לפנינו הסדר מותנה שסידרו בפרקליטות לעו"ד אהובה קרוק על הפרת אימונים מ 2016. לפי ההסדר היא משלמת קנס ומסכימה לא לעבוד כעורכת דין לשמך שנה, ואז לא נרשם לה רישום פלילי בכלל. נשאלת השאלה למה דווקא היא מקבלת הסדר מותנה? מה הקריטריון שבגללו החליטו לבוא לקראתה? למה כל כך הרבה אנשים חוטפים כתב אישום על זוטות, ואילו היא יוצאת בלי פגע?
הגברת אהובה קרוק קורמן, טל. 054-6728018, היתה יועמ"שית של עירית ראשל"צ וגם מי שמוסמכת להגיש כתבי תביעה על תושבים בבית המשפט לעניינים מקומיים, שהוא סרט נע של סחיטת קנסות מתושבים.
על פי הודאתה היא פעלה בניגוד עניינים, הוציאה מיקור חוץ לשכירת עורכי דין חיצוניים שהם חברים וחברות שלה כשהיא יודעת שהם בניגוד עניינים ואפשרה לעורכי דין בניגוד עניינים ללחוץ על העירה לבטל היטלי השבחה בסדר גוגל של 1,100,000 ש"ח.
אלו חשדות חמורים מאוד, הרבה יותר מבאגס באני וסיקור אוהד, ובכל זאת סידרו לגברת הסדר מותנה עם קנס זעום בתשלומים.
בתאריך 19/10/2015 היא פרשה מתפקיד היועמשית של ראשל"צ, וסיפרה שהיא יוצאת לגמלאות. אבל האמת היא שהפרקליטות אילצה אותה לצאת לגמלאות.
היות ואנחנו לא שומעים אותה בוכה על אובדן הדמוקרטיה ואינה זועמת על חשש לפגיעה ששלטון החוק, אנו מניחים שהיא טעמה את טעם שלטון החונטה, והאמת היא שבכלל לא נראה שהיא אשמה, וסתם תפרו לה תיק והציקו לה, כי רצו לתפוס דגים שמנים שמעליה.
הכי בידור בסיפור זה שראש העיר דאז ניצן פנה לעו"ד וינרוט וביקש חוות דעת אם יש ניגוד ענינים בהתנהלותו של עו"ד רועי בר. בחודש ספטמבר 2004 הגיש עו"ד ויינרוט את חוות דעתו לרה"ע ניצן, לפיה פעל עו"ד בר מתוך ניגוד עניינים מובהק, ולכל הפחות יש במעשיו ליקוי קשה וחמור במישור הציבורי….
נו והיום…. בבוררות שהתקיימה קבע איתן אורנשטיין שוינרוט הוא גנב גדול, והיורשים שלו בוכים שבגלל החובות שנוצרו בבוררות, הם עלולים לאבד קורת גג…..
נציין שמי שהתלונן על אהובה קרוק קורמן, מר יהושע לובינסקי ביקש לקבל עותק של ההסדר המותנה, אבל עו"ד ניר וינטראוב אמר לו בתאריך 6/7/2017 שעל פי חוק רק אחרי שנה מהחתימה מותר למסור עותק, וההסכם נחתם ב 3/11/2016. למיטב ידיעתנו הוא מעולם לא קיבל עותק.
בתאריך 11/7/2017 דיווחה רעות גורדון כץ מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שאהובה לא שילמה את הקנס, והגברת תמי נעים מרשות האכיפה והגביה (טל. 050-6255252) פתחה לה תיק גביה .
להלן הצעה לסגירת התיק בהסדר מותנה ששלח רואי כחלון לאהובה קרוק קורמן
| מדינת ישראל
משרד המשפטים המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה |
|
ירושלים, ד' כסלו תשע"ו, 16 נובמבר 2015
לכבוד: עו"ד אהובה קרוק-קורמן, באמצעות עוה"ד יאיר רגב
מרח' _____ תל אביב יפו
ח.נ
הנדון: הצעה לסגירת תיק בהסדר מותנה בהתאם לסעיף 67א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
- תיק מספר 264105/2012 בו הנך חשודה, הועבר לטיפול הפרקליטות.
- עיון בחומר הראיות העלה כי קיימות ראיות מספיקות להעמדתך לדין ולהגשת כתב אישום בעבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין התשל"ז-1977 .
- בנסיבות המקרה, ובכלל זה מהות העבירה ונסיבות ביצועה, קיימת אפשרות להימנע מהגשת כתב אישום ותחת זאת לסגור את התיק בהסדר מותנה מחוץ לכותלי בית המשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").
- תשומת ליבך לכך כי על-פי החוק, ההסדר יותנה בכך שתודי בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר, ותקיימי את התנאים שיפורטו בו, כדלקמן:
תנאי ההסדר הם :
א. תשלום לאוצר המדינה 29,200 ₪ במועדים שיקבעו בהסדר.
ב. הפקדת רישיון עריכת הדין בלשכת עורכי הדין למשך שנה.
- ככל שהנך מעוניינת לקדם את ההסדר כאמור, עלייך להודיע בכתב לפרקליטות בכתובת הסורג 1 ירושלים, תוך 30 ימים, בצירוף פרטי התקשרות עמך (טלפון; פקס; כתובת).
- ככל שלא תשיבי למכתבנו זה במועד הנקוב לעיל, או לא תמלאי אחר תנאי ההסדר, ככל שיחתם, יוגש נגדך כתב אישום בגין העבירות האמורות לעיל.
עו"ד _____
_____ בפרקליטות המדינה
PDF ההצעה לפני שנחתמה
הצעה לאהובה קרוק קורמן להסדר מותנה מירמה והפרת אימונים 16-11-2015
PDF ההצעה חתומה
הצעה לסגירת תיק בהסדר מותנה אהובה קרוק קורמן 16-11-2015
העובדות בהן הודתה אהובה קרוק "מירמה והפרת אימונים"
תיק פל"א 264105/2012 (להלן: "התיק")
מדינת ישראל באמצעות המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה
מרחוב הסורג 1 ירושלים טלפון: 5693944-02 פקס: 6467841-02
נגד
אהובה קרוק-קורמן (להלן: "החשודה")
באמצעות: עו"ד יאיר רגב
- עו"ד אהובה קרוק-קורמן (להלן: עו"ד קרוק–קורמן), מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של עיריית ראשון לציון בשנת 1977. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, שימשה עו"ד קרוק-קורמן, כמנהלת המחלקה המשפטית בעיריית ראשל"צ וכתובעת מוסמכת מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
- מתוקף תפקידה הייתה עו"ד קרוק-קורמן, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, עובדת ציבור כהגדרת מונח זה בסעיף 34כד לחוק העונשין.
משרד עורכי הדין – אברהם בר
- משרד עורכי הדין אברהם בר (להלן: משרד בר) הוקם בשנת 1987 על ידי עו"ד אברהם בר ז"ל, שהיה עוד קודם לכן היועץ המשפטי של עיריית ראשון לציון. החל משנת 1992, עומד בראש המשרד בנו, עו"ד רועי בר, (להלן: עו"ד בר). המשרד, שנמצא בעיר ראשון לציון, הוא משרד בעל מוניטין בתחומי התכנון והבניה, מקרקעין, משפט מנהלי ומשפט מוניציפאלי.
- עו"ד בר, הוא הבעלים והשותף העיקרי במשרד בר. כראש המשרד עו"ד בר הוא שמכריע במחלוקות המשפטיות והניהוליות של משרדו. החלטותיו והכרעותיו הן שייצגו את עמדת משרדו כלפי הגופים להם נתן המשרד שירות משפטי.
- עו"ד אופיר ארגמן (להלן: עו"ד ארגמן) הוא שותף בכיר במשרד בר, ואחראי על הפן המקצועי במשרד, חלוקת התיקים והמשימות בין עורכי הדין השונים ואחראי על האדמיניסטרציה במשרד.
- עו"ד אייל קוצ'ינסקי (להלן: עו"ד קוצ'ינסקי) הוא שותף במשרד בר, ואחראי על תחום הרשויות המקומיות והתכנון ובניה, ליווי משפטי של רשויות ועיריות באגפים שונים, כגון וועדות מקומיות, היטלי השבחה, נכסים וארנונה.
בכתב אישום זה ייקראו להלן עו"ד ארגמן, קוצ'ינסקי, יחדיו "השותפים במשרד".
מעורבים נוספים בפרשה
- חברת אלמוג כ.ד.א.י בע"מ (להלן: אלמוג כדאי), חברה פרטית בבעלותו של יצחק אמסלם ורעייתו, הייתה, בזמנים הרלוונטיים לכתב אישום זה, חברת קבלנות ויזמות של פרויקטים בתחום הנדל"ן, ורכשה את שטח המקרקעין, גוש 3946, חלקה 116, מגרש 10, עליו בנתה החברה את פרויקט המגורים "WHITE" כפי שיפורט להלן במסמך זה.
- יצחק אמסלם (להלן: אמסלם), הוא איש עסקים, קבלן בניה ויזם בתחום הנדל"ן והבעלים בחלקים שווים, ביחד עם רעייתו, במניות הבעלות בחברת אלמוג כדאי. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן אמסלם כמנכ"ל וכיו"ר אלמוג כדאי. משנת 2010 כיהן אמסלם כסגן נשיא התאחדות הקבלנים.
הייעוץ המשפטי לעיריית ראשון לציון
- עו"ד בר והשותפים במשרד שימשו בזמנים הרלוונטיים לכתב אישום זה כיועצים משפטיים חיצוניים לעיריית ראשון לציון (להלן: ראשל"צ), מכוח חוזה שנחתם בין הצדדים החל משנת 1988 והוארך מפעם לפעם) להלן: חוזה העסקה(.
- על פי חוזה ההעסקה היה אחראי עו"ד בר והשותפים במשרד על מתן יעוץ משפטי בתחומי הליבה של עיריית ראשל"צ והפעלת סמכויותה בענייני תכנון ובניה, מקרקעין, מיסוי והיטלים, מכרזים ודין מינהלי.
- משרד בר ועו"ד בר בפרט, היו, בזמנים הרלוונטיים לכתב אישום זה, גם היועצים המשפטיים של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשל"צ. בנוסף משרד בר ייעץ לחברה הכלכלית בראשל"צ.
- במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עסקה המחלקה המשפטית של עיריית ראשל"צ שהנאשמת עמדה בראשה, בעיקר בתביעה בהליכים פליליים הקשורים בתכנון ובנייה, בנושאי רישוי עסקים, חוקי עזר עירוניים וחוק חינוך חובה.
- לחוות הדעת והייעוץ המשפטי שנתנו עו"ד בר והשותפים במשרד, לוועדות התכנון והבנייה ולגורמים השונים בעיריית ראשל"צ, היתה השפעה מכרעת על דרך התנהלותן, בתהליך קבלת ההחלטות, בהבניית שיקול הדעת ובהכרעות השונות שהתקבלו בהן.
פיטוריו של עו"ד בר מתפקידו כיועץ משפטי לעירייה
- במהלך סוף שנת 2004 ביקש ראש עיריית ראשל"צ, מר מאיר ניצן (להלן: רה"ע ניצן), לפטר את עו"ד בר מתפקידו כיועץ משפטי של העירייה בשל החשד כי פעל בתפקידו מתוך ניגוד עניינים, כמפורט להלן.
- במהלך שנת 2004, הגיע מידע אל רה"ע ניצן, לפיו עו"ד בר טיפל בנושא תכנון שטחי הנופש המטרופוליני בדרום ראשל"צ (להלן: המתחם המטרופוליני), זאת למרות שבני משפחתו היו בעלים של קרקעות במתחם המטרופוליני.
- בעקבות מידע זה פנה, רה"ע ניצן, אל עו"ד ד"ר יעקב וינרוט וביקש ממנו לחוות את דעתו המשפטית באשר להתנהלותו של עו"ד בר.
- בחודש ספטמבר 2004 הגיש עו"ד ויינרוט את חוות דעתו לרה"ע ניצן, לפיה פעל עו"ד בר מתוך ניגוד עניינים מובהק, ולכל הפחות יש במעשיו ליקוי קשה וחמור במישור הציבורי.
- ביום 5.9.2004 פנה רה"ע ניצן אל עו"ד בר ועימת אותו עם ממצאי חוות הדעת של עו"ד וינרוט. באותה השיחה הודיע מר ניצן לעו"ד בר-באמצעות עו"ד קרוק קורמן, שהוא מתכוון לפטר אותו מתפקידו בשל החשד שפעל מתוך ניגוד עניינים והגיש לו מכתב פיטורים.
- בהמשך אותו יום, בתגובה לטענות רה"ע ניצן, במטרה למנוע את פיטוריו, כתב עו"ד בר מכתב לרה"ע ניצן. במכתב ציין עו"ד בר שלאור העובדה שרעייתו ומשפחתה רכשו קרקע במתחם המטרופוליני, אין זה ראוי שימשיך לטפל בתכנית המתחם.
- עו"ד בר התחייב שלא להיות מעורב בענייני המתחם כל עוד מחזיקה המשפחה בקרקע באזור והעביר את הטיפול ליועצת המשפטית של העירייה, עו"ד קרוק-קורמן.
- בעקבות פניית חברי מועצת העיר ראשל"צ אל היועצת המשפטית של משרד הפנים דאז, עו"ד שרית דנה (להלן: עו"ד דנה), ולאחר בירור אל מול באי כוחו של עו"ד בר, העבירה עו"ד דנה, ביום 26.9.2004, את חוות דעתה באשר להמשך העסקתו של עו"ד בר כיועץ משפטי של עיריית ראשל"צ.
- בחוות דעתה קיבלה עו"ד דנה את טענתו של עו"ד בר שלא ידע על זכויות בני משפחתו ורעייתו בשטח המתחם המטרופוליני ומשעה שידע זאת הפסיק להיות מעורב בטיפול בענייני המתחם. בנוסף קיבלה את התחייבותו שלא לעסוק בענייני המתחם גם בעתיד.
- עו"ד דנה קבעה כי, בנסיבות אלה, אין עוד בסיס עובדתי למסקנה לפיה יש במעשיו של עו"ד בר משום עבירה פלילית או ליקוי חמור במישור הציבורי, ולכן יוכל להמשיך בתפקידו כיועץ משפטי של העירייה. ראש העיר ניצן אימץ את חוות דעתה של עו"ד דנה.
- סמוך לאחר מכן שוחח עו"ד בר עם רה"ע ניצן, שאסר עליו לטפל בנושאים הקשורים במתחם המטרופוליני ונושאים הקשורים בקרקעות של משפחתו.
היטל השבחה – תיקון 84 לחוק התו"ב
- תשלום היטל השבחה בהליך רישוי מתגבש בעת מימוש זכות במקרקעין, כהגדרתה בתוספת השלישית של החוק. היתר בניה החובק בתוכו השבחה שצמחה למבקש עקב מתן ההיתר או אישור להקלה מחוייב בתשלום היטל ההשבחה. הנפקת ההיתר תינתן ככלל לאחר תשלום היטל ההשבחה לרשות המקומית.
- גובה היטל ההשבחה נקבע באמצעות מנגנון הקבוע בחוק. הוועדה מעסיקה שמאים מטעמה הנוטלים חלק במנגנון זה.
המקרקעין
- במהלך שנת 2005, מכרה עיריית ראשל"צ והצלחת יחזקאל, בהליכי מכרז נפרדים, מגרשים צמודים שהיו בבעלותם, שחלה עליהם אותה תוכנית בניין עיר, כמפורט להלן:
- א. אמסלם רכש, באמצעות חברת אלמוג כדאי, זכויות במגרש מעיריית ראשל"צ. על מגרש זה בנתה אלמוג כדאי את פרויקט WHITE.
- ב. במועד סמוך לאחר מכן, יגאל דימרי, הבעלים של חברת דימרי (להלן: דימרי), רכש מהצלחת יחזקאל זכויות של מגרש אחר הסמוך לפרויקט WHITE. על מגרש זה נבנה פרויקט הנדל"ן "צמרות דימרי" (להלן: פרויקט צמרות דימרי).
הצעת השוחד של אמסלם לעו"ד בר
- לאחר זכייתם במכרז, כאמור לעיל, החלו אמסלם ואלמוג כדאי לפעול מול הגורמים הרלבנטיים בעירייה ובוועדה המקומית, כדי לממש את זכייתם ולהתחיל לבנות את פרויקט WHITE.
- במועד שאינו ידוע במדויק, בסמוך לפני המועד בו חתם אמסלם על הסכם הפיתוח, ולכל המאוחר ביום 1.9.2005, נפגשו עו"ד בר ואמסלם במשרדו של עו"ד בר. במהלך הפגישה הציע אמסלם לעו"ד בר להעניק למשרד בר את הזכות לייצג אותו באופן פרטי ובלעדי במכירת הדירות בפרוייקט WHITE ושכר טרחתו יהיה 1.5% משווי מחיר הדירות בפרויקט וישולם ע"י הרוכשים (להלן: המתת).
- באותה ישיבה סיכמו אמסלם ועו"ד בר ששכר הטרחה על מכר הקרקע אותו היה אמור אמסלם לשלם לעו"ד בר, בשווי של כ- 330,000 ₪, יגולם בשכר הטרחה שישלמו רוכשי הדירות.
- בהמשך לעובדות המתוארות בחלק הכללי לעיל, החל מאותה עת התהדקה מערכת היחסים העסקית והאישית בין אמסלם ואלמוג כדאי לעו"ד בר והשותפים במשרד. אמסלם העסיק את עו"ד בר, בפרויקטים שונים הקשורים לתחום הנדל"ן, כיועץ משפטי פרטי, עד לשנת 2015.
אישום ראשון
"פרשת התביעה על היטלי הפיתוח בפרויקט WHITE "
פרק א' – רקע
- במועדים הרלוונטיים לאישום זה , היו אמסלם ואלמוג כדאי, לקוחותיו הפרטיים של עו"ד בר ומשרד בר. בתקופה זו, שררו בין עו"ד בר והשותפים במשרד לבין אמסלם, היכרות קרובה ויחסים עסקיים. כאמור לעיל עו"ד בר ייצג את אמסלם ואלמוג כדאי בפרויקט WHITEוליווה את מכירת הדירות בפרויקט.
- בתקופה הרלוונטית לאישום זה, התגלע ויכוח בין אמסלם ואלמוג כדאי לבין עיריית ראשל"צ באשר לחיוב החברה בגין אגרות בניה והיטלי פיתוח (להלן בפרשה זו: החיוב). בתמורה למתת, ביקש אמסלם מעו"ד בר והשותפים במשרד, לנצל את מעמדם כיועצים משפטיים של העירייה ולסייע לו במחלוקת מול העירייה.
- עו"ד ארגמן שחשש שייצוגו של אמסלם, באופן גלוי, מול העירייה יחשוף את מעורבות משרד בר בניגוד עניינים, בענייניו של אמסלם בפרויקט WHITE, והודיע לאמסלם שלא יוכל לייצגו נגד העירייה, אך ייעץ לו כיצד להתנהל מול העירייה בעניין החוב.
- משנכשל הניסיון של אמסלם להגיע להסדר עם העירייה לתשלום החיוב, הגיש אמסלם תביעה נגד העירייה בבית המשפט.
- במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, התערב עו"ד ארגמן, בידיעת עו"ד בר, בניהול הגנת העירייה בתביעה מול אמסלם, לקוחם הפרטי, כשהוא פועל מתוך ניגוד עניינים. עו"ד ארגמן, היה מעורב בניהול הגנת העירייה, תוך שהוא מסתיר ומסווה את מעורבותו ומעורבות משרד בר בהליך התביעה.
פרק ב' – העובדות
- במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, במהלך התקופה בה התנהלה התביעה של אמסלם, ידעה עו"ד קרוק-קורמן, שמשרד בר מנוע מלטפל בהגנת העירייה בעניינו של אמסלם. הכל כמפורט להלן:
- ביום 24.11.2008 הגיש אמסלם כתב תביעה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (להלן: התביעה). אמסלם מינה את עו"ד רפי שחם ממשרד עו"ד בן שחר, לקנר ושות' (להלן: משרד בן שחר, לקנר), לייצגו בתביעה.
- באותו היום, העבירה עו"ד קרוק-קורמן בקשה אל עו"ד בר בבקשה שמשרדו ינהל את הגנת העירייה בתביעה.
- עו"ד ארגמן פנה לעו"ד קרוק–קורמן והודיע לה שמשרד בר מנוע מלטפל בהגנת העירייה בתביעה מול אלמוג כדאי. עו"ד ארגמן לא חשף בפני עו"ד קרוק-קורמן, שהסיבה לכך היא שמשרד בר ייצג את הקבלן אמסלם בפרויקט WHITE.
- אף על פי כן, ולמרות שעו"ד קרוק-קורמן ידעה שמשרד בר מנוע מלטפל בהגנת העירייה בתביעה, אפשרה עו"ד קרוק-קורמן, לעו"ד ארגמן ומשרד בר להתערב ולנהל את הליך המשפט, כמפורט להלן:
- א. במהלך התקופה בה ניהלה עו"ד קרוק-קורמן את התביעה בבית המשפט, העבירה את כתבי בי הדין לטיפולו של משרד בר וביקשה מהם לטפל בפניות השונות.
- ב. עו"ד קרוק-קורמן חתמה והגישה בשמה, בקשות שונות לבית המשפט, כשבפועל משרד בר, בפיקוחו של עו"ד ארגמן, ניסחו את הבקשה עבורה. עו"ד ארגמן העביר את הבקשה לחתימתה, במטרה להסוות את מעורבותו של משרד בר בטיפול בתביעה, כשהוא פועל מתוך ניגוד עניינים.
העברת התיק לטיפול עו"ד רינה שוסטר
- במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עבדה עו"ד רינה שוסטר (להלן: עו"ד שוסטר), כשכירה במשרדה של עו"ד ורד שפרן (להלן: עו"ד שפרן), משרד שהתמחה בתחום האזרחי.
- עו"ד שוסטר, הייתה בתקופה הרלוונטית לחלק השני לכתב האישום, רעייתו של עו"ד אחיקם שוסטר, שותף במשרד בר.
- משרדה של עו"ד שפרן עסק, בין היתר, בתיקי תכנון ובנייה. עו"ד שוסטר ייצגה בתיקי הוצאה לפועל, ולא בתיקים מתחום התכנון והבנייה.
- בהמשך לאמור בסעיף 40 בכתב אישום זה לעיל, במועד סמוך לאחר מכן, עו"ד בר ועו"ד ארגמן, בידיעת עו"ד אחיקם שוסטר, החליטו להעביר את ייצוג הגנת העירייה בתביעה, לידי עו"ד שוסטר.
- במועד סמוך לאחר מכן המליץ עו"ד ארגמן לעו"ד קרוק-קורמן שמשרד בר ימשיך את הטיפול בתיק באמצעות עו"ד שוסטר.
- בהמשך לאמור בסעיף 40-41, ואף על פי שידעה שמשרד בר מנוע מלטפל בהגנת העירייה בתביעה, הסכימה עו"ד קרוק-קורמן שמשרד בר ועו"ד ארגמן הם שיקבעו את זהות העו"ד שימשיך את הטיפול בייצוג העירייה, ועו"ד ארגמן הוא שינחה את עו"ד שוסטר בטיפול בתביעה.
- בהמשך לאמור לעיל, ייפה עו"ד ארגמן את משרד עו"ד שפרן לייצג את עיריית ראשל"צ בתביעה נגד אמסלם אך התנה שעו"ד שוסטר היא שתטפל באופן בלעדי בייצוג העירייה, על אף שידע שעו"ד שוסטר אינה בקיאה בתחום המקצועי שנידון בתביעה.
- אף על פי שהתיק עבר לטיפולה של עו"ד שוסטר בשל החשש לניגוד עניינים, המשיך עו"ד ארגמן להיות מעורב ולשלוט בתגובת העירייה לתביעה של אמסלם.
- במעשים המתוארים לעיל, עשתה עו"ד קרוק-קורמן במילוי תפקידה מעשה הפרת אמונים הפוגעים בציבור.
פרק ג' – הוראת החיקוק לפיה מואשמת הנאשמת
מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
אישום שני
"פרשת ביטול החיוב של היטל ההשבחה בפרויקט WHITE"
פרק א' – רקע
- בהמשך לאמור לעיל, התערב עו"ד בר, בתפקידו כיועץ משפטי חיצוני של העירייה, לבקשת אמסלם, בישיבות פנימיות של העירייה, בעניין חיוב היטל השבחה שהוטל על אלמוג כדאי וביקש להשפיע על הנאשמת ועל אפי רחמני, מנהל מחלקת היטלי ההשבחה בעירייה (להלן: רחמני), והשפיע על ביטול החיוב של היטל ההשבחה, שהשיתה העירייה על אלמוג כדאי, כמפורט להלן:
דרישת תשלום היטל ההשבחה מאמסלם
- ביום 8.2.2007 הגישה חברת דימרי בקשה להיתר והקלת בניה מועדת המשנה, שמספרה 20070338. חברת דימרי בקשה היתר והקלת בנייה הכוללת, גם תוספת של קומה ותוספת של 7 יח"ד, מעבר לקבוע בתב"ע.
- בהמשך לכך, השית רחמני היטל השבחה בגין ההקלה שניתנה בפרויקט "צמרות דימרי", וביקש להשית היטל דומה גם בגין ההקלה שניתנה לאלמוג כדאי בפרויקט WHITE.
המכתב לביטול דרישת החוב
- בין החודשים מרץ – מאי 2008 פנה רחמני מספר פעמים, והתעקש על כך שאלמוג כדאי תשלם את היטל ההשבחה, או לחלופין תגיש שומה נגדית, אחרת ינקוט נגדה בהליכים משפטיים להבטחת גביית החוב.
- סמוך ליום 14.5.2008, פנה אמסלם אל עו"ד בר וביקש ממנו שיסייע לו לנסח מכתב לעירייה שיביא לביטול היטל ההשבחה. עו"ד בר, בתמורה למתת, ניסח את המכתב עבור אמסלם (להלן: המכתב המשותף), כשפעל מתוך ניגוד עניינים ובניגוד לאינטרס העירייה.
- המכתב המשותף נחתם על ידי אמסלם, במטרה להסוות את מעורבותו של עו"ד בר בייעוץ ובניסוחו.
- במכתב הובהר, בין היתר, שאין בכוונת אמסלם לשלם את תוספת היטל ההשבחה כאמור בדרישת העירייה, וכי אין בכוונתו להגיש שומה מוסכמת.
- חרף הטענות במכתב המשותף, במהלך חודש מאי 2008 המשיך רחמני להתעקש על גביית היטל ההשבחה מאמסלם. בעקבות כך שחברת דימרי שילמה את היטל ההשבחה, וסירובו של אמסלם לשלם את ההיטל, נקבעה ישיבה בנושא אליה זומנו גורמים בכירים בעירייה.
הפגישה של אמסלם ועו"ד בר במסעדת "סוהו"
- במועד שאינו ידוע במדויק, החליטו נציגי העירייה, לקיים ישיבה פנימית, בעניין התנגדותו של אמסלם לשלם את היטל ההשבחה. הישיבה נקבעה ליום 30.3.2009 (להלן: הישיבה בעירייה).
- ביום 29.3.2009, יום לפני מועד הישיבה בעירייה, נפגש אמסלם עם עו"ד בר בפגישה אישית במסעדת "סוהו" בראשל"צ (להלן: הפגישה בסוהו). במהלך הפגישה שוחחו אמסלם ועו"ד בר על קבלת "אישור פטור מהשבחה ב- WHITE". בנושא זה סוכם בין השניים כי באחריותו של עו"ד בר "לשכנע את אפי מהעירייה".
שיחת עו"ד בר עם רחמני
- בעקבות הסיכום בפגישה בסוהו, ולפני הישיבה בעירייה, שוחח עו"ד בר עם רחמני "שיחת מסדרון".
- בשיחה ניסה עו"ד בר לשכנע את רחמני שלא לחייב את אלמוג כדאי בהיטל ההשבחה, זאת בניגוד לעמדתו של רחמני.
- עו"ד בר הסתיר מרחמני כי הוא פועל בשליחות אמסלם על מנת לשכנע אותו שלא לחייב את אלמוג כדאי בהיטל ההשבחה.
פרק ב' – העובדות
הישיבה בעירייה
- ביום 30.3.2009 התקיים דיון פנימי קצר במשרדי העירייה בנושא היטל ההשבחה בעניין אלמוג כדאי.
- בדיון השתתפו, עו"ד בר, עו"ד קרוק-קורמן, רחמני, ברטש, הגזבר יוספיה ואופיר חנוך, שמאי מקרקעין מטעם העירייה.
- עו"ד בר, על אף שהיה במצב של ניגוד עניינים, השתתף גם הוא בישיבה, והשפיע על משתתפי הישיבה לבטל את היטל ההשבחה בעניינה של אלמוג כדאי, בניגוד לעמדתו של רחמני. עו"ד בר הביע את עמדה שהיה בה כדי להיטיב עם לקוחו הפרטי אמסלם ועם חברת אלמוג כדאי.
- עו"ד בר הסתיר מפני משתתפי הישיבה את הקשר בינו לבין אמסלם, וכי יש לו אינטרסים בפרויקט שעניינו נדון באותה ישיבה.
- כפי שפורט לעיל בסעיפים 40-41, ידעה עו"ד קרוק- קורמן, שעו"ד בר מנוע מלהשתתף בישיבה בעניינו של אמסלם. אף על פי כן, אפשרה לו לקחת חלק בדיון, להביע דעתו ולהשפיע על משתתפי הדיון.
- בתום הישיבה הוחלט לבטל את החיוב בגין היטל ההשבחה, בניגוד לעמדת אגף היטל ההשבחה.
- בשל התערבותו של עו"ד בר כאמור בסעיפים 55-69, בכתב אישום זה לעיל, הפיקו אמסלם ואלמוג כדאי תועלת כספית של כ- 1,143,709 ₪.
- חרף ההחלטה לבטל את היטל ההשבחה בעניינו של אמסלם, ייעץ עו"ד קוצ'ינסקי, שותפו של עו"ד בר, לאגף היטל ההשבחה, להתעקש לגבות היטל השבחה במקרים דומים, בין היתר גם מחברת דימרי.
- במעשים המתוארים לעיל, עשתה עו"ד קרוק-קורמן במילוי תפקידה מעשה הפרת אמונים הפוגעים בציבור.
פרק ג' – הוראת החיקוק לפיה מואשמת הנאשמת
מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
ראו PDF של הטיוטה של הסדר הטיעון עם העובדות 3/11/2016
הסדר מותנה לאהובה קרוק קורמן על מירמה והפרת אימונים קנס ושנה השעיה
שימו לב איך המשטרה מפעילה לחץ להסיר חיסיון עו"ד-לקוח. ראש העיר דב צור הסכים להסיר חיסיון עו"ד לקוח עם רועי בר, ואז הפיצו עליו שיש המלצה להעמיד אותו לדין והכתימו את שמו. בסוף סגרו לו את התיק.
Views: 60