הדין ובהתאם לצו. למשל: מ"י 33635-02-25 (הכשרת צו חיפוש בני עדים כשבפועל היה עד אחד).
אם למשל המשטרה קיבלה אישור בצו חיפוש לחפש קבצים שמוגבל לחודש אחד, נניח דצמבר 2024, והמשטרה מחטטת במחשב ובטלפון, לפי ואחרי אותו חודש כאילו ההגבלה לא קיימת, אין שום בעיה אצל שלי קוטין, החיפוש כשר וקביל, והתוצרים טובים וקבילים.
אם למשל יש בצו החיפוש מגבלה לחפש רק מילות חיפוש שקשורות למתלוננים, נניח מפקדת משטרת פ"ת "רויטל קרקו", או המפקד הקודם שהחליף אתה "יניב פינקל", והמשטרה מחפשת מה שבא לה, מכל הבא ליד בלי קשר להגבלה שבצו, אין שום בעיה החיפוש כשר וקביל. כך לשיטתה של שלי קוטין.
בתמונה: רויטל קרקו ("הקרוקואית"), פוסטמה עם כוס רעיל שמפקדת על משטרת פ"ת בגלל העדפה מתקנת.
האינדוקטרינציה מהפרקליטות לא נעלמת כשהפרקליט מקבל גלימת שיפוט
למה זה קורה? כי האינדוקטרינציה שקיבלה בפרקליטות שהרשעה בכל מחיר היא "ערך מוגן" לא יצאה ממנו גם אם הלבישו עליה גלימה של שופטת. אבל בפועל זו לא שופטת, זו פרקליטה שרק במקרה מקבלת משכורת מהנהלת בית המשפט.
כמובן שאחת כמוה, שלי קוטין יכולה להגיד שכל אדם מסוכן. אצלה גם נוח מימי מתושלח, אחרי שיצא מהתיבה, יכול להיות מסוכן בגלל חשש לסיכון חיי חיות שהוצאו באלימות מהסביבה האקולוגית הטבעית שלהן…… אצלה כולם מסוכנים.
כנסו לאולם של שלי קוטין וסיפרו כמה פעמים בהחלטות שלה היא קובעת שיש מסוכנות, ולא משנה מסוכנות כלפי מי, וכלפי מה ולמה. העיקר זה להגיש "יש מסוכנות ולדפוק לחשוד או העצור ימים בכלא.
הצעת חוק של חנוך מילביצקי לתקופת צינון לפרקליטים (2023)
עדנה קרנבל מחזקת את הצעת החוק (שבצנרת) לחוקק חוק צינון של לפחות 5 שנות צינון ממועד סיום כהונה כפרקליט ועד שהוא יוכל להגיש בקשה לשפיטה. פרקליטים צריכים להכיר את המערכת מהצד השי, גם כסנגורים או כעובדים בסקטור הפרטי. ראו למשל את הפרקליט אורי קורב, איך הוא השתנה כשעבר לייצג נאשמים כסנגור….
על פי כתבה בכלכליסט מלפני שנתיים, ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד)הציע תקופת צינון של 3 שנים ממועד הפרישה של פרקליטים בפרקליטות המדינה תונהג בטרם מינויים לשופטים (10/7/2023).
כותרת הכתבה של צבי זרחיה היא "הצעת חוק: צינון של 3 שנים לפרקליטים בפרקליטות המדינה בטרם מינויים לשופטים. על פי הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי, היא נועדה "להגברת אמון הציבור במערכת המשפט ומניעת הטיית משפט ולו למראית עין, וכן בכדי לגוון את הניסיון המקצועי של שופטים ורשמים"
"הצעת החוק נועדה ל"צנן" תובעים בפרקליטות המדינה בטרם מינויים לשופטים. הצעת החוק אם תחוקק לא תחול בנוסח שהוגש על פרקליט המדינה שי ניצן שפרש בסוף 2019 מתפקידו. מלביצקי ציין כי "הצעת החוק נועדה לקבוע תקופת צינון של שלוש שנים בין תום תקופת כהונתם של פרקליטים המייצגים את המדינה כתובעים בכל תפקיד או בכל רשות אכיפת חוק אחרת, לבין מינויים לשופטים או רשמים בבתי משפט שלום ומחוזי".
על פי נוסח ההצעה, "יש חשש כי לשופטים המגיעים משורות הפרקליטות יש הטיה לטובת התביעה בשל הניסיון המקדים שלהם במסגרת עבודתם בשירות המדינה. מפאת כוחם הרב של שופטים ורשמים שביכולתם לחרוץ גורלות של בני אדם, בפרט כשמדובר בהליכים פליליים, יש הצדקה לקבוע תקופת צינון כאמור, על מנת שאותו פרקליט יתנסה בעבודה אחרת בטרם יתמנה לשופט.
להלן הצעת החוק של חנוך מילביצקי (צינון פרקליטים)
נדרש נוהל לטיפול תרופתי בשופטות שזורקים עליהן נעל
שמתם לב שרק הנעליים נזרקות על שופטות ממין נקבה? אולי זה בגלל ששופטות הן מטבען יותר ביצ'יות ויותר הורמונליות?
על מנת להגן על שופטות שזורקים עליהן נעל מפני החמרת הטראומה, נדרש נוהל פינוי מיידי למחלקת טראומה נפשית בבית חולים, הערכה פסיכיאטרית מקיפה וליווי סוציאלי החל מהרגע הראשון. אחרי אירוע שכזה שופטת לא יכולה להשתחרר מהמחשבה שגם החשוד הבא שיובא לאולמה יזרוק עליה נעל והיא תתנקם בו. כמו כן זה עלול לייצר טריגרים, התפרצויות זעם ובלאק אאוט.
למעשה השופטת עלולה להיכנס למצב של "מובלעת ראייתית". במקרה כזה טיפול תרופתי לאחר זריקת נעל חיוני ביותר לבריאות הנפש של השופטת.
יש להכשיר עובדים סוציאליים הכשרות מקיפות לטיפול בתופעה.
להלן כתבה על הנעל שחטפה שלי קוטין השופטת שמתפקדת כמו פרקליטת מין
שימו לב. כתוב ש"אך בנס" הנעל לא פגעה בשלי קוטין. השימוש במילה נס" מקומם. הנעל כן הייתה אמורה לפגוע. נס לא קרה פה, אלא בדיוק להיפך. רק אם הנעל היתה משוגרת ליעדה בדיוק מקסימלי, השלי קוטין הזו מבינה שהיא זו שפגומה, ולא הנאשם הוא זה שפגום.
כאמור, זו שופטת שזקוקה להדרכה פסיכו-סוציאלית צמודה ע"י עו"ס בכירה. הייו מצמידים לה את עו"ס אלין מלול.
בתמונה: העו"ס אלין מלול ממתינה לשופטת שלי קוטין להדרכה פסיכו-דינמית תרפויטית על התנהגות שיפוטית ראויה בתקופת הווסת.
פורסם במעריב ע"י מאיה כהן 10/12/2024
הנעל המעופפת: בעיצומו של הדיון – ההפתעה הלא נעימה שפגשה את השופטת
נאשם בן 19 הסיר את נעלו, וזרק אותה לעברו של השופטת, בעיצומו של הדיון בבית המשפט. הוא הגיע לדיון, לאחר שזרק אבנים לעבר תחנת המשטרה בבת ים
מקרה חריג התרחש באולם בית משפט השלום בתל אביב, כאשר נאשם בן 19, המואשם בהשלכת אבנים לעבר תחנת משטרת בת ים, זרק לפני שבוע את נעלו לעבר השופטת שלי קוטין שדנה בעניינו. למרבה המזל, הנעל פגעה בדלפק הסמוך לשופטת ולא בה עצמה. היום הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט.
על פי כתב האישום, הצעיר הגיע לפנות בוקר לתחנת משטרת בת ים והחל להשליך אבנים לכיוון היומן. שוטרים שהיו במקום עצרו אותו לאחר זמן קצר, והוא הובא באותו יום לדיון בהארכת מעצרו. במהלך הדיון, שהתקיים בשעה 12:00 בצהריים, ישב הנאשם בתא העצורים בליווי שני לוחמי יחידת נחשון.
עדי ראייה, בהם הקלדנית ולוחמי נחשון, סיפרו כי הנאשם התכופף לפתע, הסיר את נעלו, והשליך אותה לעבר השופטת. בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה על ידי המשטרה, נכתב: "המדובר במי שלאחר שנעצר בגין אירוע של השלכת אבנים לעבר תחנת משטרה, בעת דיון בהארכת מעצרו פעל בתעוזה רבה כשלעיני כל השליך נעל לעבר השופטת שדנה בעניינו, נעל שאך בנס לא פגעה בשופטת אלא רק בסמוך אליה", נכתב בבקשה, "מדובר במי שבתעוזה והעדר מורא פגע בסמל שלטון, בשופטת במדינת ישראל, אל מול עיני כל הנוכחים", כמו כן, צויין כי הנאשם שתק ברוב חקירותיו ולא שיתף פעולה. לאחר ערעור למחוזי הופחת עונשו לשנתיים מאסר בפועל, במקום שלוש שנות מאסר בפועל שנגזרו עליו.
בחקירה הודה הנאשם באירוע השלכת האבנים אך טען: "לא כיוונתי לשוטרים אלא לתחנה עצמה". בנוגע להשלכת הנעל בבית המשפט, זיהה עצמו הנאשם בסרטון שתיעד את המעשה, אך לא סיפק כל הסבר. הנאשם, נעדר עבר פלילי קודם, מואשם בעבירות של ניסיון תקיפת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום ציבורי.
כזכור, בינואר 2010 השליך פנחס כהן נעל לעבר נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. ביניש נפגעה באופן קל ביותר ומשקפיה נשברו. כהן שהה באולם בית המשפט כצופה מן הצד ובשל המקרה נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בפועל.
https://www.maariv.co.il/news/law/article-1155145
בתמונה: הפרקליטה לבנת מלמד, מי שהיתה השותפה בפרקליטות של שלי קוטין לתפירות תיקי מין ובעילות תחת מרות בסדום. גם היא סובלת משגעת הווסת התקופתית, וזקוקה לטיפול.
בתמונה: השוטר עופר תכלת שמגיע לאולמה של שלי קוטין ומתחיל לשק על ימין ועל שמאל, והבהמה שלי קוטין מקבלת את כל שקריו כאילו זו אמת קדושה. עופרה מה יהיה? הפה שלך יכול להפסיק לייצר שקרים?
בתמונה: רועי ברם עוד שוטר נכלולי קוקסינלי שמופיע אצל שלי קוטין ותופר תיקי מעצר ביחד איתה.
