כידוע, בישראל יש תחנות רדיו "אזוריות". הקונצפט של תחנת רדיו אזורית הוא שגוי ודבילי. אם כבר יש תחנת רדיו, למה שהיא לא תהיה זמינה למאזינים בכל הארץ? בזמן המלחמה באיראן התבקשה הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו לאשר פתיחת כמה תחנות רדיו כאלה לכל הארץ. ובעייני מי לא מצאה חן הפניה? בעייני הבובה של גלי בהרב מיארה ברשות השניה לטלוויזיה, היועמ"ש אופיר ביתן.
לטענתו של אופיר ביתן הדיון של המועצה לטלוויזיה ורדיו בתאריך 19/6/2025 שבו אושרה פתיחת תחנות הרדיו לשידור כלל ארצי היה פגום ולא חוקי.
כמו המורה שלו גלי בהרב מיארה, גם הוא ממלא 5 עמודים בתבליני לשון של "חוסר סמכות", חוסר חוקיות", "חוסר סבירות", ו"שלל פגמים דיוניים". הפגם העיקרי לגעתו הוא שלא זומנו לדיון נציגי תחנות רדיו ארציות ש"עלולים להיפגע". ולא זומן "גורם בטחוני".
ולמה אופיר ביתן עושה שרירים לשר קרעי? כי השר קרעי מקדם רפורמה שתסגור את הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, ותעיף את אופיר ביתן עצמו לכל הרוחות. ביתן למד, כמו המורה שלו גלי שגם אותה רוצים להעיף לכל הרוחות, שכדי לטרפד מהלכים צריך לצרוח במלוא הגרון… חוסר סמכות… ליקויים פרוצדורליים…. אי שקילת שיקולים מהותיים…. שיקולים זרים. פה השיקול הזר היחיד הוא שקרעי יעיף את אופיר ביתן וכנופיית הקפלניסטים שלו לאלף עזאזל.
איזה פגיעה יש בתחנות רדיו ארציות אם תחנות אזוריות ישדרו לכל המדינה?
זו ממש רעה חולה בשירות הציבורי. הם למדו לחפש כי מימני פגיעות, נזקים וחששות ומנגנים את המנגינה…. חשש לפגיעה. חשש לנזק….. הם לא מנמקים. הם לא מסבירים איך הפגיעה עלולה לצמוח, לא מביים נתונים וסטטיסטיקה, ועל סמך הכותרת "חוות דעת משפטית" הם מצפים שהציבור יבלע את אוסף החששות מפגיעות ונזקים, כאילו זו באמת חוות דעת.
הקטע הוא שזו לא חוות דעת בכלל, וככה לא צריכה להראות חוות דעת. זו דעה אישית ותו לא. והדעה האישית עצמה לקוחה בחששו של אופיר שהוא יאבד את פרנסתו הפרזיטית.
הנה ראו את הסגנון: "עולה חשש לטענה בדבר פגיעה בהסתמכות של תחנות רדיו איזוריות אחרות כאמור, שקיבלו את זיכיונן במסגרת הליך מכרזי, ושעתה צפויות לפעול בשטח זיכיונן תחנות נוספות. כל זאת, לצד טענות אפשריות מצד תחנות רדיו הפועלות
בכיסוי ארצי…".
אבל "אם עולה חשש לפגיעה בתחנות רדיו אחרות", הן יכולות לגשת לבג"ץ, או לבקש שגם הם יוכלו לשדר בפריסה ארצית. אם ככה, איך החשש שהיועמ"ש מעלה על דעת עצמו, בשם נפגעים שבעצמם לא הביעו את החשש שיפגעו, משליך על הסמכות להתכנס ולקבל החלטה?
למה אין סמכות אם יש חזקת תקינות המנהל?
ומה עם חזקת תקינות המנהל? הרי אם המועצה מצאה להתכנס, הרי שחלה עליה חזקה שההתכנסות שלה היא תקינה.
הנה מה שהוא אומר על הסמכות: "החלטת המועצה ניתנה בחוסר סמכות. עקרון יסוד במשפט המנהלי הוא עקרון חוקיות המינהל שלפיו רשות מנהלית רשאית לפעול רק על פי סמכות שניתנה לה בחוק. לפי סעיף 72 (א) לחוק, המועצה רשאית לקבוע את אזורי הזיכיון אך ורק במסגרת כללים, בהתאם לשיקולים אותם היא רשאית לשקול בהקשר זה, ובכפוף לכל יתר כללי המשפט המינהלי הנוגעים להתקנתם של כללים כאמור. בהתאם לעקרון חוקיות המינהל דלעיל, משמעות הדבר היא שהמועצה אינה מוסמכת לקבוע איזורי זיכיון בכל דרך אחרת. אכן, אנו מצויים בימים אלה במצב חירום מיוחד, ואולם עקרון יסוד זה כוחו יפה גם במצבי חירום. לפיכך, וכל עוד המחוקק או מחוקק המשנה לא העניקו למועצת הרשות סמכות בעניין זה, המועצה אינה רשאית ליטול לעצמה סמכות יש מאין רק בשל קיומו של מצב החירום".
לא הצלחנו להבין איפה חוסר הסמכות. אם המועצה רשאית לתת רישיון לרדיו איזורי, ורישיון לרדיו ארצי, מה הבעיה להרחיב רישיון קיים לאיזורי שיהיה תקף בכל הארץ? הרי רישיון לתחנות כבר ניתן. איפה פה חוסר הסמכות?
ראו כתבה בכלכליסט של עדיאל איתן מוסטקי פורסם 23/6/2025
הייעוץ המשפטי נגד ההטבה של קרעי לתחנות הרדיו החרדיות: "פגמים מהותיים בהחלטה"
היועץ המשפטי של הרשות השנייה קורא לבטל את החלטת המועצה שאישרה להרחיב שידורי "קול חי" ו"קול ברמה" לכל הארץ – על אף שהן מוגדרות כתחנות אזוריות. עו"ד אופיר ביתן טוען כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות ובלוח זמנים חריג, יומיים בלבד לאחר בקשת שר התקשורת שלמה קרעי
להלן "חוות הדעת" של אפיר ביתן
אופיר ביתן חוות דעת על העדר סמכות למועצת הטלוויזיה והרדיו לאשר שידורי רדיו בפריסה ארצית