לפנינו עבודה שהוגשה במכללה לביטחון לאומי על ידי סימונה הלפרין (שגרירת ביבי לרוסיה) בהדרכת הנבלה ערן קמין בנושא האם התערבותו של ליצמן לטובת מלכה לייפר מהווה "שחיתות שלטונית". הטענה המרכזית בעבודה היא שהנאמנות של ליצמן לאדמור חסידות גור, מהווה שחיתות.
העבודה המכונה "מטלת סיכום" נראית לא מקצועית, שאפילו סיכום AI נראה יותר טוב ממנה. מדובר בלקט קופצני של רסיסי מידע וכתבות מכל מיני מקורות, כולל מקורות מפוקפקים כמו אתר TRANSPERANCY שנועדו לייצר מראית עין של השקעת עבודה ובסיס תיאורטי ועובדתי, למסקנה שהמדריך ערן קמין רוצה להוביל שליצמן נגוע בשחיתות שלטונית. כל ילד בחטיבת בינים יכול לייצר "מטלה" שכזו ובוודאי שאין זה רמה אקדמית שמזכה בתואר שני באונ' חיפה.
בהעדר הגדרה מה זה שחיתות שלטונית, ערן קמין פונה להגדות של ארגון TRANSPERANCY. זה כמו שהפרקליטות תאמץ את ההגדרות של אמנסטי לענין ההגדרה של רצח עם וג'נוסייד. TRANSPERANCY הוא ארגון אינטרסנטי ובטח שהגדרה משפטית לא יכולה להישאב ממה שהם מגדירים כשחיתות.
שימו לב שאין בעבודה בדל של ראיה קבילה שהאדמור מגור אכן נתן הוראה לסייע למלכה לייפר להתחמק מהסגרה לאוסטרליה.
כל העבודות האלה במכללה לביטחון לאומי הם מחששה של לשונות רעות ודיבה, ובהחלט יש לליצמן עילת תביעה בלשון הרע נגד ערן קמין וסימונה הלפרין.
בפרקליטות קיים פורום פרקליטים לשחתות שלטונית.
ממתי נבחר ציבור שפועל עבור המגזר שלו הוא "מושחת ציבורית"?
הנה כך היא מתארת את ליצמן: "סגן השר ליצמן רואה עצמו כשליח ציבור במובן צר ומעוות – לא שליח כלל הציבור, הנאמן לקיום החוק כלשונו וברוחו, אלא שליח מורו ורבו, האדמו"ר מגור, והגנה על החסידות ועל הקהילה. זאת בניגוד לחובת הנאמנות שעובד הציבור חב לציבור, שמשמעה בראש ובראשונה שעליו לתת את כל מעייניו לטובת הציבור מתוך נאמנות למדינת ישראל ולחוקיה. משמעותה של יושרה ציבורית היא שחובתו של עובד הציבור למלא ביושר את התפקידים המוטלים עליו ולעשות כמיטב יכולתו במסגרת הדין, להגשמת האינטרס הציבורי שעליו הוא אמון מתוקף תפקידו".
הסימוכין לתיאור הזה מבוסס על "מאמר" של שמוק בשם קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה. שוב, הביסוס הוא על סמך פרסומי שטיפת מוח ממכון שממומן ע"י גופים וממשלות זרות.
שימו לב שהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוא ההיפך מדמוקרטיה. זה מכון להנדסת תודעה לשמירה על ההגמוניה של החונטה השמאלנית. זה כמו שהזאב מספר לכיפה אדומה, ששלחו אותו מהמכון הישראלי לצימחונות.
איפה ניתוח פסקי דין המדברים על שחיתות שלטונית? אולמרט למשל, המושחת הכי מפורסם עם מעטפות השוחד של טלנסקי? ערן קמין, במקום ללמד את התלמידה שלו סימונה לפנות לחקיקה והפסיקה, מלמד אותה לפנות לפרסומים של אינטרסנטים ולהציג אותם כאורים ותומים.
בתמונה: סימונה הלפרין. בעבודה אחרת שהכינה בהדרכת ערן קמין, היא כתבה שביבי ושרה הם מופת של שחיתות. כיום היא מכהנת שגרירה ברוסיה. איך ביבי ושרה יכולים לסמוך עליה כשהיא קפלניסטית מושבעת ששונאת את ביבי ושרה?
ואיך הם מסבירים למה ליצמן נגוע בשחיתות שלטונית? כי הוא לא פעל לטובת הציבור הישראלי, אלא לטובת חסידי גור שיש להם אינטרס צר לא לבזות את אנשי הקהילה בסקנדלים מיניים, כי לקהילת גור יש לכאורה אינטרס להיות מוצגים כטהורים מינית.
ויאיר לפיד לא מושחת כי הוא פועל למען מגזר החונטה?
אם זו שחיתות שלטונית, אז מה קורה בזמן הרכבת הקואליציה, כאר המפלגות הקטנות סוחטות את המפלגות הגדולות תמורת הקולות שהם מביאים לעבור את רף ה 61 קולות בכנסת? למה ערן קמין מעולם לא שלח צוות חוקרים להקליט את השיחות הסודיות להרכבת קואליציה כדי לוודא שש"ס ואגודת ישראל לא סוחטים את הציבור החילוני?
וכאשר מרץ היתה בשלטון בזמן ממשלת בנט, האם תמר זנדברג לא מינתה את כל החברים שלה, כולל הבן זוג שלה, אורי זכי, לכל מיני ג'ובים, כאשר הדאגה שלה לא היה לכלל האוכלוסיה, אלא לאינטרס צר מאד של שתילת נאמני מרץ במוקדי השפעה וכוח?
אנחנו לא מבינים למה שר ביטחון המדינה לא פועל לסגור את המכללה הזו, שאליה מגיעים כל מיני לא יוצלחים, נדרשים לכתוב עבודות ברמה של חטיב בינים, מקבלים תואר שני מאונ' חיפה, ובזכות זה מגדילים משמעותית את הפנסיה שלהם.
שיהיה ברור. אם ליצמן קיבל שוחד עבור איומים על פסיכיאטרים שישנו את חוות הדעת שלהם על הכשירות הנפשית של מלכה, אז זו לא שחיתות ציבורית, אלא שחיתות פרסונלית. שוחד הוא שוחד. כסף תמורת הטיית דין, ולא צריך לנפח את המקרה למימדים של דאגה לציבור מיגזרי (הבוחרים שלו) על חשבון אינטרסים של המדינה כולה.
הסיבה היא שכל נבחרי הציבור פועלים עבור המגזר שלהם, ולהיטפל דווקא לחרדים, זה גובל בגזענות, דעות קדומות ואפילו בסוג של קסנופוביה.
להלן העבודה של סימונה הלפרין על ליצמן ומלכה לייפר
שימו לב שהעבודה כתובה כמו טיוטה של פסק דין שבו מסתירים את כל השמות (שופט בלי שם, חוקר בלי שם, חסידים בלי שם), להבדיל מעבודה אקדמית שבה כל דבר שמדברים עליו צריך להיות מגובה עם שם אמיתי של מקור אמיתי, כולל הפניה בהערות שוליים למקור…
ועל זה מקבלים מאסטר מאונ' חיפה?
המכללה לביטחון לאומי מחזור מ"ז, 2019-2020
מטלת סיכום סמינר שחיתות ציבורית
פרשת מלכה לייפר
מגישה: סימונה הלפרין
מרצה: ד"ר דורון נבות
מדריך מלווה: ערן קמין
אפריל 2020
רקע – פרשת לייפר:
ביום 10.7.2013 , הגישה ממשלת אוסטרליה לישראל, מכוח הסכם ההסגרה שבין מדינת ישראל לבין אוסטרליה, בקשה להסגיר לידיה את מלכה לייפר (להלן: "לייפר"), אזרחית ישראלית, אשר התגוררה באוסטרליה בין השנים 2001 ל 2008, על מנת שתעמוד שם לדין. על פי בקשת ההסגרה, לייפר, אשר היתה מורה ולאחר מכן מנהלת בבית הספר התיכון החרדי לבנות "עדת ישראל" במלבורן, אוסטרליה, ביצעה בין השנים 2004 ל 2008 עבירות מין חמורות בשלש אחיות קטינות שלמדו בבית הספר. על פי הראיות שצורפו לבקשת ההסגרה, לייפר – מורה ואחר כך מנהלת כריזמטית – איתרה את נזקקותן של המתלוננות, ובזו אחר זו שעבדה אותן לצרכיה המיניים. מיד עם חשיפת הפרשה נמלטו לייפר ומשפחתה לישראל.
בקשת ההסגרה נבחנה בפרקליטות ונמצאה מבוססת היטב, ומצדיקה הסגרה על פי הסכם ההסגרה. ביום 17.8.2014 הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים על מנת שיכריז על לייפר בת הסגרה לאוסטרליה.
לייפר לא התייצבה לאף אחד מהדיונים בעניינה, והתאשפזה ימים בודדים לפני כל דיון בשל "התקף פסיכוטי".
ביום 15.4.2015 בדק הפסיכיאטר המחוזי של מחוז ירושלים, ד"ר יעקב צ'רנס, את המשיבה, וקבע כי היא כשירה לעמוד לדין. ביום 3.1.2016 שב ד"ר צ'רנס ובדק את המשיבה והפעם שינה את טעמו וקבע כי היא אינה כשירה לעמוד לדין. על קביעתו זו חזר ד"ר צ'רנס בחוות דעתו מיום 4.4.2016. בחוות דעתו, שהיקפה שלושה עמודים, לא אבחן ד"ר צ'רנס מהי המחלה ממנה סובלת המשיבה, אלא קבע כי היא נמצאת במהלכו של "גל פסיכוטי", והביע דעתו כי יתכן והדיונים המשפטיים מחריפים את מצבה. הוא ציין כי איננו מכיר טיפול תרופתי שיועיל על מנת שהמשיבה תוכל להתייצב לדיונים בבית המשפט.[1]
בהסתמך על חוות דעת זו, הוציא בית המשפט צו טיפול פסיכיאטרי כפוי (הטיפול כלל חובת התייצבות במרפאה פסיכיאטרית אחת לחודש בלבד – ס.ה) לעשר שנים (מותנה בבחינה פסיכיאטרית מחודשת מדי 6 חודשים) והליכי ההסגרה הופסקו.
ב 2017 התקבל מידע מודיעיני שלייפר מנהלת אורח חיים נורמטיבי ומתחזה לחולה על מנת להמנע מהסגרה – מידע שאושש בחקירת משטרה סמויה, שהסתיימה בהמלצה להעמדה לדין באשמת שיבוש הליכי משפט. הליכי ההסגרה חודשו ב 2018, ובית המשפט אישר מעצרה – אך באוקטובר 2019 הורה לשחררה ממעצר למעצר בית, אך בעקבות ערר של הפרקליטות נעצר שחרורה, עד קבלת החלטה סופית בעניין כשירותה הנפשית.
בחודש מאי ש.ז. צפוי דיון נוסף – לדיון בחוות דעת פאנל המומחים שמונה על ידי בית המשפט (פאנל המומחים הכריע, בינואר 2020, שלייפר מתחזה וכשירה לעמוד לדין) בתקווה להכריע סופית בסוגיית כשירותה של לייפר לעמוד לדין, ולשם כך – להיות ברת הסגרה לאוסטרליה.
הסוגיה במוקד העבודה איננה פרשת לייפר, אלא השחיתות הגלומה במעשים בהם מואשם ס' השר דאז (וכיום השר) ליצמן.
ב 2019 הגישה המשטרה המלצה להעמיד לדין את שר הבריאות יעקב ליצמן, על ביצוע עבירות של הדחת עד, מרמה והפרת אמונים. השר ליצמן נחשד כי פעל לטובת לייפר, אשר מצאה מקלט בקהילה החרדית בעמנואל מאז ברחה לארץ ב 2008, ולכאורה השפיע תוך ניצול תפקידו כסגן שר הבריאות (והממונה על משרד הבריאות בפועל) על פסיכיאטרים להוציא חוות דעת שתמנע את הסגרתה.
לפי החשד, ליצמן פנה מספר פעמים לפסיכיאטרים מחוזיים הכפופים למרותו מתוקף תפקידו, שאמורים להעביר חוות דעת לבית המשפט על מצבה הנפשי של לייפר. נפגש עם הפסיכיאטרים בארבע עיניים והעביר להם מסר לגבי חוות הדעת הרצויה מבחינתו. תמורת חוות הדעת הרצויה הבטיח להם קידום.
על פי אחת הטענות מעורב בפרשת לייפר גם כסף רב, שמקורו בחסידות גור, במטרה למנוע הסגרתה לאוסטרליה, אך גם למנוע מתיבת פנדורה גדולה ואפלה של עבירות מין במגזר הדתי מלהיפתח.
ב-2015, לבקשת בית המשפט, בדק את לייפר הפסיכיאטר המחוזי בירושלים וקבע כי היא כשירה לעמוד לדין ולכן ניתן להסגירה. ליצמן, על פי ממצאי המשטרה, פנה אליו והבהיר לו כי מבחינתו – דרושה חוות דעת שונה. בתוך מספר חודשים, אותו פסיכיאטר הוציא חוות דעת מנוגדת לחלוטין, שקובעת שלייפר לא כשירה לעמוד לדין ואינה ברת הסגרה.
לאחר מכן, בהמשך ההליך, נזקק בית המשפט לחוות דעת נוספת. אותו פסיכיאטר המחוזי חש אי נוחות בשל התערבותו של ליצמן, והעביר את המשימה לסגנו. הסגן כתב חוות דעת שקבעה כי לייפר כשירה לעמוד לדין – ועל פי המשטרה זכה גם הוא לשיחה אישית מסגן השר, שהבהיר לו כי חוות הדעת אינה לרוחו. חוות הדעת הזו כבר לא שונתה. אחד הפסיכיאטרים שהעידו בתיק אמר לחוקרי המשטרה[2]:
"מה אתם רוצים ממני? אני פקיד. יושב מולי שר בכיר, אני יודע בדיוק מה מקומי ומה מקומו ומה נדרש ממני".
שחקנים וגורמים מעורבים:
מלכה לייפר ופרקליטיה:
לייפר הוברחה מאוסטרליה ב 2008 על מנת להמלט מהעמדה לדין בגין 74 סעיפי אישום בעבירות של הטרדה מינית ואינוס בתלמידות מבית הספר החרדי שניהלה במלבורן.
לייפר משתייכת לחסידות גור, והופעל בשמה ועבורה לחץ שסגן שר הבריאות ונציג חסידות גור בממשלה, יעקב ליצמן, הפעיל לחץ על הפסיכיאטר המחוזי בירושלים ד"ר צ'רנס ועל פסיכיאטרים עובדי השירות הציבורי לנפק חוות דעת "נכונות" – שימנעו הסגרתה לאוסטרליה.
סגן השר ליצמן וחסידות גור
סגן השר ליצמן רואה עצמו כשליח ציבור במובן צר ומעוות – לא שליח כלל הציבור, הנאמן לקיום החוק כלשונו וברוחו, אלא שליח מורו ורבו, האדמו"ר מגור, והגנה על החסידות ועל הקהילה. זאת בניגוד לחובת הנאמנות שעובד הציבור חב לציבור, שמשמעה בראש ובראשונה שעליו לתת את כל מעייניו לטובת הציבור מתוך נאמנות למדינת ישראל ולחוקיה. משמעותה של יושרה ציבורית היא שחובתו של עובד הציבור למלא ביושר את התפקידים המוטלים עליו ולעשות כמיטב יכולתו במסגרת הדין, להגשמת האינטרס הציבורי שעליו הוא אמון מתוקף תפקידו.[3]
האינטרסים שעמדו לנגד עיניו של ס' השר ליצמן, כשפעל למנוע הסגרתה של לייפר, היו ציות ומימוש מחוייבותו לאדמו"ר מגור ולקהילה מטעמה נשלח לשרת בפוליטיקה – הגנה על חברת קהילת גור מפני הסגרה למשפט באוסטרליה, וכן האינטרס הרחב יותר במגזר החרדי – למנוע טיפול משפטי בעבירת מין – טאבו בפני עצמו בחברה החרדית, ועל אחת כמה וכמה עבירת מין על ידי אישה. כותב צביקי פליישמן, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ומייסד "לא תשתוק" וסמנכ"ל חקירות בארגוןJCW : [4]
מקרי פגיעה מינית בקהילה מערערת גם אותם, ומותירה אותם נבוכים ומבולבלים, והם ינסו לסגור את המקרה בלי שייצא "החוצה". שהרי אסור שאיש ידע את הסוד הגדול, שבקהילה המוצלחת, הטובה והאדוקה שלנו, מתרחשות פגיעות. והשידוך, מה יהיה עם השידוך של ילדי הפוגע, אם ידעו שהוא בעייתי; ואיך נפרנס את משפחתו כשהוא יישב בכלא? זוהי רק דוגמה לשיקולים מעוותים הרואים את טובת שם הקהילה מול טראומה של ילד קטן שנושא בתוכו פגיעה קשה ותחושות אשם איומות.
שיקולים כאלו ינווטו את טיפול המערכת הקהילתית בפגיעה, לכיוון מתעלם ולא מקצועי. מכאן, הדרך להשתקה, האשמת הקורבן, האדרת הפוגע ולרמיסת הקורבן, קצרה מאוד.
חצר האדמור מגור התגייסה לסגור שורות ולהגן על חברי הקהילה, וכך היה על פי החשד גם במקרה של לייפר – והפניה לליצמן להתגייס לטובת חוות הדעת שתמנע הסגרתה לאוסטרליה. אולם חקירת המשטרה (להב 433) בנושא טרפה את הקלפים – וחברי הכנסת של יהדות התורה סירבו להתייחס לפרשה עם פרוץ החדשות בנושא באופן פומבי, ובשיחות סגורות שדווחו בכתבה ב Ynet[5] ניסו לשדר עסקים כרגיל:
אחד מהם אמר: "על מה חוקרים אותנו, על זה שאנחנו עוזרים לציבור? שיחקרו". אחר הצהיר: "אין לזה שום השפעה, אנחנו לא מתעסקים בזה."
ואולם גורם שלישי במפלגה טוען שמדובר רק בהעמדת פנים, וסירובם להתראיין אינו מקרי. "זה מטריד אותנו, מטריד מאוד", גילה, "אם המצב היה רגוע כפי שהם מתארים היית רואה את כולנו עומדים בשורה ומגבים את ליצמן בתקשורת, ולא שותקים כמו דגים".
הפסיכיאטר המחוזי (ופסיכיאטרים בשירות הציבורי)
כפי שצוטט אחד הפסיכיאטרים בכתבתו של דניאל דולב בוואלה, "מה אתם רוצים ממני? אני פקיד. יושב מולי שר בכיר, אני יודע בדיוק מה מקומי ומה מקומו ומה נדרש ממני".
הפסיכיאטר המחוזי והפסיכיאטרים בשירות הציבורי נדרשים לתת חוות דעת בדבר מצבה הנפשי של לייפר, כאשר השר הממונה מבהיר להם מה חוות הדעת הרצויה, אותה יכולים לנמק בקלות לכאורה – שכן לייפר מספקת התנהגויות פסיכוטיות שיכולות להצדיק אבחנת אי כשירות (גם אם פסיכיאטרים מומחים קבעו שזו התחזות).
אם יספקו את חוות הדעת ה"רצויה" – יזכו לקידום והערכה מצד השר הממונה. אם יספקו חוות דעת אחרת – עלולים לסבול השלכות ופגיעה.
כך הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים וראש שירותי בריאות הנפש נפלו במבחן היושרה המקצועית בשינוי חוות הדעת המקורית בשל לחץ השר הממונה ליצמן, וחודשים אחדים אחרי שנתנו חוות דעת מקצועית לפיה היא כשירה לעמוד לדין, מגישים – כל אחד בנפרד – חוות דעת הפוכה.
בפרסום בידיעות אחרונות[6] מכחישים ד"ר גדי לובין וד"ר קובי צ'רנס, שני הרופאים שכתבו את חוות הדעת שלפיה לייפר אינה כשירה לעמוד לדין שהופעל עליהם לחץ מצד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן או מישהו ממקורביו.
קל להבין את ההכחשה, שכן שינוי של חוות דעת מסיבות לא מקצועיות, שיכולות למנוע מחשודה לעמוד למשפט, עלול להביא לשלילת רישיונם לעסוק ברפואה.
"אנשיו של ליצמן פונים אלינו בבקשת סיוע ואנחנו נדרשים לתת מענה", אמר גורם בכיר באחת מקופות החולים. "תמיד זה קשור למישהו מהאוכלוסייה החרדית. פעם אחת זה להקדים תור, ופעם אחרת זה לאשר תרופה שאינה בסל התרופות. אף אחד לא יכול לעמוד בפני בקשות כאלו ואנחנו נאלצים להיענות להן. הסיפור של לייפר הוא רק קצה הקרחון. אם מישהו יבדוק את כל האירועים שליצמן מעורב בהם, סגן השר יהיה בחדרי החקירות עד אחרי הבחירות".
גורם לשעבר במשרד הבריאות הוסיף: "כולם מכירים את השיטה שבה ליצמן עבד, הוא טוען שהוא לא מתערב אבל המסר ברור — אשרו את הטיפול או סדרו תור. הדבר הזה מנוגד לכללי האתיקה והמנהל התקין. ליצמן מרגיש שהוא מעל החוק. אף שר לפניו לא נהג ככה. לא מעט רופאים פנו אליו כשהם אובדי עצות ולא יודעים איך לנהוג במצבים האלו".
העדויות הללו ממחישות את השיקולים ומערך האינטרסים והאיזונים שבכירי מערכת הבריאות נחשפו להם במהלך כהונתו הארוכה של ליצמן.
האיום ב"מקל" הפגיעה – הן אישית, עצירת קידום / תפקיד, הן מערכתית – מניעת תקציבים ופגיעה מנהלית במי שמסרב להתיישר על פי דרישות השר הממונה, אל מול ה"גזר" – הבטחת הקידום, משאבים למערכת ועוד הטו את שיקול הדעת המקצועי והנקי – ותמיד למען מבקש מהקהילה החרדית.
משרד המשפטים והפרקליטות
המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה אחראית על יישום שיתוף הפעולה הבינלאומי במאבק בפשיעה, ולעניינינו – המחלקה אחראית על תחום ההסגרה (והעזרה המשפטית). בתחום ההסגרה, המחלקה אחראית על יישום מחויבותה הבינלאומית של ישראל להסגרת עבריינים שנמלטו מחו"ל לתוך ישראל. במסגרת זו עמדה המחלקה בקשר שוטף עם משרד פרקליט המדינה באוסטרליה, בין היתר, לבחינת הדרישות הייחודיות לישראל בהליכי הסגרה – קיומן של ראיות המספיקות לצורך העמדה לדין של האדם בישראל.
במקרה לייפר, הליך שאמור היה להיות הליך פשוט – הסגרה בהתאם למחויבות על פי אמנה בינלאומית – מתמשך למעלה משבע שנים, בשל התחזותה של לייפר לסובלת ממחלת נפש, ומטרפד את עמידת מדינת ישראל בהתחייבויותיה הבינלאומיות לאוסטרליה.
במהלך שנות ניהול הליך ההסגרה עמדה המחלקה הבינלאומית בקשר הדוק עם רשויות אוסטרליה, ומעדכנת אותן בכל התפתחות. במהלך אותן שנים אף נפגשו נציגי המחלקה מספר פעמים עם שלוש המתלוננות, ועמדו אתן בקשר שוטף, לשם מתן הסברים על ההליך ובדבר הצפוי במסגרתו.
כתפיסה, תפקיד הפרקליטות לאפשר מימוש המחויבות המשפטית – והסגרת לייפר כך שתעמוד לדין בפרשה המינית הקשה בה מואשמת באוסטרליה.
הפרקליטות מחויבת לא רק למימוש התחייבויותיה המשפטיות של ישראל על פי האמנה, אלא גם לשימור קשרי העבודה עם מקביליה במשרד המשפטים באוסטרליה, והתמשכות הליכי ההסגרה במשך 7 שנים פוגעים בטיב קשרי עבודה אלו, ועלולים להשליך גם על נכונות מערכת המשפט האוסטרלית לפעול ולסייע לישראל בזירת המשפט הבינלאומי.
קשרים ונכונות אלו קריטיים עבור ישראל, והנשיא ריבלין במהלך ביקורו הודה לראש ממשלת אוסטרליה על התנגדותה לחקירה בינלאומית נגד ישראל בגין פשעי מלחמה נגד פלסטינים והגדיר אותה "מגדלור" שסייע לעולם להבין את העמדה הישראלית.[7]
המשטרה
לה"ב 433 ניהלו את חקירת ס' השר ליצמן. בספטמבר 2019 המשטרה הודיעה כי התגבשה תשתית ראייתית נגדו בעבירות של מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות. המשטרה, כגוף האמון על פענוח פרשות שחיתות ציבורית, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט, פתחה בחקירה עם קבלת המידע המודיעיני. החקירה נפתחה בעקבות תחקיר חיצוני – במקרה זה, לא תחקיר עיתונאי אלא חקירה ביוזמת הארגון היהודי JCW התומך ומלווה את נפגעות לייפר. החקירה בתיק 1452 הסתעפה לאור דפוס פעולה של ליצמן – של הפעלת לחץ על גורמי מקצוע למען גורמים בקהילה החרדית (נוסף למקרה לייפר, פעל למנוע סגירת מעדנייה בה נהג לסעוד ולרכוש מוצרי מזון ומקרים נוספים).
משרד החוץ:
יחסי ישראל אוסטרליה חזקים, ומבוססים הן על זהות ערכים, היסטוריה (עוד טרם קום המדינה – השתתפות אוסטרליה בקרב באר שבע בשלהי מלחמת העולם הראשונה), קהילה יהודית חזקה, חזקה ואוהדת ישראל. יחסים קרובים אלו הועבו לאור התמשכות פרשת לייפר, כשהנושא הגיע לכדי שיחות ותכתובת בדרג ממשלתי – והיה הנושא האחד שהעיב על ביקורו המוצלח סך הכל של הנשיא ריבלין באוסטליה בראשית 2020.
סוגיית הסגרת לייפר היה נושא מרכזי בכל השיחות המדיניות של הנשיא במהלך ביקורו, כשמחד, שני הצדדים מקפידים לבטא את אמונם במערכת המשפט, ולהדגיש את עצמאותה, ומאידך – להביע "אמון מלא בכך שמדינת ישראל לא תאפשר למי שביצע פשע להשתמש במדינה ובמוסדותיה כמגן מפני משפט צדק על פי החוק[8]".
פרשת לייפר מהווה משבר ביחסים עם הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת באוסטרליה, המונה כ-120 אלף חברים. גורמים בכירים בקהילה אף הגדירו את הפרשה הזו כ"משבר יותר חמור ביחסים בין הקהילה לבין מדינת ישראל מאשר אסון גשר המכבייה", בו קיפחו את חייהם ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית, ועוד 69 ספורטאים אוסטרלים נפצעו.
חבר הפרלמנט האוסטרלי, ג'וש ברנס, שמגיע מאזור הבחירה שבו ממוקם בית הספר לבנות שאותו ניהלה לייפר אמר כי הידידות בין ישראל לאוסטרליה צריכה ללכת לשני הכיוונים. לדבריו, "אוסטרליה היא ידידה של ישראל אבל ברגע זה הידידה שלנו מאכזבת אותנו".
פרשת לייפר היתה הסוגיה היחידה שהעיבה על ביקור ראש הממשלה באוסטליה ב 2017, וביתר שאת ביקור הנשיא ריבלין בפברואר 2020.
החלטת בית המשפט מאוקטובר 2019 לשחרר את לייפר למעצר בית (החלטה שהתהפכה בערר שהגישה המדינה לבית המשפט העליון) הביאה להתבטאות חריגה של שגריר ישראל באוסטליה מרק סופר בטוויטר:
"בעוד בתי המשפט בישראל עצמאיים, רבים בישראל, כולל בפרקליטות המדינה, סבורים שהחלטות בית המשפט בנושא בלתי נתפשות ועובדים ללא לאות להפכן. בעיניהם, הקייס נגרר מעל ומעבר, ולא ניתן לקבל פחות מאשר צדק מלא. הסגרת לייפר לאוסטרליה על מנת לעמוד למשפט עומד בראש סדר העדיפויות של כלל הגורמים":
התבטאות חריגה בחריפותה זו ממחישה את מידת הרגישות המדינית של פרשה זו, שעלתה בחודשים האחרונים בשיחות בין שרת החוץ האוסטרלית לשר החוץ כץ, בין ראש ממשלת אוסטרליה לראש הממשלה נתניהו ולנשיא ריבלין, וכן חברי פרלמנט אוסטרלים ופוליטיקאים בכירים בישראל.
מינויו של ליצמן לשר הבריאות בדצמבר 2019 זימן תגובות חריפות במיוחד.
מארגוןJCW המלווה את קורבנותיה של לייפר, נמסר בתגובה: "מינויו של יעקב ליצמן לשר הבריאות הוא סטירה בפניהן של כל קורבנות ההתעללות המינית בילדים בישראל ובכלל. חובה לזכור כי המשטרה המליצה להעמיד את ליצמן לדין בגין ניצול לכאורה של מעמדו ומרותו במשרד הבריאות, במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול דעתם של פסיכיאטרים, על מנת למנוע את הסגרתה לאוסטרליה של לייפר, שמבוקשת לדין על עשרות רבות של אישומים קשים. לדעתנו מקומו של ליצמן הוא על ספסל הנאשמים ובוודאי לא סביב שולחן הממשלה".[9]
נשיא הפדרציה הציונית במדינה, ג'רמי לייבלר, פרסם מכתב ששלח לראש הממשלה נתניהו ובו מחה על קידומו של ליצמן: "אני כותב לך את המכתב הזה בלב כבד. כאשר נפגשנו רק לפני כמה חודשים הבטחת לי שהממשלה שלך תעשה כל שבכוחה לקדם את הסגרתה של לייפר כדי לעמוד לדין על הפשעים החמורים שהיא מואשמת שביצעה. הצבעת בצדק על כך שהנושא עומד בפני מערכת המשפט הישראלית, שכמו המערכת המקבילה באוסטרליה, היא עצמאית ולא תלויה בממשלה. החלטתך למנות את יעקב ליצמן לתפקיד שר הבריאות היא סטירה בפניה של הקהילה היהודית באוסטרליה, העם האוסטרלי, קהילת עולי אוסטרליה בישראל וניצולי הפשעים לכאורה של לייפר. משטרת ישראל המליצה להגיש כתב אישום נגד ליצמן על שוחד, הונאה, הפרת אמונים והטרדת עדים. יעקב ליצמן רשאי ליהנות מחזקת החפות. עם זאת, קידומו לשר הבריאות כאשר האשמות חריפות כאלה נחקרות – שולח מסר נוראי לעם האוסטרלי, והכי חשוב – לקורבנות המעשים של לייפר. בשם הקהילה היהודית האוסטרלית אני מפציר בך לשקול מחדש את המינוי עד אשר החקירה נגד ליצמן תסתיים".[10]
ניתוח ועמדה:
שחיתות ציבורית איננה רק המקרה הברור מאליו של קבלת שוחד כספי תמורת מעשה בתחום הסמכות השלטונית של המקבל. שחיתות ציבורית היא "שימוש פסול / בלתי הולם בעוצמה, שניתנה לבעל התפקיד על מנת לשרת את הציבור, לטובת קידום אינטרסים אישיים.[11]
לכאורה, אפשר היה לטעון – על פי הגישה הפוליטית – שיש תפקידים (בעיקר של נבחרי ציבור כסגן שר בריאות – שמשמש מזה עשור כשר הבריאות בפועל) בהם נדרש נושא התפקיד לדאוג לעצמו – ולפיכך, ניתן להצדיק את השימוש בעוצמה לטובת קידום האינטרס האישי (שכן נדרש על מנת להבטיח מינויו לתפקיד מחדש, לכאורה – למען המשך עשייה לטובת הציבור). כך, ליצמן פעל כפי שנדרש ממנו על ידי האדמו"ר מגור – דהיינו, פעל למען שולחיו, מטעמם מונה לתפקיד.
אולם מוטלת עלינו החובה לבחון היכן עובר הגבול בין פעולה פוליטית לגיטימית לשרת את המגזר החרדי בכלל, וחסידות גור בפרט, מטעמה ולמענה משמש ליצמן בפוליטיקה, לבין מעשה הפרת אמונים ושחיתות ציבורית – במסגרתו פעל ליצמן תוך הפעלה לחץ על עובדי מדינה בכירים (פסיכיאטר מחוזי ופסיכיאטרים בשירות הציבורי) לספק חוות דעת שקריות שנועדו לחלץ עבריינית מאימת הדין.
רכיב מרכזי בשיפוט השחיתות הוא השאלה עד כמה המניע המרכזי לפעולתו של נבחר הציבור הוא מניע אישי אל מול היעוד הציבורי של תפקידו.
במקרה הנוכחי, פעולות השר ליצמן נועדו לשרת את תפיסתו (ותפיסת שולחיו – בראשם האדמו"ר מגור) על טובת הקהילה, וזאת על חשבון מילוי תפקידו הציבורי – ובמקרה הנוכחי, החובה לאפשר לגורמי המקצוע למלא תפקידם באופן מקצועי ונקי.
האינטרס האישי והקהילתי הצר – הגנה על חברת קהילת חסידי גור מפני העמדה לדין, והאינטרס האישי הנוסף והמשמעותי – מניעת דיון בסוגיה שהיא טאבו בקהילה החרדית, עבירות מין בקהילה – על ידי מנהלת מוסד חינוכי בתלמידותיה. למען אינטרס אישי / קהילתי הקריב לכאורה ליצמן את יושרת המערכת הרפואית, כמו גם מערכת המשפט והיחסים הבינלאומיים (ומחוייבות ישראל במסגרת הסכם בינ"ל).
לסיכום, התנהלותו של ליצמן בפרשה היתה מושחתת – בשל ההגדרה שלעיל, שירות אינטרס אישי (קהילתי) צר על חשבון התפקיד הציבורי, ועונה על ארבעה היבטים של שחיתות פוליטית מתוך חמשת הההיבטים המפורטים כמבחנים לבחינת שחיתות פוליטית[12]:
- מרכזיות המניע לקדם עניין שיש לנבחר הציבור זיקה אישית אליו, בשל הזיקה האישית (הקהילתית) – חד משמעית, פעילותו בנושא נבעה בשל הזיקה האישית / קהילתית של לייפר לחסידות גור.
- אפיון ההתנהגות המושחתת כבעלת פגיעה ממשית בציבור – כאן, פגיעה ממשית ביכולת החברה לארגן את חייה באופן פוליטי וסדר חברתי של יחסים בינלאומיים, כמו גם האמון במערכת המשפט.
- מטרת הפעולה – הפקת טובת הנאה (לקהילת חסידות גור / לעבריינית שהחסידות חפצה בהגנתה) אישית, לא השגת עוצמה ומעמד פוליטי.
- מעשה שלטוני מושחת – נוסף לשחיתות הפוליטית (מניע אישי / קהילתי ופגיעה ממשית בציבור), כשל אינדיבידואלי ויסוד של אשם בהתנהגות נבחר הציבור. ליצמן פועל באופן המסכן את טובת הציבור, ומודע למניעיו ויש באפשרותו להמנע מעשיית המעשה הפוגעני. במבחן זה יש משום אירוניה – שהמעשה השלטוני המושחת של ליצמן עומד במבחן המודעות לעשייה פוגענית, על מנת להציג מצג שוא כאילו העבריינית לייפר אינה כשירה לעמוד לדין – בשל העדר מודעות וכשרות פסיכיאטרית.
חמורה – בשל הנזק הכבד והפגיעה בצעירות שנפגעו (לא רק שלוש התלוננות המקוריות, אלא כל הצעירות שנפגעו על ידי לייפר שהגיעו להתלונן מאז חשיפת הפרשה), כמו גם ביחסי הקהילה היהודית החזקה באוסטרליה וישראל בפרט, ויחסי אוסטרליה – ישראל בכלל, ומתוך כך – פגיעה באינטרס הציבורי. הפוטנציאל לפגיעה משמעותית בציבור נובע גם מהפגיעה המהותית – בשל אבדן היושרה המקצועית ובשל כך אבדן האמון במערכת חוות הדעת הרפואית לבית המשפט, כמו גם אבדן האמון במערכת המשפט. זאת בנוסף לפגיעה המדינית ביחסי ישראל אוסטרליה.
ופלילית – בהדחת רופאים בכירים למתן חוות דעת שקרית, באמצעות איומים מחד ושיחודם בקידום אפשרי מאידך.
[1] מתך סיכומי הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בירושלים, תה"ג 14-08-23733 בפני כב' השופטת ח. מ. לומפ, היועץ המשפטי לממשלה נ' מלכה לייפר.
[2] דולב, ד, שיחת ההבהרה לפסיכיאטר והגנה על "מסעדת הבית": כך עבדה שיטת ליצמן, וואלה, 6.8.2019
[3] מרדכי קרמניצר, דורון נבות, נאוה בן אור, גיא ורטהים, עמיר פוקס, מרמה והפרת אמונים / בחינה ביקורתית והמלצות לשיפור החקיקה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 13.
[4] פליישמן צביקי, השתיקה בעולם החרדי כלפי פגיעות מיניות חייבת להיפסק, גלובס, 28.10.2019
[5] קובי נחשוני, דאגה ביהדות התורה: "מוטרדים מאוד מחקירת ליצמן" 17.2.2019
[6] מצוטט ב"אקטואליק", 17.2.2019
[7] יונתן ליס ואי פי, ריבלין דן עם ראש ממשלת אוסטרליה על הסגרת לייפר: "לא נאפשר לאיש להימלט מהחוק", הארץ, 26.2.2020
[8] מתוך מכתב מנכל בית הנשיא לשגריר ישראל באוסטרליה ערב ביקור הנשיא, פברואר 2020.
[9] טל שניידר, גלובס, 29.12.2019
[10] איתמר אייכנר, יהודי אוסטרליה נגד נתניהו: "מינוי ליצמן – סטירה בפניהן של קורבנות לייפר", ידיעות אחרונות, 29.12.2019
[11] זו ההגדרה לשחיתות פוליטית של ארגון Transparancy International כפי שמובאת במבוא לחיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה / דורון נבות, 2009.
[12] המבוא לחיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה / דורון נבות, 2009, עמ' 13-15
המכללה לביטחון לאומי סימונה הלפרין וערן קמין ליצמן מושחת כי הוא דואג לחסידים שלו
להלן כתבה על המלצת המשטרה להעמיד לין את ליצמן
פורסם ע"י אלה לוי וינריב בגלובס 6/8/2019. הופץ לפרקליטים ע"י Sarah Spiro.
מרמה, הפרת אמונים, הדחת עדות ושוחד: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את סגן השר יעקב ליצמן
סגן השר יעקב ליצמן חשוד כי ניצל לכאורה את מעמדו ואת מרותו במשרד הבריאות במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול-דעתם של מגוון גורמי מקצוע הכפופים לו במשרד • בין היתר נחקר ליצמן בחשד שניסה להשפיע על חוות-דעת פסיכיאטרית של חשודה בפדופיליה
משטרת ישראל סיימה חקירה בעניינו של סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן, בחשד כי ניצל לכאורה את מעמדו ואת מרותו במשרד הבריאות במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול-דעתם של מגוון גורמי מקצוע הכפופים לו במשרד. בין היתר נחקר ליצמן בחשד שניסה להשפיע על חוות-דעת פסיכיאטרית של חשודה בפדופיליה.
ממצאי החקירה יועברו בימים הקרובים לפרקליטות מחוז ירושלים, שתבחן האם להגיש נגד סגן השר ליצמן כתב אישום.
החקירה נגד ליצמן, המכונה "תיק 1452", נחקרה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433, ובמהלכה נחקרו מספר אירועים. האירוע הראשון שנחקר עסק בניסיונו לכאורה של סגן השר ליצמן להשפיע באופן פסול על חוות-דעתם של מספר פסיכיאטרים עובדי משרד הבריאות, שמונו על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של מלכה לייפר, מועמדת להסגרה לשלטונות אוסטרליה בגין עבירות מין בקטינות, וזאת בעיצומו של הליך הסגרה תלוי ועומד בבית משפט.
בחקירתו הכחיש ליצמן כל קשר למקרה וטען כי כלל לא עסק בעניין.
החשודה שעל-פי החשד בעניינה התערב ליצמן, מבוקשת על-ידי רשויות אכיפת החוק באוסטרליה בחשד שביצעה מספר רב של עבירות מין נגד קטינות, בעת ששימשה כמנהלת בית ספר לבנות בעיר מלבורן ("פרשת ההסגרה").
האירוע השני שנחקר במסגרת הפרשה עסק בהתערבות פסולה לכאורה של סגן השר ליצמן בניסיון להשפיע על הדרגים המקצועיים במשרדו לטובת בית עסק בתחום המזון שבעליו מקורב אליו, וזאת כדי למנוע את הליכי סגירתו בעטיים של ממצאי תברואה חמורים שנמצאו בו והביאו לתחלואה של מספר אנשים שאכלו מתוצרתו ("פרשת בית העסק לממכר מזון").
במסגרת החקירה נחקרו חשדות לאירועים נוספים, בהם סגן השר ליצמן פעל לכאורה על-מנת להשפיע באופן פסול על הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות (מב"ן – מרכז לבריאות הנפש) ובמשרדים נוספים למען מספר אסירים, חלקם שפוטים בגין עבירות מין, והכול במטרה לסייע בידם להשתחרר בתום שני שליש מתקופת מאסרם או לצאת לחופשות מהכלא ("פרשת האסירים").
החקירה החלה לאחר אישורם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, נוהלה בפיקוחם של ראש אח"מ וראש להב 433 ובוצעה כאמור על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 בליוויה של פרקליטות מחוז ירושלים.
עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל היא שהתגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה נגד סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות ב"פרשת ההסגרה" ועבירות מרמה והפרת אמונים והצעת שוחד ב"פרשת בית העסק לממכר מזון". אשר לאירועים שנחקרו ב"פרשת האסירים", חלק מן האירועים התיישנו, ולגבי היתר לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה להוכחת החשדות.
ליצמן מיוצג על-ידי עו"ד ז'ק חן.
"לא נפל כל פגם"
מלשכת סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן נמסר בתגובה: "כפי שהודענו לאורך כל הדרך, סגן השר ליצמן פעל בכל שנות תפקידו לטובת אזרחי ישראל, בשקיפות מוחלטת ועל-פי חוק. לשכת ליצמן נוהגת במדיניות ברורה של דלת פתוחה, לסיוע ועזרה לציבור. זאת, ללא אפליה בין האוכלוסיות והמגזרים וללא בירור מצבם של הפונים אליו לסיוע, אלא לפי החוק והיושר. מהודעת המשטרה אף עולה בבירור כי גם המשטרה סבורה כי לא נעברה כל עבירה במרב סעיפי החשדות בהן נחקר סגן השר ליצמן.
"לגבי הטענות האחרות, אנו בטוחים ללא ספק כי לאחר בחינה מדוקדקת יתגלה כי לא נפל כל פגם במעשיו של סגן השר. יושרו הציבורי ועשייתו העצומה של סגן השר ליצמן, בייחוד בתחום פניות ציבור מכל האוכלוסיות, מוכרות וידועות לכל, תוך הקפדה מדוקדקת על החוק, ואין ספק כי הדבר יוכח במהרה".
בעקבות פרסום החלטת המשטרה נגד סגן השר הרב ליצמן, עמיתו לסיעה סגן השר הרב פרוש מסר בתגובה: "ידידי סגן השר הרב ליצמן עסוק בחסד ועזרה לכל פונה, ואני סמוך ובטוח שהוא ייצא צח כשלג, וימשיך בפעילותו המבורכת. חמורה מאוד העובדה שפעילות לגיטימית ומתבקשת של שליח ציבור במסגרת פניות הציבור, ועזרה לאזרח הקטן מול מערכות ביורוקרטיות מורכבות – מהוות בסיס לחקירות. הדבר פוגע בפעילותם של אישי ציבור ומונע מהם לסייע לשולחיהם".
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, מסר בתגובה: "לשכתו של סגן השר הרב ליצמן, כדרכה של יהדות התורה, ידועה בעזרתה הרבה לכל פונה ולכל נזקק בכל נושא. מהיכרותי רבת-השנים עם הרב ליצמן שחי בצניעות רבה, אין לי ספק כי מדובר בחשדות-שווא שיתבררו שלא עשה משהו לטובתו כלל אלא לטובת הפונים אליו. עיתוי פרסום המלצות המשטרה מוזר ומעורר שאלות".
"מושחתים, נמאסתם"
בעקבות הודעת המשטרה כי היא ממליצה להעמיד לדין את סגן השר ליצמן, מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "סגן שר עם המלצה על כתב אישום, שני שרים עם המלצה לכתב אישום, ראש ממשלה עם המלצה לשלושה כתבי אישום ויו"ר קואליציה לשעבר עם המלצה לכתב אישום. מושחתים, נמאסתם. הריקבון במערכת הפוליטית והציבורית בישראל התפשט לכל עבר, זאת במקביל לתהליך סיכול ממוקד של שומרי הסף. חייבים לעצור את התהליך עכשיו. אנו קוראים לפרקליטות המדינה להימנע מגרירת רגליים ולקבל החלטות בהקדם בעניינם של כל החשודים, למען כל אזרחי ישראל".
מהמחנה הדמוקרטי נמסר בתגובה להמלצות להעמיד לדין את סגן השר ליצמן: "ממשלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. את משטר המושחתים לא צריך לנצח – חייבים לנצח".
חברי סיעת כחול לבן בתגובה להמלצת המשטרה להגשת כתב אישום נגד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
ח"כ יואב סגלוביץ, מפקד אגף חקירות לשעבר, מסר: "מן החשדות החמורים נגד סגן השר ליצמן ניתן להבין את המניעים. שום דבר לא נעשה 'לשם שמיים'. הכול אישי, הכול מגזרי ולא ממלכתי. גם אם החשדות לא היו חוצים את הרף הפלילי, מדובר בבעיה ערכית חמורה, בטח כאשר מדובר בנבחר ציבור".
ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, מסרה: "עוד שר בממשלת נתניהו חשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים והצעת שוחד. אזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם אם הם רוצים ראש ממשלה ושרים שדואגים לעצמם ולמקורביהם ומקדמים חסינות מכתבי אישום – או ממשלה בראשות כחול לבן שתעבוד למען הציבור".
ח"כ מיקי חיימוביץ' מסרה: "לאחר שנים שבהן הממשלה מזניחה את מערכת הבריאות הציבורית, נוספו היום החשדות לפלילים נגד סגן שר הבריאות. כל זה בעיצומו של יום שבו חברי כחול לבן מסיירים בבתי החולים ושומעים את מצוקת המטופלים מכל עבר. הגיע הזמן שיהיה לנו ראש ממשלה שישים את טובת המדינה לפני טובתו האישית וישקם את מערכת הבריאות הקורסת. יש לנו תוכנית בריאות מפורטת, והיא תיושם מיד לאחר שנרכיב את הממשלה הבאה".
"תעשיית השתקה"
מארגון JCW שנלחם בעבירות מין בקהילות יהודיות ברחבי העולם, ומי שסיפק תיעוד לפיו מלכה לייפר כשירה לעמוד לדין, נמסר: "העובדה כי סגן שר הבריאות חשוד בהתערבות פסולה לטובתה של עבריינית מין נמלטת, היא מאכזבת ומעלה תהיות על תפקוד המשרד האמון על שיקום הנפגעים והנפגעות בישראל.
"לאורך כל תקופת הדיונים במשפטה של מלכה לייפר, חשנו כי כוחות מדרג עליון מנסים לנווט את קו ההגנה של לייפר באמצעות טענות שקריות לאי-שפיות, תוך שהם משפילים את הנפגעות שמצפות לצדק ומתאכזבות פעם אחר פעם.
"החקירה שניהלנו הוכיחה את מה שהיה ידוע אך מושתק – שמלכה לייפר כשירה לעמוד לדין. המלצות המשטרה להעמיד לדין את השר ליצמן צריכה לזעזע את כל מי ששלטון החוק חשוב לו, ואנו מקווים כי כל האחראים לטיוח הפרשה ישלמו על כך מחיר".
אלי, ניקול ודסי ארליך, מהנפגעות של מלכה לייפר, מסרו: "היום התברר כי מאחורי מלכה לייפר עמדה תעשיית השתקה שלמה שנוהלה באמצעות הדרגים הגבוהים ביותר במערכת. המלצות המשטרה להעמיד לדין את השר ליצמן ממלאת אותנו בתקווה שהצדק ייצא לאור, ושמלכה לייפר תוסגר במהרה לאוסטרליה ותעמוד שם לדין. אנו מתכוונות להגיע לארץ ב-23 בספטמבר ולהיות נוכחות בדיון בעניין כשירותה של לייפר לעמוד לדין".
שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מסר בתגובה: "מדובר בשר בריאות בפועל שהוא סכנה לבריאות הציבור. אנו יודעים זאת עוד מ'פרשת בג"ץ אייקוס' שהגשנו נגדו וניצחנו ומדוח מבקר המדינה על מדיניות המאבק בחברות הטבק. לאור המלצות המשטרה מהיום, על ראש הממשלה לפטר לאלתר את סגנו ולהושיב על הכיסא אדם שבריאות הציבור באמת בראש סדר העדיפויות שלו".
ממשלה תחת חקירה: ליצמן מצטרף לנתניהו ולדרעי
יו"ר יהדות התורה וסגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, מצטרף לשני ראשי מפלגות נוספים אשר נשקלת העמדתם לדין פלילי.
הראשון, והבכיר מביניהם, הוא כמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו, המתמודד עם החלטת היועמ"ש והפרקליטות להגיש נגדו שלושה כתבי אישום, בכפוף לשימוע, בקבלת שוחד בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה והסיקור האוהד) ומרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 (פרשת מילצ’ן והמתנות) ו-2000 (פרשת מוזס-נתניהו).
יו"ר המפלגה השני החשוד בפלילים הוא יו"ר ש"ס ושר הפנים, אריה דרעי, אשר על-פי ההערכות יועמד בקרוב לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין ביצוע עבירות מס בסכומים משמעותיים של מיליוני שקלים ובגין הלבנת הון, וייתכן כי יואשם גם במרמה והפרת אמונים.
מלבד ראשי המפלגות יש המלצה להעמיד לדין גם את שר העבודה חיים כץ, שנחשד בשתי פרשות שונות: פרשת התעשייה האווירית, שבה הוא נחשד בניצול כוחו כיו"ר ועד העובדים; ופרשה שנייה בנוגע לטובות הנאה בשווי מיליוני שקלים ומידע פנים שקיבל לכאורה מאיש שוק ההון מוטי בן-ארי.
לאחרונה המליצה המשטרה גם על העמדתו לדין של ח"כ דוד ביטן בעבירות של קבלת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות בפרשה המכונה "תיק 1803", העוסקת בחשד כי בשנים 2017-2011 קיבלו ח"כ דוד ביטן, ארנון גלעדי ודב צור טובות הנאה מגורמים פרטיים, ובתמורה פעלו לקידום אינטרסים של אותם גורמים.
*** חזקת החפות: התיק נגד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן נמצא בראשיתו. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות. גם בנימין נתיהו, אריה דרעי, חיים כץ ודוד ביטן לא הורשעו בכל עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296204
ראו כמה עדי תביעה מופיעים בכתב האישום נגד ליצמן:
בתמונה: אבבה מקונן שלמד משפטים ברייכמן ועשה התמחות אצל שי ניצן ב 2018.
ראו עבודות נוספות במכללה לביטחון לאומי על שחיתות שלטונית
עבודה של יואב אברגל שהקריאה לפצל את תפקיד היועמ"ש היא בגלל שחיתות שלטונית
יואב אברגל סמינר הקריאה לפיצול מוסד היועמש זו שחיתות שלטונית
עבודה של נדב תורג'מן על פרשת אבו חצירא כדוגמא לשחיתות שלטונית
עבודת גמר של נדב תורג'מן אצל ערן קמין על שחיתות ציבורית בפרשת אבוחצירא
מייל על פגישת פורום פרקליטים לשחיתות שלטונית בפרקליטות
Sent: Monday, November 5, 2018 5:15 PM
To: Tomer Wirth; Jonathan Kremer; Yael Fridman; Segev Adler; Itamar Gelbfish; Shlomi Avramzon; Ronen Ytzhak; Ami Linder; Elad Pinchas; Noa Losner; Lilach Wagner; Avigail Sonn; Amihay Havivian; Ayala Gelbard-Yaacov; Yaniv Ben-Harush; Amit Ofek; Shalom Shifer; Raz Valter; Aviad Eliya; [email protected]; Racheli Hazan Feldman; Sigalit Assayag Tsrouya; Alona Navot; Yair Lang (Praklitut); Maor Even Chen; Sivan Fadida; Liora Hilu
Subject: ישיבת פורום שחיתות שלטונית
When: יום חמישי 27 דצמבר 2018 10:30 עד 13:00 (UTC+02:00) ירושלים.
Where: חדר ישיבות קומה 13 בניין D, בית הדר דפנה, תל אביב
להלן טיוטה שחיברו בפרקליטות על הנחיית יועמ"ש לליווי חקירות שחיתות שלטונית