לפנינו כתבת יח"ץ דוחה ומגעילה לעו"ס פסיכית דוחה ומגעילה רקפת עצמון. בימים שבתיקונם עו"ס זו חוטפת ילדים מהוריהם בלי למצמץ, ולא מעניין אותה הרגשות של האם ממנה חטפה ילד, או רגשות האב, ובטח לא מעניין אותה הילד שאותו חטפה. לא מעניין אותה שהילדים שחטפה לפניניות יגדלו בלי אהבת אם ואב.
את כתבת היח"ץ לחוטפת הזו עשתה אילנה שטוטלנד במעריב. והנה נתנו לחוטפת ילדים מדופלמת להיות אחראית על ליווי סוציאלי לחטופים שחוזרים מהשבי. במאמר יח"ץ ארוך רקפת עצמון מקשקשת ומקשקשת כמה שהיא מועילה, אבל בסופו של דבר התועלת שלה היא אפס. אין לה מה לתרום לחטופים, והיא אפילו לא יודעת מה היא אמורה לעשות עם הליווי הסוציאלי שלה. זו הסיבה שהיא אומרת שכל הזמן הם משנים את דעתם "בתנועה". כי הם ממציאים איזה איסור ואח"כ רואים שזה לא עובד ואז ממציאים איסור חדש…. לטובת החטופים. עלק.
למשל הכלבה רקפת עצמון אומרת שבהתחלה הטילו איסור על ילדים שחוזרים מהשבי להתראיין בטלוויזיה. אח"כ הבינו שזה פוגע בתהליך השיקומי, ושלילדים כן יש רצון להתראיין.
אז מי המציא את הרעיון הדבילי לאסור על ילדים להתראיין לטלוויזיה? מכוח איזה ידע מקצועי כלשהו החליטו שלילדים חטופים אסור להתראיין, ושאיסור ראיונות טלוויזיוניים יגרום "נזק" לקטין? סתם ככה כי איזה פוסטמה סוציאלית החליטה?????
ככה במעריב עושים כבוד לחוטפות ילדים…… עו"ס חוטפת ילדים מטפלת בילדים ונשים שנחטפו. כמה גרוטסקי.
העו"ס ממציאה חשש שחטופה החוזרת מעזה תיגעל ממגע גופני עם חייל ישראלי
ועוד יותר גרוע, רקפת עצמון מספרת שהן פחדו שנשים חטופות שחוזרות מהשבי יפחדו וייכנסו לפניקה אם חייל ישראלי או חובש או רופא ישראלי ייגע בהן, כי זה מגע של גבר…..
כלומר הנוצות הפמינאציות של הכלבה הזו צצות אפילו בשעת שמחה שמחזירים הביתה חטופות, אבל הנפש הפמינאצית של העו"ס תמיד נשארת פמינאצית….. היא חוששת שהחטופה תעשה טרנספרציה של הרגשות שלה כלפי המחבלים שחטפו אותה, על חיילי צה"ל שמחזירים אותה הביתה, , רק בגלל שאלה גברים, ואלה גברים.
אנחנו בטלוויזיה ראינו איך החטופות מתחבקות בשמחה עם כל חייל, חובש או רופא שניגש אליהן, כי אחרי הבדידות שבשבי, אף אחד לא יכול להעלות על הדעת שמגע גופני של חייל ישראלי יגרום לחטופה פוסט טראומה מהחוטפים העזתיים.
זה רק מראה עד כמה מקולקלות העו"סיות של ישראל, וכמה מעוותות דרכי החשיבה שלהן, ולמה צריך לפטר את כולן.
תחשבו כמה עניים יכולים לשפר את מצבם הכלכלי אם במקום לשפוך כסף על משכורות לפרזיטיות סוציאליות, הכסף ישולם ישירות לנזקקים?
האם משרד הרווחה שילם שוחד למעריב כדי לפרסם את הכתבה הזו????
האם יש בכלל מחקר כמה השתקמו בלי עו"ס, וכמה השתקמו עם עו"ס. האם יש בכלל מידע מה התועלת באחוזים של הצמדת עו"ס לחטופים שחזרו מעזה? חוץ מזה שהן "זמינות" ושהן ממציאות סיפרי בלהות שילד חטוף יינזק אם ירואיין לתקשורת, או שאישה חטופה תינזק אם רופא ישראלי ייגע בה, יש עוד משהו שהעו"ס יכולה לתרום????
עו"ס רקפת עצמון חטפה ללורי שם טוב את ילדיה
הנה פה הפגנה נגד רקפת עצמון שחטפה ללורי שם טוב את 2 ילדיה. עד היום לורי שם טוב מנותקת מילדיה.
לפי הטקסט ביוטיוב: 21/5/2015 צוות מוטי לייבל מבצע ביקור בית אצל עו"ס רקפת עצמון פקידת סעד ראשית לסדרי דין. עו"ס רקפת עצמון ת"ז 057690463 מרח' עודד 3 ראש העין, אישיות מפלצתית אשר מנתקת אבות מילדים, דוגלת בשנאת המין הגברי, יש לה בעיות קשות בויסות רגשי וויסות הוסת. סובלת מקנאת פאלוס קלינית.
הנ"ל קיבלה טיפול הולם מהמגפון של מוטי לייבל והצוות בבית המשפט של שכונתה בראש העין. ביקור בית זה לעו"ס רקפת עצמון הוזמן באדיבות עוה"ד יוסי נקר וורדה ברכה שטינברג. פרקליטות מחוז תל אביב באמצעות הפרקליטים עמית איסמן, רפי לוי, אושרה גז, אלכסנדרה קרא, מירב גבע ואלירן גלילי פתחו חקירה פלילית בין הפגנה זו בטענה נלוזה של "הפרת הפרטיות" של עו"ס רקפת עצמון.
כך הפרקליטות משרתת את תעשיית המזומנים של העובדות הסוציאליות שחוטפות ילדים ומשרתות את האפרטהייד המגדרי נגד גברים. השוטר איגור אייזמן ממשטרת סלמה יחידת סייבר תל אביב אחראי על חקירה זו. הוא כנראה לא מכיר את זכות ההפגנה כי הוא סובייטי מנולד בסובייטיסטן".
ראו על מה התלונה רקפת עצמון במשטרה. שימו לב שהיא מעידה במשטרה ובכלל לא כתוב מי החוקר שגובה את עדותה. היא מעידה שהיא שלחה מכתבים חסויים לשופט נפתלי שילה כדי לנתק את לורי שם טוב משני הבנים שלה, ואח"כ התפלאה איך המכתב הגיע לידיה של לורי.
בתמונה: חוטף ילדים מדופלם נפתלי שילה בחסות גלימת שופט. האם הוא כבר ויתר על האזרחות האמריקאית שלו? האם השופטות תמר סנונית פורר וסיגלית אופק הפסיקו למצוץ לו בהפסקות אחרי ישבת השופטים?
השטן: נפתלי שילה, שופט מזרע עמלק. השופטות תמר סנונית פורר וסיגלית אופק בלעו את השפיך שלו בהפסקות, ולא נודע כי בא אל קירבן.
הנה פה תצהיר שרקפת עצמון חתמה עליו בתמיכה בקשת תו מניעה כדי למנוע הפגנות נגדה….. ואנחנו חשבנו שהפגנות זה בנשמת אפה של הדמוקרטיה…..
תצהיר עוס רקפת עצמון על הפגנה שעשו לה בגלל שחטפה ילדים
הנה כתבת התדמית של עיתונאית הזבל אילנה שטוטלנד פורסם במעריב 17/2/2025
רקפת עצמון האחראית על מערך השבים חושפת: פרטים חדשים על תהליך השיקום הקשה
עו"ס רקפת עצמון, האחראית במשרד הרווחה על מערך השבים מהשבי, מספרת על האתגרים הרגישים בתפקיד שלה ומסבירה למה ההורים שחוזרים אינם בדיוק אותם הורים ולמה עדיף, לפעמים, לאפשר לילדים החוזרים להתראיין בתקשורת
בכל פעם שאני רואה חזרה של חטוף לישראל אני מתרגשת ושמחה, מבינה את המשמעות עבורו ועבור המעגלים שסביבו, ודואגת מאוד למי שנשאר שם עדיין. אני לא יכולה להפריד בין השבים לאלה שעדיין שם", אומרת רקפת עצמון, מנהלת אגף בכיר למשפחות, ילדים ונוער בקהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי. במסגרת תפקידה, עצמון אמונה גם על מערך השבים ועל קליטת החטופים החוזרים משבי חמאס."לשבים יש בעצם שלוש תחנות עיקריות בחזרה שלהם", מסבירה עצמון, עובדת סוציאלית במקצועה. "התחנה הראשונה היא הצבאית, שאחראית על החזרתם הביתה בביטחון. התחנה השנייה היא תחנת הבריאות. הם מגיעים לבתי החולים, נבדקים, מטופלים. התחנה השלישית היא המשך החיים במסגרת הקהילה. מי שמלווה אותם בשלב זה הם העובדים הסוציאליים שבקהילה. התפקיד שלנו הוא תפקיד לטווח ארוך. ברור לנו שככל שהשב ומשפחתו יזדקקו לנו, אנחנו, בשירותי הרווחה, מחויבים לסייע להם".
הקפדה בעניין המגע
תהליך הליווי של משפחות החטופים החל כבר בתחילת המלחמה. "מ־7 באוקטובר, כשהבנו את גודל האירוע, נבנה תקן מיוחד של עובד סוציאלי מתכלל לכל משפחה, שתפקידו לתת מענים למכלול הצרכים של השב ובני משפחתו", עצמון מסבירה. "זה יכול להיות סיוע במעבר דירה, סיוע בהשלמת ציוד בסיסי בבית, במיצוי זכויות, בתיווך לשירותים שונים, בעזרה במציאת מקומות טיפול מתאימים ועוד"."יש לנו מידע על כל חטוף והמשפחה שלו, על הצרכים של כל משפחה, גם כדי לסייע לה בתקופה שלפני שובו של החטוף וגם כדי שנוכל לדעת בדיוק מה יהיו הצרכים בעת שובו. כל הדברים האלה מאורגנים ומתוכננים מראש", הסבירה.
כמו מה, למשל?
"למשל, אם אנחנו יודעים שיהיה צורך לחשוב על מקום המגורים של החטוף בעתיד. או במקרה של צורך במסירת הודעה מרה לחטוף. מי שאנחנו מצפים שיבשר הם בני המשפחה, כמובן, בסיוע אנשי מקצוע ככל שהם מבקשים"."יש חטופים שאיבדו יותר מאדם קרוב אחד, ולפעמים יותר משניים. לאנשים האלה חלק מההודעות נמסרות בתהליך הדרגתי. יש שבים שמבקשים לדעת הכל מיד, ויש שמבקשים לדעת בזמנם". העובדים הסוציאליים של משרד הרווחה נפגשים עם החטופים לאחר צאתם מבית החולים: "יש משפחות שאומרות לנו 'בואו עכשיו', ויש משפחות שצריכות כמה ימים בשקט. ההנחיה היא לבדוק מה מתאים להן ובהתאם לכך להיות בקשר".המתווה לקליטת השבים של משרד הרווחה והביטחון החברתי, מספרת עצמון, נבנה על העובדה שבשגרה, העובדים הסוציאליים מומחים בטיפול בטראומה. "אין בעולם ניסיון במתווים כאלה, של חזרת כמות כזו של אזרחים, במגוון גילים כזה, מהשבי", היא מדגישה. "בנינו תורת עבודה מותאמת לסיטואציה הספציפית הזו. יש לנו הבנה בטיפול בטראומה. לא התחלנו בלי שום ידע מקצועי בתחום. עשינו את כל ההתאמות הנדרשות ובנינו עם מכון חרוב מתווי עבודה מסודרים. יש לנו מתווה עבודה לכל אחד מתתי־האוכלוסייה".
מהם העקרונות הכלליים של המתווה?
"אלה עקרונות שמדברים לכל האוכלוסיות. לדוגמה, זכות האדם לבחור, לקבל החלטות. אחד הדברים שמאפיינים שבי הוא חוסר היכולת המוחלט לבחור. נלקחת מהאדם האפשרות הבסיסית לעשות בחירות בכל תחומי החיים: לשתות, לאכול, ללכת לשירותים, להתקלח, לקבל מידע. לכן אנחנו מקפידים הקפדה יתרה לתת לו לבחור הכל"."בעת השחרור מבית החולים נעשית העברה מסודרת לשירותי הרווחה כדי שתישמר רציפות ביחס למצבים ולצרכים של האדם. אנחנו מייצרים מערכות מענים ומתנהלים בגמישות הגדולה ביותר תוך תיאום עם משרדי הממשלה האחרים. העיקרון הוא שאנחנו מרגישים מחויבים לתת את סל המענים הרחב ביותר, והאדם יכול לבחור מה מתאים לו".
אילו דגשים מותאמי אוכלוסייה קיימים במתווה?
"לדוגמה, בעניין ילדים שחזרו, המחשבה בהתחלה הייתה שעדיף לא לחשוף ילדים לתקשורת. זאת, מתוך הבנה מקצועית שלא נכון להתמודד עם הטראומה בחוץ, בדגש מיוחד על ילדים. אבל הבנו שעבור הילדים הספציפיים האלה, לפעמים הריאיונות הם חלק מתהליך ההחלמה או המחויבות שלהם לאלה שנשארו חטופים. הבנו שאנחנו צריכים לדייק ולא לומר שיותר טוב שלא יתראיינו, אלא שצריך להביא בחשבון מהי משמעות הריאיון, לאפשר בחירה בין ריאיונות ולא להפעיל על הילד לחץ להתראיין כי זה חשוב למאבק. יש גמישות במתווים".אחד הדגשים הנוספים התייחס לנשים שחוזרות מהשבי: "הקפדנו מאוד בעניין המגע", עצמון מדגישה. "לשאול אם הן מוכנות למגע. אפילו החייל שפוגש אותן, שישאל 'האם זה בסדר שאקח אותך על הידיים כדי להעביר לאמבולנס?'. היום כבר מבינים שזה צריך להיות לכולם, לא רק לנשים. המתווה לקליטת השבים מתעדכן תוך כדי תנועה. אנחנו כל הזמן מדייקים מתוך הדברים שאנחנו לומדים".
לא דומה לשום דבר
"בסיבוב הראשון חזרו אמהות, ובסיבוב הזה חוזרים אבות בכל הגילים", עצמון מציינת. "אחד הדברים שלמדנו הוא שיש איזו ציפייה של החברה ושל המשפחות שהאנשים ישובו, יעשו טיפול, יתאקלמו ויחזרו לעצמם. אבל הם לא חוזרים לעצמם. הם חוזרים למציאות חדשה ומתאימים את עצמם למציאות החדשה"."ילד מצפה שההורה יחזור כמו שהוא עזב, אבל ההורה הוא לא אותו הורה שהיה. עובדה זו משמעותית לשאלה איך מדריכים את הילדים ואיך מעבירים להורים את הציפייה של הילדים. צריך לתת מקום לתפקידי הורות ולמקומות שבהם זה פוגש את הילד. וכמובן, צריך להכין את הילד למפגש הזה. וזה שונה, כמובן, כשמדברים על ילדים צעירים, או על בוגרים".
את הילדים הקטנים אתם אלה שמכינים לחזרת הוריהם או קרובים אחרים?
"אנחנו מציעים את הסיוע שלנו בכך. אם יבחרו בנו, או בגופים אחרים – זה תלוי במשפחה. אצל כל אחד הסיפור אחר".מה למדתם מאז שהחלו לחזור החטופים?
"אנחנו מבינים שמדובר בתהליך, שמטבעו יש בו עליות וירידות. יש צמתים שמחייבים התמודדות מורכבת וצמתים שהם פשוטים יותר. זה נכון לגבי כולם. למדנו גם שיש הרבה מאוד טריגרים שקשורים לחוויות השבי. למדנו שכל עוד יש חטופים בעזה, אז הלב של השבים שם ותחילת תהליך ההחלמה מתעכבת"."הם כל כולם במאבק הזה, להציל את מי שנמצא בעזה. הם יודעים מה משמעות הגיהינום הזה ומרגישים מאוד מחויבים לכך. האתגר הגדול ביותר הוא היכולת של החטופים לפתח שגרה חדשה, ויש לזה קשר חזק למה שקורה לשאר החטופים. כל הזמן אנחנו פוגשים את הדבר הזה. בתוך המציאות הקיימת קשה מאוד לפתח שגרה חדשה".עצמון מילאה מגוון תפקידים בכירים במשרד הרווחה, ביניהם אחראית על מערך האימוץ במדינת ישראל, ועובדת סוציאלית ראשית לחוק: "אני מגיעה מהרבה מאוד שנים של עשייה מקצועית בשירות הציבורי מתוך האמונה שיש לנו אחריות כמדינה. אני מרגישה שבעניין הזה אני שלוחה של המדינה לסיוע לפרט".
"לאורך השנים פגשתי בהרבה מאוד מקומות כאב, מורכבות, התמודדות ותקומה. פגשתי הרבה מאוד מקומות כאלה, אבל המפגש עם 7 באוקטובר לא דומה לשום דבר שעשיתי בחיי. לפגוש את הילדים ללא ההורים, או את הילדים השבים, או את משפחות החטופים, או את המפונים, או את אלה שראו טבח במו עיניהם, זה מאוד־מאוד מורכב".אבל בתוך המפגש המורכב הזה עצמון רוצה לסמן שני ניצוצות של אור: "אני מלאת התרגשות ונפעמת מהקולגות שלי, מהעובדים הסוציאליים שמוכנים לעשות לילות כימים כדי לעזור לאנשים ולהיות איתם ברגעי האמת. אני פוגשת אנשים שעושים עבודה מדהימה, ואם אלה אנשי המקצוע במדינה שלנו, אז יש לנו עתיד. ניצוץ האור הנוסף הוא העוצמה שקיימת באנשים שאנחנו מטפלים בהם. אני נפעמת מהעוצמה הזו. אני גם מרגישה שיש לי זכות להיות במקום שעוסק באנשים שכמדינה לא היינו שם עבורם".לעצמון חשוב להדגיש שבעניין חטופים שחזרו מהשבי אין מדובר על שיקום מלא ועל חזרה למצב שהיה, "אלא על חזרה למציאות חדשה. פעמים רבות אנחנו רואים בתקשורת את השבים בריאיונות, בהפגנות, ואפילו בטיולים בחו"ל או רוקדים במסיבות. יש איזו תחושה שהם בסך הכל בסדר, אבל יש פער בין מה שרואים ובין היומיום. ביומיום יש רגעים מופלאים וגם רגעים מורכבים. מה שרואים הוא חלק ממכלול של דברים"
https://www.maariv.co.il/news/israel/article-1173350