כיצד יכולים עורכי דין לייצג את לקוחותיהם נאמנה אם כל פעם שהם מתלוננים על התנהלות הפרקליטות, וגם השופטים הם חשופים לתלונה בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, שנשלטת היום ע"י אנשי חונטה?
איך ניתן להתקומם על עוול משפטי, אם עצם הניסוח של העוול המשפטי מהווה עילה לפגיעה בכבוד המקצוע? הנה מה שקרה לעו"ד חנן כהן שהתלונן על שחיתות, ליקוי מאורות ותרבות שקר, ושהשופטים בקנוניה עם הפרקליטות….. "באחד המסמכים קבל עו"ד כהן על "התנהלות שיטתית פגומה המעלה כדי שיקולים זרים של ועדת הערר המחוזית ופרקליטות המחוז, העולים כדי מתן גיבוי לשחיתות". בהמשך טען כי מדובר ב"ליקוי מאורות של מוסדות התכנון ולחלופין שימוש לרעה בכוח ובסמכות".
ומי הפרקליטה שמעמידה את חנן כהן לדין ודורשת שיחמירו בעונשו כי חצי שנת השעיה זה לא מספיק? עו"ד מירה מטאנס שכל משפחתה מקושרת למפלגת בל"ד.
וזה הבוס של הכלבה דאוד הישאם קובל האתיקה של חיפה
בנוסף לדאוד הישאם בוועדת האתיקה יש 7 ערבושים מתוך 14 (כלומר הייצוג של האחים המוסלמים ובל"ד עומד על 50%).
ואלה הערבושקלך: עו"ד אבו טועמה מוחמד, עו"ד עתאמנה נביל, עו"ד קסום עבד אלמונעם, עו"ד חזבון אוסאמה, עו"ד ח'טיב איהאב, עו"ד ענאן גאנם.
ואלה הג'ואישים: עו"ד טולידנו מימון – מ"מ יו"ר וועדת האתיקה, עו"ד נסים זוהר – סגן יו"ר וועדת האתיקה, עו"ד בית הלחמי – ריבן ענבל, עו"ד בר לוי אורית, עו"ד דוידי ליאור, ועו"ד עופר טל.
למה לערבים יש 50% בוועדה כשבמחוז חיפה הם מהווים 25% מהתושבים? כ 20.3% מוסלמים, 2.5% נוצרים ו-2.5% דרוזים?
לא בדקנו כמה מהם הם פרקליטים אבל בדרך כלל 33% פרקליטות יושבות בוועדת האתיקה, מה שמונע העמדה לדין של פרקליטים בלשכה.
אם יש תרבות שקר בפרקליטות למה אי אפשר להתלונן על זה?
נו, אז על זה הוא חוטף תלונה באתיקה והשעיה על פגיעה בכבוד המקצוע? כמה פעמים הפרקליטים משקרים, מסתירים חומרים, מעלימים מידע, מצהירים על דברים שלא היו ולא נבראו, ואף אחד לא מעמיד אותם לדין על פגיעה בכבוד המקצוע.
לא שמענו שהלשכה פתחה הליכים לשלול את הרישיון ליפעת תומר ירושלמי וכל חבורת הזבל שגיבתה אותה והקיפה אותה, כולל אלון אלטמן.. השקרים שלהם בפרשת שדה תימן זה לא פגיעה בכבוד המקצוע?
להלן כתבה באתר ניוז 1 פורסם 31/1/2026
ערעור על קולת עונשו של עו"ד שהטיח האשמות שווא בבית המשפט
ועדת האתיקה דורשת להחמיר בעונש ● עו"ד חנן כהן הורשע בהתבטאויות בוטות ● השעייתו הופחתה בבית הדין הארצי ל-6 חודשים ● הלשכה: מדובר בחריגה קיצונית ממתחם הענישה
ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על קולת עונשו של עו"ד חנן כהן מבנימינה. הקובלנה נגד עו"ד כהן הוגשה בגין עבירות של גילוי חוסר כבוד לבית המשפט ולצד שכנגד, יחס בוטה כלפי חבר למקצוע, והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
על-פי הנטען בקובלנה, הגיש עו"ד כהן בשם שולחו מספר כתבי טענות שכללו התבטאויות פוגעות שהופנו כלפי הצדדים האחרים להליך, פרקליטות מחוז חיפה ובית המשפט המחוזי בעיר. באחד המסמכים קבל עו"ד כהן על "התנהלות שיטתית פגומה המעלה כדי שיקולים זרים של ועדת הערר המחוזית ופרקליטות המחוז, העולים כדי מתן גיבוי לשחיתות". בהמשך טען כי מדובר ב"ליקוי מאורות של מוסדות התכנון ולחלופין שימוש לרעה בכוח ובסמכות".
האשמות בקנוניה ובתרבות של שקר
בכתב טענות נוסף טען עו"ד כהן לקנוניה בין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פרדס חנה-כרכור לבין ועדת הערר.
לדבריו, "הימנעות בתי המשפט מהעברת עניינים המעלים חשדות לשחיתות לא רק שמהווה סיוע לדבר עבירה, אלא שימוש לרעה בכוח הסמכות והמשרה". עו"ד כהן אף האשים את הפרקליטות בהעלמת מידע מהותי וטען כי "תרבות השקר, המרמה והפרת האמונים" בפרקליטות חיפה תיחקר.
עו"ד כהן אף האשים את הצדדים האחרים באי מסירת אמת לבית המשפט ושימוש לרעה בהליכי משפט, לאחר שקיבלו לטענתו החלטה לטובתם במרמה. את בית המשפט האשים בהצגת מידע חלקי ומגמתי, בחשד לכאורה לשיבוש הליכי משפט, מתן הכשר לפעולות שחיתות ופעולות שפיטה הנגועות בשיקולים זרים.
ההליכים המשמעתיים והפחתת העונש
עו"ד כהן הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה בגין מרבית העבירות שיוחסו לו. בתחילה נגזר עליו עונש של השעיה למשך שנה והשעיה על תנאי למשך שנתיים. לאחר סבב ערעורים והסכמות, ניתן גזר דין מתוקן עם עונשים זהים, אולם בערעור נוסף לבית הדין הארצי הופחת עונש ההשעיה במחצית ונקבע על 6 חודשי השעיה בפועל ושנה אחת על תנאי.
עתה הגישה ועדת האתיקה ערעור על הקלה זו. לדעת הוועדה, העונש היה צריך להיגזר בהתאם לפסק דין מנחה של בית המשפט המחוזי מינואר 2024, הקובע את רף הענישה הראוי במקרים של התבטאויות חריגות ובוטות מצד עורכי דין. לטענת הלשכה, נעשה חסד עם עו"ד כהן עת נגזר עליו עונש המצוי על הרף הנמוך ביותר של מתחם הענישה.
דרישה להשעיה ממושכת
ועדת האתיקה, המיוצגת על-ידי פרקליטת הוועדה עו"ד מירה מטאנס, טוענת כי לא יעלה על הדעת שעו"ד בישראל יתבטא באופן זה ובית הדין יקל בעונשו. בערעור נאמר כי אין בנסיבותיו האישיות של עו"ד כהן, אשר לא ראה לנכון להביע חרטה על התנהלותו, כדי לשמש נימוק להקלה תחת נסיבות חמורות אלו.
לסיכום נטען כי מדובר בחריגה קיצונית ובלתי סבירה ממתחם הענישה. לשיטת הוועדה, שגה בית הדין הארצי שגיאה בסיסית ויסודית, וכי לנוכח עברו המשמעתי של עו"ד כהן וחומרת המקרה, התוצאה הבלתי נמנעת צריכה להיות השעיה בפועל לשנה אחת והשעיה על תנאי למשך שנתיים, כפי שקבע במקור בית הדין המחוזי.
עב"י 77145-01-26, ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין – מחוז חיפה נ' חנן כהן / הודעת ערעור
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-513637-00.html