הביטו במסמך שלפניכם, כיצד חותמת השופטת רונית פוזננסקי על כל מה שהמשטרה מבקשת ממנה. הנה כאן בחקירת גל הירש הוציאה צו חיפוש למשרדו של עו"ד דרור ברוטפלד, כשהצו לא מגלה שום דבר, מה הנימוק לסעד כזה חריג, מה שכנע אותה להורות על פשיטה על משרד של עורכי דין, לתפוס מסמכי עסקאות, למה זה נחוץ.
אין הגבלה על סוג המסמכים, מועדי ביצוע או על מועד פקיעת הצו, ואין שום הגבלה על אופן הביצוע, למשל שריון עו"ד מלשכת עורכי הדין לפקח על ביצוע הצו, שלא יחרוג לתפיסה של חומרים אישיים או של לקוחות אחרים. אפילו לא כתוב בצו שצריך 2 עדם כשרים לביצוע התפיסה. פורסם 15/1/2026.
שימו לב שהחוקר אמוץ רז שגב שכח לבקש הארכת המשך החזקה בתפוסים במועד, אבל זה לא מפריע לו לטעון שהיתה "תקלה טכנית בתום לב" מבלי לפרט מה התקלה ולמה זה בתום לב. את הבקשה להאריך מועד ההחזקה בחומרים הגיש אחרי שנה ו 4 חודשים……
עוד שימו לב שהבקשה מופנית רק נגד העו"ד דרור ברוטפלד כמשיב, והוא אפילו לא טורח לרשום את גל הירש כמשיב, והוא הרי מושא החקירה. החוקר אמוץ רז שגב יודע שלא משנה מה הוא יכתוב, רונית פוזננסקי תחתום לו על זה.
המסמכים נתפסו ביוני 2017, ואת הבקשה להארכת החזקה בתפוסים הגיש אחרי 7/11/2018, והוא מבקש אורכה עד 31/1/2019. נשאלת השאלה למה? הרי אלה מסמכים משפטיים, אחרי שצילמו אותם, כבר לא צריכים את המקור. למה השופטת פוזננסקי משתפת פעולה עם תפיסת מסמכים שנמשכת שנה וחצי? כמובן שאין בבקשה כל הסבר למה צריך להחזיק את המסמכים.
ככה נראה צו חיפוש במשרד עורכי דין שהוציאה רונית פוזננסקי על דרור ברוטפלד
