ח"כ קטי שטרית עשתה בכנסת דיון על ניכור הורי בין דורי, כלומר בין סבים וסבתות לנכדים שלהם. 20/5/2026. הפוסטמה קטי שטרית מחרטטת נתונים ומערבבת נושאים ומראה שהיא לא מבינה שום דבר בתחום. היועצות שלה טוחנות לה את המוח שצריך טיפולים אצל עובדות סוציאליות ובמרכזי קשר, אבל העו"סיות הן אלה שיוצרות ניכור הורי, כי הן מצדדות תמיד באישה המנכרת, ואף פעם לא מוכנות להטיל סנקציות על נשים מנכרות. כדי שייצא לקטי שטרית יח"ץ מהישיבה הביאה לדיון את רובי פורת שובל שהיא סבתא מנוכרת, לבכות שהיא מנוכרת, אבל אף אחד לא העז לשאול את רובי למה היא מנוכרת.
בדיקה באינטרנט מראה שגם שם אין תשובות. זה סכסוך שפרץ בינה ובין הבת שלה הגר, והבת שלה אפילו הוציאה צווי הרחקה נגדה, ושלחה את בעלה לאיים על השחקנית שלא תתקרב לבת שלה, אבל למה? מה קרה שם? עד היום אף אחד לא יודע. לכן בשביל מה היא באה לכנסת? אם היא לא מספרת מה שורש הסכסוך, זה לא אייטם ולא שווה כלום.
ניכורי הורי בין דורי הוא תופעה שסובלים ממנה רק הסבים מצד האבא
בכלל הניכור ההורי הבין דורי הוא תמיד כלפי הסבתא והסבתא מצד האבא שהם מנוכרים, בגלל שהגרושה סוחטת את בעלה, על רכוש, על כתובה, על מונות, או סתם כי בא לה לנקום. לא תראו אף פעם ניכור בין הורי עם הסבתות מצד האמא, כי הנשים תמיד מקבלות את המשמורת ולכן הן אלה שיכולות לעשות ניכור הורי.
לפי קטי שטרית, אין מספיק תשתיות ואין מרכזי קשר. היא אומרת ש"דו"ח המבקר חשף מחסור חמור בתשתיות המענה הטיפוליות, כאשר בישראל פועלים כיום רק 66 מרכזי קשר ב-257 רשויות מקומיות – עם מצוקה חריפה במיוחד בפריפריה – כך שרק כ-4,200 ילדים זוכים בפועל להשתתף במפגשים מוגנים אלו". כלומר בכל מרכז קשר יש רק 64 משפחות מטופלות….
אז קודם כל זה לא נכון כי רק לפני 10 שנים פעלו בישראל רק 62 מרכזי קשר, כלומר פתחו עוד 4 ב 10 שנים. כלומר היתה עליה של 6.5% בכמות מרכזי הקשר ב 10 שנים.
קטי שטרית רוצה לשלוח סבתות בנות 70 למפגשים מוגנים? למה?
בכלל מרכז קשר לא פותר את הבעיה של ניכור בין דורי. מה קטי רוצה? שסבתא בת 70 תגיע למרכז קשר אחת לשבוע או שבועיים לשעה, כשאסור לה לדבר על שום דבר, מכניסים ילדים לחדר, וכל מילה שהסבתא אומרת, השומרת שהיא בת שירות לאומי מפקחת עליה, ואומרת לה שהיא מפרה את הכללים. זה נקרא קשר או שזו השפלה????
בכלל למה צריך "מפגשים מוגנים" מפני סבתא בת 70? מה הסכנה לנכדים מסבתא בת 70? שהיא תשחט אותם עם סכין? תפצלחו להם את הפושפוש???? למה סבתא צריכה לראות נכדים ב"מפגשים מוגנים".
בכלל רק בישראל יש מרכזי קשר בכמות כזו גדולה. מדינת ישראל הודתה שכמות הגברים שנשלחים למרכזי קשר היא בין 15% ל 25% מהגברים בתיקי משפחה פתוחים כל שנה. באוסטרליה זה 3% ובאנגליה וארה"ב זה 1%. הסיבה היא שמרכזי קשר לא נועדו להורים נורמטיביים, אלא להומלסים, אלכוהוליסטים ועבריינים שלא יכולים לארח בבית את הילדים, או שנשקפת מהם סכנה. אז מה? בישראל האבות הכי אלימים בעולם ש 15% עד25% מהם נשלחים למרכזי קשר?
מי שיועצת לקטי שטרית את כל השטויות האלה היא הפוסטמה נירה
שופטים שמסרבים להטיל סנקציות על נשים מנכרות הם אלה שגורמים ניכור הורי
אחת הסיבות הכי משפיעות על כמות האבות שנשלחים למרכזי קשר היא שהשופטים מסרבים לקיים ישיבות הוכחות בתחילת תיקי הגירושין על שאלת האלימות והסכנה לילדים. האישה טוענת שהגבר אלים, נקבע קדם משפט, אף אחד לא נחקר, רק עורכי הדין אומרים כמה מילים, והשופטת מחליטה לשלוח למרכז קשר, וגם זה בלי סנקציות נגד האישה שמבריזה.
אילו השופטים היו מייד מקיימים ישיבות הוכחות מלאות ומפורטות, בלי תסקירים של עו"סיות, ממש על ההתחלה, אפשר היה ללכוד את העדויות כשהן טריות, ולא צריך לשלוח אף אחד למרכז קשר בטענה שזה רק סעד ביניים…. שיכול להתמרח כמו מסטיק 10 שנים….
בכלל קטי שיטרית טועה ולא מבינה שניכור הורי לא צריך תשתית טיפולית, אלא סנקציות בנויות מראש בתחילת הליך הגירושין, שאפשר לאכוף אותן. פעם היו קובעים שאם אמא מבריזה מפגש, היא תשלם 500 ש"ח או 1,000 ש"ח קנס על כל הברזה, אבל אף שופט מעולם לא מימש את הסנקציות. אף אישה לא שילמה את הקנסות המצטברים האלה. תמיד כשהוגשה בקשה להטיל את הסנקציות, השופטת קובעת שלא ברור למה המפגש לא יצא לפועל, ואז מזמינים עוד תסקיר לעוד חצי שנה.
ומרכז קשר זה לא טיפול. אין שם טיפול. מכניסים אבא לחדר, יושבת שם בת שירות לאומי, ומכניסים את הילדים ל 50 דקות ומצפים שהם "ישחקו במשחקים". זה טיפול?
רומי קנבל שבעצמה מדריכה נשים לנקוט בניכור הורי באה לכנסת לקבל פרסומת
גם הפוסטמה רומי קנבל הגיע לדיון ו"הגדירה את המצב ככשל מערכתי עמוק: "מדובר בתופעה שחוצה מגזרים, גילאים והשכלה – זו מכת מדינה שלמערכת המשפטית אין דרכים להתמודד איתה". באמת? הרי בכל תיק שבו היא מייצגת אישה היא עצמה יועצת לאישה להגיש תלונת שווא במשטרה על אלימות או אונס, וזה עוצר מייד את כל המפגשים של האבא עם הילד עד שהמשטרה והפרקליטות יחליטו בעוד חצי שנה, ואחרי זה עד שעו"ס תכתוב תסקיר אחרי רשימת המתנה של 9 חודשים.
ונזכיר שהקנבל הזו הלכה לשופטת רבקה מקיס והציעה לה שכל גבר שטוען שהוא קורבן של ניכור הורי ישלם 20,000 ש"ח הפקדה כדי לקבל דיון… ומה יקרה בדיון? ישלחו אותו לנוכלת כמו ענבל קיבנסון שתאבחן אם זה ניכור הורי אמיתי, או שפשוט לא מתחשק לילדים להגיע, מה שיעלה בין 10,000 ש"ח ל 20,000 ש"ח, ויזמינו תסקיר מעו"ס פמיניסטית משירותי הנוחבה, שתכתוב שהאבא תמיד אשם….
דבי ביטון לא מבינה שהשופטים הם מחוללי הניכור ההורי
עוד פוסטמה ח"כ דבי ביטון אמרה שיש "אוזלת היד של הערכאות המשפטיות ושיתפה: "אפילו השופטים מתפתלים בסוגיה הזאת. הבעיה מתחילה בסכסוך בין ההורים שהילדים נופלים באמצע, ולפי הנתונים חצי מילדי האומנה יוצאים למשפחות אומנה בגלל סכסוכי הורים על כספים, מזונות ונקמה". הפוסטמה לא מבינה שאותו שופט שבמו ידיו יצר את הניכור ההורי כי הוא הפסיק את הקשר בין האבא לילדיו בגלל תלונת שווא, הוא זה שנדרש לטפל בניכור ההורי שהוא עצמו ייצר, והשופט לעולם לא יודה שהאחריות והאשמה היא שלו.
כמו כן, הוצאת ילדים לאומנה, 50% לטענת דבי ביטון על רקע סכסוכי הורים, קורית בגלל שעו"סיות לחוק נוער לא מוכנות להעביר את המשמורת לאבא, כי מלמדים אותם שכל האבות בישראל הם זבל טהור.
בתמונה: הנרתיק של דבי ביטון משוחח בכנסת
גדי אלבז מהנהלת בתי המשפט משקר במצח נחושה: רק 19 מקרים
הנהלת בתי המשפט שלחה מטומטם, עו"ד גדי אלבז, שאמר ש"הסוגיה של ניכור הורי היא מבחינתנו סוגיית על שנמצאת בראש סדר העדיפויות, ונקבע כי צריך לתת החלטה בתוך 14 יום. בשנת 2025 הוגשו 19 בקשות לסעד דחוף, ולפי הנתונים שלנו רק בשני מקרים לא עמדו בזמנים שנקבעו. כשבדקנו עם השופטים מה מעכב תהליכים, הבנו שזה נובע לעיתים מאי קבלת תסקירים בזמן מגורמי המקצוע. המעטפת של בתי המשפט לא עומדת בזמנים שנקבעו ולכן זה מעכב את השופטים".
שימו לב שקטי שטרית אומרת שיש לפחות 30,000 ילדים מנוכרים. אז למה רק 19 בקשות הוגשו במסלול 14 ימים? התשובה פשוטה. הבקשות מוגשות לשופטים שיצרו את הניכור ההורי, והם לא מוכנים לתקן את מה שהם בעצמם עשו, ולכן הם פשוט מסווגים את זה כבקשה רגילה אצלהם, בלי שהיא מסומנת כבקשת מסלול ניכור הורי, ובמקום לתת סעד תוך 14 יום, מזמינים תסקיר עם רשימת המתנה של 9 חודשים.
בשביל מה צריך תסקיר שבו ההורים מספרים לעו"ס מה קרה, כשההורים יכולים לספר ישירות לשופט מה קרה בלי תיווך של עו"ס. ככה העו"ס תמיד כותבת שהאישה מאוד רוצה שיהיה קשר בין הילדים לאבא, אבל הילדים לא רוצים, וחוץ מזה הבא תמיד בעייתי, מסוכן, קווי אופי לא בשלים וכו' וכו'….
ככה השופטים מעקרים מתוכן את המטרה של המסלול המהיר של 14 יום. במקום שביום ה 15 כבר יהיה מפגש, אולי יהיה מפגש אחרי שהעו"ס תסיים לכתוב תסקיר בעוד 9 חודשים, ועל זה גאוות הנהלת בתי המשפט.
ראו למשל את הפרצוף תחת הזו, השופטת סיגלית אופק הידועה כחובבת ניכור הורי בעצמה…. נחשו איפה היא עבדה לפני שמונתה שופטת?… בהנהלת בתי המשפט.
נחשו מה קרה כאשר שלחו לה בקשה להפעיל מסלול מהיר ולקבוע דיון תוך 14 ימים, ולהעביר את הבקשה לשופט המוקד ארז שני? היא קבעה שהנסיבות לא דחופות, כי הניכור נמשך 5 שנים, כך שזה בכלל לא דחוף. עוד קבעה שאין סיבה שארז שני יתערב לה בתיקים.
מצדה שנלר מיחידת הסיוע משקרת שיש רק 50 תיקים במדינה
מצדה שנלר שהיא בכלל אחראית על יחידת הסיוע (היח"ס) שאליו מגיעים לפני שמתחילים תביעות הגירושין ייצגה את הרווחה. מדובר בכישלון מוחלט של יחידת הסיוע. הם לא מצליחים לסייע לאף אחד. אף תיק גירושין לא נסגר ביחידת הסיוע. מצדה ייצגה בדיון את הרווחה, וטענה "אנחנו מנסים לייצר בהסכמות קשר ראשוני שמוביל פעמים רבות לחידושי קשר משמעותיים, אך כשאין הסכמות קשה לנו לסייע. מספר התיקים שיש לנו בניכור בין-דורי מוגדר עומד על כ-50 תיקים….. לא כל דבר זה ניכור הורי, וצריך להיזהר לפני שרצים לבתי המשפט".
נו באמת? 50 תיקים? באיזה עולם הפוסטמה חיה? את יחידת הסיוע (היח"ס) צריך לסגור כי התפוקות שלהם הם אפס. לדבריה " כשאין הסכמות קשה לנו לסייע…" ולמה שאישה שרוצה לנקום תסכים להגיע להסכמות? ההסכמות היחידות שיכולות לשכנע אישה נוקמת זה אם נותנים לה את הדירה.
אנחנו למשל יודעים על תיק של סבתא שמבקשת קשר עם ילדיה, שהאמא חטפה מארה"ב לישראל, וכבר 5 שנים אין שום קשר. התיק הוגש ע"י הסבתא לפני 3 שנים והשופטת גלי רון מטרטרת את הסבתא מתסקיר לתסקיר….. העו"ס שמונתה, יפעת חזן מור מתנגדת לקשר גם במרכז קשר, כי הילדים "מטופלים" למרכז לנפגעי אלימות "יובלים" של עירית חיפה, למרות שהאבא מעולם לא הפעיל אלימות על הילדים. במרכז כזה העו"סיות עצמן מרעילות את הילדים נגד האבא, ואז העו"ס כותבת שהם שהילדים לא מוכנים למפגש כי העו"סיות ביובלים לא בנו לילדים מרחב טיפולי בטוח…..
ומצדה אומרת ש" לא כל דבר זה ניכור הורי, וצריך להיזהר לפני שרצים לבתי המשפט". למה היא מתכוונת? אם יש סבתא שרוצה מפגשים ולא נותנים לה, מה זה אם לא ניכור הורי? היא מתכוונת שניכור הורי זו תופעה של הרעלת הילדים נגד הסבתא, ולכן אם אין הרעלת ילדים, מבחינתה אין ניכור הורי. וזו הבעיה עם המונח "ניכור הורי" כי המציאו שהנתק צריך להיות מלווה בהסתה. אז מה פירוש הדבר שאם אין הסתה אז לא צריך לקבוע מפגשים, או שצריך להחליף את הטרמינולוגיה מ"ניכור הורי" ל"ניתוק הורי"?
בתמונה עו"ד אמיר זבולון, כלב שמעליל על גברים כדי לגרום להם ניכור הורי
פורסם באתר הכנסת 20/5/2026
השחקנית רובי פורת שובל שחווה ניכור מבתה ונכדיה בוועדה לזכויות הילד: "ילדים הופכים לכלי נשק בסכסוכים של מבוגרים"
הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ קטי שטרית, התכנסה היום (ד') לדיון טעון בנושא הגנה והבטחת הקשר הבין-דורי בסכסוכי משפחה. לפי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2024 והערכות מקצועיות, בישראל ישנם כיום למעלה מ-30 אלף ילדים החווים ניכור הורי וניתוק משפחתי כואב, שאינו מסתכם רק ביחסים עם ההורים אלא מוביל לפגיעה חריפה בקשר שבין סבים וסבתות לנכדיהם.
דו"ח המבקר חשף מחסור חמור בתשתיות המענה הטיפוליות, כאשר בישראל פועלים כיום רק 66 מרכזי קשר ב-257 רשויות מקומיות – עם מצוקה חריפה במיוחד בפריפריה – כך שרק כ-4,200 ילדים זוכים בפועל להשתתף במפגשים מוגנים אלו. במהלך הדיון נחשפו עדויות אישיות קשות של נפגעי התופעה: "ילדים שחווים ניכור הורי משחירים צד אחד של המשפחה לגמרי".
יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית, פתחה את הדיון והתריעה מפני אוזלת היד הטיפולית והמשפטית: "ילדים הפכו לקורבן זמין בסכסוך בין מבוגרים. לפי הערכות משנת 2020, בישראל ישנם למעלה מ־30 אלף ילדים מנוכרים – מובן כי הנתונים היום הם פי כמה. הפגיעה אינה מסתכמת ביחסים בין הורים לילדיהם בלבד, אלא כוללת גם ניתוק כואב בין סבים וסבתות לנכדיהם, דבר שיוצר 'מורשת של נתק' העוברת מדור לדור.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעניק לבתי המשפט סמכות לקבוע קשר עם סבים, וקיים נוהל המחייב דיון דחוף בבקשות בתוך 14 ימים, אך בפועל הנהלים אינם נאכפים באופן מספק. יש לפעול באופן מיידי להרחבת מערך מרכזי הקשר בפריפריה, להאריך את שעות הפעילות, לאכוף אפקטיבית את הנהלים בבתי המשפט ואף לבחון היתר לגופים פרטיים להקים מרכזים בפיקוח המדינה. מאחורי כל מספר יש ילד, ולכל ילד מגיעה הזכות לגדול עם קשר בין־דורי יציב ובריא".
אל הדיון הגיעה השחקנית רובי פורת שובל, אשר מנהלת בשנים האחרונות מאבק ציבורי ותקשורתי נרחב בעקבות נתק כואב ומתמשך משני נכדיה, שלדבריה נגרם כתוצאה מסכסוך משפחתי חריף. פורת שובל תיארה בדמעות את ההרס הפסיכולוגי שחווים הילדים והמשפחות: "מאחורי כל ניכור עומד סכסוך של מבוגרים על כסף או נקמה שמשתמשים בילד. הזיכרונות הטובים נמחקים, והילד הופך את ההורה המנוכר לרע מוחלט; בגלל שהוא לא יכול להכיל את זה הוא מתמלא ברגשות אשם וזה גלגל שהולך וגדל. הורים מנוכרים הם מתים מהלכים. בית שיש בו ניכור מתנהל כמו כת, והנזק לילד שנלכד בתוך זה הוא לעיתים בלתי הפיך. ילדים הם לא כלי נשק ולא קלף מיקוח וצריך להוציא אותם מכל סכסוך. כשילדים שחווים ניכור הורי מציירים אילן יוחסין, הם מוחקים ומשחירים לגמרי צד אחד במשפחה שלהם, זה קשה מאוד לנפש של הילד".
עו"ד רומי קנבל, יו"ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, הגדירה את המצב ככשל מערכתי עמוק: "מדובר בתופעה שחוצה מגזרים, גילאים והשכלה – זו מכת מדינה שלמערכת המשפטית אין דרכים להתמודד איתה. הילדים האלו נחטפים והנתונים שצוינו הם רק קצה הקרחון, כי ישנם הרבה תיקים שלא מגיעים להגדרה של ניכור מאחר שההורה המנוכר עובר דרך קשה עד שהוא מתייאש. בהליכי גירושים, השופט צריך כלים רחבים יותר כדי לעצור את התופעה בזמן. הכלים היום מצומצמים; צריך לתת לוחות זמנים ברורים לשופטים ולמערכת הרווחה כדי שלא יתנהלו שנים של תהליכים עד שהילד מתבצר בעמדתו. אם אתה מפספס את חלון ההזדמנות של תחילת הניתוק – מרכזי הקשר כבר לא יעזרו. החוק היום מדבר על 60 יום להליך, זה המון זמן. שופט צריך לראות את המקרה בתוך שבוע לכל היותר".
ח"כ דבי ביטון התייחסה לאוזלת היד של הערכאות המשפטיות ושיתפה: "אפילו השופטים מתפתלים בסוגיה הזאת. הבעיה מתחילה בסכסוך בין ההורים שהילדים נופלים באמצע, ולפי הנתונים חצי מילדי האומנה יוצאים למשפחות אומנה בגלל סכסוכי הורים על כספים, מזונות ונקמה. שופטים יכולים לראות את הילדים מגיל 6 ולדבר איתם אך הם לא משתמשים בכלי הזה. אני אומרת לאנשי המקצוע – תקשיבו לילד ותשמעו את הדברים הקטנים שמראים על ניכור הורי".
מנגד, ח"כ אימאן ח'טיב יאסין הציגה עמדה המזהירה מפני מעורבות משפטית מוקדמת מדי: "הכל תלוי במקרה, וכמה ימים אחרי פרידה לא נכון לקחת את הילד לשופט ולדבר איתו. צריך למצות את ההליכים הטיפוליים לפני שמגיעים לגורמים משפטיים, והליך טיפולי חייב לבוא ראשון. כמובן שאם יש מקרה של אלימות צריך מעורבות של הליך משפטי במיידי, אך מדובר בדיני נפשות וצריך להיות זהירים".
נציג הנהלת בתי המשפט, עו"ד גדי אלבז, הציג את נתוני המערכת והסביר את מקור העיכובים: "הסוגיה של ניכור הורי היא מבחינתנו סוגיית על שנמצאת בראש סדר העדיפויות, ונקבע כי צריך לתת החלטה בתוך 14 יום. בשנת 2025 הוגשו 19 בקשות לסעד דחוף, ולפי הנתונים שלנו רק בשני מקרים לא עמדו בזמנים שנקבעו. כשבדקנו עם השופטים מה מעכב תהליכים, הבנו שזה נובע לעיתים מאי קבלת תסקירים בזמן מגורמי המקצוע. המעטפת של בתי המשפט לא עומדת בזמנים שנקבעו ולכן זה מעכב את השופטים".
נציגת משרד הרווחה, מצדה שנלר, חיזקה את הצורך בזהירות מקצועית והציגה את נתוני המשרד: "זה נושא מורכב וכואב מאוד. ניתוק קשר וסכסוך במשפחה פוגע קודם כל בילדים, ואנחנו מנסים לייצר בהסכמות קשר ראשוני שמוביל פעמים רבות לחידושי קשר משמעותיים, אך כשאין הסכמות קשה לנו לסייע. מספר התיקים שיש לנו בניכור בין-דורי מוגדר עומד על כ-50 תיקים. רוב העבודה שלנו, כ-77%, היא על קשיים מגוונים בקשר בתוך המשפחה, במיוחד מול הורים וילדים ובין-דורי. בתוך הקשיים האלו יש רצף של ניתוקים והתמודדות – לא כל דבר זה ניכור הורי, וצריך להיזהר לפני שרצים לבתי המשפט".
את הדיון חתמה עדותו האישית של הרב מנחם סוכות, אב המתמודד עם ניכור משפחתי, ששיתף בתובנה מטלטלת על עולמם של הילדים הלכודים בסכסוך: "קיבלתי אישור מהבת שלי לדבר בשמה אחרי שנים שלא היינו בקשר, ויש לי ילדים נוספים שאני לא בקשר איתם. הילדה שלי סיפרה לי שבשנים שהיינו בנתק הייתי שולח לה מכתבים סביב אירועים מיוחדים; היא אמרה לי שאם הייתי שולח מכתב היא הייתה זורקת אותו, אבל אם לא הייתי שולח – היא הייתה ממש נפגעת ואפילו שונאת אותי. זה מראה כמה הילדים נמצאים בתווך בין המבוגרים, וחווים תחושות קשות כל כך לשווא".
https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press20052026c.aspx