ב 2020 מפלגת הליכוד הגישה עתירה נגד על הסירוב של היועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד אהוד ברק וקרן וקסנר על מהות העברות כספים בסך $2,300,000 שהוסוו כשכר עבודה לכתיבת 2 מחקרים, ובפועל היו תרומות לקמפיין פוליטי של אהוד ברק לחזור לפוליטיקה . את מפלגת הליכוד ייצג מיכאל דבורין ואת הפרקליטות ייצגה הבהמה עו"ד יעל מורג יקו-אל.
את פסק הדין שדחה את העתירה הוביל יוסי אלרון, זה שאפי נוה ואיילת נלחמו לקדם אותו חרף התנגדות יצחק עמית ששנא אותו, ואחרי הבושות של אפי נוה, יריב לוין חשב שאלרון ראוי לתמיכה ובוסט כקונטרה למחנה יצחק עמית….
אלא שאלרון מעולם לא נתן את הסחורה, ו 99% מהחלטותיו הן בדיוק אותן החלטות שיצחק עמית היה מחליט.
יוסי אלרון דחה את העתירה בנימוק יבש שלא מתערבים בהחלטות הפרקליטות, אבל יצחק עמית השתלח במפלגת הליכוד.
יצחק עמית כתב שיש להאמין לעורכי הדין של קרן וקסנר (עו"ד פנחס רובין, עו"ד תימור בלן, ועו"ד לירון קרס): "הקרן טענה כי מהדו"חות הכספיים שלה עולה שאפשטיין לא תרם אפילו סנט אחד לקרן", ושכל העתירה מהווה תבשיל דלוח של קונספירציות מהרשתות החברתיות, ואפילו התבדח על הביטוי "לוליטה אקספרס".
בתמונה: יוסי אלרון עם חברתו תמי אולמן שמייצגת מחבלים ונוחבות, והפגינה בקפלן נגד הדיקטטורה.
כעת לאחר שהתובעת הראשית בארה"ב פאם בונדי שחררה את מסמכי אפשטיין, עולה בבירור שג'פרי אפשטיין לא היה סוכן מוסד ישראלי, בניגוד לשמועות שהופצו עליו. הוא היה חבר נפש של אהוד ברק ושל לסלי וקסנר, והשניים (אפשטיין ווקסנר) הזרימו כספים לאהוד ברק כדי להחזיר אותו לפוליטיקה, ולהתערב פוליטית במדינת ישראל.
לסלי וקסנר (הבעלים של ויקטוריה סיקרט) נתן לג'פרי אפשטיין לנהל את כל ההשקעות שלו, כולל ניהול קרן וקסנר, ואת הניהול של אפשטיין ביצע בפועל אהוד ברק שהפעיל את אפשטיין כמו בובה על חוט.
וזו הסיבה שקרן וקסנר הפכה למממנת העיקרית של השתלמויות פרקליטים בארה"ב, בעיקר באונ' האנטישמית הרווארד, כדי שהפרקליטות לא תיגע בלסלי אפשטיין, קרן וקסנר, אהוד ברק או ג'פרי אפשטיין. שהרי כל הפרקליטים "השתלמו" אצל קרן וקסנר, שהיא בעצם האלטר אגו של אהוד ברק.
לא פלא שיוסי אלרון דחה את העתירה לחקור את הפעילות הזו. המשמעות שלה היתה פגיעה קשה בצ'ופרים של הפרקליטים, הנסיעות הממומנות להרווארד.
קרן וקסנר נוהלה ע"י ג'פרי אפשטיין שעשה כל מה שאהוד ברק אמר לו
בימים אלה נחקר לס וקסנר, הבעלים של קרן וקסנר ושל ויקטוריה סיקרט, ע"י צוות חוקרים של קונגרס האמריקאי על העברה של $2,300,000 לאהוד ברק כ"דמי יעוץ" בשנים 2004-2006. עד היום לא נודע איזה יעוץ פיקטיבי אהוד ברק העניק. בכל מקרה קרן זו שולטת על הפרקליטות, שכן היא מעניקה לפרקליטים לימודים חינם באוניברסיטאות האנטישמיות של ארה"ב, כשהכל ממומן, והם עוד מקבלים משכורת בזמן הלימודים.
שימו לב שלפי מזכר זה ב FBI על טיפ מודיעיני שהתקבל, מי שמסר את המידע על אהוד ברק הוא ארז צדוק. ארז צדוק הוא פרשן כלכלי בטלוויזיה, עוסק בהשקעות כ"מנכ"ל של קרן ההשקעות "אביב ניהול קרנות", וכותב ספרים על השקעות גלובליות.
כלומר, ברור שאהוד ברק לא יודע לכתוב מחקרים וניירות עמדה ולכן הוא כנראה שכר את ארז צדוק לכתוב עבורו את 2 המחקרים בגינם קיבל $2,300,000. ארז צדוק כנראה לא קיבל את שכרו מאהוד ברק ולכן התנקם בו והלשין ל FBI.
מהחשיפות האחרונות עולה שלס וקסלר נתן לג'פרי אפשטיין יד חופשית ויפוי כוח לנהל את קרן וקסלר ולהשקיע את הכסף שהקרן הצמיחה ואפשטיין לא זז אפילו צעד אחד בלי לעשות את מה שאהוד ברק אומר לו.
מי זה לס וקסנר שהקים את קרן וקסלר והבעלים של ויקטוריה סיקרט
קרן וקסנר בישראל מיוחצנת ע"י "חברת שלדור לייעוץ אסטרטגי", שהוקמה על ידי יו"ר החברה סמי פרידריך. הם אלה שעובדים עם הפרקליטות על אסטרטגיות להטמעת ערכי וקסנר בפרקליטות. ב 13/9/2017 הביאה מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור את שלדור לפרקליטות ל"התמקד בשאלה כיצד לקדם ולהעמיק עוד את תרומתה של הקרן מתוך ראייה כוללת של פעילותה".
לס וקסנר הוא הבעלים של Victoria’s Secret, Bath & Body Works and The Limited. כעת הוא בן 88. הוא פגש את ג'פרי אפשטיין ב 1985 אחרי שאפשטיין סיים קולג' והפך אותו לבן טיפוחיו. תוך 5 שנים ורסנר הפקיד בידי אפשטיין יפוי כוח להשקיע עבורו, לרכוש עבורו נכסים ולנהל את קרן וקסנר.
ב 2003 שמעון פרס הפגיש בין אפשטיין ואהוד ברק. בין 2004 ל 2006 אפשטיין שילם לאהוד ברק $2,300,000 עבור הכנת 2 מסמכים: מנהיגות, ופיתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני ב 2 מדינות….
ב 2016 אפשטיין השקיע באהוד ברק מעל $1,000,000 יחד עם דוגמנית גרמניה ניקול יונקרמן שגם היא השקיעה סכום דןה בחברת סייבר Reporty Homeland Security, שאחר כך שינתה שם ל Carbyne. בין השאר פנו לאמיר קטאר שיקנה מהם את הטכנולוגיה. הם גייסו לחברה את אמיר אליחי ופנחס בוכריס מ 8200, שתפקידו היה לדלל 8200 ממוחות, ולגנוב מהם עובדים לטובת קארביין.
בשנה שעברה נמכרה קארביין ב $650,000,000 ללא אישור של משרד הביטחון לגוף אנונימי שהוקם לצורך הרכישה. כעת הידע הסייברי של 8200 שעבר לקאררביין, זולג לו לכל העולם ללא פיקוח ישראלי, (כולל לאיראן דרך חברות קש בקטאר), ומשמש גם לתקיפות נגד הטלפונים של בכירים ישראלים (בני גנץ, נפתלי בנט וכו').
וזה האחראי על השכלת הפרקליטים ששלח אותם לקרן וקסנר בארה"ב, אופיר בניהו
וזו המארגנת הלוגיסטית של ההטסות של פרקליטים ללימודים באונ' האנטישמית הרווארד, טל קדמי וינברום, פמיניסטית גאה ומוצהרת, שונאת גברים קלינית.
וזה ענר הלמן כיום ראש מחלקת הבגצים בפרקליטות. ב 2018 היה ממונה על גיוס פרקליטים לתכנית קרן וקסנר.
וזה יריב רגב כיום מנהל יחידת הארגון שתפקידו "להביא לתפקוד אפקטיבי ואופטימלי, ושימש גם הוא מגייס טאלנטים בפרקליטות לקרן וקסנר.
נכון ל 2022 מי שמטפלת בהטסות להארוורד בפרקליטות היא רחל צליח-כהן, מנהלת תחום בכירה (משאבי אנוש), יחידת הניהול, פרקליטות המדינה.
הנה מה שאמר יצחק עמית על קרן וקסנר
בעוד שיוסי אלרון הסתפק בנימוקים יבשים של מה שהוא מפרש כחוק בישראל (שלא מתערבים בשיקול דעת הפרקליטות), יצחק עמית בחר להשתלח במפלגת הליכוד, השתלחות מופרעת ביותר.
"העתירה במקרה דנן לא הניחה תשתית עובדתית מינימלית. העותרת נטלה את "קרן וקסנר" הוסיפה "ג'פרי אפשטיין", בזקה ביד נדיבה "פדופיל מורשע" וקמצוץ "מטוס לוליטה אקספרס", ועל כל אלה יצקה את המשיב 3 (להלן: ברק) – והרי לך תבשיל שמביא אל אולם בית המשפט את ניחוחות הרשתות החברתיות. העתירה מורכבת מרמיזות, השמצות, וספקולציות.
כך, נטען כי ג'פרי אפשטיין היה אחד התורמים המרכזיים של הקרן בעוד שהקרן טענה כי מהדו"חות הכספיים שלה עולה שאפשטיין לא תרם אפילו סנט אחד לקרן; נטען כי ניסיון הטשטוש וההסוואה של מהות התשלום לברק מהווה דגל אדום, בעוד שהתשלום הופיע בריש גלי בזמן אמת בדו"חות הרשמיים והפומביים של הקרן; נטען כי קרן וקסנר נהנית ממעמד ייחודי של הכשרה מונופוליסטית של המנהלים הבכירים ביותר במינהל הציבורי – אף שנציבות שירות המדינה הבהירה לעותרת כי שיתופי פעולה דומים מתקיימים גם עם גורמים אחרים; נטען כי פעילות הקרן לא עברה הליך מכרזי – אף שנציבות שירות המדינה הבהירה לעותרת כי אין מקום להליך מכרזי בכגון דא; נטען כי הקרן "מחזיקה במידע רב הנוגע לפקידי הציבור הבכירים ביותר במדינה […] המידע שנאגר על הפקידים נותר ברשותה של הקרן בכל זמן […] אוגרת בתוכה מידע עצום וסודי עליהם"; נטען כי יש לבדוק אם מדובר בדפוס פעולה חוזר של הקרן שבמסגרתו היא "משמנת" בכירים בציבוריות הישראלית בבחינת שלח לחמך; כי הקרן הייתה צינור להלבנת ולהעברת כספים לברק; העותרת תמהה אם הקרן יכולה להמשיך להכשיר עובדי מדינה בכירים; אם קבלת מיליוני דולרים מנדבנים מסתוריים הייתה פעולה חד פעמית של ברק או דפוס פעולה חוזר, וכי ייתכן שתשלומי השוחד שולמו בתשלומים שניתנו גם לאחר מעשה (דוגמה לכך שהספקולציה הופכת לעובדה שמשמשת מקפצה לספקולציה נוספת).
לא בכדי ביקשה קרן וקסנר את התנצלותה של העותרת כמי שלטענתה כל חטאה הוא בעשיית הטוב והישר.
מתגובתה המקדמית של הקרן עולה כי מזה כשלושים שנה, במסגרת תכנית העמיתים, יוצאים מדי שנה כעשרה מצטיינים בשירות הציבורי לתכנית לימודים של כשנה בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ששמה הולך לפניה כאחת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. החל משנת 2014, מפעילה הקרן תכנית נוספת עבור מנהלים מצטיינים בשירות הציבורי, שבמסגרתה יוצאים המשתתפים לתכנית של כחודש ימים באוניברסיטת הרווארד. בתכניות אלה זכו להשתתף מאות מטובי ומבכירי השירות הציבורי, כולל קצינים בכירים בצה"ל כמו הרמטכ"ל הנוכחי רב אלוף אביב כוכבי.
העומדים בראש העותרת, לרבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התקשורת דאז גלעד ארדן ושר התיירות דאז יריב לוין, כתבו המלצות חמות עבור פלוני או אלמוני, על מנת שהלה יתקבל לתוכנית היוקרתית של הקרן. התקשיתי אפוא להבין במה זכתה הקרן ליחס העוין מצד העותרת כפי שבא לידי ביטוי בעתירה".
להלן פסק הדין בענין סירוב בגץ להורות על חקירת אהוד ברק
את אהוד ברק ייצגו עו"ד נבות תל-צור; עו"ד אלרן דולב.
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| בג"ץ 3194/20 |
| לפני: | כבוד השופט נ' הנדל |
| כבוד השופט י' עמית | |
| כבוד השופט י' אלרון |
| העותרת: | הליכוד תנועה לאומית ליבראלית |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. היועץ המשפטי לממשלה |
| 2. פרקליטות המדינה | |
| 3. אהוד ברק | |
| 4. קרן וקסנר |
| עתירה למתן צו על תנאי |
| תאריך הישיבה: | ב' בטבת התשפ"א | (17.12.2020) |
| בשם העותרת: | עו"ד מיכאל דבורין |
| בשם המשיבים 1 ו-2 : | עו"ד יעל מורג יקו-אל |
| בשם המשיב 3: | עו"ד נבות תל-צור; עו"ד אלרן דולב |
| בשם המשיבה 4: | עו"ד פנחס רובין; עו"ד תימור בלן;
עו"ד לירון קרס |
| פסק-דין |
השופט י' אלרון:
- לפנינו עתירה להורות ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה (המשיבים 1 ו-2; להלן גם: המדינה) לפתוח "בחקירה פלילית ולמצער בבדיקה משמעותית" כלפי ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד ברק (המשיב 3; להלן: ברק), וקרן וקסנר (המשיבה 4; להלן גם: הקרן). זאת, על רקע העברות כספיות שבוצעו לכאורה מטעם הקרן לטובת ברק בין השנים 2004–2006.
- כעולה מהעתירה ומתגובות המשיבים, במהלך שנת 2018 פורסמו מספר כתבות בכלי התקשורת מהן עלה כי בתקופה האמורה, העבירה הקרן לברק כספים בסכומים של כ-2.3 מיליון דולר. זאת, כך לפי תגובתו של ברק בכלי התקשורת, בתמורה לשירותי מחקר שהעניק לקרן בתקופה שלאחר תום כהונתו כאיש ציבור.
על רקע זה, פנה בא כוח העותרת בשלהי שנת 2018 ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולפרקליטות מחוז תל אביב, בדרישה לפתוח בבדיקה או בחקירה נגד ברק וקרן וקסנר. זאת, בטענה כי בתקופה שבה קיבל ברק את הכספים היה פעיל פוליטית; כי העברת הכספים לידיו מגבשת חשד לביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים; וכי קיים חשד שלפיו העברת הכספים היוותה למעשה תרומת בחירות אסורה.
פניות נוספות בעניין הוגשו בסמוך לאחר מכן ובמהלך שנת 2019.
- בעקבות פניות אלו, נבחן העניין על ידי הגורמים האמונים על כך במשטרת ישראל, והוחלט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בעניין. זאת, הן מאחר שבעת קבלת הכספים ברק כבר לא שימש בתפקיד ציבורי; הן בשל פרק הזמן שחלף מאז סיים ברק את תקופת כהונתו כעובד ציבור, בשנת 2001, שבעטיו חלה התיישנות על עבירות אשר נטען כי ביצע במהלך כהונתו.
עמדת המשטרה בעניין אומצה על ידי פרקליט המדינה, ממלא מקום פרקליט המדינה שהחליפו בתפקיד, והיועץ המשפטי לממשלה; וביום 21.4.2020 נמסרה לבא כוח העותרת הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה שלפיה הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין.
בנסיבות אלו, הגישה העותרת את העתירה שלפנינו.
- לטענת העותרת, היקף התשלום שהועבר לידי ברק; העובדה כי שימש בעברו כאיש ציבור בולט; וחוסר הבהירות באשר לתמורה שסיפק ברק כנגד תשלום זה מעוררים חשד לכך שהכספים הועברו לו תוך ביצוע עבירה פלילית. לגישתה, בנסיבות אלו, היה מקום לכל הפחות בזימון ברק ובכירי קרן וקסנר לחקירה, על מנת לבחון את מטרת התשלום; את האפשרות כי מדובר בדפוס פעולה חוזר; ואת האפשרות כי בוצעו עבירות שטרם התיישנו.
לשיטת העותרת, ההחלטה שלא לנקוט בצעדי חקירה, ולכל הפחות, בבדיקה מקדמית בעקבות פנייתה, היא בלתי סבירה באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.
- בתגובה מטעם המדינה לעתירה זו, נטען כי טענות העותרת אינן מצדיקות התערבות בשיקול דעת רשויות התביעה בהחלטותיהן אם להורות על פתיחה בחקירה פלילית; ואף אין מקום להתערב בשיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו שלא לפתוח בבדיקה מקדימה בעניין.
בכלל זה, נטען כי אין בעצם הגשת תלונה או מסירת מידע למשטרה שלפיו נטען כי נעברה עבירה, כדי להביא בהכרח לפתיחה בחקירה פלילית; ובהיעדר תשתית עובדתית ראשונית המבססת חשד סביר שבוצעה עבירה, אין להורות על פתיחה בחקירה.
נוסף על כך, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה אשר נועדה להבהיר את מעמדו של הליך הבדיקה המקדימה ("בדיקה מקדימה" הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.2204 (2.10.2018)), החלטה על עריכת בדיקה מקדימה תתקבל במקרים חריגים בלבד, תוך התחשבות בעוצמת התשתית העובדתית המבססת את החשד לביצוע עבירה, ובהשלכות הציבוריות הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה.
במקרה דנן, נטען כי אין במידע באשר לתשלום שנמסר לכאורה לברק כדי לבסס חשד לביצוע פעולה מסוימת אשר נעשתה בניגוד לדין. על כן לא היה מקום לפתוח בחקירה פלילית בעניין, ואף לא להורות על בדיקה מקדימה.
- בתגובותיהם, שבים ברק וקרן וקסנר על עיקר טענות המדינה, תוך שמוסיפים כי העתירה הוגשה לשיטתם מטעמים זרים וככלי לניגוח פוליטי.
- לאחר הגשת תגובות המשיבים, הוגשה הודעת עדכון מטעם המדינה, שבגדרה צוין כי לאחר הגשת העתירה, פנה בא כוח העותרת פעם נוספת ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד קרן וקסנר וברק. זאת, על רקע הודעה שפורסמה מטעם הקרן ביום 9.7.2020, שלפיה התשלום הועבר לברק עבור שני מחקרים שערך לבקשתה; ואולם על אף שאחד מהמחקרים לא הושלם, הוחלט שלא לדרוש ממנו להשיב את הכספים לאור היקף המחקר שכבר בוצע והוגש לידי הקרן.
על פי העולה מהודעת העדכון, בא כוח העותרת טען כי ההחלטה שלא לדרוש מברק להשיב את הכספים התקבלה לאחר ששב לשירות הציבורי ושימש כשר ביטחון, ויש לראות בה כמתנה לאיש ציבור. ואולם, במענה לפנייה זו אשר נמסר לבא כוח העותרת על דעת היועץ המשפטי לממשלה, נקבע בין היתר, כי מאחר שהכספים שולמו לברק בעת שהיה אזרח פרטי, ולא עובד ציבור, הרי שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית בנושא.
לטענת באת כוח המדינה, אין להתערב בהחלטה זו, המסורה לשיקול דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה.
- העותרת מצידה לא הגישה עדכון או בקשה לתיקון העתירה כך שתופנה כלפי החלטה אחרונה זו. אולם, בדיון שהתקיים לפנינו מיקד בא כוחה את טענותיו דווקא בעניין זה, תוך ששב על עיקר הטענות שהובאו בפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה.
- לאחר שעיינו בעתירה, בתגובות המשיבים ובהודעת העדכון מטעם המדינה, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהיעדר עילה להתערבות.
- כידוע, בית משפט זה ייטה שלא להתערב בהחלטות רשויות התביעה והיועץ המשפטי לממשלה בעניין עריכת בדיקה מקדמית, פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין. לרשויות האכיפה שיקול דעת רחב בהחלטות אלו לנוכח ניסיונן ומקצועיותן, ואין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בהן אלא במקרים חריגים שבהם התקבלה החלטה בחוסר סבירות קיצוני, או שנפל בה פגם אחר היורד לשורש העניין.
זאת, בפרט כאשר החלטת רשויות האכיפה שלא לפתוח בחקירה פלילית או בבדיקה מקדמית נובעת מהתרשמותן כי התשתית העובדתית הניצבת בפניהן אינה מבססת חשד סביר לביצוע עבירה (בג"ץ 9018/17 טביש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 36 לחוות דעתי (26.11.2018)).
הטעם לכך נעוץ בעקרון הפרדת הרשויות, אשר מכוחו מתחייבת עצמאותה של הרשות המבצעת בהפעלת שיקוליה. כפי שהבהרתי בעבר, את השימוש בעילת הסבירות יש להותיר כמוצא אחרון, במקרים שבהם פועלת הרשות בחוסר סבירות קיצוני – ובפרט כאשר קיים חשש לפגיעה בזכויות אדם כתוצאה מהחלטותיה (רע"פ 7052/18 מדינת ישראל נ' רותם, פסקה 6 לחוות דעתי (5.5.2020)).
- העותרת לא עמדה בנטל להראות כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם יש להתערב בשיקול דעת רשויות התביעה והיועץ המשפטי לממשלה.
מלבד המידע אודות העברות כספיות שבוצעו לטובת ברק בשנים שבמהלכן לא שימש כעובד ציבור, העותרת אינה מצביעה על מידע כלשהו העלול לבסס חשד לביצוע עבירה פלילית.
מידע זה נבחן כנדרש על ידי בכירי מערכת אכיפת החוק – ובראשם, היועץ המשפטי לממשלה – אשר לא מצאו כי יש בו כדי להצדיק בדיקה מקדימה או פתיחה בחקירה פלילית. העותרת לא הצביעה על פגם כלשהו בהחלטה זו, והסתפקה בהעלאת השערות וסברות כלליות כי הכספים שהועברו לברק, בתקופה שבה חדל לשמש כעובד ציבור, נועדו לשרת את קרן וקסנר במקרה שבו ישוב לחיים הציבוריים.
לא די בטענות כלליות מעין אלו שנטענו בפנינו כדי לבסס טענה בדבר חוסר סבירות קיצוני בהחלטות רשויות התביעה והיועץ המשפטי לממשלה, וממילא לא מצאנו לנכון התערב בהן.
- בהתייחס לטענה בדבר החלטת הקרן שלא לדרוש מברק להשיב את התשלומים בעת שכיהן בתפקיד ציבורי, הרי שדי בכך שהעותרת לא תיקנה את עתירתה כך שתכלול התייחסות לסוגיה זו כדי להביא לדחייתה. אף לגופו של עניין, איני סבור כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לשנות מהחלטותיו הקודמות לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.
- העתירה נדחית אפוא.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' עמית:
- אני מסכים.
מידת ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת רשויות אכיפת החוק והתביעה בנושאי חקירה פלילית והעמדה לדין היא מצומצמת (בג"ץ 4967/20 סדובסקי נ' שר המשפטים (16.11.2020)). לכן, אין דרכו של בית משפט זה להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לאורך ולרוחב הדין הפלילי "על כל שלביו – החל משלב החקירה, דרך אופן הגשת כתב האישום וכלה בשלב הערעור […] אופן ניסוח כתב האישום, על טיב האישומים שיוגשו, כמו גם על צירופם של אישומים והפרדתם, ועוד" (בג"ץ 683/20 פלונית נ' פרקליטות המדינה (12.3.2020)).
כאמור, הדברים נכונים לסוגים שונים של החלטות ואביא אך לקט מיבול השנתיים האחרונות בפסיקה:
(-) החלטה על אי פתיחה בחקירה פלילית (בג"ץ 3917/20 אלוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ פרקליט המדינה (5.11.2020); בג"ץ 3089/20 נץ-צנגוט נ' ממשלת ישראל (26.10.2020); בג"ץ 1814/20 עד כאן-צעירים למען ישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (12.10.2020); בג"ץ 166/20 חברוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (17.8.2020); בג"ץ 8236/19 גבאי נ' היועץ המשפטי לממשלה (31.5.2020); בג"ץ 3469/18 עזבון המנוח ARIEL YITCHAK NEWMAN נ' היועץ המשפטי לממשלה (31.10.2019); בג"ץ 3126/19 טראובמן נ' היועץ המשפטי לממשלה (6.11.2019); בג"ץ 3358/18 בייר נ' משטרת ישראל (7.5.2019)).
(-) החלטה לסגור תיק חקירה ולא להעמיד לדין (בג"ץ 6236/20 פלונית נ' פרקליטות המדינה משרד המשפטים (24.11.2020); בג"ץ 3699/20 המרכז הרפורמי לדת ומדינה התנועה הרפורמית יהדות מתקדמת בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (5.11.2020); בג"ץ 1782/19 כוסבה נ' היועץ המשפטי לממשלה (3.9.2020); בג"ץ 5204/19 הלוי נ' היועץ המשפטי לממשלה (30.10.2019); בג"ץ 5752/17 פלונית נ' פרקליטות המדינה-מחלקת עררים (9.9.2019); בג"ץ 3227/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (16.4.2019); בג"ץ 7425/18 פלוני נ' המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) (18.7.2019).
(-) החלטה שלא לבצע השלמות חקירה (בג"ץ 8924/18 התנועה לטוהר המידות נ' היועץ המשפטי לממשלה (28.2.2019); בג"ץ 8742/18 פלוני נ' התביעה הצבאית ביהודה (20.3.2019)).
(-) דרישה לקבלת החלטה על הגשת או אי הגשת כתב אישום עד למועד מסוים (בג"ץ 950/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה (13.3.2019); בג"ץ 1081/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה (20.3.2019)).
(-) החלטה להשהות העברת חומרי חקירה להגנה (בג"ץ 1743/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)).
(-) החלטה על הסדר מותנה (בג"ץ 2572/18 שרמיסטר נ' משטרת ישראל (8.8.2019)).
(-) החלטה על אי פרסום חומרי חקירה (בג"ץ 3938/19 בן מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה (25.7.2019)).
(-) החלטה על הסדר טיעון (בג"ץ 2925/19 נגר נ' פרקליטות מחוז צפון (24.6.2019); בג"ץ 1907/19 פלונית נ' פרקליט המדינה (25.3.2019)).
(-) החלטה להעמיד לדין בסעיף אישום מסוים ולא באחר (בג"ץ 8814/18 אמסלם שלו נ' מדינת ישראל-פרקליטות מחוז תל אביב (27.1.2019)).
(-) החלטה כי החקירה לא תיערך תחת אזהרה כחשוד אלא כגביית עדות פתוחה (החלטה מלפני כשלוש שנים – בג"ץ 6087/17 אייבי נ' היועץ המשפטי לממשלה (24.9.2017)).
- הדברים מוכרים וידועים וחזקה על העותרת כי ידעה היטב שענייננו נופל הרחק מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה.
כידוע, על מנת לפתוח בחקירה פלילית נדרשת תשתית ראייתית ברמה המצדיקה פתיחה בחקירה (ראו, למשל: בג"ץ 1685/18 נץ-צנגוט נ' מפכ"ל המשטרה, פסקה 7 (9.7.2018); בג"ץ 3993/01 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 4-3 (29.1.2002)). העתירה במקרה דנן לא הניחה תשתית עובדתית מינימלית. העותרת נטלה את "קרן וקסנר" הוסיפה "ג'פרי אפשטיין", בזקה ביד נדיבה "פדופיל מורשע" וקמצוץ "מטוס לוליטה אקספרס", ועל כל אלה יצקה את המשיב 3 (להלן: ברק) – והרי לך תבשיל שמביא אל אולם בית המשפט את ניחוחות הרשתות החברתיות. העתירה מורכבת מרמיזות, השמצות, וספקולציות. כך, נטען כי ג'פרי אפשטיין היה אחד התורמים המרכזיים של הקרן בעוד שהקרן טענה כי מהדו"חות הכספיים שלה עולה שאפשטיין לא תרם אפילו סנט אחד לקרן; נטען כי ניסיון הטשטוש וההסוואה של מהות התשלום לברק מהווה דגל אדום, בעוד שהתשלום הופיע בריש גלי בזמן אמת בדו"חות הרשמיים והפומביים של הקרן; נטען כי קרן וקסנר נהנית ממעמד ייחודי של הכשרה מונופוליסטית של המנהלים הבכירים ביותר במינהל הציבורי – אף שנציבות שירות המדינה הבהירה לעותרת כי שיתופי פעולה דומים מתקיימים גם עם גורמים אחרים; נטען כי פעילות הקרן לא עברה הליך מכרזי – אף שנציבות שירות המדינה הבהירה לעותרת כי אין מקום להליך מכרזי בכגון דא; נטען כי הקרן "מחזיקה במידע רב הנוגע לפקידי הציבור הבכירים ביותר במדינה […] המידע שנאגר על הפקידים נותר ברשותה של הקרן בכל זמן […] אוגרת בתוכה מידע עצום וסודי עליהם"; נטען כי יש לבדוק אם מדובר בדפוס פעולה חוזר של הקרן שבמסגרתו היא "משמנת" בכירים בציבוריות הישראלית בבחינת שלח לחמך; כי הקרן הייתה צינור להלבנת ולהעברת כספים לברק; העותרת תמהה אם הקרן יכולה להמשיך להכשיר עובדי מדינה בכירים; אם קבלת מיליוני דולרים מנדבנים מסתוריים הייתה פעולה חד פעמית של ברק או דפוס פעולה חוזר, וכי ייתכן שתשלומי השוחד שולמו בתשלומים שניתנו גם לאחר מעשה (דוגמה לכך שהספקולציה הופכת לעובדה שמשמשת מקפצה לספקולציה נוספת).
- לא בכדי ביקשה קרן וקסנר את התנצלותה של העותרת כמי שלטענתה כל חטאה הוא בעשיית הטוב והישר. מתגובתה המקדמית של הקרן עולה כי מזה כשלושים שנה, במסגרת תכנית העמיתים, יוצאים מדי שנה כעשרה מצטיינים בשירות הציבורי לתכנית לימודים של כשנה בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ששמה הולך לפניה כאחת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. החל משנת 2014, מפעילה הקרן תכנית נוספת עבור מנהלים מצטיינים בשירות הציבורי, שבמסגרתה יוצאים המשתתפים לתכנית של כחודש ימים באוניברסיטת הרווארד. בתכניות אלה זכו להשתתף מאות מטובי ומבכירי השירות הציבורי, כולל קצינים בכירים בצה"ל כמו הרמטכ"ל הנוכחי רב אלוף אביב כוכבי. העומדים בראש העותרת, לרבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התקשורת דאז גלעד ארדן ושר התיירות דאז יריב לוין, כתבו המלצות חמות עבור פלוני או אלמוני, על מנת שהלה יתקבל לתוכנית היוקרתית של הקרן. התקשיתי אפוא להבין במה זכתה הקרן ליחס העוין מצד העותרת כפי שבא לידי ביטוי בעתירה.
- קיצורו של דבר, שאני מצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי, השופט י' אלרון.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון.
העותרת תישא בהוצאות המשיבים 1 ו-2 על סך 5,000 ש"ח, ובהוצאות כל אחד מהמשיבים 3 ו-4 על סך 5,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ד בטבת התשפ"א (29.12.2020).
| ש ו פ ט | ש ו פ ט | ש ו פ ט |
להלן תכנית לימודית לפרקליטים לחודש בהרווארד לדוגמא
שימו לב שזו התכנית הקטנה ללימודים של חודש, ויש גם תכנית ללימודים של שנה. בחודש לא "לומדים" כלום. זו פשוט תכנית נופש יקרה מאוד. הקרן מממנת את כל עלויות הלימודים בתכנית, ובנוסף מומנו גם הוצאות הטיסה לחו״ל, הלינה, המזון, ופעילויות נוספות ומשלימות.
הפרקליטים מקבלים היעדרות בשכר למשך כל תקופת התוכנית כולל תקופת הלימודים בחו״ל, ביטוח נסיעות וביטוח רפואי בתקופת הלימודים המתקיימת בחו״ל, 25% משיעור קצובת השהייה בבוסטון ליום, בתקופת הלימודים המתקיימת בחו״ל, קצובת שהיה מלאה ליום הטיסה לארה״ב וליום החזרה משם, והחזר בגין הוצאת ויזה (אשרת כניסה) לארה״ב.
קרן וקסנר תכנית הלימודים לפרקליטים חודש בהרווארד 2016
להלן מייל הטיוח של מיטל כץ הממונה על חופש המידע
מיטל כץ היא הממונה על הסתרת חופש המידע במשרד המשפטים ובפרקליטות. להוציא ממנה מידע זה כמו למצוא איגלו אסקימוסי בסהרה. הנה פה היא משדלת פרקליטים להתנגד למסירת מידע לארגון לביא ושותלת להם את ההצעה להתנגד לפרסום שמם מחשש שארגון לביא ירדוף אותם..
ב 19/11/2024 העניק לה נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ פרס על "מצטיינת שקיפות", שזה בעברית פרס על הצלחה בהמצאת תירוצים למניעת מידע מהציבור.
From: Meital Katz (Meida)
Sent: Sunday, October 06, 2019 1:16 PM
To: Yehiel Marchak; Alon Sivan; Inbar Levy (Praklitut); Inbal Klein; Rotem Erenreich; Neta Konigstein; Eran Asis; Yael Dekel; Cedric Yehuda Sabbah; Ori Kivity
Cc: Idit Nachmann; Eli Mogilevski; Amir Haran; Shahar Levin; Dani Chorin
Subject: ארגון לביא – בקשת חופש מידע לגבי קרן וקסנר – 2015-19-0401
שלום למכותבים,
אני פונה אליכם בקשר ל- 2 בקשות חופש מידע העוסקות במידע המצוי בידנו בקשר לקרן וקסנר ובפרט לגבי הבקשה הראשונה, העוסקת בתחום הרוחבי.
קיבלתי את עמדות הפרקליטות וייעוץ וחקיקה לסעיפים הרלוונטיים, וכן ביררתי לבקשתכם עם עדית ביחס לפרסום שמות העובדים העוסקים בנושא. עדית סברה שאין מניעה למסרו, אלא אם יש אינדיקציה לרדיפה ספציפית שעלולה להביא לפגיעה בתפקוד הרשות הציבורית (שלא ציינתם בפניי).
לבקשתכם וכן לנוכח רגישות הנושא, מצ"ב לעיונכם טיוטת המענה (מכותבים כל הנזכרים בה).
לא הוספתי פירוט על הנחיית נש"מ שבהתהוות, לשיקולכם אם להוסיף זאת.
אודה להערות.
לאחר שנגבש עמדתנו, בכוונתי להודיע לממונה במשטרה ובנש"מ על התשובה הצפויה על מנת ליישר מולם קו.
לגבי הבקשה השניה, הפרטנית, אעדכן זו עדיין בבירור.
בברכה,
מיטל כץ, עו"ד
הממונה על העמדת מידע לציבור | משרד המשפטים
טל' 02-6466807, פקס: 02-6467654
להלן תשובה של הפרקליט ערן עסיס
Date : 10/6/2019 10:45:08 AM
From : "Eran Asis"<[email protected]></[email protected]>
To : "Meital Katz (Meida)" <[email protected]>, "Yehiel Marchak" <[email protected]>, "Alon Sivan" <[email protected]>, "Inbar Levy (Praklitut)" <[email protected]>, "Inbal Klein" <[email protected]>, "Rotem Erenreich" <[email protected]>, "Neta Konigstein" <[email protected]>, "Yael Dekel" <[email protected]>, "Cedric Yehuda Sabbah" <[email protected]>, "Ori Kivity"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : "Idit Nachmann" <[email protected]>, "Eli Mogilevski" <[email protected]>, "Amir Haran" <[email protected]>, "Shahar Levin" <[email protected]>, "Dani Chorin"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: ארגון לביא – בקשת חופש מידע לגבי קרן וקסנר – 2015-19-0401
Attachment : 2015-19-0401 טיוטת תשובה.docx;
הי
אין לי התנגדות לאזכור שמי. מצ"ב עם חידוד חשוב לטעמי – לא טיפלנו בקרן וקסנר אלא בנוהל כללי יותר שעסק בנושא.
כמו כן, ככל הידוע לי התקיימה בנושא פגישה (בה לא נכחתי), בראשותו של דני חורין.
ערן